כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו וגו'. פירוש הרמז בשאור ודבש לגבהות שהם מרתיחים ועולים כמו הגבהות שמגביה לב האדם, והם דיני הקטנות, כי קטן רוצה להיות גדול והדיוט קופץ בראש (מגילה די"ב ע"ב), ואמר הכתוב לא תקטירו ממנו אשה לה', לעבוד על ידי גבהות, רק קרבן ראשית, ר"ל ראשית ההתקרבות להשם יתברך מותר להיות בגבהות, אבל אחר כך, אל מזבח העליון לא יעלו לריח ניחוח, שאין נחת רוח לפניו יתברך שמו בגבהות ח"ו, כי תועבת ה' כל גבה לב [כתיב (משלי ט״ז:ה׳) ודרשו רבותינו ז"ל (סוטה ד"ה ע"א)] אפילו בכל שהוא: (כתר שם טוב ח"ב די"ח ע"ב).
Do not make any meal offering that is sacrificed to G‑d out of leavened dough; for no leaven and no honey shall be burned as a fire offering to G‑d. (ibid. 2:11)
The inner meaning of leaven and honey is pride, which rises up, like the arrogance that inflates a person’s heart. These are the Judgments of smallness-mindedness, for a child wants to be big, and a small person jumps to the lead.8Megilah 12b. About this, the verse says, “for no leaven and no honey shall be burned as a fire offering to G‑d” – meaning, do not serve Him with arrogance; rather, with “your first offerings.” That is, only when you begin to draw close to G‑d can be done amidst haughtiness. Afterward, do not offer it as a sweet fragrance on the Supernal altar. For G‑d does not take pleasure in pride. “The proud in heart are all an abomination to G‑d” (Proverbs 16:5), on which our Rabbis commented: “even a little bit.”9I.e. even a little bit of arrogance. Sotah 5a. Kesser Shem Tov, part 2, p. 18b
כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו וגו'. פירוש הרמז בשאור ודבש לגבהות שהם מרתיחים ועולים כמו הגבהות שמגביה לב האדם, והם דיני הקטנות, כי קטן רוצה להיות גדול והדיוט קופץ בראש (מגילה די"ב ע"ב), ואמר הכתוב לא תקטירו ממנו אשה לה', לעבוד על ידי גבהות, רק קרבן ראשית, ר"ל ראשית ההתקרבות להשם יתברך מותר להיות בגבהות, אבל אחר כך, אל מזבח העליון לא יעלו לריח ניחוח, שאין נחת רוח לפניו יתברך שמו בגבהות ח"ו, כי תועבת ה' כל גבה לב [כתיב (משלי ט״ז:ה׳) ודרשו רבותינו ז"ל (סוטה ד"ה ע"א)] אפילו בכל שהוא:
(כתר שם טוב ח"ב די"ח ע"ב).
Do not make any meal offering that is sacrificed to G‑d out of leavened dough; for no leaven and no honey shall be burned as a fire offering to G‑d. (ibid. 2:11) The inner meaning of leaven and honey is pride, which rises up, like the arrogance that inflates a person’s heart. These are the Judgments of smallness-mindedness, for a child wants to be big, and a small person jumps to the lead.8Megilah 12b. About this, the verse says, “for no leaven and no honey shall be burned as a fire offering to G‑d” – meaning, do not serve Him with arrogance; rather, with “your first offerings.” That is, only when you begin to draw close to G‑d can be done amidst haughtiness. Afterward, do not offer it as a sweet fragrance on the Supernal altar. For G‑d does not take pleasure in pride. “The proud in heart are all an abomination to G‑d” (Proverbs 16:5), on which our Rabbis commented: “even a little bit.”9I.e. even a little bit of arrogance. Sotah 5a.
Kesser Shem Tov, part 2, p. 18b