וישא משלו ויאמר נאום בלעם בנו בעור ונאום הגבר שתום העין, ובתרגום פירש ואימר גברא דשפיר חזי, שמעתי בשם הבעל שם טוב זצלה"ה, דכוונת התרגום הוא כן, דאיתא במדרש (רבתי ריש פ' בלק) הובא ברש"י ז"ל מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי רשע, כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות, לומר שאילו היו לנו נביאים חזרנו למוטב וכו', וזאת ידוע דלמעלת הנבואה היו צריכין קדושה יתירה, והנה האדם יש לו ה' חושים, חוש הראייה וחוש השמיעה וחוש הטעם וחוש הריח וחוש המישוש, וכנגדן יש לו חמשה חושים רוחניים כמו שכתב (קהלת א׳:ט״ז) ולבי ראה הרבה חכמה, (מלכים א ג׳:ט׳) ונתת לעבדך לב שומע, (ישעיהו י״א:ג׳) והריחו ביראת ה', וכן יתר החושים (כמבואר במדרש רבה קהלת א׳:ט״ז בפסוק דברתי אני עם לבי) וצריך האדם לטהר ולקדש את החושים החיצונים הגשמיים, ועל ידי זה חלה הקדושה על חושים הפנימיים הרוחניים, ותחול עליו רוח הנבואה, אכן בלעם הרשע היה היפך מזה, כי טימא את החושים ההחיצוניים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין דק"ה) שבא על אתונו, ועוד היה מעונן ומנחש ומכשף וקוסם קסמים, והאיך היה יכול לשרות עליו רוח הנבואה, ולא היה זה אפשר מצדו כלל, אבל ההכרח היה עצום מאוד לעשותו נביא, שלא יאמרו האומות אתה רחקתנו כנ"ל, לזאת היה הענין הזה קשה מאוד, כי לא היה עצה איך לעשות עמו, מה עשה הקדוש ברוך הוא, סימהו, וסתם לו אחת מעיניו, ולא היה יכול לחטוא בזה העין, ועל ידי כן חלה הקדושה והנבואה עליו על ידי זה העין שלא חטאה, וזהו שגילה לנו התרגום ופירש על שתום העין דשפיר חזי, רצה לומר מדהיה סומא באחת מעיניו, לזאת היה שפיר חזי הנבואה, אבל אם לא היה שתום העין לא היה בו מקום ודרך לחול עליו הנבואה: (קהלת יצחק פ' בלק).
And he took up his parable, and said: This is the word of Balaam the son of Beor, and the saying of the man with the blinded eye. (ibid. 24:3) …this is the saying of the man who sees well. (Targum Unkelos3Targum Onkelos is a second century translation of the Torah. There are numerous interpretations of the words in this verse, shasum ayin, translated above as “blind eye,” following the Talmud, Sanhedrin 105a and Niddah 31a.) I heard in the name of the Baal Shem Tov the meaning of this Targum. The Midrash asks why G‑d chose to rest His Presence on such a wicked Gentile as [Balaam]? And it answers, so that the Gentile nations will not have any allegation [against G‑d], saying “Had you given us prophets, we too would have improved our ways.”4Midrash Rabbah,Balak. Cited in Rashi, Numbers 22:5 It is known, though, that the attainment of prophecy required very great holiness. Now, a person has five senses: sight, hearing, taste, smell and touch. These correspond to five spiritual senses, as it is written: “My heart has seen much wisdom” (Ecclesiastes 1:17), “You have given to Your servant a listening heart” (I Kings 3:9), “And he shall smell with the fear of G‑d” (Isaiah 11:3), and likewise with the other senses.5See Midrash Rabbah, Koheles 1:36. When a person purifies and sanctifies his external [physical] sense, holiness rests upon his spiritual ones, and the spirit of prophecy descends upon him. But the wicked Balaam was the opposite of this. He defiled all of his physical senses, as our Rabbis said, that he practiced bestiality with his donkey.6Sanhedrin 105a. In addition, he was a necromancer, a diviner, a sorcerer, and a soothsayer. How was it possible for prophecy to have rested upon him? It was not possible! And yet, it was extremely necessary for him to become a prophet, so that the nations of the world could not have a claim [against G‑d], “You rejected us!” But the matter was still very difficult, for there was no idea what could be done with him. What did G‑d do? He blinded him in one of his eyes, and because he could not sin with that eye, holiness and prophecy rested upon it. The Targum reveals this to us by translating “blinded eye” as “who sees well.” That is, because he was blind in one of his eyes, he was able to see well with prophetic vision. But had he not been blind in that eye, there would not have been any way for prophecy to rest upon him. Koheles Yitzchok, Balak
וישא משלו ויאמר נאום בלעם בנו בעור ונאום הגבר שתום העין, ובתרגום פירש ואימר גברא דשפיר חזי, שמעתי בשם הבעל שם טוב זצלה"ה, דכוונת התרגום הוא כן, דאיתא במדרש (רבתי ריש פ' בלק) הובא ברש"י ז"ל מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי רשע, כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות, לומר שאילו היו לנו נביאים חזרנו למוטב וכו', וזאת ידוע דלמעלת הנבואה היו צריכין קדושה יתירה, והנה האדם יש לו ה' חושים, חוש הראייה וחוש השמיעה וחוש הטעם וחוש הריח וחוש המישוש, וכנגדן יש לו חמשה חושים רוחניים כמו שכתב (קהלת א׳:ט״ז) ולבי ראה הרבה חכמה, (מלכים א ג׳:ט׳) ונתת לעבדך לב שומע, (ישעיהו י״א:ג׳) והריחו ביראת ה', וכן יתר החושים (כמבואר במדרש רבה קהלת א׳:ט״ז בפסוק דברתי אני עם לבי) וצריך האדם לטהר ולקדש את החושים החיצונים הגשמיים, ועל ידי זה חלה הקדושה על חושים הפנימיים הרוחניים, ותחול עליו רוח הנבואה, אכן בלעם הרשע היה היפך מזה, כי טימא את החושים ההחיצוניים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין דק"ה) שבא על אתונו, ועוד היה מעונן ומנחש ומכשף וקוסם קסמים, והאיך היה יכול לשרות עליו רוח הנבואה, ולא היה זה אפשר מצדו כלל, אבל ההכרח היה עצום מאוד לעשותו נביא, שלא יאמרו האומות אתה רחקתנו כנ"ל, לזאת היה הענין הזה קשה מאוד, כי לא היה עצה איך לעשות עמו, מה עשה הקדוש ברוך הוא, סימהו, וסתם לו אחת מעיניו, ולא היה יכול לחטוא בזה העין, ועל ידי כן חלה הקדושה והנבואה עליו על ידי זה העין שלא חטאה, וזהו שגילה לנו התרגום ופירש על שתום העין דשפיר חזי, רצה לומר מדהיה סומא באחת מעיניו, לזאת היה שפיר חזי הנבואה, אבל אם לא היה שתום העין לא היה בו מקום ודרך לחול עליו הנבואה:
(קהלת יצחק פ' בלק).
And he took up his parable, and said: This is the word of Balaam the son of Beor, and the saying of the man with the blinded eye. (ibid. 24:3)
…this is the saying of the man who sees well. (Targum Unkelos3Targum Onkelos is a second century translation of the Torah. There are numerous interpretations of the words in this verse, shasum ayin, translated above as “blind eye,” following the Talmud, Sanhedrin 105a and Niddah 31a.)
I heard in the name of the Baal Shem Tov the meaning of this Targum. The Midrash asks why G‑d chose to rest His Presence on such a wicked Gentile as [Balaam]? And it answers, so that the Gentile nations will not have any allegation [against G‑d], saying “Had you given us prophets, we too would have improved our ways.”4Midrash Rabbah, Balak. Cited in Rashi, Numbers 22:5
It is known, though, that the attainment of prophecy required very great holiness. Now, a person has five senses: sight, hearing, taste, smell and touch. These correspond to five spiritual senses, as it is written: “My heart has seen much wisdom” (Ecclesiastes 1:17), “You have given to Your servant a listening heart” (I Kings 3:9), “And he shall smell with the fear of G‑d” (Isaiah 11:3), and likewise with the other senses.5See Midrash Rabbah, Koheles 1:36. When a person purifies and sanctifies his external [physical] sense, holiness rests upon his spiritual ones, and the spirit of prophecy descends upon him. But the wicked Balaam was the opposite of this. He defiled all of his physical senses, as our Rabbis said, that he practiced bestiality with his donkey.6Sanhedrin 105a. In addition, he was a necromancer, a diviner, a sorcerer, and a soothsayer. How was it possible for prophecy to have rested upon him? It was not possible! And yet, it was extremely necessary for him to become a prophet, so that the nations of the world could not have a claim [against G‑d], “You rejected us!” But the matter was still very difficult, for there was no idea what could be done with him. What did G‑d do? He blinded him in one of his eyes, and because he could not sin with that eye, holiness and prophecy rested upon it.
The Targum reveals this to us by translating “blinded eye” as “who sees well.” That is, because he was blind in one of his eyes, he was able to see well with prophetic vision. But had he not been blind in that eye, there would not have been any way for prophecy to rest upon him.
Koheles Yitzchok, Balak