אך מכל מקום גם בשני כיתות הללו נמצא דבר טוב ומשובח מצד אחר לגמרי
Nevertheless, from an entirely different angle these two categories also possess a good and praiseworthy thing.
2
והוא בראותו שאינו שומע ומקבל להתפעל גם במוחו בהודאה ומכל שכן בלבו, הנה יבוא לבחינת תשובה פשוטה
That is, that when such a person realizes that he is not a receptacle to hear and become excited by HaShem’s-יהו"ה Godliness, even with intellectual acknowledgement, not to mention heartfelt excitement, this will bring him to an aspect of simple repentance.
3
לבחינת מרירות ושפלות בעצמית, על חומר גופו הגס וכהאי גוונא ויזכור חטאת נעוריו וכהאי גוונא ויצעק בצעקה פתאומית בלא התבוננות אלהות כלל,
He will feel embittered and lowly to the very core of his being over the grossness of his physical body. Similarly, he will remember the sins of his youth and the like, and will cry out spontaneously. This comes about without contemplating HaShem’s-יהו"ה Godliness altogether.
4
רק דרך כלל על דרך שאמר צעק לבם אל הוי׳ דוקא בתשובה מעומק הלב במרירות עצומה או בהכנעה גדולה.
Rather, it will come in a general manner, like the verse, “Their heart cried out to HaShem-יהו"ה,”1Lamentations 2:18 specifically in a way of repentance from the depth of the heart, with tremendous bitterness or great submission.
5
הנה זהו היוצא מכל החלוקות המבוארים למעלה, כי ה׳ יראה ללב השב בצעקה אם הוא באמת גם שהוא בלא התבוננות כלל להיותה באה מצד התעוררות הנפש האלהית
What comes out of the above-mentioned categories is that HaShem-יהו"ה sees the heart of the penitent who cries out to Him, if it is sincere. Since this comes about because of the arousal of the Divine soul, HaShem-יהו"ה takes notice of it, even if it is not accompanied by any contemplation. This is because it results from the arousal of the Divine soul.
6
כמו שכתוב למעלה שיוכל להיות בבעל תשובה מבחינת יחידה שבנפש האלהית עד שתצא נשמתו
As mentioned above, it is possible for a Baal Teshuvah to have an arousal of the Yechidah of his Divine soul, to the point that the soul may expire.
7
ועל כל פנים מבחינת רוח ונשמה שמעוררו בתשובה והוא הצעקה בתפלה כמו שנאמר ויצעקו אל הוי׳ בצר להם כו׳ וכן צעק לבם כו׳,
At the very least, he can have an arousal to repent from the aspect of the Ruach and Neshamah, which is a spontaneous cry during his prayers, as in the verse, “They cried out to HaShem-יהו"ה in their distress,”2Psalms 107:6 or the verse, “Their heart cried out to HaShem-יהו"ה.”3Lamentations 2:18
8
והתפעלות זו מכלל התפעלות אלהות דנפש האלהית היא, רק שבאה מצד המנגד כו׳,
This type of excitement is part and parcel of Divine excitement, except that it comes about as a reaction to the opposing side and because of the great sense of remoteness from matters of Godliness etc.
9
ובהיות שהנפש האלהית בקירוב ודביקות תתפעל בצעקה פתאומית בלב בשר כמו לבי ובשרי ירננו אל אל חי כנזכר לעיל,
On the other hand, when the Divine soul is in a state of closeness and adhesion to HaShem-יהו"ה, it also becomes excited with a spontaneous cry in the heart of flesh, as in the above-mentioned verse, “My heart and my flesh shall sing out to the Living God.”4Psalms 84:3
10
ונמצא אחת היא רק שזה מצד המנגד כו׳ ודי למבין.
We find that the two cries are identical, except that one comes from opposition and distance and the other comes from closeness etc. This is sufficient for those of understanding.
11
ובזה יש רבים הטועים שמשפילים הצעקה כזאת,
Now, there are many who erringly deride such a cry.
12
ובאמת טח עיניהם מראות שזה ממש המאמר הנזכר בליקוטי אמרים בכיה תקיעא בליבאי מסטרא דא וחדוה מסטרא דא כו׳
However, in truth, they fail to see that this literally is what the statement in Tanya – Likutei Amarim5Tanya, Likkutei Amarim, Ch. 34; Also see Shaar HaYichud of the Mittler Rebbe, Ch. 6, translated and elucidated as The Gate of Unity. is referring to when it says, “Weeping is lodged in my heart from this side and joy is lodged in my heart from that side”6Zohar II 255a etc.
13
שהחדוה הוא עונג האלהי שבמוח הבא במורגש אל הלב כו׳, והוא חלק הקירוב של נפש האלהית,
Joy is the intellectual delight in Godliness as it comes into the heart as heartfelt emotion etc. It is the “closeness” part of the Divine soul.
14
ובאותה מדריגה עצמה תתמרמר הנפש האלהית ותבכה מצד ריחוקה מאחד כו׳.
Now, within the same level itself, the Divine soul is embittered and weeps, because of its remoteness from the One God etc.
15
והיינו בכיה מסטרא דא כו׳ ובכל רגע ורגע צריך להיות חדוה מסטרא דא כו׳.
That is, there is simultaneous weeping from one side and joy from the other etc. In other words, the joy on one side and weeping on the other must exist together at every moment etc.
16
ואמנם בב׳ כתות הנזכר לעיל אינו נמצא רק חלק הב׳ בענין בכיה מסטרא דא והוא התפעלות נפש האלקית מבחינת הפנימיות שבו אשר ה׳ דורש ומבקש זה מאד מאד כמו שכתוב קרוב ה׳ לנשברי לב כו׳.
However, actually, in the two above mentioned categories, only the second part, which is the matter of weeping, exists. This is an inner excitement of the Divine soul that is very pleasing to HaShem-יהו"ה, as scripture states, “HaShem-יהו"ה is close to the brokenhearted”7Psalms 34:19 etc.
17
שהוא לב נשבר מפחיתותו וריחוקו מאלהים כידוע [לכל (ב)אריכות] ודי למבין.
This is broken-heartedness due to one’s unworthiness and remoteness from HaShem-יהו"ה, as known (to all at length). This is sufficient for the understanding.
אך מכל מקום גם בשני כיתות הללו נמצא דבר טוב ומשובח מצד אחר לגמרי
Nevertheless, from an entirely different angle these two categories also possess a good and praiseworthy thing.
והוא בראותו שאינו שומע ומקבל להתפעל גם במוחו בהודאה ומכל שכן בלבו, הנה יבוא לבחינת תשובה פשוטה
That is, that when such a person realizes that he is not a receptacle to hear and become excited by HaShem’s-יהו"ה Godliness, even with intellectual acknowledgement, not to mention heartfelt excitement, this will bring him to an aspect of simple repentance.
לבחינת מרירות ושפלות בעצמית, על חומר גופו הגס וכהאי גוונא ויזכור חטאת נעוריו וכהאי גוונא ויצעק בצעקה פתאומית בלא התבוננות אלהות כלל,
He will feel embittered and lowly to the very core of his being over the grossness of his physical body. Similarly, he will remember the sins of his youth and the like, and will cry out spontaneously. This comes about without contemplating HaShem’s-יהו"ה Godliness altogether.
רק דרך כלל על דרך שאמר צעק לבם אל הוי׳ דוקא בתשובה מעומק הלב במרירות עצומה או בהכנעה גדולה.
Rather, it will come in a general manner, like the verse, “Their heart cried out to HaShem-יהו"ה,”1Lamentations 2:18 specifically in a way of repentance from the depth of the heart, with tremendous bitterness or great submission.
הנה זהו היוצא מכל החלוקות המבוארים למעלה, כי ה׳ יראה ללב השב בצעקה אם הוא באמת גם שהוא בלא התבוננות כלל להיותה באה מצד התעוררות הנפש האלהית
What comes out of the above-mentioned categories is that HaShem-יהו"ה sees the heart of the penitent who cries out to Him, if it is sincere. Since this comes about because of the arousal of the Divine soul, HaShem-יהו"ה takes notice of it, even if it is not accompanied by any contemplation. This is because it results from the arousal of the Divine soul.
כמו שכתוב למעלה שיוכל להיות בבעל תשובה מבחינת יחידה שבנפש האלהית עד שתצא נשמתו
As mentioned above, it is possible for a Baal Teshuvah to have an arousal of the Yechidah of his Divine soul, to the point that the soul may expire.
ועל כל פנים מבחינת רוח ונשמה שמעוררו בתשובה והוא הצעקה בתפלה כמו שנאמר ויצעקו אל הוי׳ בצר להם כו׳ וכן צעק לבם כו׳,
At the very least, he can have an arousal to repent from the aspect of the Ruach and Neshamah, which is a spontaneous cry during his prayers, as in the verse, “They cried out to HaShem-יהו"ה in their distress,”2Psalms 107:6 or the verse, “Their heart cried out to HaShem-יהו"ה.”3Lamentations 2:18
והתפעלות זו מכלל התפעלות אלהות דנפש האלהית היא, רק שבאה מצד המנגד כו׳,
This type of excitement is part and parcel of Divine excitement, except that it comes about as a reaction to the opposing side and because of the great sense of remoteness from matters of Godliness etc.
ובהיות שהנפש האלהית בקירוב ודביקות תתפעל בצעקה פתאומית בלב בשר כמו לבי ובשרי ירננו אל אל חי כנזכר לעיל,
On the other hand, when the Divine soul is in a state of closeness and adhesion to HaShem-יהו"ה, it also becomes excited with a spontaneous cry in the heart of flesh, as in the above-mentioned verse, “My heart and my flesh shall sing out to the Living God.”4Psalms 84:3
ונמצא אחת היא רק שזה מצד המנגד כו׳ ודי למבין.
We find that the two cries are identical, except that one comes from opposition and distance and the other comes from closeness etc. This is sufficient for those of understanding.
ובזה יש רבים הטועים שמשפילים הצעקה כזאת,
Now, there are many who erringly deride such a cry.
ובאמת טח עיניהם מראות שזה ממש המאמר הנזכר בליקוטי אמרים בכיה תקיעא בליבאי מסטרא דא וחדוה מסטרא דא כו׳
However, in truth, they fail to see that this literally is what the statement in Tanya – Likutei Amarim5Tanya, Likkutei Amarim, Ch. 34; Also see Shaar HaYichud of the Mittler Rebbe, Ch. 6, translated and elucidated as The Gate of Unity. is referring to when it says, “Weeping is lodged in my heart from this side and joy is lodged in my heart from that side”6Zohar II 255a etc.
שהחדוה הוא עונג האלהי שבמוח הבא במורגש אל הלב כו׳, והוא חלק הקירוב של נפש האלהית,
Joy is the intellectual delight in Godliness as it comes into the heart as heartfelt emotion etc. It is the “closeness” part of the Divine soul.
ובאותה מדריגה עצמה תתמרמר הנפש האלהית ותבכה מצד ריחוקה מאחד כו׳.
Now, within the same level itself, the Divine soul is embittered and weeps, because of its remoteness from the One God etc.
והיינו בכיה מסטרא דא כו׳ ובכל רגע ורגע צריך להיות חדוה מסטרא דא כו׳.
That is, there is simultaneous weeping from one side and joy from the other etc. In other words, the joy on one side and weeping on the other must exist together at every moment etc.
ואמנם בב׳ כתות הנזכר לעיל אינו נמצא רק חלק הב׳ בענין בכיה מסטרא דא והוא התפעלות נפש האלקית מבחינת הפנימיות שבו אשר ה׳ דורש ומבקש זה מאד מאד כמו שכתוב קרוב ה׳ לנשברי לב כו׳.
However, actually, in the two above mentioned categories, only the second part, which is the matter of weeping, exists. This is an inner excitement of the Divine soul that is very pleasing to HaShem-יהו"ה, as scripture states, “HaShem-יהו"ה is close to the brokenhearted”7Psalms 34:19 etc.
שהוא לב נשבר מפחיתותו וריחוקו מאלהים כידוע [לכל (ב)אריכות] ודי למבין.
This is broken-heartedness due to one’s unworthiness and remoteness from HaShem-יהו"ה, as known (to all at length). This is sufficient for the understanding.