אשה כי תזריע וילדה זכר כו׳. וארז״ל (בברכות ד״ס ע״א נדה דל״א א׳) אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו׳ וזה פלאי, והפלסופים נדחקו ליישב כי לפי שאשה מזרעת תחלה הרי טפת הזכר באה באחרונה ועילאה גבר. משא״כ אם האיש מזריע תחלה כו׳. ואמנם באמת הוא דוחק גדול בפי׳ לשון אשה מזרעת תחלה דמשמע שממנה דוקא בא הזרעת הזכר ולא ע״י שהזכר מזריע לבסוף כו׳. ועוד דארז״ל ספ״ג דנדה גבי דינה כתיב בתו. בתו של יעקב וגבי השבטים כתיב בני לאה כי אשה מזרעת תחלה כו׳ א״כ משמע שמזרע האשה דוקא נולד הזכר וד״ל. (וכ״ה במדרש רבה תזריע ס״פ י״ד הזכר מן האשה כו׳ ע״ש). והענין כי הזכר הוא בחי׳ חסד כדכתיב זכר חסדו ונקבה היא בחי׳ גבורה דינא דמלכותא דינא וכמארז״ל על שרה אמנו שבשעה שבשרוה המלאכים שעתידה שתלד בן זכר פירסה נדה בחי׳ גבורות, וגם אמרז״ל שאברהם צוה לתת להם סלת והיא נתנה קמח מכאן שאשה עיניה צרה באורחים והיינו לפי שהיא מבחינת גבורות.
"A woman, when she shall seed and give birth to a male, etc. (Leviticus 12:2). And our Sages of blessed memory said (in Berakhot 60a and Niddah 31a): 'If the woman emits seed first, she gives birth to a male,' etc. And this is wondrous.The philosophers strained themselves to settle [this matter by arguing] that because the woman emits seed first, the 'drop' of the male comes last, and 'the upper one prevails.' This is not the case, however, if the man emits seed first, [as the female drop would then come last].However, in truth, this is a great strain on the explanation of the expression 'if the woman emits seed first,' which implies that specifically from her comes the seeding of the male, and not through the fact that the male seeds last.Furthermore, our Sages said at the end of the third chapter of Niddah regarding Dinah: it is written 'his daughter' (referring to Jacob), whereas regarding the [other] tribes it is written 'the sons of Leah'—because the woman emitted seed first. If so, it is understood that specifically from the seed of the woman the male is born (and this is enough for the wise). (And so it is in Midrash Rabbah on Tazria, end of chapter 14: 'the male is from the woman,' etc., see there).The explanation of the matter is that the 'Male' is the aspect of Chesed (Kindness), as it is written: 'He remembered (Zachar) His kindness (Chasdo)'; and the 'Female' is the aspect of Gevurah (Severity), [as in the phrase] 'The law of the kingdom is law' (Dina d’Malchuta Dina).And as our Sages said regarding our mother Sarah: at the moment the angels brought her the news that she was destined to give birth to a male son, she 'became a Niddah' (menstruated), which is the aspect of Gevurot (Severities). And our Sages also said that Abraham commanded to give [the guests] 'fine flour' (Solet), but she gave 'coarse flour' (Kemach); from here we learn that 'a woman's eye is narrow regarding guests'—and this is because she is from the aspect of Gevurot."
2
והנה בולד שניהם מזריעים וכמארז״ל לובן מן האב שממנו עצמות וגידים ומוח כו׳ אודם מן האם שממנו עור ובשר כו׳, ולכאורה יפלא איך מתאחדים ב׳ השפעות אלו שהרי חו״ג הם ב׳ הפכים ומים מכבים אש. אך הענין כנודע שהי״ס כלולים כל א׳ מהן מכולן ויש בחסד חסד שבחסד וגבורה שבחסד ות״ת שבחסד כו׳ וכן בגבורה יש חסד שבגבורה גבורה שבגבורה כו׳ וכמ״ש בענין ספירת העומר שהם ז׳ מדות וכל א׳ כלול מז׳.
3
ועד״מ האב מכה בנו ומייסרו בשבט אנשים הרי הוא מחמת אהבה בשביל שישוב לה׳ ובתורתו יהגה ואעפ״כ ההכאות הם יסורים ממש וה״ז גבורה שבחסד ועד״ז נאמר את אשר יאהב ה׳ יוכיח. ולהיפך חסד שבגבורה היינו האם שמשפעת לבנה כל טוב ומניקתו הרבה כו׳ ואין זה טובתו כלל.
4
והנה ביחוד וזיווג האב משפיע מבחי׳ הגבורה שבו והאם שהיא מגבורה משפעת מבחי׳ החסד שבה ולכן יכולים להתחבר יחד אבל אילו היה האב משפיע מחסד שבחסד והנקבה מגבורה שבגבורה באמת לא היו מתחברים כלל.
5
ומעתה יובן ג״כ ענין הנ״ל דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו׳ שהרי השפעתה הוא מבחי׳ חסד דוקא לכן יולדת זכר שהוא מחסד משא״כ איש מזריע תחלה הרי השפעתו מבחי׳ גבורה לכן יולדת נקבה. וא״כ יהי׳ לשון הפסוק ניחא כפשוטו שאשה כי תזריע תלד היא עי״ז ממש זכר ולא כפי׳ הפלסופים מחמת שזרע הזכר בא לבסוף כו׳ שאין זה במשמע לשון הפסוק כלל. וע״פ קבלה הזכר הוא נמשך משם מ״ה והנקבה משם ב״ן (וכמש״ל סד״ה קול דודי בענין האבות והאמהות) והנה מ״ה כלול ג״כ מב״ן וגם שם ב״ן כלול ממ״ה והשפעת הדכר הוא בחי׳ ב״ן דמ״ה ולפי שהשפעה זו הוא בחי׳ שם ב״ן לכן יולדת נקבה. ואמנם אשה שהיא שם ב״ן מזרעת ומשפעת בחי׳ מ״ה הכלול בב״ן ולפי שהוא בחי׳ מ״ה לכן יולדת זכר (ועיין מענין אשה כי תזריע בזח״ג פ׳ תזריע מ״ב ב׳ מ״ג ב׳ מ״ה ב׳):
אשה כי תזריע וילדה זכר כו׳. וארז״ל (בברכות ד״ס ע״א נדה דל״א א׳) אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו׳ וזה פלאי, והפלסופים נדחקו ליישב כי לפי שאשה מזרעת תחלה הרי טפת הזכר באה באחרונה ועילאה גבר. משא״כ אם האיש מזריע תחלה כו׳. ואמנם באמת הוא דוחק גדול בפי׳ לשון אשה מזרעת תחלה דמשמע שממנה דוקא בא הזרעת הזכר ולא ע״י שהזכר מזריע לבסוף כו׳. ועוד דארז״ל ספ״ג דנדה גבי דינה כתיב בתו. בתו של יעקב וגבי השבטים כתיב בני לאה כי אשה מזרעת תחלה כו׳ א״כ משמע שמזרע האשה דוקא נולד הזכר וד״ל. (וכ״ה במדרש רבה תזריע ס״פ י״ד הזכר מן האשה כו׳ ע״ש). והענין כי הזכר הוא בחי׳ חסד כדכתיב זכר חסדו ונקבה היא בחי׳ גבורה דינא דמלכותא דינא וכמארז״ל על שרה אמנו שבשעה שבשרוה המלאכים שעתידה שתלד בן זכר פירסה נדה בחי׳ גבורות, וגם אמרז״ל שאברהם צוה לתת להם סלת והיא נתנה קמח מכאן שאשה עיניה צרה באורחים והיינו לפי שהיא מבחינת גבורות.
"A woman, when she shall seed and give birth to a male, etc. (Leviticus 12:2). And our Sages of blessed memory said (in Berakhot 60a and Niddah 31a): 'If the woman emits seed first, she gives birth to a male,' etc. And this is wondrous.The philosophers strained themselves to settle [this matter by arguing] that because the woman emits seed first, the 'drop' of the male comes last, and 'the upper one prevails.' This is not the case, however, if the man emits seed first, [as the female drop would then come last].However, in truth, this is a great strain on the explanation of the expression 'if the woman emits seed first,' which implies that specifically from her comes the seeding of the male, and not through the fact that the male seeds last.Furthermore, our Sages said at the end of the third chapter of Niddah regarding Dinah: it is written 'his daughter' (referring to Jacob), whereas regarding the [other] tribes it is written 'the sons of Leah'—because the woman emitted seed first. If so, it is understood that specifically from the seed of the woman the male is born (and this is enough for the wise). (And so it is in Midrash Rabbah on Tazria, end of chapter 14: 'the male is from the woman,' etc., see there).The explanation of the matter is that the 'Male' is the aspect of Chesed (Kindness), as it is written: 'He remembered (Zachar) His kindness (Chasdo)'; and the 'Female' is the aspect of Gevurah (Severity), [as in the phrase] 'The law of the kingdom is law' (Dina d’Malchuta Dina).And as our Sages said regarding our mother Sarah: at the moment the angels brought her the news that she was destined to give birth to a male son, she 'became a Niddah' (menstruated), which is the aspect of Gevurot (Severities). And our Sages also said that Abraham commanded to give [the guests] 'fine flour' (Solet), but she gave 'coarse flour' (Kemach); from here we learn that 'a woman's eye is narrow regarding guests'—and this is because she is from the aspect of Gevurot."
והנה בולד שניהם מזריעים וכמארז״ל לובן מן האב שממנו עצמות וגידים ומוח כו׳ אודם מן האם שממנו עור ובשר כו׳, ולכאורה יפלא איך מתאחדים ב׳ השפעות אלו שהרי חו״ג הם ב׳ הפכים ומים מכבים אש. אך הענין כנודע שהי״ס כלולים כל א׳ מהן מכולן ויש בחסד חסד שבחסד וגבורה שבחסד ות״ת שבחסד כו׳ וכן בגבורה יש חסד שבגבורה גבורה שבגבורה כו׳ וכמ״ש בענין ספירת העומר שהם ז׳ מדות וכל א׳ כלול מז׳.
ועד״מ האב מכה בנו ומייסרו בשבט אנשים הרי הוא מחמת אהבה בשביל שישוב לה׳ ובתורתו יהגה ואעפ״כ ההכאות הם יסורים ממש וה״ז גבורה שבחסד ועד״ז נאמר את אשר יאהב ה׳ יוכיח. ולהיפך חסד שבגבורה היינו האם שמשפעת לבנה כל טוב ומניקתו הרבה כו׳ ואין זה טובתו כלל.
והנה ביחוד וזיווג האב משפיע מבחי׳ הגבורה שבו והאם שהיא מגבורה משפעת מבחי׳ החסד שבה ולכן יכולים להתחבר יחד אבל אילו היה האב משפיע מחסד שבחסד והנקבה מגבורה שבגבורה באמת לא היו מתחברים כלל.
ומעתה יובן ג״כ ענין הנ״ל דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו׳ שהרי השפעתה הוא מבחי׳ חסד דוקא לכן יולדת זכר שהוא מחסד משא״כ איש מזריע תחלה הרי השפעתו מבחי׳ גבורה לכן יולדת נקבה. וא״כ יהי׳ לשון הפסוק ניחא כפשוטו שאשה כי תזריע תלד היא עי״ז ממש זכר ולא כפי׳ הפלסופים מחמת שזרע הזכר בא לבסוף כו׳ שאין זה במשמע לשון הפסוק כלל. וע״פ קבלה הזכר הוא נמשך משם מ״ה והנקבה משם ב״ן (וכמש״ל סד״ה קול דודי בענין האבות והאמהות) והנה מ״ה כלול ג״כ מב״ן וגם שם ב״ן כלול ממ״ה והשפעת הדכר הוא בחי׳ ב״ן דמ״ה ולפי שהשפעה זו הוא בחי׳ שם ב״ן לכן יולדת נקבה. ואמנם אשה שהיא שם ב״ן מזרעת ומשפעת בחי׳ מ״ה הכלול בב״ן ולפי שהוא בחי׳ מ״ה לכן יולדת זכר (ועיין מענין אשה כי תזריע בזח״ג פ׳ תזריע מ״ב ב׳ מ״ג ב׳ מ״ה ב׳):