1. Regarding the mitzvah of tefillin of the arm and of the head, and that they must be made from the hide of a clean animal specifically, and written on the klaf/inner skin; and regarding the straps, the tunnel, and the rest of their most holy and awesome details; and regarding Rashi's tefillin and Rabbeinu Tam's tefillin:
2. According to the most awesome story of the Seven Beggars printed in the book Sipurei Ma`asiyoth: See there, on page 96, regarding the first beggar who was blind, who came to the groom and bride at the wedding after the canopy, and said to them that he gives them a wedding-discourse present, that they should be “old as I... that you should live a long life as I do. And you think that I am blind? Actually I am not blind at all. Only, the whole entire world does not amount to me so much as a blink of an eye, etc. for I am very old, but yet I am entirely yanik, יניק, [lit. suckling, nursing] (that is, young), and I have not yet begun to live at all. But nevertheless I am very old, etc. And I have a consensus on this from the Great Eagle”, etc. Take a very thorough look there at all this, and if you have intelligent eyes, you will discern from afar how utterly deep His thoughts are; and it is impossible to prolong discussion of this at all. But whoever truly desires will see and discern from there the greatness of Hashem Yisbarach and the greatness of the true great tzaddikim; the enormity of their greatness, as each and every one had attained what he boasted of there. For everything that is explained there in the story of each one, is regarding the boasting of some most very great and awesome tzaddik boasting in the upper worlds, in the place where he boasted that he attained what he attained in this world. His fortune! The fortune of his portion! For example, in the interest that will be explained below, that the elders boasted, and each one told what he remembers from his first memory etc.: The youngest of all was most utterly high, the enormity of his greatness and the validity of his sanctity inconceivable. For example, insofar as one of them boasted that he remembers what was happening to him when they cut his umbilical cord — look, discern, and see: is there even one person in the era who can boast like this one, that his material body is so pure and sanctified that he manages to remember what was happening to him then at the beginning of birth, when he emerged into the world's atmosphere, when they cut his umbilical cord? And he was merely the least of them. And from him, see how high is the sanctity of the second holy elder, in whose eyes the level of the first elder was laughable, and he said, in surprise, “That's an old story?! I remember that story, but I also remember when the light was shining,” and the Great Eagle later explained that this is his remembering even what happened to him when he was in his mother's womb, when a light was kindled over his head, as explained there. So behold, the level of the second is higher than the first. One can understand a little, from afar, even though we are most utterly far from this. For, the major difference in a person, before he emerges into the world's air versus afterwards, is explained in our Rabbis z"l's words in the Gemara (Niddah 30), and is explained in the holy Zohar: for, during pregnancy when he is in his mother's womb, a candle is alight over his head, and he can look and see from one end of the world to the other; but when he has emerged into the world's air immediately an angel comes and strikes him on his mouth and he forgets it all, and regarding this said Iyov (Job 29), “O that I were as in the first months, as in the days when my God watched over me” etc., as explained in our Rabbi z"l's words (there). And a man's entire work is to manage to know and attain what he knew before whilst a light was blazing over his head, which is when he gazed at the Light Stored Up From the Seven Days of Creation, with which the man saw from one end of the world to the other, as is brought. So, now see and discern how much greater is the second elder's level than the first; like the heavens are high above the earth, etc. And similarly the third more than the second, and so all of them. For, the least of them was so very utterly high that there is no one like him but one person in many generations, and nevertheless in comparison to the second who is greater than him he is considered a mere speck, and similarly the second versus the third etc. etc., on and on — up until the one who boasted that he was altogether a suckling babe then, who is the blind beggar himself, insofar as he said that he recalls all these stories, plus he remembers “Nothing At All” etc.; see there. For, this is a big rule and is explained and understood in the Chazal's words and the Arizal's writings, that even the highest level of all, nevertheless compared to the even higher level, everything is considered but a mere point, as written in the holy Zohar (Tikkun #70 p. 123). Even the Ket'h'er `Elyon is paltry in compare to the `Ilath ha`Iloth etc., and all these greatnesses and wonders are explained in the story of the First Day, and similarly each Day many, many wondrous things that each person boasted of are explained, for example on the Second Day regarding the good life, and similarly on the rest of the Days, regarding the Little Holding the Much, and regarding the Pair of Holy Birds, which he is able to reunite etc. etc. Open your eyes and see what a man can attain in this world, that a man born of a woman can attain such high things that Hashem Yithbarakh himself glories in them (and see more in our words in Even ha`Ezer Hilkhoth Ishuth, where we also talk a little regarding the holy story of the Sixth Day regarding the Power in the Hands; see there). And our holy Rabbi z"l knew about all of them, and had the knowledge to tell the story that happened at the place where it happened with all of them, and verily said of himself when he told this story, that if the world knew nothing else but this story, he would still be a most original person. But here is not the place to prolong discussing this. (See below at the end of the derush, what is brought there from the Yerushalmi Kethuboth regarding the aforementioned marvels of the elders' memories.)
Let us return to our subject. Behold, it is explained there that he said that each one should tell an old story, what he remembers from his first memory etc. and the first person among them told that he remembers even when they cut the apple from the tree, that is, when they cut his umbilical cord etc.; and the second one told that he also remembers the light shining, that is, what happened with him during pregnancy, when a light was blazing above his head etc.; and the third one told that he also remembers when his body began taking form etc.; and the fourth told that he also remembers when they were bringing out the seed to plant the fruit, namely when the droplet emerged during relations; and the fifth one told that he remembers even the sages who were bringing out the seed, that is, he remembers when he was still in the brain etc.; and the sixth, seventh and eighth remembered even the appearance, the taste and the smell before they were infused on the fruit, which are the aspect of Nefesh-Ruach-Neshamah etc.; And the yanik [infantile, lit. suckling], who is the blind beggar himself who is telling all this, said he remembers “Nothing At All,” for he is above everything and remembers even even what was before NR"N, which is the aspect of EYN/Nothingness etc. etc.. Take a good look there, and if you wish to look with an honest eye, you will see from afar the wonders of Hashem, the likes of which have not been heard or seen since the creation of the world.
And this is the aspect of tefillin, for tefillin are the aspect of memory, as written (Ex. 13), “ulzikaron bein `eyneikha/and for remembrance between your eyes” — and for remembrance between your eyes specifically, for memory depends mainly on Tikkun `Eynayim/Proper Repair of the Eyes, as discerned in this story, as this “blind” one — who was entirely blind to this world, who had no sight of this world at all, to the extent that he attained that the whole world did not amount to him so much as an eyeblink, which this is the essence of Tikkun `Eynayim — he attained the ultimate perfection of memory that has no perfection beyond it, as explained above, as this blind one remembers more than all of them etc., as written there in the story. Hence, memory depends mainly on the eyes, and thus it is explained in the Torah “Wayhi Miqetz — Zikaron” (LM #54), that memory depends mainly on the eyes, see there, and he brings there the verse, “ulzikaron bein `eyneikha”, see there, for tefillin are the aspect of Mochin deGadluth/Brains of Grown-Maturity, which is the essence of memory on the side of holiness, for memory is the aspect of consciousness and awareness, as explained in the Torah “Dirshu Hashem/Seek Hashem” (LM #37), and this is the aspect of head tefillin and hand tefillin, amongst which there are eight parshiyoth/text-passages, four of the head and four of the arm, corresponding to the eight holy elders who are masters of memory, which is the aspect of tefillin — “and for remembrance between your eyes” as mentioned. For, it is known in the Kawanoth that the head tefillin are in the Male aspect and the arm tefillin are in the Female aspect, and all together the tefillin are in the aspect of Mochin de`Ibur Sheini deGadluth/Second-Embryonic Mature Brainphase, and this is the aspect of these holy elders, who attained such Mature Brains that each one attained remembering and reaching more of the beginning; what happened with him before in the beginning. And the more that one of them attained, the earlier the beginning that he could remember and reach, as explained above. And behold, they are eight elders partitioned into two fours, corresponding to two fours of parshiyoth of arm and of head, for the four first elders who first boasted of their memory, their whole concern was with what happened with the child in its mother's womb: the emergence of the droplet until the cutting of the umbilical cord when it goes out into the world's air. Namely, the one one boasted he remembers them bringing the seed to plant the fruit, which is the passage of the droplet etc., the second remembers the beginning of the fruit's formation, the third remembers when the light was shining, which is all the days of the embryo, and the fourth, the last, remembers the essence of birth's conclusion, which is the cutting of the umbilical cord, which is the beginning of his entering this world. (And these four are written here from top to bottom, the opposite of how they are written in the book of stories, and this is because here I have to begin from the fourth, so due to the flow of language the order is reversed, but the intention is the same). Hence all these four stories tell of the great wonders of the Creator, Blessed Is His Name; what happens with the embryo in its mother, and so all these brains and perceptions that these four elders attained are in the aspect of Female Brains, which are the aspect of the four parshiyoth of the arm tefillin which are the Female Brains as mentioned. And these aspects that these four elders told about are the aspect of Light-Water-Firmament mentioned in the holy Zohar and the Qawanoth. For, at the beginning of the droplet's emergence, which is the aspect of the one who tells that he remembers them bringing out the seed etc., this is the aspect of Light, for it still has no Form, and then when it began to initially take form it is like Water, and then the embryo changes every day of pregnancy; this is the aspect of Firmament, as is known. And then when the aspect of Firmament is finished he goes out in the air of the world and is born, and all this is the aspect of tefillin, which are the aspect of incubation and birth, which is the aspect of Yetziath Mitzrayim, as is known. And the first four elders, all of what they told was what happened before the droplet descended into its mother's womb. For, they told that they remember when the droplet was still in its father's brain, and the Look, the Taste and the Smell which are the aspect of Nefesh-Ruach-Neshamah, which is where is the beginning of drawing the thought from where it is drawn from the place where it drawn, from cause to effect, from world to world, from intellect to intellect, which are the aspect of Neshamah, Ruach and Nefesh, until the thought is generated, whereby the holy progenitive droplet is generated. And all these four aspects occur with the father, on the Male aspect, as mentioned. And so they are in the aspect of the head tefillin which are the Male brains as mentioned. For tefillin are drawn from the aspect of Tiqunei Diqna/Features of the Beard, as known, which is the aspect of these elders in holiness, who are all in the aspect of the Holy Beard's Features, which is the root of elderliness on the side of holiness, the aspect of, “wehadarta penei zaqen/and you shall honor the face of the elder” [Lev. 19:32], as is known. And the essence of the holiness of the tefillin's Brains are drawn from the Most Supernal Elder, the Oldest of Them All, who is the most suckling babe of them all, who is the blind beggar, who was “altogether a suckling babe” etc. as mentioned. For, from him is the essential holiness of elderliness, and all the eight elders who are the aspect of the eight parshiyoth in the tefillin, they all receive from this Most Supernal Elder, who is the blind one. But his aspect of Brains itself is impossible to enclothe even in the tefillin passages, so there is no parashah corresponding to him, for he is above it all and the root of it all, as they receive all the tefillin Brains from him, which are the aspect of all the elders in holiness, as mentioned. For, he is united in the Ein Sof, as mentioned, so his Brain is not called memory at all, which is the aspect of tefillin as mentioned, for he said that he remembers all this and remembers “Nothing At All.” That is, even though he remembers everything that they remember, for he is composed of all of them and they all receive their Brains and Memory only from him, nevertheless his Brain is impossible to call by the term “memory” at all, for he is above memory and the root of memory, for he is united in the Ein Sof, as written there, and so he is not alluded to in any parashah, for he is above everything and the root of everything, as mentioned.
And the essence of tefillin Brains are the aspect of life of Holiness, which one attains through tefillin, for the Brains are the Life, as written (Eccl. 7), “Hachokhmah tichyeh/Wisdom preserves alive,” as our Rabbis z”l said (Menachoth 44), “One who lays tefillin attains life, as it says, “Adonai `aleihem yichyu/Adonai, by these things men live” (Isa. 38:16), as brought in the Qawanoth, that tefillin are the aspect of the three names Ehyeh H' Eyheh [21+26+21=68] which are gematria ChaYIM [68], which are the Brains, see there, for the Brains of the tefillin are drawn from the aspect of Tiqunei Diqna Qadisha, as brought in the Qawanoth, as they are the entirety of these holy elders, who have their root in the aforementioned Most Supernal Elder, who is the blind one, who boasted that he lives truly long life, for he is very old and yet he is an utmost suckling babe, and still has not begun to live at all, but nevertheless he is very old, and all the world's time does not amount to him so much as an eyeblink etc. And behold, although these are things that the `Atiq Yomin has covered and thought cannot grasp it at all, and there is no man on earth who can make this interpretation and explain this mystery; nevertheless since by Hashem's compassion on His people these words of his have come out of his holy mouth and they have taken form and been printed in a book, it behooves us to dig and find in them some Remez relevant to the story, such that we may merit waking up from our sleep, which this was his holy intention with these stories that he told, in order to wake up all people who sleep away their days etc., as explained in the Torah ”Pathach R' Shim`on” (LM #60), and there you will see and understand the great wonders of these stories, for they are the aspect of stories of Shanim Qadhmoniyoth/Ancient Years-Faces, the aspect of `Atiq/Ancient, the aspect of Hadhrath Panim/Distinguished Face, from which all the seventy faces of the Torah derive etc.; take a good look there.
So behold, the main intent of the above words, for practical application, is what I saw and heard from the mouth of Rabbeinu z"l himself, many times, that he lived new life all the time; like I heard from him many times saying, “I lived life today, such life as I had never experienced” etc. And also I heard him other times speaking a great deal about life, that the world calls everything life etc., and even regarding painful life there are many differences etc., see there in the Sichoth [CM #400], but actually the essence of life is True Longevity, which is the aspect of the Long Life of the blind one, who really lives long life, for he boasts that he is utterly old and yet utterly a suckling babe and still has not begun to live at all. For this is the essence of life: when one starts serving Hashem anew all the time, as if he has still not started serving him at all, as written (Deut. 6), “Asher anochi metzawekha hayom/Which I enjoin you today.” And our Rabbis z”l (Sifri there), commented, “Every day let them be new in your eyes;” and (ibid. 27) “Hasket ush'ma` Yisrael, hayom hazeh nihyeytha le`am laShem Eloheikha/Pay attention and listen, Yisrael: this day you are become a people to Hashem your God,” and our Rabbis z"l explained (brought in Rashi): every day let them be in your eyes as if today you have entered the covenant with him. And like I saw from Rabbeinu z"l innumerable times, that even though he had previously boasted of big and wondrous things, and revealed wondrous Torah never before heard, as he usually did — and then afterwards we saw him in great pain, and many times he laid out his pain and conversation before us from the depth of his heart, that he is extremely afflicted over how to attain being a Jew, like someone who never before smelled the spirit of serving Hashem. And whoever did not see this, it is impossible to describe it to him in writing, but a little about this is already explained in this Shevachim that are printed, and every time he would say that now he knows nothing at all, nothing nothing at all etc., even though earlier he had revealed what he revealed and boasted that he attained what he attained that is impossible to reveal; nevertheless immediately after he would say that he knows nothing at all. So the rule was that he never stood on one level, but just always quickly went from level to level in the apex of uppermost and loftiest levels, and even when he reached what he reached etc., his mind still did not grow cool to this etc. But here is not the place to prolong discussion of this, but it will be explained elsewhere. And this is truly the essence of life, when one attains always beginning anew in serving Hashem, which is truly the essence of life, as written (Deut. 30:20), “Ki hu chayeykha/It is precisely your life.” And the essence of serving Hashem is to always perform one's service anew, and to not fall into old age of the Sitra Achra; that his service not become old for him, God forbid, as Rabbeinu z"l warned us against and said it is forbidden to be old; not an old tzaddik and not an old chasid, old is not good etc., as explained in his holy Sichoth appended to Sipurei Ma`asiyoth, namely, one needs to always begin anew. And this is the essence of the long life of the holy elder who is the blind one, for he was most old and most yanik [infantile, lit. suckling], that is, the more he grew and became subsumed into holy elderliness which is the aspect of `Atik de`Atikin, the more yanik he became. For, each time he perceived that he is utterly far from Hashem Yithbarakh, for “there is no probing His greatness,” therefore the more he was subsumed into holy elderliness, the more he saw and perceived that he still has not begun living at all, until he attained the aforementioned Long Life where elderliness and infancy and united, which is totally impossible to comprehend. And this is the aspect of tefillin which are drawn from the aforementioned Elder, who is the root of the tefillin, brains, as mentioned., which are the aspect of life, as mentioned., the aspect (ibid 4), “We'atem hadeveqim baShem Eloheikhem chayim kulkhem hayom/And you that cleave to Hashem your God, all of you are live this day,” which is said of tefillin, as is known, for this is the essence of tefillin-brains, in order to attain, through the mitzwah of tefillin, living new life of holiness, to renew his days like an eagle, to begin serving Hashem Yithbarakh anew all the time, and not fall into the oldness of the Sitra Achra, to not view his devotion be as old; on the contrary, tangibly new, as if he had never ever began. For in truth, even one who is a very great tzaddiq and has labored and toiled many years in His Blessed devotion, nevertheless in accord with the Every Day Renewal of Creation, he still has not begun at all, for Hashem Yithbarakh does new things all the time, as written, “and in His goodness renews every day constantly the work of creation,” and no day is like another, and no time is like another, and each and every moment there are changes in the rising of the worlds and their order and position and conduct, in unfathomably wondrous and awesome changes. And all their vitality derives from the devotion of the man in this world, on which it all depends, from the head up to the Ein Sof. Therefore one must always serve Hashem Yithbarakh anew, in accord with the renewal of the work of creation in all the worlds needed now, and in accord with the revelation of the greatness of the Blessed Creator that needs to be revealed now. For, “Day unto day utters speech, and night unto night reveals knowledge” [Ps. 19], as every day, every night, every time and every moment, His Blessed Greatness is revealed in a new consciousness and awareness that never before existed. Therefore one needs to begin in His service new every time, in the aspect of, “Let them be like new in your eyes every day,” and this is the essence of vitality, this aforementioned aspect of long life, and as explained in Rabbeinu z"l's words, that the essence of longevity, the aspect of long life, is to see to it, every next coming day, to extend the day with additional sanctity and consciousness. For, the day, at its beginning when it comes to a man, is very narrow, and one needs to see to it to widen and lengthen it with additional sanctity all the time. And so every day one needs to see to it that each day be longer than the other, with additional sanctity and purity etc. (as explained in the Torah Pathach R' Shim`on in LM #60). And this is the essence of length of days, the aspect of long days, namely all the time beginning new in new service, with great addition. For, all the service he has performed until now, he needs to forget entirely, and now begin new, as mentioned. And by tefillin we attain this, as mentioned. And this is the essence of the mitzwah of tefillin that we lay every day, in order to attain life, the aspect of “You who cleave” as mentioned, that is, to attain the aforementioned long life, to renew is life of holiness at all times, beginning new all the time, and this is the essence of brains and life that originate are drawn from the aforementioned Most Supernal Elder, where the source of tefillin is, as mentioned, as he lives the aforementioned long life, as there, elderliness and infancy are united together, which this is the aspect of (Ps. 103), “That your youth be renewed as an eagle,” as our Rabbis z"l said (brought in Rashi there), “This eagle, the older it gets...”, that is, the older it gets, the more it renews its vitality and begins new, all the time beginning new life. And therefore he had concurrence from the Great Eagle specifically, for such vitality is the aspect of “Being renewed as an eagle” as mentioned. And the aspect of tefillin, which are the aspect of this life, is from there, as mentioned.
For, the essence of tefillin is the flashing of the brains in the face, which is the aspect of Light of the Face, which is drawn from the aspect of Tiqunei Diqna Qadisha/Repair or Features of the Holy Beard, which is the essence of Dignity of the Face, as is known, which is the aspect of the aforementioned Elder in Holiness, as mentioned. And the Tiqunei Diqna are the aspect of the Thirteen Attributes of Mercy, the essence of which are the aspect of subjugating anger and sweetening harsh decrees and the Charon Af/Burning Nose (Anger), which is the aspect of Erekh Apayim/Extending Nose (Patience), which is the main thing, and therefore Chazal said (Sanh. 111) regarding the verse “Waymaher Moshe wayqod artzah/And Moshe made haste and bowed his head toward the earth” etc. [Ex. 34:8]: What did he see? He saw Erekh Apayim. For, the essence of the Thirteen Attributes are the Thirteen Tiqunei Diqna which H"Y [Hashem Yithbarakh] revealed to him then, the essence of which is Erekh Apayim, which is the aspect of subjugating the Panim/Interior (Face), and therefore Moshe became excited by this specifically, as also explained regarding the loftiness of Erekh Apayim in the words of Rabbeinu z"l (LM #155, see there), in the lesson that begins, “Sadness is a very worst trait” etc., see there the entire interest until the end, for it is a wondrous path in serving the Creator, and if you gaze and look thoroughly there, you can get very wondrous advices and great encouragement, endlessly, for His blessed service. And the rule is that a man needs to cling to Hashem Yithbarakh's attributes, as explained in the words of our Rabbis and in all the holy books. Therefore one most see to it that he should have the trait of Erekh Apayim, that is, extending his patience for everything, not getting angry, not being annoyed at anything, not looking at any obstacle or confusion in his devotions, whether they be confusions, obstacles and trials that he has from people of the world, such as his father, father-in-law, wife, relatives or the rest of mankind. As is known and seen tangibly, that every time some person wants to enter the service of Hashem, to begin praying with intent etc. and so forth, immediately he has great obstacles, without end, and then every one needs to “be bold as a tiger... and strong like a lion to perform the will of his Heavenly Father, to prevail against the obstacles and get through them, to not look at them at all, and to fortify himself a great deal to his part, to delve in Torah and prayer with intent and power etc. And this is the aspect of Arikhath Apayim, to not be short spirited, God forbid, to stop his devotion, God forbid, due to the obstacles and trials he has from them, but only strengthen himself and extend his patience for everything, and not gaze at any obstacle at all. And likewise, even the obstacles he has from himself, his evil and strange cravings and thoughts pursuing him constantly every moment, especially during prayer time, and he has great trials from them. And the main thing is the Erekh Apayim, which is the aspect of Emunah, as explained there, that the essence of Erekh Apayim one attains through Emunah, that is, having perfect Emunah in Hashem Yithbarakh and the True Kosher Tzaddiqim, and to strengthen himself in His service and not fall from anything, and to be indifferent, and not become short tempered on account of the evil deeds and faults that he has committed until now. For, one needs to not look at this at all, as explained in the words of Rabbeinu z"l and in our words many, many times regarding this, just how much a man needs to be strong. For, there is no despair at all in the world, and however it is, even though he has already fallen such a descent in himself many times, without bound, nevertheless there is no despairing at all in the world, and all the days he is alive on the face of the earth he needs to strengthen himself and each time begin new, and not fall into oldness of the Sitra Achra at all. For, all the descents in the world are the aspect of oldness of the Sitra Achra, as it seems in his eyes that he is already old in his mistakes and deeds that he is accustomed in, such that he cannot get out of them in any fashion, God forbid. But in truth, he needs to know and believe that every day, moment, and time, the power is in a man's hand to be new and be an actual new creation, for Hashem Yithbarakh is “doing new things” at all times, and no day or hours is like another etc. as mentioned. Therefore one needs to every time strengthen himself and begin every day anew, and sometimes even in one day one needs to begin many times, as explained elsewhere. And even if it will be that way for a long time, however it may be, every time and every hour he needs to remind himself of Hashem Yithbarakh and completely forget all the past until now, and really begin now from new, as much as he can, and not look at any confusion or weakness of mind at all. And all this is the aspect of Erekh Apayim, that one needs to extend his spirit and pass over the confusions and obstacles and not look at anything and let nothing affect him and not let his heart grow soft and not let his tempter get short from anything that happens to him, but only strengthen himself in Hashem Yithbarakh in whatever he can. For Hashem Yithbarakh is always full of compassion, and the mercies of Hashem are not finished and his compassion is never ceased. And we have already spoken about this many times — but such a matter needs to be repeated many times, without bound, for “it is your life,” for the majority of the world being far from Hashem Yithbarakh and losing what they lose, true everlasting life, is virtually all only on account of weakness of mind, being downcast, on account that most of them have experienced many times that they began a little in serving Hashem and then fell into what they fell, each person according to his fall, the Merciful One save us; and thereby they became discouraged from beginning again. And some of them once or a few times became somewhat aroused and began anew, but then when they saw that nevertheless fell afterwards, they became discouraged, since they saw themselves trying so much to get into serving Hashem and then falling in what they fell, the Merciful one save us, thus it seemed to them that their strength is exhausted to now begin any more. But really all this is the work of the Ba`al Davar himself, who is the aspect of the elder of the Sitra Achra, for he is called the “old and foolish king” [Eccl. 4], as he wants to cast a man down into oldness and exhaustion, God forbid, as if he already so aged in his mistakes and deeds that he can no longer change. And really it is not so, for every day a man is a new creature, just as we say the benediction every day over Netilath Yadayim and the rest of the benedictions, “Who has not made me a heathen.. a slave.. a woman” etc., where the codifiers have written the reason being because a man is made like a new creature every day, as explained in the Shulchan `Arukh. And similarly the benediction, “Who gives strength to the weary” we say over renewal of the brains and vitality every day, as brought in the Kawanoth. And therefore a man needs to be very careful to not fall into this oldness of the Sitra Achra, but only be strong and renewed all the time, as mentioned. And let it seem in his eyes every day and every hour that he is born today, and as if today he receives the Torah anew, as our Rabbis z"l have said, “every day let them be like new in your eyes,” as mentioned, which all of this is the aspect of Erekh Apayim, as he extends his patience for every thing, obstacle, and confusion in the world, and passes over everything, and strengthens himself each time in His service etc. as mentioned. And this trait of Erekh Apayim is the essence of the aspect of Tiqunei Diqna, which is the aspect of the Zaqen/Elder in holiness, who is truly old, for he truly lives long life, for every time he begins living anew. And precisely this is the aspect of holy elderliness, the aspect of long life, for when one falls in oldness of the Sitra Achra, that is, when his devotion becomes old for him, and all the more so when he falls from his devotions, God forbid, since it seems that he is so old in his mistakes that he can no longer go back, God forbid. Such “elderliness,” God forbid, is the essence of shortness of days, as mentioned in Rabbeinu z"l's words, that “elders” like this who do not add vitality and additional service all the time, are called “short of days and full of trouble” etc. (Job 14). (See the Torah “Uv'yom haBiqurim,” LM II #4).
The rule is that any man who wants to consider the ultimate purpose needs to very much guard against being old at all. That is, to not fall into oldness of the Sitra Achra, God forbid, whether he is a tzaddik, a chasid, or any other kind of man. Even someone who is the lowest of the low in some regard, needs to guard against falling in this oldness, for even a great tzaddik is forbidden from being old in his service even though he attained perfect devotion on a high level; nevertheless he needs to be strong to go from level to level and each time begin anew. For this is the essence of Judaism, to be strong to ascend each time from level to level, as I heard from the mouth of Rabbeinu z"l when he began teaching the Torah “Tesha` Tiqunin Yaqirin Itmasru Lediqna” (LM #20), as he said then in this language, “Whoever wants to be an Israelite man, that is, going from level to level, cannot do so except by Eretz Yisrael,” and from his words in general we hear that one is not called a true Ish Yisra'eli unless one goes from level to level. And one attains this through Eretz Yisrael etc.; see there in that Torah Tesha'`' Tiqunin Yaqirin. And this is the essence of long life, the aspect of the Torah which is called life, when one always begins anew etc. as mentioned. And conversely, even one who did what he did and transgressed what he transgressed, nevertheless is forbidden to be old, God forbid, and he needs to guard more and more against this aspect of oldness, to not get into any despair, God forbid; to not say in his heart that he is so old already, God forbid, in his deeds etc., that he cannot change. Rather, be strong and begin with whatever he can, and do any little or great thing that he can, even if he can really say no more than one utterance in prayer or secluded meditation-conversation, or learn the least of the least bit, anyhow he should do what he can, get strong, and enliven himself in the least of the least that he still manages to strive in the sanctity of Yisrael. For, any way it might be, he definitely does many mitzwoth each day, for even “the transgressors of Yisrael are full of mitzwoth like a pomegranate,” and one needs to find good points in himself and enliven himself each time. And as explained in the Torah “Azamera Lelohai Be`odi” (LM #282), as brought in our words many times, and be strong and begin each time anew, and not lose himself entirely, God forbid. And “whatever your hand finds to do, do with your strength.” And the main thing is the aforementioned Arikhath Apayim, that he should have a very great deal of Arikhuth Apayim, without bound, which is the aspect of long spirit/temper, that is, to extend his spirit, to wait and look forward to the salvation of Hashem, and not gaze at any confusion or obstacle as mentioned.
And this is the aspect of “Long-Tempered (Erekh Apayim) for tzaddikim and for the wicked” (BK 50), as tzaddikim need this trait of Erekh Apayim, which is the aspect of holy elderliness, the aspect of Arikhath Yamim weShanim/Long Days and Years, the aspect of Chayim Arukhim/Long Life, mentioned above. That is, to not fall in the oldness of the Sitra Achra, God forbid, that his service should not old and weak for him, but just “renew his youth like an eagle” all the time, and every day begin new with additional sanctity and service, and never get tired or weary, and not be confused by anything, which this is the aspect of Erekh Apayim. For, sometimes one who serves Hashem gets weary on account of having suffered so many trials etc., and thereby he could fall into oldness of the Sitra Achra and exhaustion, God forbid. Therefore he needs to strengthen himself a great deal with the trait of Erekh Apayim, all his days, extending his temper and spirit for all the toils and burdens, beginning new every time. And this is the aspect of Erekh Apayim for tzaddikim. And likewise there is the aspect of Erekh Apayim for the wicked, as Hashem Yithbarakh also extends his temper for them all the days of their lives, in order that they return, as written, “Until the day he dies You wait for him; if he turns back etc. [You receive him immediately].” Therefore the wicked themselves also have to bolster themselves in this trait of Erekh Apayim, that their wickedness should not confuse them from returning to Hashem Yithbarakh, and that their hearts should not falter nor their minds be downcast from the amount of their transgressions, especially if they have already began a few times and fallen from it etc. Nevertheless they should be confident in His great mercy and prolong their patience and spirit over all that happens to them, and strengthen themselves each time to begin anew. Perhaps he will attain from now on to have compassion on himself, to leave his previous way and thoughts, and never ever be old and weak in his eyes. For the essence of return lies in the aspect of renewing one's life whenever it is necessary to renew his days that have passed in darkness, in the aspect of (Lam. 5), “Hashiveinu H' eleikha wenashuvah chadesh yameynu keqedem/Return us, Hashem, to you, that we may be restored; renew our days as before.” Hence everyone needs the aspect of this trait of Erekh Apayim. And this is, “Long-Tempered (Erekh Apayim) for tzaddikim and for the wicked.” And the rest of the levels of other people in the world are are included in them, for the whole keeping of their service and vitality is by this trait of Erekh Apayim, as mentioned.
And all of them receive strength from the aspect of the Elder in Sanctity, who is the aforementioned blind one, who is the aspect of the Elder of Elders, Saba deSavin, who has attained such holy elderliness that he said that he is “extremely old yet extremely yanik [infantile, lit. suckling]” etc. and as mentioned, as from him all the tzaddiqim receive strength to fortify themselves in their devotions to renew their strength and service all the time. And through these great tzaddiqim who begin new every time — and even reach the highest of all levels, even the level of the greatest Benei `Aliyah [Sanh. 97b], nevertheless not sufficing themselves with this, but rather saying, “Who knows what else there is to attain?” and beginning every time anew, and like I heard from Rabbeinu z"l a great deal regarding this as explained elsewhere, until they each time arrive at perceptions new, wondrous, awesome etc. etc. — therefore with the strength of such tzaddiqim in all this, those who have fallen can renew themselves every time. As is very common presently in the darkness of the this exile, that the Sitra Achra and the Ba`al Davar have surged up a great deal upon anyone who wants to begin to delve in serving Hashem. And they cast him down every time, each person in accord with what they cast him down, God forbid, the Merciful one save us, and they need to be strengthened and revived each time with many kinds of encouragement, so that they never despair, and that they begin anew each time as mentioned. And they receive all this strength from these tzaddikim. For the more ill a person is, the greater a doctor he needs, as explained elsewhere (#30), for due to the enormity of the power and perceptions of these tzaddikim, who every time began anew and each time perceived more and more the greatness of Hashem's kindness, how He, Blessed be He, devises considerations so that no one be flushed away from him etc. And thereby they have power to draw new vitality and strength to all the fallen, to strengthen and awaken them every time, to never fall down due to anything, but only extend their patience and spirit for everything and be steadfast in Hashem and the power of the true tzaddikim, for His mercies have never ceased, and they should be strong and start following Hashem Yithbarakh anew each time in whatever he can etc. and as mentioned. For, by the power of these tzaddikim who every time began anew, that even when they reached the highest of high levels, that it seems there is no higher level that this, and really it is an extremely wondrous and awesome level and state, that, many great and wondrous tzaddikim never attained it — still even though they reached this and more and more etc. etc., nevertheless they never sufficed with this, but devised considerations every time to begin anew, even though they never knew any more report of a higher level. Nevertheless they said, “Who knows, what else there is?” etc., just like I heard from Rabbeinu z"l, as one time he was very afflicted before me and said, “How can one achieve being a Jew?” etc., and it was a big wonder to me on account that he had just revealed wondrous and awesome things etc.; he spoke up and said, “Who knows what else there is to attain?” etc. For, behold, did it ever occur to me to seek and yearn for such a perception and such a level? So who knows now too what more there is, etc. This was his way every day of his life. And it is impossible to elaborate and relate this here. Hence there are such great tzaddikim that that even when they reach the highest of high levels, that it seems there is no higher level that it, still they yearn, request and seek, and begin anew entirely. For, who knows what more there is? Even though their present perception and level is truly very high, still they say, “Isn't Hashem Yithbarakh infinite? So who knows what more one can reach in this world!” Therefore they begin anew every time, until they truly reach an even higher level. And then they say, “Who knows what more there is?” — and again they begin anew etc., and thus forever. Thus by the power of these tzaddikim there is hope for all the fallen. And there is nothing in the world at all to despair about. For even though it seems to him that from such a descent he cannot get up, God forbid, nevertheless who knows the greatness of Hashem's kindness? For there is such kindness by Him, Yithbarakh, that even from there one can get up. And similarly even if God forbid he fell more many, many times without count, still any move whereby he wants to pick himself up each time from the fall, and each and every cry that he calls out even from the lowest depths, is also never lost. As like Rabbeinu z"l said, that even a yell from the lowest underworld is never lost, regardless of what happens after. For Hashem Yithbarakh and his Torah are infinite and unbounded. As just as there is no getting high in the world, in accord with His greatness — heights above heights, and heights above that etc. and as mentioned — similarly there is no descent in the world, as for every descent, God forbid, there is a worse descent. And since there is a worse descent, God forbid, one needs to be strong and not fall any further, God forbid. And the main empowerment is by the strength of the aforementioned tzaddikim, who never stayed put but every time rose higher etc. as mentioned. For they attained the perception that just as there is never an ascent, similarly there is never a descent from which one cannot rise up. For in truth it is all one, for the more a tzaddik rises to a higher level, he perceives more the generosities of Hashem, which this is the essence of Hashem Yithbarakh's greatness. For the trait of Chesed/Generosity is called Gedulah/Greatness, as is known, as is written, “Yours, Hashem, is the Greatness” [I Chron. 29:11], which is kindness, as is known. Hence the trait of Chesed is is called Gedulah. Therefore the more one perceives the Hashem Yithbarakh's greatness, the more one perceives His generosity, for His Blessed generosity is the essence of His greatness as mentioned. Therefore these tzaddikim who never stay put but each time go up more and more, and each time further perceive His Blessed greatness, that is, the vastness of his generosity, thereby they attain perceiving that there is no fall or descent in the world and no despairing in the world whatsoever. For they perceive such kindnesses each time, which are the essence of the Creator's greatness, whereby everyone can have an ascent. And this is what Rabbeinu z"l said in the torah “Mishra deSakina” (LM #30), that one needs specifically the greatest tzaddik on the utmost high level. For, the more ill a person is, the greater a healer he needs, that is, as mentioned. For the greater the tzaddik, the more he can raise up even those who are so very fallen, until by the power of the aforementioned tzaddikim [who receive from him], there is no fall or descent where one cannot get up from by their power, if they manage to believe and follow them, and as mentioned. And all this is the abovementioned aspect of Erekh Apayim, the aspect of Erekh Apayim to tzaddikim and Erekh Apayim to the wicked [Oth #8], that these people on a high level, the aspect of tzaddikim, need to prolong their temper, that their temper not fall short, and they not stop having extra spirit and vitality, on account of the great ascent and level they have attained, for in spite of this they need to extend their spirit further, and look to reach an even higher, higher level, and begin anew etc. as mentioned. And these people on a low level, and even the wicked that have fallen in total evil, God forbid, nevertheless as long as the soul is in them, as long as they can still move one body member, need to extend their temper and spirit, to look out for salvation constantly, and prevail and begin anew each time, as much as possible — whatever will be will be — for there is never a move in sanctity nor a groan, cry or aspiration in sanctity etc. that is ever lost, for “Hashem will not cast us off forever” [Lam. 3].
And all this is the aspect of tefillin, which are the above-mentioned aspect of Arikhath Apayim, which is the aspect of the new brains and vitality that we draw by the mitzvah of tefillin, from the elders in sanctity who receive from the highest elder who is the blind one.
And this is the aspect of the tunnel of the tefillin, which is where the straps pass through, which are the aspect of “crossing the YaBoQ,” as brought in the Kawanoth. For the straps are the aspect of drawing the brains of the tefillin, which is the aspect of the “Light of the Face,” which is the aspect of the Thirteen Tiqunei Diqna, the aspect of Erekh Apayim mentioned, and therefore ReTzU`AH is gematria 370, the aspect of
And this is the aspect of (Ex. 13), “Sanctify to Me all the male firstborns, whatsoever opens the womb among the children of Israel,” which is the beginning of the first passage in the tefillin. For the essence of the tefillin are drawn from the sanctity of the firstborn, which is the first birth, which is the aspect of Yetziath Mitzrayim, which is the aspect of birth, as is known, as on account of this we need to sanctify the first birth which is a male firstborn. As written there, “And it came to pass, when Par`oh would hardly let us go... therefore I sacrifice” etc. And all this is in order to draw on oneself the sanctity of birth of the brains which is the essence of birth, that is, to manage to renew ones vitality and brains at all times as if he was born today, as mentioned. Which, this is is the essence of long life, which are the aspect of tefillin as mentioned. And therefore one needs to give the firstborn to the Kohen or redeem him from him, for the Kohen is the aspect of the elder in holiness, in the aspect of (Ps. 133), “It is like the precious oil upon the head, coming down upon the beard; even Aharon's beard” etc., the aspect of the Eight Tikkunim of the Kohen Gadol, as is known. And this is what our Rabbis z”l said (Shabbath 151), “And let your head lack no oil (Eccl. 9:8) — this is head tefillin.” For the essence of tefillin are drawn from the aspect of “like the precious oil upon the head...” of the elder, Aharon, as mentioned. And therefore by means of giving the firstborn, who is the first birth, to the Kohen, we draw the sanctity of the birth of the brains and vitality, to remember to always renew himself as if he was born today, which this is the essence of tefillin, which are the aspect of brains and long life which we receive from the aforementioned Elder in Holiness, who said that he is extremely old and yet has not begun living at all, as if he was born today. For, one needs to each time begin anew as mentioned, and this is the aspect of Mashiach, of whom it is said (Ps. 2), “Today I have borne you.” For Mashiach will attain this aspect perfectly, which is the aforementioned aspect of long life, as each moment he will begin living anew as if he was born today, in the aspect of “I have borne you today.” For Mashiach will attain the aspect of above time, as explained in Rabbeinu z”l's words on this verse, “I have borne you today;” see there [LM II #61]. For this aspect that the blind one boasted of, who is old yet infantile etc. and the whole world does not amount to him so much as an eyeblink etc., all this is the aspect of above time, which this is the aspect of long life that Mashiach will attain, the aspect of (Ps. 21), “He asked life of You; You gave it to him,” which is the aspect of “David King of Yisrael is Alive and Well.” For David is Mashiach. And this is the aspect of tefillin; that is where is the root of the Mashiach's soul, as is brought, as the root of Mashiach's kingship is in the aspect of the tefillin's knot, and as Rabbeinu z”l said (LM #54), which this is the aspect of (Sam. 1 25), “yet the soul of my lord shall be bound in the bundle of life,” which is said of David, who is Mashiach. The bundle of life is the aspect of tefillin knot, which are the aspect of life as mentioned, the aforementioned aspect of long life, as mentioned.
And this is the aspect of Hashem Yithbarakh's extolling Kenesseth Yisrael (Song 7), “Your navel is like a round goblet that lacks no mingled wine,” and our Rabbis z”l explained (Sanh. 37) regarding the seventy Sanhedrin who sat in a semicircle like the moon etc. “Your navel” is the aspect of the tefillin straps which descend from the head knot to the navel, which is drawn from the aspect of the kingship of David-Mashiach who is live and enduring, who is the aspect of the head knot as mentioned, as from there is drawn the strap unto the navel which is the aspect of “your navel like a round goblet,” the aspect of the seventy Sanhedrin who correspond to the seventy facets of the Torah, where David sat at the head, as our Rabbis z”l explained (brought in Rashi) on the verse, “Yoshev-Basheveth a Tachkemonite, head” etc. (2 Sam 23), for all the seventy Sanhedrin who are the aspect of the seventy faces of the Torah all receive from David-Mashiach, as all his vitality is from the aspect of the aforementioned elders, who are the aspect of Tiqunei Diqna Qadisha, the aspect of honoring the face, the aspect of Stories of Ancient Times, as all the seventy faces of the Torah are drawn from them, as explained in the Torah “Pathach R' Shim`on” (LM #60), see there; as thereby one can wake up from sleep, which is the absence of the brains. And by means of these elders, the aspect of the stories, are drawn all the seventy faces of the Torah and we wake up from sleep. Which, this is is the aspect of the seventy years that David a”h lived. And therefore he minimized sleep to the utmost, as our Rabbis z”l said (Sukkah 26), that David never slept sixty breaths, so as to not taste the taste of death. For sleep is one sixtieth of death, which is drawn from Adam haRishon's mistake, by eating from the Tree of Knowledge Good-and-Bad and blemishing the Tree of Life which is the aspect of the light of the tefillin, as is brought. For tefillin are the aspect of life, the aspect of the Tree of Life, of which is said (Gen. 3), “And he eat and live forever). And by causing this damage, death was decreed on him for generations. But actually, after the mistake, death and sleep are a great benefit, for had Adam not erred he would have attained true life which is everlasting life, long life, whilst still in the body, that is, in his body he would have been able to be included in the Ein Sof forever, running and returning, and live long life, that is, renewing his vitality forever, in the aspect of renewing life of the Highest Elder, who is the Blind One, who lived long life, as he is forever old and forever infantile etc. as mentioned. But after the mistake and having eaten from the Tree of Knowledge Good-and-Bad and being driven from Gan `Eden and the Serpent's filth taking grip on his body, the aspect of the “Serpent's bite,” it is impossible for him to live long life in his body forever. And it is impossible to attain everlasting life except by death, which is a great benefit, as written (Gen 1), “And behold, good me'od” — this is death (Ber. Rab. 9), for by means of death which is sleep, his brain is renewed. And then his body and life are renewed, and then he comes back to life in a body clean and pure that is entirely cleaned and purified of the Serpent's filth. And then he will attain receiving new brains in the aspect of tefillin, the Tree of Life, which are the aspect of long life he will attain then. That is, then he will attain living such life forever, as at all times life and brains will be added to him, until the older he gets, the more he will attain beginning anew. Which this is the aspect of the Blind Elder, which this is the essence of everlasting life that whoever attains will attain in the future to come. For constant delight is no delight and is not called true life, but rather when one attains living new life at all times, and this is the aspect of long life, everlasting life, that the tzaddikim will attain in the future after revival of the dead, that is, the aforementioned aspect, as they will attain renewing their life at all times, which this is the aspect of tefillin as mentioned.
Dawidh had no vitality at all, for he ought to have been a Nefel/miscarriage/fallen-out. But Adam haRishon [A"hR] gave him seventy of his own years, as our rabbis z"l have said. For, the life of A"hR was drawn from the aspect of Arikh Anpin [A"A, the Supernal “Long Face”], which is the aspect of arikhath apayim/forbearance [lit. lengthening of nose], the aspect of the aforementioned stories of shanim qadhmoniyoth [ancient years, ancient aspects] etc. And as transmitted in the [Arizal’s] writings, that the vitality of the first generations was from there, from the aspect of A"A; and therefore they would live very long lives. And all the stories that the Torah tells about the first generations, are all from the aspect of stories of shanim qadhmoniyoth, which are the aspect of hadrath panim/honorable face, as all the seventy faces of the Torah receive from it. And therefore the Torah began from these holy stories, before it explains the mitzwoth of the Torah. For, all the mitzwoth of the Torah, which consist of the aspect of the seventy faces of the Torah, need to receive from the aspect of hadrath panim, the aspect of shufreih de’Adam/Man’s beauty, the aspect of stories of shanim qadhmoniyoth and the essential holy vitality that is drawn from there. This renews his vitality at all times; each moment he begins living anew, which is the aspect the (Ps. 2), “Ani hayom yelidhtikha/ Today I have begotten you,” that is said of the Mashiach [Anointed to Kingship] Dawidh. Namely, Dawidh Mashiach merited that it was reversed to good, from one opposite to the other. For, just as initially he had no vitality at all and really ought to have been a Nefel, the thing was reversed and he merited to live seventy years from A"hR’s years, and merited to live all the seventy years in the aspect of new life at all times, as if he had still never lived at all, but was just born today. And he, at all times was like a miscarriage that was born now, which has no life and has to receive, by Hashem’s graces, new life. And so on, at every time and moment. And thus he lived all his seventy years, which is the essence of life, as mentioned above. Until he merited through his devotion and effort in this aspect — trying and toiling all his days without sleeping his days away, but rather adding holiness and consciousness at all times — to renew his vitality at every hour. Until he merited thereby to live long, everlasting life for ever and ever, in the aspect of “Dawidh Melekh Yisrael Chai Vekayam/Dawidh, King of Yisrael, is alive and enduring,” as mentioned. And this is the aspect of tefillin, as mentioned. For teFiLYn are a term for (Ex. 33:16), “VeniFLiYnu ani ve`amekha/ and I and Your people are distinguished,” which was said when Hashem Yithbarakh revealed to him the Thirteen Attributes of Mercy, which are the aspect of the light of the tefillin, which is the aspect of the “Ve'raitha eth-achorai/ and you shall see My back” stated there, which is the tefillin knot (Berakhoth 7), which is where the root of Dawidh-Mashiach’s soul is, as mentioned, as he ought to have been Nefel as mentioned, but now he merited the thing being reversed to good and living new life at all times, as if he was born today, which is the aspect of tefillin, the aspect of “Venifliynu ani ve`amekha,” for the thing becomes reversed, as mentioned, and is made from the aspect of Nefel into the aspect of Venifliynu, which is the aspect of tefillin, which is the aspect of the aforementioned long life/longevity of Dawidh as mentioned. And therefore Mashiach is called “Bar Nifli/ My Distinguished Son” [Sanh. 96b on Amos 9:11] for Mashiach will attain that life, which is the aspect of the “Ani hayom yelidhtikha” that is said of Mashiach, and as mentioned above.
And this is (Ps. 145:14), “Somekh Hashem lekhol-hanofelim/ Hashem is a support to all the fallen,” who are the aspect of those who have fallen from serving Hashem, and Hashem Yithbarakh supports them and awakens them from sleep through the Tzaddikim of the era, who are the aspect of Dawidh-Mashiach who attained the reversal from the aspect of Nefel to the aspect of long life, to always begin living anew, which this is the aspect of tefillin, the aspect of “Venifliynu” as mentioned. And thereby they enliven and establish all the fallen ones, that they should not be downcast and not despair of the deliverance of their souls, as mentioned. Until they merit to return to Hashem, and then the fall and descent becomes the ultimate ascent. For, the essence of the fall is specifically on account of this, in order that they should begin living anew, as explained elsewhere. That is, that his vitality and brains should begin again and be renewed, which this is the aspect of tefillin, the aspect of “Venifliynu” etc. as mentioned, hence the support of those who have fallen from the service of Hashem, that they should not despair. Rather, they should strengthen themselves anew each time, which this itself is the aspect of Dawidh-Mashiach, who attained the aspect of Nefel being reversed to the aspect of long life, that he should merit to begin to live anew each time, as mentioned. For, for them too the fall and descent becomes the ultimate ascent. As Rabbeinu z”l said elsewhere in LM (#261), that the fact that a man falls from his service, it is from Heaven — for becoming distant is the beginning of drawing close. Therefore he fell in order that he should become more alert, to draw close to Hashem Yithbarakh. And his advice is, “that he should begin anew, entering the service of Hashem as if he has still never begun, and this is a big rule in serving Hashem, that a person needs to really begin anew every day.” Hence specifically through the fall they begin to live anew, which is the aspect of tefillin, as mentioned. Which, this is the aspect of Dawidh’s longevity, which was reversed from Nefel to long life etc. as mentioned. For, all the support of the fallen is through the aforementioned great tzaddikim, who are the aspect of Dawidh-Mashiach, who lived new life at all times. Which, thereby they enliven all the fallen ones, to begin anew from now, and as explained above. And this is the aspect of the Redemption which shall be through Dawidh-Mashiach, who should come soon in our days, and then Kenesseth Yisrael will rise up from their fall, as our rabbis z”l expounded (Berakhoth 5) on this verse — which this is the reason why there is no Nun in Tehillah leDawidh etc. Even so, Dawidh again supported it prophetically [lit. by Ruach haKoshesh/ by the Spirit of the Holy], as it says, ”Somekh Hashem lekhol-hannofelim,” etc. In the West (i.e. Israel) they resolve it [the verse Amos 5:2, Naflah velo-tosif kum, betulath Yisrael/ She is fallen and shall lo longer rise, the virgin of Yisrael] thus: ”Naflah lo-tosif [lipol `od]/ It has fallen but shall no more [fall], Kum/ Rise” etc.! [Berakhoth 4b] For, the entire fall of Kenesseth Yisrael is their falling from their service, God forbid, which the Redemption depends on. For, the Redemption depends on nothing else but Teshuvah/ Return/ Repentance, as our rabbis z"l said (Yoma 80). And therefore the main support of the fall is by Dawidh specifically, who lives the aforementioned long life, as mentioned. Which, thereby he vitalizes, strengthens and supports all the fallen ones, that they should not despair, for Hashem is with them and close to them, in the aspect of, “Al tismechi oyavti li ki nafalti kamti/ Do not rejoice over me, my enemy; though I have fallen [specifically], I shall rise. Ki eshev bechoshekh Hashem owr li/ Though [or “when,” or “because”] I sit in darkness, Hashem is a light unto me” (Mic. 7:8). And then the fall and descent is the ultimate ascent, and is as mentioned. And this is the Kohen haGadol [High Priest] in the Beith haMiqdash praying on Yom haKippurim, “Velo tapil ishah peri bitnah/ And let no woman miscarry the fruit of her womb...” [YK prayer] “Velo ya`adei `avid shultan mideveith Yehudah/ And may there not depart a ruler from the house of Yehudah” [Yoma 53b]. For, he attained the reversal from the aspect of Nefel to the aspect of long life specifically, as mentioned. And therefore the Kohen haGadol would pray on Yom haKippurim this prayer specifically. For, Yom haKippurim is the essence of teshuvah/return, and the essence of teshuvah is to rise up from one’s fall, which is the aspect of Nefel, as mentioned. And to be strong to renew his days, in the aspect of (Lam. 5), “Hashivenu... chadesh yameinu keqedem/ Restore us... make our days new as before” etc. as mentioned, which is the aspect of Dawidh Mashiach’s kingship, as mentioned. Therefore after Yom haKippurim is Sukkoth, which is the aspect of, “Aqim eth-sukath Dawidh hanofeleth/ I will raise up the tabernacle of Dawidh that is fallen” (Amos 9:11), annulling the aspect of the fallen ones’ fall, God have mercy, and instead raising them up and vitalizing them, in the aspect of, “Somekh Hashem lekhol-hannofelim” etc. as mentioned. And therefore after Sukkoth is Shemini `Atzereth, which is the aspect of the Davidic kingship, as written (Sam. I 9:17), “Zeh ya`tzor be`ami/ This one shall have authority over My people,” as Rabbeinu z”l said elsewhere (LM #48), which is when Nuqva is `otzereth/ seizing the droplet so that it does not fall, as written in the Kavanoth, namely, as mentioned above.
And this is the aspect of Rosh Hashanah. For Rosh Hashanah is the aspect of tefillin which are the aspect of renewal that we attain every day through sleep, when the brains are renewed in Emunah etc., which this is the aspect of Rosh Hashanah, as brought in the words of Rabbeinu z”l in the torah “Ashrei Ha`am” (LM #35), see there. For Rosh Hashanah is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael, as written, “Always the eyes of Hashem your God are on it from the year's heading unto the year's ending” [Deut. 11:12] , which this is the aspect if tefillin, which are the aspect of Eretz Yisrael's sanctity, the aspect of, “And it shall be, when He brings you” that is said in the tefillin's passages as mentioned. For the essence of Rosh Hashanah's sanctity is that we attain perfect Teshuvah/Return, for it is the first day of the Ten Days of Repentance. That is, that we attain renewing our days that passed in darkness, and from here onwards ad additional sanctity and devotion anew. Which this is the aspect of, “Renew upon us a good year,” that we request on Rosh Hashanah. “Renew” specifically, that we attain a new year specifically. For every year is a particular facet of the seventy facets of the Torah as mentioned. Therefore every year we need to attain entirely new faces. Living from now new life. Which this is the aspect of long life as mentioned. And this is the aspect of voluminous requesting and prayer on Rosh Hashanah for life many, many times in each prayer. As we say, “Remember us for life... Inscribe us for life... Who compassionately remembers his formations for life...” and many of the sort. For the essence of the aspect of life is the aspect of long life, mentioned, of the Blind Elder, who attained the ultimate memory perfectly as mentioned, as from his is drawn the sanctity of Rosh Hashanah, which is the aspect of the sanctity of the tefillin, which are the aspect of, “and for remembrance between your eyes” as mentioned. And therefore Rosh Hashanah is called “Day of Remembrance.” For the essence of its sanctity is from the aforementioned aspect of that Elder's remembrance. And all our request on Rosh Hashanah for life, the whole intention is for true and everlasting life, that is, the aforementioned aspect of long life. That is, to renew our life at all times, the aspect of, “Renew upon us a good year” — “renew” specifically, as said.
And therefore it is necessary to write tefillin on the hide of a clean beast specifically (SAOC 32:12), for the hide is the aspect of the imagination, which is the exterior of the intellect, the aspect of the intellect's clothing...For tefillin are such large “brains” that they have the power to clarify and repair the very Exterior of the Exterior, the Immaturity of Immaturity (Qatnuth) of the imagination, which is the main repair. For the greater the tzaddik, the more power that he has to clarify and rectify Qatnuth and Exteriority. And thereby all the worlds are repaired and all the Exteriorities and fallen souls have an ascent, by means of clarifying and purifying the utmost Qatnuth and Exteriority, which is where the main grip of the Qelipoth/Husks stems from. So now everything is clarified and nullified by this Tzaddiq, as mentioned. And this is the aspect of these tzaddiqim and elders, the least of whom remembers his umbilical cord being cut, which is the aspect of shrinking and cutting the umbilical, when one attains such perfect purity so as to remember what happened then. And this is the aspect of repair and purification of the skin, which is the connection between the mother and child, which is tied by the umbilical which is only skin. For, the devolution of the all the worlds from world to world is only from the “navel” downwards, as thoroughly explained in the Etz Chayim in Sha`ar Hanequdim and in many places, that the beginning of the lower world in the upper world is from the aspect of the navel downwards, where the aspect of NeHI [Netzach-Hod-Yesod] begins, the aspect of the upper world's “legs,” where the essence of the vitality of the world lower than it lies. And thus from world to world, from level to level. And therefore Hashem Yithbarakh created it such that the child is also physically tied to its mother's navel. For the devolution from generation to generation, from father and mother to son and daughter, begins from the navel downwards. And therefore the main drawing of the brains of these holy elders to us is by means of the least elder of them, who is the first elder from bottom to top, who related that he remembers the cutting of his umbilical as mentioned. For from there is the essence of the revelation of the brains and the devolution of the worlds from navel downwards as mentioned, which this is the aspect of drawing the light of tefillin, which extend down to the navel, which are the aspect of the straps that extend down to the navel as mentioned. But really, even though we only receive the light from the aspect of the navel downwards, by means of the last elder among them from top to bottom, who remembers the cutting of his umbilical as mentioned, all the vitality of the brains that we receive from there are drawn only from the highest elder, the first-ranking one of them, who is the aspect of this Blind One, who is this baby. For it is impossible to make vessels to receive the light below except by the power of the highest sanctity and the utmost supernal light.
And this is (Ex. 1), “And it came to pass, when the midwives feared God, and He made them houses.” This is the aspect of the housings of the tefillin. For the midwives are the aspect of the children's mother, drawing the light of tefillin, which are the aspect of mother, upon the son, who are the aspect of giving birth to the brains, the aspect of (ibid. 13), “Sanctify to Me all the male firstborns, whatsoever opens any womb” as mentioned. And this is, “And it happened, when they feared” specifically. For tefillin are the aspect of fear, as written, “And all the people of the land shall see that Hashem's name is called upon you, and they will fear you.” And our Rabbis z”l explained these are the head tefillin. For the midwives are the mother of Aharon and Moshe. And Miriam their sister was the second midwife, from whom royalty issued, as Rashi explained there. For Moshe and Aharon are the essence of the tefillin. Aharon the Kohen Gadol is the aspect of the Eight Tiqunei Diqna of the Kohen Gadol, which are the aspect of the eight elders, the aspect of the eight head and arm tefillin passages as mentioned. Moshe Rabbeinu is the aspect of the Supernal Elder, who boasted that he is extremely old and yet is young and suckling entirely etc. and the whole world does not amount to him so much as an eyeblink etc. This is the aspect of Moshe Rabbeinu a”h who is the aspect of (ibid. 2), “And behold, a crying youth,” that even tough he reach what he reached, the perfect aspect of the Elder in Holiness, still he was entirely in the aspect of youth and suckling, in the aspect of (Ps. 37), “I have been young and also old,” that even though I have become so much an elder, still I am entirely young and suckling, which this is the aspect of the boasting of the foremost level elder who is the Blind One as mentioned. And therefore Moshe attained that it was written of him (Deut. 34), “His eye was not dim and his natural force was not abated” — even after death. For no oldness jumped upon him at all, even when dying at 120 years age. For he attained the ultimate elderliness, yet remained entirely suckling, as if he still had not begin living at all, as written (ibid. 3:24), “You have begun to show” etc.; that is, he still did not grasp at all; Hashem Yithbarakh only began showing him his greatness etc. Which, all this is the above aspect, always beginning anew as mentioned. For Moshe is the aspect of “MaN/Manna,” as is known, of which it says (Ex. 17:15), “For they did not know MaH/what it is.” It is impossible to at all know what he is, that someone born of a woman should attain what he attained. And this is the letters of MoSheH being Shin MaH — Shin, the three fathers who are the entirety of the brains, entirety of the tefillin; but everything is drawn from the aspect of MaH, the aspect of, “For they did not know what it is,” which this is the essence of the aspect of Moshe, who is the aspect of the aforementioned elder, who was elder and suckling etc. as mentioned, who is the root of everything and above everything as mentioned. As written (Num. 12), “And the man, Moshe, was extremely humble” etc., which is the aspect of (Ps. 131), “Like a weaned child with his mother; my soul is with me like a weaned child,” which David said. And this is that it is written in the Zohar, regarding Moshe, that amongst the Sabas/Supernal Elders he is the Elder, and amongst the sucklings he is the suckling, that is, as mentioned, that he is old and suckling etc. as mentioned. And this is his saying (Deut. 31), “I am one hundred and twenty years old today” — today my days and years are filled, for he can longer go, as our Rabbis z”l said (Sotah 13b), “this teaches that [the gates of wisdom] were closed to him. For he needed to live the aforementioned long life, going each time further and further, and when he cannot go further he was forced to pass away, as discerned in the holy talks of Rabbeinu z”l. And therefore (ibid. 34), “And no man knew his burial-chamber,” for they did not know what he is, as mentioned. Hence Moshe is the aspect of the aforementioned Supernal Elder, who is the root of tefillin, which are the aspect of the face's skin beaming, which Moshe attain, which are the aspect of the light of tefillin, as Rabbeinu z”l said in the torah, “Markevoth Par`oh..” (LM #38), from the aspect of that Elder. And Aharon is the aspect of the eight Tiqunei Diqna, which are the aspect of the eight tefillin passages that are drawn from Moshe's aspect, from the aspect of that Elder. And this is, “And He made them houses” — houses of priesthood and royalty (Sh”R 1). Houses of priesthood are the aspect of tefillin, which are the aspect of the priesthood's sanctity as mentioned, the aspect of the sanctity of the firstborn, to give him to the Kohen as mentioned. And houses of royalty are the aspect of kingship of David Mashiach, the aspect of Emunah, which all this is the aspect of tefillin as mentioned. And the essence of tefillin's sanctity is the aspect of grasping Godliness, which the true tzaddiqim, who are from the aspect of Moshe, draw upon us, through many constrictions, which this is the main thing, that they manage to attain such a high and enormous perception, that they can constrict and clothe the perception in many constrictions and vestments until we too can manage to grasp Godliness as mentioned. And this is the aspect of tefillin housings, for it is impossible for us to receive the light of the passages themselves except by way of the housings and straps, which are the aspect of limitations and vessels of `Olam haTiqun, to receive the light by degree and measure. For they are able to enter the aspect of the “Empty Space" and reveal His Godliness there, and thereby make holy vessels. For the essence of these vessels' genesis is by means of repair of the Empty Space which is the beginning of the limitation, which is the root of all the vessels and masks generated from the coarsening of the light and its becoming distant from the Emanator. For if there was no Empty Space then the coarsening of the light and its distancing would be irrelevant etc., as explained and discerned in the Writings. Hence the essence of the vessels' genesis derives from the aspect of the Empty Space. But by means of Adam haRishon's failure he was seized in his vessels, the essence of which is in the aspect of the skin, which is the ultimate vessel, the exterior of the exterior; and that is where he was seized the most as mentioned, which this is the aspect of the “Serpent's bite,” from whence is the grip of all the Qelipoth/Husks, God forbid. And therefore the main repair is by means of purifying and processing the hide in sanctity, which is the aspect of repair of the imagination, repair of the Empty Space, which the aforementioned great Tzaddiqim attain repairing, to the point that from it, specifically, they make the aspect of holy vessels to receive the light in degree and measure. Which, this is the aspect of the hide of a pure beast, insofar as the essence of writing the Torah and tefillin is on the hide specifically, and as mentioned. And this is the aspect of the housings made of hide. For we need to receive the light through limitations and vessels that are made by the repair of the Empty Space which is the aspect of repairing the imagination, which is the aspect of hide, as mentioned. And this is the aspect of (Gen. 3), “And Hashem-God made Adam and his wife garments of skin and clothed them” — garments of skin specifically, for the main repair is repairing the skin etc. as mentioned. For, the garments of skin are the aspect of Tallith and Tefillin, which come from skin and from the hair that grows on the skin, as explained in the Etz Chayim. Which, this is the aspect of (Ex. 22:26), “ki hu kesutho levaddah/for that is his only covering” — this is tzitzith; “hi simlatho le`oro/it is his garment for his skin” — this is tefillin (Tiqqunim #69), which are more internal and lofty than tzitzith, as written there. And all this is the aspect of repair of the imagination, which is repair of the Empty Space, as the essence of the repair is by means of Emunah as mentioned. And this is, “And it came to pass, as the midwives feared God” — feared specifically. For holy piety is the aspect of repair of the constriction and stricture of the Empty Space, which is sweetened at it root by means of holy piety, which is the aspect of a “holy decree,” as is known. Therefore by the aspect of piety are made housings, which are the aspect of fixing the vessels and limitations to receive the tefillin's light by degree and measure as mentioned. And this is, “And it came to pass, as they feared... [God] made them housings” as mentioned.
עִנְיַן מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד וְשֶׁל רֹאשׁ וּצְרִיכִין לִהְיוֹת שֶׁל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה דַּיְקָא וּלְכוֹתְבָן עַל הַקְּלָף, וְעִנְיַן הָרְצוּעוֹת וְהַמַּעְבַּרְתָּא וּשְׁאָר פְּרָטֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאֹד וְעִנְיַן תְּפִלִּין דרש"י וּדְרַבֵּנוּ תָּם:
1. Regarding the mitzvah of tefillin of the arm and of the head, and that they must be made from the hide of a clean animal specifically, and written on the klaf/inner skin; and regarding the straps, the tunnel, and the rest of their most holy and awesome details; and regarding Rashi's tefillin and Rabbeinu Tam's tefillin:
עַל-פִּי הַמַּעַשֶֹה הַנּוֹרָאָה מְאֹד שֶׁל הַשִּׁבְעָה בעטלירש הַנִּדְפַּס בְּסֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, עַיֵּן שָׁם בְּדַף צ"ו, מֵעִנְיַן הבעטליר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר שֶׁבָּא אֵצֶל הֶחָתָן וְהַכַּלָּה עַל הַחֲתוּנָה אַחַר הַחֻפָּה וְאָמַר לָהֶם שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם מַתָּנָה לַדְּרָשָׁה שֶׁתִּהְיוּ זְקֵנִים כָּמוֹנִי וְכוּ', שֶׁתִּחְיוּ חַיִּים אֲרֻכִּים כָּמוֹנִי, וְאַתֶּם סוֹבְרִים שֶּׁאֲנִי עִוֵּר, בֶּאֱמֶת אֵין אֲנִי עִוֵּר כְּלָל, רַק שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלִי כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ', כִּי אֲנִי זָקֵן מְאֹד, וַאֲנִי עֲדַיִן יניק לְגַמְרֵי (הַיְנוּ יוּנְג) וְלֹא הִתְחַלְתִּי עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי זָקֵן מְאֹד וְכוּ', וְיֵשׁ לִי הַסְכָּמָה עַל זֶה מֵהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב וְאִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ, תָּבִין מֵרָחוֹק מַה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כְּלָל וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יִרְאֶה וְיָבִין מִשָּׁם גַּדְּלוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים גֹּדֶל מַעֲלָתָם שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שָׁם, כִּי כָּל מַה שֶּׁמְבֹאָר שָׁם שֶׁסִּפֵּר כָּל אֶחָד הוּא עִנְיַן הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד שֶׁהִתְפָּאֵר בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁזָּכָה בָּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁזָּכָה, אַשְׁרֵי לוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, לְמָשָׁל בָּעִנְיָן שֶׁיִּתְבָּאֵר לְפָנֵינוּ, שֶׁהִתְפָּאֲרוּ הַזְּקֵנִים, וְכָל אֶחָד סִפֵּר מַה שֶּׁזָּכַר מִזִּכָּרוֹן הָרִאשׁוֹן וְכוּ' הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס בַּמֹּחַ עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאֶחָד הִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ בְּעֵת שֶׁחָתְכוּ אֶת טַבּוּרוֹ, רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, הַנִּמְצָא כָּזֶה אֲפִלּוּ חַד בְּדָרָא שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר כזה שֶׁיְּזַכֵּךְ וִיקַדֵּשׁ גּוּפוֹ וְחוֹמְרוֹ כָּל כַּךְ כָּל כַּךְ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִזְכֹּר מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה עִמּוֹ אָז בִּתְחִלַּת הַלֵּידָה כְּשֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם בְּעֵת שֶׁחָתְכוּ אֶת טַבּוּרוֹ, וְזֶה הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם, וּמִמֶּנּוּ תִּרְאֶה מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַזָּקֵן הַקָּדוֹשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו לִשְֹחֹק מַעֲלַת הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן וְאָמַר כְּמַתְמִיהַ, זֹאת הִיא מַעֲשֶֹה יְשָׁנָה אֲנִי זוֹכֵר זֹאת הַמַּעֲשֶֹה, אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק, וּפֵירְשָׂה הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל אַחַר כָּךְ, שֶׁזֶּהוּ שֶׁזּוֹכֵר גַּם מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה עִמּוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּבֶטֶן אִמּוֹ שֶׁהָיָה נֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ, כַּמְבֹאָר שָׁם וְהִנֵּה מַעֲלַת זֶה הַשֵּׁנִי עַל הָרִאשׁוֹן יְכוֹלִין לְהָבִין קְצַת מֵרָחוֹק אַף-עַל-פִּי שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מִזֶּה מְאֹד מְאֹד, כִּי הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בֵּין קֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם בֵּין אַחַר כָּךְ מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (נִדָּה ל') וּמִדְרָשִׁים וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי בְּעֵת הָעִבּוּר כְּשֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ אָז נֵר דּוֹלֵק עַל רֹאֹשׁוֹ וְצוֹפֶה וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיַּד בָּא מַלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו וְשׁוֹכֵח הַכֹּל, וְעַל זֶה אָמַר אִיּוֹב (אִיּוֹב כט), "מִי יִתְּנֵנִי כְּיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אלקי יִשְׁמְרֵנִי וְכוּ'". כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שָׁם), וְכָל עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִֹּיג מַה שֶּׁיָּדַע מִתְּחִלָּה בְּעֵת שֶׁהָיָה נֵר דָּלוּק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁאָז הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּאוּר הַגָּנוּז מִשִּׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁבּוֹ הָיָה הָאָדָם צוֹפֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ כַּמּוּבָא, וְעַתָּה רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט כַּמָּה גָּדְלָה מַעֲלַת הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי עַל הָרִאשׁוֹן כִּגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ וְכוּ' וְכֵן הג' עַל הב' וְכֵן כֻּלָּם שֶׁהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁאֵין נִמְצָא כְּמוֹתוֹ כִּי אִם יָחִיד בְכַמָּה דּוֹרוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כְּנֶגֶד הב' הַגָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ נֶחֱשָׁב כִּנְקֻדָּה, וְכֵן הב' נֶגֶד הג' וְכוּ' וְכוּ', וְכֵן לְהַלָּן לְהַלָּן, עַד זֶה שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁהָיָה תִּינוֹק אָז לְגַמְרֵי, שֶׁהוּא הבעטליר הָעִוֵּר בְּעַצְמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁזּוֹכֵר כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִֹיוֹת וְהוּא אֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל וּמְבֹאָר וּמוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּבְכִתְבֵי האר"י ז"ל שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת אעפ"כ כְּנֶגֶד הַמַּדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר נֶחֱשָׁב הַכֹּל כִּנְקֻדָּה בְּעַלְמָא כְּנֶגְדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּנִים ע' ד' קכג) אֲפִלּוּ כ"ע אוּכְמָא הוּא קֳדָם עִלַּת הָעִלּוֹת וְכוּ' וְכָל אֵלּוּ הַגְּדוּלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְבֹאָרִים בַּמַּעֲשֶֹה שֶׁל יוֹם א', וְכֵן בְּכָל יוֹם וְיוֹם מְבֹאָרִים כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים שֶׁהִתְפָּאֵר כָּל אֶחָד, כְּגוֹן בְּיוֹם הב' בְּעִנְיַן הַחַיִּים טוֹבִים וְכֵן בִּשְׁאָר הַיָּמִים, בְּעִנְיַן מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וּבְעִנְיַן הַזּוּג צִפֳּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא יָכוֹל לְחַבְּרָם יַחַד וְכוּ' וְכוּ', פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה לְמַה הָאָדָם יוּכַל לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיְּלוּדֵי אִשָּׁה יוּכְלוּ לִזְכּוֹת לִדְבָרִים גְּבוֹהִים כָּאֵלֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מִתְפָּאֵר בָּהֶם, (וְעַיֵּן עוֹד בִּדְבָרֵינוּ באה"ע הִלְכוֹת אִשּׁוּת שָׁם דִּבַּרְנוּ גַּם כֵּן קְצַת מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶֹה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵעִנְיַן כֹּחַ הַיָּדַיִם, עַיֵּן שָׁם) ורַבֵּנוּ הַנּוֹרָא ז"ל יָדַע מִכֻּלָּם וְיָדַע לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶֹה הַנַּעֲשָֹה בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָֹה מִכֻּלָּם, וּבֶאֱמֶת אָמַר עַל עַצְמוֹ בְּעֵת שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶֹה הַזֹּאת שֶׁאִם לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בָּעוֹלָם כִּי אִם זֹאת הַמַּעֲשֶֹה הָיָה גַּם כֵּן חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר בָּזֶה כַּאן, (עַיֵּן לְמַטָּה בְּסוֹף הַדְּרוּשׁ מַה שֶּׁהוּבָא שָׁם מֵהַיְּרוּשַׁלְמִי כְּתוּבוֹת לְעִנְיַן נִפְלְאוֹת הַזִכָּרוֹן שֶׁל הַזְּקֵנִים הַנַּ"ל):
2. According to the most awesome story of the Seven Beggars printed in the book Sipurei Ma`asiyoth: See there, on page 96, regarding the first beggar who was blind, who came to the groom and bride at the wedding after the canopy, and said to them that he gives them a wedding-discourse present, that they should be “old as I... that you should live a long life as I do. And you think that I am blind? Actually I am not blind at all. Only, the whole entire world does not amount to me so much as a blink of an eye, etc. for I am very old, but yet I am entirely yanik, יניק, [lit. suckling, nursing] (that is, young), and I have not yet begun to live at all. But nevertheless I am very old, etc. And I have a consensus on this from the Great Eagle”, etc. Take a very thorough look there at all this, and if you have intelligent eyes, you will discern from afar how utterly deep His thoughts are; and it is impossible to prolong discussion of this at all. But whoever truly desires will see and discern from there the greatness of Hashem Yisbarach and the greatness of the true great tzaddikim; the enormity of their greatness, as each and every one had attained what he boasted of there. For everything that is explained there in the story of each one, is regarding the boasting of some most very great and awesome tzaddik boasting in the upper worlds, in the place where he boasted that he attained what he attained in this world. His fortune! The fortune of his portion! For example, in the interest that will be explained below, that the elders boasted, and each one told what he remembers from his first memory etc.: The youngest of all was most utterly high, the enormity of his greatness and the validity of his sanctity inconceivable. For example, insofar as one of them boasted that he remembers what was happening to him when they cut his umbilical cord — look, discern, and see: is there even one person in the era who can boast like this one, that his material body is so pure and sanctified that he manages to remember what was happening to him then at the beginning of birth, when he emerged into the world's atmosphere, when they cut his umbilical cord? And he was merely the least of them. And from him, see how high is the sanctity of the second holy elder, in whose eyes the level of the first elder was laughable, and he said, in surprise, “That's an old story?! I remember that story, but I also remember when the light was shining,” and the Great Eagle later explained that this is his remembering even what happened to him when he was in his mother's womb, when a light was kindled over his head, as explained there. So behold, the level of the second is higher than the first. One can understand a little, from afar, even though we are most utterly far from this. For, the major difference in a person, before he emerges into the world's air versus afterwards, is explained in our Rabbis z"l's words in the Gemara (Niddah 30), and is explained in the holy Zohar: for, during pregnancy when he is in his mother's womb, a candle is alight over his head, and he can look and see from one end of the world to the other; but when he has emerged into the world's air immediately an angel comes and strikes him on his mouth and he forgets it all, and regarding this said Iyov (Job 29), “O that I were as in the first months, as in the days when my God watched over me” etc., as explained in our Rabbi z"l's words (there). And a man's entire work is to manage to know and attain what he knew before whilst a light was blazing over his head, which is when he gazed at the Light Stored Up From the Seven Days of Creation, with which the man saw from one end of the world to the other, as is brought. So, now see and discern how much greater is the second elder's level than the first; like the heavens are high above the earth, etc. And similarly the third more than the second, and so all of them. For, the least of them was so very utterly high that there is no one like him but one person in many generations, and nevertheless in comparison to the second who is greater than him he is considered a mere speck, and similarly the second versus the third etc. etc., on and on — up until the one who boasted that he was altogether a suckling babe then, who is the blind beggar himself, insofar as he said that he recalls all these stories, plus he remembers “Nothing At All” etc.; see there. For, this is a big rule and is explained and understood in the Chazal's words and the Arizal's writings, that even the highest level of all, nevertheless compared to the even higher level, everything is considered but a mere point, as written in the holy Zohar (Tikkun #70 p. 123). Even the Ket'h'er `Elyon is paltry in compare to the `Ilath ha`Iloth etc., and all these greatnesses and wonders are explained in the story of the First Day, and similarly each Day many, many wondrous things that each person boasted of are explained, for example on the Second Day regarding the good life, and similarly on the rest of the Days, regarding the Little Holding the Much, and regarding the Pair of Holy Birds, which he is able to reunite etc. etc. Open your eyes and see what a man can attain in this world, that a man born of a woman can attain such high things that Hashem Yithbarakh himself glories in them (and see more in our words in Even ha`Ezer Hilkhoth Ishuth, where we also talk a little regarding the holy story of the Sixth Day regarding the Power in the Hands; see there). And our holy Rabbi z"l knew about all of them, and had the knowledge to tell the story that happened at the place where it happened with all of them, and verily said of himself when he told this story, that if the world knew nothing else but this story, he would still be a most original person. But here is not the place to prolong discussing this. (See below at the end of the derush, what is brought there from the Yerushalmi Kethuboth regarding the aforementioned marvels of the elders' memories.)
נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, וְהִנֵּה מְבֹאָר שָׁם שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל אֶחָד יְסַפֵּר מַעֲשֶֹה יְשָׁנָה מַה שֶּׁהוּא זוֹכֵר מִזִּכָּרוֹן הָרִאשׁוֹן וְכוּ' וְסִפֵּר הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁחָתְכוּ הַתַּפּוּחַ מִן הֶעָנָף, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁחָתְכוּ אֶת טַבּוּרוֹ וְכוּ', והב' סִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה עַצְמוֹ בְּעֵת הָעִבּוּר שֶׁהָיָה נֵר דּוֹלֵק עַל רֹאשׁוֹ וְכוּ', והג' סִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר גַּם בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל לְהִתְרַקֵּם הַגּוּף וְכוּ', והד' סִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר גַּם בְּעֵת שֶׁהָיָה מוֹלִיכִין הַגַּרְעִין לִנְטוֹעַ הַפְּרִי, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּמְשְׁכָה הַטִּפָּה בְּעֵת הַזִּוּוּג, והה' סִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר גַּם אֶת הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ מַמְצִיאִים אֶת הַגַּרְעִין, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהָיָה עֲדַיִן בַּמֹּחַ וְכוּ', והו' והז' והח' זָכְרוּ גַּם אֶת הַמַּרְאֶה וְהַטַּעַם וְהָרֵיחַ קֹדֶם שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל הַפְּרִי שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה וְכוּ', וְהַתִּינוֹק, שֶׁהוּא הבעטליר הָעִוֵּר בְּעַצְמוֹ, שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה אָמַר שֶׁזּוֹכֵר לַאו כְּלוּם, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל וְזוֹכֵר אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא קֹדֶם מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵין וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב, וְאִם תִּרְצֶה לְהַבִּיט בְּעֵין הָאֱמֶת, תִּרְאֶה מֵרָחוֹק פְּלָאוֹת ה', אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נִרְאָה כָּזֹאת מִימוֹת עוֹלָם:
Let us return to our subject. Behold, it is explained there that he said that each one should tell an old story, what he remembers from his first memory etc. and the first person among them told that he remembers even when they cut the apple from the tree, that is, when they cut his umbilical cord etc.; and the second one told that he also remembers the light shining, that is, what happened with him during pregnancy, when a light was blazing above his head etc.; and the third one told that he also remembers when his body began taking form etc.; and the fourth told that he also remembers when they were bringing out the seed to plant the fruit, namely when the droplet emerged during relations; and the fifth one told that he remembers even the sages who were bringing out the seed, that is, he remembers when he was still in the brain etc.; and the sixth, seventh and eighth remembered even the appearance, the taste and the smell before they were infused on the fruit, which are the aspect of Nefesh-Ruach-Neshamah etc.; And the yanik [infantile, lit. suckling], who is the blind beggar himself who is telling all this, said he remembers “Nothing At All,” for he is above everything and remembers even even what was before NR"N, which is the aspect of EYN/Nothingness etc. etc.. Take a good look there, and if you wish to look with an honest eye, you will see from afar the wonders of Hashem, the likes of which have not been heard or seen since the creation of the world.
וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת זִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יג), "וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ", 'וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא תָּלוּי בְּתִקּוּן הָעֵינַיִם דַּיְקָא כַּמּוּבָן בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל שֶׁזֶּה הָעִוֵּר שֶׁהָיָה עִוֵּר לְגַמְרֵי מֵחֵיזוּ דְּהָאי עַלְמָא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם עַד שֶׁזָּכָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּעֵינָיו אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָעֵינַיִם זָכָה לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַזִּכָּרוֹן שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁזֶּה הָעִוֵּר הָיָה זוֹכֵר יוֹתֵר מִכֻּלָּם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַזִּכָּרוֹן תָּלוּי בָּעֵינַיִם, וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "וַיְהִי מִקֵּץ זכרון" (סִימָן נ"ד), שֶׁהָעִקַּר הַזִכָּרוֹן תָּלוּי בָּעֵינַיִם, עַיֵּן שָׁם וּמֵבִיא שָׁם זֶה הַפָּסוּק, "וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" עַיֵּן שָׁם כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְּלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַזִּכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "דִּרְשׁוּ ה'", (בְּסִימָן ל"ז) וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יַד שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵיהֶם שְׁמֹנֶה פָּרָשִׁיּוֹת ד' בְּשֶׁל רֹאשׁ וד' בְּשֶׁל יַד, כְּנֶגֶד הַשְּׁמֹנֶה זְקֵנִים קְדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ כַּנַּ"ל, כִּי יָדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת שֶׁתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הֵם בִּבְחִינַת דְּכוּרָא וּתְפִלִּין שֶׁל יַד הֵם בִּבְחִינַת נֻקְבָּא, וּכְלָלִיּוּת הַתְּפִלִּין הֵם בִּבְחִינַת מֹחִין דְּעִבּוּר ב' דְּגַדְּלוּת וְזֶהוּ בְּחִינַת הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁזָּכוּ לְמֹחִין גְּדוֹלִים כָּל כַּךְ עַד שֶׁכָּל אֶחָד זָכָה לִזְכֹּר וּלְהַשִֹּיג יוֹתֵר אֶת הַהַתְחָלָה מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה עִמּוֹ מִקֹּדֶם בְּהַהַתְחָלָה וְכָל מַה שֶּׁהִשִֹּיג יוֹתֵר הָיָה זוֹכֵר וּמַשִֹּיג הַתְחָלָה קְדוּמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּמְבֹאָר לְעֵיל וְהִנֵּה הֵם ח' זְקֵנִים וְנֶחְלָקִים לִשְׁתֵּי פְּעָמִים ד', כְּנֶגֶד שְׁתֵּי פְּעָמִים ד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבְּשֶׁל יַד וְשֶׁל רֹאשׁ, כִּי ד' זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִתְפָּאֲרוּ תְּחִלָּה בַּזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם כָּל עִנְיָנָם הָיָה מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה עִם הַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ מֵעֵת יְצִיאַת הַטִּפָּה עַד חֲתִיכַת הַטַּבּוּר כְּשֶׁיּוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶחָד הִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר בְּעֵת שֶׁהוֹלִיכוּ אֶת הַגַּרְעִין לִיטַע הַפְּרִי שֶׁהוּא הוֹלֶכֶת הַטִּפָּה וְכוּ', והב' זָכַר הַתְחָלַת רִקּוּם הַפְּרִי והג' זָכַר בְּעֵת שֶׁהָיָה נֵר דּוֹלֵק, שֶׁהֵם כָּל יְמֵי הָעִבּוּר. והד' שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן זָכַר עִקַּר גְּמַר הַוָּלָד שֶׁהוּא חֲתִיכַת טַבּוּרוֹ שֶׁאָז הַתְחָלַת בִּיאָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם, (אֵלּוּ הד' נִכְתְּבוּ בְּכָאן מִמַּעְלָה לְמַטָּה, בְּהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁנִּכְתַּב בְּסֵפֶר הַמַּעֲשִֹיוֹת וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהֻכְרַחְתִּי עַתָּה לְהַתְחִיל מִן הָרְבִיעִי, עַל-כֵּן עַל-פִּי רְהִיטַת הַלָּשׁוֹן נִתְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר, וְהַכַּוָּנָה אַחַת) נִמְצָא, שֶׁכָּל אֵלּוּ הד' סִפּוּרִים הוּא בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה עִם הַוָּלָד אֵצֶל אִמּוֹ, וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַמֹּחִין וְהַהַשָֹּגוֹת אֵלּוּ שֶׁהִשִֹּיגוּ הד' זְקֵנִים אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת מֹחִין דְּנוּקְבָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת ד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יַד שֶׁהֵם מֹחִין דְּנוּקְבָא כַּנַּ"ל, וְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת שֶׁסִּפְּרוּ אֵלּוּ הַזְּקֵנִים הד' הֵם בְּחִינַת אוֹר, מַיִם, רָקִיעַ, הַנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַכַּוָּנוֹת, כִּי בִּתְחִלַּת יְצִיאַת הַטִּפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֶה שֶׁסִּפֵּר שֶׁזּוֹכֵר בְּעֵת שֶׁהוֹלִיכוּ הַגַּרְעִין וְכוּ', זֶה בְּחִינַת אוֹר, כִּי עֲדַיִן אֵין לָהּ שׁוּם צִיּוּר, וְאַחַר כָּךְ בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל לְהִתְרַקֵּם בִּשְׁעַת הַתְחָלָתוֹ הוּא בְּחִינַת מַיִם וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְהַוָּה הַוָּלָד בְּכָל יְמֵי הָעִבּוּר, זֶה בְּחִינַת רָקִיעַ כַּיָּדוּעַ, וְאָז כְּשֶׁנִּגְמַר בְּחִינַת רָקִיעַ הוּא יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם וְנוֹלָד, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת עִבּוּר וְלֵידָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּיָּדוּעַ, והד' זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים כָּל סִפּוּרָם הוּא מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה מִקֹּדֶם שֶׁיָּרְדָה הַטִּפָּה בִּמְעֵי אִמּוֹ, כִּי הֵם סִפְּרוּ שֶׁזּוֹכְרִים כְּשֶׁהָיָה הַטִּפָּה עֲדַיִן בְּמֹחַ הָאָב, וְהַמַּרְאֶה טַעַם וְרֵיחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, שֶׁמִּשָּׁם הַתְחָלַת הַמְשָׁכַת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִמָּקוֹם שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵעִילָה לְעָלוּל, מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, מִשֵֹּכֶל לְשֵֹכֶל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ עַד שֶׁנִּתְהַוָּה הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁעַל יָדָהּ הִתְהַוּוּת הַטִּפָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַוָּלָד, וְכָל אֵלּוּ הד' בְּחִינוֹת כֻּלָּם אֵצֶל הָאָב אֵצֶל בְּחִינַת דְּכוּרָא כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן הֵם בִּבְחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁהוּא מֹחִין דִּדְכוּרָא כַּנַּ"ל, כִּי הַתְּפִלִּין נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת הַדְרַת פְּנֵי זָקֵן כַּיָּדוּעַ וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין מַמְשִׁיכִין מֵהַזָּקָן הָעֶלְיוֹן וְהַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם שֶׁהוּא היניק שֶׁבְּכֻלָּם שֶׁהוּא הבעטליר הָעִוֵּר שֶׁהָיָה תִּינוֹק לְגַמְרֵי וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מִמֶּנּוּ עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּקְנָה וְכָל הח' זְקָנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הח' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבִּתְפִלִּין, כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִזֶּה הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הָעִוֵּר הַנַּ"ל, אֲבָל בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְלַבֵּשׁ אֲפִלּוּ בַּפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין, וְעַל-כֵּן אֵין שׁוּם פָּרָשָׁה כְּנֶגְדּוֹ, כִּי הוּא גָּבֹהַּ מֵהַכֹּל וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַזְּקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי הוּא נִכְלָל בָּאֵין סוֹף כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן מֹחַ שֶׁלּוֹ אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם זִכָּרוֹן כְּלָל שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, כִּי הוּא אָמַר שֶׁזּוֹכֵר כָּל זֶה וְאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלָל, הַיְנוּ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁזּוֹכֵר הַכֹּל, כָּל מַה שֶּׁהֵם זוֹכְרִים, כִּי הוּא כָּלוּל מִכֻּלָּם וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מֹחַ וְזִכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם רַק מִמֶּנּוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֹחַ שֶׁלּוֹ אִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם זִכָּרוֹן כְּלָל, כִּי הוּא גָּבֹהַּ מִזִּכָּרוֹן וְשֹׁרֶשׁ הַזִּכָּרוֹן, כִּי נִכְלָל בָּאֵין סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְעַל-כֵּן אֵינוֹ מְרֻמָּז בְּשׁוּם פָּרָשָׁה, כִּי הוּא גָּבֹהַּ מֵהַכֹּל וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל כַּנַּ"ל:
And this is the aspect of tefillin, for tefillin are the aspect of memory, as written (Ex. 13), “ulzikaron bein `eyneikha/and for remembrance between your eyes” — and for remembrance between your eyes specifically, for memory depends mainly on Tikkun `Eynayim/Proper Repair of the Eyes, as discerned in this story, as this “blind” one — who was entirely blind to this world, who had no sight of this world at all, to the extent that he attained that the whole world did not amount to him so much as an eyeblink, which this is the essence of Tikkun `Eynayim — he attained the ultimate perfection of memory that has no perfection beyond it, as explained above, as this blind one remembers more than all of them etc., as written there in the story. Hence, memory depends mainly on the eyes, and thus it is explained in the Torah “Wayhi Miqetz — Zikaron” (LM #54), that memory depends mainly on the eyes, see there, and he brings there the verse, “ulzikaron bein `eyneikha”, see there, for tefillin are the aspect of Mochin deGadluth/Brains of Grown-Maturity, which is the essence of memory on the side of holiness, for memory is the aspect of consciousness and awareness, as explained in the Torah “Dirshu Hashem/Seek Hashem” (LM #37), and this is the aspect of head tefillin and hand tefillin, amongst which there are eight parshiyoth/text-passages, four of the head and four of the arm, corresponding to the eight holy elders who are masters of memory, which is the aspect of tefillin — “and for remembrance between your eyes” as mentioned. For, it is known in the Kawanoth that the head tefillin are in the Male aspect and the arm tefillin are in the Female aspect, and all together the tefillin are in the aspect of Mochin de`Ibur Sheini deGadluth/Second-Embryonic Mature Brainphase, and this is the aspect of these holy elders, who attained such Mature Brains that each one attained remembering and reaching more of the beginning; what happened with him before in the beginning. And the more that one of them attained, the earlier the beginning that he could remember and reach, as explained above. And behold, they are eight elders partitioned into two fours, corresponding to two fours of parshiyoth of arm and of head, for the four first elders who first boasted of their memory, their whole concern was with what happened with the child in its mother's womb: the emergence of the droplet until the cutting of the umbilical cord when it goes out into the world's air. Namely, the one one boasted he remembers them bringing the seed to plant the fruit, which is the passage of the droplet etc., the second remembers the beginning of the fruit's formation, the third remembers when the light was shining, which is all the days of the embryo, and the fourth, the last, remembers the essence of birth's conclusion, which is the cutting of the umbilical cord, which is the beginning of his entering this world. (And these four are written here from top to bottom, the opposite of how they are written in the book of stories, and this is because here I have to begin from the fourth, so due to the flow of language the order is reversed, but the intention is the same). Hence all these four stories tell of the great wonders of the Creator, Blessed Is His Name; what happens with the embryo in its mother, and so all these brains and perceptions that these four elders attained are in the aspect of Female Brains, which are the aspect of the four parshiyoth of the arm tefillin which are the Female Brains as mentioned. And these aspects that these four elders told about are the aspect of Light-Water-Firmament mentioned in the holy Zohar and the Qawanoth. For, at the beginning of the droplet's emergence, which is the aspect of the one who tells that he remembers them bringing out the seed etc., this is the aspect of Light, for it still has no Form, and then when it began to initially take form it is like Water, and then the embryo changes every day of pregnancy; this is the aspect of Firmament, as is known. And then when the aspect of Firmament is finished he goes out in the air of the world and is born, and all this is the aspect of tefillin, which are the aspect of incubation and birth, which is the aspect of Yetziath Mitzrayim, as is known. And the first four elders, all of what they told was what happened before the droplet descended into its mother's womb. For, they told that they remember when the droplet was still in its father's brain, and the Look, the Taste and the Smell which are the aspect of Nefesh-Ruach-Neshamah, which is where is the beginning of drawing the thought from where it is drawn from the place where it drawn, from cause to effect, from world to world, from intellect to intellect, which are the aspect of Neshamah, Ruach and Nefesh, until the thought is generated, whereby the holy progenitive droplet is generated. And all these four aspects occur with the father, on the Male aspect, as mentioned. And so they are in the aspect of the head tefillin which are the Male brains as mentioned. For tefillin are drawn from the aspect of Tiqunei Diqna/Features of the Beard, as known, which is the aspect of these elders in holiness, who are all in the aspect of the Holy Beard's Features, which is the root of elderliness on the side of holiness, the aspect of, “wehadarta penei zaqen/and you shall honor the face of the elder” [Lev. 19:32], as is known. And the essence of the holiness of the tefillin's Brains are drawn from the Most Supernal Elder, the Oldest of Them All, who is the most suckling babe of them all, who is the blind beggar, who was “altogether a suckling babe” etc. as mentioned. For, from him is the essential holiness of elderliness, and all the eight elders who are the aspect of the eight parshiyoth in the tefillin, they all receive from this Most Supernal Elder, who is the blind one. But his aspect of Brains itself is impossible to enclothe even in the tefillin passages, so there is no parashah corresponding to him, for he is above it all and the root of it all, as they receive all the tefillin Brains from him, which are the aspect of all the elders in holiness, as mentioned. For, he is united in the Ein Sof, as mentioned, so his Brain is not called memory at all, which is the aspect of tefillin as mentioned, for he said that he remembers all this and remembers “Nothing At All.” That is, even though he remembers everything that they remember, for he is composed of all of them and they all receive their Brains and Memory only from him, nevertheless his Brain is impossible to call by the term “memory” at all, for he is above memory and the root of memory, for he is united in the Ein Sof, as written there, and so he is not alluded to in any parashah, for he is above everything and the root of everything, as mentioned.
וְעִקַּר הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין, כִּי הַמֹּחִין הֵם הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז'), "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת מד), הַמַּנִּיַח תְּפִלִּין זוֹכֶה לְחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, "ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ" וְכַמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת ג' שֵׁמוֹת, אֶהְיֶה הַוַיָה אֶהְיֶה שֶׁעוֹלִים חַיִּים, שֶׁהֵם הַמֹּחִין, עַיֵּן שָׁם, כִּי הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁשָּׁרְשָׁם מהזקן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הָעִוֵּר הַנַּ"ל שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא חַי חַיִּים אֲרֻכִּים בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא זָקֵן מְאֹד וַעֲדַיִן הוּא יניק מְאֹד וְלֹא הִתְחִיל עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא זָקֵן מְאֹד וְכָל זְמַן הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ', וְהִנֵּה הַאֻמְנָם דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם דְּבָרִים שכיסם עַתִּיק יוֹמִין וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּהֶם כְּלָל, וְלֹא אִיתָא אִינָשׁ עַל יבשתא דִּי יֵכוּל לְמִפְשַׁר פִּשְׁרָא דְּנָא וְרָזָא דְּנָא לְהַחֲוַיָּא, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁבְּחֶמְלַת ה' עַל עַמּוֹ כְּבָר יָצְאוּ דְּבָרָיו אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְנִצְטַיְּרוּ בִּכְתָּב וְנִדְפְּסוּ בַּסֵּפֶר, רָאוּי לָנוּ לַחְתֹּר לִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה רֶמֶז הַנּוֹגֵעַ לְמַעֲשֶֹה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשֵּׁינָתֵנוּ אֲשֶׁר זֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִֹיּוֹת שֶׁסִּפֵּר כְּדֵי לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁינָה אֶת כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן" (בְּסִימָן ס') וְשָׁם תִּרְאֶה וְתָבִין גְּדוֹלוֹת נוֹרָאוֹת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַלָּלוּ, כִּי הֵם בְּחִינַת מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִמְשָׁכִין מֵהֶם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
And the essence of tefillin Brains are the aspect of life of Holiness, which one attains through tefillin, for the Brains are the Life, as written (Eccl. 7), “Hachokhmah tichyeh/Wisdom preserves alive,” as our Rabbis z”l said (Menachoth 44), “One who lays tefillin attains life, as it says, “Adonai `aleihem yichyu/Adonai, by these things men live” (Isa. 38:16), as brought in the Qawanoth, that tefillin are the aspect of the three names Ehyeh H' Eyheh [21+26+21=68] which are gematria ChaYIM [68], which are the Brains, see there, for the Brains of the tefillin are drawn from the aspect of Tiqunei Diqna Qadisha, as brought in the Qawanoth, as they are the entirety of these holy elders, who have their root in the aforementioned Most Supernal Elder, who is the blind one, who boasted that he lives truly long life, for he is very old and yet he is an utmost suckling babe, and still has not begun to live at all, but nevertheless he is very old, and all the world's time does not amount to him so much as an eyeblink etc. And behold, although these are things that the `Atiq Yomin has covered and thought cannot grasp it at all, and there is no man on earth who can make this interpretation and explain this mystery; nevertheless since by Hashem's compassion on His people these words of his have come out of his holy mouth and they have taken form and been printed in a book, it behooves us to dig and find in them some Remez relevant to the story, such that we may merit waking up from our sleep, which this was his holy intention with these stories that he told, in order to wake up all people who sleep away their days etc., as explained in the Torah ”Pathach R' Shim`on” (LM #60), and there you will see and understand the great wonders of these stories, for they are the aspect of stories of Shanim Qadhmoniyoth/Ancient Years-Faces, the aspect of `Atiq/Ancient, the aspect of Hadhrath Panim/Distinguished Face, from which all the seventy faces of the Torah derive etc.; take a good look there.
וְהִנֵּה עִקַּר כַּוָּנַת דְּבָרִים הַנַּ"ל לְעִנְיַן מַעֲשֶֹה, הוּא מַה שֶּׁרָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהָיָה חַי חִיּוּת חָדָשׁ בְּכָל פַּעַם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָמַר, אֲנִי חָיִּיתִי הַיּוֹם חַיִּים שֶׁלֹּא חָיִּיתִי מֵעוֹלָם חַיִּים כָּאֵלּוּ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי עוֹד פְּעָמִים אַחֵרִים שֶׁדִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הַחַיִּים שֶׁהַכֹּל נִקְרָא חַיִּים אֵצֶל הָעוֹלָם וְכוּ', וְגַם חַיֵּי צַעַר יֵשׁ חִלּוּקִים הַרְבֵּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בְּהַשִֹּיחוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקַּר הַחַיִּים הוּא חַיִּים אֲרֻכִּים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁל הָעִוֵּר הַנַּ"ל, שֶׁהוּא חַי חַיִּים אֲרֻכִּים בֶּאֱמֶת, כִּי הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד וַעֲדַיִן הוּא יניק מְאֹד וְלֹא הִתְחִיל עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיִּים כְּשֶׁמַּתְחִילִין לַעֲבֹד אֶת ה' בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּלָל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ו'), "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סִפְרִי שָׁם), בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כדיוטגמא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סופנה, אֶלָּא בְּכָל יוֹם יִהְיוּ כַּחֲדָשִׁים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם כז), "הַסְכֵּת ושמע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נהייתה לְעָם לַה' אֶלֹקֶיךָ" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוּבָא בְּפֵרוּשׁ רש"י), בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִכְנַסְתָּ עִמּוֹ בִּבְרִית, וּכְמוֹ שֶׁרָאִיתִי מֵרַבֵּנוּ ז"ל פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁבַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בִּגְדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת וְגִלָּה תּוֹרָה נִפְלָאָה אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת כְּדַרְכּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בַּשָּׁעָה שֶׁאַחֲרֶיהָ רָאִינוּ אוֹתוֹ שָׁרוּי בְּצַעַר גָּדוֹל וְכַמָּה פְּעָמִים פֵּרֵשׁ צַעֲרוֹ וְשִׂיחָתוֹ לְפָנֵינוּ מֵעֹמֶק הַלֵּב, שֶׁהוּא מִצְטַעֵר מְאֹד אֵיךְ זוֹכִין לִהְיוֹת יְהוּדִי, כְּמִי שֶׁלֹּא הֵרִיחַ מֵעוֹלָם רֵיחַ עֲבוֹדַת ה', וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר לוֹ בִּכְתָב עִנְיָן זֶה, וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה מְעַט בִּשְׁבָחָיו הַנִּדְפָּסִים, וּבְכָל פַּעַם הָיָה רָגִיל לוֹמַר שֶׁעַכְשָׁיו אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כְּלָל כְּלָל לֹא וְכוּ' אַף-עַל-פִּי שֶׁבַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת גִּלָּה מַה שֶּׁגִּלָּה וְהִתְפָּאֵר שֶׁהִשִֹּיג מַה שֶּׁהִשִֹּיג מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן תֵּכֶף אַחַר כָּךְ הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם הַכְּלָל, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָמַד עַל מַדְרֵגָה אַחַת, רַק הָיָה הוֹלֵךְ בִּזְרִיזוּת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא בְּרוּם מַדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַגְּבוֹהוֹת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ וְכוּ', עֲדַיִן לֹא נִתְקַרְרָה דַּעְתּוֹ בָּזֶה וְכוּ', וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כַּאן וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר וְזֶה עִקַּר הַחִיּוּת בֶּאֱמֶת כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ל'), "כִּי הוּא חַיֶּיךָ" וְהָעִקָּר עֲבוֹדַת ה' שֶׁיִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא יִפֹּל לְזִקְנָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא תִּזָּקֵן עֲבוֹדָתוֹ אֶצְלוֹ ח"ו, וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִיר רַבֵּנוּ ז"ל עַל זֶה וְאָמַר שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן, הֵן צַדִּיק זָקֵן, הֵן חָסִיד זָקֵן, זָקֵן אֵינוֹ טוֹב וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּהַשִֹּיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנִּדְפְּסוּ אֵצֶל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, הַיְנוּ כִּי צְרִיכִים לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְזֶהוּ עִקַּר הַחַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁל הַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא הָעִוֵּר הַנַּ"ל, כִּי הָיָה זָקֵן מְאֹד ויניק מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּזְקַן בְּיוֹתֵר וְנִכְלָל בְּזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק דְּעַתִּיקִין, כָּל מַה שֶּׁנִּכְלָל שָׁם יוֹתֵר הָיָה יניק יוֹתֵר, כִּי הִשִֹּיג בְּכָל פַּעַם שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לִגְדוּלָתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁנִּכְלָל בְּזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר, רָאָה וְהִשִֹּיג שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל, עַד שֶׁזָּכָה לְחַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁשָּׁם נִכְלָל הַזִּקְנָה וְהַיַּנְקוּת יַחַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִֹּיג זֹאת כְּלָל וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַזָּקֵן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּפִלִּין מֹחִין כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (שָׁם ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר עַל תְּפִלִּין כַּיָּדוּעַ, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּפִלִּין מֹחִין כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין לִחְיוֹת חִיּוּת חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה, לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר יָמָיו, לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא יִפֹּל לְזִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ בְּעֵינָיו כִּיְשָׁנָה, אֶלָּא חָדָשׁ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל מֵעוֹלָם כְּלָל, כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וְטָרַח וְיָגַע שָׁנִים הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן לְפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶֹה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית". וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְכַמְבֹאָר בְּכִתְבֵי האר"י ז"ל, שֶׁאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וְאֵין שָׁעָה דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וּבְכָל רֶגַע וְרֶגַע נִשְׁתַּנִּים עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת וְסִדְרָן וּמַעֲמָדָן וְהַנְהָגָתָם בְּשִׁנּוּיִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַד אֵין חֵקֶר, וְכָל המשת חִיּוּתָם הוּא כְּפִי עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ, כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁצְּרִיכִין עַכְשָׁיו, וּכְפִי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁצְּרִיכִין לְגַלּוֹת עַכְשָׁיו, כִּי יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת, שֶׁבְּכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ הַכָּרָה וִידִיעָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ מְחַדֵּשׁ בִּבְחִינַת בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, וְזֶה עִקַּר הַחִיּוּת, בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל, שֶׁעִקַּר אֲרִיכַת יָמִים, בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים, הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ לְהַאֲרִיךְ אֶת הַיּוֹם בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְדַעַת, כִּי הַיּוֹם בִּתְחִלָּתוֹ כְּשֶׁבָּא לְהָאָדָם הוּא קָצָר מְאֹד וּצְרִיכִין לִרְאוֹת לְהַרְחִיבוּ וּלְהַאֲרִיכוֹ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁכָּל יוֹם יִהְיֶה אָרוֹךְ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְכוּ', (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן" בְּסִימָן ס' לִקּוּטֵי א') וְזֶה עִקַּר אֲרִיכַת יָמִים בְּחִינַת יָמִים אֲרֻכִּים, הַיְנוּ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָה חֲדָשָׁה בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, כִּי כָּל עֲבוֹדָה שֶׁעָבַד עַד הֵנָּה צְרִיכִין לִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי וּלְהַתְחִיל עַתָּה מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי תְּפִלִּין זוֹכִין לָזֶה כַּנַּ"ל וְזֶה עִקַּר מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁמַּנִּיחִין בְּכָל יוֹם כְּדֵי לִזְכּוֹת לְחַיִּים בְּחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים כַּנַּ"ל, הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְחַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל עֵת, לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְזֶה עִקַּר הַמֹּחִין וְהַחַיִּים הַנִּמְשָׁכִין מֵהַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַתְּפִלִּין כַּנַּ"ל, שֶׁחַי חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם נִכְלָל הַזִּקְנָה וְהַיַּנְקוּת יַחַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קג) תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מוּבָא בְּפֵרוּשׁ רש"י שָׁם), הַנֶּשֶׁר הַזֶּה כְּשֶׁמַּזְקִין וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין יוֹתֵר הוּא מְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ יוֹתֵר וּמַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּיוֹתֵר, וּמַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְעַל-כֵּן הָיָה לוֹ הַסְכָּמָה מִן הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל דַּיְקָא, כִּי חִיּוּת כָּזֶה הוּא בְּחִינַת תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחַיִּים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל:
So behold, the main intent of the above words, for practical application, is what I saw and heard from the mouth of Rabbeinu z"l himself, many times, that he lived new life all the time; like I heard from him many times saying, “I lived life today, such life as I had never experienced” etc. And also I heard him other times speaking a great deal about life, that the world calls everything life etc., and even regarding painful life there are many differences etc., see there in the Sichoth [CM #400], but actually the essence of life is True Longevity, which is the aspect of the Long Life of the blind one, who really lives long life, for he boasts that he is utterly old and yet utterly a suckling babe and still has not begun to live at all. For this is the essence of life: when one starts serving Hashem anew all the time, as if he has still not started serving him at all, as written (Deut. 6), “Asher anochi metzawekha hayom/Which I enjoin you today.” And our Rabbis z”l (Sifri there), commented, “Every day let them be new in your eyes;” and (ibid. 27) “Hasket ush'ma` Yisrael, hayom hazeh nihyeytha le`am laShem Eloheikha/Pay attention and listen, Yisrael: this day you are become a people to Hashem your God,” and our Rabbis z"l explained (brought in Rashi): every day let them be in your eyes as if today you have entered the covenant with him. And like I saw from Rabbeinu z"l innumerable times, that even though he had previously boasted of big and wondrous things, and revealed wondrous Torah never before heard, as he usually did — and then afterwards we saw him in great pain, and many times he laid out his pain and conversation before us from the depth of his heart, that he is extremely afflicted over how to attain being a Jew, like someone who never before smelled the spirit of serving Hashem. And whoever did not see this, it is impossible to describe it to him in writing, but a little about this is already explained in this Shevachim that are printed, and every time he would say that now he knows nothing at all, nothing nothing at all etc., even though earlier he had revealed what he revealed and boasted that he attained what he attained that is impossible to reveal; nevertheless immediately after he would say that he knows nothing at all. So the rule was that he never stood on one level, but just always quickly went from level to level in the apex of uppermost and loftiest levels, and even when he reached what he reached etc., his mind still did not grow cool to this etc. But here is not the place to prolong discussion of this, but it will be explained elsewhere. And this is truly the essence of life, when one attains always beginning anew in serving Hashem, which is truly the essence of life, as written (Deut. 30:20), “Ki hu chayeykha/It is precisely your life.” And the essence of serving Hashem is to always perform one's service anew, and to not fall into old age of the Sitra Achra; that his service not become old for him, God forbid, as Rabbeinu z"l warned us against and said it is forbidden to be old; not an old tzaddik and not an old chasid, old is not good etc., as explained in his holy Sichoth appended to Sipurei Ma`asiyoth, namely, one needs to always begin anew. And this is the essence of the long life of the holy elder who is the blind one, for he was most old and most yanik [infantile, lit. suckling], that is, the more he grew and became subsumed into holy elderliness which is the aspect of `Atik de`Atikin, the more yanik he became. For, each time he perceived that he is utterly far from Hashem Yithbarakh, for “there is no probing His greatness,” therefore the more he was subsumed into holy elderliness, the more he saw and perceived that he still has not begun living at all, until he attained the aforementioned Long Life where elderliness and infancy and united, which is totally impossible to comprehend. And this is the aspect of tefillin which are drawn from the aforementioned Elder, who is the root of the tefillin, brains, as mentioned., which are the aspect of life, as mentioned., the aspect (ibid 4), “We'atem hadeveqim baShem Eloheikhem chayim kulkhem hayom/And you that cleave to Hashem your God, all of you are live this day,” which is said of tefillin, as is known, for this is the essence of tefillin-brains, in order to attain, through the mitzwah of tefillin, living new life of holiness, to renew his days like an eagle, to begin serving Hashem Yithbarakh anew all the time, and not fall into the oldness of the Sitra Achra, to not view his devotion be as old; on the contrary, tangibly new, as if he had never ever began. For in truth, even one who is a very great tzaddiq and has labored and toiled many years in His Blessed devotion, nevertheless in accord with the Every Day Renewal of Creation, he still has not begun at all, for Hashem Yithbarakh does new things all the time, as written, “and in His goodness renews every day constantly the work of creation,” and no day is like another, and no time is like another, and each and every moment there are changes in the rising of the worlds and their order and position and conduct, in unfathomably wondrous and awesome changes. And all their vitality derives from the devotion of the man in this world, on which it all depends, from the head up to the Ein Sof. Therefore one must always serve Hashem Yithbarakh anew, in accord with the renewal of the work of creation in all the worlds needed now, and in accord with the revelation of the greatness of the Blessed Creator that needs to be revealed now. For, “Day unto day utters speech, and night unto night reveals knowledge” [Ps. 19], as every day, every night, every time and every moment, His Blessed Greatness is revealed in a new consciousness and awareness that never before existed. Therefore one needs to begin in His service new every time, in the aspect of, “Let them be like new in your eyes every day,” and this is the essence of vitality, this aforementioned aspect of long life, and as explained in Rabbeinu z"l's words, that the essence of longevity, the aspect of long life, is to see to it, every next coming day, to extend the day with additional sanctity and consciousness. For, the day, at its beginning when it comes to a man, is very narrow, and one needs to see to it to widen and lengthen it with additional sanctity all the time. And so every day one needs to see to it that each day be longer than the other, with additional sanctity and purity etc. (as explained in the Torah Pathach R' Shim`on in LM #60). And this is the essence of length of days, the aspect of long days, namely all the time beginning new in new service, with great addition. For, all the service he has performed until now, he needs to forget entirely, and now begin new, as mentioned. And by tefillin we attain this, as mentioned. And this is the essence of the mitzwah of tefillin that we lay every day, in order to attain life, the aspect of “You who cleave” as mentioned, that is, to attain the aforementioned long life, to renew is life of holiness at all times, beginning new all the time, and this is the essence of brains and life that originate are drawn from the aforementioned Most Supernal Elder, where the source of tefillin is, as mentioned, as he lives the aforementioned long life, as there, elderliness and infancy are united together, which this is the aspect of (Ps. 103), “That your youth be renewed as an eagle,” as our Rabbis z"l said (brought in Rashi there), “This eagle, the older it gets...”, that is, the older it gets, the more it renews its vitality and begins new, all the time beginning new life. And therefore he had concurrence from the Great Eagle specifically, for such vitality is the aspect of “Being renewed as an eagle” as mentioned. And the aspect of tefillin, which are the aspect of this life, is from there, as mentioned.
כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין בִּפְנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת פָּנִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקָן דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. וְתִקּוּנֵי דִּיקְנָא הֵם בְּחִינַת י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וְעִקָּרָם הוּא בְּחִינַת כְּבִישַׁת כַּעַס לְהַמְתִּיק הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין קיא) עַל פָּסוּק, "וַיְמַהֵר מֹשֶׁה ויקד אַרְצָה וְכוּ'", מַה רָאָה? אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה כִּי עִקָּרָן שֶׁל הי"ג מִדּוֹת, שֶׁהֵם תְּלֵיסַר ת"ד שֶׁגִּלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז, הָעִקָּר הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבִישַׁת פָּנִים, וְעַל-כֵּן נִתְלַהֵב מֹשֶׁה עַל-יְדֵי מִדָּה זוֹ דַּיְקָא וְכַמְבֹאָר בְּעִנְיַן מַעֲלַת אֲרִיכַת אַפַּיִם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל (בְּסִימָן קנ"ה, עַיֵּן שָׁם) בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל, עַצְּבוּת הִיא מִדָּה רָעָה מְאֹד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל הָעִנְיָן עַד הַסּוֹף, כִּי הוּא דֶּרֶךְ נִפְלָא לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְאִם תִּסְתַּכֵּל וּתְעַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, תּוּכַל לְקַבֵּל מִשָּׁם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַכְּלָל, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִתְדַּבֵּק בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּבְכָל הַסְּפָרִים, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִדַּת אֲרִיכַת אַפַּיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דָּבָר וְלֹא יִכְעֹס וְלֹא יַקְפִּיד עַל שׁוּם דָּבָר וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה וּבִלְבּוּל בַּעֲבוֹדָתוֹ, הֵן מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעִכּוּבִים וִיסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִבְּנֵי הָעוֹלָם, כְּגוֹן מֵאָבִיו וְחוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּקְרוֹבָיו אוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ וְרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאֵיזֶה אָדָם כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה' לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, תֵּכֶף יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר וְכוּ' וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד כָּל הַמְנִיעוֹת וְלַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וּלְהִתְחַזֵּק מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם לְבַל יִהְיֶה לוֹ קֹצֶר רוּחַ ח"ו, לְהַפְסִיק עֲבוֹדָתוֹ ח"ו, עַל-יְדֵי הַמְנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵהֶם, רַק יְחַזֵּק עַצְמוֹ וְיַאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דָּבָר, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל, וְכֵן אֲפִלּוּ הַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעַצְמוֹ מַה שֶּׁהַתַּאֲווֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת רוֹדְפִין אוֹתוֹ בְּכָל עֵת וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מֵהֶם, הָעִקָּר הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר שָׁם שֶׁעִקַּר בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם זוֹכִין עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, וְיִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר וְלֹא יכפת לי' וְלֹא תְּקַצֵּר רוּחוֹ מִשּׁוּם בִּלְבּוּל מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר מַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ בִּלְבּוּלִים וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כְּאִלּוּ אֶפֶס תִּקְוָה ח"ו, מֵחֲמַת הַמַּעֲשִֹים רָעִים וְהַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם עַד הֵנָּה, כִּי צָרִיךְ לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל וּבִדְבָרֵינוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּעִנְיָן זֶה עַד הֵיכָן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֵיךְ שֶׁהוּא אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר נָפַל נְפִילָה זֹאת בְּעַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר הוּא חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְאַל יִפֹּל לְזִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּלָל, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מִבְּחִינַת זִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁנִּדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁכְּבָר נִזְקַן בַּחֲטָאָיו וּבְמַעֲשָֹיו שֶׁרָגִיל בָּהֶם, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מֵהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן ח"ו, וּבֶאֱמֶת הוּא צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הָאָדָם לְהִתְחַדֵּשׁ וְלִהְיוֹת נַעֲשֶֹה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶֹה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת וְאֵין יוֹם וְאֵין שָׁעָה דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, וְלִפְעָמִים גַּם בְּיוֹם אֶחָד צְרִיכִין לְהַתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה כַּךְ זְמַן אָרוֹךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַד הֵנָּה וּלְהַתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְאַל יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בִּלְבּוּל וַחֲלִישַׁת הַדַּעַת כְּלָל, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ לַעֲבֹר עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר וְלֹא יכפת לי' שׁוּם דָּבָר, וְאַל יֵרַךְ לְבָבוֹ וְלֹא תִקְצָר רוּחוֹ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, רַק יִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת, וְחַסְדֵּי ה' לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מֵעִנְיָן זֶה כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל עִנְיָן כָּזֶה צְרִיכִין לַחֲזֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, כִּי הוּא חַיֶּיךָ, כִּי כָּל הִתְרַחֲקוּת רֹב הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאוֹבְדִים מַה שֶּׁאוֹבְדִים, חַיִּים נִצְחִיִּים וַאֲמִתִּיִּים, רֻבָּם כְּכֻלָּם הוּא רַק מֵחֲמַת חֲלִישַׁת הַדַּעַת מַה שֶּׁנּוֹפְלִין בְּדַעְתָּם, מֵחֲמַת שֶׁרֻבָּם הִתְנַסּוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהִתְחִילוּ קְצַת בַּעֲבוֹדַת ה' וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ, כָּל אֶחָד לְפִי נְפִילָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעַל-יְדֵי זֶה הִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן מִלְּהַתְחִיל עוֹד, וּקְצָתָם נִתְעוֹרְרוּ קְצַת עוֹד הַפַּעַם וְהִתְחִילוּ מֵחָדָשׁ אוֹ פְּעָמִים, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן נָפְלוּ אַחַר כָּךְ, עַל-כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ בְּעַצְמָן, מֵאַחַר שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁרָצוּ לְהִתְנַסּוֹת וְלִכְנוֹס בַּעֲבוֹדַת ה' וְנָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל-כֵּן נִדְמָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁנָּשְׁתָה גְּבוּרָתָם לְהַתְחִיל עוֹד מֵעַתָּה, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא מַעֲשֵֹה הַבַּעַל דָּבָר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, כִּי נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל (קֹהֶלֶת ד') שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם לִידֵי זִקְנָה וּתְשׁוּת כֹּחַ ח"ו, כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַן בַּחֲטָאָיו וּבְמַעֲשָֹיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּנּוֹת עוֹד, וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי בְּכָל יוֹם הָאָדָם הוּא בְּרִיָּה חֲדָשָׁה וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל יוֹם עַל נְטִילַת יָדַיִם וּשְׁאָר הַבְּרָכוֹת שֶׁלֹּא עָשַֹנִי גּוֹי וְעֶבֶד וְאִשָּׁה וְכוּ', שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים הַטַּעַם שֶׁהוּא מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶֹה בְּכָל יוֹם כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וְכֵן בִּרְכַּת הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ מְבָרְכִין עַל הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין וְהַחִיּוּת בְּכָל יוֹם, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, וְעַל-כֵּן הָאָדָם צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִפֹּל לַזִּקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנַּ"ל, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת כַּנַּ"ל, וְיִהְיֶה דּוֹמֶה בְּעֵינָיו בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד וּכְאִלּוּ הַיּוֹם מְקַבֵּל הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁמַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דְּבַר מְנִיעָה וּבִלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם וְעוֹבֵר עַל הַכֹּל וּמִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל וּמִדָּה זֹאת שֶׁל אֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא עִקַּר בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא זָקֵן בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא חַי חַיִּים אֲרֻכִּים בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא מַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְרַק זֶה הוּא בְּחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁנּוֹפֵל לְזִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּהַיְנוּ שֶׁנִּזְקַן עֲבוֹדָתוֹ אֶצְלוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ ח"ו, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּזְקַן בַּחֲטָאָיו כָּל כַּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב ח"ו, זִקְנָה כָּזֹאת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא עִקַּר קִצּוּר יָמִים, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁזְּקֵנִים כָּאֵלּוּ, שֶׁאֵינָם מוֹסִיפִים חִיּוּת וְתוֹסֶפֶת עֲבוֹדָה וְכוּ' בְּכָל עֵת, נִקְרָאִים קְצַר יָמִים שְֹבַע רֹגֶז וְכוּ', (עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ד'):
For, the essence of tefillin is the flashing of the brains in the face, which is the aspect of Light of the Face, which is drawn from the aspect of Tiqunei Diqna Qadisha/Repair or Features of the Holy Beard, which is the essence of Dignity of the Face, as is known, which is the aspect of the aforementioned Elder in Holiness, as mentioned. And the Tiqunei Diqna are the aspect of the Thirteen Attributes of Mercy, the essence of which are the aspect of subjugating anger and sweetening harsh decrees and the Charon Af/Burning Nose (Anger), which is the aspect of Erekh Apayim/Extending Nose (Patience), which is the main thing, and therefore Chazal said (Sanh. 111) regarding the verse “Waymaher Moshe wayqod artzah/And Moshe made haste and bowed his head toward the earth” etc. [Ex. 34:8]: What did he see? He saw Erekh Apayim. For, the essence of the Thirteen Attributes are the Thirteen Tiqunei Diqna which H"Y [Hashem Yithbarakh] revealed to him then, the essence of which is Erekh Apayim, which is the aspect of subjugating the Panim/Interior (Face), and therefore Moshe became excited by this specifically, as also explained regarding the loftiness of Erekh Apayim in the words of Rabbeinu z"l (LM #155, see there), in the lesson that begins, “Sadness is a very worst trait” etc., see there the entire interest until the end, for it is a wondrous path in serving the Creator, and if you gaze and look thoroughly there, you can get very wondrous advices and great encouragement, endlessly, for His blessed service. And the rule is that a man needs to cling to Hashem Yithbarakh's attributes, as explained in the words of our Rabbis and in all the holy books. Therefore one most see to it that he should have the trait of Erekh Apayim, that is, extending his patience for everything, not getting angry, not being annoyed at anything, not looking at any obstacle or confusion in his devotions, whether they be confusions, obstacles and trials that he has from people of the world, such as his father, father-in-law, wife, relatives or the rest of mankind. As is known and seen tangibly, that every time some person wants to enter the service of Hashem, to begin praying with intent etc. and so forth, immediately he has great obstacles, without end, and then every one needs to “be bold as a tiger... and strong like a lion to perform the will of his Heavenly Father, to prevail against the obstacles and get through them, to not look at them at all, and to fortify himself a great deal to his part, to delve in Torah and prayer with intent and power etc. And this is the aspect of Arikhath Apayim, to not be short spirited, God forbid, to stop his devotion, God forbid, due to the obstacles and trials he has from them, but only strengthen himself and extend his patience for everything, and not gaze at any obstacle at all. And likewise, even the obstacles he has from himself, his evil and strange cravings and thoughts pursuing him constantly every moment, especially during prayer time, and he has great trials from them. And the main thing is the Erekh Apayim, which is the aspect of Emunah, as explained there, that the essence of Erekh Apayim one attains through Emunah, that is, having perfect Emunah in Hashem Yithbarakh and the True Kosher Tzaddiqim, and to strengthen himself in His service and not fall from anything, and to be indifferent, and not become short tempered on account of the evil deeds and faults that he has committed until now. For, one needs to not look at this at all, as explained in the words of Rabbeinu z"l and in our words many, many times regarding this, just how much a man needs to be strong. For, there is no despair at all in the world, and however it is, even though he has already fallen such a descent in himself many times, without bound, nevertheless there is no despairing at all in the world, and all the days he is alive on the face of the earth he needs to strengthen himself and each time begin new, and not fall into oldness of the Sitra Achra at all. For, all the descents in the world are the aspect of oldness of the Sitra Achra, as it seems in his eyes that he is already old in his mistakes and deeds that he is accustomed in, such that he cannot get out of them in any fashion, God forbid. But in truth, he needs to know and believe that every day, moment, and time, the power is in a man's hand to be new and be an actual new creation, for Hashem Yithbarakh is “doing new things” at all times, and no day or hours is like another etc. as mentioned. Therefore one needs to every time strengthen himself and begin every day anew, and sometimes even in one day one needs to begin many times, as explained elsewhere. And even if it will be that way for a long time, however it may be, every time and every hour he needs to remind himself of Hashem Yithbarakh and completely forget all the past until now, and really begin now from new, as much as he can, and not look at any confusion or weakness of mind at all. And all this is the aspect of Erekh Apayim, that one needs to extend his spirit and pass over the confusions and obstacles and not look at anything and let nothing affect him and not let his heart grow soft and not let his tempter get short from anything that happens to him, but only strengthen himself in Hashem Yithbarakh in whatever he can. For Hashem Yithbarakh is always full of compassion, and the mercies of Hashem are not finished and his compassion is never ceased. And we have already spoken about this many times — but such a matter needs to be repeated many times, without bound, for “it is your life,” for the majority of the world being far from Hashem Yithbarakh and losing what they lose, true everlasting life, is virtually all only on account of weakness of mind, being downcast, on account that most of them have experienced many times that they began a little in serving Hashem and then fell into what they fell, each person according to his fall, the Merciful One save us; and thereby they became discouraged from beginning again. And some of them once or a few times became somewhat aroused and began anew, but then when they saw that nevertheless fell afterwards, they became discouraged, since they saw themselves trying so much to get into serving Hashem and then falling in what they fell, the Merciful one save us, thus it seemed to them that their strength is exhausted to now begin any more. But really all this is the work of the Ba`al Davar himself, who is the aspect of the elder of the Sitra Achra, for he is called the “old and foolish king” [Eccl. 4], as he wants to cast a man down into oldness and exhaustion, God forbid, as if he already so aged in his mistakes and deeds that he can no longer change. And really it is not so, for every day a man is a new creature, just as we say the benediction every day over Netilath Yadayim and the rest of the benedictions, “Who has not made me a heathen.. a slave.. a woman” etc., where the codifiers have written the reason being because a man is made like a new creature every day, as explained in the Shulchan `Arukh. And similarly the benediction, “Who gives strength to the weary” we say over renewal of the brains and vitality every day, as brought in the Kawanoth. And therefore a man needs to be very careful to not fall into this oldness of the Sitra Achra, but only be strong and renewed all the time, as mentioned. And let it seem in his eyes every day and every hour that he is born today, and as if today he receives the Torah anew, as our Rabbis z"l have said, “every day let them be like new in your eyes,” as mentioned, which all of this is the aspect of Erekh Apayim, as he extends his patience for every thing, obstacle, and confusion in the world, and passes over everything, and strengthens himself each time in His service etc. as mentioned. And this trait of Erekh Apayim is the essence of the aspect of Tiqunei Diqna, which is the aspect of the Zaqen/Elder in holiness, who is truly old, for he truly lives long life, for every time he begins living anew. And precisely this is the aspect of holy elderliness, the aspect of long life, for when one falls in oldness of the Sitra Achra, that is, when his devotion becomes old for him, and all the more so when he falls from his devotions, God forbid, since it seems that he is so old in his mistakes that he can no longer go back, God forbid. Such “elderliness,” God forbid, is the essence of shortness of days, as mentioned in Rabbeinu z"l's words, that “elders” like this who do not add vitality and additional service all the time, are called “short of days and full of trouble” etc. (Job 14). (See the Torah “Uv'yom haBiqurim,” LM II #4).
הַכְּלָל שֶׁכָּל אָדָם שֶׁרוֹצֶה לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִהְיוֹת זָקֵן כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִפֹּל לְזִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא ח"ו, הֵן צַדִּיק הֵן חָסִיד הֵן שְׁאָר כָּל אָדָם אֲפִלּוּ הַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים כְּפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִּפֹּל לַזִּקְנָה הַנַּ"ל, כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל אָסוּר לוֹ לִהְיוֹת זָקֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁזָּכָה לַעֲבוֹדָה שְׁלֵמָה בְּמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כִּי זֶה עִקַּר הַיַּהֲדוּת לְהִתְחַזֵּק לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ ז"ל בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה ט' תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמַסְּרוּ לְדִיקְנָא (בְּסִימָן כ' לִקּוּטֵי א'), שֶׁאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְֹרְאֵלֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר לוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִכְלַל דְּבָרָיו אָנוּ שׁוֹמְעִין שֶׁאֵין נִקְרָא אִישׁ יִשְֹרְאֵלֵי בֶּאֱמֶת, כִּי אִם כְּשֶׁהוֹלְכִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה ט' תִּקּוּנִין יַקִּירִין הַנַּ"ל וְזֶה עִקַּר חַיִּים אֲרֻכִּים, בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת חַיִּים כְּשֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל וְכֵן לְהֵפֶךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָשָֹה מַה שֶּׁעָשָֹה וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לוֹ לִהְיוֹת זָקֵן ח"ו, וְהוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִבְּחִינַת זִקְנָה הַנַּ"ל, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי שׁוּם יֵאוּשׁ ח"ו, שֶׁלֹּא יֹאמַר בְּלִבּוֹ שֶׁכְּבָר נִזְקַן ח"ו, בְּמַעֲשָֹיו וְכוּ', עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת ח"ו, רַק יִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר וְיַעֲשֶֹה מַה שֶּׁיּוּכַל דָּבָר קָטָן אוֹ דָּבָר גָּדוֹל, אֲפִלּוּ אִם לֹא יוּכַל לוֹמַר כִּי אִם דִּבּוּר אֶחָד מַמָּשׁ בִּתְפִלָּה אוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת, אוֹ לִלְמֹד מְעַט דִּמְעַט, עַל כָּל פָּנִים יַעֲשֶֹה מַה שֶּׁיּוּכַל וְיִתְחַזֵּק וִיחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט שֶׁזּוֹכֶה עֲדַיִן לִגַּע בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי הוּא עוֹשֶֹה כַּמָּה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן, וְצָרִיךְ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם, וְכַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי, (בְּסִימָן רפ"ב), כַּמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים וּלְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְאַל יְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי ח"ו, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵֹה, וְהָעִקָּר הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֲרִיכוּת אַפַּיִם הַרְבֵּה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת הָרוּחַ, הַיְנוּ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, לְהַמְתִּין וּלְיַחֵל לִישׁוּעַת ה' וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בִּלְבּוּל וּמְנִיעָה כַּנַּ"ל:
The rule is that any man who wants to consider the ultimate purpose needs to very much guard against being old at all. That is, to not fall into oldness of the Sitra Achra, God forbid, whether he is a tzaddik, a chasid, or any other kind of man. Even someone who is the lowest of the low in some regard, needs to guard against falling in this oldness, for even a great tzaddik is forbidden from being old in his service even though he attained perfect devotion on a high level; nevertheless he needs to be strong to go from level to level and each time begin anew. For this is the essence of Judaism, to be strong to ascend each time from level to level, as I heard from the mouth of Rabbeinu z"l when he began teaching the Torah “Tesha` Tiqunin Yaqirin Itmasru Lediqna” (LM #20), as he said then in this language, “Whoever wants to be an Israelite man, that is, going from level to level, cannot do so except by Eretz Yisrael,” and from his words in general we hear that one is not called a true Ish Yisra'eli unless one goes from level to level. And one attains this through Eretz Yisrael etc.; see there in that Torah Tesha'`' Tiqunin Yaqirin. And this is the essence of long life, the aspect of the Torah which is called life, when one always begins anew etc. as mentioned. And conversely, even one who did what he did and transgressed what he transgressed, nevertheless is forbidden to be old, God forbid, and he needs to guard more and more against this aspect of oldness, to not get into any despair, God forbid; to not say in his heart that he is so old already, God forbid, in his deeds etc., that he cannot change. Rather, be strong and begin with whatever he can, and do any little or great thing that he can, even if he can really say no more than one utterance in prayer or secluded meditation-conversation, or learn the least of the least bit, anyhow he should do what he can, get strong, and enliven himself in the least of the least that he still manages to strive in the sanctity of Yisrael. For, any way it might be, he definitely does many mitzwoth each day, for even “the transgressors of Yisrael are full of mitzwoth like a pomegranate,” and one needs to find good points in himself and enliven himself each time. And as explained in the Torah “Azamera Lelohai Be`odi” (LM #282), as brought in our words many times, and be strong and begin each time anew, and not lose himself entirely, God forbid. And “whatever your hand finds to do, do with your strength.” And the main thing is the aforementioned Arikhath Apayim, that he should have a very great deal of Arikhuth Apayim, without bound, which is the aspect of long spirit/temper, that is, to extend his spirit, to wait and look forward to the salvation of Hashem, and not gaze at any confusion or obstacle as mentioned.
וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים וְלִרְשָׁעִים (ב"ק נ') שֶׁהַצַּדִּיקִים צְרִיכִים לְמִדָּה זוֹ שֶׁל אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים, בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִפֹּל לְזִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא ח"ו, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ זְקֵנָה וַחֲלוּשָׁה אֶצְלוֹ, רַק לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיו בְּכָל פַּעַם, וּבְכָל יוֹם יַתְחִיל מֵחָדָשׁ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה וְלֹא יִעַף וְלֹא יִגַּע לְעוֹלָם, וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, כִּי לִפְעָמִים נִתְיַגַּע הָעוֹבֵד אֶת ה' מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר סָבַל כַּמָּה יִסּוּרִים וְכוּ', וְעַל-יְדֵי זֶה יָכוֹל לִפֹּל לִבְחִינַת זִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא וּתְשׁוּת כֹּחַ ח"ו, עַל-כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּמִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם הַנַּ"ל כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְרוּחוֹ עַל כָּל הַיְּגִיעוֹת וְהַכְּבֵדוּת וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְזֶה בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים, וְכֵן יֵשׁ בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם לִרְשָׁעִים, שֶׁגַּם הָרְשָׁעִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַאֲרִיךְ לָהֶם אַפּוֹ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "עַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ אִם יָשׁוּב וְכוּ'" עַל-כֵּן צְרִיכִים גַּם הָרְשָׁעִים בְּעַצְמָן לְהִתְחַזֵּק בְּמִדָּה זֹאת שֶׁל אֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אוֹתָם רִשְׁעוּתָם מִלָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יֵרַךְ לְבָבָם וְלֹא יִהְיֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתָּם מֵרִבּוּי הָעֲוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, בִּפְרָט אִם הִתְחִילוּ כְּבָר אֵיזֶה פְּעָמִים וְנָפְלוּ מִזֶּה וְכוּ', אַף-עַל-פִּי-כֵן יִבְטְחוּ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל וְיַאֲרִיכוּ אַפָּם וְרוּחָם עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וְיִתְחַזְּקוּ בְּכָל פַּעַם לְהַתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ אוּלַי יִזְכֶּה מֵעַתָּה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, לַעֲזֹב דַּרְכּוֹ וּמַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁמִּקֹּדֶם וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן וַחֲלוּשׁ כֹּחַ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת בְּכָל עֵת שֶׁצָּרִיךְ לְחַדֵּשׁ יָמָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחשֶׁךְ בִּבְחִינַת (אֵיכָה ה') הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם נִמְצָא, שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין בְּחִינַת מִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם הַנַּ"ל וְזֶהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים וְאֶרֶךְ אַפַּיִם לִרְשָׁעִים כַּנַּ"ל וּשְׁאָר כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל כָּל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נִכְלָלִים בָּהֶם, כִּי כָּל קִיּוּם עֲבוֹדָתָם וְחִיּוּתָם הוּא עַל-יְדֵי מִדָּה זֹאת שֶׁל אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל כַּנַּ"ל:
And this is the aspect of “Long-Tempered (Erekh Apayim) for tzaddikim and for the wicked” (BK 50), as tzaddikim need this trait of Erekh Apayim, which is the aspect of holy elderliness, the aspect of Arikhath Yamim weShanim/Long Days and Years, the aspect of Chayim Arukhim/Long Life, mentioned above. That is, to not fall in the oldness of the Sitra Achra, God forbid, that his service should not old and weak for him, but just “renew his youth like an eagle” all the time, and every day begin new with additional sanctity and service, and never get tired or weary, and not be confused by anything, which this is the aspect of Erekh Apayim. For, sometimes one who serves Hashem gets weary on account of having suffered so many trials etc., and thereby he could fall into oldness of the Sitra Achra and exhaustion, God forbid. Therefore he needs to strengthen himself a great deal with the trait of Erekh Apayim, all his days, extending his temper and spirit for all the toils and burdens, beginning new every time. And this is the aspect of Erekh Apayim for tzaddikim. And likewise there is the aspect of Erekh Apayim for the wicked, as Hashem Yithbarakh also extends his temper for them all the days of their lives, in order that they return, as written, “Until the day he dies You wait for him; if he turns back etc. [You receive him immediately].” Therefore the wicked themselves also have to bolster themselves in this trait of Erekh Apayim, that their wickedness should not confuse them from returning to Hashem Yithbarakh, and that their hearts should not falter nor their minds be downcast from the amount of their transgressions, especially if they have already began a few times and fallen from it etc. Nevertheless they should be confident in His great mercy and prolong their patience and spirit over all that happens to them, and strengthen themselves each time to begin anew. Perhaps he will attain from now on to have compassion on himself, to leave his previous way and thoughts, and never ever be old and weak in his eyes. For the essence of return lies in the aspect of renewing one's life whenever it is necessary to renew his days that have passed in darkness, in the aspect of (Lam. 5), “Hashiveinu H' eleikha wenashuvah chadesh yameynu keqedem/Return us, Hashem, to you, that we may be restored; renew our days as before.” Hence everyone needs the aspect of this trait of Erekh Apayim. And this is, “Long-Tempered (Erekh Apayim) for tzaddikim and for the wicked.” And the rest of the levels of other people in the world are are included in them, for the whole keeping of their service and vitality is by this trait of Erekh Apayim, as mentioned.
וְכָל זֶה מְקַבְּלִים כֹּחַ מִבְּחִינַת הזקן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא הָעִוֵּר הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן שֶׁבִּזְקֵנִים, סָבָא דְּסָבִין שֶׁזָּכָה לְזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה כָּזֶה עַד שֶׁאָמַר שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד ויניק מְאֹד וְכוּ' וְכַנַּ"ל שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִים כָּל הַצַּדִּיקִים כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתָם לְחַדֵּשׁ כֹּחָם וַעֲבוֹדָתָם בְּכָל פַּעַם וְעַל-יְדֵי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעִים לַמַּדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת, אֲפִלּוּ לְמַדְרֵגַת בְּנֵי עֲלִיָּה הַגְּדוֹלִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינָם מִסְתַּפְּקִין עַצְמָם בָּזֶה, רַק הֵם אוֹמְרִים, מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְהַשִֹּיג? וּמַתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ ז"ל הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עַד שֶׁבָּאִים בְּכָל פַּעַם לְהַשָֹּגוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת וְכוּ' וְכוּ', עַל-כֵּן בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ בכל הַזֶּה יְכוֹלִין לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם אֵלּוּ הַנּוֹפְלִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁכִיחַ עַתָּה הַרְבֵּה בְּחשֶׁךְ הַגָּלוּת הַזֶּה שֶׁהִתְגַּבְּרָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מְאֹד עַל כָּל הָרוֹצֶה לְהַתְחִיל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' וּמַפִּילִים אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמַּפִּילִים אוֹתוֹ ח"ו, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּצְרִיכִים לְחַזֵּק אוֹתָם וּלְהַחֲיוֹתָם בְּכָל פַּעַם בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם שֶׁלֹּא יְתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן לְעוֹלָם וְיַתְחִילוּ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל וְכָל זֶה הַכֹּחַ מְקַבְּלִין מִצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן ל'), כִּי מֵחֲמַת עֹצֶם כֹּחָם וְהַשָֹּגָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל שֶׁהִתְחִילוּ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְהִשִֹּיגוּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר גְּדֻלַּת חַסְדֵּי ה' אֵיךְ הוּא יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל עֵת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח וְכוּ', עַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת וְהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ לְכָל הַנּוֹפְלִים לְחַזְּקָם וּלְעוֹרְרָם בְּכָל פַּעַם שֶׁלֹּא יִפְּלוּ מִשּׁוּם דָּבָר לְעוֹלָם, רַק יַאֲרִיכוּ אַפָּם וְרוּחָם עַל הַכֹּל וְיַאֲמִינוּ בה' וּבְכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי לֹא אָפְסוּ חֲסָדָיו לְעוֹלָם וְיִתְחַזְּקוּ לְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחָדָשׁ בְּכָל פַּעַם בְּכָל מַה שֶּׁיָּכוֹל וְכוּ' וְכַנַּ"ל כִּי בְּכֹחַ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהִתְחִילוּ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמַּדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת, שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֵין מַעֲלָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ וַאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הוּא מַעֲלָה וּמַדְרֵגָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאֹד שֶׁכַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים לֹא זָכוּ לָזֶה וְהֵם אַף-עַל-פִּי שֶׁהִגִּיעוּ לָזֶה וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ' וְכוּ', אַף-עַל-פִּי-כֵן לְעוֹלָם לֹא הָיוּ מִסְתַּפְּקִים בָּזֶה וְחָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל פַּעַם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים עוֹד שׁוּם שָׁם שֶׁל מַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיוּ אוֹמְרִים מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד וְכוּ' וּכְמוֹ שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ ז"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה מִצְטַעֵר מְאֹד לְפָנַי וְאָמַר, אֵיךְ זוֹכִין לִהְיוֹת יְהוּדִי וְכוּ'? וְהָיָה בְּעֵינַי לְפֶלֶא גָּדוֹל, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה סָמוּךְ גִּילָה נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת וְכוּ' עָנָה וְאָמַר, מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְהַשִֹּיג וְכוּ'? כִּי הֲלֹא מֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לְבַקֵּשׁ וְלִכְסֹף לְהַגִּיעַ לְהַשָֹּגָה כָּזֹאת וּלְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, עַל-כֵּן מִי יוֹדֵעַ גַּם עַתָּה מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד וְכוּ'? וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ לְעוֹלָם כָּל יְמֵי חַיָּיו וְכוּ' וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר מִזֶּה כַּאן נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כָּל כַּךְ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעִים לַמַּדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֵין מַדְרֵגָה גָּבֹהַּ מִזּוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵם מִתְגַעְגְּעִים וּמְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִֹים וּמַתְחִילִים מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד, אַף-עַל-פִּי שֶׁהַשָֹּגָתָם וּמַדְרֵגָתָם שֶׁל עַתָּה בֶּאֱמֶת גָּבֹהַּ מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵם אוֹמְרִים, הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין סוֹף, וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיְּכוֹלִים בְּזֶה הָעוֹלָם לְהַשִֹּיג עוֹד? עַל-כֵּן הֵם מַתְחִילִים בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ עַד שֶׁבֶּאֱמֶת בָּאִים לְמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים, מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד וּמַתְחִילִים עוֹד מֵחָדָשׁ וְכוּ' וְכֵן לְעוֹלָם עַל-כֵּן בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֵלּוּ יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל הַנּוֹפְלִים וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּירִידָה כָּזֹאת אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲלוֹת ח"ו, אַף-עַל-פִּי-כֵן מִי יוֹדֵעַ גְּדֻלַּת חַסְדֵּי ה', כִּי יֵשׁ חֶסֶד כָּזֶה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וְכֵן אֲפִלּוּ אִם ח"ו, נָפַל עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל תְּנוּעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לְנַשְֹּאוֹת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִנְּפִילָתוֹ וְכָל צְעָקָה וּצְעָקָה שֶׁצּוֹעֵק אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת גַּם כֵּן אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁאֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינוֹ נֶאֱבָד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הוּא אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וּכְמוֹ שֶׁאֵין עֲלִיָּה בָּעוֹלָם לְפִי גְּדֻלָּתוֹ, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְכוּ' וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם וְכוּ' וְכַנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּכָל הַיְּרִידוֹת ח"ו, יֵשׁ יְרִידָה גָּרוּעַ יוֹתֵר וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ יְרִידָה גָּרוּעַ מִזּוֹ ח"ו, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִבְלִי לִפֹּל יוֹתֵר ח"ו, וְעִקַּר הִתְחַזְּקוּת הוּא בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל שֶׁלֹּא עָמְדוּ לְעוֹלָם וְעָלוּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי זָכוּ לְהַשִֹּיג, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֵין עֲלִיָּה לְעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן אֵין יְרִידָה לְעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ יוֹתֵר הוּא מַשִֹּיג יוֹתֵר חַסְדֵּי ה', שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מִדָּה שֶׁל חֶסֶד נִקְרָא גְּדֻלָּה כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה", שֶׁהוּא חֶסֶד כַּיָּדוּעַ נִמְצָא, שֶׁמִּדַּת חֶסֶד נִקְרָא גְּדֻלָּה, עַל-כֵּן כָּל מַה שֵּׁמַּשִּיֹגִים יוֹתֵר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַשִֹּיגִים יוֹתֵר חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ זֶהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים לְעוֹלָם וְעוֹלִין בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַשִֹּיגִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ גֹּדֶל חֲסָדָיו, עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִֹּיג שֶׁאֵין שׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה בָּעוֹלָם וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי מַשִֹּיגִים בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הַכֹּל יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וְזֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "מישרא דסכינא" (בְּסִימָן ל') שֶׁצְּרִיכִים דַּיְקָא צַדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל ודאקטיר גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר הוּא יָכוֹל לְהַגְבִּיהַ בְּיוֹתֵר אֲפִלּוּ הַנּוֹפְלִים מְאֹד עַד שֶׁבְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל אֵין שׁוּם נְפִילָה וִירִידָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם בְּכֹחָם אִם יִזְכֶּה לְהַאֲמִין וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְכַנַּ"ל וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל, בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים וְאֶרֶךְ אַפַּיִם לִרְשָׁעִים שֶׁאֵלּוּ הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בְּחִינַת צַדִּיקִים, צְרִיכִים לְהַאֲרִיךְ רוּחָם שֶׁלֹּא תִקְצָר רוּחָם וְלֹא תּוּפְסַק תּוֹסֶפֶת רוּחָם וְחִיּוּתָם מֵחֲמַת גֹּדֶל עֲלִיָּתָם וּמַדְרֵגָתָם הַגָּבֹהַּ שֶׁזָּכוּ, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכִים לְהַאֲרִיךְ רוּחָם עוֹד וּלְהִסְתַּכֵּל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל וְאֵלּוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים הַנּוֹפְלִים לרשעת גָּמוּר ח"ו, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁיָּכוֹל לָזוּז עוֹד בְּאֵבֶר אֶחָד, צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְרוּחוֹ לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי אֵין שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְלֹא שׁוּם אֲנָחָה וּצְעָקָה וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ' נֶאֱבָד כְּלָל לְעוֹלָם, כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה':
And all of them receive strength from the aspect of the Elder in Sanctity, who is the aforementioned blind one, who is the aspect of the Elder of Elders, Saba deSavin, who has attained such holy elderliness that he said that he is “extremely old yet extremely yanik [infantile, lit. suckling]” etc. and as mentioned, as from him all the tzaddiqim receive strength to fortify themselves in their devotions to renew their strength and service all the time. And through these great tzaddiqim who begin new every time — and even reach the highest of all levels, even the level of the greatest Benei `Aliyah [Sanh. 97b], nevertheless not sufficing themselves with this, but rather saying, “Who knows what else there is to attain?” and beginning every time anew, and like I heard from Rabbeinu z"l a great deal regarding this as explained elsewhere, until they each time arrive at perceptions new, wondrous, awesome etc. etc. — therefore with the strength of such tzaddiqim in all this, those who have fallen can renew themselves every time. As is very common presently in the darkness of the this exile, that the Sitra Achra and the Ba`al Davar have surged up a great deal upon anyone who wants to begin to delve in serving Hashem. And they cast him down every time, each person in accord with what they cast him down, God forbid, the Merciful one save us, and they need to be strengthened and revived each time with many kinds of encouragement, so that they never despair, and that they begin anew each time as mentioned. And they receive all this strength from these tzaddikim. For the more ill a person is, the greater a doctor he needs, as explained elsewhere (#30), for due to the enormity of the power and perceptions of these tzaddikim, who every time began anew and each time perceived more and more the greatness of Hashem's kindness, how He, Blessed be He, devises considerations so that no one be flushed away from him etc. And thereby they have power to draw new vitality and strength to all the fallen, to strengthen and awaken them every time, to never fall down due to anything, but only extend their patience and spirit for everything and be steadfast in Hashem and the power of the true tzaddikim, for His mercies have never ceased, and they should be strong and start following Hashem Yithbarakh anew each time in whatever he can etc. and as mentioned. For, by the power of these tzaddikim who every time began anew, that even when they reached the highest of high levels, that it seems there is no higher level that this, and really it is an extremely wondrous and awesome level and state, that, many great and wondrous tzaddikim never attained it — still even though they reached this and more and more etc. etc., nevertheless they never sufficed with this, but devised considerations every time to begin anew, even though they never knew any more report of a higher level. Nevertheless they said, “Who knows, what else there is?” etc., just like I heard from Rabbeinu z"l, as one time he was very afflicted before me and said, “How can one achieve being a Jew?” etc., and it was a big wonder to me on account that he had just revealed wondrous and awesome things etc.; he spoke up and said, “Who knows what else there is to attain?” etc. For, behold, did it ever occur to me to seek and yearn for such a perception and such a level? So who knows now too what more there is, etc. This was his way every day of his life. And it is impossible to elaborate and relate this here. Hence there are such great tzaddikim that that even when they reach the highest of high levels, that it seems there is no higher level that it, still they yearn, request and seek, and begin anew entirely. For, who knows what more there is? Even though their present perception and level is truly very high, still they say, “Isn't Hashem Yithbarakh infinite? So who knows what more one can reach in this world!” Therefore they begin anew every time, until they truly reach an even higher level. And then they say, “Who knows what more there is?” — and again they begin anew etc., and thus forever. Thus by the power of these tzaddikim there is hope for all the fallen. And there is nothing in the world at all to despair about. For even though it seems to him that from such a descent he cannot get up, God forbid, nevertheless who knows the greatness of Hashem's kindness? For there is such kindness by Him, Yithbarakh, that even from there one can get up. And similarly even if God forbid he fell more many, many times without count, still any move whereby he wants to pick himself up each time from the fall, and each and every cry that he calls out even from the lowest depths, is also never lost. As like Rabbeinu z"l said, that even a yell from the lowest underworld is never lost, regardless of what happens after. For Hashem Yithbarakh and his Torah are infinite and unbounded. As just as there is no getting high in the world, in accord with His greatness — heights above heights, and heights above that etc. and as mentioned — similarly there is no descent in the world, as for every descent, God forbid, there is a worse descent. And since there is a worse descent, God forbid, one needs to be strong and not fall any further, God forbid. And the main empowerment is by the strength of the aforementioned tzaddikim, who never stayed put but every time rose higher etc. as mentioned. For they attained the perception that just as there is never an ascent, similarly there is never a descent from which one cannot rise up. For in truth it is all one, for the more a tzaddik rises to a higher level, he perceives more the generosities of Hashem, which this is the essence of Hashem Yithbarakh's greatness. For the trait of Chesed/Generosity is called Gedulah/Greatness, as is known, as is written, “Yours, Hashem, is the Greatness” [I Chron. 29:11], which is kindness, as is known. Hence the trait of Chesed is is called Gedulah. Therefore the more one perceives the Hashem Yithbarakh's greatness, the more one perceives His generosity, for His Blessed generosity is the essence of His greatness as mentioned. Therefore these tzaddikim who never stay put but each time go up more and more, and each time further perceive His Blessed greatness, that is, the vastness of his generosity, thereby they attain perceiving that there is no fall or descent in the world and no despairing in the world whatsoever. For they perceive such kindnesses each time, which are the essence of the Creator's greatness, whereby everyone can have an ascent. And this is what Rabbeinu z"l said in the torah “Mishra deSakina” (LM #30), that one needs specifically the greatest tzaddik on the utmost high level. For, the more ill a person is, the greater a healer he needs, that is, as mentioned. For the greater the tzaddik, the more he can raise up even those who are so very fallen, until by the power of the aforementioned tzaddikim [who receive from him], there is no fall or descent where one cannot get up from by their power, if they manage to believe and follow them, and as mentioned. And all this is the abovementioned aspect of Erekh Apayim, the aspect of Erekh Apayim to tzaddikim and Erekh Apayim to the wicked [Oth #8], that these people on a high level, the aspect of tzaddikim, need to prolong their temper, that their temper not fall short, and they not stop having extra spirit and vitality, on account of the great ascent and level they have attained, for in spite of this they need to extend their spirit further, and look to reach an even higher, higher level, and begin anew etc. as mentioned. And these people on a low level, and even the wicked that have fallen in total evil, God forbid, nevertheless as long as the soul is in them, as long as they can still move one body member, need to extend their temper and spirit, to look out for salvation constantly, and prevail and begin anew each time, as much as possible — whatever will be will be — for there is never a move in sanctity nor a groan, cry or aspiration in sanctity etc. that is ever lost, for “Hashem will not cast us off forever” [Lam. 3].
וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין וְהַחַיִּים חֲדָשִׁים שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין מֵהַזְּקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבְּלִים מֵהַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הָעִוֵּר הַנַּ"ל:
And all this is the aspect of tefillin, which are the above-mentioned aspect of Arikhath Apayim, which is the aspect of the new brains and vitality that we draw by the mitzvah of tefillin, from the elders in sanctity who receive from the highest elder who is the blind one.
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁשָּׁם עוֹבְרִים הָרְצוּעוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַעֲבָר יב"ק, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, כִּי הָרְצוּעוֹת הֵם בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת י"ג תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן רְצוּעָה בְּגֵימַטְרְיָא ש"ע, בְּחִינַת ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, כַּמּוּבָא, הַיְנוּ כִּי הָרְצוּעוֹת הֵם אֲרִיכוּת זֶה בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן בְּחִינַת אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הָרְצוּעוֹת וְעַל-יְדֵי זֶה נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת רְצוּעָה בִּישָׁא שֶׁהוּא רְצוּעָה לְאַלְקָאָה חַיָּיבַיָּא שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים ח"ו, וְעַל-יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי אֲרִיכַת הָרְצוּעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהֵם הַתְּפִלִּין מֹחִין, עַל-יְדֵי זֶה עוֹבְרִים עַל כָּל הַיִּסּוּרִים וּמַמְתִּיקִין אוֹתָם וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל וְלִמְנוֹעַ מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי זוֹכִין לִבְחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַל כָּל דָּבָר וְלֹא תִקְצָר רוּחוֹ מִשּׁוּם יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּלָל, רַק הוּא עוֹשֶֹה אֶת שֶׁלּוֹ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְכוּ' כַּנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכֶה לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם וּלְבַטְּלָם, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, עַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִים מִמֵּילָא, כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת אֵינָם בָּאִים כִּי אִם בִּשְׁבִיל נִסָיוֹן וּכְשֶׁהוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּמַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, עַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִים מִמֵּילָא לְפָנָיו וְעַל-כֵּן אֲרִיכַת הָרְצוּעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת רְצוּעָה בִּישָׁא שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים, כִּי הַכֹּל נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, בְּחִינַת כְּבִישַׁת כַּעַס וְדִין כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁשָּׁם עוֹבְרִים הָרְצוּעוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַעֲבַר יב"ק, כַּנַּ"ל כִּי יב"ק הוּא בְּגֵימַטְרְיָא הוי' אֱלֹקִים, כַּמּוּבָא זֶה בְּחִינַת בה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר שֶׁהוּא בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו תָּמִיד בֵּין בְּטִיבוֹ בֵּין בעקו ח"ו, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בַּה' אֲהַלֵּל וְכוּ', בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל וְכוּ' כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְכוּ'" (בְּסִימָן ל"ג) וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת בָּקִ"י בַּהֲלָכָה הַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (בְּסִימָן ו'), עַיֵּן שָׁם, שֶׁכָּתַב שָׁם שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, בָּקִי בעייל, בָּקִי בְּנָפִיק, בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִים לִרְאוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת גַּם מִשָּׁם יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הנך וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל, לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה לֹא יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְיַתְחִיל תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כַּנַּ"ל וְכֵן לֹא יִעַף וְלֹא יִגַּע לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם זָכָה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה לְמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן יֵדַע שֶׁגַּם בַּשָּׁמַיִם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, שֶׁאַף עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָה לַשָּׁמַיִם, עֲדַיִן הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, כִּי גַּם בַּשָּׁמַיִם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּהַתּוֹרָה "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פ"ב) וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא, בְּחִינַת מַעֲבַר עי' שֵׁם יב"ק, כִּי יב"ק הוּא אוֹתִיּוֹת בק"י, בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם רַבֵּנוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ שֶׁבְּחִינַת בָּקִי הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת יב"ק, עַיֵּן שָׁם בַּסּוֹף וְגַם יַבֹּק בְּגֵימַטְרְיָא הוי' אֱלֹהִים, בְּחִינַת בה' אֲהַלֵּל בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל וְכוּ' כַּנַּ"ל, הַיְנוּ בֵּין בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּבֵין בְּמִדַּת הַדִּין, בֵּין בְּטִיבוֹ בֵּין בעקו, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בַּיְּרִידָה, תָּמִיד צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַאֲרִיךָ רוּחוֹ לְבַל יִפֹּל וְלֹא יִגַּע וְלֹא יִתְבַּטֵּל מִתְּשׁוּקָתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל שֶׁמַּאֲרִיךְ רוּחוֹ עַל הַכֹּל וְכוּ' כַּנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָרְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת הָעוֹבְרִים בַּמַּעְבַּרְתָּא שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עוֹבְרִים עַל הַכֹּל, עַל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַנִּמְשָׁכִין מֵרְצוּעָה בִּישָׁא כַּנַּ"ל וְנִתְבַּטֵּל הַכֹּל כְּנֶגְדּוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת (שְׁמוֹת ל"ד) וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא, כִּי אָז כְּשֶׁעָבַר ה' עַל פָּנָיו, אָז גִּלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא וְשָׁם נֶאֱמַר, "וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וְכוּ'" שֶׁרָאָה אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עוֹבְרִין עַל הַכֹּל וְזוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא, בְּחִינַת וַיַּעֲבֹר כַּנַּ"ל, כִּי אָז כְּשֶׁעָבַר ה' עַל פָּנָיו וְגִלָּה לוֹ י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם תְּלֵיסַר ת"ד, אָז גִּלָּה לוֹ בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּפָרָשָׁה זֹאת, "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי וְכוּ' וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ז'), זֶה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין נִמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם י"ג מִדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם הַנַּ"ל כַּנַּ"ל:
And this is the aspect of the tunnel of the tefillin, which is where the straps pass through, which are the aspect of “crossing the YaBoQ,” as brought in the Kawanoth. For the straps are the aspect of drawing the brains of the tefillin, which is the aspect of the “Light of the Face,” which is the aspect of the Thirteen Tiqunei Diqna, the aspect of Erekh Apayim mentioned, and therefore ReTzU`AH is gematria 370, the aspect of
וְעִקַּר אֲרִיכַת אַפַּיִם זוֹכִין עַל-יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַל פָּסוּק, "וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וְכוּ'", עַיֵּן שָׁם (בְּסִימָן קנ"ה) וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין מְדַבְּרִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וֶאֱמוּנָה, כִּי עִקַּר שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הוּא מֵעִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם וּבִיאַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (שְׁמוֹת י"ג), "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם וְכוּ' וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ וְכוּ'" וְכֵן פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה מַתְחֶלֶת (שָׁם), "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְכוּ'" כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל שֶׁהוּא הֵפֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁהִיא מְלֵאָה גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא הֵפֶךְ אֱמוּנָה וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר בָּהֶם (שָׁם ו'), "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ", שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְלִשְׁמֹעַ אֵלָיו מֵחֲמַת קֹצֶר רוּחַ שֶׁהוּא הֵפֶךְ אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל כִּי עִקַּר אֲרִיכַת אַפַּיִם זוֹכִים עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן ב' פָּרָשִׁיּוֹת שְׁנִיּוֹת מְדַבְּרִים מֵאֱמוּנָה שֶׁהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד וּפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ שֶׁמְּדַבֶּרֶת גַּם כֵּן מִקַּבָּלַת עוֹל מִצְוֹת וּבִטּוּל הָעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף הֵפֶךְ אֲרִיכַת אַפַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (דְּבָרִים י"א), "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם וְכוּ' וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף" נִמְצָא, שֶׁכָּל הד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין מְדַבְּרִים מִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, בְּחִינַת חֲרוֹן אַף, קֹצֶר רוּחַ לִזְכּוֹת לָצֵאת מִשָּׁם וְלָבֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת הַתְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן סִיּוּם פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּתְּפִלִּין הוּא (שָׁם), "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם" הַיְנוּ אֲרִיכַת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁמִּשָּׁם אֲרִיכַת יָמִים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים עַל-יְדֵי רוּחַ הַנְּשִׁימָה, עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲרִיכַת רוּחַ, בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁאֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פְּסָחִים קי"ג), הָרַתְחָן חַיָּיו אֵינָם חַיִּים, כִּי הָרַתְחָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹצֶר רוּחַ הֵפֶךְ אֲרִיכַת אַפַּיִם, עַל-כֵּן חַיָּיו אֵינָם חַיִּים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים מִבְּחִינַת אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם כַּנַּ"ל:
And this is the aspect of (Ex. 13), “Sanctify to Me all the male firstborns, whatsoever opens the womb among the children of Israel,” which is the beginning of the first passage in the tefillin. For the essence of the tefillin are drawn from the sanctity of the firstborn, which is the first birth, which is the aspect of Yetziath Mitzrayim, which is the aspect of birth, as is known, as on account of this we need to sanctify the first birth which is a male firstborn. As written there, “And it came to pass, when Par`oh would hardly let us go... therefore I sacrifice” etc. And all this is in order to draw on oneself the sanctity of birth of the brains which is the essence of birth, that is, to manage to renew ones vitality and brains at all times as if he was born today, as mentioned. Which, this is is the essence of long life, which are the aspect of tefillin as mentioned. And therefore one needs to give the firstborn to the Kohen or redeem him from him, for the Kohen is the aspect of the elder in holiness, in the aspect of (Ps. 133), “It is like the precious oil upon the head, coming down upon the beard; even Aharon's beard” etc., the aspect of the Eight Tikkunim of the Kohen Gadol, as is known. And this is what our Rabbis z”l said (Shabbath 151), “And let your head lack no oil (Eccl. 9:8) — this is head tefillin.” For the essence of tefillin are drawn from the aspect of “like the precious oil upon the head...” of the elder, Aharon, as mentioned. And therefore by means of giving the firstborn, who is the first birth, to the Kohen, we draw the sanctity of the birth of the brains and vitality, to remember to always renew himself as if he was born today, which this is the essence of tefillin, which are the aspect of brains and long life which we receive from the aforementioned Elder in Holiness, who said that he is extremely old and yet has not begun living at all, as if he was born today. For, one needs to each time begin anew as mentioned, and this is the aspect of Mashiach, of whom it is said (Ps. 2), “Today I have borne you.” For Mashiach will attain this aspect perfectly, which is the aforementioned aspect of long life, as each moment he will begin living anew as if he was born today, in the aspect of “I have borne you today.” For Mashiach will attain the aspect of above time, as explained in Rabbeinu z”l's words on this verse, “I have borne you today;” see there [LM II #61]. For this aspect that the blind one boasted of, who is old yet infantile etc. and the whole world does not amount to him so much as an eyeblink etc., all this is the aspect of above time, which this is the aspect of long life that Mashiach will attain, the aspect of (Ps. 21), “He asked life of You; You gave it to him,” which is the aspect of “David King of Yisrael is Alive and Well.” For David is Mashiach. And this is the aspect of tefillin; that is where is the root of the Mashiach's soul, as is brought, as the root of Mashiach's kingship is in the aspect of the tefillin's knot, and as Rabbeinu z”l said (LM #54), which this is the aspect of (Sam. 1 25), “yet the soul of my lord shall be bound in the bundle of life,” which is said of David, who is Mashiach. The bundle of life is the aspect of tefillin knot, which are the aspect of life as mentioned, the aforementioned aspect of long life, as mentioned.
וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִקְשֹׁר הַתְּפִלִּין בְּיַד שְֹמֹאל, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַד כֵּהָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל בְּחִינַת יַד כֵּהָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת ח"ו, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ בִּבְחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל וְלַעֲבֹר עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ קֹצֶר רוּחַ ח"ו, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְכָאָה מִי יִשָֹּאֶנָּה (מִשְׁלֵי י"ח) רַק יַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַל הַכֹּל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, עַל-יְדֵי זֶה נִמְתָּק בְּחִינַת יַד כֵּהָה כַּנַּ"ל:
And this is the aspect of Hashem Yithbarakh's extolling Kenesseth Yisrael (Song 7), “Your navel is like a round goblet that lacks no mingled wine,” and our Rabbis z”l explained (Sanh. 37) regarding the seventy Sanhedrin who sat in a semicircle like the moon etc. “Your navel” is the aspect of the tefillin straps which descend from the head knot to the navel, which is drawn from the aspect of the kingship of David-Mashiach who is live and enduring, who is the aspect of the head knot as mentioned, as from there is drawn the strap unto the navel which is the aspect of “your navel like a round goblet,” the aspect of the seventy Sanhedrin who correspond to the seventy facets of the Torah, where David sat at the head, as our Rabbis z”l explained (brought in Rashi) on the verse, “Yoshev-Basheveth a Tachkemonite, head” etc. (2 Sam 23), for all the seventy Sanhedrin who are the aspect of the seventy faces of the Torah all receive from David-Mashiach, as all his vitality is from the aspect of the aforementioned elders, who are the aspect of Tiqunei Diqna Qadisha, the aspect of honoring the face, the aspect of Stories of Ancient Times, as all the seventy faces of the Torah are drawn from them, as explained in the Torah “Pathach R' Shim`on” (LM #60), see there; as thereby one can wake up from sleep, which is the absence of the brains. And by means of these elders, the aspect of the stories, are drawn all the seventy faces of the Torah and we wake up from sleep. Which, this is is the aspect of the seventy years that David a”h lived. And therefore he minimized sleep to the utmost, as our Rabbis z”l said (Sukkah 26), that David never slept sixty breaths, so as to not taste the taste of death. For sleep is one sixtieth of death, which is drawn from Adam haRishon's mistake, by eating from the Tree of Knowledge Good-and-Bad and blemishing the Tree of Life which is the aspect of the light of the tefillin, as is brought. For tefillin are the aspect of life, the aspect of the Tree of Life, of which is said (Gen. 3), “And he eat and live forever). And by causing this damage, death was decreed on him for generations. But actually, after the mistake, death and sleep are a great benefit, for had Adam not erred he would have attained true life which is everlasting life, long life, whilst still in the body, that is, in his body he would have been able to be included in the Ein Sof forever, running and returning, and live long life, that is, renewing his vitality forever, in the aspect of renewing life of the Highest Elder, who is the Blind One, who lived long life, as he is forever old and forever infantile etc. as mentioned. But after the mistake and having eaten from the Tree of Knowledge Good-and-Bad and being driven from Gan `Eden and the Serpent's filth taking grip on his body, the aspect of the “Serpent's bite,” it is impossible for him to live long life in his body forever. And it is impossible to attain everlasting life except by death, which is a great benefit, as written (Gen 1), “And behold, good me'od” — this is death (Ber. Rab. 9), for by means of death which is sleep, his brain is renewed. And then his body and life are renewed, and then he comes back to life in a body clean and pure that is entirely cleaned and purified of the Serpent's filth. And then he will attain receiving new brains in the aspect of tefillin, the Tree of Life, which are the aspect of long life he will attain then. That is, then he will attain living such life forever, as at all times life and brains will be added to him, until the older he gets, the more he will attain beginning anew. Which this is the aspect of the Blind Elder, which this is the essence of everlasting life that whoever attains will attain in the future to come. For constant delight is no delight and is not called true life, but rather when one attains living new life at all times, and this is the aspect of long life, everlasting life, that the tzaddikim will attain in the future after revival of the dead, that is, the aforementioned aspect, as they will attain renewing their life at all times, which this is the aspect of tefillin as mentioned.
וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית י"ב), "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וממולדתך וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ וְכוּ'" הַיְנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּסְמַךְ לַפָּסוּק, "וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן" כִּי רש"י פֵּרֵשׁ שָׁם עַד כַּאן חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם וְעַל-כֵּן נִסְמַךְ לָזֶה מַה שֶּׁצִּוָּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם שֶׁיֵּלֵךְ לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כִּי עַל-יְדֵי זֶה יַמְתִּיק וִיבַטֵּל הַחֲרוֹן אַף, כִּי עַל-יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַחֲרוֹן אַף כַּנַּ"ל, כִּי אַבְרָהָם רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים וְעַל-כֵּן הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְגַלָּה לוֹ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ תקיל בתיקלא עַד דאתגלי' לֵיהּ, כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל:
Dawidh had no vitality at all, for he ought to have been a Nefel/miscarriage/fallen-out. But Adam haRishon [A"hR] gave him seventy of his own years, as our rabbis z"l have said. For, the life of A"hR was drawn from the aspect of Arikh Anpin [A"A, the Supernal “Long Face”], which is the aspect of arikhath apayim/forbearance [lit. lengthening of nose], the aspect of the aforementioned stories of shanim qadhmoniyoth [ancient years, ancient aspects] etc. And as transmitted in the [Arizal’s] writings, that the vitality of the first generations was from there, from the aspect of A"A; and therefore they would live very long lives. And all the stories that the Torah tells about the first generations, are all from the aspect of stories of shanim qadhmoniyoth, which are the aspect of hadrath panim/honorable face, as all the seventy faces of the Torah receive from it. And therefore the Torah began from these holy stories, before it explains the mitzwoth of the Torah. For, all the mitzwoth of the Torah, which consist of the aspect of the seventy faces of the Torah, need to receive from the aspect of hadrath panim, the aspect of shufreih de’Adam/Man’s beauty, the aspect of stories of shanim qadhmoniyoth and the essential holy vitality that is drawn from there. This renews his vitality at all times; each moment he begins living anew, which is the aspect the (Ps. 2), “Ani hayom yelidhtikha/ Today I have begotten you,” that is said of the Mashiach [Anointed to Kingship] Dawidh. Namely, Dawidh Mashiach merited that it was reversed to good, from one opposite to the other. For, just as initially he had no vitality at all and really ought to have been a Nefel, the thing was reversed and he merited to live seventy years from A"hR’s years, and merited to live all the seventy years in the aspect of new life at all times, as if he had still never lived at all, but was just born today. And he, at all times was like a miscarriage that was born now, which has no life and has to receive, by Hashem’s graces, new life. And so on, at every time and moment. And thus he lived all his seventy years, which is the essence of life, as mentioned above. Until he merited through his devotion and effort in this aspect — trying and toiling all his days without sleeping his days away, but rather adding holiness and consciousness at all times — to renew his vitality at every hour. Until he merited thereby to live long, everlasting life for ever and ever, in the aspect of “Dawidh Melekh Yisrael Chai Vekayam/Dawidh, King of Yisrael, is alive and enduring,” as mentioned. And this is the aspect of tefillin, as mentioned. For teFiLYn are a term for (Ex. 33:16), “VeniFLiYnu ani ve`amekha/ and I and Your people are distinguished,” which was said when Hashem Yithbarakh revealed to him the Thirteen Attributes of Mercy, which are the aspect of the light of the tefillin, which is the aspect of the “Ve'raitha eth-achorai/ and you shall see My back” stated there, which is the tefillin knot (Berakhoth 7), which is where the root of Dawidh-Mashiach’s soul is, as mentioned, as he ought to have been Nefel as mentioned, but now he merited the thing being reversed to good and living new life at all times, as if he was born today, which is the aspect of tefillin, the aspect of “Venifliynu ani ve`amekha,” for the thing becomes reversed, as mentioned, and is made from the aspect of Nefel into the aspect of Venifliynu, which is the aspect of tefillin, which is the aspect of the aforementioned long life/longevity of Dawidh as mentioned. And therefore Mashiach is called “Bar Nifli/ My Distinguished Son” [Sanh. 96b on Amos 9:11] for Mashiach will attain that life, which is the aspect of the “Ani hayom yelidhtikha” that is said of Mashiach, and as mentioned above.
וְזֶהוּ בְּחִינַת (שְׁמוֹת י"ג) קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא הַתְחָלַת פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּתְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קְדֻשַּׁת בְּכוֹרִים שֶׁהוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹלָדָה כַּיָּדוּעַ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא הַבְּכוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, "וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַּרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וְכוּ'". עַל-כֵּן אֲנִי זוֹבֵחַ וְכוּ' וְכָל זֶה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הוֹלָדַת הַמֹּחִין שֶׁהוּא עִקַּר הַהוֹלָדָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ וּמֹחוֹ בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַד כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן הַבְּכוֹר לַכֹּהֵן אוֹ לִפְדּוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קל"ג) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן וְכוּ', בְּחִינַת תְּמַנְיָא תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא דְּכַהֲנָא רַבָּא כַּיָּדוּעַ וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת קנ"א), "וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחֱסַר", אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ וְכוּ' זְקַן אַהֲרֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה לַכֹּהֵן, עַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת הוֹלָדַת הַמֹּחִין וְהַחִיּוּת שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַד, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין וְחַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁמְּקַבְּלִים מֵהַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל שֶׁאָמַר שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד וַעֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל כְּאִלּוּ נוֹלַד הַיּוֹם, כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תְּהִלִּים ב'), "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה לִבְחִינָה זֹאת בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁבְּכָל עֵת יַתְחִיל לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ נוֹלַד הַיּוֹם, בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, כִּי מָשִׁיחַ יַשִֹּיג בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל עַל פָּסוּק זֶה, "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ", עַיֵּן שָׁם, כִּי בְּחִינָה זֹאת שֶׁהִתְפָּאֵר הָעִוֵּר הַנַּ"ל שֶׁהוּא זָקֵן ויניק וְכוּ' וְכָל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ', כָּל זֶה הִיא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁיִּזְכֶּה מָשִׁיחַ, בְּחִינַת (תְּהִלִּים כ"א) חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּ לוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, כִּי דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שָׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ, כַּמּוּבָא שֶׁשֹּׁרֶשׁ מַלְכוּת מָשִׁיחַ הוּא בִּבְחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל (סִימָן נ"ד), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל א' כא) וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, הַנֶּאֱמַר בְּדָוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ 'צְרוֹר הַחַיִּים' זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים כַּנַּ"ל, בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל:
And this is (Ps. 145:14), “Somekh Hashem lekhol-hanofelim/ Hashem is a support to all the fallen,” who are the aspect of those who have fallen from serving Hashem, and Hashem Yithbarakh supports them and awakens them from sleep through the Tzaddikim of the era, who are the aspect of Dawidh-Mashiach who attained the reversal from the aspect of Nefel to the aspect of long life, to always begin living anew, which this is the aspect of tefillin, the aspect of “Venifliynu” as mentioned. And thereby they enliven and establish all the fallen ones, that they should not be downcast and not despair of the deliverance of their souls, as mentioned. Until they merit to return to Hashem, and then the fall and descent becomes the ultimate ascent. For, the essence of the fall is specifically on account of this, in order that they should begin living anew, as explained elsewhere. That is, that his vitality and brains should begin again and be renewed, which this is the aspect of tefillin, the aspect of “Venifliynu” etc. as mentioned, hence the support of those who have fallen from the service of Hashem, that they should not despair. Rather, they should strengthen themselves anew each time, which this itself is the aspect of Dawidh-Mashiach, who attained the aspect of Nefel being reversed to the aspect of long life, that he should merit to begin to live anew each time, as mentioned. For, for them too the fall and descent becomes the ultimate ascent. As Rabbeinu z”l said elsewhere in LM (#261), that the fact that a man falls from his service, it is from Heaven — for becoming distant is the beginning of drawing close. Therefore he fell in order that he should become more alert, to draw close to Hashem Yithbarakh. And his advice is, “that he should begin anew, entering the service of Hashem as if he has still never begun, and this is a big rule in serving Hashem, that a person needs to really begin anew every day.” Hence specifically through the fall they begin to live anew, which is the aspect of tefillin, as mentioned. Which, this is the aspect of Dawidh’s longevity, which was reversed from Nefel to long life etc. as mentioned. For, all the support of the fallen is through the aforementioned great tzaddikim, who are the aspect of Dawidh-Mashiach, who lived new life at all times. Which, thereby they enliven all the fallen ones, to begin anew from now, and as explained above. And this is the aspect of the Redemption which shall be through Dawidh-Mashiach, who should come soon in our days, and then Kenesseth Yisrael will rise up from their fall, as our rabbis z”l expounded (Berakhoth 5) on this verse — which this is the reason why there is no Nun in Tehillah leDawidh etc. Even so, Dawidh again supported it prophetically [lit. by Ruach haKoshesh/ by the Spirit of the Holy], as it says, ”Somekh Hashem lekhol-hannofelim,” etc. In the West (i.e. Israel) they resolve it [the verse Amos 5:2, Naflah velo-tosif kum, betulath Yisrael/ She is fallen and shall lo longer rise, the virgin of Yisrael] thus: ”Naflah lo-tosif [lipol `od]/ It has fallen but shall no more [fall], Kum/ Rise” etc.! [Berakhoth 4b] For, the entire fall of Kenesseth Yisrael is their falling from their service, God forbid, which the Redemption depends on. For, the Redemption depends on nothing else but Teshuvah/ Return/ Repentance, as our rabbis z"l said (Yoma 80). And therefore the main support of the fall is by Dawidh specifically, who lives the aforementioned long life, as mentioned. Which, thereby he vitalizes, strengthens and supports all the fallen ones, that they should not despair, for Hashem is with them and close to them, in the aspect of, “Al tismechi oyavti li ki nafalti kamti/ Do not rejoice over me, my enemy; though I have fallen [specifically], I shall rise. Ki eshev bechoshekh Hashem owr li/ Though [or “when,” or “because”] I sit in darkness, Hashem is a light unto me” (Mic. 7:8). And then the fall and descent is the ultimate ascent, and is as mentioned. And this is the Kohen haGadol [High Priest] in the Beith haMiqdash praying on Yom haKippurim, “Velo tapil ishah peri bitnah/ And let no woman miscarry the fruit of her womb...” [YK prayer] “Velo ya`adei `avid shultan mideveith Yehudah/ And may there not depart a ruler from the house of Yehudah” [Yoma 53b]. For, he attained the reversal from the aspect of Nefel to the aspect of long life specifically, as mentioned. And therefore the Kohen haGadol would pray on Yom haKippurim this prayer specifically. For, Yom haKippurim is the essence of teshuvah/return, and the essence of teshuvah is to rise up from one’s fall, which is the aspect of Nefel, as mentioned. And to be strong to renew his days, in the aspect of (Lam. 5), “Hashivenu... chadesh yameinu keqedem/ Restore us... make our days new as before” etc. as mentioned, which is the aspect of Dawidh Mashiach’s kingship, as mentioned. Therefore after Yom haKippurim is Sukkoth, which is the aspect of, “Aqim eth-sukath Dawidh hanofeleth/ I will raise up the tabernacle of Dawidh that is fallen” (Amos 9:11), annulling the aspect of the fallen ones’ fall, God have mercy, and instead raising them up and vitalizing them, in the aspect of, “Somekh Hashem lekhol-hannofelim” etc. as mentioned. And therefore after Sukkoth is Shemini `Atzereth, which is the aspect of the Davidic kingship, as written (Sam. I 9:17), “Zeh ya`tzor be`ami/ This one shall have authority over My people,” as Rabbeinu z”l said elsewhere (LM #48), which is when Nuqva is `otzereth/ seizing the droplet so that it does not fall, as written in the Kavanoth, namely, as mentioned above.
וְזֶהוּ בְּחִינַת רְצוּעָה שֶׁל רֹאשׁ שֶׁיּוֹרֶדֶת מֵהַקֶּשֶׁר עַד הַטַּבּוּר, כִּי קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין הוּא מִבְּחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁזָּכוּ לְקַדֵּשׁ מֹחָם כָּל כַּךְ עַד שֶׁזָּכְרוּ מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה עִמָּם מִתְּחִלַּת הַהוֹלָדָה בְּעֵת שֶׁחָתְכוּ אֶת הַטַּבּוּר כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר גְּמַר הַהוֹלָדָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם וְכוּ', הוּא חֲתִיכַת הַטַּבּוּר וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם (בִּיחֶזְקְאֵל ט"ז), "ומולדותיך בְּיּוֹם הולדת אוֹתְךָ לֹא כָּרַת שרך וְכוּ'" הַיְנוּ שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּצְאוּ הָיוּ דּוֹמִים לְוָלָד אֲשֶׁר בִּמְעֵי אִמּוֹ 'וְלֹא כָּרַת טַבּוּרוֹ וְכוּ'' עַיֵּן שָׁם (קפיטיל ט"ז), כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין הוּא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּחִינַת הוֹלָדָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲתִיכַת הַטַּבּוּר כַּנַּ"ל, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁשְּׁאָר הַזְּקֵנִים זָכְרוּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת עָלֵינוּ הַקְּדֻשָּׁה בַּחוּץ כִּי אִם קְדֻשַּׁת מֹחַ הַזָּקֵן שֶׁזָּכַר תְּחִלַּת הַהוֹלָדָה שֶׁהוּא חֲתִיכַת הַטַּבּוּר, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת הַתְּפִלִּין שֶׁמְּדַבְּרִים מֵהַהוֹלָדָה, בְּחִינַת קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל וְהַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל קְדֻשָּׁתוֹ, אֲבָל קְדֻשַּׁת שְׁאָר הַמֹּחִין שֶׁל שְׁאָר הַזְּקֵנִים אֵינָם מִתְגַּלִּין לַחוּץ כְּלָל, רַק כָּל אוֹרָם נֶעְלָמִים רַק בַּפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁגּוֹנְזִים בִּפְנִים בְּתוֹךְ הַבָּתִּים, וּמִשָּׁם מְקַבְּלִים קְדֻשָּׁתָם בְּדֶרֶךְ הַעֲלָמָה וְהֶסְתֵּר, כִּי קְדֻשַּׁת הַזִכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם מְאֹד נַעֲלֶה מֵאִתָּנוּ, כַּמּוּבָן לַמַּשְֹכִּיל:
And this is the aspect of Rosh Hashanah. For Rosh Hashanah is the aspect of tefillin which are the aspect of renewal that we attain every day through sleep, when the brains are renewed in Emunah etc., which this is the aspect of Rosh Hashanah, as brought in the words of Rabbeinu z”l in the torah “Ashrei Ha`am” (LM #35), see there. For Rosh Hashanah is the aspect of the sanctity of Eretz Yisrael, as written, “Always the eyes of Hashem your God are on it from the year's heading unto the year's ending” [Deut. 11:12] , which this is the aspect if tefillin, which are the aspect of Eretz Yisrael's sanctity, the aspect of, “And it shall be, when He brings you” that is said in the tefillin's passages as mentioned. For the essence of Rosh Hashanah's sanctity is that we attain perfect Teshuvah/Return, for it is the first day of the Ten Days of Repentance. That is, that we attain renewing our days that passed in darkness, and from here onwards ad additional sanctity and devotion anew. Which this is the aspect of, “Renew upon us a good year,” that we request on Rosh Hashanah. “Renew” specifically, that we attain a new year specifically. For every year is a particular facet of the seventy facets of the Torah as mentioned. Therefore every year we need to attain entirely new faces. Living from now new life. Which this is the aspect of long life as mentioned. And this is the aspect of voluminous requesting and prayer on Rosh Hashanah for life many, many times in each prayer. As we say, “Remember us for life... Inscribe us for life... Who compassionately remembers his formations for life...” and many of the sort. For the essence of the aspect of life is the aspect of long life, mentioned, of the Blind Elder, who attained the ultimate memory perfectly as mentioned, as from his is drawn the sanctity of Rosh Hashanah, which is the aspect of the sanctity of the tefillin, which are the aspect of, “and for remembrance between your eyes” as mentioned. And therefore Rosh Hashanah is called “Day of Remembrance.” For the essence of its sanctity is from the aforementioned aspect of that Elder's remembrance. And all our request on Rosh Hashanah for life, the whole intention is for true and everlasting life, that is, the aforementioned aspect of long life. That is, to renew our life at all times, the aspect of, “Renew upon us a good year” — “renew” specifically, as said.
וּרְצוּעָה אַחַת נִמְשֶׁכֶת עַד הַלֵּב, כִּי הָרְצוּעָה הוּא בְּחִינַת הָאוֹר שֶׁמַּמְשִׁיכִין מִבְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיכָהּ עַד הַלֵּב, לְהַכְנִיס בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם שֶׁהוּא כְּבִישַׁת כַּעַס, בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלֹּא יַקְפִּיד כְּלָל אֲפִלּוּ בְּלִבּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל עַל עַצְמוֹ שֶׁזָּכָה לִבְחִינָה זֹאת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֲרִיכַת אַפַּיִם כָּזֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד כַּעַס וּקְפֵידָא אֲפִלּוּ עַל הַשֹּוֹנֵא הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ שֶׁעוֹשֶֹה לוֹ כָּל הַיִּסּוּרִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין לוֹ בְּלִבּוֹ עָלָיו שׁוּם שִֹנְאָה וּקְפֵידָא וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הָרְצוּעָה עַד הַלֵּב לְהַכְנִיס בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם בַּלֵּב כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד וְלֹא יכפת לֵיהּ שׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ בְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל:
And therefore it is necessary to write tefillin on the hide of a clean beast specifically (SAOC 32:12), for the hide is the aspect of the imagination, which is the exterior of the intellect, the aspect of the intellect's clothing...For tefillin are such large “brains” that they have the power to clarify and repair the very Exterior of the Exterior, the Immaturity of Immaturity (Qatnuth) of the imagination, which is the main repair. For the greater the tzaddik, the more power that he has to clarify and rectify Qatnuth and Exteriority. And thereby all the worlds are repaired and all the Exteriorities and fallen souls have an ascent, by means of clarifying and purifying the utmost Qatnuth and Exteriority, which is where the main grip of the Qelipoth/Husks stems from. So now everything is clarified and nullified by this Tzaddiq, as mentioned. And this is the aspect of these tzaddiqim and elders, the least of whom remembers his umbilical cord being cut, which is the aspect of shrinking and cutting the umbilical, when one attains such perfect purity so as to remember what happened then. And this is the aspect of repair and purification of the skin, which is the connection between the mother and child, which is tied by the umbilical which is only skin. For, the devolution of the all the worlds from world to world is only from the “navel” downwards, as thoroughly explained in the Etz Chayim in Sha`ar Hanequdim and in many places, that the beginning of the lower world in the upper world is from the aspect of the navel downwards, where the aspect of NeHI [Netzach-Hod-Yesod] begins, the aspect of the upper world's “legs,” where the essence of the vitality of the world lower than it lies. And thus from world to world, from level to level. And therefore Hashem Yithbarakh created it such that the child is also physically tied to its mother's navel. For the devolution from generation to generation, from father and mother to son and daughter, begins from the navel downwards. And therefore the main drawing of the brains of these holy elders to us is by means of the least elder of them, who is the first elder from bottom to top, who related that he remembers the cutting of his umbilical as mentioned. For from there is the essence of the revelation of the brains and the devolution of the worlds from navel downwards as mentioned, which this is the aspect of drawing the light of tefillin, which extend down to the navel, which are the aspect of the straps that extend down to the navel as mentioned. But really, even though we only receive the light from the aspect of the navel downwards, by means of the last elder among them from top to bottom, who remembers the cutting of his umbilical as mentioned, all the vitality of the brains that we receive from there are drawn only from the highest elder, the first-ranking one of them, who is the aspect of this Blind One, who is this baby. For it is impossible to make vessels to receive the light below except by the power of the highest sanctity and the utmost supernal light.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (שִׁיר הַשִּׁירִים ז') שררך אַגַּן הַסַּהַר יֶחְסַר הַמֶּזֶג וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין לז) עַל הַשִּׁבְעִים סַנְהֶדְרִין שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל כִּלְבָנָה וְכוּ' שררך זֶה בְּחִינַת רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁיּוֹרֶדֶת מֵהַקֶּשֶׁר שֶׁל רֹאשׁ עַד הַטַּבּוּר שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל רֹאשׁ כַּנַּ"ל. שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הָרְצוּעָה עַד הַטַּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שררך אגן הַסַּהַר, בְּחִינַת שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁדָּוִד יוֹשֵׁב בְּרֹאשָׁם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מוּבָא בְּפֵרוּשׁ רש"י) עַל פָּסוּק, "יוֹשֵׁב בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי רֹאשׁ וְכוּ'" (שְׁמוּאֵל ב' קפיטיל כ"ג) כִּי כָּל הַשִּׁבְעִים סַנְהֶדְרִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִדָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ מִבְּחִינַת הַזְּקֵנִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִמְשָׁכִין מֵהֶם, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן" (סִימָן ס'), עַיֵּן שָׁם שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָּה שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, וְעַל-יְדֵי בְּחִינַת הַזְּקֵנִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְנִתְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים שָׁנִים שֶׁחַי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל-כֵּן הָיָה מְמַעֵט בְּשֵׁנָּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סֻכָּה כ"ו) שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָשֵׁן דָּוִד שִׁיתִין נשמי, כִּי הֵיכֵי דְּלֹא ליטעום טַעְמָא דְּמוֹתָא, כִּי הַשֵּׁנָּה הִיא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה שֶׁנִּמְשְׁכָה עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל-יְדֵי שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע וּפָגַם בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, כַּמּוּבָא, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית ג'), "וְאָכַל וְחַי לְעוֹלָם" וְעַל-יְדֵי שֶׁפָּגַם בָּזֶה נִגְזַר עָלָיו מִיתָה לְדוֹרוֹת וּבֶאֱמֶת אַחַר הַחֵטְא הַמִּיתָה וְהַשֵּׁנָּה הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי אִם לֹא חָטָא אָדָם הָיָה זוֹכֶה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים, חַיִּים אֲרֻכִּים בְּעוֹדוֹ בַּגּוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּעוֹדוֹ בַּגּוּף הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נִכְלָל בָּאֵין סוֹף לְעוֹלָם בְּרָצוֹא וָשׁוֹב וְלִחְיוֹת חַיִּים אֲרֻכִּים, דְּהַיְנוּ לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ לְעוֹלָם בִּבְחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת שֶׁל הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הָעִוֵּר הַנַּ"ל שֶׁחַי חַיִּים אֲרֻכִּים, שֶׁהוּא זָקֵן תָּמִיד ויניק תָּמִיד וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל אַחַר שֶׁחָטָא וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרָע וְנִטְרַד מִגַּן עֵדֶן וְנִתְאָחֵז בְּגוּפוֹ זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת מִשְׁכָא דְּחִוְיָא, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִחְיוֹת בְּגוּפוֹ חַיִּים אֲרֻכִּים לְעוֹלָם וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים כִּי אִם עַל-יְדֵי הַמִּיתָה, שֶׁהִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם א'), "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד זֶה הַמָּוֶת" (בְּרֵאשִׁית רַבָּא פ"ט) כִּי עַל-יְדֵי הַמִּיתָה, שֶׁהִיא שֵׁנָּה, יִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְאָז יִזְדַּכֵּךְ וְיִתְחַדֵּשׁ גּופוֹ וְחִיּוּתוֹ וְאָז יָקוּם בִּתְחִיָּה בְּגוּף זָךְ וְצַח שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ וְנִתְבָּרֵר לְגַמְרֵי מִזּוּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְאָז יִזְכֶּה לְקַבֵּל מֹחִין חֲדָשִׁים בִּבְחִינַת תְּפִלִּין עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁיִּזְכֶּה אָז, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה אָז לִחְיוֹת לְעוֹלָם חַיִּים כָּאֵלּוּ שֶׁבְּכָל עֵת יִתְוַסְּפוּ לוֹ חַיִּים וּמֹחִין, עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁיַּזְקִין יוֹתֵר יִזְכֶּה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ יוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחַיִּים שֶׁל הַזָּקֵן הָעִוֵּר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּזְכּוּ מִי שֶׁיִּזְכּוּ לֶעָתִיד לָבֹא, כִּי תַּעֲנוּג תְּמִידִי אֵינוֹ תַּעֲנוּג וְאֵינוֹ נִקְרָא חַיִּים בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לִחְיוֹת חִיּוּת חָדָשׁ בְּכָל עֵת וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּזְכּוּ הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד אַחַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל. שֶׁיִּזְכּוּ לְחַדֵּשׁ חִיּוּתָם בְּכָל עֵת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל:
And this is (Ex. 1), “And it came to pass, when the midwives feared God, and He made them houses.” This is the aspect of the housings of the tefillin. For the midwives are the aspect of the children's mother, drawing the light of tefillin, which are the aspect of mother, upon the son, who are the aspect of giving birth to the brains, the aspect of (ibid. 13), “Sanctify to Me all the male firstborns, whatsoever opens any womb” as mentioned. And this is, “And it happened, when they feared” specifically. For tefillin are the aspect of fear, as written, “And all the people of the land shall see that Hashem's name is called upon you, and they will fear you.” And our Rabbis z”l explained these are the head tefillin. For the midwives are the mother of Aharon and Moshe. And Miriam their sister was the second midwife, from whom royalty issued, as Rashi explained there. For Moshe and Aharon are the essence of the tefillin. Aharon the Kohen Gadol is the aspect of the Eight Tiqunei Diqna of the Kohen Gadol, which are the aspect of the eight elders, the aspect of the eight head and arm tefillin passages as mentioned. Moshe Rabbeinu is the aspect of the Supernal Elder, who boasted that he is extremely old and yet is young and suckling entirely etc. and the whole world does not amount to him so much as an eyeblink etc. This is the aspect of Moshe Rabbeinu a”h who is the aspect of (ibid. 2), “And behold, a crying youth,” that even tough he reach what he reached, the perfect aspect of the Elder in Holiness, still he was entirely in the aspect of youth and suckling, in the aspect of (Ps. 37), “I have been young and also old,” that even though I have become so much an elder, still I am entirely young and suckling, which this is the aspect of the boasting of the foremost level elder who is the Blind One as mentioned. And therefore Moshe attained that it was written of him (Deut. 34), “His eye was not dim and his natural force was not abated” — even after death. For no oldness jumped upon him at all, even when dying at 120 years age. For he attained the ultimate elderliness, yet remained entirely suckling, as if he still had not begin living at all, as written (ibid. 3:24), “You have begun to show” etc.; that is, he still did not grasp at all; Hashem Yithbarakh only began showing him his greatness etc. Which, all this is the above aspect, always beginning anew as mentioned. For Moshe is the aspect of “MaN/Manna,” as is known, of which it says (Ex. 17:15), “For they did not know MaH/what it is.” It is impossible to at all know what he is, that someone born of a woman should attain what he attained. And this is the letters of MoSheH being Shin MaH — Shin, the three fathers who are the entirety of the brains, entirety of the tefillin; but everything is drawn from the aspect of MaH, the aspect of, “For they did not know what it is,” which this is the essence of the aspect of Moshe, who is the aspect of the aforementioned elder, who was elder and suckling etc. as mentioned, who is the root of everything and above everything as mentioned. As written (Num. 12), “And the man, Moshe, was extremely humble” etc., which is the aspect of (Ps. 131), “Like a weaned child with his mother; my soul is with me like a weaned child,” which David said. And this is that it is written in the Zohar, regarding Moshe, that amongst the Sabas/Supernal Elders he is the Elder, and amongst the sucklings he is the suckling, that is, as mentioned, that he is old and suckling etc. as mentioned. And this is his saying (Deut. 31), “I am one hundred and twenty years old today” — today my days and years are filled, for he can longer go, as our Rabbis z”l said (Sotah 13b), “this teaches that [the gates of wisdom] were closed to him. For he needed to live the aforementioned long life, going each time further and further, and when he cannot go further he was forced to pass away, as discerned in the holy talks of Rabbeinu z”l. And therefore (ibid. 34), “And no man knew his burial-chamber,” for they did not know what he is, as mentioned. Hence Moshe is the aspect of the aforementioned Supernal Elder, who is the root of tefillin, which are the aspect of the face's skin beaming, which Moshe attain, which are the aspect of the light of tefillin, as Rabbeinu z”l said in the torah, “Markevoth Par`oh..” (LM #38), from the aspect of that Elder. And Aharon is the aspect of the eight Tiqunei Diqna, which are the aspect of the eight tefillin passages that are drawn from Moshe's aspect, from the aspect of that Elder. And this is, “And He made them houses” — houses of priesthood and royalty (Sh”R 1). Houses of priesthood are the aspect of tefillin, which are the aspect of the priesthood's sanctity as mentioned, the aspect of the sanctity of the firstborn, to give him to the Kohen as mentioned. And houses of royalty are the aspect of kingship of David Mashiach, the aspect of Emunah, which all this is the aspect of tefillin as mentioned. And the essence of tefillin's sanctity is the aspect of grasping Godliness, which the true tzaddiqim, who are from the aspect of Moshe, draw upon us, through many constrictions, which this is the main thing, that they manage to attain such a high and enormous perception, that they can constrict and clothe the perception in many constrictions and vestments until we too can manage to grasp Godliness as mentioned. And this is the aspect of tefillin housings, for it is impossible for us to receive the light of the passages themselves except by way of the housings and straps, which are the aspect of limitations and vessels of `Olam haTiqun, to receive the light by degree and measure. For they are able to enter the aspect of the “Empty Space" and reveal His Godliness there, and thereby make holy vessels. For the essence of these vessels' genesis is by means of repair of the Empty Space which is the beginning of the limitation, which is the root of all the vessels and masks generated from the coarsening of the light and its becoming distant from the Emanator. For if there was no Empty Space then the coarsening of the light and its distancing would be irrelevant etc., as explained and discerned in the Writings. Hence the essence of the vessels' genesis derives from the aspect of the Empty Space. But by means of Adam haRishon's failure he was seized in his vessels, the essence of which is in the aspect of the skin, which is the ultimate vessel, the exterior of the exterior; and that is where he was seized the most as mentioned, which this is the aspect of the “Serpent's bite,” from whence is the grip of all the Qelipoth/Husks, God forbid. And therefore the main repair is by means of purifying and processing the hide in sanctity, which is the aspect of repair of the imagination, repair of the Empty Space, which the aforementioned great Tzaddiqim attain repairing, to the point that from it, specifically, they make the aspect of holy vessels to receive the light in degree and measure. Which, this is the aspect of the hide of a pure beast, insofar as the essence of writing the Torah and tefillin is on the hide specifically, and as mentioned. And this is the aspect of the housings made of hide. For we need to receive the light through limitations and vessels that are made by the repair of the Empty Space which is the aspect of repairing the imagination, which is the aspect of hide, as mentioned. And this is the aspect of (Gen. 3), “And Hashem-God made Adam and his wife garments of skin and clothed them” — garments of skin specifically, for the main repair is repairing the skin etc. as mentioned. For, the garments of skin are the aspect of Tallith and Tefillin, which come from skin and from the hair that grows on the skin, as explained in the Etz Chayim. Which, this is the aspect of (Ex. 22:26), “ki hu kesutho levaddah/for that is his only covering” — this is tzitzith; “hi simlatho le`oro/it is his garment for his skin” — this is tefillin (Tiqqunim #69), which are more internal and lofty than tzitzith, as written there. And all this is the aspect of repair of the imagination, which is repair of the Empty Space, as the essence of the repair is by means of Emunah as mentioned. And this is, “And it came to pass, as the midwives feared God” — feared specifically. For holy piety is the aspect of repair of the constriction and stricture of the Empty Space, which is sweetened at it root by means of holy piety, which is the aspect of a “holy decree,” as is known. Therefore by the aspect of piety are made housings, which are the aspect of fixing the vessels and limitations to receive the tefillin's light by degree and measure as mentioned. And this is, “And it came to pass, as they feared... [God] made them housings” as mentioned.
וְגַם עַכְשָׁיו בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁזּוֹכִין הַצַּדִּיקִים עוֹבְדֵי ה' בֶּאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים נִצְחִיִּים הַנַּ"ל עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִֹים טוֹבִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל מְגָמָתָם לִחְיוֹת תָּמִיד חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, לְחַדֵּשׁ חִיּוּתָם בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, בְּמֹחִין חֲדָשִׁים וְחִיּוּת חָדָשׁ בְּכָל עֵת כַּנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מִן הַנִּמְנַע וּבִלְתִּי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה חַיִּים אֲרֻכִּים הנ"ל בְּלִי הֶפְסֵק, כִּי בְּהֶכְרֵח שֶׁיִּתְיַגַּע הַמֹּחַ, וְעַל-כֵּן מֻכְרָחִים לִישֹׁן וְהַשֵּׁנָּה הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמְּסַלְּקִין אֶת מֹחָם לְגַמְרֵי בְּעֵת הַהֶכְרֵחַ וִישֵׁנִים מְעָט, עַל-יְדֵי זֶה נוֹתְנִים נייחא לְהַמֹּחִין. וְעַל-יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַדְּשִׁים בַּבֹּקֶר, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל בַּבֹּקֶר מֹחִין חֲדָשִׁים, לְהַתְחִיל לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁזּוֹכִין בַּבֹּקֶר אַחַר הַשֵּׁנָּה דַּיְקָא, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי הַשֵּׁנָּה שֶׁל לַיְלָה וְעַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָּה בַּחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, עַל-יְדֵי זֶה יוֹצְאִים בַּבֹּקֶר אוֹרוֹת הַתְּפִלִּין. שֶׁהֵם הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁל אֶתְמוֹל שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בַּלַּיְלָה בְּעֵת הַשֵּׁנָּה וְעַל-יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין אַחַר כָּךְ בְּעֵת הַתְּפִלָּה מֹחִין גְּמוּרִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים, וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת וְהָבֵן מְאֹד כִּי כָּל כַּוָּנוֹת הַתְּפִלִּין כְּלוּלִים בִּדְבָרֵינוּ בְּדֶרֶךְ נִפְלָא בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְקַבֵּל מֵהֶם הִתְעוֹרְרוּת חֲדָשָׁה וּתְשׁוּקָה נִפְלָאָה וְעֵצוֹת גְּדוֹלוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּנְכוֹנוֹת בְּכָל עֵת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְכָל אָדָם וְאָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ בְּאֹפֶן שֶׁאֲפִלּוּ הַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים יוּכַל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ קְצַת בָּזֶה לְעֵיל, אֲבָל תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבַאֵר הַכֹּל בִּכְתָב. וְהַמַּשְֹכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְלִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ יוּכַל לְקַבֵּל מִדְּבָרֵינוּ כָּל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי וְנַחֲזֹר לִדְבָרֵינוּ, כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְחַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל לְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּכָל עֵת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָּה, אֲבָל הַצַּדִּיקִים מְמַעֲטִים בְּשֵׁנָּה מְאֹד כָּל אֶחָד כְּפִי הַהֶכְרֵח לְבַד לְהִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן (סֻכָּה כ"ו) דָּוִד לֹא נָם מֵעוֹלָם שִׁיתִין נשמי כַּנַּ"ל, כִּי הוּא חַי חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, חַיִּים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת וְשָׁעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט הַמֻּכְרָח בִּשְׁבִיל חַיִּים אֲרֻכִּים כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִמְשְׁלָה מַלְכוּת דָּוִד לַלְּבָנָה שֶׁהִיא מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל עֵת שֶׁמְּרַמֵּז עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד שֶׁכָּלוּל מֵהֶם שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתָם בְּכָל עֵת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד וְלִחְיוֹת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, "וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן", שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ "וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ" וְאָז אוֹמְרִים, "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם" כִּי זֶה עִקַּר הַחִיּוּת כְּשֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה שֶׁמִמֶּנָּה הֶחֳדָשִׁים (חֻלִּין ס') רֶמֶז שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת לִחְיוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת חִיּוּת חָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין אָנוּ נִזְקָנִים לְעוֹלָם ח"ו, אֲפִלּוּ אִם נִחְיֶה אֶלֶף שָׁנִים (תְּהִלִּים צ'), "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל וְכוּ'" כִּי כָּל יָמֵינוּ נִמְנִים לְעוֹלָם לֶחֳדָשִׁים נִמְצָא, שֶׁכָּל יָמֵינוּ נִקְרָאִים חֹדֶשׁ, כִּי אָנוּ מְבָרְכִין וּמְקַדְּשִׁין הַחֹדֶשׁ בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְנִקְרָא עַל שֵׁם זֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַל שֵׁם הַחִדּוּשׁ שֶׁאָנוּ מְחַדְּשִׁין יָמֵינוּ בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים 'מְחַדֵּשׁ' דַּיְקָא כַּנַּ"ל וְכֵן כָּל הַיָּמִים שֶׁבַּחֹדֶשׁ נִמְנִין לְחֹדֶשׁ, כִּי זֶה הַיּוֹם הוּא ב' בַּחֹדֶשׁ וְזֶה הַיּוֹם ג' בַּחֹדֶשׁ וְכֵן לְהַלָּן עַד שֶׁנִּשְׁלַם הַחֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל חֹדֶשׁ שֵׁנִי וְכֵן לְעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁכָּל יָמֵינוּ נִמְנִים לְחֹדֶשׁ דַּיְקָא, כִּי כָּל יְמֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם קָדוֹש שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ל'), "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְכוּ'" כָּל יְמֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת חֹדֶשׁ דַּיְקָא, בְּחִינַת חִיּוּת חָדָשׁ בְּכָל עֵת שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים וְנִצְחִיִּים כַּנַּ"ל:
וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שָׁם נִקְשָׁר בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד בַּקֶּשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן יוֹרֵד מִשָּׁם רְצוּעָה קְדֻשָּׁה עַד הַטַּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת חִיּוּת וְהוֹלָדַת הָאָדָם כְּשֶׁיּוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, שֶׁהַתְחָלַת פְּרֵדָתוֹ מִמְּעֵי אִמּוֹ לְהַתְחִיל לִחְיוֹת בְּעַצְמוֹ בָּעוֹלָם, הוּא בְּעֵת כְּרִיתַת הַטַּבּוּר, שֶׁאָז נִפְרָד מִמְּעֵי אִמּוֹ וּמַתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים שֶׁמַּתְחִיל עַתָּה לְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ וְעִקַּר הֶאָרַת הַתְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַל-יְדֵי הָרְצוּעוֹת נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי מֹחַ הַזָּקֵן שֶׁזּוֹכֵר כָּל זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כֹּחַ לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַד וְנֶחְתַּךְ טַבּוּרוֹ שֶׁאָז הַתְחָלַת חִיּוּתוֹ כַּנַּ"ל. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חִיּוּת הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעִים שָׁנִים, שֶׁהֵם יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צ'), "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה" שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנוֹתָיו שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁחַי שִׁבְעִים שָׁנִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן" (סִימָן ס'), עַיֵּן שָׁם, כִּי כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם הַחִיּוּת הַשִּׁבְעִים שָׁנִים נִמְשָׁךְ מֵהַזְּקֵנִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁנִּמְשָׁךְ הֶאָרָתָם עָלֵינוּ עַל-יְדֵי הַזָּקֵן הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם שֶׁמַּמְשִׁיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַמֹּחַ הַגָּדוֹל מְאֹד שֶׁזּוֹכֵר גַּם חֲתִיכַת הַטַּבּוּר כַּנַּ"ל כִּי מֹחַ שְׁאָר הַזְּקֵנִים שֶׁגְּבוֹהִים עוֹד יוֹתֵר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת בַּחוּץ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "שררך אגן הַסַּהַר", שֶׁהִיא הַלְּבָנָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל עֵת, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים סַנְהֶדְרִין שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפָסוּק זֶה כַּנַּ"ל, כִּי הַשִּׁבְעִים סַנְהֶדְרִין הֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁמְּקַבְּלִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין, עַל-יְדֵי הַזְּקֵנִים הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי הָרְצוּעָה שֶׁיּוֹרֶדֶת עַד הַטַּבּוּר, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ בְּכָל עֵת שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנִים כִּי אִם אֵינוֹ מֵחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ בְּכָל עֵת אֵינוֹ חַי שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וּכְשֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף קְדֻשָּׁה וְדַעַת בְּכָל יוֹם הוּא קְצַר יָמִים וּמִי יוֹדֵעַ אִם יַעֲלוּ כָּל שִׁבְעִים שְׁנוֹתָיו לְיוֹם אֶחָד וְעַל-כֵּן הָרְשָׁעִים גְּמוּרִים שֶׁאֵינָם מְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי נִקְרָאִים בְּחַיֵּיהֶם מֵתִים, כִּי בְּוַדַּאי הֵם מֵתִים מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי הוּא חַיֶּיךָ" וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' קְצַת אֵינוֹ נִמְנֶה בִּימֵי חַיָּיו כִּי אִם כְּפִי מְעַט הָעֲבוֹדָה וּמַעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹ"ת בְּחַיָּיו וְעַל-כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ לֹא יַעֲלֶה כִּי אִם יוֹם אֶחָד כַּנַּ"ל, אֲבָל עִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת חַיִּים שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא זָכָה לִחְיוֹת שִׁבְעִים שָׁנִים שְׁלֵמוֹת בֶּאֱמֶת, כִּי זָכָה לְחַיִּים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים בְּקִדּוּשׁ הַלְּבָנָה לְעִנְיַן הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּמַלְכוּת דָּוִד כַּנַּ"ל, אוֹמְרִים אָז, "וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן", שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וְכוּ' 'עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת' דַּיְקָא, זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּקְרָאִים עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת כַּיָּדוּעַ וְכַמּוּבָא לְעִנְיַן בִּרְכַּת עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַתְּפִלִּין, כִּי הֵם בְּחִינַת עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת כַּנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא הַתְחָלַת פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּתְּפִלִּין, בְּחִינַת קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִפְדּוֹתוֹ מִן הַכֹּהֵן בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי זֶה בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת וְהַמֹּחִין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁעִקַּר פִּדְיוֹן בְּכוֹר הוּא מִבֶּן חֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר י"ח), "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה" 'מִבֶּן חֹדֶשׁ' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַפִּדְיוֹן הוּא בִּשְׁבִיל הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹדֶשׁ, בְּחִינַת מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים כַּנַּ"ל:
כִּי דָּוִד לֹא הָיָה לוֹ חִיּוּת כְּלָל, כִּי הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת נֵפֶל, רַק אָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן לוֹ מִשְּׁנוֹתָיו שִׁבְעִים שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי חִיּוּת שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן נִמְשַׁךְ מִבְּחִינַת אֲרִיךְ אַנְפִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וְכוּ' וְכַמּוּבָא בַּכְּתָבִים שֶׁחִיּוּת דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, הָיָה מִשָּׁם מִבְּחִינַת א"א וְעַל-כֵּן הָיוּ חַיִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְכָל הַמַּעֲשִֹיוֹת שֶׁהַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה מְקַבְּלִין מֵהֶם וְעַל-כֵּן הִתְחִילָה הַתּוֹרָה מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִֹיוֹת הַקְּדוֹשִׁים קֹדֶם שֶׁמְּבַאֶרֶת מִצְוֹת הַתּוֹרָה, כִּי כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלִים בִּבְחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה צְרִיכִין לְקַבֵּל מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם, בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וְעִקַּר הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמַּמְשִׁיכִין מִשָּׁם הוּא לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ בְּכָל עֵת, לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים ב') אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ הַנֶּאֱמַר בְּדָוִד מָשִׁיחַ, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד זָכָה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לוֹ לְטוֹבָה מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי כְּמוֹ שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיָה לוֹ חִיּוּת כְּלָל וְהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת נֵפֶל מַמָּשׁ, נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְזָכָה לִחְיוֹת שִׁבְעִים שָׁנִים מִשְּׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְזָכָה לִחְיוֹת כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנִים בִּבְחִינַת חִיּוּת חָדָשׁ בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא חַי כְּלָל, רַק הַיּוֹם נוֹלַד וְהוּא בְּכָל עֵת כְּמוֹ נֵפֶל הַנּוֹלָד עַכְשָׁיו שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת וְצָרִיךְ לְקַבֵּל בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִיּוּת חָדָשׁ וְכֵן בְּכָל עֵת וְרֶגַע וְכֵן חַי כָּל שִׁבְעִים שְׁנוֹתָיו שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים כַּנַּ"ל עַד שֶׁזָּכָה עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁטָּרַח וְיָגַע כָּל יָמָיו לִבְלִי לִישֹׁן אֶת יָמָיו רַק לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה וְדַעַת בְּכָל עֵת לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ בְּכָל שָׁעָה, עַד שֶׁזָּכָה עַל-יְדֵי זֶה לִחְיוֹת חַיִּים אֲרֻכִּים וְנִצְחִיִּים לְעוֹלָם וָעֶד בִּבְחִינַת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, כִּי תְּפִלִּין לְשׁוֹן (שְׁמוֹת ל"ג) וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמֶּךָ הַנֶּאֱמַר בְּעֵת שֶׁגִּלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי הַנֶּאֱמַר שָׁם, שֶׁהוּא קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין (בְּרָכוֹת ז') שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת דָּוִד מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת נֵפֶל כַּנַּ"ל וְעַכְשָׁיו זָכָה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְחַי חַיִּים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמֶּךָ, כִּי נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר כַּנַּ"ל וְנַעֲשָֹה מִבְּחִינַת נֵפֶל בְּחִינַת וְנִפְלִינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁל דָּוִד כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִקְרָא מָשִׁיחַ בַּר נפלי, כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה לַחַיִּים הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, הַנֶּאֱמַר בְּמָשִׁיחַ וְכַנַּ"ל:
וְזֶהוּ (תְּהִלִּים קמה), "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים וְכוּ'" שֶׁהֵם הַנּוֹפְלִים מֵעֲבוֹדַת ה' וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹמְכָם וּמְעוֹרְרָם מִשֵּׁנָּתָם עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁזָּכָה לַהֲפֹךְ מִבְּחִינַת נֵפֶל לִבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים לְהַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת ונפלינו כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְקַיְּמִין כָּל הַנּוֹפְלִים שֶׁלֹּא יִפְּלוּ בְּדַעְתָּן וְלֹא יִתְיָאֲשׁוּ מִגְּאֻלַּת נַפְשָׁם כַּנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכִין לָשׁוּב אֶל ה' וְאָז הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה הוּא דַּיְקָא מֵחֲמַת זֶה כְּדֵי שֶׁיַּתְחִילוּ לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזֹר וְיַתְחִיל וִיחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ וּמֹחוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת ונפלינו וְכוּ' כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁסְּמִיכַת הַנּוֹפְלִים מֵעֲבוֹדַת ה' לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ, רַק יִתְגַּבְּרוּ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת דָּוִד-מָשִׁיחַ שֶׁזָּכָה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לוֹ מִבְּחִינַת נֵפֶל לִבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁיִּזְכֶּה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל, כִּי כֵּן גַּם אֶצְלָם הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלִקּוּטֵי א' (סִימָן רס"א) שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם נוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת תְּחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, עַל-כֵּן נָפַל כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַעֲצָתוֹ שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁצְּרִיכִין מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, עַד כַּאן לְשׁוֹנוֹ נִמְצָא, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַנְּפִילָה הֵם מַתְחִילִים לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁל דָּוִד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִנֵּפֶל לְחַיִּים אֲרֻכִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי כָּל סְמִיכַת הַנּוֹפְלִים הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּוִד-מָשִׁיחַ שֶׁחַיִּים חַיִּים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הֵם מְחַיִּין כָּל הַנּוֹפְלִים לְהַתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ וְכַמְבֹאָר לְעֵיל וְזֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה שֶׁתִּהְיֶה עַל-יְדֵי דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְאָז תָּקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִנְּפִילָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ה') עַל פָּסוּק זֶה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין נוּן בִּתְהִלָּה לְדָוִד וְכוּ' ואפ"ה חָזַר דָּוִד וּסְמָכָהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר, "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים וְכוּ'" בְּמַעֲרָבָא מתרצי לָהּ הָכִי נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף לִפֹּל עוֹד קוּם וְכוּ', כִּי כָּל נְפִילַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הוּא מַה שֶׁיִּשְֹרָאֵל נוֹפְלִים מֵעֲבוֹדָתָם ח"ו, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, כִּי אֵין הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא פ') וְעַל-כֵּן עִקַּר סְמִיכַת הַנְּפִילָה הוּא עַל-יְדֵי דָּוִד דַּיְקָא שֶׁחַי חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הוּא מְחַיֶּה וּמְחַזֵּק וְסוֹמֵךְ לְכָל הַנּוֹפְלִים שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ, כִּי ה' עִמָּם וְקָרוֹב אֶצְלָם, בִּבְחִינַת אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לִי (מִיכָה ז') וְאָז הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל הַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא תַּפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ וְלֹא יעדי עביד שולטן מִדְּבֵית יְהוּדָה כִּי הַכֹּל אֶחָד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם נֵפֶל מַמָּשׁ ח"ו, אוֹ בְּחִינַת נְפִילָה הַנַּ"ל ח"ו, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי מַלְכוּת דָּוִד שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְלֹא יעדי עביד שולטן מִדְּבֵית יְהוּדָה כִּי הוּא זָכָה לַהֲפֹךְ מִבְּחִינַת נֵפֶל לִבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל מִתְפַּלֵּל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תְּפִלָּה זֹאת דַּיְקָא, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא לַעֲלוֹת מִנְּפִילָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵפֶל כַּנַּ"ל, לְהִתְגַּבֵּר לְחַדֵּשׁ יָמָיו בִּבְחִינַת (אֵיכָה ה') הֲשִׁיבֵנוּ וְכוּ' חַדֵּשׁ יָמֵינוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד-מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל עַל-כֵּן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא סֻכּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת לְבַטֵּל בְּחִינַת הַפָּלַת נְפָלִים ח"ו, רַק לְהַקִּימָם וּלְהַחֲיוֹתָם בִּבְחִינַת סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אַחַר סֻכּוֹת הוּא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל א' ט'), "זֶה יעצור בְּעַמִּי" כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי א' סִימָן מ"ח), שֶׁאָז הַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת הַטִּפָּה שֶׁלֹּא תַּפִּיל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכַוָּנוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת שֶׁזּוֹכִין בְּכָל יוֹם עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָּה שֶׁאָז נִתְחַדְּשִׁים הַמֹּחִין בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "אַשְׁרֵי הָעָם" (בְּסִימָן ל"ה), עַיֵּן שָׁם כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ הַנֶּאֱמַר בְּפָרָשִׁיּוֹת הַתְּפִלִּין כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא שֶׁנִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶֹרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ שֶׁעָבְרוּ בַּחשֶׁךְ וּלְהוֹסִיף מֵעַתָּה תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. 'חַדֵּשׁ' דַּיְקָא שֶׁנִּזְכֶּה לְשָׁנָה חֲדָשָׁה דַּיְקָא, כִּי כָּל שָׁנָה הוּא פָּנִים מְיֻחָד מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין בְּכָל שָׁנָה לִזְכּוֹת לְפָנִים חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, לִחְיוֹת מֵעַתָּה חַיִּים חֲדָשִׁים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶׁמַּרְבִּין לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל חַיִּים כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּכָל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים וְכוּ', וּכְתוֹב לְחַיִּים וְכוּ', זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה כִּי עִקַּר בְּחִינַת חַיִּים הוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁל הַזָּקֵן הָעִוֵּר הַנַּ"ל שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַזִכָּרוֹן בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִקְרָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה "יוֹם הַזִכָּרוֹן", כִּי עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ מִבְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל וְכָל בַּקָּשָׁתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל הַחַיִּים כַּוָּנָתֵנוּ עַל חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים, הַיְנוּ בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ בְּכָל עֵת, בְּחִינַת חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה, 'חָדָשׁ' דַּיְקָא כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ הַחֶסֶד שֶׁעָשָֹה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ שֶׁקָּבַע רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ א'" (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) וְכֵן שָׁמַעְנוּ יוֹתֵר בְּהַמַּעֲשֶֹה נוֹרָאָה הַשַּׁיָּכָה לָזֶה מֵעִנְיַן הַכִּסֵּא וְכוּ' שֶׁלֹּא נִדְפְּסָה עֲדַיִן, כִּי אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיְּחַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה בִּבְחִינַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת בְּכָל עֵת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד-מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל שֶׁאָנוּ מַרְבִּין לְבַקֵּשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, שֶׁהוּא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמָּה פְּעָמִים, וְתִמְלֹךְ וְכוּ' וּמְלוֹךְ וְכוּ' וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ כִּי מַלְכוּת מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין עֲלֵיהֶם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן קָבַע לָנוּ בְּרַחֲמָיו רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן 'זִכָּרוֹן' דַּיְקָא, כִּי קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, דְּהַיְנוּ לְחַדֵּשׁ הַשָּׁנָה בִּבְחִינַת חִיּוּת חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ"ל וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ') הַמַּתְחִיל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן שָׁם, מְבֹאָר שָׁם שֶׁתְּפִלִּין וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל:
וְהִנֵּה כְּלַל הַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין חַיִּיִם, דְּהַיְנוּ לְהַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בֵּין צַדִּיק, בֵּין בֵּינוֹנִי, בֵּין רָשָׁע כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו צָרִיךְ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ וְכוּ' וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת (דְּבָרִים ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, הַנֶּאֱמַר עַל הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים כַּיָּדוּעַ 'חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם' דַּיְקָא, כִּי צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ הַחִיּוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּאִלּוּ הוּא מַתְחִיל לִחְיוֹת הַיּוֹם וְזֶהוּ "חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" 'הַיּוֹם' דַּיְקָא כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הֵם בְּחִינַת ג' שֵׁמוֹת אֵלּוּ, אקי"ק הוי' אקי"ק, שֶׁהֵם בְּגֵימַטְרְיָא חַיִּים בְּחִינַת מֹחִין. וּתְפִלִּין שֶׁל יַד הֵם בְּחִינַת מֹחֵי הַמַּלְכוּת וְעַל-כֵּן הֵם ג' שֵׁמוֹת אֵלּוּ אקי"ק הוי' אדנ"י שֶׁעוֹלִים יב"ק וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁאוֹר הַתְּפִלִּין יוֹצְאִים עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָּה שֶׁיְּשֵׁנִים בַּלַּיְלָה, שֶׁאָז נִתְחַדְּשִׁים הַמֹּחִין בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וְעַל-יְדֵי שֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת וּמִתְאַבְּלִין עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, עַל-יְדֵי זֶה מַעֲלִין אֶת בְּחִינַת נְקֻדַּת הַמַּלְכוּת אֱמוּנָה שֶׁיָּרְדָה בְּכָל הַלַּיְלָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים לְבָרֵר מִשָּׁם נִצּוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, (שֶׁהֵם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם לְהַכְנִיס בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, לְהַגְבִּיהָם וּלְהָשִׁיבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ') וְהַצַּדִּיקִים וְהַיְּרֵאִים עַל-יְדֵי קִימַת חֲצוֹת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הֵם מַעֲלִים נְקֻדַּת הַמַּלְכוּת עַד שֶׁהִיא עוֹלָה בְּאוֹר הַיּוֹם וְיוֹשֶׁבֶת בִּזְרוֹעַ שְֹמָאלִי, כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְכוּ' וְאָז מֵאִיר בָּהּ הז"א הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁלָּהּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּלִבּוֹ, כִּי עִקַּר הַמֹּחִין דְּגַדְּלוּת מַמָּשׁ הֵם רַק בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְאַחַר הַתְּפִלָּה נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין רַק שֶׁנִּשְׁאַר רְשִׁימוּ מֵהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁנִּשְׁאָרִין כָּל הַיּוֹם, רַק הָעִקָּר הוּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה מִסְתַּלֵּק גַּם הָרְשִׁימוּ וְעַל-כֵּן אֵין תְּפִלִּין בַּלַּיְלָה וְגַם רְשִׁימוּ שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁל הַמַּלְכוּת נִסְתַּלֵּק בַּלַּיְלָה, רַק שֶׁזֹּאת הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַמַּלְכוּת אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי, רַק שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּלִבּוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שימני כְּחוֹתָם עַל לִבְּךָ כְּחוֹתָם עַל זְרוֹעֲךָ וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ בַּבֹּקֶר הוּא מֵאִיר בָּהּ הָרְשִׁימוּ בִּזְרוֹעַ שְֹמֹאל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁל יַד. וַאֲזַי כְּשֶׁרוֹאֶה הז"א שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָהּ הַתְּפִלִּין רְשִׁימוּ שֶׁל הַמֹּחִין אֲזַי הוּא מִתְקַנֵּא בָּהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָשָׁה כַּשְּׁאוֹל קִנְאָה וְאָז חוֹזֵר וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ גַּם כֵּן הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה בַּלַּיְלָה וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת בַּאֲרִיכוּת נִמְצָא, כִּי תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין שֶׁל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ז"א וּתְפִלִּין שֶׁל יַד הֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין שֶׁל הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל וְעִקַּר הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין וְהַחִיּוּת נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַמֹּחִין וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שַׁבָּת ק"א), מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ וּמֹשֶׁה הוּא הַדַּעַת, בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי א' סִימָן ל"ח) כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת ד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּיָּדוּעַ וְזֶהוּ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וּתְפִלִּין שֶׁל יַד, זֶה בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת ז"א כַּיָּדוּעַ וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וְכַנַּ"ל הַיְנוּ הַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וּמֹחִין שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר בָּהֶם וּמְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד שֶׁעִקָּרָם הֵם בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא הָעִקָּר וְהַיְּסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַכּוֹת כ"ד), בָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה! הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח לְסַלֵּק אֶת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ וַאֲפִלּוּ הָרְשִׁימוּ נִסְתַּלֶּקֶת בִּשְׁעַת שֵׁנָּה וְלֹא נִשְׁאָר אֶצְלוֹ כִּי אִם הָרְשִׁימוּ שֶׁל מֹחֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּלִבּוֹ, בִּבְחִינַת כְּחוֹתָם עַל לִבְּךָ כַּנַּ"ל וְאָז בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָּה הָאֱמוּנָה נִתְצַמְצְמָה וְנִתְקַטְּנָה בְּסוֹד נְקֻדָּה וְיוֹרֶדֶת לְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים לְבָרֵר נִצּוֹצוֹת מִשָּׁם כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ בְּחִינַת שֵׁנָּה וּלְסַלֵּק הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ וְאָז הוּא מְבָרֵר עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ נִצּוֹצוֹת רַבּוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁל אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם וְנִתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁנִּתְרַחֵק בַּעֲוֹנוֹתָיו, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁבִּשְׁבִילָם מֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם וּלְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְהַכְנִיס בָּהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי לְקָרְבָם אֶל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָּה שֶׁל הַצַּדִּיק, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁמַּה שֶּׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם שִֹיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָּה אֶצְלוֹ. וְהַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְהַגְבִּיהַ וּלְהָרִים אֶת הָעוֹלָם לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מֵעֶצֶם הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, עַל-כֵּן הוּא מֻכְרָח לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּסוֹד נְקֻדָּה וּלְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל-יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה לְבַד וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָּה עִם כָּל הַנִצּוֹצוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁהִגְבִּיהָם וְעוֹרְרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁזּוֹכִים לַעֲלוֹת לִמְקוֹמָם בְּסוֹד תְּפִלָּה שֶׁל יַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בִּזְרוֹעַ שְֹמֹאל כַּנַּ"ל וְאָז כָּל הָרְשִׁימוּ שֶׁל כָּל הַמֹּחִין שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מֵהֶם שֶׁכֻּלָּם נִשְׁאֲרוּ בְּלֵב הַצַּדִּיק בְּחִינַת כְּחוֹתָם עַל לִבְּךָ, הוּא מֵאִיר הַכֹּל בְּאוֹתָה נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ שֶׁעָלְתָה עִם כָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁהֵם נִשְׁמוֹת הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁהִגְבִּיהָם וְהֶחֱזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם דַּעַת וְשֵֹכֶל כְּדֵי לְחַזְּקָם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בַּעֲבוֹדָתָם וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ עַל מְנִיעָה וַהֲסָתָה שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר וּשְׁאָר הַמּוֹנְעִים, רַק יַעֲבְרוּ עַל הַכֹּל עַל-יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתָם שֶׁנִּתְחַזְּקָה בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהֵאִיר בָּהֶם בְּסוֹד תְּפִלִּין שֶׁל יַד כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה נִמְתָּק יַד כֵּהָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַמְנִיעוֹת וְהַהֲסָתוֹת וְכוּ' שֶׁנִּמְשָׁכִין הַכֹּל עַל-יְדֵי בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים בְּחִינַת יַד כֵּהָה כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי חֹזֶק הָאֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַפִּיל אוֹתָם שׁוּם דָּבָר, כִּי הוּא מֵאִיר בָּהֶם הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְאֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְשַׁבְּרָהּ וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה מְחַזְּקָם וּמְעוֹרְרָם בֶּאֱמוּנָה עַד שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִתְקָרְבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כִּי הוּא מַכְנִיס בָּהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְעַכְּבִים וְהַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה שֶׁבְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הִצְלִיחָה וְגַם עָשָֹה פְּרִי שֶׁכְּבָר קִבְּלָה הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁכְּבָר עָלְתָה בְּיָדוֹ וְהוֹעִילָה יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ, כִּי זָכָה לְהָאִיר הַדַּעַת בְּהַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֶעֱלָם וְקֵרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהֵם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתָם לַעֲמֹד עַל עָמְדָם וְלַעֲבֹר עַל כָּל הַמְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲזַי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מִתְקַנֵּא בְּתַלְמִידָיו שֶׁרוֹאֶה שֶׁקִּבְּלוּ מֹחִין וְדַעַת אֲמִתִּי מִמֶּנּוּ, אֲזַי הוּא מִתְקַנֵּא בָּהֶם בִּבְחִינַת וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁעַל-יְדֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁהֵאִיר בָּהֶם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה הוּא מִתְקַנֵּא בָּהֶם וְנִזְכָּר בְּעַצְמוֹ הֵיכָן הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וַאֲזַי מַחֲזִיר לְעַצְמוֹ הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָּה, וַאֲזַי מְקַבֵּל הָרְשִׁימוּ זֹאת שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה בְּחִדּוּשׁ נִפְלָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ כַּנַּ"ל וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבִּתְחִלָּה מוֹרִיד הַצַּדִּיק אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לְקָרֵב נְפָשׁוֹת וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ בְּתוֹסֶפֶת הֶאָרָה וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם, הַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ וְהַמֹּחִין שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁמַּכְנִיס בִּכְנֶסֶת יִשְֹרָאֵל, שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמְּקָרְבָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִשָּׁם נִמְשָׁכִין בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וּתְפִלִּין שֶׁל יַד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי כָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת כַּיָּדוּעַ וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים ע') לַמְּנַצֵּחַ לְדָוִד לְהַזְכִּיר 'לְהַזְכִּיר' אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י שָׁם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל צֹאנוֹ וְכוּ' אַחַר זְמַן הֶחֱזִיר אֶת הַצֹּאן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁבִּתְחִלָּה מַזְכִּיר הַצַּדִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְזְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ וִיגִיעָתוֹ וְהֶחֱזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן הַמֹּחִין שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הֵם בְּחִינַת אֶהְיֶה הוי' אֶהְיֶה שֶׁעוֹלִים חַיִּים כַּנַּ"ל, כִּי אֶהְיֶה הוּא בְּחִינַת עִבּוּר, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, כִּי מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (בְּסִימָן ו') שֶׁאֶהְיֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי, כִּי קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה עֲדַיִן אֵין לוֹ הויה כְּלָל, רַק כְּשֶׁמַּתְחִיל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אָז הוּא בִּבְחִינַת אֶהְיֶה, בְּחִינַת אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי, כִּי אָז הוּא מַתְחִיל לְהַזְמִין וּלְהָכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הויה בָּעוֹלָם, עַיֵּן שָׁם וְאִיתָא שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיק שֶׁכְּבָר עָשָֹה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּכָל עֵת עַל הַהַשָֹּגָה הָרִאשּׁוֹנָה, כִּי בְּכָל עֵת הוּא בָּא עַל הַשָֹּגָה חֲדָשָׁה. וַאֲזַי הוּא עוֹשֶֹה תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אהי"ה עַל הַהַשָֹּגָה שֶׁל אֶתְמוֹל שֶׁהִתְגַשֵּׁם אֶת רוֹמְמוֹת אֱלֹקוּתוֹ וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא כֻּלּוֹ שַׁבָּת כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא תָּמִיד בִּבְחִינַת אֶהְיֶה, כִּי בְּכָל פַּעַם וּפַעַם הוּא בָּא עַל מֹחִין חֲדָשִׁים וּמַתְחִיל לְהַשִֹּיג אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַשָֹּגָה חֲדָשָׁה וּמֹחִין חֲדָשִׁים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, בְּחִינַת חַיִּים חֲדָשִׁים שֶׁמַּתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶהְיֶה, כִּי בְּכָל יוֹם הוּא בִּבְחִינַת אֶהְיֶה, בְּחִינַת אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל וְלֹא הָיָה לוֹ עֲדַיִן שׁוּם הויה בָּעוֹלָם כְּלָל רַק עַתָּה הוּא מַתְחִיל לִחְיוֹת וּלְהָכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הויה בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶהְיֶה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמַּתְחִיל בְּכָל פַּעַם לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ בְּמֹחִין חֲדָשִׁים כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן הֵם בִּבְחִינַת אֶהְיֶה הוי' אֶהְיֶה שֶׁעוֹלֶה חַיִּים, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל יוֹם הוּא בִּבְחִינַת אֶהְיֶה, בְּחִינַת עִבּוּר, בְּחִינַת אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי שֶׁמַּתְחִיל לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ בְּמֹחִין וְחִיּוּת חָדָשׁ כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ הויה וְחִיּוּת כְּלָל כַּנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁכִין לוֹ עַל-יְדֵי זֶה מֹחִין חֲדָשִׁים גְּמוּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוי', שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, עַיֵּן שָׁם וְתֵכֶף כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל אֵלּוּ הַמֹּחִין הַחֲדָשִׁים שֶׁהֵם הַחַיִּים, אַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר וּמְסַלֵּק אֵלּוּ הַמֹּחִין וְלֹא נִשְׁאָר לוֹ רַק הָרְשִׁימוּ וַאֲזַי הוּא חוֹזֵר וּמַתְחִיל לְהִתְדַּבֵּק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְגַּעֲגֵעַ אֵלָיו שֶׁיִּזְכֶּה עוֹד לְמֹחִין חֲדָשִׁים גְּדוֹלִים עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אקי' ב', בְּחִינַת אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי וְכוּ' כַּנַּ"ל וְזֶהוּ אקי' הוי' אקי', כִּי הוּא נִשְׁאָר תָּמִיד בִּבְחִינַת אקי', בְּחִינַת אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי, כִּי תֵּכֶף שֶׁמְּקַבֵּל הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוי', תֵּכֶף הוּא חוֹזֵר וּמַתְחִיל לְהִתְגַּעֲגֵעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת אקי' אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ הוי' כְּלָל וְכֵן לְעוֹלָם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הג' שֵׁמוֹת, אקי' הוי' אקי' עוֹלִים חַיִּים, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיִּים בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם וְכַנַּ"ל בַּאֲרִיכוּת, אֲבָל הַמֹּחִין שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד, הֵם בִּבְחִינַת אקי' הוי' אדנ', כִּי הֵם צְרִיכִים גַּם כֵּן בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בִּבְחִינַת אקי' אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי כַּנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין הַמֹּחִין שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוי' כַּנַּ"ל, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁלָּהֶם, נשארין בִּבְחִינַת אדנ', שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֲדוֹן כֹּל, כִּי זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל אדנ', שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה צְרִיכָה לִישָׁאֵר תָּמִיד, כִּי זֹאת הַנְּקֻדָּה אֵינָה נִסְתַּלֶּקֶת לְעוֹלָם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּחִינַת רְשִׁימוּ שֶׁל מֹחֵי הָאֱמוּנָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתָם כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁל הֶהָמוֹן עִם הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשָׁאֲרוּ בֶּאֱמוּנָה חֲזָקָה שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּתָם, כִּי הוּא יְסוֹד הַכֹּל וְעַל-כֵּן הָרְשִׁימוּ שֶׁלָּהֶם נִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת אדנ', שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בַּאֲדוֹן כֹּל וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְחַדְּשִׁים הַמֹּחִין שֶׁלָּהֶם וְזוֹכִין לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְנִיעוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל הַמֹּחִין שֶׁל בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק, הֵם נִשְׁאָרִים בִּבְחִינַת אקי', כִּי הוּא זוֹכֶה בֶּאֱמֶת לְחַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁמַּתְחִיל בְּכָל פַּעַם לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ וְכַנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת אקי' אֲשֶׁר אקי', זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל. שֶׁבְּכָל פַּעַם מַתְחִיל לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ בִּבְחִינַת אקי' הַנַּ"ל וְזֶהוּ אקי' אֲשֶׁר אקי', אקי' דָּא אֲנָא זמין לְמֵיהֱוֵי שֶׁמַּתְחִיל לִחְיוֹת וּלְקַבֵּל מֹחִין חֲדָשִׁים בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "אש"ר", אוֹתִיּוֹת "רא"ש", שֶׁהֵם הַמֹּחִין בְּחִינַת הוי' כַּנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אקי', כִּי מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק לַחֲזֹר וּלְקַבֵּל חִיּוּת וּמֹחִין חֲדָשִׁים עוֹד יוֹתֵר וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶהְיֶה ב' הַנַּ"ל כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה הוּא בְּחִינַת אֶהְיֶה הוֹי' אֶהְיֶה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי זֶה הַשֵּׁם אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה גִּלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְכֵן אֵצֶל כָּל אָדָם בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ ב' בְּחִינוֹת מֹחִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, כִּי כְּשֶׁהַמֹּחִין נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנּוּ, אֲזַי עַל-יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּלִבּוֹ, עַל-יְדֵי זֶה הוּא חוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ דַּעַת וּמֹחִין לְעַצְמוֹ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה לַחֲזֹר וּלְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה מַלְכוּת כַּנַּ"ל שֶׁהַשֵּׁמוֹת עוֹלִים יב"ק, שֶׁהוּא בְּחִינַת בק"י, בְּחִינַת מַעֲבַר יב"ק הַנַּ"ל שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל הַמְנִיעוֹת וְכַנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד, דְּהַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִבְלִי לְהָנִיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ ח"ו, אַחַר כָּךְ הוּא מִתְקַנֵּא בְּעַצְמוֹ וְחוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ מֹחִין גְּדוֹלִים מַמָּשׁ לְהִתְחַזֵּק לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חִיּוּת חָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ שֶׁהַשֵּׁמוֹת הֵם, אֶהְיֶה הוי' אֶהְיֶה בְּחִינַת חַיִּים וְכַנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב:
וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין דרש"י וּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם וּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת שֶׁתְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם הֵם מֹחִין גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר וְשָׁם הַגְּבוּרוֹת יוֹצְאִין קֹדֶם הַחֲסָדִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַצֵּרוּף שֶׁל הַתְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, שֶׁהֵם בְּחִינַת יקק"ו, בְּחִינַת קַדֵּשׁ וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ וְכוּ' וּתְפִלִּין דרש"י הֵם בְּחִינַת הוי' כְּסֵדֶר, בְּחִינַת חֲסָדִים קֹדֶם לִגְבוּרוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כִּי בַּתְּחִלָּה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וְהִקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים וְשִׁתְּפוֹ לְמִדַּת הַדִּין, הה"ד (בְּרֵאשִׁית ב'), "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" וְזֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי וּשְׁבִירַת הַיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מִדַּת הָרַחֲמִים שֶׁשִּׁתְּפוֹ לְמִדַּת הַדִּין, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים וְעַל-כֵּן בַּתְּחִלָּה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין לְבַד, כִּי רָצָה שֶׁיִּתְגַּבֵּר הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּל כַּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּא מִמִּדַּת הַדִּין בְּלִי סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָאָה כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם בָּזֶה, עַל-כֵּן הִקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מְרַחֵם עַל הָעוֹלָם בְּכָל עֵת וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וּמְסַיֵּעַ אוֹתָם לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא מִבְּחִינַת מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין ל'), בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בַּתְּחִלָּה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹא בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁזֶּה הַדִּין מִתְעוֹרֵר בְּכָל יוֹם וְרוֹצֶה ח"ו, לִנְהֹג הָעוֹלָם בִּבְחִינָה זֹאת וּמִשָּׁם מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אַךְ אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ', כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם תֵּכֶף וּמַקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ שֶׁמְּסַיֵּעַ לְהָאָדָם בְּכָל יוֹם לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא מִמִּדַּת הַדִּין כַּנַּ"ל, כִּי הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עָמַד וְהִקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין כַּנַּ"ל, אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כָּל כַּךְ שֶׁאֵין צְרִיכִין סִיּוּעַ מִלְּעַילָא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג עִמָּהֶם בַּתְּחִלָּה בְּמִדַּת הַדִּין וְהֵם עוֹמְדִים בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת וְסוֹבְלִים כָּל מִינֵי יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִמִּדַּת הַדִּין וְנִשְׁאָרִים עַל עָמְדָם עַד שֶׁזּוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם וְהָאָבוֹת, "הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו" (בְּרֵאשִׁית מ"ח) 'הָאֱלֹהִים' דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדַּת הַדִּין שֶׁהָלַךְ מֵעַצְמוֹ בְּלִי סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י בְּפָרָשַׁת נֹחַ וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁהַצַּדִּיקִים סוֹבְלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים י"א), "ה' צַדִּיק יִבְחָן" כַּפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפֶה הוּא מַקִּישׁ עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּא פֶּרֶק ל"ב) וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ג'), "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וְכוּ'" כִּי הֵם מַמְתִּיקִים הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ"ל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים וְיוֹדְעִים שֶׁהַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים בְּעַצְמָן הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת וְעַל-יְדֵי זֶה בֶּאֱמֶת הֵם זוֹכִים לַעֲלוֹת וְלִכְלוֹל בִּתְחִלַּת הַמַּחֲ שָׁבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ר' עֲקִיבָא שֶׁסָּרְקוּ אֶת בְּשָֹרוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְשָׁאַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, זוּ תּוֹרָה וְזוּ שְֹכָרָהּ?! וְהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שְׁתוֹק! כָּךְ עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה כִּי יִסּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ בְּחִינַת ר' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, הֵם נִמְשָׁכִין מִתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לַעֲמֹד בְּנִסָיוֹן בְּלִי סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ הַכֹּל לִכְלוֹל בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, אֲבָל רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, עַל-כֵּן הִקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים וְכוּ' וְאָז יֵשׁ כֹּחַ לַכֹּל לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרַע עַל-יְדֵי סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדַּת הָרַחֲמִים כַּנַּ"ל, אֲבָל הַצַּדִּיקִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ ר' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו כַּנַּ"ל, הֵם עוֹבְדִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁעָלָה בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, דְּהַיְנוּ בְּמִדַּת הַדִּין לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁסּוֹבְלִים כָּל מִינֵי יִסּוּרִים וְעוֹמְדִים בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַקִּטְרוּגִים דשהכל נִמְשָׁךְ מִמִּדַּת הַדִּין. וְהֵם מְשַׁבְּרִין הַכֹּל בְּעַצְמָן כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין בֶּאֱמֶת לַעֲלוֹת וְלִכְלוֹל בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁתוֹק, כָּךְ עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל:
כִּי עִקַּר הַדִּין נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי וְכוּ' כַּיָּדוּעַ וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (בְּסִימָן ס"ד) שֶׁחָלָל הַפָּנוּי הֵם בְּחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּחִינַת מֹשֶׁה, יָכוֹל לִכְנֹס גַּם בְּאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַדִּין וְזוֹכֶה לַעֲמֹד שָׁם בְּנִסָיוֹן וְלִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְהַשִֹּיג סוֹד חָלָל הַפָּנוּי לֵידַע שֶׁגַּם שָׁם נֶעֱלָם וְנִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִֹּיג וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" הַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים יוֹתֵר שֶׁשָּׁם הַגְּבוּרוֹת קוֹדְמִין לַחֲסָדִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמָּהֶם כְּמוֹ שֶׁעָלָה בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה וְעַל-כֵּן הֵם זוֹכִים בֶּאֱמֶת לִכְלוֹל בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה וּלְהַמְתִּיק הַכֹּל בְּשָׁרְשׁוֹ וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁהַגְּבוּרוֹת קוֹדְמִין לַחֲסָדִים, כִּי הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַגְּבוּרוֹת בְּעַצְמָן קֹדֶם הַחֲסָדִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁעָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה כַּנַּ"ל, כִּי הֵם זוֹכִים אֲפִלּוּ עַל-יְדֵי מִדַּת הַדִּין בְּעַצְמוֹ, כִּי סָבְלוּ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנִבְחֲנוּ, עַד שֶׁהֵם זוֹכִים גַּם עַל-פִּי מִדַּת הַדִּין בְּעַצְמָן וְכַנַּ"ל אֲבָל תְּפִלִּין דרש"י הַחֲסָדִים קוֹדְמִין לִגְבוּרוֹת, זֶהוּ בְּחִינַת הִקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים וְשִׁתֵּף לְמִדַּת הַדִּין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם שֶׁל רש"י שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָם רֹב הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַנְהָגַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינָה זוֹ לְבַד כַּנַּ"ל, רַק מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה הוּא צָרִיךְ לְהָנִיחַ גַּם תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם כְּדֵי לְקַבֵּל הֶאָרָה גַּם מֵהַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁזָּכוּ לַעֲלוֹת לִתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה וּלְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁם מַמָּשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מֵהֶם אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל קְדֻשָּׁה יְתֵרָה וְעַל-כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, צָרִיךְ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר רַבֵּנוּ ז"ל אֶת אֲנָשָׁיו לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, כִּי כָּל הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְשָׁךְ מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִמִּדַּת הַדִּין שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם עַל-יְדֵי תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל הָעוֹלִים לְשָׁם לִבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַדִּין שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וּמַמְתִּיקִין הַכֹּל בְּשָׁרְשָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ כֹּחַ עַל כָּל הָרְחוֹקִים לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן עַכְשָׁיו בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בְּסוֹף הַגָּלוּת צְרִיכִים לִזָּהֵר מְאֹד לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּיָמֵינוּ, כִּי עַכְשָׁיו הִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁקָּרוֹב לָבֹא קִצּוֹ, עַל-כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר מְאֹד כְּמוֹ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הַנִּלְחָמִים זֶה עִם זֶה כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ וְכִמְעַט שֶׁיִּפֹּל, אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לְהַפִּיל אֶת שֶׁכְּנֶגְדּוֹ וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם, אֵין גִּבּוֹר כמתייאש כִּי הַגָּלוּת הוּא בְּחִינַת עִבּוּר וּכְשֶׁיּוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת זֶהוּ בְּחִינַת לֵידָה כְּמוֹ גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁנִּקְרֵאת לֵידָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקְאֵל טז), "ומולדתיך בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אוֹתְךָ וְכוּ'" וְכֵן בִּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה כְּתִיב (יְשַׁעְיָה ס'), "כִּי חָלָה גַּם ילדה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם), "האני אשביר וְלֹא אוליד" וְעַל-כֵּן בְּסוֹף הַגָּלוּת מִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ה'), "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בְּשִׁמְךָ הָרָע לָעָם הַזֶּה וְכוּ'" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם), "תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה וְכוּ'" זֶה בְּחִינַת קִשּׁוּי הוֹלָדָה, בְּחִינַת (שָׁם י"ג) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַּרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וְכֵן כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבְלִים עַכְשָׁיו בְּסוֹף הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, הֵם בְּחִינַת חֶבְלֵי לֵידָה כְּמוֹ הָרָה תקריב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ וְכוּ' וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁיו ח"ו, הוּא מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְרַחֲקָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גָּלוּת וְצָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וְעִקַּר הַצָּרָה מַה שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר לְהַכְנִיס כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם ח"ו, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁהוֹלֵךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּזֹאת מִימֵי עוֹלָם אֶפִּיקוֹרְסוּת כָּזֹאת בְּיִשְֹרָאֵל כְּמוֹ עַכְשָׁיו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֶׁרַבּוּ הַמִּתְפָּרְצִים בָּעָם לְלַמֵּד אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָכְמוֹתֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם וְכוּ' וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר וְכָל הִתְגַּבְּרוּת הַבַּעַל דָּבָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁיו זֶהוּ בְּחִינַת חֶבְלֵי שֶׁל מָשִׁיחַ, בְּחִינַת חֶבְלֵי לֵידָה כַּנַּ"ל וְכָל כֹּחוֹ נִמְשָׁךְ מִשֹּׁרֶשׁ הַדִּין שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עַכְשָׁיו אֵין כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים מְאֹד הַנַּ"ל שֶׁיְּכוֹלִים לִכְנֹס לְשָׁם לְתוֹךְ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וּלְהַמְתִּיק הַדִּין שָׁם בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, עַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזָּהֵר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל כְּדֵי לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהֶם לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁיו מְאֹד שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם וְכַנַּ"ל:
כִּי עִקַּר קִשּׁוּי הוֹלָדָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת עֲמָלֵק, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל (סִימָן קל"ה) עַל פָּסוּק, "וישסף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג וְכוּ'" עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם עַל פֵּרוּשׁ רש"י, חֲתָכוֹ לְאַרְבַּע וְכוּ', עַל-יְדֵי זֶה נִפְתַּח רַחְמָהּ שֶׁל הַמַּקְשָׁה לֵילֵד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי וְעַל-כֵּן נִקְרָא רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כ"ד), "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" כִּי חָלָל הַפָּנוּי קָדַם לָעוֹלָם, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב כָּל הָעִנְיָן בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (בְּסִימָן ס"ד), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, נִמְשָׁךְ הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי וְעַל-כֵּן נִקְרָא עֲמָלֵק רֵאשִׁית, מֵחֲמַת שֶׁכֹּחוֹ נִמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהִיא רֵאשִׁית וְקוֹדֵם לָעוֹלָם שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה שֶׁל עֵשָׂו שֶׁהוּא עֲמָלֵק הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי שֶׁקָּדַם לְהָעוֹלָם וְעַל-כֵּן הִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב לִקַּח הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָֹו, כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָדַם לַכֹּל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ ממלא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וְהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בָּרָא אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּדַם לַכֹּל, הֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת וְהַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי הֵם מַאֲמִינִים שֶׁגַּם בְּהֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ נֶעֱלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ קָדַם לַכֹּל וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל-כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עִבְרִיִּים עַל שֶׁעַל-יְדֵי אֱמוּנָתָם בֶּאֱלֹקֵי הָעִבְרִיִּים הֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת הַבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל הֵם בְּכוֹרִים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ד'), "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל". כִּי עוֹבְרִים עַל-יְדֵי אֱמוּנָתָם עַל הֶחָלָל הַפָּנוּי וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְקוֹדֵם לַכֹּל כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן לָקַח יַעֲקֹב הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָֹו, כִּי מִתְּחִלָּה בְּהֶכְרֵחַ הָיָה שֶׁתִּהְיֶה הַבְּכוֹרָה אֵצֶל עֵשָֹו, כִּי הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי, כִּי הַבְּכוֹרָה שֶׁלּוֹ נִמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי שֶׁקָּדַם לְעוֹלָם, אֲבָל יַעֲקֹב עַל-יְדֵי אֱמוּנָתוֹ זָכָה לַעֲבֹר אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי וּלְהַאֲמִין וְלִכְלוֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּדַם לַכֹּל וְעַל-כֵּן אַחַר כָּךְ בִּטֵּל אֶת הַבְּכוֹרָה שֶׁל עֵשָֹו, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְזָכָה לִקַּח הַבְּכוֹרָה לְעַצְמוֹ, עַד שֶׁזָּכָה שֶׁזַּרְעוֹ יִהְיוּ נִקְרָאִים כֻּלָּם בְּכוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל" וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת מַכַּת בְּכוֹרוֹת דַּיְקָא בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וְאָז נִתְקַדְּשׁוּ בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּגָלוּת מִצְרַיִם נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי זוּהֲמַת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא עִקַּר זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִים כָּל הד' מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם כָּל הַגָּלֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "מישרא דסכינא" (בְּסִימָן ל') וְגַם שָֹרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם הוּא אֱדוֹם, שֶׁהוּא עֵשָׂו, כַּמּוּבָא וְכָל עִקַּר קַשְׁיּוּת וּכְבֵדוּת לֵב שֶׁל פַּרְעֹה שֶׁלֹּא רָצָה לְהָנִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לָצֵאת נִמְשַׁךְ מִבְּחִינַת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ הַנִּמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם רַבֵּנוּ ז"ל עַל פָּסוּק, "בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְּתִּי אֶת לִבּוֹ" שֶׁפַּרְעֹה הוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כְּבֵדוּת לִבּוֹ, בְּחִינַת (שְׁמוֹת י"ג) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַּרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וְכוּ', בְּחִינַת קִשּׁוּי הוֹלָדָה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כְּדֵי לְהַכְנִיעַ בְּכוֹר דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנִּמְשָׁךְ מִבְּכוֹרָה שֶׁל עֵשָׂו בִּבְחִינַת רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, מִבְּחִינַת הַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי שֶׁקָּדַם לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכְנִיעַ כָּל זֶה וּלְהַגְבִּיר בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְקַבְּלִין מֵהַבְּכוֹרָה שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁזָּכָה עַל-יְדֵי אֱמוּנָתוֹ לַעֲבֹר עַל הֶחָלָל הַפָּנוּי לַעֲבֹר, עַל כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְקוֹדֵם לַכֹּל, שֶׁמִּשָּׁם הַבְּכוֹרָה דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵידָה, וְאָז נִתְקַדְּשׁוּ הַבְּכוֹרוֹת לִתְּנֵם לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל קְדֻשָּׁתוֹ מִבְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת זְקַן אַהֲרֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ת"ד הַנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הָעִוֵּר הַנַּ"ל שֶׁנִּכְלָל בָּאֵין סוֹף שֶׁקָּדַם לַכֹּל שֶׁשָּׁם כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ' כַּנַּ"ל. כְּדֵי לְקַדֵּשׁ הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא הוֹלָדָה רִאשׁוֹנָה, לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עוֹבְרִין עַל כָּל הַחָכְמוֹת וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּדַם לַכֹּל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שָׁם) וְהַעֲבַרְתָּ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לה' 'וְהַעֲבַרְתָּ' דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת בְּכוֹר זוֹכִין לְהִתְגַּבֵּר עַל בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת בְּכוֹר לַכֹּהֵן מַמְשִׁיכִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עוֹבְרִין עַל כָּל הַחָכְמוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם מְדַבְּרִים מִיצִיאַת מִצְרַיִם וּקְדֻשַּׁת בְּכוֹרִים וֶאֱמוּנָה, כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל-יְדֵי אֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת בְּכוֹרִים כַּנַּ"ל וּמִשָּׁם עִקַּר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין וְהַחִיּוּת, כִּי עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין וְהַחִיּוּת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ט"ז), "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל וְכַנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר וּכְמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ חִדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, כְּמוֹ כֵן הוּא מְחַדֵּשׁ גַּם עַתָּה בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית וְעִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם הוּא עַל-יְדֵי הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ק"ה), "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִֹיתָ" שֶׁהֵם הַמֹּחִין חֲדָשִׁים הַנִּמְשָׁכִין בְּכָל יוֹם לְהַכִּיר ארותו בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ בִּידִיעָה וְהַכָּרָה חֲדָשָׁה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְחַדְּשִׁין מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ וְכוּ' אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה, אֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק, הַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְהַשָֹּגַת הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְחַדְּשִׁין מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית וּמִשָּׁם עִקַּר הַתְּפִלִּין כַּנַּ"ל:
כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי הוֹלָדַת נֶפֶשׁ מִיִּשְֹרָאֵל וּלְבַטֵּל הַקִּשּׁוּי הוֹלָדָה מַמָּשׁ, הוּא מַמָּשׁ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹלָדָה כַּנַּ"ל אַחֵר שֶׁבִּטֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת הַקִּשּׁוּי הוֹלָדָה עַל-יְדֵי הֲרִיגַת בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַּרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹלָדָה, אָז נִתְגַּלָּה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶׁנִּתְגַלָּה אָז, עַל-יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים מְאֹד שֶׁעָשָֹה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אָז וְעַל-כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁיְּנִיקָתוֹ מֵאֱדוֹם-עֲמָלֵק, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, רָצוּ לְעַכֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִשּׁוּי הוֹלָדָה, בְּחִינַת וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַּרְעֹה כַּנַּ"ל וְעִקַּר הִתְגָּרוּתָם הָיָה עַל גֹּדֶל הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁגִּלָּה מֹשֶׁה אָז שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן הִכָּה ה' כָּל בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת בְּכוֹר דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל וְכֵן בִּשְׁעַת הוֹלָדָה מַמָּשׁ כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהוֹלִיד נֶפֶשׁ מִיִּשְֹרָאֵל וְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הוּא הִתְגַּלּוּת חָדָשׁ וְדַעַת חָדָשׁ לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, כִּי זֶה כְּלָל שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶֹה שְׁתֵּי פְּעָמִים דָּבָר אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁאֲפִלּוּ נְשָׁמוֹת הַמְגֻלְּגָּלִים אֵין אוֹתָה הַנְּשָׁמָה בְּעַצְמָהּ בָּאָה בְּפַעַם שְׁנִיָּה כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶֹה שְׁתֵּי פְּעָמִים דָּבָר אֶחָד וְאֵין מִתְגַּלְגֶּלֶת אוֹתָה הַנְּשָׁמָה בְּעַצְמָהּ כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, רַק נְשָׁמָה זֹאת עִם רוּחַ זֶה אוֹ נֶפֶשׁ זֶה עִם רוּחַ זֶה וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. נִמְצָא, שֶׁהוּא עִנְיָן אַחֵר וְדָבָר חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁנּוֹלָד נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל נוֹלָד שֵׂכֶל חָדָשׁ, כִּי עִקַּר הַחַיּוֹת וְהַנֶּפֶשׁ הוּא הַשֵֹּכֶל, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה וְהַחִיּוּת, בְּחִינַת נִשְׁמַת שדי תבינם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל (בְּסִימָן ל"ה) הַיְנוּ שֶׁנּוֹלָד וְנִמְשָׁךְ נֶפֶשׁ חָדָשׁ בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל חָדָשׁ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה וְהַכָּרָה חֲדָשָׁה, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה חֲדָשָׁה וְהַכָּרָה חֲדָשָׁה כְּפִי הַבֵּרוּרִים שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּתְבָּרְרִים בְּכָל דּוֹר, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְקֵיֵּם וּלְהַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ מִדּוֹר לְדוֹר כְּדֵי לְבָרֵר הַנְּשָׁמוֹת בְּיוֹתֵר מִזּוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּתוֹסֶפֶת הַכָּרָה וִידִיעָה חֲדָשָׁה כְּפִי תּוֹסֶפֶת הַבֵּרוּר שֶׁנִּתְבָּרֵר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שְׁמוֹת ג') זֶה שְׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדוֹר דּוֹר, בְּחִינַת לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וְכוּ' וְעַל-כֵּן בְּכָל עֵת שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל חָדָשׁ וִידִיעָה חֲדָשָׁה לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, לְגַלּוֹת אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר בָּעוֹלָם בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קמ"ה) דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֹיךָ וְכוּ', אֲזַי מִתְגָּרֶה בָּזֶה זוּהֲמַת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְרוֹצֶה לְעַכֵּב ח"ו, הַהוֹלָדָה שֶׁמִּזֶּה בָּא ח"ו, בְּחִינַת קִשּׁוּי הוֹלָדָה, כִּי עִקַּר קִשּׁוּי הוֹלָדָה הוּא עַל-יְדֵי זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָז נִגְזַר, "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים וְכוּ'" וְזֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁמִּזְמוֹר לְתוֹדָה מְסֻגָּל לְמַקְשָׁה לֵילֵד לוֹמַר אוֹתוֹ בִּשְׁבִילָהּ, כִּי מִזְמוֹר לְתוֹדָה מְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ק'), "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹקִים וְכוּ'" וּמְסַיֵּם, "וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ". כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה נִתְחַדְּשָׁה וְנִתְחַזְּקָה מִדּוֹר לְדוֹר עַל-יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִֹכְלִיִּים חֲדָשִׁים בְּהַכָּרַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין קִשּׁוּי הוֹלָדָה, כִּי עִקַּר בִּטּוּל קִשּׁוּי הוֹלָדָה הִיא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה וְעַל-כֵּן הָעִקָּר הוּא תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בִּשְׁבִיל מַקְשָׁה לֵילֵד, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל קִשּׁוּי הוֹלָדָה שֶׁבָּא מֵעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת שֶׁרוֹצֶה לִמְנוֹעַ ח"ו, הוֹלָדַת נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶה יוֹתֵר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ' וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת בְּכוֹרִים, כִּי עִקַּר הוּא הוֹלָדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאָז עִקַּר הַהִתְחַדְּשׁוּת, שֶׁאָז מִתְגָּרֶה בְּיוֹתֵר, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הַבְּכוֹר לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין בְּכוֹר דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל וְזֶהוּ (שְׁמוֹת י"ז), "מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר" 'מִדּוֹר דּוֹר' דַּיְקָא, כִּי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר דַּיְקָא, כִּי הוּא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּהִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין וְהַחִיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמִּתְחַדְּשִׁין מִדּוֹר לְדוֹר. כִּי הוּא כּוֹפֵר בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁל כָּל הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן פַּרְשִׁיּוֹת הַתְּפִלִּין מַתְחִילִין מֵהוֹלָדָה בְּחִינַת קַדֵּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר כִּי הַהוֹלָדָה הוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין וְהַחִיּוּת כַּנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין לְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן עַכְשָׁיו בְּסוֹף הַגָּלוּת שֶׁאָז מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶבְלֵי לֵידָה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת קִשּׁוּי הוֹלָדָה כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁיו הַחֶבְלֵי לֵידָה וְקִשּׁוּי הוֹלָדָה כְּבֵדִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מְאֹד מִקִּשּׁוּי הוֹלָדָה שֶׁל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, מֵחֲמַת שֶּׁעַכְשָׁיו תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, שֶׁהִיא גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת עוֹד, שֶׁאָז יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ מַמָּשׁ וְכָל יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ אֶל ה' בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאָז יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְאָז יִתְקַיֵּם (יְשַׁעְיָה כ"ה), "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְכוּ'" וְאָז נִחְיֶה חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים נִצְחִיִּים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים כַּנַּ"ל וּמֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁקָּרוֹב לָבֹא קִצּוֹ וְסוֹפוֹ, עַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא שֶׁרוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל ח"ו, לִידֵי זִקְנָה וּתְשׁוּת כֹּחַ ח"ו, כְּאִלּוּ כְּבָר ח"ו, נִזְקְנוּ בְּהַגָּלוּת זֶה זְמַן רַב כָּל כַּךְ כַּמָּה וְכַמָּה מֵאוֹת שָׁנִים עַד שח"ו, אֶפֶס תִּקְוָה ח"ו, וְכֵן הוּא מַפִּיל אֶת כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת לִבְחִינַת זִקְנָה כַּנַּ"ל כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַן, ח"ו, בְּמַעֲשָֹיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב, שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְצֵית מִלְּתָא דָּא תַּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָא וְכוּ' וְעַל זֶה אָנוּ מִתְפַּלְּלִים (תְּהִלִּים ע"א), "אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעֲזְבֵנוּ" וְכַמּוּבָא בִּסְפָרִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁלֹּא נִפֹּל לִידֵי זִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנַּ"ל ח"ו, כִּי הַבַּעַל דָּבָר, בְּחִינַת הָמָן-עֲמָלֵק, נִקְרָא זָקֵן וּכְסִיל כַּנַּ"ל, כִּי הוּא כּוֹפֵר בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁמִּשָּׁם מִבְּחִינַת כְּפִירָה זֹאת, ח"ו, עִקַּר בְּחִינַת הַזִּקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת זָקֵן וּכְסִיל הַנַּ"ל. כְּאִלּוּ ח"ו, הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה הוּא יָשָׁן וְזָקֵן מִכְּבָר, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מֵהַאי דעתא שבשתא הָעוֹקֶרֶת אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת עֲדֵי אוֹבֵד רַחֲמָנָא לישזבן, כִּי עֲמָלֵק הוּא זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר לְחַוָּה, "מִן הָעֵץ אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י שָׁם (בְּרֵאשִׁית ג'), שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּפִירָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי זֶה נִגְזַר מִיתָה שֶׁהֵן הֵפֶךְ הַחַיִּים בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַזְּקֵנִים שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וְדַעַת בְּכָל יוֹם, הֵם נוֹתְנִים כֹּחַ ח"ו, לְאֵלּוּ הַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֶצַח הַנָּחָשׁ, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וְאֶת הָעוֹרְבִים", עַיֵּן שָׁם בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סִימָן ד'). כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וְנוֹתְנִים אֲחִיזָה לַזִּקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא ח"ו, עַל-יְדֵי זֶה ח"ו, מִתְגַּבְּרִים כְּפִירוֹת הַנַּ"ל שֶׁל מֶצַח הַנָּחָשׁ שֶׁכּוֹפְרִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ"ל וְכָל אֵלּוּ הַכְּפִירוֹת הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁיו מְאֹד בְּסוֹף הַגָּלוּת וְכוּ' כנ"ל, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמֶּחְקָרִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁלָּהֶם וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל בְּחִינַת הַיְּצָרִים רָעִים שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַיְּצָרִים רָעִים הוּא בְּחִינַת אֶל אחר כְּפִירוֹת, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת כָּל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, שֶׁהֵם הַמֹּחִין שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין לִכְנֹס לְשָׁם לְתוֹךְ תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּלְהַמְתִּיק הַדִּין שָׁם וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ, לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת בְּעַצְמָן נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָם כַּיָּדוּעַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי הֶעְדֵּר הַיְּדִיעָה שֶׁקָּדְמָה לַיְּדִיעָה שֶׁהֵם הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁסִּלֵּק מִשָּׁם מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה הַנַּ"ל", עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַקְדִּים הָאֱמוּנָה לָעוֹלָם, שֶׁהוּא הָעִקָּר, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְשַׁבְּרִין הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁקָּדַם לָעוֹלָם, כִּי עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם שֶׁהִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, עַל-יְדֵי זֶה עוֹבְרִין עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל וּכְשֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְעוֹבֵד אֶת ה' בֶּאֱמוּנָה לְבַד, זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לָדַעַת וּלְהַשִֹּיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה נִפְלָאָה הַבָּאָה עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת מָטֵי וְלֹא מָטֵי שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יָמָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כ"ז), "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ וְגוֹ'" וְעַל-כֵּן עִקַּר תִּקְּוָתֵינוּ עַכְשָׁיו לָצֵאת מֵהַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה וּלְבַטֵּל הַקִּשּׁוּי הוֹלָדָה שֶׁל הַגְּאֻלָּה שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁיו מְאֹד בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, עִקַּר תִּקְּוָתֵינוּ הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, שֶׁהֵם מֹחִין גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין עַכְשָׁיו לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם כַּנַּ"ל כְּדֵי לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לִגְאֻלַּת נַפְשׁוֹ לְהוֹצִיאָהּ מֵהַגָּלוּת הַמַּר שֶׁל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּלְכַּד בָּהֶם כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ שֶׁצְּרִיכִין לִסְבּוֹל חֶבְלֵי לֵידָה מַמָּשׁ וְלִסְבּוֹל קִשּׁוּי הוֹלָדָה מַמָּשׁ, וּבִפְרַט בָּהַתְחָלָה וְלִצְעֹק כַּמָּה וְכַמָּה קָלִין וּצְעָקוֹת וּגְנִיחוֹת שֶׁל אָח וַאֲבוֹי וְכוּ' וְכַמָּה כפילות והטיות וְכוּ' קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהוֹלִיד קְדֻשַּׁת נַפְשׁוֹ לִגְאֹל אוֹתָהּ מִן גָּלוּתָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹלָדָה כַּנַּ"ל וְכַמְבֹאָר בַּאֵר הֵיטֵב בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וְאֶת הָעוֹרְבִים" הַנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּכְלָלִיּוּת וִיקֻיַּם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ (יְשַׁעְיָה נ"ד), "רָנִי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה וְגוֹ'" וּכְתִיב (שָׁם ס"ו), "הֲאֲנִי אשביר וְלֹא אוליד וְגוֹ' כִּי חָלָה גַּם יָלָדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:
וְזֶה שֶׁנִּסְמַךְ "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" לְמִזְמוֹר "יַעֲנְךָ", כִּי מְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת שֶׁמִּזְמוֹר יַעֲנְךָ אוֹמְרִים כְּדֵי לְהוֹלִיד הַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע לְהֶמְשֵׁכִים לְזֶה הָעוֹלָם וְעַל-כֵּן יֵשׁ בְּמִזְמוֹר יַעֲנְךָ שִׁבְעִים תֵּיבִין כְּנֶגֶד שִׁבְעִים קָלִין שֶׁהַיּוֹלֶדֶת צְרִיכָה לִצְעֹק לְפָחוֹת קֹדֶם הַלֵּידָה וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הַגְּאֻלָּה הוּא בְּחִינַת הוֹלָדָה שֶׁבָּאָה אַחַר הַחֶבְלֵי לֵידָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶבְלֵי שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן חֶבְלֵי לֵידָה הֵם שִׁבְעִים קָלִין, כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה הוּא הוֹלָדַת הַמֹּחִין לִזְכּוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ מֵחָדָשׁ וּלְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עִבּוּר כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן הֵם שִׁבְעִים קָלִין כְּנֶגֶד הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמֹּחִין שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹלִיד וּלְהַמְשִׁיךְ כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר מִשֵּׁנָּתוֹ וּנְפִילָתוֹ. וּלְהַחֲזִיק לְעַצְמוֹ כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁאָבַד וְלַחֲזֹר וּלְהַתְחִיל לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה בִּפְרַט וּבִכְלַל כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (שָׁם נ"ט) וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב 'וּלְשָׁבֵי פֶּשַׁע' דַּיְקָא, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה הַמְחַדְּשִׁים יְמֵיהֶם שֶׁעָבְרוּ בַּחשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַחִיּוּת, בְּחִינַת (אֵיכָה ה) הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אַחַר מִזְמוֹר 'יַעֲנְךָ', שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶבְלֵי לֵידָה, אוֹמְרִים 'וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל' כַּנַּ"ל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:
וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב תְּפִלִּין עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה דַּיְקָא (שְׁלֻחָן עָרוּךְ סִימָן ל"ב סָעִיף י"ב) כִּי הָעוֹר הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהִיא חִצּוֹנִיּוּת הַשֵֹּכֶל, בְּחִינַת לְבוּשׁ הַשֵֹּכֶל, כִּי יֵשׁ נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הג' אוֹרוֹת פְּנִימִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלַת מֹחִין וּכְנֶגְדָּן יֵשׁ ג' כֵּלִים, שֶׁהֵם בָּשָֹר וְגִידִין וַעֲצָמוֹת. וְעַל גַּבֵּיהֶם יֵשׁ הָעוֹר הַחוֹפֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת, בְּחִינַת קַטְנוּת דְּקַטְנוּת, (כַּמְבֹאָר בְּעֵץ חַיִּים בְּשַׁעַר החשמ"ל בַּאֲרִיכוּת בְּעִנְיַן הָעוֹר והחשמ"ל וּבְחִינַת נֹגַהּ בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי כֻּלָם בְּחִינָה אַחַת וְיוֹנְקִים זֶה מִזֶּה וְשָׁם עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַבֵּרוּר, לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ הָעוֹר מִבְּחִינַת אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁיּוֹנְקִים מִשָּׁם, כִּי עִקַּר הוּא בִּבְחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ, הִיא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָעוֹר שֶׁהוּא לְבוּשׁ כָּל הַגּוּף, שֶׁבֵּרוּרוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת חשמ"ל לַעֲשׂוֹת מִבְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר, בְּחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר בְּאָלֶ"ף וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן) וְזֶה הָעוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלִי הַחִצּוֹן שֶׁל הַגּוּף, הוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַחִצּוֹן שֶׁל הַשֵֹּכֶל, בְּחִינַת לְבוּשׁ הַשֵֹּכֶל וְחִצּוֹנִיּוּתוֹ, כי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבֶּהֱמִיּוּת, בְּחִינַת כֹּחַ הַחַי שֶׁבָּאָדָם, כַּמּוּבָא, שֶׁהוּא חִצּוֹנִיּוּת הַשֵֹּכֶל וְשָׁם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה שָׁם עִקַּר הַבֵּרוּר, כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת נֹגַהּ הַנַּ"ל, בְּחִינַת הָעוֹר, בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר כַּנַּ"ל וּכְפִי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כֵּן זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ ג'" (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח') וּמוּבָא לְעֵיל בְּהִלְכוֹת צִיצִית שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת דָּוִד בְּרֶגֶל רְבִיעִי שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹת רְבִיעִי שֶׁבַּשֵּׁם, בְּחִינַת שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וְשִׁין שֶׁל ד' רָאשִׁים, כִּי ג' אוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת תְּלַת אֲבָהָן, תְּלַת מֹחִין הַנַּ"ל, בְּחִינַת שִׁין שֶׁל ג' רָאשִׁין וְדָוִד הוּא בְּחִינַת אוֹת אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שִׁין שֶׁל ד' רָאשִׁין וְעִקַּר בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁהֵם כְּלָל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וַחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וּשְׁאָר מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת הַמְבַלְבְּלִין וּמְעַקְּמִין אֶת הָאָדָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַצְדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁמִּשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר כְּתִיבַת סִפְרֵי תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת הוּא עַל גַּבֵּי עוֹר דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הוּא לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעוֹר, כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא הָעִקָּר וְכַנַּ"ל כִּי עִקַּר בֵּרוּר המדמה הוּא עַל-יְדֵי רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ" הַנַּ"ל. שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת כְּתִיבַת סת"ם שֶׁהֵם פַּרְשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹר, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְכוֹתְבָן עַל גַּבֵּי עוֹר דַּיְקָא וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְכוֹתְבָן עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה דַּיְקָא, כִּי הַבְּהֵמָה בְּעַצְמָהּ הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה וְעוֹר שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁהִיא תַּכְלִית חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת שֶׁל כלי הַמְדַמֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּהֵמָה, עַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי כְּתִיבַת הַתְּפִלִּין אוֹ סִפְרֵי תּוֹרָה וְכוּ', כִּי הַתְּפִלִּין הֵם מֹחִין גְּדוֹלִים כָּל כַּךְ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְבָרֵר וּלְתַקֵּן תַּכְלִית חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת קַטְנוּת דְּקַטְנוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר וּלְתַקֵּן קַטְנוּת וְחִצוֹנִיּוּת יוֹתֵר וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִים כָּל הָעוֹלָמוֹת וְעוֹלִין כָּל הַנִּצּוֹצוֹת וְכָל הַנְּשָׁמוֹת הנפילות, עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִים וּמְזַכְּכִין תַּכְלִית הַקַּטְנוּת וְהַחִצּוֹנִיּוֹת שֶׁמִּשָּׁם הָיָה עִקַּר אֲחִיזָתָם שֶׁל הַקְּלִפּוֹת וְעַכְשָׁיו נִתְבָּרֵר וְנִתְבַּטֵּל הַכֹּל עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק מכנ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַזְּקֵנִים הַנַּ"ל שֶׁהַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם זָכַר חֲתִיכַת טַבּוּרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת הַקַּטְנוּת וַחֲתִיכַת הַטַּבּוּר כְּשֶׁזּוֹכִין לְזַכֵּךְ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיָּכוֹל לִזְכֹּר מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה אָז וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן וְזִכּוּך הָעוֹר שֶׁהוּא הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין הָאֵם לְהַוָּלָד שֶׁמְּקֻשָּׁר בְּהַטַּבּוּר שֶׁהוּא רַק עוֹר לְבַד, כִּי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵעוֹלָם לְעוֹלָם הוּא רַק מֵהַטַּבּוּר וּלְמַטָּה, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּעֵץ חַיִּים בְּשַׁעַר הַנִּקּוּדִים וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁהַתְחָלַת עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא מִבְּחִינַת טַבּוּרָא וּלְמַטָּה שֶׁשָּׁם מַתְחִיל בְּחִינַת נה"יף בְּחִינַת רְגָלִין שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וּמִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וְעַל-כֵּן בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַוָּלָד נִקְשָׁר גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת בַּטַּבּוּר אמוף כִּי הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִדּוֹר לְדוֹר, מֵאָב וָאֵם לְבֵן וּבַת, הוּא מַתְחִיל מִטַּבּוּרָא וּלְמַטָּה וְעַל-כֵּן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין שֶׁל הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל עָלֵינוּ הוּא עַל-יְדֵי הַזָּקֵן הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁהוּא הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן מִמַּטָּה לְמַעְלָה שֶׁסִּפֵּר שֶׁזּוֹכֵר חֲתִיכַת הַטַּבּוּר כַּנַּ"ל, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת מִטַּבּוּרָא וּלְמַטָּה כַּנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁהַמְשָׁכַת אוֹר הַתְּפִלִּין נִמְשָׁכִין עַד הַטַּבּוּר שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְצוּעוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין עַד הַטַּבּוּר כַּנַּ"ל אֲבָל בֶּאֱמֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְקַבְּלִין הָאוֹר אֶלָּא מִבְּחִינַת הַטַּבּוּר וּלְמַטָּה עַל-יְדֵי הַזָּקֵן הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּכֻלָּם מִמַּעְלָה לְמַטָּה שֶׁזָּכַר חֲתִיכַת הַטַּבּוּר כַּנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל הַחִיּוּת הַמֹּחִין שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם נִמְשָׁכִין רַק בְּכֹחַ הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הָרִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעִוֵּר הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הַתִּינוֹק הַנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר לְמַטָּה כִּי אִם בְּכֹחַ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה מְאֹד וְאוֹר עֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "מישרא דסכינא" (בְּסִימָן ל') שֶׁהַשָֹּגַת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים מעילה לעלול, מִשֵֹּכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְכוּ' וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם קָטָן בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר וְהוּא חוֹלֶה בְּחֹלִי הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רֶבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן ודאקטיר כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לְהַכְנִיס בּוֹ הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת וּלְתַקֵּן גַּם אוֹתוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְכָל זֶה תָּבִין הֵיטֵב בְּעֵץ חַיִּים בְּשַׁעַר הַנִּקּוּדִים וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹר הַכֵּלים נִמְשָׁכוֹת דַּיְקָא מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד וְכָל מַה שֶּׁהַכֵּלִים קִבְּלוּ הָאוֹר מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר נִתְמַעֲטָה הַשְּׁבִירָה בָּהֶם בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהָאוֹר עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ יוֹתֵר הוּא יָכוֹל לְצַמְצֵם עַצְמוֹ וּלְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ לְהַכְנִיס הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה רִבּוּי אוֹר ח"ו, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יַכְנִיס בָּהֶם הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת בִּבְחִינַת מָטֵי וְלֹא מָטֵי, בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַתִּקוּן הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת עַתִּיק שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַזְּקֵנִים הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה מִכֻּלָּם הָיָה עִוֵּר, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בָּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל וּמִשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַזְּקֵנִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הח' פ' שֶׁבַּתְּפִלִּין עַד הַזָּקֵן הָאַחֲרוֹן בְּמַעֶלֶה שֶׁזּוֹכֵר חֲתִיכַת הַטַּבּוּר שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת אוֹרוֹת הַתְּפִלִּין עָלֵינוּ כַּנַּ"ל, כִּי כֵּן מְבֹאָר בְּעֵץ חַיִּים בְּשַׁעַר הַנִּקּוּדִים שֶׁאוֹר הָעֵינַיִם נִתְגַּלֶּה מֵהַטַּבּוּר וּלְמַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַנִּקּוּדִים שֶׁיָּרְדוּ מֵהָעֵינַיִם וְקִבְּלוּ אוֹרוֹת אַחַר כָּךְ משבולת הַזָּקֵן וְכוּ' וְנִתְגַּלָּה מֵהַטַּבּוּר וּלְמַטָּה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַתְחָלַת הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהָבֵן וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא לַעֲשׂוֹות כֵּלִים וְצִמְצוּמִים לְהַשִֹּיג אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל וְהָבֵן וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי זֶה הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם עַל-יְדֵי תִּקּוּן בְּחִינַת פְּגַם הָעֵינַיִם, הוּא בְּחִינַת פְּגַם כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים כַּיָּדוּעַ, כִּי כָּל הַחֲטָאִים הֵם עַל-יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר טו), "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת א'), לִבָּא וְעֵינָא תְּרֵי סרסורי דעבירה. וְעַל-כֵּן זֶה הַזָּקֵן שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת עֵינָיו וּסְתָמָם מֵחֵיזוּ דְּהָאי עַלְמָא לְגַמְרֵי וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁבָּא עַל-יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם יִהְיֶה עַל יָדוֹ, כִּי הוּא קִדֵּשׁ אֶת עֵינָיו בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן הוּא בְּחִינַת זָקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, כִּי זָקֵן הוּא בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַתִּקּוּן כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלִּין הוּא עַל הָעוֹר, כִּי הָעוֹר הוּא בְּחִינַת חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת, בְּחִינַת תַּכְלִית הַמְחִיצָה וְהַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין נִבְרָא לְנִבְרָא וּבֵין עוֹלָם לְעוֹלָם וְדֶרֶךְ שָׁם בּוֹקֵעַ הָאוֹר וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ נִקְבֵי הָעוֹר מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וְעַל-כֵּן אָנוּ כּוֹתְבִין פָּרָשִׁיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מ"ב אַזְכָּרוֹת וְכוּ' עַל גַּבֵּי עוֹר גַּשְׁמִי שֶׁל בְּהֵמָה, כִּי אָנוּ מַמְשִׁיכִין הָאוֹר מִגָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ עַד תַּכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הַכֵּלִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת, הוּא בְּחִינַת הָעוֹר כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַשָֹּגַת אֱלֹקוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּחִינַת חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה הַגַּשְׁמִי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַכְנִיס גַּם בּוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַזְּקֵנִים וְכָל הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין, שֶׁהוּא מְתַקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹר שֶׁל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְהוֹרָה דַּיְקָא מִמִּין הַמֻּתָּר לְפִיךָ וַאֲפִלּוּ מִנְּבֵילוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִמִּין בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה וְגַם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹר מְעֻבָּד לִשְׁמָהּ, לְשֵׁם קְדֻשַּׁת הָתְּפִילִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין כִּי אִם כְּשֶׁמְּעַבְּדִין אֶת עוֹר הַגּוּף לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם אֲחִיזָה וְשׁוּם שֶׁמֶץ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ רֵיחַ בְּעָלְמָא מֵהֶם לֹא יִהְיֶה נִשְׁאַר בּוֹ וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא ז"ל בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הַגּוּף כְּמוֹ עוֹר שֶׁמְּעַבְּדִין אוֹתוֹ הֵיטֵב עַד שֶׁיִּהְיֶה יְכוֹלִין לְהָפְכוֹ וְלִרְאוֹת לָעֵינַיִם שֶׁהוּא נָקִי לְגַמְרֵי, גַּם אָמַר שֶׁיֵּשׁ גְּדוֹלִים שֶׁשִּׁבְּרוּ אֶת תַּאֲווֹת הַגּוּף, אֲבָל הוּא עֲדַיִן כְּמוֹ עוֹר הַמְעֻבָּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה רֵיחַ רַע, רַק צְרִיכִין לְזַכֵּךְ וּלְעַבֵּד אֶת הַגּוּף כָּל כַּךְ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ שׁוּם רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי זִכּוּךְ הַגּוּף הוּא בְּחִינַת עִבּוּד הָעוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, בְּחִינַת נֹגַהּ וְכוּ' שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה הֵם זוֹכִין לְמוֹחִין שְׁלֵמִים וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, אַשְׁרֵי לָהֶם וַהֲמוֹן עָם שֶׁאֵין זוֹכִין לָזֶה לְזַכֵּךְ הַגּוּף כָּל כַּךְ כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לַאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְזִכּוּךְ כָּזֶה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן שֶׁלָּהֶם הוּא עַל-יְדֵי קִרְבַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל-יְדֵי זִכּוּךְ גּוּפָם בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל לְמֹחִין גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים וּלְרוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי וְעַל-יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם גַּם כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָם לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית כַּנַּ"ל, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כַּיָּדוּעַ שֶׁבְּלֹא אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָם מִמָּקוֹם שֶׁהֵם בְּעַל כָּרְחָם וְעִקַּר אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּהֶם הוּא שֶׁיַּפְשִׁיטוּ אֶת דַּעְתָּם וִיסַלְּקוּ אֶת חָכְמָתָם וְשִֹכְלָם לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, רַק יַטּוּ אָזְנָם וּלְבָבָם הֵיטֵב לְקוֹל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְיִמְסְרוּ לִבָּם וְשִֹכְלָם אֵלָיו לְגַמְרֵי כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁכָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁאַר לְהָאָדָם שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמוֹ אֵינוֹ מְקֹרָב כְּלָל, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק (דְּבָרִים ל"ב), "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלֹא חכימו (בְּסִימָן קכ"ג) שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה רַק עַל-יְדֵי זֶה, עַל-יְדֵי שֶׁסִּלְּקוּ אֶת חָכְמָתָם לְגַמְרֵי, כִּי אִם הָיוּ מַעֲמִידִים עַל חָכְמָתָם וְשִֹכְלָם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כִּי כָּל הַשֵֹּכֶל שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ שֶׁל הַיְּרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכוּ לְשַׁבֵּר תַּאֲווֹת לִבָּם לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל כְּמוֹ עוֹר הַמְעֻבָּד מַמָּשׁ בְּלִי שׁוּם שֶׁמֶץ רֵיחַ בְּעָלְמָא כַּנַּ"ל עֲדַיִן אֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל וְכָל שִֹכְלָם הוּא רַק בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַגּוּף כֹּחַ הַבֶּהֱמִיּוּת. מֵאַחַר שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ אֶת גּוּפָם עֲדַיִן לְגַמְרֵי מֵהַבֶּהֱמִיּוּת וְגַם הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ מְבֹרָר עֲדַיִן לְגַמְרֵי כנ"ל, עַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּנָם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת (שְׁמוֹת י"ד) וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בָּם וּלְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגְדָּם לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁמֻּתָּר לִכְתֹּב סִפְרֵי תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי עוֹר נְבֵלָה וּטְרֵפָה וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה מִמִּין טָהוֹר, לְהוֹרוֹת שֶׁהַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן וְהַכֹּל יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַמְעֻבָּד לִשְׁמָהּ לְשֵׁם קְדֻשַּׁת סת"ם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּפְשִׁיטִין וּמְעַבְּדִין אֶת מֹחָם וְשִֹכְלָם וְדַעְתָּם מִכָּל דֵּעוֹתֵיהֶם וּסְבָרוֹתֵיהֶם וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבָּם שֶׁהָיָה לָהֶם עַד הֵנָּה, רַק מְכִינִים דַּעְתָּם וְכֹחָם וְכָל גּוּפָם לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיקִים עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ כִּי הוּא זֶה וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם וְדַעְתָּם יָמִין וּשְֹמֹאל וְאָז אַף-עַל-פִּי שֶׁקִּלְקֵּל כָּל כַּךְ עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עוֹר נְבָלָה וּטְרֵפָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן וּלְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת מִין טָמֵא, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבֹא לְהַצַּדִּיק עִם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת לְחָקְרוֹ וּלְנַסּוֹתוֹ וְלֹא יִהְיֶה טִינָא בְּלִבּוֹ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת מִין טָמֵא, כִּי עִקַּר הֻטֻּמְאָה הוּא בְּחִינַת חֲקִירוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת מִין טָמֵא רַק עוֹשֶֹה עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה טְהוֹרָה וּמֵכִין וּמְעַבֵּד עַצְמוֹ וְדַעְתּוֹ לְשֵׁם קְדֻשַּׁת תְּפִלִּין, דְּהַיְנוּ לְקַבֵּל הֶאָרַת הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, אָז אַף-עַל-פִּי שֶׁקִּלְקֵל כָּל כַּךְ עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת נְבֵלָה וּטְרֵפָה הוּא גַּם הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת מֹחוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁנִּכְתָּבִים עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה אֲפִלּוּ עַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶן. וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה מִמִּין הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ"ל וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן" (בְּסִימָן ס') שֶׁכְּתִיבַת תְּפִלִּין עַל גַּבֵּי הָעוֹר הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרַב בְּלֵב הַתַּלְמִיד וְכוּ' וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁתַּלְמִיד הָגוּן הוּא בְּחִינַת מִין הַמֻּתָּר לְפִיךָ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:
וְזֶהוּ (שְׁמוֹת א'), "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" זֶה בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין, כִּי הַמְיַלְּדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִם הַבָּנִים, הֵם מַמְשִׁיכִין אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אמא עַל ברא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹלָדַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת (שָׁם י"ג) קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, 'וַיְהִי כִּי יָרְאוּ' דַּיְקָא, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ ממך" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, כִּי הַמְיַלְּדוֹת הֵם אֵם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם אֲחוֹתָם שֶׁהִיא מְיַלֶּדֶת שְׁנִיָּה שֶׁמִמֶּנָּה יָצָא הַמַּלְכוּת כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י שָׁם, כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הֵם עִקַּר הַתְּפִלִּין אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוּא בְּחִינַת תְּמַנְיָא ת"ד דְּכַהֲנָא רַבָּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׁמֹנָה זְקֵנִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת שְׁמֹנֶה פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יַד כַּנַּ"ל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד וַעֲדַיִן הוּא נַעַר ויניק לְגַמְרֵי וְכוּ' וְכָל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ' וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שָׁם ב') וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהִגִיעַ לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ לִבְחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הָיָה בִּבְחִינַת נַעַר ויניק לְגַמְרֵי, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים ל"ז) נַעַר הָיִּיתִי גַּם זָקַנְתִּי שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁזָּקַנְתִּי מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֲנִי נַעַר ויניק לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה שֶׁהוּא הָעִוֵּר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זָכָה מֹשֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דְּבָרִים ל"ד), "לֹא כָּהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵיחֹה" אַף בְּמוֹתוֹ, כִּי לֹא קָפְצָה עָלָיו שׁוּם זִקְנָה כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה, כִּי זָכָה בְּתַכְלִית הַזִּקְנָה לִהְיוֹת עֲדַיִן יניק לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן לִחְיוֹת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ג'), "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת וְגוֹ'". שֶׁבְּסוֹף יָמָיו אָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת וְגוֹ'", דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשִֹּיג כְּלָל, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִתְחִיל לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת גָּדְלוֹ וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל, כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת מִן כַּיָּדוּעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שְׁמוֹת ט"ז), "כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל מַה הוּא שֶׁיְּלוּד אִשָּׁה יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁזָּכָה הוּא וְזֶה אוֹתִיּוֹת מֹשֶׁה שי"ן מ"ה. שִׁין תְּלַת אֲבָהָן, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַמֹּחִין, כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלִּין, אֲבָל הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַה, בְּחִינַת כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הַנַּ"ל שֶׁהָיָה זָקֵן וְתִינוֹק וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וּלְמַעְלָה מִן הַכֹּל כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר י"ב), "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד וְכוּ'" שֶׁהוּא בְּחִינַת (תְּהִלִּים קל"א) כַּגָּמוּל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמוּל עָלַי נַפְשִׁי שֶׁאָמַר דָּוִד. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר לְעִנְיַן מֹשֶׁה שֶׁאֵצֶל הַסָּבִין הוּא סָבָא וְאֵצֶל הַיְּנוּקוֹת הוּא יְנוּקָא, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁהוּא זָקֵן ויניק וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (דְּבָרִים ל"א), "בֶּן מֵאָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" 'הַיּוֹם' מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה י"ג), מְלַמֵּד, שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ וְכוּ' כִּי הוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל לֵילֵךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּכְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ יוֹתֵר מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק, כַּמּוּבָן בַּשִֹּיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל וְעַל-כֵּן (שָׁם ל"ד), "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁמֹּשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קירון עוֹר הַפָּנִים שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְכוּ'" (בְּסִימָן ל"ח) וְאַהֲרֹן הוּא בְּחִינַת ח' ת"ד הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הח' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹשֶׁה, מִבְּחִינַת הַזָּקֵן הַנַּ"ל. וְזֶהוּ, "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"-בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת (שמ"ר א') 'בָּתֵּי כְּהֻנָּה' הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹר לִתְּנוֹ לְכֹהֵן כַּנַּ"ל וּ'בָתֵּי מַלְכוּת', זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁכָּל זֶה הֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין הוּא בְּחִינַת הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם מִבְּחִינַת מֹשֶׁה מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶׁהֵם זוֹכִים לְהַשָֹּגָה גָּבֹהַּ וַעֲצוּמָה כָּזוֹ עַד שֶׁהֵם יְכוֹלִין לְצַמְצֵם וּלְהַלְבִּישׁ הַהַשָֹּגָה בְכַמָּה צִמְצוּמִים וּלְבוּשִׁים עַד שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נוּכַל לִזְכּוֹת לְהַשָֹּגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת בָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל אוֹר הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּעַצְמָן כִּי אִם דֶּרֶךְ בָּתִּים וּרְצוּעוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים שֶׁל עוֹלָם הַתִּקּוּן לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כִּי הֵם יְכוֹלִין לִכְנֹס לְתוֹךְ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ שָׁם וְלַעֲשׂוֹת עַל-יְדֵי זֶה כֵּלִים קְדוֹשִׁים, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הֵם עַל-יְדֵי תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַכֵּלִים וְהַמְּסָכִים שֶׁנִּתְהַוּוּ מֵהִתְעָבוּת הָאוֹר וְהִתְרַחֲקוּ מֵהַמַּאֲצִיל, כִּי אִם לֹא הָיָה חָלָל הַפָּנוּי לֹא הָיָה שַׁיָּךְ שׁוּם הִתְעָבוּת הָאוֹר וְהִתְרַחֲקוּתוֹ וְכוּ', כַּמְבֹאָר וּמוּבָן בַּכְּתָבִים נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אֲבָל עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְאָחֵז הָרָע שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת נֶאֱחְזוּ בְּהַכֵּלִים שֶׁעִקָּרָם הֵם בִּבְחִינַת הָעוֹר, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֵּלִים חִצּוֹנִיּוּת דְּחִצּוֹנִיּוּת הַכֵּלִים שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִשְׁכָא דְּחִוְיָא, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת ח"ו, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי יְנוּקָא וְעִבּוּד הָעוֹר בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי שֶׁזּוֹכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְתַקֵּן עַד שֶׁעוֹשִֹין מִמֶּנּוּ דַּיְקָא בְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְקַבֵּל הָאוֹר בהדרגא וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁעִקַּר כְּתִיבַת כָּל הַתּוֹרָה וּתְפִלִּין הוּא עַל הָעוֹר דַּיְקָא וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל עוֹר, כִּי צְרִיכִים לְקַבֵּל הָאוֹר דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים וְכֵלִים הַנַּעֲשִֹין עַל-יְדֵי תִּקּוּן הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן המדמה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹר כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג') וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם 'כָּתְנוֹת עוֹר' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן לְתַקֵּן הָעוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי כָּתְנוֹת עוֹר הֵם בְּחִינַת טַלִּית וּתְפִלִּין שֶׁהֵם יוֹצְאִין מִן הָעוֹר וּמִן הַשְֹּעָרוֹת הַגְּדֵלִים עַל הָעוֹר, כַּמְבֹאָר בְּעֵץ חַיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כִּי הוּא כְּסוּתָהּ לְבַדָּהּ-דָּא צִיצִית, הִיא שִֹמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ-דָּא תְּפִלִּין (תִּקּוּנִים ס"ט) שֶׁהֵם פְּנִימִיִּים וּגְבוֹהִים יוֹתֵר מִצִּיצִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא תִּקּוּן חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹקִים", 'יָרְאוּ' דַּיְקָא, כִּי יִרְאָה קְדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַצִּמְצוּם וְהַדִּין שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁנִּמְתָּק בְּשָׁרְשׁוֹ עַל-יְדֵי יִרְאָה קְדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא כַּיָּדוּעַ, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִרְאָה, עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשִֹין בְּחִינַת בָּתִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים וְהַצִּמְצוּמִים לְקַבֵּל אוֹר הַתְּפִלִּין בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ וְכוּ' וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" כַּנַּ"ל:
וְגַם צְרִיכִין לְתוֹפְרָן בְּגִידִין דַּיְקָא, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּנִּיחִין הַפָּרָשִׁיּוֹת לְתוֹךְ הַבָּתִּים אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר, עַד שֶׁתּוֹפְרִין אוֹתָן בְּגִידִין דַּיְקָא כְּדֵי לְהַסְתִּיר הָאוֹר שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַמִּדָּה ח"ו, כִּי שס"ה גִּידִין הֵם כְּנֶגֶד שס"ה לֹא תַעֲשֶֹה, הֵם בְּחִינַת דִּינִים וְצִמְצוּמִים וְעַל-כֵּן בהשס"ה גִּידִין, בָּהֶם מְרוּצַת הַדָּמִים, שֶׁהֵם דַּיְקָא הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם וְכָל מִין חַי, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי הַגְבָּלַת הָאוֹר, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים-הַסְתָּרָה" (סִימָן נ"ו) שֶׁהַחִיּוּת נִמְשָׁךְ תָּמִיד מֵחֵי הַחַיִּים וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא, שֶׁעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְהַמִּדּוֹת, עַיֵּן שָׁם וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁהַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי הַדָּמִים דַּיְקָא שבשס"ה גִּידִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים וְהַצִּמְצוּמִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁמִי עִם י"ה שס"ה, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַחִיּוּת בְּחִינַת נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ וּכְמוֹ שֶׁבְּהָאָדָם נִגְבַּל כָּל חִיּוּתוֹ בִּשְׁמוֹ וְכוּ' כֵּן, כִּבְיָכוֹל, אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ וּמַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ הַכֵּלִים, שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים"" הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן שְׁמִי עִם י"ה-שס"ה, כִּי עִקַּר הַשֵּׁם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַגְבָּלַת הַחִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר כַּנַּ"ל, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שס"ה לֹא תַעֲשֶֹה שֶׁבַּתּוֹרָה בְּחִינַת שס"ה גִּידִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים וְהַכֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר בְּמִדָּה כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת שס"ה יָמִים בְּשָׁנָה, כִּי עִקַּר חִיּוּת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הֵם עַל-יְדֵי בְּחִינַת שס"ה הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְבָּלַת הַחַיִּים, שזֶהוּ עִקַּר הַחַיִּים כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים כַּנַּ"ל, בְּחִינַת שֵׁם ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ" אֵלּוּ תְּפִלִּין, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְתוֹפְרָן בְּגִידִין דַּיְקָא כְּדֵי לְצַמְצֵם הָאוֹר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיִּים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ שְׁמִי עִם י"ה דַּיְקָא שס"ה זִכְרִי עִם ו"ה רמ"ח, שֶׁאַף-עַל-פִּי שרמ"ח מִצְוֹת עֲשֵֹה הֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת יָמִין, ושס"ה לֹא תַעֲשֶֹה מִבְּחִינַת שְֹמֹאל דִּקְדֻשָּׁה, אַף-עַל-פִּי-כֵן מְרֻמָּז בְּחִינַת שס"ה בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם שֶׁהֵם גְּבוֹהִים יוֹתֵר וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁתִּקּוּן הַכֵּלִים צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מֵאוֹר הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, כִּי צְרִיכִין מֹחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַכֵּלִים הֵם בְּחִינַת שס"ה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם ה' כַּנַּ"ל כְּדֵי לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּפִי כָּל לְמַעַן סַפֵּר שְׁמוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמֹּחַ גָבַהּ מְאֹד מְאֹד דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים עַד שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ וַאֲפִלּוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם יֵדְעוּ מִשְּׁמוֹ וּגְבוּרָתוֹ, בְּחִינַת וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ אֵלּוּ תְּפִלִּין כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית כ"ג), "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָֹרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְֹרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָֹרָה" ד' פְּעָמִים שָׁנָה כְּנֶגֶד ד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין שֶׁהֵם עִקַּר חִיּוּת הַשָּׁנִים שֶׁחַי הָאָדָם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּא נ"ח), בַּת ק' כְּבַת כ' וּבַת כ' כְּבַת ז', הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי זֶהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיַּתְחִיל לְחַיּוּת בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה יִהְיֶה בְּעֵינָיו עֲדַיִן יניק לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת וְלַעֲבֹד ה' כְּלָל וְיַתְחִיל לִחְיוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת בַּת ק' כְּבַת כ' בַּת כ' כְּבַת ז' שְׁנֵי חַיֵּי שָֹרָה כֻּלָּן שָׁוִין לְטוֹבָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הַצַּדִּיק הוּא עֲדַיִן יניק בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הוּא תִּינוֹק עֲדַיִן וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה מוֹסִיף בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּכָל פַּעַם, וְזוֹכֶה לְחַיִּים אֲרֻכִּים בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו הֵם שְׁנוֹת חַיִּים בֶּאֱמֶת, כִּי אֵינוֹ אוֹבֵד שׁוּם יוֹם מִימֵי חַיָּיו בְּלִי תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְחִיּוּת וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁנֵי חַיֵּי שָֹרָה כֻּלָּן שָׁוִין לְטוֹבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, כִּי שָֹרָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, בְּחִינַת שֶׁשָֹּרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, בְּחִינַת (זְכַרְיָה י"ד) וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין הֵם עַל-יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין, עַל-יְדֵי זֶה מֵאִירָה הָאֱמוּנָה אַחַר כָּךְ בְּאוֹר גָּדוֹל וּבִשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, עַל-יְדֵי אֱמוּנָה מְקַבְּלִין הַמֹּחִין וּכְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁמְּקַבְּלִין עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה, כֵּן נִשְׁלַם וְנִתְגַדֵּל וְנִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכֵן לְעוֹלָם, כִּי יֵשׁ שְׁלֵמוּת בֶּאֱמוּנָה לְמַעְלָה מִשְּׁלֵמוּת, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַמֹּחִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, כִּי תְּפִלִּין שֶׁל יַד הֵם בִּבְחִינַת וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הֵם בִּבְחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין אַחַר כָּל הַשָֹּגַת הַמֹּחִין שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַמֹּחִין, כִּי זֶה כְּלָל בַּכְּתָבִים שֶׁמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הִיא לְמַעְלָה וְהִיא שֹׁרֶשׁ שֶׁל בְּחִינַת עַתִּיק, שֶׁהוּא מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וּמַלְכוּת הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה ועתיק, שֶׁהוּא לְמַעְלָה וְשֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַמֹּחִין שֶׁבְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, הוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, רָצוֹן שֶׁבִּרְצוֹנוֹת, הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁבְּהִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲרֵבַת נְעִימַת הַדְּבֵקוּת הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת (תְּהִלִּים ס"ג) צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְּשָֹרִי וְכוּ', בְּחִינַת (שָׁם עג) כלה שארי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹקִים לְעוֹלָם, בְּחִינַת (שָׁם פ"ד) נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָֹרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי, שֶׁעַל זֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יָמָיו, בְּחִינַת (שָׁם כז) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת שֶׁל הַתְּפִלִּין, בְּחִינַת (דְּבָרִים ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ', בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ח') שימני כחותם עַל לבך כחותם עַל זרועך כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כַּשְּׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת י"ק מַיִם רַבִּים לֹא יֻכְלוּ לְכַבּוֹת וְכוּ', אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת דְּבֵקוּת שֶׁהוּא לְמַטָּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁל מַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, כִּי עתיק דעשיה הוּא לְמַטָּה מִמַּלְכוּת דִּיצִירָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן מִמַּלְכוּת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים יוֹתֵר וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, עַל-כֵּן עִקַּר הַהַתְחָלָה הִיא אֱמוּנָה וְהַסּוֹף הִיא אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת שֶׁל כָּל עוֹלָם וּמַדְרֵגָה שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עתיק, בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הֶאָרַת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא מַדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, כִּי מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הוּא שֹׁרֶשׁ הַחִיּוּת שֶׁל בְּחִינַת עתיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין שֶׁל עוֹלָם וּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מִמֶּנּוּ וְכֵן לְעוֹלָם כַּנַּ"ל וְהָבֵן הַדְּבָרִים, כִּי עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַיּוֹצֵא בָּהֶם הַמְבֹאָרִים בִּדְבָרֵינוּ, תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ דֶּרֶךְ לְהָבִין מְעַט מִזְּעֵיר בְּדַרְכֵּי הַקַּבָּלָה שֶׁל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ והאריז"ל לְהוֹצִיא מֵהֶם דְּרָכִים וְעֵצוֹת לְמַעֲשֶֹה עַל-פִּי הַקְדָּמוֹת נוֹרָאוֹת וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל, שֶׁכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְכָל מַעֲשֶֹה וּמַעֲשֶֹה הִיא פּוֹתַחַת שְׁעָרִים רַבִּים שֶׁל הַשָֹּגַת אֱלֹקוּת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין גַּם כָּל דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה. אִם תִּזְכֶּה לִשְׁקוֹד עַל תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יוֹם יוֹם בִּשְׁקִידָה רַבָּה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַמֹּחִין וְהַחִיּוּת שֶׁל הַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָאֱמוּנָה שֶׁנִּשְׁלֶמֶת וְנִגְדֶּלֶת בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן הַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת חַיֵּי שָֹרָה, חַיֵּי הַמַּלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָֹרָה שֶׁשָֹּרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֱמוּנָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, בְּחִינַת וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת, אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָֹרָה וְכוּ' (עֵרוּבִין נ"ג) שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרֵאת הָעִיר "קִרְיַת אַרְבַּע", עַל שֵׁם ד' זוּגוֹת וְכוּ', ד' זוּגוֹת הֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וּתְפִלִּין שֶׁל יַד, כִּי ד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל רֹאשׁ הֵם בְּחִינַת ד' מֹחִין דִּדְכוּרָא וד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל יַד הֵם בְּחִינַת ד' מֹחִין דְּנוּקְבָא. וְזֶהוּ בְּחִינַת ד' זוּגוֹת הַנַּ"ל, כִּי קִרְיַת אַרְבַּע הֵם בְּחִינַת ד' שֵׁמוֹת שֶׁל הַתְּפִלִּין כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה עַל שֵׁם חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁקְּדֻשָּׁתָם וְחִיּוּתָם כְּפוּלָה תָּמִיד, כִּי בְּכָל פַּעַם מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה, בְּחִינַת (אִיּוֹב י"א) כִּי כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ל"א) כִּי כָּל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים, פָּתוֹחַ תִּפְתַּח, הַעֲנֵק תַּעֲנִיק, נָתֹן תִּתֵּן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּחִינַת מִשְׁנֶה תּוֹרָה, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה ס"א) לָכֵן בְּאַרְצָם משנה יירשו, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁזּוֹכִין הַצַּדִּיקִים עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹסִיפִין וְכוֹפְלִין קְדֻשָּׁתָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן קָנָה מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מֵעֶפְרוֹן עֶפְרוֹן הוּא בְּחִינַת עָפָר בְּחִינַת הָרַע הַנֶּאֱחַז בִּיסוֹד הֶעָפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה ס"ה) וְנָחָש עָפָר לַחְמוֹ, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג') וְעָפָר תֹּאכַל וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרַע שֶׁבִּיְסוֹד הֶעָפָר שֶׁהוּא עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל עַל זֶה הַפָּסוּק, "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" (סִימָן קפ"ט), עַיֵּן שָׁם וְהַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי יְסוֹד הֶעָפָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (תְּהִלִּים ל"ז) שכן אֶרֶץ ורעה אֱמוּנָה, בְּחִינַת עפר מאנא דכולהי, שֶׁעַל-יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת עָפָר דִּקְדֻשָּׁה, מְקַבְּלִין וּמַמְשִׁיכִין כָּל הַחִיּוּת וְכָל הַקְּדוּשׁוֹת וְזוֹכִין לִבְחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ לִיגְדַּל וְלִיצְמַח בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלַעֲבֹר וּלְדַלֵּג עַל כָּל הַמְנִיעוֹת וְהָעִכּוּבים וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ וְכוּ', כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁל אֲרִיכַת אַפַּיִם שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן קָנָה אַבְרָהָם אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מֵעֶפְרוֹן דַּיְקָא, כִּי הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי, וְעַל-כֵּן מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְהַצּוֹמֵחַ וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הֵפֶךְ בְּחִינַת עֶפְרוֹן, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא הֵפֶךְ הַחַיִּים, כִּי הוּא בְּחִינַת זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַצְבוּת וְעַצְלוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל כֵּן ביתה בִּתְחִלָּה בְּגָלוּת אֵצֶל עֶפְרוֹן שֶׁהוּא מַמָּשׁ הַהֵפֶךְ מִכָּל הנ"ל כנ"ל כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָֹה אֱלֹקִים. וְאַבְרָהָם שֶׁהוּא רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים זָכָה לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַגָּבֹהַּ הַזֹּאת שֶׁהִיא מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מֵעֶפְרוֹן, כִּי אַבְרָהָם זָכָה לְזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כ"ד) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וְכוּ' כִּי אַבְרָהָם הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִשִֹּיג קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן נַחֲלָה רִאשׁוֹנָה שֶׁזָּכָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, כִּי שָׁם זוֹכִין לִבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת תיתורא שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְשׁוֹן גֶּשֶׁר וּמִשָּׁם יוֹצֵא הַמַּעְבַּרְתָּא וְזֶה הָעִקָּר מַה שֶּׁמּוּנָח עַל הַגּוּף כִּי מֵהַתְּפִלִּין אֵין נוֹגְעִין בְּעוֹר הָרֹאֹשׁ וְהַיָּד כִּי אִם התיתורא וְהַמַּעְבַּרְתָּא, כִּי זֶה הָעִקָּר מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵאוֹר הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם בְּחִינַת תיתורא וְגֶשֶׁר לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם, לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכוּ' וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי תיתורא שֶׁל תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּשֶׁר שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַמַּעְבַּרְתָּא, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב (בְּרֵאשִׁית ל"ב), "וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יב"ק וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ" וּפֵרֵשׁ רש"י, עָשָֹה עַצְמוֹ כְּגֶשֶׁר וְכוּ' זֶה בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא ותיתורא שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי מַעֲבַר יב"ק, זֶה בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא כַּנַּ"ל בַּאֲרִיכוּת וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ שֶׁעָשָֹה עַצְמוֹ כְּגֶשֶׁר, זֶה בְּחִינַת תיתורא שֶׁהוּא גֶּשֶׁר, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז'), "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל (בְּסִימָן מ"ז) כִּי עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת, בִּבְחִינַת צדק כד אתחברת בֶּאֱמֶת אתעבידת אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן ז' לִקּוּטֵי א') וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהֵבִיא רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה שֶׁל אֲרִיכַת אַפַּיִם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין קי"א) עַל פָּסוּק, "ויקד אַרְצָה" מַה רָאָה? אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה וְחַד אָמַר, אֱמֶת רָאָה וּמַר אָמַר חָדָא וּמַר אָמַר חָדָא וְלֹא פליגי, כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּחֲדָא חשיבי כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת התיתורא שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּשֶׁר, כִּי עִקַּר הַגֶּשֶׁר לַעֲבֹר עָלָיו בָּזֶה הָעוֹלָם הוּא אֱמֶת, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל (בְּסִימָן נ"א לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בָּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר, וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפָּחֵד כְּלָל וְלִזְכּוֹת לָזֶה לַעֲבֹר עַל הַגֶּשֶׁר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת גֶּשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת כְּמוֹ אוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁעִם אֱמֶת יְכוֹלִין לַעֲבֹר כָּל הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר הוּא הָאֱמֶת, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת וּבוֹ נֶחְתְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים סוֹפֵי תֵּבוֹת אֱמֶת, שֶׁעַל זֶה עוֹמֵד כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם מֵעֲבוֹדַת ה', שֶׁהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ. הָעִקָּר הָעֵצָה לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם הוּא אֱמֶת, שֶׁהוּא מוֹרֶה דֶּרֶךְ לְהָאָדָם לַעֲבֹר עַל הַכֹּל בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים מ"ג) שלח אורך ואמתך הֵמָּה יַנְחוּנִי וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם פ"ו), "אהלך באמתך וְכוּ'" כִּי הָאֱמֶ"ת הוּא הַגֶּשֶׁר דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁעָשָֹה עַצְמוֹ כְּגֶשֶׁר, זֶה רֶמֶז שֶׁהָאֱמֶת הוּא הַגֶּשֶׁר כַּנַּ"ל, כִּי יַעֲקֹב עָשָֹה עַצְמוֹ כְּגֶשֶׁר לְהַצִּיל אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִפַּחַד הַלַּיְלָה וּמִפַּחֲדוֹ שֶׁל עֵשָֹו שֶׁהָלַךְ לִקְרָאתוֹ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַפְּחָדִים וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת וְכוּ' שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מִכָּל הַשֹּוֹנְאִים וְהַמְעַכְּבִים שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵשָֹו כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב סִמֵּן לְבָנָיו שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר עַל כָּל הַפְּחָדִים הָאֵלֶּה כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁעָשָֹה עַצְמוֹ כְּגֶשֶׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת תיתורא שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁבַּכֹּחַ הַזֶּה יְכוֹלִין לַעֲבֹר בָּזֶה הָעוֹלָם כָּל יְמֵי חַיָּיו עַל הַגֶּשֶׁר הַצַּר שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹר עָלָיו בְּלִי פַּחַד כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוֹף שֶׁהָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה עַד שֶׁקָּפְאוּ תְּהוֹמוֹת בְּלֶב יָם וְעָשָֹה לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּנֵס נִפְלָא בְּחִינַת גֶּשֶׁר לַעֲבֹר הַיָּם בְּשָׁלוֹם. וְהַכֹּל הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם קי"ד), "מַה לְךָ הַיָּם כִּי תָנוּס וְכוּ' מִלִּפְנֵי אֱלוֹקַ יַעֲקֹב" שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת גֶּשֶׁר שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לַעֲבֹר אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַיָּם, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה מ"ג) כֹּה אָמַר בּוֹרְאֲךָ יַעֲקֹב וְכוּ' אֶל תִּירָא וְכוּ' כִּי תַעֲבֹר במים אתך אני וְכוּ' 'בּוֹרְאֲךָ יַעֲקֹב' דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אֶל תִּירָא כִּי תַעֲבֹר במים וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי הָאֱמֶת עוֹבְרִין עַל הַכֹּל וְנִצּוֹלִין בְּשָׁלוֹם כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת שֶׁבַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַבְּרִיאָה אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" כִּי יוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּשֶׁר שֶׁעַל יָדוֹ עוֹבְרִים בְּתוֹךְ כָּל הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים וְנִצּוֹל מִכֻּלָּם כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיַּבָּשָׁה שֶׁנַּעֲשָֹה בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה בְּאֶמְצַע הַמַּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגֶּשֶׁר בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם שֶׁנַּעֲשָֹה 'בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי' דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי עִקַּר הַגֶּשֶׁר לַעֲבֹר עָלָיו כָּל הָעוֹלָם הוּא אֱמֶת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תיתורא שֶׁל תְּפִלִּין כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת ג' כְּרִיכוֹת עַל אֶצְבַּע הָאֶמְצָעִי, כִּי הוּא בְּדַרְגָּא דְּיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבָּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, (כַּמְבֹאָר בהינוקא פָּרָשַׁת בָּלָק). וְעַל-כֵּן שָׁם סִיּוּם קְשִׁירַת הַתְּפִלִּין שֶׁקּוֹשְׁרִין שָׁם הָרְצוּעָה אַחַר הַנָּחַת שֶׁל רֹאשׁ כִּי אָז נִשְׁלֶמֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי הַתְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז (הוֹשֵׁעַ ב'), "וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעְתְּ אֶת ה'" כִּי אֱמוּנָה וְדַעַת תְּלוּיִם זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל וְעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה בְּחִינַת וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה דַּיְקָא וְהָדַר וְיָדַעְתְּ אֶת ה' וְכַנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִקְשָׁר בְּאֶצְבַּע אֶמְצָעִי דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי אֱמוּנָה תְּלוּיָה בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי לְעוֹלָם', בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל חַיִּים נִצְחִיִּים לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְּרַחֲמִים, הֵם בְּחִינַת עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֶׁל הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם ד' פָּרָשִׁיּוֹת וד' בָּתִּים. כְּנֶגֶד ד' בְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם צֶדֶק וּמִשְׁפָּט חֶסֶד וְרַחֲמִים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י עַל זֶה הַפָּסוּק בְּהוֹשֵׁעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶֹה עֲטָרָה מֵאַרְבַּעְתָּן בְּרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל וְכוּ'ף הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם עִקַּר הָעֲטָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְזֶהוּ, "וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְכוּ'", כִּי עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַשְּׁלֵמוּת הוּא אֱמוּנָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל יוּד שֶׁאֵצֶל הַשֶּׁל יַד, זֶה בְּחִינַת סְמִיכַת הַנּוֹפְלִים שֶׁמְּקַבְּלִים מֹחָם וְחִיּוּתָם לְהַחֲיוֹת עַצְמָן לְבַל יִפְּלוּ לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד וְכַמְבֹאָר לְעֵיל וְזֶה בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל יוּד אֵצֶל הַשֶּׁל יַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁעַל כֵּן צְרִיכִין לְדַקְדֵּק מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַקֶּשֶׁר סָמוּךְ מְאֹד לְהַתְּפִלִּין שֶׁל יַד, כִּי עִקַּר הֶאָרַת הַמֹּחִין שֶׁל הֶהָמוֹן עִם שֶׁהַשְּׁכִינָה מְחַיָּה אוֹתָם מִנְּפִילָתָם, הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁזָּכָה לְהַשָֹּגָה גָּבֹהַּ כָּזוֹ עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲיוֹת וְלִסְמוֹךְ כָּל הַנּוֹפְלִים וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעִקַּר הֶאָרַת הַתְּפִלִּין זוֹכִין לְקַבֵּל בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי אָז זוֹכִין לְמֹחִין גְּמוּרִים דְּגַדְּלוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת, כִּי עִקַּר הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבֵקוּת, הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִֹיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁעִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא תְּפִלָּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין תְּפִלִּין לְשׁוֹן תְּפִלָּה, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ל') נפתולי אֱלֹקִים נפתלתי וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רש"י שָׁם עַל זֶה הַפָּסוּק שֶׁהוּא לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּוֹל נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם לִהְיוֹת שָׁוֶה עִם אֲחוֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי שֶׁהִסְכִּים עַל יָדִי, עַיֵּן שָׁם וּבִבְחִינָה זוֹ צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת מְאֹד מְאֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בָּזֶה מְאֹד מְאֹד, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם מוֹעִילִים כְּלָל, וְהוּא רָחוֹק מִדְּבָרָיו מְאֹד כִּי זֶה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁעוֹסֵק בָּזֶה וַעֲדַיִן לֹא פָּעַל כְּלָל אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בָּזֶה כְּמוֹ הָעַקְשָׁן מַמָּשׁ שֶׁעוֹשֶֹה הַדָּבָר בְּלִי שׁוּם טַעַם, כֵּן צְרִיכִין בַּעֲבוֹדַת ה', כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל (בְּסִימָן נ"א בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל עֲבוֹדַת ה', בְּכָל עובדא ועובדא וּבְכָל עֵצָה וְעֵצָה, אֲבָל עִקַּר הָעַקְשָׁנוּת בְּיוֹתֵר צְרִיכִין בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְהָעִקָּר בְּשִׂיחוֹת שֶׁל הַהִתְבּוֹדְדוּת, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י הַנַּ"ל עַל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי, לְשׁוֹן עִקֵּשׁ פְּתַלְתּוֹל, נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם וְכוּ' וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב אִם תִּרְצֶה לִחְיוֹת חַיֵּי עוֹלָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בִּכְתָב וּתְפָרֵשׁ לְךָ בְּלָשׁוֹן לוֹעֲזִית פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עַל-פִּי פֵּרוּשׁ רש"י הַנַּ"ל לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּוֹל וְכוּ' וְאָז תָּבִין עַד הֵיכָן, עַד הֵיכָן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִֹיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁתִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּוֹל כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי טַעַם וְרֵיחַ, כִּי לֹא בָּזֶה וְלֹא שיקץ עֲנוֹת עָנִי אַף-עַל-פִּי שֶׁרָאוּי לְבַזּוֹתָן וּלְשַׁקְּצָן, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת, כִּי יֵשׁ ג' תְּפִלּוֹת תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה תְּפִלָּה לְדָוִד וּתְפִלָּה לֶעָנִי, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר (פָּרָשַׁת בָּלָק ד' קצ"ה) וְאֵלּוּ הג' תְּפִלּוֹת הֵם ג' בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה שֶׁהוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, כִּי הֵם עִקַּר הַמֹּחִין תְּפִלָּה לְדָוִד זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל רֹאשׁ כְּעֵין ד' שֶׁכָּלוּל גַּם כֵּן מד' פָּרָשִׁיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה לְדָוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁקָּשׁוּר בְּקֶשֶׁר שֶׁל ד' שֶׁבְּשֶׁל רֹאשׁ כַּנַּ"ל תְּפִלָּה לֶעָנִי זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת עֲנִיָּה, כַּמּוּבָא, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁתְּפִלָּה שֶׁל יַד הוּא בִּבְחִינַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת שֶׁמְּאִירִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל וְהָעִקָּר לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֶחָד מִנְּפִילָתוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם וְכוּ' כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה לֶעָנִי שֶׁהִיא יְקָרָה מִכֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם בַּאֲרִיכוּת שֶׁמַּפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת תְּפִלַּת הֶעָנִי שֶׁהוּא מאנין תְּבִירִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ עָבִיד תָּדִיר קְטָטָה בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אצית ושמע מלוי. כֵּיוָן דצלי צלותיה פתח כָּל כוי רקיעי וְכָל שאר צלותין דסלקין לעילא דחי לון האי מסכנא תביר לבא, דִּכְתִיב, "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְכוּ'". וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר יתעטפון כָּל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, וּצְלוֹתָא דא תיעול לגבאי, לֹא בעינא הכא בי דינא דידונין ביננא קמאי ליהוי תרעומין דיליה ואנא וְהוּא בלחודנא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אתייחד בלחודוי באינון תורעמין בההוא צלותא, דִּכְתִיב, "וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִֹיחוֹ" 'לִפְנֵי ה'' וַדַּאי כָּל חילי שְׁמַיָּא שאלין אלין לאלין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַאי אתעסק? במאי אשתדל? אמרין, אתיחדא בתאובתא במאנין דיליה כולהי לֹא ידעי מַה אתעביד מההוא צלותא דמסכנא ומכל אנון תורעמין דיליה, דלית תיאובתא למסכנא אֶלָּא כד שפיך דמעוי בתורעמא קמי מלכא קדישא ולית תיאובתא לקודשא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא כד מקבל לון ואושדי קמי' ודא איהו צלותא דעביד עטופא לכל צלותין דעלמא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם שֶׁמַּאֲרִיךְ עוֹד בָּזֶה וְכָל זֶה נֶאֱמַר אֲפִלּוּ בְּעָנִי סְתָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו, עַל דָּחֳקוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדָחֳקוֹ בְּמַעֲשִֹים טוֹבִים וְטוֹעֵן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְקוֹטֵט עִמּוֹ וּמִתְרָעֵם עָלָיו יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינוֹ מְקָרְבוֹ אֵלָיו וְשׁוֹפֵךְ שִֹיחוֹ וְלִבּוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר בִּבְכִיָּה וְכוּ' כַּמָּה וְכַמָּה יְקָרָה תְּפִלָּה זוֹ בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִיא יְקָרָה מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נְדָרִים מא), אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הָבֶל, כִּי יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאֵין צָרָה כְּצָרַת הַנֶּפֶשׁ וְאֵין עֲנִיּוּת כַּעֲנִיּוּת מִתּוֹרָה וּמַעֲשִֹים טוֹבִים, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא בַּעַל חוֹב גָּדוֹל ח"ו, שֶׁחַיָּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹבוֹת רַבִּים שֶׁחָב כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְסַלֵּק כְּלָל כִּי אִם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים כְּשֶׁזֶּה הָאָדָם זוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר עַצְמוֹ לְהַרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדָחֳקוֹ וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּרָשׁ וְאֶבְיוֹן, הַשּׁוֹאֵל עַל הַפְּתָחִים וּמְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו בְּשִׁבְרוֹן לֵב עַל נַפְשׁוֹ לְהַצִּילָהּ מִנִּי שַׁחַת, לְבַל יְאַבֵּד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת ח"ו, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים ל'), "מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת וְכוּ' (שָׁם כ"ב) הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כלב יחידתי וְכוּ'" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה שֶׁבְּוַדַּאי תְּפִלָּה זֹאת יְקָרָה בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְדַקְדֵּק הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל וְתָבִין הֵיטֵב כַּמָּה יָקָר דִּבְרֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁשּׁוֹפְכִין שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמִתְבּוֹדֵד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּעַל כְּלָל, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר אֵינוֹ נֶאֱבַד רַק כֻּלָם מְנוּיִם וּסְפוּרִים וּגְנוּזִים בְּאוֹצְרוֹתָיו וְגַם כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לֵידַע כְּלָל בָּזֶה הַגּוּף אִם פָּעַל בַּעֲבוֹדַת ה' אִם לַאו, כִּי אֲפִלּוּ אִם לֹא פָּעַל כִּי אִם כְּחוּט הַשַֹּעֲרָה אַחַת פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו גַּם זֶה יָקָר מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה, כִּי אֲפִלּוּ כשנעתקים אֵיזֶה תְּנוּעָה לְהִתְקָרֵב מְעַט יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ פָּחוֹת מֵחוּט הַשַֹּעֲרָה, עַל-יְדֵי זֶה רָצִים וְהוֹלְכִים גַּם כֵּן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַמַּעֲשֶֹה שֶׁסִּפֵּר מֵהַצַּדִּיק שֶׁפַּעַם אַחַת נָפַל עָלָיו עַצְבוּת גָּדוֹל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וּכְשֶׁיִּהְיֶה חָזָק כָּל כַּךְ בִּבְחִינַת נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי הַנַּ"ל, אָז סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעוֹל בַּקָּשָׁתוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת שָׁוֶה עִם אֶחָיו הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים וּכְמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם שָׁם הַפָּסוּק, "גַּם יָכֹלְתִּי" הִסְכִּים עַל-יָדִי שֶׁנִּתְעַקַּשְׁתִּי כָּל כַּךְ לְהַפְצִיר הַרְבֵּה לַמָּקוֹם אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁשּׁוּב לֹא יוֹעִילוּ דְּבָרַי ח"ו, וְכוּ', אַף-עַל-פִּי-כֵן נִתְעַקַּשְׁתִּי עַצְמִי בְּעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר וְסוֹף כָּל סוֹף גַּם יָכֹלְתִּי, שֶׁהִסְכִּים עַל יָדִי לִהְיוֹת שָׁוֶה לְאֶחָי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אָמֵן וְאָמֵן:
וְזֶה בְּחִינַת יָאר צַייט שֶׁמִּתְעַנִּין אָז בְּיוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ וּמַדְלִיקִין נֵר וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַעֲלוֹת נִשְׁמַת הַמֵּת, כִּי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת נֶפֶשׁ אֲבוֹתָיו וְאִמּוֹ לִבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁזּוֹכִין הַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא וְזֶה עוֹשִֹים בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם שֶׁנִּפְטַר, כִּי בַּיּוֹם שֶׁנִּפְטַר הָאָדָם אָז עִקַּר הַתְחָלַת חִיּוּתוֹ בֶּאֱמֶת, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא צֵל עוֹבֵר וְחַיָּיו אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הוּא עוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן. וְעִקַּר הוּא חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ וְעִקַּר בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הוּא לְחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ בְּכָל עֵת. וּבִפְרָט בְּכָל שָׁנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עוֹסְקִין בְּתִקּוּן הַנִּפְטָר בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּיוֹם שֶׁנִּפְטַר בּוֹ שֶׁהוּא הַתְחָלַת חִיּוּתוֹ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ, וְעִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי בָּנָיו, כִּי הַבָּנִים טוֹבִים הֵם רְפוּאָה גְּדוֹלָה לָאָבוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל (בהא"ב אוֹת ב' בָּנִים סִימָן מ"ב), כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק צָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחֲרָיו בְּרָכָה זֶרַע יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים שֶׁיְּמַלְּאוּ מְקוֹמוֹ וְיוֹדִיעוּ גְּדוּלָּתוֹ בָּעוֹלָם, כִּי כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ מְיֻחָד לְגַלּוֹת אֵיזֶה בְּחִינָה מֵהִתְגַּלּוּת אֱמוּנָתוֹ בָּעוֹלָם וְכַמְבֹאָר לְעֵיל וְזֶהוּ (תְּהִלִּים ק'), "וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ" 'וְעַד דּוֹר וָדוֹר' דַּיְקָא, בְּחִינַת (שָׁם קמ"ה) דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֹיךָ, בְּחִינַת (שְׁמוֹת ג') זֶה זִכְרִי לְדוֹר דּוֹר וְכַנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁנִּתְחַדְּשִׁין עַל-יְדֵי הוֹלָדָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַדּוֹרוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְחַדֵּשׁ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שָׁם י"ג) קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן מַדְלִיקִין נֵר לְהַמְשִׁיךְ אוֹר לְהַנְּשָׁמָה שֶׁתִּזְכֶּה לְאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים וַאֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁנִּקְרָאִים אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נ"ז), "לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹקִים בְּאוֹר הַחַיִּים" וְזֶהוּ בְּחִינַת הַקַּדִּישׁ שֶׁאוֹמְרִים אָז, כִּי הַקַּדִּישׁ נִתְתַּקֵּן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כִּי הַקַּדִּישׁ לְמַעְלָה מִכָּל הַקְּדוּשׁוֹת וְהוּא תבר כָּל גזיזין דפרזלא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא וְכוּ' וְעַל-כֵּן נִתְתַּקֵּן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת, בְּחִינַת מדמה וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְזַכֵּךְ וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל שֶׁהוּא בְּחִינַת קַדִּישׁ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק וְהַקְּדֻשָּׁה גָּבֹהַּ יוֹתֵר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן וּלְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בְּיוֹתֵר וְלַהֲפֹךְ בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, בְּחִינַת מדמה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן הַקַּדִּישׁ מתבר כָּל גזיזין דפרזלא, כִּי הוּא קְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ כָּל כַּךְ שֶׁמְּשַׁבֵּר כָּל סִטְרִין אַחֲרָנִין וְכוּ' וּמְהַפֵּךְ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁנִּכְתָּבִין עַל הָעוֹר דַּיְקָא וְכַנַּ"ל וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים מַה שֶּׁכָּתוּב בְּעִנְיַן תְּפִלִּין לַצַּדִּיקִים וְכוּ' לרשעים אינון קשורין לכל מקטרגין דלהון וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁתְּפִלִּין הֵם מֹחִין וְדַעַת גְּדוֹלִים כָּל כַּךְ שֶׁמּוֹעִילִין לַכֹּל אֲפִלּוּ לְכָל הַנּוֹפְלִים וְכוּ', כִּי נִמְשָׁכִין מִמֹּחַ גָּדוֹל כָּל כַּךְ שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹת הלל כִּי ה' עִמָּם וְכוּ' וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתָם, אָמֵן וְאָמֵן:
כְּלַל הַדְּרוּשׁ הַזֶּה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל יְסוֹד הַהַקְדָּמָה הַנִּבְנֵית עַל-פִּי הַמַּעֲשֶֹה שֶׁל הבעטליר הָרִאשׁוֹן מהז' בעטלירש שֶׁהוּא הָעִוֵּר שֶׁנָּתַן לְהַזּוּג מַתָּנָה לַדְּרָשָׁה חַיִּים אֲרֻכִּים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר רַבֵּנוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ בְּפִיו הַקָּדוֹשׁ אַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶֹה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁמְּדַבֵּר מֵהַחֵרֵשׁ אָז אָמַר אַחַר כָּךְ שֶׁהָרִאשׁוֹן נָתַן לָהֶם חַיִּים אֲרֻכִּים וְזֶה וְכוּ', כִּי עִקַּר בְּחִינַת תְּפִלִּין הוּא לִזְכּוֹת לְחַיִּים אֲרֻכִּים הנ"ל דְּהַיְנוּ לְהַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ חַיִּים אֲמִתִּיִּים בַּעֲבוֹדַת ה' וְכוּ' וְכַמְבֹאָר לְמַעְלָה הֵיטֵב בַּאֲרִיכוּת. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים קֹדֶם הַתְּפִלִּין בְּהַלְּשֵׁם יִחוּד וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְכוּ', כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת תְּפִלִּין לִזְכּוֹת לְחַיִּים אֲרֻכִּים כַּנַּ"ל:
(שַׁיָּךְ לְעֵיל) לְעִנְיַן הַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל שֶׁכָּל אֶחָד הִתְפָּאֵר בְּהַזִּכָּרוֹן שֶׁלּוֹ וְכוּ' וְדִבֵּר אָז הוּא ז"ל שֶׁנִּמְצָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵיזֶה רֶמֶז מֵעֵין זֶה שֶׁשְּׁמוּאֵל זָכַר וְכוּ' וְלֹא בֵּאֵר לָנוּ הֵיטֵב וּקְצַת נִשְׁכַּח מִזֶּה עַתָּה מָצָאתִי בִּירוּשַׁלְמִי כְּתוּבוֹת פֶּרֶק אעפ"י שְׁמוּאֵל אָמַר, חַכִּים אֲנָא לחייתא דילדין לִי. ריב"ל אָמַר חַכִּים אֲנָא לגזיר' דגזרין לִי ר' יוֹחָנָן אָמַר חַכִּים אֲנָא לנשיא דצבתין עם אימא וּבְוַדַּאי אֵלּוּ הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אֵלּוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים, שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי גְּדוֹלֵי הָאַמּוֹרָאִים, הוּא חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים מְאֹד, אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַהִתְפָּאֲרוּת הֵם לְאַחַר שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם וְהוּא מֵעֵין הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁזָּכַר חֲתִיכַת הַטַּבּוּר, אֲבָל מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה קֹדֶם לָזֶה, כְּגוֹן בְּעֵת שֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק וְכוּ' וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן קֹדֶם יוֹתֵר עֲדַיִן לֹא נִמְצָא רֶמֶז וּמִי יוֹדֵעַ עַל מִי מֵהַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים אֲבוֹת הָעוֹלָם הוּא מְרַמֵּז וּבֶאֱמֶת אָמַר בָּעֵת שֶׁעָסַק בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶֹה נוֹרָאָה הַזֹּאת, זֹאת הַמַּעֲשֶֹה מְדַבֶּרֶת מִכַּמָּה צַדִּיקִים קַדְמוֹנִים וְכוּ' שִֹים לִבְּךָ לְעַיֵּן הֵיטֵב בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל וְתָבִין מֵרָחוֹק גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הַמְרֻמָּזִים שָׁם ודגדולת הַמְסַפְּרָהּ וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּחָכְמָה עֲמֻקָּה כָּזֹאת שֶׁיּוּכַל הַיְּלוּד אִשָּׁה לִזְכּוֹת לִגְדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, כְּגוֹן בְּעִנְיַן הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל וּבְעִנְיַן חַיִּים טוֹבִים וְכוּ'. וּבְעִנְיַן מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה וּבְעִנְיַן הַכֹּחַ שֶׁבַּיָּדַיִם שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים אַחַר שֶׁזְּרָקָם וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין: