ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר ה' וכו' כי אם מאן וכו' הנני מביא מחר ארבה וכו'. הענין שהבין משה להתרות לפרעה על מכת ארבה אף כי לא נאמר לו שיתרה בו על ארבה, רק הבין ממאמר הש"י שאמר לו לאמור לפרעה למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר וכו'. מה שאמר לשון בקרבו היינו מהם עצמם כמ"ש וסכסכתי מצרים במצרים (ישעיהו י"ט,ב'). היינו שהם עצמם ילחמו זה בזה, וזה פי' אשר התעללתי במצרים וזאת היא הפלא ופלא שלא כדרך הטבע. וע"ז נאמר לו למען תספר, לכן הבין משה כי הוא מכת ארבה כי בארבה נמצא מדה טובה כמ"ש (משלי ל',כ"ז) מלך אין לארבה ויצא חוצץ כלו, היינו מפני שיש בהם אחדות ואהבה לכן אין צריכין למלך, כי הצטרכות המלך הוא מפני שאין אחדות בין בני אדם, והמין הזה אין בהם שום שנאה לכן לא יצטרכו למלך. וכאשר הבין מהש"י שהם עצמם ילחמו וישנאו זה את זה, אז הבין כי יצא בפועל בעולם על מכת ארבה שזה המין יבא ללחום במצרים, כי זאת הוא כנגד זה המין, והוא אף במי שבוטחים בו שלא ישנאו אותם גם הם יבגדו בם.
“And Moshe and Aharon went unto Pharaoh and said to him, thus spoke God … If you refuse to let my people go … I will bring locusts ….” (Shemot, 10:3–4) How did Moshe know that he was supposed to warn Pharaoh about the plague of locusts? God never mentions locusts. Rather, he understood from where God tells him to say to Pharaoh, “in order to place My signs before him, and so that you may tell your sons” (Shemot, 10:1). He said specifically, “before him,” or “in his midst,”8B’kirbo, “in its midst,” has the same root as Krav, meaning war. as if to say among themselves, as it is written (Yesahya, 19:2), “And I will set Egyptian against Egyptian, and the Egyptians will then fight among themselves.” This is why the verse says, “[to tell your sons of] the havoc that I have wrought.” The very havoc was the wonder, and wonders do not occur according to nature. On this He said to him, “so that you may tell,” and from here Moshe understood that it is the plague of locusts. There is a good quality to locusts, as “the locusts have no king, yet they all go forth in bands.” (Mishlei, 30:27) Since there is unity and love among they have no need of a king. The need for a king comes from a lack of unity among men. Since there is no hatred among this species, they have no need of a king. When God understood that the Egyptians hate each other and would fight among themselves, He then understood that this would be realized in the world with the plague of locusts, for this species would come to wage war on Egypt. (FN. The phrase “and God understood” is itself a wonder.) And this is true all the more so even for those who are trusted to remain faithful and not spread hatred in their community. So as they do shall be done to them.
ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר ה' וכו' כי אם מאן וכו' הנני מביא מחר ארבה וכו'. הענין שהבין משה להתרות לפרעה על מכת ארבה אף כי לא נאמר לו שיתרה בו על ארבה, רק הבין ממאמר הש"י שאמר לו לאמור לפרעה למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר וכו'. מה שאמר לשון בקרבו היינו מהם עצמם כמ"ש וסכסכתי מצרים במצרים (ישעיהו י"ט,ב'). היינו שהם עצמם ילחמו זה בזה, וזה פי' אשר התעללתי במצרים וזאת היא הפלא ופלא שלא כדרך הטבע. וע"ז נאמר לו למען תספר, לכן הבין משה כי הוא מכת ארבה כי בארבה נמצא מדה טובה כמ"ש (משלי ל',כ"ז) מלך אין לארבה ויצא חוצץ כלו, היינו מפני שיש בהם אחדות ואהבה לכן אין צריכין למלך, כי הצטרכות המלך הוא מפני שאין אחדות בין בני אדם, והמין הזה אין בהם שום שנאה לכן לא יצטרכו למלך. וכאשר הבין מהש"י שהם עצמם ילחמו וישנאו זה את זה, אז הבין כי יצא בפועל בעולם על מכת ארבה שזה המין יבא ללחום במצרים, כי זאת הוא כנגד זה המין, והוא אף במי שבוטחים בו שלא ישנאו אותם גם הם יבגדו בם.
“And Moshe and Aharon went unto Pharaoh and said to him, thus spoke God … If you refuse to let my people go … I will bring locusts ….” (Shemot, 10:3–4)
How did Moshe know that he was supposed to warn Pharaoh about the plague of locusts? God never mentions locusts. Rather, he understood from where God tells him to say to Pharaoh, “in order to place My signs before him, and so that you may tell your sons” (Shemot, 10:1). He said specifically, “before him,” or “in his midst,”8B’kirbo, “in its midst,” has the same root as Krav, meaning war. as if to say among themselves, as it is written (Yesahya, 19:2), “And I will set Egyptian against Egyptian, and the Egyptians will then fight among themselves.” This is why the verse says, “[to tell your sons of] the havoc that I have wrought.” The very havoc was the wonder, and wonders do not occur according to nature. On this He said to him, “so that you may tell,” and from here Moshe understood that it is the plague of locusts. There is a good quality to locusts, as “the locusts have no king, yet they all go forth in bands.” (Mishlei, 30:27) Since there is unity and love among they have no need of a king. The need for a king comes from a lack of unity among men. Since there is no hatred among this species, they have no need of a king. When God understood that the Egyptians hate each other and would fight among themselves, He then understood that this would be realized in the world with the plague of locusts, for this species would come to wage war on Egypt. (FN. The phrase “and God understood” is itself a wonder.) And this is true all the more so even for those who are trusted to remain faithful and not spread hatred in their community. So as they do shall be done to them.