Mei HaShiloach · Volume I, Numbers, Masei, Chapter 1
1
אלה מסעי בני ישראל וכו' ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הענין שנאמר תחילה ויכתוב משה וכו' ואח"כ כתיב ואלה מסעיהם וכו'. הענין בזה כי בהמ"ב מסעות נכללו כל הנסיונות וההתנשאות שישיג כל נפש מישראל, כי מצד השי"ת כל הבריות היו להיות שוים במדרגותם כי כלם למקטון ועד גדול יש להם הויה מעצמותו ית', אך כי ברא דרכים בנסיונות לפני האדם בכדי שיהיה לאדם יתרון ע"י מעשיו ומצד זה יבא גם התנשאות לאחד על חבירו, ועי"ז תחילה כאשר נכתב עפ"י ה', נכתב מוצאיהם למסעיהם, כי מצד הש"י אין שום יתרון לאחד על חבירו כי כלם חיים בהויה מעצמותו ית', וגם אין יתרון למעשי האדם רק במה שהוא חפץ בוחר, כי כאשר יצאו ממצרים היה הגאולה בדרך דילג, מדלג על ההרים וכמאמר האר"י ז"ל והוא שלא הבחין הקב"ה למעשים כלל, כי גם על ישראל היה טענה כדאיתא במדרש (במדבר רבה פרשה כ"ג,ב') הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז, אך הש"י גאלם ברוב רחמיו כי אצלו היה מבורר כי כל ישראל אדוקים בהש"י. אך בהמסעות בררו א"ע לעין כל בהמסעות האלה כי הם נקיים בשורשם, ועי"ז נאמר עפ"י ה' היינו מצד הש"י, תחילה מוצאיהם ישיגו חן טוב אצל ה', ואח"כ מסעיהם היינו יצא לאור על הברור כי הם טובים בשורשם, אך אח"כ הוא מדבר מצד האדם, נכתב ואלה מסעיהם למוצאיהם, כי מצד האדם הוא שקונה לו טובה ע"י מעשיו ונסיונות.
“These are the voyages of the children of Israel … and Moshe wrote their departures to their journeys according to God, and these are their journeys according to their departures.” (Bamidbar, 33:1–2) Why does it say first, “and Moshe wrote their departures to their journeys according to God,” and after say the inverse, “these are their journeys according to their departures?” Included in the forty-two journeys are all the trials and (resulting) exalted states that each soul in Israel may achieve. From God’s perspective, the entire creation was to exist equally on the same level, where all, from the small to the great, receive their existence from the essence of God. However, He created a variety of trials before man so that one may rise above another based on his actions, thus coming to a state exalted above his peers. Because of this, at first, when it is written, “according to God,” it says, “their departures to their journeys,” for from God’s point of view one has no advantage over another, for they all live in an existence coming from God’s essence (all departing from—coming out of —God equally). Also there is no advantage in one’s actions. That which he desires he chooses. For when they left Egypt, the redemption was by means of a “leap,” as in “leaping on the mountains” (Shir Hashirim, 2:8). As the Ari”zal explained, God did not distinguish anyone based on actions (no matter how low, they “leapt” into redemption), for also against Israel there were accusations, such as (Bamidbar Rabba, 23:2), “both these are idolaters, and those are idolaters.”85Claiming that there was no difference between Israel and the Egyptians to warrant Redemption. Yet still, God redeemed them in His great compassion, for with Him they were all purified and all of Israel were devoted to God. Thus, once on their journeys, it was clear to all that they had purified themselves by means of these journeys, and that they were clean at their roots. Therefore when it says first, “according to God,” meaning from God’s point of view, that first by the fact of their departure they found grace and goodness with God, and afterwards, “in their journeys,” that it was revealed and clear that they were good in their roots. Yet in the end of the verse, which speaks from the point of view of man, it says, “their journeys according to their departures,” for from the human perspective, one acquires goodness by means of actions and trials.
אלה מסעי בני ישראל וכו' ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הענין שנאמר תחילה ויכתוב משה וכו' ואח"כ כתיב ואלה מסעיהם וכו'. הענין בזה כי בהמ"ב מסעות נכללו כל הנסיונות וההתנשאות שישיג כל נפש מישראל, כי מצד השי"ת כל הבריות היו להיות שוים במדרגותם כי כלם למקטון ועד גדול יש להם הויה מעצמותו ית', אך כי ברא דרכים בנסיונות לפני האדם בכדי שיהיה לאדם יתרון ע"י מעשיו ומצד זה יבא גם התנשאות לאחד על חבירו, ועי"ז תחילה כאשר נכתב עפ"י ה', נכתב מוצאיהם למסעיהם, כי מצד הש"י אין שום יתרון לאחד על חבירו כי כלם חיים בהויה מעצמותו ית', וגם אין יתרון למעשי האדם רק במה שהוא חפץ בוחר, כי כאשר יצאו ממצרים היה הגאולה בדרך דילג, מדלג על ההרים וכמאמר האר"י ז"ל והוא שלא הבחין הקב"ה למעשים כלל, כי גם על ישראל היה טענה כדאיתא במדרש (במדבר רבה פרשה כ"ג,ב') הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז, אך הש"י גאלם ברוב רחמיו כי אצלו היה מבורר כי כל ישראל אדוקים בהש"י. אך בהמסעות בררו א"ע לעין כל בהמסעות האלה כי הם נקיים בשורשם, ועי"ז נאמר עפ"י ה' היינו מצד הש"י, תחילה מוצאיהם ישיגו חן טוב אצל ה', ואח"כ מסעיהם היינו יצא לאור על הברור כי הם טובים בשורשם, אך אח"כ הוא מדבר מצד האדם, נכתב ואלה מסעיהם למוצאיהם, כי מצד האדם הוא שקונה לו טובה ע"י מעשיו ונסיונות.
“These are the voyages of the children of Israel … and Moshe wrote their departures to their journeys according to God, and these are their journeys according to their departures.” (Bamidbar, 33:1–2)
Why does it say first, “and Moshe wrote their departures to their journeys according to God,” and after say the inverse, “these are their journeys according to their departures?” Included in the forty-two journeys are all the trials and (resulting) exalted states that each soul in Israel may achieve. From God’s perspective, the entire creation was to exist equally on the same level, where all, from the small to the great, receive their existence from the essence of God. However, He created a variety of trials before man so that one may rise above another based on his actions, thus coming to a state exalted above his peers.
Because of this, at first, when it is written, “according to God,” it says, “their departures to their journeys,” for from God’s point of view one has no advantage over another, for they all live in an existence coming from God’s essence (all departing from—coming out of —God equally). Also there is no advantage in one’s actions. That which he desires he chooses. For when they left Egypt, the redemption was by means of a “leap,” as in “leaping on the mountains” (Shir Hashirim, 2:8). As the Ari”zal explained, God did not distinguish anyone based on actions (no matter how low, they “leapt” into redemption), for also against Israel there were accusations, such as (Bamidbar Rabba, 23:2), “both these are idolaters, and those are idolaters.”85Claiming that there was no difference between Israel and the Egyptians to warrant Redemption.
Yet still, God redeemed them in His great compassion, for with Him they were all purified and all of Israel were devoted to God. Thus, once on their journeys, it was clear to all that they had purified themselves by means of these journeys, and that they were clean at their roots. Therefore when it says first, “according to God,” meaning from God’s point of view, that first by the fact of their departure they found grace and goodness with God, and afterwards, “in their journeys,” that it was revealed and clear that they were good in their roots. Yet in the end of the verse, which speaks from the point of view of man, it says, “their journeys according to their departures,” for from the human perspective, one acquires goodness by means of actions and trials.