Noam Elimelekh · Sefer Bereshit, Toldot, Chapter 6
1
ויזרע יצחק בארץ ההיא כו'. דהנה דוד המלך ע"ה אמר "אור זרוע לצדיק כו'", יש לפרש דאור הוא זרוע אצל הצדיק, דהיינו הקדושה והאור שבו הוא כמו זריעה שעושה פירות, שהוא גורם בקדושתו התעוררות יראה על כל העולם וזורע בבני אדם האור הקדושה, "ולישרי לב שמחה" ר"ל ואותם שאינם רק ישרי לב, יש להם מדרגת שמחה, דהיינו שבני אדם שמחים עמהם בראותם אותם, אבל אינם יכולים להזריע אורות קדושות באחרים. וזהו "ויזרע יצחק בארץ ההיא" כנ"ל, שהזריע בבני אדם יראה וקדושה, "וימצא בשנה ההיא מאה שערים", דחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. והם נתקנו נגד מאה נפשות שהיו מתים בכל יום ותיקן דוד המלך ע"ה נגדם מאה ברכות, והצדיק הזה המזריע קדושה ויראה בבני אדם הרי הוא כאילו מחיה אותם, ועל ידי זה הוא גורם תיקון למאה שערים הידועים, כי לכל איש ואיש יש שער מיוחד לו, והמקיימו הוא מתקן אותו השער המיוחד.
And Yitzchak sowed in that land and attained 100 measures (Gen. 26:12) - behold, King David PBUH said: "a light is sown for the righteous" (Ps. 97:11). One can explain that the light is sown in the tzadik's sphere, that is, the light and the holiness that are in the tzadik are like a seedling that makes fruit, since the tzadik causes the awakening of awe in all the world because of the tzadik's holiness, and the light of holiness is sown in people. "And joy for the upright in heart" - meaning, and for those, who are merely upright in heart, they have the level of joy, meaning, that all humans are joyful when they see them, yet they can't sow holy lights on others. And this is "Yitzchak sowed in that land", as we explained, he sowed awe and holiness inside people. "And he attained one hundred measures/gates" since a person is obligated to say a hundred blessings every day. And they correspond to the hundred people that died every day, and King David PBUH established one hundred blessings corresponding to them. This tzadik, sowing awe in people, is as if he was giving them life. Through this he caused a fixing to the known 100 gates, since every person has their own gate, and one who sustains a person fixes that person's specific gate.
2
"וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם כו'", ולכאורה האיך מקושר הפסוק הזה לכאן? וגם מה בא להשמיענו בזה? וגם יש לדקדק שאמר לו אבימלך לך מאתנו כו', ונאמר בפסוק וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר, ונמצא איך מובן הפסוק וישב ויחפור את בארות המים כו' הלא הלך משם. ורש"י ז"ל הרגיש בזה ע"ש. ועל פי דרכינו הנ"ל הורה לנו התורה הקדושה דרכי בני אדם הנתעוררים ביראה ע"י הצדיק. ואח"כ אם תסור מהם היראה ע"י שלא התמידו עליה בתמידות להתגבר בדרכי השם, אזי נדמה להם שהם יראים ושלימים יותר מהצדיקים העובדים באמת, וזהו הפירוש כאן, שראו שיצחק היה מתגבר ביראתו וקדושתו, היה נדמה להם שאין מעשיו כראוי ואינם כמעשיהם שהם טובים ממנו, וזה הטעות בא להם מחמת שהחזיקו ביראה בימי אברהם ואח"כ היו נרפים ממנה, וזהו שאמר הכתוב "וכל הבארות" דהיינו מעיינות היראה והקדושה אשר נתעוררו ונחפרו ונפתחו ע"י אברהם אביו, "סתמום פלשתים" דהיינו אח"כ נסתם מהם המעיינות היראה, "וימלאום עפר" ר"ל בגשמיות, [שמילאו] את היראה במצות אנשים מלומדה.
"And all the wells that the servants of Avraham had dug" (Gen. 26:15) - at a first glance, how does this verse connected to this part? And also - what does this come to teach us? And we also have to understand why Avimelech said to him "go from us" (Gen. 26:16). And the verse says "And Itzchak went from there, and encamped in the river Gerar and settled there" (Gen. 26:17). And we need to understand how the verse understands that he settled and dug the wells, etc, wasn't he gone from there? And Rashi felt something here, see his commentary. And according to our way, the holy Torah is teaching us the ways of the people who are awakened to awe through the tzadik. And after that, if awe leaves them due to the fact that they were not persistent with it, with the clear goal of conquering the ways of Hashem, then it looks to them that they are full of awe, and even more complete than the tzadikim that serve God in truth, and this is the explanation for here. They saw that Yitzchak was conquering his awe and his holiness, and it appeared to them that his deeds were not proper, and were not like their own deeds, which were better than his. This mistake came to them because they stuck with the awe from the days of Avraham, and after that, they were exhausted due to it, and this is what the Text says "all the wells", meaning, the springs of awe and holiness that were awakened and dug and opened through Avraham Avinu, "the Philistines had stopped up" meaning, after that the springs of awe were stopped up "filled them with dust" meaning, with physicality, that is, people had lost the awe when doing mitzvot, as they did them just as a matter of course.
3
לכן "ויאמר אבימלך לך מעמנו כי עצמת כו'", ר"ל שהיה נראה להם יראת יצחק דבר חדש ותימה ואינו מתוקן כמעשיהם, מה עשה יצחק? "וילך משם ויחן בנחל", דהנה צדיק הנ"ל שיש לו אור גדול בכדי שיוכל להזריע באחרים, אזי עליו הדבר מוטל להתאמץ בכל אופן בכל יכולתו כדי להכניס יראה בלב בני אדם.
Therefore "and Avimelech said 'go from us because you have grown too much' etc" (Gen. 26:16) - meaning, that the awe of Yitzchak was seen by them as a new thing. And is this surprising? Yitzchak's deeds were not conforming to their deeds from the outset. What did Yitzchak do? "he went from there and encamped in the Nahal" - since the tzadik, who has a great light to the point that the tzadik can sow it in others, then it is on the tzadik to strengthen him/her/themselves in any way possible, with all their ability, so as to introduce awe in the hearts of people.
4
וזה יש לומר רמז הכתוב "כי יפתח איש בור כו'", "כי" הוא לשון "אשר", דהיינו שהחיוב מוטל על הצדיק הנקרא "איש" שיפתח את ה"בור", רמז למעייני היראה והקדושה, לפתוח לבות בני אדם ביראה וקדושה רבה, "או כי יכרה איש בור", "יכרה" הוא לשון חפירה, שמתחיל לחפור ולחקוק בלבות בני אדם יראה וקדושה, "ונפל שמה שור או חמור" ר"ל אז בוודאי יפול שמה הקליפות, "בעל הבור ישלם" ר"ל זה שכרו של הצדיק הזה, שהשי"ת ב"ה שהוא בעל ואדון לכל הקדושות והיראות ישלם לו שכרו לעוה"ב, ולא עוד אלא "כסף ישיב לבעליו" פירוש דגם זה שכרו, שהיראה והקדושה הזאת שגורם לבני אדם תשוב אליו ויוסיף בו עוד יראה ואהבה ותשוקה לעבודתו ית"ש, וזהו "כסף" כו' לשון נכסף נכספת, דהיינו התשוקה והאהבה ישיב לבעליו. ועל דרך הזה פרשתי "דברים היוצאין מן הלב נכנסים ללב", פירוש לאותו לב עצמו שיצאו ממנו באמת, אותן הדברים חוזרים ונכנסים בלבו ומוסיפים לו עוד קדושה. ומקשו בגמרא "אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כל שכן", פירושו לפי דרכינו הנ"ל, אם החיוב על הצדיק לפתוח לבות בני אדם במעייני היראה כ"ש על הכריה, ומשני "להביא כורה אחר כורה", דהיינו אם בפעם אחד לא יפעול לעורר לבם, יחזור ויוכיח ע"ד הוכח תוכיח.
And regarding this one should point out that there is a hint in the Text "if a person uncovers a well" (Ex. 21:33) - 'if' implies the expression 'when' that is, the obligation is with the tzadik, who is called 'person', that uncovers a "well" which is a hint to the springs of awe and holiness, to open the hearts of people in greater awe and holiness. "Or when a person digs a well" - "dig" is an expression of excavation, that one begins excavating and carving into the hearts of people awe and holiness. "And a bull or a donkey falls into it" - meaning that then obviously the externalities (kelipot) will fall in it. "The owner of the well will pay", meaning, this is the reward of the tzadik, that the Holy One of Blessing, the owner and master of all holiness and awe, will reward the tzadik in the world to come. And not only that but also "the worth in silver will pay to the owner" meaning that this is also the reward, that this awe and this holiness that cause people to return to God, and add more awe and love and desire to serve God, and this is "silver" [kesef] from the expression "truly longing for" [nikhsof nikhsafta, see Gen. 31:30] that is, the desire and the love go back to the Owner. And it is through this that I explained "words that come from the heart enter in the heart": they enter back into they heart from which they came in truth, those words come back and enter the heart, and add to the heart more holiness. And in the Gemara (Bava Kamma 50a) they asked a difficult question: "if regarding the uncovering of a well there is obligation, all the more so there should be obligation for digging one!" this can be understood as we explained above, if the obligation of the tzadik is to open the hearts of the people with/in the springs of awe, all the more so it is to dig. "To bring a digger after a digger" (Bava Kamma 50a) meaning, if at the first time the tzadik is unable to awaken the heart, the tzadik should go back and try, through the way "you will surely admonish" (Lev. 19:17).
5
וזהו "ויחן בנחל גרר" ר"ל כאשר ראה יצחק שאינם פונים אל יראתו ללמוד ממנו, היה הוא מתגבר והולך בקדושתו עד הנחל העליון שהוא נחל ה' והמשיך משם יראה והתעוררות עליהם, כי כן דרך הצדיק להמשיך התעוררות יראה רוממות מעולמות העליונים על כל בני אדם, וזהו "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם ויסתמום פלשתים", היה הוא חוזר והעיר את רוחם ביראה שלימה, והעיר היראה הקודמת שהכניס בהם אברהם אבינו ע"ה.
And this is "and he encamped in Nahal Gerar" (Gen. 26:17)- meaning, when Yitzchak saw that they did not turn to his awe to learn from him, he strengthened himself and continued in his holiness until the Upper River, which is the River of the Living Presence, and continued from there to show awe and to awaken them, as it is the way of the tzadik to continue the awakening of awe, the [awareness of] the exaltedness of the Higher Worlds to all human beings. And this is "and Yitzchak encamped, and he dug the wells of water that were dug in the days of Avraham and the Philistines stopped up": he went back and awakened their spirits in complete awe, and awakened the previous awe that Avraham Avinu PBUH inserted in them.
ויזרע יצחק בארץ ההיא כו'. דהנה דוד המלך ע"ה אמר "אור זרוע לצדיק כו'", יש לפרש דאור הוא זרוע אצל הצדיק, דהיינו הקדושה והאור שבו הוא כמו זריעה שעושה פירות, שהוא גורם בקדושתו התעוררות יראה על כל העולם וזורע בבני אדם האור הקדושה, "ולישרי לב שמחה" ר"ל ואותם שאינם רק ישרי לב, יש להם מדרגת שמחה, דהיינו שבני אדם שמחים עמהם בראותם אותם, אבל אינם יכולים להזריע אורות קדושות באחרים. וזהו "ויזרע יצחק בארץ ההיא" כנ"ל, שהזריע בבני אדם יראה וקדושה, "וימצא בשנה ההיא מאה שערים", דחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. והם נתקנו נגד מאה נפשות שהיו מתים בכל יום ותיקן דוד המלך ע"ה נגדם מאה ברכות, והצדיק הזה המזריע קדושה ויראה בבני אדם הרי הוא כאילו מחיה אותם, ועל ידי זה הוא גורם תיקון למאה שערים הידועים, כי לכל איש ואיש יש שער מיוחד לו, והמקיימו הוא מתקן אותו השער המיוחד.
And Yitzchak sowed in that land and attained 100 measures (Gen. 26:12) - behold, King David PBUH said: "a light is sown for the righteous" (Ps. 97:11). One can explain that the light is sown in the tzadik's sphere, that is, the light and the holiness that are in the tzadik are like a seedling that makes fruit, since the tzadik causes the awakening of awe in all the world because of the tzadik's holiness, and the light of holiness is sown in people. "And joy for the upright in heart" - meaning, and for those, who are merely upright in heart, they have the level of joy, meaning, that all humans are joyful when they see them, yet they can't sow holy lights on others. And this is "Yitzchak sowed in that land", as we explained, he sowed awe and holiness inside people. "And he attained one hundred measures/gates" since a person is obligated to say a hundred blessings every day. And they correspond to the hundred people that died every day, and King David PBUH established one hundred blessings corresponding to them. This tzadik, sowing awe in people, is as if he was giving them life. Through this he caused a fixing to the known 100 gates, since every person has their own gate, and one who sustains a person fixes that person's specific gate.
"וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם כו'", ולכאורה האיך מקושר הפסוק הזה לכאן? וגם מה בא להשמיענו בזה? וגם יש לדקדק שאמר לו אבימלך לך מאתנו כו', ונאמר בפסוק וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר, ונמצא איך מובן הפסוק וישב ויחפור את בארות המים כו' הלא הלך משם. ורש"י ז"ל הרגיש בזה ע"ש. ועל פי דרכינו הנ"ל הורה לנו התורה הקדושה דרכי בני אדם הנתעוררים ביראה ע"י הצדיק. ואח"כ אם תסור מהם היראה ע"י שלא התמידו עליה בתמידות להתגבר בדרכי השם, אזי נדמה להם שהם יראים ושלימים יותר מהצדיקים העובדים באמת, וזהו הפירוש כאן, שראו שיצחק היה מתגבר ביראתו וקדושתו, היה נדמה להם שאין מעשיו כראוי ואינם כמעשיהם שהם טובים ממנו, וזה הטעות בא להם מחמת שהחזיקו ביראה בימי אברהם ואח"כ היו נרפים ממנה, וזהו שאמר הכתוב "וכל הבארות" דהיינו מעיינות היראה והקדושה אשר נתעוררו ונחפרו ונפתחו ע"י אברהם אביו, "סתמום פלשתים" דהיינו אח"כ נסתם מהם המעיינות היראה, "וימלאום עפר" ר"ל בגשמיות, [שמילאו] את היראה במצות אנשים מלומדה.
"And all the wells that the servants of Avraham had dug" (Gen. 26:15) - at a first glance, how does this verse connected to this part? And also - what does this come to teach us? And we also have to understand why Avimelech said to him "go from us" (Gen. 26:16). And the verse says "And Itzchak went from there, and encamped in the river Gerar and settled there" (Gen. 26:17). And we need to understand how the verse understands that he settled and dug the wells, etc, wasn't he gone from there? And Rashi felt something here, see his commentary. And according to our way, the holy Torah is teaching us the ways of the people who are awakened to awe through the tzadik. And after that, if awe leaves them due to the fact that they were not persistent with it, with the clear goal of conquering the ways of Hashem, then it looks to them that they are full of awe, and even more complete than the tzadikim that serve God in truth, and this is the explanation for here. They saw that Yitzchak was conquering his awe and his holiness, and it appeared to them that his deeds were not proper, and were not like their own deeds, which were better than his. This mistake came to them because they stuck with the awe from the days of Avraham, and after that, they were exhausted due to it, and this is what the Text says "all the wells", meaning, the springs of awe and holiness that were awakened and dug and opened through Avraham Avinu, "the Philistines had stopped up" meaning, after that the springs of awe were stopped up "filled them with dust" meaning, with physicality, that is, people had lost the awe when doing mitzvot, as they did them just as a matter of course.
לכן "ויאמר אבימלך לך מעמנו כי עצמת כו'", ר"ל שהיה נראה להם יראת יצחק דבר חדש ותימה ואינו מתוקן כמעשיהם, מה עשה יצחק? "וילך משם ויחן בנחל", דהנה צדיק הנ"ל שיש לו אור גדול בכדי שיוכל להזריע באחרים, אזי עליו הדבר מוטל להתאמץ בכל אופן בכל יכולתו כדי להכניס יראה בלב בני אדם.
Therefore "and Avimelech said 'go from us because you have grown too much' etc" (Gen. 26:16) - meaning, that the awe of Yitzchak was seen by them as a new thing. And is this surprising? Yitzchak's deeds were not conforming to their deeds from the outset. What did Yitzchak do? "he went from there and encamped in the Nahal" - since the tzadik, who has a great light to the point that the tzadik can sow it in others, then it is on the tzadik to strengthen him/her/themselves in any way possible, with all their ability, so as to introduce awe in the hearts of people.
וזה יש לומר רמז הכתוב "כי יפתח איש בור כו'", "כי" הוא לשון "אשר", דהיינו שהחיוב מוטל על הצדיק הנקרא "איש" שיפתח את ה"בור", רמז למעייני היראה והקדושה, לפתוח לבות בני אדם ביראה וקדושה רבה, "או כי יכרה איש בור", "יכרה" הוא לשון חפירה, שמתחיל לחפור ולחקוק בלבות בני אדם יראה וקדושה, "ונפל שמה שור או חמור" ר"ל אז בוודאי יפול שמה הקליפות, "בעל הבור ישלם" ר"ל זה שכרו של הצדיק הזה, שהשי"ת ב"ה שהוא בעל ואדון לכל הקדושות והיראות ישלם לו שכרו לעוה"ב, ולא עוד אלא "כסף ישיב לבעליו" פירוש דגם זה שכרו, שהיראה והקדושה הזאת שגורם לבני אדם תשוב אליו ויוסיף בו עוד יראה ואהבה ותשוקה לעבודתו ית"ש, וזהו "כסף" כו' לשון נכסף נכספת, דהיינו התשוקה והאהבה ישיב לבעליו. ועל דרך הזה פרשתי "דברים היוצאין מן הלב נכנסים ללב", פירוש לאותו לב עצמו שיצאו ממנו באמת, אותן הדברים חוזרים ונכנסים בלבו ומוסיפים לו עוד קדושה. ומקשו בגמרא "אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כל שכן", פירושו לפי דרכינו הנ"ל, אם החיוב על הצדיק לפתוח לבות בני אדם במעייני היראה כ"ש על הכריה, ומשני "להביא כורה אחר כורה", דהיינו אם בפעם אחד לא יפעול לעורר לבם, יחזור ויוכיח ע"ד הוכח תוכיח.
And regarding this one should point out that there is a hint in the Text "if a person uncovers a well" (Ex. 21:33) - 'if' implies the expression 'when' that is, the obligation is with the tzadik, who is called 'person', that uncovers a "well" which is a hint to the springs of awe and holiness, to open the hearts of people in greater awe and holiness. "Or when a person digs a well" - "dig" is an expression of excavation, that one begins excavating and carving into the hearts of people awe and holiness. "And a bull or a donkey falls into it" - meaning that then obviously the externalities (kelipot) will fall in it. "The owner of the well will pay", meaning, this is the reward of the tzadik, that the Holy One of Blessing, the owner and master of all holiness and awe, will reward the tzadik in the world to come. And not only that but also "the worth in silver will pay to the owner" meaning that this is also the reward, that this awe and this holiness that cause people to return to God, and add more awe and love and desire to serve God, and this is "silver" [kesef] from the expression "truly longing for" [nikhsof nikhsafta, see Gen. 31:30] that is, the desire and the love go back to the Owner. And it is through this that I explained "words that come from the heart enter in the heart": they enter back into they heart from which they came in truth, those words come back and enter the heart, and add to the heart more holiness. And in the Gemara (Bava Kamma 50a) they asked a difficult question: "if regarding the uncovering of a well there is obligation, all the more so there should be obligation for digging one!" this can be understood as we explained above, if the obligation of the tzadik is to open the hearts of the people with/in the springs of awe, all the more so it is to dig. "To bring a digger after a digger" (Bava Kamma 50a) meaning, if at the first time the tzadik is unable to awaken the heart, the tzadik should go back and try, through the way "you will surely admonish" (Lev. 19:17).
וזהו "ויחן בנחל גרר" ר"ל כאשר ראה יצחק שאינם פונים אל יראתו ללמוד ממנו, היה הוא מתגבר והולך בקדושתו עד הנחל העליון שהוא נחל ה' והמשיך משם יראה והתעוררות עליהם, כי כן דרך הצדיק להמשיך התעוררות יראה רוממות מעולמות העליונים על כל בני אדם, וזהו "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם ויסתמום פלשתים", היה הוא חוזר והעיר את רוחם ביראה שלימה, והעיר היראה הקודמת שהכניס בהם אברהם אבינו ע"ה.
And this is "and he encamped in Nahal Gerar" (Gen. 26:17)- meaning, when Yitzchak saw that they did not turn to his awe to learn from him, he strengthened himself and continued in his holiness until the Upper River, which is the River of the Living Presence, and continued from there to show awe and to awaken them, as it is the way of the tzadik to continue the awakening of awe, the [awareness of] the exaltedness of the Higher Worlds to all human beings. And this is "and Yitzchak encamped, and he dug the wells of water that were dug in the days of Avraham and the Philistines stopped up": he went back and awakened their spirits in complete awe, and awakened the previous awe that Avraham Avinu PBUH inserted in them.