תפלה עיקרה בלב כמו שאמרו (תענית ב.) עבודה שהיא בלב כו' זו תפלה וכן המתפלל צריך שיכוין את לבו (ברכות לא.) וטובא. ותורה כפי הנראה עיקרה במוח אבל אנו מבקשים ותן בלבנו בינה וגו' כידוע דיש חכמה ובינה שהם מוחא ולבא. פירוש חכמה הוא כללי דברי תורה המפורשים ובינה הוא התבוננות דבר מתוך דבר המפורש לדון ולהורות בשעת מעשה. וכן מצינו בלשון חכמים בסנהדרין (לה.) ליבא דאינשי אינשי הרי דההתחדשות נובע מן הלב. וחכמה ובינה הם תרין רעין דלא מתפרשין (זח"ג ד ע"א) כי תורה נקרא רק מה שמורה ללב וכדרך שאמרו (ירושלמי ברכות פרק א הלכה ב ח.) הלמד שלא לעשות נוח כו' והאומר אין לו אלא תורה אף תורה כו' (כמ"ש יבמות קט:) ונאמר למה זה מחיר וגו' ולב אין כל שלב אין אף על פי שיודע דברי תורה נקרא כסיל רק שמחיר בידו לקנות חכמה כי אף חכמה אין בידו כל שאינו בלב שזה כדרך שאמרו (סנהדרין קו:) בדואג כל תורתו משפה ולחוץ פירוש שאין נבלע בלב כענין ולרשע וגו' עלי פיך היינו בפה בלבד. ועיקר התורה רק שיהיה נבלע בלב כמו שכתוב בויקרא רבה (ריש פרשה יז) על פסוק מסילות בלבבם דשבילין דאורייתא כבישין בלבהון. ובשוחר טוב (מזמור קיט) על פסוק בלבי צפנתי אמרתך כל מי שדברי תורה בלבו אין יצר הרע שולט ונוגע בלבו. ואינו סותר מה שאמרו בסוכה (נב.) על פסוק כי הגדיל לעשות ובתלמידי חכמים יותר מכולם דטעם אין שולט כדרך שאמרו שילהי חגיגה (כז.) אין אור של גיהנם שולט ולא אמר אין נכנס לגיהנם רק למדו ממזבח הזהב דהיה אור בוער רק שאין מכלה. מה שאין כן דואג דנדחה מחלק עולם הבא הרי מכלה על זה אמרו משפה ולחוץ. ומכל מקום דורשי רשומות אמרו כו' (סנהדרין קד:) פירוש דחלק עולם הבא נקרא בינה כנודע דהיינו רק על ידי הבינה שבלב. אבל יש רשומות והיא מקום יותר עליון דלא קיימא לשאלא ואין השגת אדם שם רק ברשימו שלו. שם אף זה דמשפה ולחוץ אין נדחה. דהוא למעלה מן הלב וסוף מעשה דבוק במחשבה תחלה בעולם הזה שהוא עולם המעשה ועקימת שפתיו הוי מעשה אף בזה יש קדושה ומועיל להכניס הקדושה בלב על ידי כן וזה טעם וחיים ביד לשון (משלי יח, כא).
Prayer is primarily a matter of the heart, as it says in Ta'anit 2a, "The work that is in the heart—this is prayer," and also in Berachot 31a, "One who prays must direct their heart." This is well-established.
2
In contrast, Torah study seems to be primarily a matter of the mind. However, we pray, "and place in our hearts understanding," as it's known that there is both chochmah (wisdom) and binah (understanding), which correspond to the mind and heart, respectively.
3
Chochmah refers to the general, explicit teachings of the Torah.
4
Binah is the ability to deduce one concept from another, applying explicit teachings to make practical judgments and rulings.
5
We find a similar idea in Sanhedrin 35a, "The heart of people are people," which means that innovation and creativity stem from the heart.
6
Chochmah and binah are two inseparable companions (Zohar III, 4a). The Torah is only truly called "Torah" when it instructs the heart. This is like the saying in the Jerusalem Talmud (Berachot 1:2), "He who studies without the intention to act, it would be better for him..." and also, "He who says he only has Torah, even his Torah will be..." (as written in Yevamot 109b).
7
The verse "Why is there a price in the hand of a fool to acquire wisdom, since he has no heart?" (Proverbs 17:16) means that even if a person knows the words of the Torah, they're considered a fool if their heart isn't engaged. The verse says they don't even have wisdom, for true wisdom doesn't reside in the mind alone; it must also be in the heart. This is like what was said about Do'eg (Sanhedrin 106b), that "all his Torah was from his lips outward," meaning it wasn't absorbed into his heart, similar to the verse, "To the wicked, God says... 'for you recite My statutes with your mouth'" (Psalm 50:16), which means it's only in their mouth.
8
The essence of Torah is that it must be absorbed into the heart. As stated in Vayikra Rabbah (17:1), on the verse "highways in their hearts" (Psalm 84:6), "the paths of Torah are paved in their hearts." In Shocher Tov (Psalm 119), on the verse "I have hidden Your word in my heart," it says that for anyone who has the words of Torah in their heart, the yetzer hara (evil inclination) cannot rule or touch their heart.
9
This doesn't contradict what is said in Sukkah 52b, on the verse "for He has done a great thing," which applies to Torah scholars more than anyone else. The reason their heart is not ruled is similar to what's said in Chagigah 27a: the fire of Gehinnom (hell) does not rule over them; it doesn't say it doesn't enter. They learned this from the golden altar, where fire burned but didn't consume it. However, in Do'eg's case, he was rejected from the portion of the World to Come, meaning the fire did consume him. This is why it was said of him that his Torah was "from his lips outward."
10
Nevertheless, the "darshanei reshumot" (expositors of subtle impressions) said... (Sanhedrin 104b). This means that the portion of the World to Come is called binah, which is known to be attained only through the binah of the heart. However, there are also "reshumot" (imprints or impressions), a higher place that is not subject to questioning and is beyond human comprehension, existing only as an imprint. In that realm, even the one whose Torah is "from his lips outward" is not rejected. This is because it is a level higher than the heart. Ultimately, the end of an action is connected to the initial thought. In this world, which is the world of action, the movement of one's lips is an action. Even this has holiness and can serve to bring holiness into the heart. This is the meaning of the verse "and life is in the hand of the tongue" (Proverbs 18:21).
תפלה עיקרה בלב כמו שאמרו (תענית ב.) עבודה שהיא בלב כו' זו תפלה וכן המתפלל צריך שיכוין את לבו (ברכות לא.) וטובא. ותורה כפי הנראה עיקרה במוח אבל אנו מבקשים ותן בלבנו בינה וגו' כידוע דיש חכמה ובינה שהם מוחא ולבא. פירוש חכמה הוא כללי דברי תורה המפורשים ובינה הוא התבוננות דבר מתוך דבר המפורש לדון ולהורות בשעת מעשה. וכן מצינו בלשון חכמים בסנהדרין (לה.) ליבא דאינשי אינשי הרי דההתחדשות נובע מן הלב. וחכמה ובינה הם תרין רעין דלא מתפרשין (זח"ג ד ע"א) כי תורה נקרא רק מה שמורה ללב וכדרך שאמרו (ירושלמי ברכות פרק א הלכה ב ח.) הלמד שלא לעשות נוח כו' והאומר אין לו אלא תורה אף תורה כו' (כמ"ש יבמות קט:) ונאמר למה זה מחיר וגו' ולב אין כל שלב אין אף על פי שיודע דברי תורה נקרא כסיל רק שמחיר בידו לקנות חכמה כי אף חכמה אין בידו כל שאינו בלב שזה כדרך שאמרו (סנהדרין קו:) בדואג כל תורתו משפה ולחוץ פירוש שאין נבלע בלב כענין ולרשע וגו' עלי פיך היינו בפה בלבד. ועיקר התורה רק שיהיה נבלע בלב כמו שכתוב בויקרא רבה (ריש פרשה יז) על פסוק מסילות בלבבם דשבילין דאורייתא כבישין בלבהון. ובשוחר טוב (מזמור קיט) על פסוק בלבי צפנתי אמרתך כל מי שדברי תורה בלבו אין יצר הרע שולט ונוגע בלבו. ואינו סותר מה שאמרו בסוכה (נב.) על פסוק כי הגדיל לעשות ובתלמידי חכמים יותר מכולם דטעם אין שולט כדרך שאמרו שילהי חגיגה (כז.) אין אור של גיהנם שולט ולא אמר אין נכנס לגיהנם רק למדו ממזבח הזהב דהיה אור בוער רק שאין מכלה. מה שאין כן דואג דנדחה מחלק עולם הבא הרי מכלה על זה אמרו משפה ולחוץ. ומכל מקום דורשי רשומות אמרו כו' (סנהדרין קד:) פירוש דחלק עולם הבא נקרא בינה כנודע דהיינו רק על ידי הבינה שבלב. אבל יש רשומות והיא מקום יותר עליון דלא קיימא לשאלא ואין השגת אדם שם רק ברשימו שלו. שם אף זה דמשפה ולחוץ אין נדחה. דהוא למעלה מן הלב וסוף מעשה דבוק במחשבה תחלה בעולם הזה שהוא עולם המעשה ועקימת שפתיו הוי מעשה אף בזה יש קדושה ומועיל להכניס הקדושה בלב על ידי כן וזה טעם וחיים ביד לשון (משלי יח, כא).
Prayer is primarily a matter of the heart, as it says in Ta'anit 2a, "The work that is in the heart—this is prayer," and also in Berachot 31a, "One who prays must direct their heart." This is well-established.
In contrast, Torah study seems to be primarily a matter of the mind. However, we pray, "and place in our hearts understanding," as it's known that there is both chochmah (wisdom) and binah (understanding), which correspond to the mind and heart, respectively.
Chochmah refers to the general, explicit teachings of the Torah.
Binah is the ability to deduce one concept from another, applying explicit teachings to make practical judgments and rulings.
We find a similar idea in Sanhedrin 35a, "The heart of people are people," which means that innovation and creativity stem from the heart.
Chochmah and binah are two inseparable companions (Zohar III, 4a). The Torah is only truly called "Torah" when it instructs the heart. This is like the saying in the Jerusalem Talmud (Berachot 1:2), "He who studies without the intention to act, it would be better for him..." and also, "He who says he only has Torah, even his Torah will be..." (as written in Yevamot 109b).
The verse "Why is there a price in the hand of a fool to acquire wisdom, since he has no heart?" (Proverbs 17:16) means that even if a person knows the words of the Torah, they're considered a fool if their heart isn't engaged. The verse says they don't even have wisdom, for true wisdom doesn't reside in the mind alone; it must also be in the heart. This is like what was said about Do'eg (Sanhedrin 106b), that "all his Torah was from his lips outward," meaning it wasn't absorbed into his heart, similar to the verse, "To the wicked, God says... 'for you recite My statutes with your mouth'" (Psalm 50:16), which means it's only in their mouth.
The essence of Torah is that it must be absorbed into the heart. As stated in Vayikra Rabbah (17:1), on the verse "highways in their hearts" (Psalm 84:6), "the paths of Torah are paved in their hearts." In Shocher Tov (Psalm 119), on the verse "I have hidden Your word in my heart," it says that for anyone who has the words of Torah in their heart, the yetzer hara (evil inclination) cannot rule or touch their heart.
This doesn't contradict what is said in Sukkah 52b, on the verse "for He has done a great thing," which applies to Torah scholars more than anyone else. The reason their heart is not ruled is similar to what's said in Chagigah 27a: the fire of Gehinnom (hell) does not rule over them; it doesn't say it doesn't enter. They learned this from the golden altar, where fire burned but didn't consume it. However, in Do'eg's case, he was rejected from the portion of the World to Come, meaning the fire did consume him. This is why it was said of him that his Torah was "from his lips outward."
Nevertheless, the "darshanei reshumot" (expositors of subtle impressions) said... (Sanhedrin 104b). This means that the portion of the World to Come is called binah, which is known to be attained only through the binah of the heart. However, there are also "reshumot" (imprints or impressions), a higher place that is not subject to questioning and is beyond human comprehension, existing only as an imprint. In that realm, even the one whose Torah is "from his lips outward" is not rejected. This is because it is a level higher than the heart. Ultimately, the end of an action is connected to the initial thought. In this world, which is the world of action, the movement of one's lips is an action. Even this has holiness and can serve to bring holiness into the heart. This is the meaning of the verse "and life is in the hand of the tongue" (Proverbs 18:21).