במדרש ואחר עורי נקפו זאת אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו לדבוק בזאת הברית ומבשרי אחזה אלקי אלולי שמלתי עצמי מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי. אף שגם מקודם נראה אליו השי"ת אך ההפרש שמקודם הי' המראה בחסד עליון כמ"ש ויחשבה לו צדקה ועתה זכה במעשיו להיות נגלה אליו. כי בודאי צדקתו של אברהם אע"ה הי' טמון בו אך כי לא הי' יכול להוציא מכח אל הפועל בלי המילה שהוא תיקון הגוף ונקרא ברית שע"י המילה מתקשר כח הנשמה בהגוף. וכן שבת נק' ברית עולם כמו מילה בנפש. ואחז"ל שבשבת יש לכל איש ישראל נשמה יתירה. ביאור הענין דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים וכח ההשפעה שבא מהשי"ת אין ביכולת כלי הגוף לקבל הכל וכמו כלי שממלאין אותה עד שנשפך על שפתה מבחוץ כמו כן נשאר כח הנשמה שאינה נכנסת באדם. וכפי מה שמתקן הגוף נמשך בו יותר כח הנשמה. ולזאת בש"ק ניתוסף קדושה בעולם ומאיר אור הנשמה. וכמו כן ע"י המילה מתקשר הגוף להארת הנשמה. וז"ש מבשרי אחזה. שע"י המילה הי' דביקות להגוף במראה אלקות ומקודם כ' ויפול על פניו כו' כי לא הבין מקודם איך להתדבק בהמראה ז"ש מהיכן הי' הקב"ה נגלה אלי פי' שלא הייתי משיג אופן המראה. אך כי היפלא מה' דבר והקב"ה נתגלה עליו מקודם בדרך נס ופלא. ועתה נאמר והוא יושב פתח האהל פי' שנפתח לו שערי הנבואה בזכותו כנ"ל. ואיתא במדרש כי ירא אאע"ה שע"י המילה יתרחקו ממנו הבריות. ועתה אמר הרבה גרים באו כו'. שבאמת מאחר שראינו שהקב"ה בחר בנו והבדילנו מן העמים אף כי המכוון שבנ"י ימשיכו כל הברואים אליו ית'. מוכח כי זה לטובה יחשב להם שע"י שבנ"י יכולין להתקדש כראוי ואין מעשיהם הרעים מעכבים לבנ"י ע"י שהם נבדלין מהם ועל ידי זה יכולין בנ"י לתקן עצמם כראוי וממילא יוכל להתמשך מהם הארות הראוים לכל הנבראים כפי מדריגותיהם:
The Midrash (Bereishis Rabbah 48:2) explains that after Avraham circumcised himself, many converts joined him, as it says, "From my flesh, I behold Hashem." Avraham proclaimed that without the circumcision, Hashem could not have revealed Himself fully to him. This implies that while Hashem revealed Himself to Avraham even before the circumcision, the nature of the revelation changed. Before the circumcision, it was an act of divine grace, but afterward, it was a merit Avraham earned through his actions. The Sfas Emes elaborates that Avraham's righteousness was inherent but could not manifest fully until the act of circumcision, which perfected his body and allowed the divine soul to connect more deeply. Similarly, on Shabbos, Jews receive an extra soul, signifying a covenant in time, just as milah is a covenant in the body. The verse (Bereishis 2:7) "Hashem blew into him a living soul" illustrates that the divine energy given to man is limitless, and the body must be purified to contain more of this soul. Thus, through circumcision and Shabbos, one draws more divine light into oneself. Avraham's concern that circumcision would distance converts was unfounded, as many more joined him afterward. This is because being separate and holy allowed Bnei Yisrael to avoid the negative influences of other nations, thus enabling them to repair themselves properly. Consequently, they could draw down divine light to the rest of creation. This separation was not a barrier but a means to elevate and connect all nations to Hashem through Bnei Yisrael's holiness.
4
מה ששאל אברהם אע"ה מהם עצה נראה שהיה רק לטובתם שע"י העצה שיתנו יהי' להם קצת זכות במצות המילה. שוב ראיתי שכן הוא בדברי מו"ז ז"ל:
Avraham asked Aner, Eshkol, and Mamre for advice about whether to circumcise himself. This request was for their benefit, so they could gain some merit from the mitzvah of milah through their counsel. I later found that this idea is indeed mentioned in the works of the Chidushei Harim.
5
בפסוק בי נשבעתי כו' יען עשית הדבר הזה כו' ברך אברכך ארבה את זרעך כו'. קשה כי אלה הברכות והבטחות כבר הבטיח לו הקב"ה קודם הנסיון ומה השכר. אכן זה השכר שיהי' לו כל אלה הברכות בזכות מעשיו ומקודם כתיב ויחשבה לו צדקה ואאע"ה ביקש שיהי' הכל עפ"י מעשיו. ואמת שמה שבא בזכות מעשה האדם הוא קיים לעד. וזה עצמו מה שביקש על הבנים אף שהאמין בהבטחתו ית' רק שזה הי' מבוקשו לזכות בעצמו לכל זה וז"ש יען כו' פי' בזכות מעשיך יהי' לך כל זה:
After Avraham passed the test of the Akeida, Hashem blessed him, saying, "Since you did this thing, I will bless you and make your children multiply" (Bereishis 22:16-17). This blessing, however, had already been promised to Avraham beforehand. So, what new reward was Hashem giving him now? The difference is that previously, Hashem's promises were considered a gift of charity, but now, Avraham earned these blessings through his own merits. Avraham was not content with receiving blessings as a gift; he wanted to earn them through his actions. Something merited through one’s own deeds lasts forever. Therefore, even after Hashem's initial promise, Avraham requested children, desiring to achieve this through his own merit. Hashem's promise "Since you passed this test" signifies that Avraham now merited these blessings through his own righteous actions.
6
ובפסוק עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. אף כי הכל נגלה לפניו ית'. אך כי מקודם הי' היראה בכחו ולא בפועל. וביאור הענין כי המעשה שהאדם עושה ע"י היראה מעשה זו מחזרת את היראה והשלמת היראה הוא במעשה ולא נק' ירא שמים בשלימות כשאינו מביא היראה בפועל ובמעשה. לכן עתה נעשה ירא אלקים בשלימות. פי' שע"י עשיית מעשה בהיראה יש לו דביקות בהיראה ונקרא ירא אלקים אתה. וזה הלשון במד' מטות כאותן שנקראו יראי אלקים פי' שהיראה דביקה בגופם:
In the verse "Now I know that you fear Hashem" (Bereishis 22:12), the word "now" signifies that although everything is revealed to Hashem, the fear Avraham had was previously in potential and not yet actualized. The act of performing a mitzvah out of fear of Hashem transforms that potential into reality. It is through the action itself that the fear of Hashem is fully realized and completed. Therefore, Avraham's fear of Hashem became complete only after the Akeida. By performing the mitzvah with fear, he truly became "fearful of Hashem." This aligns with the Midrash Matos (Bamidbar Rabbah 22:1) which states that those termed "fearful of Hashem" have their fear intrinsically connected to their physical being.
תרל"ו
5636
ב"ה
With G-d's Blessing
במדרש ואחר עורי נקפו זאת אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו לדבוק בזאת הברית ומבשרי אחזה אלקי אלולי שמלתי עצמי מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי. אף שגם מקודם נראה אליו השי"ת אך ההפרש שמקודם הי' המראה בחסד עליון כמ"ש ויחשבה לו צדקה ועתה זכה במעשיו להיות נגלה אליו. כי בודאי צדקתו של אברהם אע"ה הי' טמון בו אך כי לא הי' יכול להוציא מכח אל הפועל בלי המילה שהוא תיקון הגוף ונקרא ברית שע"י המילה מתקשר כח הנשמה בהגוף. וכן שבת נק' ברית עולם כמו מילה בנפש. ואחז"ל שבשבת יש לכל איש ישראל נשמה יתירה. ביאור הענין דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים וכח ההשפעה שבא מהשי"ת אין ביכולת כלי הגוף לקבל הכל וכמו כלי שממלאין אותה עד שנשפך על שפתה מבחוץ כמו כן נשאר כח הנשמה שאינה נכנסת באדם. וכפי מה שמתקן הגוף נמשך בו יותר כח הנשמה. ולזאת בש"ק ניתוסף קדושה בעולם ומאיר אור הנשמה. וכמו כן ע"י המילה מתקשר הגוף להארת הנשמה. וז"ש מבשרי אחזה. שע"י המילה הי' דביקות להגוף במראה אלקות ומקודם כ' ויפול על פניו כו' כי לא הבין מקודם איך להתדבק בהמראה ז"ש מהיכן הי' הקב"ה נגלה אלי פי' שלא הייתי משיג אופן המראה. אך כי היפלא מה' דבר והקב"ה נתגלה עליו מקודם בדרך נס ופלא. ועתה נאמר והוא יושב פתח האהל פי' שנפתח לו שערי הנבואה בזכותו כנ"ל. ואיתא במדרש כי ירא אאע"ה שע"י המילה יתרחקו ממנו הבריות. ועתה אמר הרבה גרים באו כו'. שבאמת מאחר שראינו שהקב"ה בחר בנו והבדילנו מן העמים אף כי המכוון שבנ"י ימשיכו כל הברואים אליו ית'. מוכח כי זה לטובה יחשב להם שע"י שבנ"י יכולין להתקדש כראוי ואין מעשיהם הרעים מעכבים לבנ"י ע"י שהם נבדלין מהם ועל ידי זה יכולין בנ"י לתקן עצמם כראוי וממילא יוכל להתמשך מהם הארות הראוים לכל הנבראים כפי מדריגותיהם:
The Midrash (Bereishis Rabbah 48:2) explains that after Avraham circumcised himself, many converts joined him, as it says, "From my flesh, I behold Hashem." Avraham proclaimed that without the circumcision, Hashem could not have revealed Himself fully to him. This implies that while Hashem revealed Himself to Avraham even before the circumcision, the nature of the revelation changed. Before the circumcision, it was an act of divine grace, but afterward, it was a merit Avraham earned through his actions.
The Sfas Emes elaborates that Avraham's righteousness was inherent but could not manifest fully until the act of circumcision, which perfected his body and allowed the divine soul to connect more deeply. Similarly, on Shabbos, Jews receive an extra soul, signifying a covenant in time, just as milah is a covenant in the body. The verse (Bereishis 2:7) "Hashem blew into him a living soul" illustrates that the divine energy given to man is limitless, and the body must be purified to contain more of this soul. Thus, through circumcision and Shabbos, one draws more divine light into oneself.
Avraham's concern that circumcision would distance converts was unfounded, as many more joined him afterward. This is because being separate and holy allowed Bnei Yisrael to avoid the negative influences of other nations, thus enabling them to repair themselves properly. Consequently, they could draw down divine light to the rest of creation. This separation was not a barrier but a means to elevate and connect all nations to Hashem through Bnei Yisrael's holiness.
מה ששאל אברהם אע"ה מהם עצה נראה שהיה רק לטובתם שע"י העצה שיתנו יהי' להם קצת זכות במצות המילה. שוב ראיתי שכן הוא בדברי מו"ז ז"ל:
Avraham asked Aner, Eshkol, and Mamre for advice about whether to circumcise himself. This request was for their benefit, so they could gain some merit from the mitzvah of milah through their counsel. I later found that this idea is indeed mentioned in the works of the Chidushei Harim.
בפסוק בי נשבעתי כו' יען עשית הדבר הזה כו' ברך אברכך ארבה את זרעך כו'. קשה כי אלה הברכות והבטחות כבר הבטיח לו הקב"ה קודם הנסיון ומה השכר. אכן זה השכר שיהי' לו כל אלה הברכות בזכות מעשיו ומקודם כתיב ויחשבה לו צדקה ואאע"ה ביקש שיהי' הכל עפ"י מעשיו. ואמת שמה שבא בזכות מעשה האדם הוא קיים לעד. וזה עצמו מה שביקש על הבנים אף שהאמין בהבטחתו ית' רק שזה הי' מבוקשו לזכות בעצמו לכל זה וז"ש יען כו' פי' בזכות מעשיך יהי' לך כל זה:
After Avraham passed the test of the Akeida, Hashem blessed him, saying, "Since you did this thing, I will bless you and make your children multiply" (Bereishis 22:16-17). This blessing, however, had already been promised to Avraham beforehand. So, what new reward was Hashem giving him now? The difference is that previously, Hashem's promises were considered a gift of charity, but now, Avraham earned these blessings through his own merits.
Avraham was not content with receiving blessings as a gift; he wanted to earn them through his actions. Something merited through one’s own deeds lasts forever. Therefore, even after Hashem's initial promise, Avraham requested children, desiring to achieve this through his own merit. Hashem's promise "Since you passed this test" signifies that Avraham now merited these blessings through his own righteous actions.
ובפסוק עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. אף כי הכל נגלה לפניו ית'. אך כי מקודם הי' היראה בכחו ולא בפועל. וביאור הענין כי המעשה שהאדם עושה ע"י היראה מעשה זו מחזרת את היראה והשלמת היראה הוא במעשה ולא נק' ירא שמים בשלימות כשאינו מביא היראה בפועל ובמעשה. לכן עתה נעשה ירא אלקים בשלימות. פי' שע"י עשיית מעשה בהיראה יש לו דביקות בהיראה ונקרא ירא אלקים אתה. וזה הלשון במד' מטות כאותן שנקראו יראי אלקים פי' שהיראה דביקה בגופם:
In the verse "Now I know that you fear Hashem" (Bereishis 22:12), the word "now" signifies that although everything is revealed to Hashem, the fear Avraham had was previously in potential and not yet actualized. The act of performing a mitzvah out of fear of Hashem transforms that potential into reality.
It is through the action itself that the fear of Hashem is fully realized and completed. Therefore, Avraham's fear of Hashem became complete only after the Akeida. By performing the mitzvah with fear, he truly became "fearful of Hashem." This aligns with the Midrash Matos (Bamidbar Rabbah 22:1) which states that those termed "fearful of Hashem" have their fear intrinsically connected to their physical being.