Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

במדבר, שבועות 11

Sefat Emet · Numbers, Shavuot, Chapter 11

‹›
  1. 1

    תרמ"ב

  2. 2

    עוד ליו"ט הנ"ל בקיצור

  3. 3

    בענין המנהג ללמוד בליל שבועות. לפי הפשוט עפ"י מ"ש חז"ל משתינוק מתחיל לדבר אביו מלמדו תורה. והאמת כי בימות הפסח וימי הספירה נתקן בחי' הדיבור כמ"ש בזוה"ק. וע"ז כתיב אנכי כו' המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. לכן צריכין מקודם לעסוק בתורה. ואז יהיב חכמה לחכימין וניתן בהתחדשות התורה:

  4. 4

    וביום הביכורים. כי יום זה הוא שעלה במחשבה מקודם כמ"ש בשביל בני ישראל שנקראו ראשית כמו כן בזמן זה עלה יום זה לפניו ובעבורו נברא העולם לכן נתעורר בו התחדשות ונק' תמיד יום הביכורים שדבוק בו הראשית לכן תקריבו מנחה חדשה. והוא הטוב הגנוז שבו מתקיים העולם ובכל יום מחדש בטובו מעשה בראשית רק שהוא נסתר כמ"ש מה רב טובך אשר צפנת. וביום זה נתגלה אור הצפון בפועל כמ"ש בזוה"ק שמות בפסוק ותצפנהו ג' ירחים ע"ש. וכ' ולא יכלה עוד הצפינו כענין שכתוב ולא יכול יוסף להתאפק שגברו כחן של בנ"י שהקדימו נעשה לנשמע מול כן גם השי"ת עשה לפנים משורת הדין ונתגלה מה שהי' צריך להיות נסתר:

  5. 5

    קריאת רות בחג השבועות. עפ"י הפסוק והי' כו' אם יגאלך טוב כו' כמ"ש בעתה אחישנה. ורצון הבורא ית' שיהיה גאולה העתידה בכח התורה ומצות לא בחנם. ואם יהי' כן יהי' שמחה יתירה. לכן כתיב והי' לשון שמחה. לכן צריכין בחג הזה להתעורר להתחזק בהתורה לזכות לגאולה ע"י התורה שנק' טוב. כי יום זה הקב"ה זוכר בנו. ממשמע שצוה לנו שלא לשכוח זה היום כדכתיב פן תשכח כו' יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב. כענין שכ' בזוה"ק ע"פ חי ה' אשר עמדתי לפניו באליהו הנביא ופי' בזוה"ק אשר עמדתי לפניו קודם שנשתלחה נשמתו לעוה"ז ע"ש. כמו כן כללות ישראל שעלה לפניו במחשבה בזכות מה שהיו עתידין ביום הזה לקבל התורה לכן צריכין לזכור בכל יום מתן תורה מכש"כ שנזכר לפניו במרום זה היום. והאמת כפי הזכירה למטה כן מתעורר ביותר הזכירה לפניו ית'. לכן יש לנו לקוות ביום הזה להיות נברא בו אורו של משיח הקדוש שיבוא במהרה בימינו אמן כי"ר:

  6. 6

    יום טוב הזה נקרא חג השבועות על שם השבועה שנשבעין ועומדין מהר סיני והוא ע"י שהי' לבנ"י מסירת נפש באמת כמ"ש שיצאה נשמתן של ישראל כמ"ש לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון קודם שאדם נברא משביעין אותו וכמו כן כשמסתלק מהעולם רואה השכינה כביכול ונתבטל אליו ית' והוא השבועה. כמו כן הי' התגלות אנכי ה' אלקיך בהר סיני ולכך יצאה נשמתן ולכן יכולין לקבל גם עתה בזה החג עול מלכותו ית' כראוי. וכבר כתבנו במ"א כי חג הפסח והשבועות הם בחי' תפילין של יד ותש"ר. קבלת מלכות שמים בפסח לשעבד הגוף ונפש הבהמיות בחי' תפילין ש"י לשעבד הכח. ובשבועות תפילין ש"ר כמ"ש וראו כל עמי הארץ כו' שם ה' נקרא עליך זהו תפילין ש"ר הוא לשעבד הדעת והשכל אליו ית'. כמו כן הסדר מקודם צריכין לבטל עצמו בלי דעת שלימה אח"כ זוכין לדעת שהיא התורה ותכלית הג' מועדות עפ"י סדר שאמרו חז"ל יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וזה מלכות שמים שלימה. וכן הענין בכלל בג' מועדות ושמ"ע שהוא בחי' תפלה. לכן בשבועות שתי הלחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי תש"י וש"ר בחי' אדם ובהמה תושיע ה' כי תפילין של יד הוא בחי' תורה שבע"פ התעוררות האדם וזוכה אח"כ להשפעת הדעת מן השמים בחי' תורה שבכתב:

    This holiday is called the Festival of Shavuot (Weeks) based on the oath (shavuah that they swore and remains, from [the experience] at Mount Sinai. And this is by way of a true sacrifice of the self - as they said, the soul of the Israelites departed. It is like they said (Weekday Siddur, Aleinu), "To You every knee will bend, every tongue will swear" - before a man is created, he is made to take an oath. And likewise when he departs from the world, he sees the Divine Presence, as it were, and is negated to Him, may He be blessed - and that is the oath. And so too was the revelation of, "I am the Lord, your God," at Mount Sinai; and that is why their souls departed. And that is why they are also able to properly accept the yoke of His Kingdom, may He be blessed, today on this festival. And we have already written in another place that the Festival of Pesach and of Shavuot [correspond to] the aspect of the hand tefillin and the head tefillin. The acceptance of the Kingdom of Heaven on Pesach to subjugate the body and the animal spirit is the aspect of the hand tefillin - to subjugate [physical] strength; but on Shavuot, it is the head tefillin. It is as they said (Berakhot 6a:19), "'And all the nations of the earth shall see, etc. the name of the Lord is called upon you' (Deuteronomy 28:10) - this is [a reference to] the head tefillin." It is to subjugate the mind and the intellect to Him, may He be blessed. So too is the order: First one must abnegate himself without complete knowledge; afterwards we merit to know that this is the Torah and the purpose of the three holidays. This is according to the order that our Sages, may their memory be blessed, said (Berakhot 15a:1): One should relieve himself, wash his hands, don tefillin, recite Shema, and pray - this is the complete [acceptance of] the Kingdom of Heaven. So too is the matter more generally of the three holidays and Shemini Atzeret, which is [associated with] the aspect of prayer. That is why the two breads are on Shavuot, as it is stated (Psalms 9:5), "[Wisdom says,] Come, eat my bread." The hand tefillin and the head tefillin [correspond to] the aspect of, "man and beast You deliver, O Lord" (Psalms 36:7). For the hand tefillin [corresponds] to the aspect of the Oral Torah, the arousal of man; and afterwards he merits the flow of knowledge from the Heavens, [corresponding to] the aspect of the Written Torah.

  7. 7

    איתא בעצרת על פירות האילן. הענין הוא שבחי' קבלת התורה. הי' הדעת שנכנס בעוה"ז להיות מוכנים לעשות פירות כי קודם שמקבלין דעת א"א להוליד תולדות. ומקודם הי' ב' אלפים תוהו וכ' לא תהו. בראה לשבת יצרה ועיקר הבריאה הי' שיתפשט לעשות תולדות כמ"ש אשר ברא אלקים לעשות. ובקבלת התורה נתקיים זאת לכן כ' וידבר כו' הדברים האלה לאמר. פי' שיתפשט כח המאמרות. וזה עיקר התורה שניתן לבנ"י כמ"ש חז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל הרבה להם תורה ומצות ה' חפץ כו' יגדיל תורה ויאדיר שרצה להיות הזכות ע"י בנ"י שהם ימשיכו כח התורה לכל המעשים ע"י המצות. וזה נעשה ביום הזה לכן יש לכל אחיזה בזה היום לכן יש בו גם ביטול יצה"ר שכל הטבע ג"כ מבטל עצמו ביום הזה ע"י שהתורה היא קיום כל הברואים לכן כתיב חמץ תאפינה כמ"ש בזוה"ק אמור. ועיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעשים טובים:

Hebrew: Sefat emet, Piotrków, 1905-1908 · Public Domain

English: Sefaria Community Translation · CC0

Texts from Sefaria.