במשנה מי שיש בו ג' דברים הללו מתלמידיו של א"א ע"ה עין טובה רוח נמוכה נפש שפלה כו' ולהיפוך בלעם הרשע כו' מה בין תלמידיו כו' תלמידי א"א אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב שנאמר להנחיל אוהבי יש ותלמידי בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת כו'. ומהו שם תלמידי בלעם. כי מה נלמד ממנו. ומדות רעות הללו עין רעה ורוח גבוהה כו' יוכל למצוא כל שוטה בלי לימוד. אך כי גם הרשעים מכניעים עצמם והרי אמר אם יתן לי כו' מלא ביתו כו' לא אוכל לעבור כו' ומזה עצמו נלמד שהי' נפש רחבה. כי זה נחשב אצלו לחשיבות להקב"ה מה שהוא מכניע עצמו אף שהוא חשוב מאוד. וכל ההכנעה שלו רק כדי לבוא למדריגה מה להתגאות אח"כ וז"ש נופל וגלוי עינים שע"י ההכנעה בא למדרגתו. אבל הצדיקים נפש שפלה שאין מבקשים רק להיות דבוק בחי החיים לידע תמיד שאין חיות לשום ברי' רק כח ה'. כגרזן ביד החוצב. וכל פעולה יהי' דבוק בכח הפנימיות. ומסיים מה בין תלמידיו כו' ופי' הבעש"ט אוכלין בעוה"ז ובזה עצמו נוחלין לעוה"ב מלשון נחל שממשיכין חיות השי"ת גם לעניני עוה"ז ע"ש. כי באמת עוה"ז דומה לפרוזדור כי עוה"ב למעלה מהשגה ואיך יוכל אדם לגשת לזה רק ע"י שמקרב עניני עוה"ז להקדושה זוכה שיתגלו לו עניני עוה"ב כי ב' אלו העולמות תלוין זה בזה. עוה"ז נעלם הקדושה ע"י התאוות וקליפות. ועוה"ב נעלם ע"י שמאין תמצא ונעלמת מכל. אך מי שמוציא הארה הגנוזה בתוך ההעלם שבעוה"ז. זוכה שיתגלה לו ההעלם שבעוה"ב ג"כ. וז"ש להנחיל אוהבי יש שזוכה לראות בבחי' אין כאילו הי' ממשות [וזה כל ענין הבריאה יש מאין שמקודם הי' רק אין. והש"י ע"י העשרה מאמרות שבתורה ברא העולם. באורייתא ברא קוב"ה עלמא. שפנימיות העולם הוא בחי' אין באמת כנ"ל] וזהו שעוה"ז כפרוזדור כו'. וזה לימוד אאע"ה להמשיך כל העשי' אחר חיות הפנימיות וממילא עין טובה כו' כיון שהכל כח הש"י בלבד. ולהיפוך לימוד בלעם הרשע שאף הכנעה לצורך גיאות. וז"ש לגרמייהו עבדין להיות לו מדרגה והתנשאות. ועי"ז יורש גיהנם ג"כ היפוך הנ"ל שאף שהי' לו קצת מדרגה בקדושה שהרי הי' נביא. רק ע"י שהמשיך החטאים בתוך קצת מעש"ט שהיו לו. עי"ז הכניס הרע לתוך הטוב ויורש גיהנם כנ"ל:
Rabbi Meir teaches that whoever possesses a good eye, a humble spirit, and a moderate appetite is a disciple of Avraham, while an evil eye, a haughty spirit, and an insatiable appetite mark a disciple of Bilam. The disciples of Avraham enjoy this world and inherit the world to come, as it is said: “I will endow those who love me with substance, I will fill their treasuries” (Proverbs 8:21). In contrast, the disciples of Bilam inherit Gehenna and descend into the nethermost pit (Psalms 55:24). The question arises: why are they called disciples of Bilam when his negative traits can be found in any fool without study? Bilam's so-called humility was a facade; he claimed he could not transgress Hashem's word even for a house full of silver and gold, but this was to elevate his own importance. His humility was merely a means to achieve greater haughtiness. This is what is meant by his description: "one who falls with revealed eyes," indicating that his humility was a strategy to gain more honor. In contrast, the righteous, who have a truly humble spirit, seek only to be connected to the life force of Hashem, recognizing that all existence derives from Hashem. Their actions are always aimed at connecting to this divine source. The continuation of the Mishnah explains that the disciples of Avraham inherit this world and the next. The word "inherit" is linked to "flow," as their proper actions in this world align it with its divine purpose, creating a flow to the world to come. This world is like an entrance hall to the next; by elevating worldly matters to holiness, one can reveal the hidden light of the world to come. Both worlds are interconnected; the holiness hidden by worldly desires here can be revealed, granting insight into the spiritual realm. Bilam's disciples, however, misuse even their good traits for self-aggrandizement, leading to their inheritance of Gehenna. Despite being a prophet, Bilam tainted his good deeds with sin, bringing bad into good, and thus inherits eternal damnation. This misappropriation of holiness results in experiencing Gehenna even in this world. In contrast, Avraham's disciples, by aligning their actions with Hashem's will, naturally possess a good eye and inherit true spiritual rewards.
תרל"א
5631
ב"ה פ' בלק
With G-d's Blessing Parshat Balak
במשנה מי שיש בו ג' דברים הללו מתלמידיו של א"א ע"ה עין טובה רוח נמוכה נפש שפלה כו' ולהיפוך בלעם הרשע כו' מה בין תלמידיו כו' תלמידי א"א אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב שנאמר להנחיל אוהבי יש ותלמידי בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת כו'. ומהו שם תלמידי בלעם. כי מה נלמד ממנו. ומדות רעות הללו עין רעה ורוח גבוהה כו' יוכל למצוא כל שוטה בלי לימוד. אך כי גם הרשעים מכניעים עצמם והרי אמר אם יתן לי כו' מלא ביתו כו' לא אוכל לעבור כו' ומזה עצמו נלמד שהי' נפש רחבה. כי זה נחשב אצלו לחשיבות להקב"ה מה שהוא מכניע עצמו אף שהוא חשוב מאוד. וכל ההכנעה שלו רק כדי לבוא למדריגה מה להתגאות אח"כ וז"ש נופל וגלוי עינים שע"י ההכנעה בא למדרגתו. אבל הצדיקים נפש שפלה שאין מבקשים רק להיות דבוק בחי החיים לידע תמיד שאין חיות לשום ברי' רק כח ה'. כגרזן ביד החוצב. וכל פעולה יהי' דבוק בכח הפנימיות. ומסיים מה בין תלמידיו כו' ופי' הבעש"ט אוכלין בעוה"ז ובזה עצמו נוחלין לעוה"ב מלשון נחל שממשיכין חיות השי"ת גם לעניני עוה"ז ע"ש. כי באמת עוה"ז דומה לפרוזדור כי עוה"ב למעלה מהשגה ואיך יוכל אדם לגשת לזה רק ע"י שמקרב עניני עוה"ז להקדושה זוכה שיתגלו לו עניני עוה"ב כי ב' אלו העולמות תלוין זה בזה. עוה"ז נעלם הקדושה ע"י התאוות וקליפות. ועוה"ב נעלם ע"י שמאין תמצא ונעלמת מכל. אך מי שמוציא הארה הגנוזה בתוך ההעלם שבעוה"ז. זוכה שיתגלה לו ההעלם שבעוה"ב ג"כ. וז"ש להנחיל אוהבי יש שזוכה לראות בבחי' אין כאילו הי' ממשות [וזה כל ענין הבריאה יש מאין שמקודם הי' רק אין. והש"י ע"י העשרה מאמרות שבתורה ברא העולם. באורייתא ברא קוב"ה עלמא. שפנימיות העולם הוא בחי' אין באמת כנ"ל] וזהו שעוה"ז כפרוזדור כו'. וזה לימוד אאע"ה להמשיך כל העשי' אחר חיות הפנימיות וממילא עין טובה כו' כיון שהכל כח הש"י בלבד. ולהיפוך לימוד בלעם הרשע שאף הכנעה לצורך גיאות. וז"ש לגרמייהו עבדין להיות לו מדרגה והתנשאות. ועי"ז יורש גיהנם ג"כ היפוך הנ"ל שאף שהי' לו קצת מדרגה בקדושה שהרי הי' נביא. רק ע"י שהמשיך החטאים בתוך קצת מעש"ט שהיו לו. עי"ז הכניס הרע לתוך הטוב ויורש גיהנם כנ"ל:
Rabbi Meir teaches that whoever possesses a good eye, a humble spirit, and a moderate appetite is a disciple of Avraham, while an evil eye, a haughty spirit, and an insatiable appetite mark a disciple of Bilam. The disciples of Avraham enjoy this world and inherit the world to come, as it is said: “I will endow those who love me with substance, I will fill their treasuries” (Proverbs 8:21). In contrast, the disciples of Bilam inherit Gehenna and descend into the nethermost pit (Psalms 55:24). The question arises: why are they called disciples of Bilam when his negative traits can be found in any fool without study?
Bilam's so-called humility was a facade; he claimed he could not transgress Hashem's word even for a house full of silver and gold, but this was to elevate his own importance. His humility was merely a means to achieve greater haughtiness. This is what is meant by his description: "one who falls with revealed eyes," indicating that his humility was a strategy to gain more honor. In contrast, the righteous, who have a truly humble spirit, seek only to be connected to the life force of Hashem, recognizing that all existence derives from Hashem. Their actions are always aimed at connecting to this divine source.
The continuation of the Mishnah explains that the disciples of Avraham inherit this world and the next. The word "inherit" is linked to "flow," as their proper actions in this world align it with its divine purpose, creating a flow to the world to come. This world is like an entrance hall to the next; by elevating worldly matters to holiness, one can reveal the hidden light of the world to come. Both worlds are interconnected; the holiness hidden by worldly desires here can be revealed, granting insight into the spiritual realm.
Bilam's disciples, however, misuse even their good traits for self-aggrandizement, leading to their inheritance of Gehenna. Despite being a prophet, Bilam tainted his good deeds with sin, bringing bad into good, and thus inherits eternal damnation. This misappropriation of holiness results in experiencing Gehenna even in this world. In contrast, Avraham's disciples, by aligning their actions with Hashem's will, naturally possess a good eye and inherit true spiritual rewards.