במדרש יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם כו'. כי האדם נברא בעוה"ז לתקן הזמן כי חיות הנשמה למעלה מהטבע והזמן והשגחת השי"ת מקיים ומחדש חיות העולמות. והכל תלוי בהאדם כפי מה שעובד השי"ת וזוכר שהכל מאתו ית'. כמו כן מתחדש השגחתו ית'. ובכלל יש עולם שנה נפש. ויש מצות שתלוין בגוף האדם. ויש בזמן. ויש בכל המעשים שבעוה"ז. כדי לתקן ג' בחי' הנ"ל. ונרמזים בזה הפסוק ימי תמימים הוא שנה נפש. ונחלתם לעולם בחי' עולם כנ"ל. וידיעתו ית' הוא כפי ההארות שמעורר האדם בג' בחי' הנ"ל שעושה שיהי' גם הזמן מקושר להבורא ית' כמ"ש כך שנותיהם תמימים כו'. גם שבת קודש מקשר הזמן וכתיב בו לדעת כי אני ה' מקדישכם ומתעורר בו ידיעתו ית' ע"י העדות שבני ישראל מעידין עליו בש"ק כנ"ל:
The Midrash states, “Hashem knows the days of the righteous” and that their years are perfect. The soul's life force is above time and nature, but we are placed in this world to elevate the physical to the spiritual. Hashem constantly renews the world’s existence, and this renewal depends on human actions. By serving Hashem and recognizing that everything comes from Him, we can strengthen this divine connection. Everything can be divided into three categories: the world, time, and mankind. Similarly, mitzvot are categorized into those related to the body, time, and the world, aiming to repair these elements. The verse “Hashem knows the days of the righteous, and their inheritance is for the entire world” refers to these categories: “the days of the righteous” pertains to time and mankind, while “their inheritance” pertains to the world. A person’s understanding of Hashem is proportional to the light they bring into these elements, connecting time to Hashem. This is how the tzadikim’s years become perfect. Shabbat also connects time to Hashem, as stated: “So you shall know that I am Hashem who sanctifies you.” Through this testimony, Shabbat deepens our understanding of Hashem.
4
בת ק' כבת כ' לחטא. וקשה אף שאינה בת עונשין מ"מ הדמיון הוא להיות נקוי' מחטא באמת. אך נראה דודאי אין צדיק בארץ כו' ולא יחטא רק שיש מדריגות רבות. וכמו קודם זמן עונשין אין נחשב לו החטא שאין בו דעת שלימה לשמור מחטא כן יש חטאים שאין נחשבין לחטא ומצינו לעתיד ג"כ החוטא בן מאה שנה יקולל. וגם במלאכים מצינו חטאים כי אין שיעור לזה וז"ש בת ק' כבת כ' לחטא שהיתה נקוי' מחטא כנ"ל:
The Midrash (Bereishis Rabbah 48:1) explains that Sara’s ages—100, 20, and 7—signify that “just as she had not sinned at 20, so too she had not sinned by 100.” The comparison highlights her righteousness, as one becomes fully liable for sins at 20. Koheles 7:20 states, “there is no one righteous who only does good and does not sin.” Accountability for sins varies with understanding and life stages. Yeshaya 65:20 mentions, “one who sins at 100 will be cursed,” and even angels are described as having sinned, showing absolute perfection is unattainable. Thus, Sara being “as sinless at 100 as at 20” means she remained free from significant sin, maintaining high righteousness throughout her life.
5
במדרש עבד משכיל ימשול בבן מביש כו' וקשה מה חכמה עשה בזה. אך זה מודיע לנו המדרש כי ע"י האמונה יכול האדם לתקן עצמו מבחי' עבד לבן. כי ב' מדריגות יש. ועבודה בבחי' בן הוא לידע שהכל מהשי"ת ולבוש מפניו שלא לבוא לידי גסות כו'. ובחי' עבד הוא שלא להיות עצב מזה. רק לידע ולהכיר באמת שאין כדאי אף לזה. וע"י שמקבל זאת העבדות באמונה הוא נמשל כבן כנ"ל:
The Midrash states, "A wise slave will rule over an incapable son." What wisdom did Eliezer demonstrate? The Midrash teaches that through emuna (faith), one can elevate from a “slave” to a “son.” There are two levels of serving Hashem. As a son, one should recognize everything is from Hashem and remain humble. As a slave, one must control urges and not become despondent about their status, acknowledging they don't deserve even this level. Through this emuna, one can be elevated from a “slave” to a “son.”
6
ואני תפלתי לך ה' עת רצון. אף כי לפניו ית' אין שינוי. רק הפי' שהזמן מסתיר רצונו ית' אך בזמנים מקודשים בש"ק שיש להקב"ה נייחא מהבריאה וע"י שרצונו יתברך מתלבש אז בהזמן והטבע כדכתיב וירא ה' כו' טוב מאוד. ועי"ז מזדכך הזמן. ולכך יכול כל אדם למצוא רצון אמת אז. ולכן הוא זמן בקשה כמ"ש יתפלל כל חסיד כו' לעת מצוא. שאף שלכאורה נראה כי בזמי ההסתר צריכין לבקש ולהתפלל. אבל באמת עיקר זמן התפלה הוא כשנמצא השעה לאדם כמ"ש אין לך אדם שאין לו שעה. ואז קרובים לתפלה. ועל ידי התשוקה והרצון להיות נשאר אצלו ההארה לעולם. יפיק רצון מה':
"And my prayer is that I shall approach You, Hashem, in a time of willingness” (Tehillim 69:14). Although Hashem does not change with time, time itself can conceal Hashem's will. However, during holy times like Shabbat, when Hashem derives pleasure from creation, His will is more apparent in time and nature, as expressed in “it is very good” during creation. This sanctifies time, making it an auspicious moment for true connection. Thus, Shabbat and other holy times are ideal for prayer, as stated in Tehillim 32:6, “all those who are righteous should pray at an auspicious time.” While it may seem better to pray during difficulties, the prime time for prayer is when things are going well, as everyone experiences favorable moments. At these times, one is closer to effective prayer. Through sincere desire and connection, the light and favor from Hashem can remain, drawing forth His goodwill.
תרל"ה
5635
ב"ה
With G-d's Bleasing
במדרש יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם כו'. כי האדם נברא בעוה"ז לתקן הזמן כי חיות הנשמה למעלה מהטבע והזמן והשגחת השי"ת מקיים ומחדש חיות העולמות. והכל תלוי בהאדם כפי מה שעובד השי"ת וזוכר שהכל מאתו ית'. כמו כן מתחדש השגחתו ית'. ובכלל יש עולם שנה נפש. ויש מצות שתלוין בגוף האדם. ויש בזמן. ויש בכל המעשים שבעוה"ז. כדי לתקן ג' בחי' הנ"ל. ונרמזים בזה הפסוק ימי תמימים הוא שנה נפש. ונחלתם לעולם בחי' עולם כנ"ל. וידיעתו ית' הוא כפי ההארות שמעורר האדם בג' בחי' הנ"ל שעושה שיהי' גם הזמן מקושר להבורא ית' כמ"ש כך שנותיהם תמימים כו'. גם שבת קודש מקשר הזמן וכתיב בו לדעת כי אני ה' מקדישכם ומתעורר בו ידיעתו ית' ע"י העדות שבני ישראל מעידין עליו בש"ק כנ"ל:
The Midrash states, “Hashem knows the days of the righteous” and that their years are perfect. The soul's life force is above time and nature, but we are placed in this world to elevate the physical to the spiritual. Hashem constantly renews the world’s existence, and this renewal depends on human actions. By serving Hashem and recognizing that everything comes from Him, we can strengthen this divine connection.
Everything can be divided into three categories: the world, time, and mankind. Similarly, mitzvot are categorized into those related to the body, time, and the world, aiming to repair these elements. The verse “Hashem knows the days of the righteous, and their inheritance is for the entire world” refers to these categories: “the days of the righteous” pertains to time and mankind, while “their inheritance” pertains to the world.
A person’s understanding of Hashem is proportional to the light they bring into these elements, connecting time to Hashem. This is how the tzadikim’s years become perfect. Shabbat also connects time to Hashem, as stated: “So you shall know that I am Hashem who sanctifies you.” Through this testimony, Shabbat deepens our understanding of Hashem.
בת ק' כבת כ' לחטא. וקשה אף שאינה בת עונשין מ"מ הדמיון הוא להיות נקוי' מחטא באמת. אך נראה דודאי אין צדיק בארץ כו' ולא יחטא רק שיש מדריגות רבות. וכמו קודם זמן עונשין אין נחשב לו החטא שאין בו דעת שלימה לשמור מחטא כן יש חטאים שאין נחשבין לחטא ומצינו לעתיד ג"כ החוטא בן מאה שנה יקולל. וגם במלאכים מצינו חטאים כי אין שיעור לזה וז"ש בת ק' כבת כ' לחטא שהיתה נקוי' מחטא כנ"ל:
The Midrash (Bereishis Rabbah 48:1) explains that Sara’s ages—100, 20, and 7—signify that “just as she had not sinned at 20, so too she had not sinned by 100.” The comparison highlights her righteousness, as one becomes fully liable for sins at 20.
Koheles 7:20 states, “there is no one righteous who only does good and does not sin.” Accountability for sins varies with understanding and life stages. Yeshaya 65:20 mentions, “one who sins at 100 will be cursed,” and even angels are described as having sinned, showing absolute perfection is unattainable. Thus, Sara being “as sinless at 100 as at 20” means she remained free from significant sin, maintaining high righteousness throughout her life.
במדרש עבד משכיל ימשול בבן מביש כו' וקשה מה חכמה עשה בזה. אך זה מודיע לנו המדרש כי ע"י האמונה יכול האדם לתקן עצמו מבחי' עבד לבן. כי ב' מדריגות יש. ועבודה בבחי' בן הוא לידע שהכל מהשי"ת ולבוש מפניו שלא לבוא לידי גסות כו'. ובחי' עבד הוא שלא להיות עצב מזה. רק לידע ולהכיר באמת שאין כדאי אף לזה. וע"י שמקבל זאת העבדות באמונה הוא נמשל כבן כנ"ל:
The Midrash states, "A wise slave will rule over an incapable son." What wisdom did Eliezer demonstrate? The Midrash teaches that through emuna (faith), one can elevate from a “slave” to a “son.” There are two levels of serving Hashem. As a son, one should recognize everything is from Hashem and remain humble. As a slave, one must control urges and not become despondent about their status, acknowledging they don't deserve even this level. Through this emuna, one can be elevated from a “slave” to a “son.”
ואני תפלתי לך ה' עת רצון. אף כי לפניו ית' אין שינוי. רק הפי' שהזמן מסתיר רצונו ית' אך בזמנים מקודשים בש"ק שיש להקב"ה נייחא מהבריאה וע"י שרצונו יתברך מתלבש אז בהזמן והטבע כדכתיב וירא ה' כו' טוב מאוד. ועי"ז מזדכך הזמן. ולכך יכול כל אדם למצוא רצון אמת אז. ולכן הוא זמן בקשה כמ"ש יתפלל כל חסיד כו' לעת מצוא. שאף שלכאורה נראה כי בזמי ההסתר צריכין לבקש ולהתפלל. אבל באמת עיקר זמן התפלה הוא כשנמצא השעה לאדם כמ"ש אין לך אדם שאין לו שעה. ואז קרובים לתפלה. ועל ידי התשוקה והרצון להיות נשאר אצלו ההארה לעולם. יפיק רצון מה':
"And my prayer is that I shall approach You, Hashem, in a time of willingness” (Tehillim 69:14). Although Hashem does not change with time, time itself can conceal Hashem's will. However, during holy times like Shabbat, when Hashem derives pleasure from creation, His will is more apparent in time and nature, as expressed in “it is very good” during creation. This sanctifies time, making it an auspicious moment for true connection.
Thus, Shabbat and other holy times are ideal for prayer, as stated in Tehillim 32:6, “all those who are righteous should pray at an auspicious time.” While it may seem better to pray during difficulties, the prime time for prayer is when things are going well, as everyone experiences favorable moments. At these times, one is closer to effective prayer. Through sincere desire and connection, the light and favor from Hashem can remain, drawing forth His goodwill.