במדרש ספרים נכתבין בכל לשון מרפא לשון עץ חיים כו' דוודאי לכל הע' לשונות יש להם איזה אחיזה בתורה רק שנתפשטו בענפים נפרדים. ונק' לשונות כמו לשון של ים שהמעין משפיך נחלים קטנים. ולבנ"י ניתן גוף המעין. אך בכח התורה כשממשיכין חיות התורה לאותן הלשונות מתרפאין. ומתיר את הלשון. פי' שהלשונות הם נחלים קצרים שא"י להתפשט רק ע"פ הגבולים אבל ע"י הארת התורה מתבטלים הגבולים. וכמו כן בשבת נחלה בלי מצרים כנ"ל. וז"ש הואיל משה באר אה"ת בשבעים לשון פירשה להם כנ"ל שיהי' בכח בנ"י להרחיב אור התורה גם באותן הנחלים הקצרים. וז"ש כח מעשיו הגיד כו' לתת להם נחלת גוים. והלא הי' יכול הקב"ה לתת מיד כל הארצות לבנ"י. אך זה עיקר הנתינה שיוכלו להמשיך אותן הנחלות הנפרדים להעלותם לשורשם בתורה:
The Midrash (Devarim Rabbah 1) states that a sefer Torah can be written in any language, unlike Tefillin and Mezuzot. The Midrash explains that the words of the Torah heal the tongue. All 70 languages have some connection to the Torah but have spread out in different directions. These are called "lashonot" (languages), akin to a spring flowing into smaller rivers. Bnei Yisrael were given the main spring. Through the power of the Torah, they can draw from these tributaries and heal them, allowing the languages to flourish. These languages are like short rivers confined by their borders. However, the light of the Torah nullifies these limitations. This is similar to Shabbos, which is described as "an unlimited border." Moshe explained the Torah in 70 languages so that Bnei Yisrael could spread its light even into these limited rivers. This is also reflected in the verse, “The greatness of His deed He told His nation to give them the inheritance of the nations.” Although Hashem could have immediately given all lands to Bnei Yisrael, the primary gift is their ability to draw these separated rivers back to their source in the Torah.
3
בפסוק וייטב בעיני הדבר. והקשו למה אמרן בתוכחות. אבל נראה כי גם ע"ז הוכיחן שגרמו להיות הוטב גם בעיניו. דכתיב איכה אשא לבדי כו'. פרש"י הרים אתכם על דייניכם. ופי' מו"ז ז"ל כי הדיינים תלוין במעשיהן של ישראל. ולכן כשהי' מרע"ה בעצמו מנהיג הכל. הי' חטא שלהם נוגע גם בו. לכן העמיד שרים כנ"ל. ובכאן כתי' ותקרבון אלי כולכם פירש"י ז"ל בערבוביא כו'. ולכן שהיו כולם באים אליו נשלחה כו'. גרמו שהוטב בעיניו. וזה צריך כ"א לידע שמעשיו מגיעין גם למנהיגם הן למטה הן למעלה ועי"ז ישמור מעשיו כראוי:
(Devarim 1:23) “And it was good in my eyes” (to send spies to Eretz Yisrael). The question is asked, why is this mentioned in the rebuke that Moshe is giving Bnei Yisrael? It seems that this too is a reason for rebuke, for Bnei Yisrael had actually caused it to appear a good idea in Moshe’s eyes! This is apparent from the pasuk (Devarim 1:12), when Moshe says: “How can I carry the burden of the nation on my own?” Rashi explains that Bnei Yisrael were elevated over and above their judges (their leaders were held accountable for the actions of Bnei Yisrael if they were able to prevent them). Therefore, when Moshe was the leader, the sin of the nation also affected him, which is why he appointed chiefs. Here it states that they all came together in a mixture (in an unorganized and disrespectful fashion). Therefore, when they all came asking to send spies, they actually caused Moshe to think it was a good idea. This is something each person needs to know: their actions reach the leaders above and below! This awareness should cause a person to guard their actions properly.
4
התוכחות שהוכיחן מרע"ה על החטאים של דור הקודם כי כל דור צריך לתקן חטא הדור שקודם להן. כי כמו שהם יורשים זכות דור הקודם שהניחו להם. לכן הם במקומם לתקן חטאם. וזה ענין פוקד עון אבות ע"ב. ולכן חזר כל החטאים שניתקנו אח"כ. ולכן איתא כל דור שאין בהמ"ק נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו שאם היו מתקנים חטא הקודם הי' נבנה מיד כנ"ל:
Moshe mentioned the sins of the previous generation in his rebuke because each generation needs to repair the sins of the ones before them. Just as they inherit the merits left by the previous generation, they also inherit the responsibility to rectify their sins. This is the idea behind “visiting the iniquity of the parents on their children.” Therefore, Moshe reviewed all the sins so that they could be subsequently repaired. This is also why it is said that any generation in which the Beis Hamikdash is not rebuilt is as if it was destroyed in their days. If we would repair the previous sins that caused the destruction, the Beis Hamikdash would be immediately rebuilt.
5
ויהי בארבעים שנה כו' דיבר משה כו' ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. דאיתא בגמ' אין אדם עומד ע"ד רבו עד ארבעים שנה, וכל ימי דור המדבר היו כל הדיבורים ממרע"ה להמשיך לבן של ישראל אליו. עד ארבעים שנה שאז נתקרבו אליו כראוי שיוכל לדבר עמהם ממש ככל אשר צוה כו'. ולכן חזר עמהם עתה כל התורה וזה שנקרא משנה תורה. ע"פ מה ששמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל פי' מ"ש חז"ל ככלותו לדבר אתו מלמד שחזרו ושונין הדיבור כו'. ע"ש ברש"י פ' תשא. ופי' הענין כי לא הי' בכח מרע"ה להשיג דיבור הש"י ממש כפי כח המשפיע כביכול. לכן חזר הקב"ה ושנה עמו באותו השגה שהשיג כדי שיהי' השגתו ממש כמאמר הקב"ה כו' ע"ש ודפח"ח. וכן הענין כאן שבנ"י לא היו יכולין ג"כ להשיג כפי השגת מרע"ה לכן חזר ושנה עמהם עתה כפי כח השגתם. אעפ"כ כתיב ככל אשר צוה כי עמדו עתה ע"ד רבם כמ"ש. וז"ש אלה הדברים פסל את הראשונים שהדיבורים עתה היו באופן המעולה יותר מקודם ארבעים שנה כנ"ל:
In the fortieth year, Moshe clearly spoke all the things that Hashem commanded him. The Gemara (Avoda Zara 5b) states that a person does not fully understand the mind of his rebbe until 40 years. During the wilderness period, Moshe's words were gradually drawing Bnei Yisrael closer, but they did not fully comprehend them. Now, after 40 years, they were properly close to him, allowing Moshe to speak “all that Hashem had commanded.” Therefore, Moshe reviewed the entire Torah with them, which is why it is called משנה תורה (a repetition of the Torah). According to the Chidushei Harim, Hashem would teach Moshe the Torah and they would then revise it together. Moshe could not fully comprehend Hashem's words to the same extent as Hashem, so they revised it to align Moshe's understanding with Hashem's intent. This ensured that Moshe’s comprehension was as close as possible to Hashem’s. Similarly, Bnei Yisrael could not fully grasp Moshe's understanding. Therefore, Moshe revised the Torah with them to match their level of comprehension. Despite this, it is stated that “All that Hashem commanded” means they now reached the level of understanding of their Rebbe. This is the idea of אלה הדברים (these are the words), indicating a new and superior level of communication compared to the previous 40 years.
תרל"ה
5635
במדרש ספרים נכתבין בכל לשון מרפא לשון עץ חיים כו' דוודאי לכל הע' לשונות יש להם איזה אחיזה בתורה רק שנתפשטו בענפים נפרדים. ונק' לשונות כמו לשון של ים שהמעין משפיך נחלים קטנים. ולבנ"י ניתן גוף המעין. אך בכח התורה כשממשיכין חיות התורה לאותן הלשונות מתרפאין. ומתיר את הלשון. פי' שהלשונות הם נחלים קצרים שא"י להתפשט רק ע"פ הגבולים אבל ע"י הארת התורה מתבטלים הגבולים. וכמו כן בשבת נחלה בלי מצרים כנ"ל. וז"ש הואיל משה באר אה"ת בשבעים לשון פירשה להם כנ"ל שיהי' בכח בנ"י להרחיב אור התורה גם באותן הנחלים הקצרים. וז"ש כח מעשיו הגיד כו' לתת להם נחלת גוים. והלא הי' יכול הקב"ה לתת מיד כל הארצות לבנ"י. אך זה עיקר הנתינה שיוכלו להמשיך אותן הנחלות הנפרדים להעלותם לשורשם בתורה:
The Midrash (Devarim Rabbah 1) states that a sefer Torah can be written in any language, unlike Tefillin and Mezuzot. The Midrash explains that the words of the Torah heal the tongue. All 70 languages have some connection to the Torah but have spread out in different directions. These are called "lashonot" (languages), akin to a spring flowing into smaller rivers. Bnei Yisrael were given the main spring. Through the power of the Torah, they can draw from these tributaries and heal them, allowing the languages to flourish.
These languages are like short rivers confined by their borders. However, the light of the Torah nullifies these limitations. This is similar to Shabbos, which is described as "an unlimited border." Moshe explained the Torah in 70 languages so that Bnei Yisrael could spread its light even into these limited rivers. This is also reflected in the verse, “The greatness of His deed He told His nation to give them the inheritance of the nations.” Although Hashem could have immediately given all lands to Bnei Yisrael, the primary gift is their ability to draw these separated rivers back to their source in the Torah.
בפסוק וייטב בעיני הדבר. והקשו למה אמרן בתוכחות. אבל נראה כי גם ע"ז הוכיחן שגרמו להיות הוטב גם בעיניו. דכתיב איכה אשא לבדי כו'. פרש"י הרים אתכם על דייניכם. ופי' מו"ז ז"ל כי הדיינים תלוין במעשיהן של ישראל. ולכן כשהי' מרע"ה בעצמו מנהיג הכל. הי' חטא שלהם נוגע גם בו. לכן העמיד שרים כנ"ל. ובכאן כתי' ותקרבון אלי כולכם פירש"י ז"ל בערבוביא כו'. ולכן שהיו כולם באים אליו נשלחה כו'. גרמו שהוטב בעיניו. וזה צריך כ"א לידע שמעשיו מגיעין גם למנהיגם הן למטה הן למעלה ועי"ז ישמור מעשיו כראוי:
(Devarim 1:23) “And it was good in my eyes” (to send spies to Eretz Yisrael). The question is asked, why is this mentioned in the rebuke that Moshe is giving Bnei Yisrael? It seems that this too is a reason for rebuke, for Bnei Yisrael had actually caused it to appear a good idea in Moshe’s eyes! This is apparent from the pasuk (Devarim 1:12), when Moshe says: “How can I carry the burden of the nation on my own?” Rashi explains that Bnei Yisrael were elevated over and above their judges (their leaders were held accountable for the actions of Bnei Yisrael if they were able to prevent them). Therefore, when Moshe was the leader, the sin of the nation also affected him, which is why he appointed chiefs.
Here it states that they all came together in a mixture (in an unorganized and disrespectful fashion). Therefore, when they all came asking to send spies, they actually caused Moshe to think it was a good idea. This is something each person needs to know: their actions reach the leaders above and below! This awareness should cause a person to guard their actions properly.
התוכחות שהוכיחן מרע"ה על החטאים של דור הקודם כי כל דור צריך לתקן חטא הדור שקודם להן. כי כמו שהם יורשים זכות דור הקודם שהניחו להם. לכן הם במקומם לתקן חטאם. וזה ענין פוקד עון אבות ע"ב. ולכן חזר כל החטאים שניתקנו אח"כ. ולכן איתא כל דור שאין בהמ"ק נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו שאם היו מתקנים חטא הקודם הי' נבנה מיד כנ"ל:
Moshe mentioned the sins of the previous generation in his rebuke because each generation needs to repair the sins of the ones before them. Just as they inherit the merits left by the previous generation, they also inherit the responsibility to rectify their sins. This is the idea behind “visiting the iniquity of the parents on their children.”
Therefore, Moshe reviewed all the sins so that they could be subsequently repaired. This is also why it is said that any generation in which the Beis Hamikdash is not rebuilt is as if it was destroyed in their days. If we would repair the previous sins that caused the destruction, the Beis Hamikdash would be immediately rebuilt.
ויהי בארבעים שנה כו' דיבר משה כו' ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. דאיתא בגמ' אין אדם עומד ע"ד רבו עד ארבעים שנה, וכל ימי דור המדבר היו כל הדיבורים ממרע"ה להמשיך לבן של ישראל אליו. עד ארבעים שנה שאז נתקרבו אליו כראוי שיוכל לדבר עמהם ממש ככל אשר צוה כו'. ולכן חזר עמהם עתה כל התורה וזה שנקרא משנה תורה. ע"פ מה ששמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל פי' מ"ש חז"ל ככלותו לדבר אתו מלמד שחזרו ושונין הדיבור כו'. ע"ש ברש"י פ' תשא. ופי' הענין כי לא הי' בכח מרע"ה להשיג דיבור הש"י ממש כפי כח המשפיע כביכול. לכן חזר הקב"ה ושנה עמו באותו השגה שהשיג כדי שיהי' השגתו ממש כמאמר הקב"ה כו' ע"ש ודפח"ח. וכן הענין כאן שבנ"י לא היו יכולין ג"כ להשיג כפי השגת מרע"ה לכן חזר ושנה עמהם עתה כפי כח השגתם. אעפ"כ כתיב ככל אשר צוה כי עמדו עתה ע"ד רבם כמ"ש. וז"ש אלה הדברים פסל את הראשונים שהדיבורים עתה היו באופן המעולה יותר מקודם ארבעים שנה כנ"ל:
In the fortieth year, Moshe clearly spoke all the things that Hashem commanded him. The Gemara (Avoda Zara 5b) states that a person does not fully understand the mind of his rebbe until 40 years. During the wilderness period, Moshe's words were gradually drawing Bnei Yisrael closer, but they did not fully comprehend them. Now, after 40 years, they were properly close to him, allowing Moshe to speak “all that Hashem had commanded.”
Therefore, Moshe reviewed the entire Torah with them, which is why it is called משנה תורה (a repetition of the Torah). According to the Chidushei Harim, Hashem would teach Moshe the Torah and they would then revise it together. Moshe could not fully comprehend Hashem's words to the same extent as Hashem, so they revised it to align Moshe's understanding with Hashem's intent. This ensured that Moshe’s comprehension was as close as possible to Hashem’s.
Similarly, Bnei Yisrael could not fully grasp Moshe's understanding. Therefore, Moshe revised the Torah with them to match their level of comprehension. Despite this, it is stated that “All that Hashem commanded” means they now reached the level of understanding of their Rebbe. This is the idea of אלה הדברים (these are the words), indicating a new and superior level of communication compared to the previous 40 years.