אא"ז הגיד ע"פ לא בשמים היא לאמר כו'. כי למי שרוצה בכל לבו להתדבק בתורה שאף אם הי' בשמים הי' מחפש אחרי' כמ"ש רש"י ז"ל על מי יעלה לנו כו'. אליו היא קרוב באמת ע"כ. והכל אחר היגיעה מתקרב עד שקרוב אליו שנראה שלא הי' רחוק מעולם ממנו. ובלי יגיעה נדמה שרחוק:
The Chidushei Harim explained the pasuk (Devarim 30:12), “It (the Torah) is not in the Heaven, that you should say ‘Who will go up and get it for us...for it is close to you.’” A person who truly desires with all their heart to connect to the Torah would seek it out even if it were in Heaven. As Rashi explains, if it were up in Heaven, we would need to go and get it. For such a person, the Torah is indeed close. Everything depends on the person's effort. When one toils to seek out the Torah, they realize it was never far from them. However, without effort, it will always seem distant.
3
העדותי בכם כו' פירש"י ז"ל כלום שינו שמים וארץ מידתם כו'. ולכאורה מאי ראי' מהם שאין להם בחירה. אך עכ"פ מובן כי מדרך הטבע להיות נמשך כל דבר אחר הש"י וציויו. א"כ וודאי לא נגרע האדם מזה רק שניתן לו בחירה יצ"ט ויצה"ר. ואם לא יגבור הרע על הטוב ממילא מצד עצמו ימשך אחר הטוב ככל הנבראים. ומזה מובן ולך ה' החסד כו' תשלם לאיש כמעשהו. וקשה מה החסד כדכ' בגמ'. אך גם מי שעושה טוב הוא מהש"י ורק שהוא נקי ולא נמשך אחר היצה"ר ממילא נתעורר הפנימיות שנתן הש"י באדם לטוב כנ"ל. וא"כ הכל רק חסד הש"י:
“I call on the Heavens and earth to testify” (Devarim 30:19). Rashi explains that just as the Heavens and earth consistently follow their natural order, we are commanded to behave properly. This comparison seems challenging since the Heavens and earth lack free choice, unlike humans influenced by their evil inclination. However, the natural order is to follow Hashem and His commandments. Man, with the additional challenge of a negative inclination, can still naturally be drawn to the good if he overcomes this drive, just like the rest of creation. This concept clarifies Tehillim 62:13, “To you Hashem is kindness for you repay man according to his deeds.” The Gemara (Rosh HaShana 17b) questions if this implies kindness or judgment. The answer is that when a person does good, it is due to Hashem. By choosing to avoid the evil inclination, a person awakens the inner goodness implanted by Hashem. Therefore, all good deeds are ultimately the kindness of Hashem.
4
וזה התירוץ האמיתי על קושית הרמב"ם איך שייך מ"ע ואהבת וכדומה דברים התלוין בלב. אך כי נטבע האהבה להשי"ת בלב כל איש ישראל. אך ורק צריך האדם שלא להתדבק בתאוות למשוך אהבה לרע שעי"ז נסתר נקודה האמיתית. ובשמרו את עצמו יתמשך ממילא אחר הש"י בכל לבו ונפשו כנ"ל:
This is the true answer to the Rambam's question: How can a person be commanded to love Hashem, and similar commandments dependent on feelings? The love of Hashem is ingrained in every Jew's heart. One must avoid getting drawn into desires that misdirect this love towards negativity, which covers up the point of truth. By guarding this point, a person naturally draws everything to Hashem with their entire heart and soul.
תרל"א
5631
אא"ז הגיד ע"פ לא בשמים היא לאמר כו'. כי למי שרוצה בכל לבו להתדבק בתורה שאף אם הי' בשמים הי' מחפש אחרי' כמ"ש רש"י ז"ל על מי יעלה לנו כו'. אליו היא קרוב באמת ע"כ. והכל אחר היגיעה מתקרב עד שקרוב אליו שנראה שלא הי' רחוק מעולם ממנו. ובלי יגיעה נדמה שרחוק:
The Chidushei Harim explained the pasuk (Devarim 30:12), “It (the Torah) is not in the Heaven, that you should say ‘Who will go up and get it for us...for it is close to you.’” A person who truly desires with all their heart to connect to the Torah would seek it out even if it were in Heaven. As Rashi explains, if it were up in Heaven, we would need to go and get it. For such a person, the Torah is indeed close. Everything depends on the person's effort. When one toils to seek out the Torah, they realize it was never far from them. However, without effort, it will always seem distant.
העדותי בכם כו' פירש"י ז"ל כלום שינו שמים וארץ מידתם כו'. ולכאורה מאי ראי' מהם שאין להם בחירה. אך עכ"פ מובן כי מדרך הטבע להיות נמשך כל דבר אחר הש"י וציויו. א"כ וודאי לא נגרע האדם מזה רק שניתן לו בחירה יצ"ט ויצה"ר. ואם לא יגבור הרע על הטוב ממילא מצד עצמו ימשך אחר הטוב ככל הנבראים. ומזה מובן ולך ה' החסד כו' תשלם לאיש כמעשהו. וקשה מה החסד כדכ' בגמ'. אך גם מי שעושה טוב הוא מהש"י ורק שהוא נקי ולא נמשך אחר היצה"ר ממילא נתעורר הפנימיות שנתן הש"י באדם לטוב כנ"ל. וא"כ הכל רק חסד הש"י:
“I call on the Heavens and earth to testify” (Devarim 30:19). Rashi explains that just as the Heavens and earth consistently follow their natural order, we are commanded to behave properly. This comparison seems challenging since the Heavens and earth lack free choice, unlike humans influenced by their evil inclination. However, the natural order is to follow Hashem and His commandments. Man, with the additional challenge of a negative inclination, can still naturally be drawn to the good if he overcomes this drive, just like the rest of creation.
This concept clarifies Tehillim 62:13, “To you Hashem is kindness for you repay man according to his deeds.” The Gemara (Rosh HaShana 17b) questions if this implies kindness or judgment. The answer is that when a person does good, it is due to Hashem. By choosing to avoid the evil inclination, a person awakens the inner goodness implanted by Hashem. Therefore, all good deeds are ultimately the kindness of Hashem.
וזה התירוץ האמיתי על קושית הרמב"ם איך שייך מ"ע ואהבת וכדומה דברים התלוין בלב. אך כי נטבע האהבה להשי"ת בלב כל איש ישראל. אך ורק צריך האדם שלא להתדבק בתאוות למשוך אהבה לרע שעי"ז נסתר נקודה האמיתית. ובשמרו את עצמו יתמשך ממילא אחר הש"י בכל לבו ונפשו כנ"ל:
This is the true answer to the Rambam's question: How can a person be commanded to love Hashem, and similar commandments dependent on feelings? The love of Hashem is ingrained in every Jew's heart. One must avoid getting drawn into desires that misdirect this love towards negativity, which covers up the point of truth. By guarding this point, a person naturally draws everything to Hashem with their entire heart and soul.