במדרש אז תלך לבטח. דאיתא במדרש המשל דרך אחד תחלתו מישור וסופו קוצים והב' תחלתו קוצים וסופו מישור. וב' אלו הדרכים נמצאו בכל איש. אך מי שדרך הנראה לפניו מישור רואה ומבין שהוא קוצים. אז אח"כ בבוא הסוף רואה שדרך הב' הוא המישור. ומי שנדבק בדרך שנראה מישור נשאר בסוף בקוצים. ואינו רואה ישרת הדרך. כי בכל דבר נמצא טוב ורע והטוב מתברר בסוף אחר היגיעה. ויעקב אבינו ע"ה הכניס עצמו באלה המקומות בעבור להכין דרך עבורינו. לכן יחסו זכות יעקב שהי' לו צער גידול בנים. לכן נקרא מובחר שבאבות כי שם אבות הוא על הכנתם לבנים. ובעל הקורה נכנס בעובי הקורה. ויפגע במקום שאין לך דבר שאין לו מקום והוא הנקודה של אמת הגנוזה בתוכו כי שקר אין לו רגלים א"כ בע"כ יש בכל דבר נקודה של אמת ומי שהוא איש אמת בכל מקום שבא מצא מין את מינו והשקר בורח משם. ויקח מאבני המקום כו' במדרש י"ב אבנים מתאימות כו' נעשו אבן אחת פי' שחיבר דברים הנפרדים אל השורש האחדות כי כל דבר כשבא אל הראשית ונדבק בשרשו נתוסף בו חיות והתחדשות תמיד. וזהו וישם מראשותיו שהוא התדבקות להראשית:
The Midrash (Bereishis Rabbah 68:1) quotes the pasuk from Mishlei (3:23), "Then you will go in surety." It compares two paths: one starts clear and straight but ends in thorns, while the other begins thorny but ends clear. These paths exist within each person. Recognizing that the seemingly easy path ends in thorns, one ultimately realizes the thorny path is the correct one. Persisting in the easy path leads to a thorny end, as true good is revealed only after effort. Yaakov, our forefather, ventured into difficult places to prepare the way for us. He is praised for the hardship in raising his children and is called the chosen of the forefathers because "forefathers" means preparing the way for their descendants. The leader takes on the thick of the difficulty. "And Yaakov came to the place": Everything has a place, containing a point of truth, as falsehood has no foundation. A truthful person finds that point of truth wherever they go, and this truth drives away falsehood. "And he took from the stones of that place": The Midrash (Bereishis Rabbah 68:11) says the 12 stones Yaakov rested on became one. This signifies Yaakov uniting all separate parts to their original source, where they are unified. Returning to the source adds life force and renewal, symbolized by "And he placed them by his head," meaning he connected them back to their beginning.
4
וישכב במקום ההוא. פרש"י לאפוקי י"ד שנה כו'. כמ"ש דהמע"ה אם אתן שנת לעיני כו' עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב תלה הגדולה בבעליו. וכ"כ מקודם נדר לאביר יעקב. והוא המקום שכתוב ויפגע במקום כנ"ל. וז"ש אז תלך לבטח כי אז הוא תיקון ז' המדות לשרש האחדות וממילא ניתקן כל הדרכים כנ"ל:
"And he slept in that place" (Bereishis 28:11). Rashi notes this excludes the previous 14 years when Yaakov did not sleep, immersed in Torah study. David Hamelech similarly states in Tehillim (132:4-5), "If I give sleep to my eyes...until I find a place for Hashem, the mighty one of Yaakov," and earlier (132:2), "Vowed to the mighty one of Yaakov." This refers to "And he came to the place." The Midrash explains "Then you will go in surety," where "אז" signifies the perfection of the seven traits, connecting them to the source, thus perfecting all paths.
5
בפסוק הן עוד היום גדול כו'. וקשה הלא ראה האבן גדולה על פי הבאר. ואם כי הוא הי' גבור. הי' לו להבין כי לא יוכלו לגול האבן. ונראה מזה כי הצדיק שאינו מחשיב הבלי העולם. לכן אין השוא עומד בפניו והשקר בורח מלפניו. וכ' גדולה על פי הבאר כי כל התחלות קשות ורק ע"י ביטול הכלל יכולין לפתוח לפי שעה. ואח"כ כתיב והשיבו את האבן כמ"ש במדרש לאחר שיוצאין מביהכ"נ חוזר יצה"ר למקומו. ולכן הם תמיד אצל התחלות קשות. אבל ביעקב לא כתיב שהשיב האבן למקומו שהיה ניתקן כולו ולכן ברח השקר מלפניו כנ"ל:
On the pasuk (Bereishis 29:7), Yaakov questioned the shepherds about gathering their flocks early. They explained it was because they needed all the shepherds to move the heavy rock covering the well. Despite seeing the large rock, Yaakov didn't consider it an obstacle, showing that the tzadik, who disregards worldly vanities, finds that falsehood cannot stand before him and flees from his presence. The rock's size symbolizes the difficulty of beginnings, which can be temporarily overcome through collective effort. The Midrash notes that after leaving prayer, the evil inclination returns, indicating constant challenges. However, it does not state that Yaakov returned the rock, signifying he had completely repaired that place, causing falsehood to disappear before him.
6
בפסוק והנה סולם מוצב ארצה כו' ולא כתיב נצב. כי סולם זה צריך האדם להעמידו כאשר מתקן מלא קומתו. והוא הוא הסלם שגופו למטה ונשמתו מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו. כי גופו למטה מהם. ושרש נשמתו למעלה מהם. לכן אדם נקרא מהלך בכל אלה המדריגות של הסולם. כי בודאי סולם זה כולל כל שרשי נשמות בני אדם. ונודע כי כל מה שנמצא בכלל נמצא בפרט. כי האדם נקרא עולם קטן. לכן יש בכל אחד ככל אלה המדריגות. וכתיב אח"כ ויירא כו'. כי כך צריך להיות ע"י השגת המדריגות שרואה האדם עד היכן כח נשמתו מגעת. ואשר כל התחתונים והעליונים תלויין בו. צריך ליפול עליו אימה ופחד ביותר. לכן ג"כ וידר נדר כו'. אף שהבטיחו הבורא ית'. אמרו חכמים שאין הבטחה לצדיקים. הוא ג"כ מתישב לפי הנ"ל. שהאדם המהלך ונשתנה בכל עת ועת מן דרגא לדרגא במדריגות הסולם הנ"ל. נמצא תמיד הולך בדרך חדש לגמרי. וצריך סייעתא דשמיא ביותר בכל עת כנ"ל:
Bereishis 28:12 states, “And there was a ladder placed (מוצב) on the ground.” The term מוצב implies that the ladder must be placed by man, unlike נצב, which implies it stands on its own. This ladder represents a person's spiritual journey, where the body is grounded, but the soul reaches heaven. Heavenly angels ascend and descend on it, as man's body is lower than them, but the soul's root is higher. Thus, man is called a מהלך (one who moves) because he ascends these spiritual levels, unlike angels who remain static. This ladder includes all the sources of human souls, and as man is a “small world,” these levels are contained within each person. After his vision, Yaakov felt fear, recognizing how far his soul's power reached and how all realms depend on him. This realization leads to humility and awe, not arrogance. Yaakov then made a vow, despite Hashem's promise of safety, because, as our sages explain, there is no assurance for a tzadik. This is because man constantly changes spiritual levels and requires new divine assistance at every step.
תרל"ט
5639
ב"ה
With G-d's Blessing
במדרש אז תלך לבטח. דאיתא במדרש המשל דרך אחד תחלתו מישור וסופו קוצים והב' תחלתו קוצים וסופו מישור. וב' אלו הדרכים נמצאו בכל איש. אך מי שדרך הנראה לפניו מישור רואה ומבין שהוא קוצים. אז אח"כ בבוא הסוף רואה שדרך הב' הוא המישור. ומי שנדבק בדרך שנראה מישור נשאר בסוף בקוצים. ואינו רואה ישרת הדרך. כי בכל דבר נמצא טוב ורע והטוב מתברר בסוף אחר היגיעה. ויעקב אבינו ע"ה הכניס עצמו באלה המקומות בעבור להכין דרך עבורינו. לכן יחסו זכות יעקב שהי' לו צער גידול בנים. לכן נקרא מובחר שבאבות כי שם אבות הוא על הכנתם לבנים. ובעל הקורה נכנס בעובי הקורה. ויפגע במקום שאין לך דבר שאין לו מקום והוא הנקודה של אמת הגנוזה בתוכו כי שקר אין לו רגלים א"כ בע"כ יש בכל דבר נקודה של אמת ומי שהוא איש אמת בכל מקום שבא מצא מין את מינו והשקר בורח משם. ויקח מאבני המקום כו' במדרש י"ב אבנים מתאימות כו' נעשו אבן אחת פי' שחיבר דברים הנפרדים אל השורש האחדות כי כל דבר כשבא אל הראשית ונדבק בשרשו נתוסף בו חיות והתחדשות תמיד. וזהו וישם מראשותיו שהוא התדבקות להראשית:
The Midrash (Bereishis Rabbah 68:1) quotes the pasuk from Mishlei (3:23), "Then you will go in surety." It compares two paths: one starts clear and straight but ends in thorns, while the other begins thorny but ends clear. These paths exist within each person. Recognizing that the seemingly easy path ends in thorns, one ultimately realizes the thorny path is the correct one. Persisting in the easy path leads to a thorny end, as true good is revealed only after effort. Yaakov, our forefather, ventured into difficult places to prepare the way for us. He is praised for the hardship in raising his children and is called the chosen of the forefathers because "forefathers" means preparing the way for their descendants. The leader takes on the thick of the difficulty.
"And Yaakov came to the place": Everything has a place, containing a point of truth, as falsehood has no foundation. A truthful person finds that point of truth wherever they go, and this truth drives away falsehood. "And he took from the stones of that place": The Midrash (Bereishis Rabbah 68:11) says the 12 stones Yaakov rested on became one. This signifies Yaakov uniting all separate parts to their original source, where they are unified. Returning to the source adds life force and renewal, symbolized by "And he placed them by his head," meaning he connected them back to their beginning.
וישכב במקום ההוא. פרש"י לאפוקי י"ד שנה כו'. כמ"ש דהמע"ה אם אתן שנת לעיני כו' עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב תלה הגדולה בבעליו. וכ"כ מקודם נדר לאביר יעקב. והוא המקום שכתוב ויפגע במקום כנ"ל. וז"ש אז תלך לבטח כי אז הוא תיקון ז' המדות לשרש האחדות וממילא ניתקן כל הדרכים כנ"ל:
"And he slept in that place" (Bereishis 28:11). Rashi notes this excludes the previous 14 years when Yaakov did not sleep, immersed in Torah study. David Hamelech similarly states in Tehillim (132:4-5), "If I give sleep to my eyes...until I find a place for Hashem, the mighty one of Yaakov," and earlier (132:2), "Vowed to the mighty one of Yaakov." This refers to "And he came to the place." The Midrash explains "Then you will go in surety," where "אז" signifies the perfection of the seven traits, connecting them to the source, thus perfecting all paths.
בפסוק הן עוד היום גדול כו'. וקשה הלא ראה האבן גדולה על פי הבאר. ואם כי הוא הי' גבור. הי' לו להבין כי לא יוכלו לגול האבן. ונראה מזה כי הצדיק שאינו מחשיב הבלי העולם. לכן אין השוא עומד בפניו והשקר בורח מלפניו. וכ' גדולה על פי הבאר כי כל התחלות קשות ורק ע"י ביטול הכלל יכולין לפתוח לפי שעה. ואח"כ כתיב והשיבו את האבן כמ"ש במדרש לאחר שיוצאין מביהכ"נ חוזר יצה"ר למקומו. ולכן הם תמיד אצל התחלות קשות. אבל ביעקב לא כתיב שהשיב האבן למקומו שהיה ניתקן כולו ולכן ברח השקר מלפניו כנ"ל:
On the pasuk (Bereishis 29:7), Yaakov questioned the shepherds about gathering their flocks early. They explained it was because they needed all the shepherds to move the heavy rock covering the well. Despite seeing the large rock, Yaakov didn't consider it an obstacle, showing that the tzadik, who disregards worldly vanities, finds that falsehood cannot stand before him and flees from his presence. The rock's size symbolizes the difficulty of beginnings, which can be temporarily overcome through collective effort. The Midrash notes that after leaving prayer, the evil inclination returns, indicating constant challenges. However, it does not state that Yaakov returned the rock, signifying he had completely repaired that place, causing falsehood to disappear before him.
בפסוק והנה סולם מוצב ארצה כו' ולא כתיב נצב. כי סולם זה צריך האדם להעמידו כאשר מתקן מלא קומתו. והוא הוא הסלם שגופו למטה ונשמתו מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו. כי גופו למטה מהם. ושרש נשמתו למעלה מהם. לכן אדם נקרא מהלך בכל אלה המדריגות של הסולם. כי בודאי סולם זה כולל כל שרשי נשמות בני אדם. ונודע כי כל מה שנמצא בכלל נמצא בפרט. כי האדם נקרא עולם קטן. לכן יש בכל אחד ככל אלה המדריגות. וכתיב אח"כ ויירא כו'. כי כך צריך להיות ע"י השגת המדריגות שרואה האדם עד היכן כח נשמתו מגעת. ואשר כל התחתונים והעליונים תלויין בו. צריך ליפול עליו אימה ופחד ביותר. לכן ג"כ וידר נדר כו'. אף שהבטיחו הבורא ית'. אמרו חכמים שאין הבטחה לצדיקים. הוא ג"כ מתישב לפי הנ"ל. שהאדם המהלך ונשתנה בכל עת ועת מן דרגא לדרגא במדריגות הסולם הנ"ל. נמצא תמיד הולך בדרך חדש לגמרי. וצריך סייעתא דשמיא ביותר בכל עת כנ"ל:
Bereishis 28:12 states, “And there was a ladder placed (מוצב) on the ground.” The term מוצב implies that the ladder must be placed by man, unlike נצב, which implies it stands on its own. This ladder represents a person's spiritual journey, where the body is grounded, but the soul reaches heaven. Heavenly angels ascend and descend on it, as man's body is lower than them, but the soul's root is higher. Thus, man is called a מהלך (one who moves) because he ascends these spiritual levels, unlike angels who remain static.
This ladder includes all the sources of human souls, and as man is a “small world,” these levels are contained within each person. After his vision, Yaakov felt fear, recognizing how far his soul's power reached and how all realms depend on him. This realization leads to humility and awe, not arrogance. Yaakov then made a vow, despite Hashem's promise of safety, because, as our sages explain, there is no assurance for a tzadik. This is because man constantly changes spiritual levels and requires new divine assistance at every step.