וישלח יעקב מלאכים כבר כתבנו מזה במ"א. ותוכן הדברים כי בחי' המלאך הוא כחות הטבע כמ"ש חז"ל אין עשב בארץ שאין לו מזל ברקיע ואומר לו גדל כו'. וכן תיקון המעשים בימי המעשה ועשית כל מלאכתך וכמ"ש חז"ל שמכל מצוה נולד מלאך. אבל פנימיות איש הישראלי הוא למעלה מבחי' המלאכים והוא בחי' שבת קודש. אך א"א לבוא לפנימיות רק ע"י תיקון המעשים וזהו ענין וישלח כו' מלאכים לפניו. וזה הי' מה שיצא יעקב ללבן ואמר עם לבן גרתי תרי"ג מצות כו'. ועי"ז הי' הכנה להציל הפנימיות שלו שהוא התורה ממש. מעשו שהוא המתנגד אל התורה והבן. כי קצרתי:
"And Yaakov sent malachim - angels before him." We've previously discussed that the concept of a “malach” refers to forces of nature. Our sages explain that every blade of grass has a malach commanding it to grow. Similarly, the idea of perfecting one’s deeds during the week is reflected in “and you shall do all your work,” with sages teaching that a malach is created through each action. This represents the external level, but the inner essence of each Israeli is above the level of malachim, reaching the sanctity of Shabbat. However, achieving the level of Shabbat is only possible through the perfection of one's actions during the weekdays. This is the significance of Yaakov sending malachim ahead, and is echoed in his statement: "I was with Lavan, and I kept the 613 mitzvot" – showing his engagement with nature while adhering to all mitzvot. This preparation protects the internal essence, the Torah itself, from Eisav, who opposes the Torah.
4
בפסוק קטנתי מכל החסדים כו' אשר עשית את עבדך. במדרש איני כדאי וחד אמר כדאי אני. ולפי"ז קשה מאי קטנתי. אך עי"ז עצמו שקטנתי. עי"ז כדאי אני. ואם אמנם לעיני בשר האומר קטנתי נראה כי הוא מתגאה. אבל מי שאומר לפני הבורא ית' קטנתי הוא שהכיר את עצמו וראה שיודע הוא שכל החסדים ואמת שעשה עמו הבורא ית' אינו בזכותו. ולכן באמת לא יגרע מזכותו כלום. וזה הכלל אם אדם תולה בעצמו נעשה לו באמת בזכות מעשיו. ועי"ז מנכין לו מזכיותיו. אבל מי שיודע שהכל בחסד עליון כך הקדוש ב"ה מתנהג עמו ונותן לו הכל בחסד ולכן נמצא כל זכיותיו נשארים לו לדורות. ועיקר הפי' קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. הוא שיעקב אע"ה ידע כי כל העולם תלוי בו ובזרעו. והשי"ת הראה לו כי כל החסדים והאמת שהקב"ה מטיב לעולמו הוא על ידו ובאמצעותו. וז"ש ואיטיבה עמך כלומר באמצעיות מעשיך. וכן כל האבות הם קיום העולם שהקב"ה מנהג עולמו על ידיהם בחסד וברחמים. וזה שאמר ונברכו בך. ובעבור כי האבות ידעו זה הי' כל תפלותיהם בעבור כלל הבריאה. וז"ש קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כלומר החסדים והאמת שהבורא ית' עושה על ידו. לכן מבקש שלא יהי' הוא ח"ו המעכב. לכן הצילני נא כו' ואתה אמרת היטב איטיב עמך פי' שהטוב שהוא מטיב בעולם הוא עמו כנ"ל. וכן צריך כל איש ישראל לידע שהכל תלוי בו ובכח זה יערוך תפלה להבורא ית' כמ"ש ברבים הי' עמדי:
Yaakov says, "I have become small - קטנתי from all the goodness that You have done with me." The Midrash presents two opinions: one suggests Yaakov was expressing unworthiness, while the other implies he felt worthy. If the latter is true, the question arises about the meaning of קטנתי. The answer lies in Yaakov's humility; he recognized that his worthiness stemmed from acknowledging that all the kindness and truth bestowed upon him by Hashem were not due to his own merit. Despite the common association that claiming humility implies underlying arrogance, Yaakov’s humility before Hashem showcased his self-awareness. Through this humility, Yaakov preserved his merits and did not lose them. The general rule is: if one perceives worthiness independently, they become dependent on their merits and may deplete them. However, someone aware that everything is a result of Hashem's kindness experiences reciprocity, receiving everything with kindness, and preserves their own merits. The essence of קטנתי is that Yaakov realized the responsibility resting upon him and his descendants. Hashem demonstrated that all the kindness and truth in the world emanated from Yaakov and his descendants, as indicated by the continuation of the verse ואיטיבה עמך, meaning through Yaakov's actions. Similarly, the Patriarchs are the reason for the world's existence as Hashem interacts with it through their kindness and mercy. This aligns with the promise Hashem gave to Avraham, ונברכו בך, ensuring blessings for all nations through him. Consequently, the Patriarchs prayed that their actions wouldn't hinder this promise, as exemplified by Yaakov's plea regarding Eisav, “Please save me from my brother, from Eisav…and You said that you will surely give me goodness.” He was requesting that the good he had indeed endure. Each member of Bnei Yisrael must realize that everything depends on their actions. Through this understanding, one should structure their prayers before Hashem, fulfilling the verse (Tehillim 55:19), "...Because of the many that are with me."
5
עוד פירוש קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. הוא המוחין והדעת שבאדם שהם רבים מהלבוש שהוא גוף האדם. וביאור הדברים עפ"י מ"ש חז"ל הוי רץ כצבי. פי' עפ"י מ"ש ע"פ צבי היא לכל הארצות מה צבי עורו אינו מחזיק בשרו כו'. כן הוא באדם אשר השי"ת נפח בו רוח חיים והנפש והגוף הם מצמצמים הרוח שלא יוכל להתפשט. כי אם לא כן הי' עולה לשרשו מרוב תשוקת עלול להעילת כל העילות. אמנם אמת הדבר שעי"ז המאסר שהגוף אין מניח להרוח להתפשט כראוי עי"ז עוד נתוסף כח להתשוקה עד שבכחו להמשיך מעט מעט גם את הלבוש עד שבסוף עולה לשרשו ומסתלק הצדיק בתשלום מעשיו. וזה רץ כצבי שע"י שעורו אינו מחזיק לכן רץ בכח יותר למרחוק. ולכן יסוד עבודת האדם הוא התשוקה כמ"ש חכמים עבודה שבלב זו תפלה היינו השתוקקת התלהבות הלב תמיד להתדבק בו ית' הוא עיקר העבודה. כי לעולם אין מנוחה להצדיק כאשר מתקן מעט הגוף אז הדעת מתרבה ביותר ולכן יש תמיד התשוקה לקרב הלבוש להפנימיות וזה קטנתי כו' שהגוף. המלבוש. קטן מהכיל את המוחין. החסדים והאמת. שעשית את עבדך כו'. ולכן הצילני נא. כי בודאי כשגם הגוף יהי' ניתקן כראוי כמו שיהי' לעתיד אז אין יראה מסט"א כלל. רק עי"ז שבעוה"ז הגוף צריך תיקון עי"ז הצילני נא והבן:
Another interpretation of "קטנתי מכל החסדים - I have become small because of all the kindness and truth that You have done with Your servant" is that the mind's thoughts are far more numerous than the body's capacity. As our Sages teach (Avot 5:20), "Run like a deer," meaning that just as a deer's skin cannot contain its flesh, the human body limits the soul's expansion. Without the body, the soul would immediately return to its source due to its immense longing for the Creator. Yet, this limitation also fuels the soul’s yearning to reconnect to its source, gradually uplifting the body as well. This is the essence of "run like a deer"—because the deer's skin cannot contain its flesh, it runs even further. Therefore, the foundation of one’s service to Hashem is this longing. Our Sages explain that prayer is termed "service of the heart," emphasizing that the heart's constant yearning to reconnect with Hashem is the core of divine service. The righteous find no rest in this world; as they perfect their bodies, their minds expand, driving them to integrate external actions with internal truth. Yaakov's statement, "I have become small," refers to his body being too limited to contain all the divine kindness and truth bestowed upon him. Thus, Yaakov prays for protection from Eisav, representing negative forces. In the future, when the body is perfected, there will be no fear of negative influences. However, in this physical world, the body requires special protection and elevation, which was the focus of Yaakov's prayer.
תרל"ח
5638
ב"ה
With G-d's Blessing
וישלח יעקב מלאכים כבר כתבנו מזה במ"א. ותוכן הדברים כי בחי' המלאך הוא כחות הטבע כמ"ש חז"ל אין עשב בארץ שאין לו מזל ברקיע ואומר לו גדל כו'. וכן תיקון המעשים בימי המעשה ועשית כל מלאכתך וכמ"ש חז"ל שמכל מצוה נולד מלאך. אבל פנימיות איש הישראלי הוא למעלה מבחי' המלאכים והוא בחי' שבת קודש. אך א"א לבוא לפנימיות רק ע"י תיקון המעשים וזהו ענין וישלח כו' מלאכים לפניו. וזה הי' מה שיצא יעקב ללבן ואמר עם לבן גרתי תרי"ג מצות כו'. ועי"ז הי' הכנה להציל הפנימיות שלו שהוא התורה ממש. מעשו שהוא המתנגד אל התורה והבן. כי קצרתי:
"And Yaakov sent malachim - angels before him." We've previously discussed that the concept of a “malach” refers to forces of nature. Our sages explain that every blade of grass has a malach commanding it to grow. Similarly, the idea of perfecting one’s deeds during the week is reflected in “and you shall do all your work,” with sages teaching that a malach is created through each action. This represents the external level, but the inner essence of each Israeli is above the level of malachim, reaching the sanctity of Shabbat.
However, achieving the level of Shabbat is only possible through the perfection of one's actions during the weekdays. This is the significance of Yaakov sending malachim ahead, and is echoed in his statement: "I was with Lavan, and I kept the 613 mitzvot" – showing his engagement with nature while adhering to all mitzvot. This preparation protects the internal essence, the Torah itself, from Eisav, who opposes the Torah.
בפסוק קטנתי מכל החסדים כו' אשר עשית את עבדך. במדרש איני כדאי וחד אמר כדאי אני. ולפי"ז קשה מאי קטנתי. אך עי"ז עצמו שקטנתי. עי"ז כדאי אני. ואם אמנם לעיני בשר האומר קטנתי נראה כי הוא מתגאה. אבל מי שאומר לפני הבורא ית' קטנתי הוא שהכיר את עצמו וראה שיודע הוא שכל החסדים ואמת שעשה עמו הבורא ית' אינו בזכותו. ולכן באמת לא יגרע מזכותו כלום. וזה הכלל אם אדם תולה בעצמו נעשה לו באמת בזכות מעשיו. ועי"ז מנכין לו מזכיותיו. אבל מי שיודע שהכל בחסד עליון כך הקדוש ב"ה מתנהג עמו ונותן לו הכל בחסד ולכן נמצא כל זכיותיו נשארים לו לדורות. ועיקר הפי' קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. הוא שיעקב אע"ה ידע כי כל העולם תלוי בו ובזרעו. והשי"ת הראה לו כי כל החסדים והאמת שהקב"ה מטיב לעולמו הוא על ידו ובאמצעותו. וז"ש ואיטיבה עמך כלומר באמצעיות מעשיך. וכן כל האבות הם קיום העולם שהקב"ה מנהג עולמו על ידיהם בחסד וברחמים. וזה שאמר ונברכו בך. ובעבור כי האבות ידעו זה הי' כל תפלותיהם בעבור כלל הבריאה. וז"ש קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כלומר החסדים והאמת שהבורא ית' עושה על ידו. לכן מבקש שלא יהי' הוא ח"ו המעכב. לכן הצילני נא כו' ואתה אמרת היטב איטיב עמך פי' שהטוב שהוא מטיב בעולם הוא עמו כנ"ל. וכן צריך כל איש ישראל לידע שהכל תלוי בו ובכח זה יערוך תפלה להבורא ית' כמ"ש ברבים הי' עמדי:
Yaakov says, "I have become small - קטנתי from all the goodness that You have done with me." The Midrash presents two opinions: one suggests Yaakov was expressing unworthiness, while the other implies he felt worthy. If the latter is true, the question arises about the meaning of קטנתי. The answer lies in Yaakov's humility; he recognized that his worthiness stemmed from acknowledging that all the kindness and truth bestowed upon him by Hashem were not due to his own merit. Despite the common association that claiming humility implies underlying arrogance, Yaakov’s humility before Hashem showcased his self-awareness.
Through this humility, Yaakov preserved his merits and did not lose them. The general rule is: if one perceives worthiness independently, they become dependent on their merits and may deplete them. However, someone aware that everything is a result of Hashem's kindness experiences reciprocity, receiving everything with kindness, and preserves their own merits. The essence of קטנתי is that Yaakov realized the responsibility resting upon him and his descendants. Hashem demonstrated that all the kindness and truth in the world emanated from Yaakov and his descendants, as indicated by the continuation of the verse ואיטיבה עמך, meaning through Yaakov's actions.
Similarly, the Patriarchs are the reason for the world's existence as Hashem interacts with it through their kindness and mercy. This aligns with the promise Hashem gave to Avraham, ונברכו בך, ensuring blessings for all nations through him. Consequently, the Patriarchs prayed that their actions wouldn't hinder this promise, as exemplified by Yaakov's plea regarding Eisav, “Please save me from my brother, from Eisav…and You said that you will surely give me goodness.” He was requesting that the good he had indeed endure. Each member of Bnei Yisrael must realize that everything depends on their actions. Through this understanding, one should structure their prayers before Hashem, fulfilling the verse (Tehillim 55:19), "...Because of the many that are with me."
עוד פירוש קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. הוא המוחין והדעת שבאדם שהם רבים מהלבוש שהוא גוף האדם. וביאור הדברים עפ"י מ"ש חז"ל הוי רץ כצבי. פי' עפ"י מ"ש ע"פ צבי היא לכל הארצות מה צבי עורו אינו מחזיק בשרו כו'. כן הוא באדם אשר השי"ת נפח בו רוח חיים והנפש והגוף הם מצמצמים הרוח שלא יוכל להתפשט. כי אם לא כן הי' עולה לשרשו מרוב תשוקת עלול להעילת כל העילות. אמנם אמת הדבר שעי"ז המאסר שהגוף אין מניח להרוח להתפשט כראוי עי"ז עוד נתוסף כח להתשוקה עד שבכחו להמשיך מעט מעט גם את הלבוש עד שבסוף עולה לשרשו ומסתלק הצדיק בתשלום מעשיו. וזה רץ כצבי שע"י שעורו אינו מחזיק לכן רץ בכח יותר למרחוק. ולכן יסוד עבודת האדם הוא התשוקה כמ"ש חכמים עבודה שבלב זו תפלה היינו השתוקקת התלהבות הלב תמיד להתדבק בו ית' הוא עיקר העבודה. כי לעולם אין מנוחה להצדיק כאשר מתקן מעט הגוף אז הדעת מתרבה ביותר ולכן יש תמיד התשוקה לקרב הלבוש להפנימיות וזה קטנתי כו' שהגוף. המלבוש. קטן מהכיל את המוחין. החסדים והאמת. שעשית את עבדך כו'. ולכן הצילני נא. כי בודאי כשגם הגוף יהי' ניתקן כראוי כמו שיהי' לעתיד אז אין יראה מסט"א כלל. רק עי"ז שבעוה"ז הגוף צריך תיקון עי"ז הצילני נא והבן:
Another interpretation of "קטנתי מכל החסדים - I have become small because of all the kindness and truth that You have done with Your servant" is that the mind's thoughts are far more numerous than the body's capacity. As our Sages teach (Avot 5:20), "Run like a deer," meaning that just as a deer's skin cannot contain its flesh, the human body limits the soul's expansion. Without the body, the soul would immediately return to its source due to its immense longing for the Creator.
Yet, this limitation also fuels the soul’s yearning to reconnect to its source, gradually uplifting the body as well. This is the essence of "run like a deer"—because the deer's skin cannot contain its flesh, it runs even further. Therefore, the foundation of one’s service to Hashem is this longing. Our Sages explain that prayer is termed "service of the heart," emphasizing that the heart's constant yearning to reconnect with Hashem is the core of divine service.
The righteous find no rest in this world; as they perfect their bodies, their minds expand, driving them to integrate external actions with internal truth. Yaakov's statement, "I have become small," refers to his body being too limited to contain all the divine kindness and truth bestowed upon him. Thus, Yaakov prays for protection from Eisav, representing negative forces. In the future, when the body is perfected, there will be no fear of negative influences. However, in this physical world, the body requires special protection and elevation, which was the focus of Yaakov's prayer.