בחנוכה יורד קדושה וטהרה לישראל. והיונים טמאו השמנים וממילא פרחה הקדושה כמ"ש באו בה פריצים וחללוה. כי הטהרה הכנה אל הקדושה. להשכיחם תורתך בחי' הנפש שהיא מקבל הקדושה. ולהעבירם מעל חוקי רצונך הם המצות שמטהרים הגוף להיות כלי מוכן כמ"ש לב טהור כו' ורוח נכון חדש כו'. כי הגוף צריך טהרה. ונקראו חוקי רצונך שאצל הגוף נקראו חקים. אבל הנפש הוא בשורש המצות והתורה. וכשהקב"ה עמד לנו. יורד טהרה אל הגוף וקדושה אל הנפש. זה הלל והודאה. כמ"ש במקום אחר נקמת את נקמתם. כמו שהם הכניסו טומאה במקום הקדוש. כן נקם הקב"ה ומסר טמאים ביד טהורים. ולכן בימים האלו יכולין לטהר עצמינו אפילו במקומות הטמאים בחוץ לארץ:
On Chanukah, holiness and purity descend to the Jewish people. But "the Greeks defiled the oils," such that it follows that the holiness left, as it is written (Ezekiel 7:22), "ruffians shall invade it and defile it." As purity is the preparation (precondition) for holiness. "To make them forget Your Torah," is the aspect of the soul, which is what receives the holiness. "To divert them from the statutes of Your will," are the commandments which purify the body to be a ready vessel, as it is written (Psalms 51:12), "A pure heart, etc.; create a steadfast spirit, etc." As the body needs purity. And they are are called, "the statutes of Your will," because they are called (considered) statutes for the body. However the soul is from the root of the commandments and the Torah. And when the Holy One, blessed be He, "stood for us," He brings down purity to the body and holiness to the soul. That is the "praise and the thanksgiving," as I have written in another place. "You took vengeance for us" - just like they brought in impurity into a holy place, so too did the Holy One, blessed be He, take vengeance, and "gave over the impure into the hands of the pure." So therefore during these days, we are able to purify ourselves even in the impure places outside the Land [of Israel].
4
איתא מצוה להניח נר חנוכה על פתח ביתו. פירוש להניח להיות רשימה קבועה בדירת איש ישראל. הרי אמרו מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל. השוה למזוזה שהיא קבועה בפתח לעולם. כמו כן הרשימה מנ"ח נשאר קבועה בפתח. ותקנו בשמאל דכ' אורך ימים בימינה לעוסק בתורה לשמה. אבל אור נר חנוכה מאיר אפילו לאותן שאין עושין ממש לשמה אעפ"כ מקבלים רוח טהרה בשמאל:
It is found [that] it is a commandment to place the Chanukah light in the opening of one's house. The explantion of, "to place," is that there should be a fixed impression in the house of the Jewish person. Behold [the Rabbis] said, "The mezuzah is on the right and the Chanukah light is on the left." They equated it with the mezuzah, which is permanently fixed at the opening; likewise should the impression of the Chanukah light remain fixed in the opening. And they fixed it on left, as it is written (Proverbs 3:16), "In her right hand is length of days" - for the one who involves himself in Torah for its sake. However the Chanukah light gives light even to those who do not do it truly for its own sake. Nevertheless they acquire a pure spirit from the left.
5
איתא בספרים רמז לחנוכה טבח והכן אותיות חנוכה. דאיתא במדרש שבכ"ה בכסליו נגמר מלאכת המשכן ולפי שנתעכב הקמתו עד ניסן נתן הקב"ה לכסליו זו החנוכה. דזה הי' דבר גדול שהכינו בני ישראל מקום להשראת השכינה כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. וגם משה רע"ה נתפעל בזה וירא והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כו' ויברך אותם משה ויהי נועם כו' יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם ע"ש. והכל הי' בכ"ה בכסליו. וגם חנוכת הנשיאים וקרבנם נראה שהי' מוכן להם ביום גמר המלאכה לכן קורין בנשיאים בחנוכה. והנה מצוה זו ועשו לי מקדש הוא לעולם שצריכין בני ישראל במעשיהם להכין מקום מקדש. ובגלות הוא רק הכנה כמ"ש הכן בחוץ מלאכתך כו' אחר ובנית ביתך. כי לפי עבודת בנ"י בגלות כך יזכו לבסוף לבנין בית המקדש וכ"כ הכון לקראת אלקיך ישראל. וזה כל התפלות שמשתוקקין להכין מקום להשראת השכינה. ולכן ימים הללו שנגמר מלאכת המשכן מסייע לבנ"י להכנה זו. ולכן המצוה על הפתח שממתינין ומשתוקקין לפתוח לנו שערי צדק בבנין המקדש במהרה בימינו אמן:
6
המצות שתקנו בחנוכה בנרות והלל והודאה. דכתיב לא המתים יהללו. חי חי יודוך. וכל החיים יודוך. והנה עיקר החיות מקבל איש ישראל על ידי תורה ומצות. כמ"ש כי היא חייך. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. והיונים שרצו להשכיחנו תורה ומצות. מררו את חיינו. דאיתא במדרש קץ שם לחושך כו'. אבן אופל כו' כל זמן שיצה"ר בעולם אבן אופל וצלמות בעולם. אבן פירוש יסוד. כי הגוף יסודו מן העפר ולכן סופו לעפר והיא המיתה והחושך. אבל נשמת האדם יסודו מן השמים והוא התורה ומצות שנק' אבן כמ"ש במד' בחוקותי יבא האבן וישמור את האבן ע"ש. וע"י התורה ומצות מתעורר כח הנשמה דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים. ואז גובר הנשמה על הגוף והוא בחי' עץ החיים ואז חי חי יודוך. והכל תלוי במחשבות והרהורי אדם כל היום או רובו. כשמהרהר בתורה ומצות יש בו החיות ואין אופל וצלמות. כמ"ש במדרש תצוה העושה מצוה מחי' נפשו שנקרא נר ולכן תיקנו בנרות ובהלל והודאה שזה תכלית הגאולה שזכינו לחיות. שנוכל לעסוק בהלל והודאה. שבני ישראל נבראו רק ע"ז להלל ולהודות כמ"ש ז"ל הפה אינו נברא רק להודות. ובני ישראל בכלל הם הפה בעולם. בכח הנשמה שמאירה בהם ע"י התורה ומצות כדי להעיד על הבורא ית' שמו:
תרס"ה
ב"ה
בחנוכה יורד קדושה וטהרה לישראל. והיונים טמאו השמנים וממילא פרחה הקדושה כמ"ש באו בה פריצים וחללוה. כי הטהרה הכנה אל הקדושה. להשכיחם תורתך בחי' הנפש שהיא מקבל הקדושה. ולהעבירם מעל חוקי רצונך הם המצות שמטהרים הגוף להיות כלי מוכן כמ"ש לב טהור כו' ורוח נכון חדש כו'. כי הגוף צריך טהרה. ונקראו חוקי רצונך שאצל הגוף נקראו חקים. אבל הנפש הוא בשורש המצות והתורה. וכשהקב"ה עמד לנו. יורד טהרה אל הגוף וקדושה אל הנפש. זה הלל והודאה. כמ"ש במקום אחר נקמת את נקמתם. כמו שהם הכניסו טומאה במקום הקדוש. כן נקם הקב"ה ומסר טמאים ביד טהורים. ולכן בימים האלו יכולין לטהר עצמינו אפילו במקומות הטמאים בחוץ לארץ:
On Chanukah, holiness and purity descend to the Jewish people. But "the Greeks defiled the oils," such that it follows that the holiness left, as it is written (Ezekiel 7:22), "ruffians shall invade it and defile it." As purity is the preparation (precondition) for holiness. "To make them forget Your Torah," is the aspect of the soul, which is what receives the holiness. "To divert them from the statutes of Your will," are the commandments which purify the body to be a ready vessel, as it is written (Psalms 51:12), "A pure heart, etc.; create a steadfast spirit, etc." As the body needs purity. And they are are called, "the statutes of Your will," because they are called (considered) statutes for the body. However the soul is from the root of the commandments and the Torah. And when the Holy One, blessed be He, "stood for us," He brings down purity to the body and holiness to the soul. That is the "praise and the thanksgiving," as I have written in another place. "You took vengeance for us" - just like they brought in impurity into a holy place, so too did the Holy One, blessed be He, take vengeance, and "gave over the impure into the hands of the pure." So therefore during these days, we are able to purify ourselves even in the impure places outside the Land [of Israel].
איתא מצוה להניח נר חנוכה על פתח ביתו. פירוש להניח להיות רשימה קבועה בדירת איש ישראל. הרי אמרו מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל. השוה למזוזה שהיא קבועה בפתח לעולם. כמו כן הרשימה מנ"ח נשאר קבועה בפתח. ותקנו בשמאל דכ' אורך ימים בימינה לעוסק בתורה לשמה. אבל אור נר חנוכה מאיר אפילו לאותן שאין עושין ממש לשמה אעפ"כ מקבלים רוח טהרה בשמאל:
It is found [that] it is a commandment to place the Chanukah light in the opening of one's house. The explantion of, "to place," is that there should be a fixed impression in the house of the Jewish person. Behold [the Rabbis] said, "The mezuzah is on the right and the Chanukah light is on the left." They equated it with the mezuzah, which is permanently fixed at the opening; likewise should the impression of the Chanukah light remain fixed in the opening. And they fixed it on left, as it is written (Proverbs 3:16), "In her right hand is length of days" - for the one who involves himself in Torah for its sake. However the Chanukah light gives light even to those who do not do it truly for its own sake. Nevertheless they acquire a pure spirit from the left.
איתא בספרים רמז לחנוכה טבח והכן אותיות חנוכה. דאיתא במדרש שבכ"ה בכסליו נגמר מלאכת המשכן ולפי שנתעכב הקמתו עד ניסן נתן הקב"ה לכסליו זו החנוכה. דזה הי' דבר גדול שהכינו בני ישראל מקום להשראת השכינה כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. וגם משה רע"ה נתפעל בזה וירא והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כו' ויברך אותם משה ויהי נועם כו' יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם ע"ש. והכל הי' בכ"ה בכסליו. וגם חנוכת הנשיאים וקרבנם נראה שהי' מוכן להם ביום גמר המלאכה לכן קורין בנשיאים בחנוכה. והנה מצוה זו ועשו לי מקדש הוא לעולם שצריכין בני ישראל במעשיהם להכין מקום מקדש. ובגלות הוא רק הכנה כמ"ש הכן בחוץ מלאכתך כו' אחר ובנית ביתך. כי לפי עבודת בנ"י בגלות כך יזכו לבסוף לבנין בית המקדש וכ"כ הכון לקראת אלקיך ישראל. וזה כל התפלות שמשתוקקין להכין מקום להשראת השכינה. ולכן ימים הללו שנגמר מלאכת המשכן מסייע לבנ"י להכנה זו. ולכן המצוה על הפתח שממתינין ומשתוקקין לפתוח לנו שערי צדק בבנין המקדש במהרה בימינו אמן:
המצות שתקנו בחנוכה בנרות והלל והודאה. דכתיב לא המתים יהללו. חי חי יודוך. וכל החיים יודוך. והנה עיקר החיות מקבל איש ישראל על ידי תורה ומצות. כמ"ש כי היא חייך. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. והיונים שרצו להשכיחנו תורה ומצות. מררו את חיינו. דאיתא במדרש קץ שם לחושך כו'. אבן אופל כו' כל זמן שיצה"ר בעולם אבן אופל וצלמות בעולם. אבן פירוש יסוד. כי הגוף יסודו מן העפר ולכן סופו לעפר והיא המיתה והחושך. אבל נשמת האדם יסודו מן השמים והוא התורה ומצות שנק' אבן כמ"ש במד' בחוקותי יבא האבן וישמור את האבן ע"ש. וע"י התורה ומצות מתעורר כח הנשמה דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים. ואז גובר הנשמה על הגוף והוא בחי' עץ החיים ואז חי חי יודוך. והכל תלוי במחשבות והרהורי אדם כל היום או רובו. כשמהרהר בתורה ומצות יש בו החיות ואין אופל וצלמות. כמ"ש במדרש תצוה העושה מצוה מחי' נפשו שנקרא נר ולכן תיקנו בנרות ובהלל והודאה שזה תכלית הגאולה שזכינו לחיות. שנוכל לעסוק בהלל והודאה. שבני ישראל נבראו רק ע"ז להלל ולהודות כמ"ש ז"ל הפה אינו נברא רק להודות. ובני ישראל בכלל הם הפה בעולם. בכח הנשמה שמאירה בהם ע"י התורה ומצות כדי להעיד על הבורא ית' שמו: