ואלה מוסיף על ענין ראשון מה הראשונים מסיני כו'. הענין דיש מצות שבין אדם למקום ב"ה והוא עשרת הדברות ויש בין אדם לחבירו והוא המשפטים. והם בחי' דרך ארץ ושלימות האדם בעצמו והוא בחי' תורה שבעל פה. ושניהם מהשי"ת כמ"ש ה' עוז לעמו יתן הוא התורה. יברך את עמו בשלום הם המשפטים. כמ"ש במדרש בפסוק אתה כוננת מישרים. כי הגם שניתנו ביד החכמים עכ"ז מתנת אלקים הוא כמ"ש המשפט לאלקים הוא. ומסרה לבנ"י כמ"ש תשים לפניהם. ויש בחי' דרך ארץ שקדמה לתורה כי כפי טהרת הגוף ושלימות המדות זוכין לתורה. אח"כ התורה נותנת שלימות אמיתיות. וזוכין אח"כ למעלה יתירה בתורה. ואח"כ לשלימות ביותר. ולזה אין הפסק. וז"ש במדרש דינין לפני' ולאחרי'. ולהיות כי המשפטים הם שבין אדם לחבירו כמ"ש לפניהם. לכן הקדים מצות עבד עברי שביותר יש ליזהר שלא לעשות עול לחבירו בשיעבוד גופו מהפסד ממונו:
The word ואלה ("and these") in Shemos 21:1 indicates that the laws in this parsha were given at Sinai, just like the Ten Commandments. This teaches that there are mitzvot between man and Hashem, represented by the Ten Commandments, and mitzvot between man and his fellow, represented by the mishpatim (laws) in this parsha. The mishpatim are the ways for a person to gain personal perfection and are associated with the Oral Torah. Both types of mitzvot come from Hashem. As the pasuk states, "Hashem gives power to His nation" refers to the Torah, and "Hashem will bless His nation with peace" refers to the mishpatim. The Midrash explains that even though these laws are given to the sages, they are ultimately gifts from Hashem. The idea of derech eretz preceding the Torah means that as one purifies oneself and perfects one's traits, one becomes worthy of more Torah. This process leads to continual growth and perfection. The Midrash (Shemos Rabbah 30:3) states that the Torah has laws before and after it, indicating the importance of mishpatim. The first law discussed is that of the Eved Ivri (Jewish Slave), emphasizing the need to be extra careful not to abuse or misuse one's fellow Jew, which is even more critical than monetary loss. This underscores the significance of interpersonal laws and their role in achieving personal and communal harmony.
תרמ"ב
5642
ואלה מוסיף על ענין ראשון מה הראשונים מסיני כו'. הענין דיש מצות שבין אדם למקום ב"ה והוא עשרת הדברות ויש בין אדם לחבירו והוא המשפטים. והם בחי' דרך ארץ ושלימות האדם בעצמו והוא בחי' תורה שבעל פה. ושניהם מהשי"ת כמ"ש ה' עוז לעמו יתן הוא התורה. יברך את עמו בשלום הם המשפטים. כמ"ש במדרש בפסוק אתה כוננת מישרים. כי הגם שניתנו ביד החכמים עכ"ז מתנת אלקים הוא כמ"ש המשפט לאלקים הוא. ומסרה לבנ"י כמ"ש תשים לפניהם. ויש בחי' דרך ארץ שקדמה לתורה כי כפי טהרת הגוף ושלימות המדות זוכין לתורה. אח"כ התורה נותנת שלימות אמיתיות. וזוכין אח"כ למעלה יתירה בתורה. ואח"כ לשלימות ביותר. ולזה אין הפסק. וז"ש במדרש דינין לפני' ולאחרי'. ולהיות כי המשפטים הם שבין אדם לחבירו כמ"ש לפניהם. לכן הקדים מצות עבד עברי שביותר יש ליזהר שלא לעשות עול לחבירו בשיעבוד גופו מהפסד ממונו:
The word ואלה ("and these") in Shemos 21:1 indicates that the laws in this parsha were given at Sinai, just like the Ten Commandments. This teaches that there are mitzvot between man and Hashem, represented by the Ten Commandments, and mitzvot between man and his fellow, represented by the mishpatim (laws) in this parsha. The mishpatim are the ways for a person to gain personal perfection and are associated with the Oral Torah.
Both types of mitzvot come from Hashem. As the pasuk states, "Hashem gives power to His nation" refers to the Torah, and "Hashem will bless His nation with peace" refers to the mishpatim. The Midrash explains that even though these laws are given to the sages, they are ultimately gifts from Hashem. The idea of derech eretz preceding the Torah means that as one purifies oneself and perfects one's traits, one becomes worthy of more Torah. This process leads to continual growth and perfection.
The Midrash (Shemos Rabbah 30:3) states that the Torah has laws before and after it, indicating the importance of mishpatim. The first law discussed is that of the Eved Ivri (Jewish Slave), emphasizing the need to be extra careful not to abuse or misuse one's fellow Jew, which is even more critical than monetary loss. This underscores the significance of interpersonal laws and their role in achieving personal and communal harmony.