אלה פקודי המשכן משכן העדות. במד' תנחומא חביב המשכן כבריאת שמים וארץ דכתיב בהם עדות העדותי בכם כו' את השמים כו' ובמשכן כתיב העדות כו' ע"ש. כי הנה המשכן הי' תיקון כל הבריאה כמ"ש בזוה"ק והי' לרמז כל הנמצאים איך הם מרומזים לדברים עליונים ותלוין במאמרו של הקב"ה. וזהו העדות שבנ"י מבררין בעוה"ז עלמא דשיקרא שאין עדות רק לברר הספק. וכל הבריאה ג"כ עדות על ישראל שהרי ע"י בנ"י מבורר כבוד ה' שהכל לכבודו ברא. וז"ש רש"י מה טעם פתח בבראשית כח מעשיו הגיד לעמו כו'. פי' שבנ"י עצמם הם דבקים בשורש העליון מקום ההתחדשות עצמו כמאמר החודש הזה לכם מצוה ראשונה בשורש האחדות למעלה מהטבע א"כ כל הבריאה הי' רק לברר כח בנ"י אשר בכחם לברר כבוד שמים גם בעוה"ז הגשמיי. ובנ"י מקיימים העולם ועי"ז שהם משעבדים לבם למקום לכן הי' ביכולתם ג"כ לעשות המשכן בגשמיות ג"כ. והי' זה תיקון העולם שהמשיכו השראת השכינה בעשי'. וזה פי' החודש הזה לכם כי ההתחדשות דבוק בבנ"י. לכן בהיותם בעולם הפירוד מבררין זאת ההתחדשות בכל מקומות מושבותיהם:
“These are the records of the Mishkan of testimony” (Shemos 38:21). The Midrash Tanchuma (Pekudei 2) states that the Mishkan is precious and compared to the creation of the Heavens and earth. This is evident in the usage of the word “testimony” in both contexts, as it states, “I bring the Heavens and earth to testify for you,” and the Mishkan is called a Mishkan of testimony. The Mishkan served to repair the entire creation, as the Zohar states, and it hinted at very elevated things, all dependent on Hashem's words. The “testimony” that Bnei Yisrael provide clarifies the truth in this world of falsehood. Testimony is relevant when there is uncertainty, and the Mishkan clarifies Hashem’s presence. The entire creation also serves as a testimony to Bnei Yisrael, revealing Hashem's glory. Rashi (Bereishis 1:1) explains that the Torah begins with Bereishis because “the power of His actions He has given to His nation.” Bnei Yisrael are connected to the source above, the point of renewal. The first mitzvah given to Bnei Yisrael, Rosh Chodesh, is in the source of unity, above nature. This indicates that the entire creation clarifies the strength of Bnei Yisrael, who have the power to reveal Hashem's glory in the physical world. By subjecting their hearts to Hashem, Bnei Yisrael were able to create the Mishkan in this physical world, drawing Hashem's presence into the realm of action. This renewal is evident in all their dwellings, even in a world of separation.
4
ובמדרש איש אמונות רב ברכות כו'. פי' כי הקב"ה טוב ומטיב ורוצה להשפיע כל טוב לכל ברי'. אך כי אם אין המקבל איש נאמן וע"י הקבלה יכול לשכוח בהשי"ת המשפיע כל טוב נמצא כי בא ע"י הקבלה לחטא. והשי"ת כל מעשיו באמת להיות טובה אמיתית שלא לבוא לידי חטא. אך בני ישראל הם דבוקים באמונה וע"י הקבלה הם מכניעין עצמן ביותר ומתדבקין לשורש המשפיע. לכן הם יכולין לקבל הברכה. וזהו איש אמונות כלומר שנמשך אחר השורש ואינו נופל תחת רגל גאוה. לכן ע"י בנ"י יש רב ברכות בעולם כנ"ל. ולכן בשבת קודש שכל הבריאה מתבטלת להשורש והוא כלי מחזיק ברכה כתיב בי' ויברך את יום השביעי:
The Midrash (Shemos Rabbah 51:1) quotes the pasuk (Mishlei 28:20), “A man of emuna will have much blessing, but one who is hasty to become rich will not be cleansed.” It explains that the man of emuna refers to Moshe, whose leadership brought blessings, while “one who is hasty to become rich” refers to Korach, who desired more than his due. Hashem, being good, wants to bestow blessings on all creation. However, if the receiver is not faithful, these blessings may lead him to forget Hashem and sin. Hashem’s intentions are for true goodness. Bnei Yisrael, who are attached to emuna, receive blessings and humble themselves, connecting more deeply to the source. Therefore, they can sustain these blessings. “A man of emuna” is drawn to the source and avoids arrogance. Through Bnei Yisrael, abundant blessings come into the world. On Shabbos, when all creation is nullified to its source, it becomes a vessel for blessing, as it states, “and Hashem blessed the seventh day.”
5
ובמדרש החודש הזה כו' בנ"י מונין ללבנה כו'. הטעם שהזמן הוא בתוך הטבע כי התורה היא למעלה מהזמן ובכל עת שנמשך התחדשות להזמן מלמעלה נתקן עי"ז גם העשי' וכל הטבע ג"כ. ולאשר בנ"י מבטלין עצמם תמיד להשי"ת הזמן משתנה להם בכל עת. לכן הלבנה שמתחדשת בכל חודש היא לחלק בנ"י. ובגמ' שנה שאין עמה חדשים ושנה שיש עמה חדשים זה ניסן ע"ש במס' ר"ה והענין [כמ"ש אני ישנ"ה ימות החמה שס"ה ולבי ער] הוא התחלקות הי"ב חדשים שזה מביא התחדשות תוך השנה שהוא התלבשות הזמן והטבע וזה שנה שיש עמה חדשים כנ"ל:
תרל"ו
5636
פקודי ופ' החודש
Pekudei and Parshat Hachodesh
אלה פקודי המשכן משכן העדות. במד' תנחומא חביב המשכן כבריאת שמים וארץ דכתיב בהם עדות העדותי בכם כו' את השמים כו' ובמשכן כתיב העדות כו' ע"ש. כי הנה המשכן הי' תיקון כל הבריאה כמ"ש בזוה"ק והי' לרמז כל הנמצאים איך הם מרומזים לדברים עליונים ותלוין במאמרו של הקב"ה. וזהו העדות שבנ"י מבררין בעוה"ז עלמא דשיקרא שאין עדות רק לברר הספק. וכל הבריאה ג"כ עדות על ישראל שהרי ע"י בנ"י מבורר כבוד ה' שהכל לכבודו ברא. וז"ש רש"י מה טעם פתח בבראשית כח מעשיו הגיד לעמו כו'. פי' שבנ"י עצמם הם דבקים בשורש העליון מקום ההתחדשות עצמו כמאמר החודש הזה לכם מצוה ראשונה בשורש האחדות למעלה מהטבע א"כ כל הבריאה הי' רק לברר כח בנ"י אשר בכחם לברר כבוד שמים גם בעוה"ז הגשמיי. ובנ"י מקיימים העולם ועי"ז שהם משעבדים לבם למקום לכן הי' ביכולתם ג"כ לעשות המשכן בגשמיות ג"כ. והי' זה תיקון העולם שהמשיכו השראת השכינה בעשי'. וזה פי' החודש הזה לכם כי ההתחדשות דבוק בבנ"י. לכן בהיותם בעולם הפירוד מבררין זאת ההתחדשות בכל מקומות מושבותיהם:
“These are the records of the Mishkan of testimony” (Shemos 38:21). The Midrash Tanchuma (Pekudei 2) states that the Mishkan is precious and compared to the creation of the Heavens and earth. This is evident in the usage of the word “testimony” in both contexts, as it states, “I bring the Heavens and earth to testify for you,” and the Mishkan is called a Mishkan of testimony.
The Mishkan served to repair the entire creation, as the Zohar states, and it hinted at very elevated things, all dependent on Hashem's words. The “testimony” that Bnei Yisrael provide clarifies the truth in this world of falsehood. Testimony is relevant when there is uncertainty, and the Mishkan clarifies Hashem’s presence. The entire creation also serves as a testimony to Bnei Yisrael, revealing Hashem's glory.
Rashi (Bereishis 1:1) explains that the Torah begins with Bereishis because “the power of His actions He has given to His nation.” Bnei Yisrael are connected to the source above, the point of renewal. The first mitzvah given to Bnei Yisrael, Rosh Chodesh, is in the source of unity, above nature. This indicates that the entire creation clarifies the strength of Bnei Yisrael, who have the power to reveal Hashem's glory in the physical world. By subjecting their hearts to Hashem, Bnei Yisrael were able to create the Mishkan in this physical world, drawing Hashem's presence into the realm of action. This renewal is evident in all their dwellings, even in a world of separation.
ובמדרש איש אמונות רב ברכות כו'. פי' כי הקב"ה טוב ומטיב ורוצה להשפיע כל טוב לכל ברי'. אך כי אם אין המקבל איש נאמן וע"י הקבלה יכול לשכוח בהשי"ת המשפיע כל טוב נמצא כי בא ע"י הקבלה לחטא. והשי"ת כל מעשיו באמת להיות טובה אמיתית שלא לבוא לידי חטא. אך בני ישראל הם דבוקים באמונה וע"י הקבלה הם מכניעין עצמן ביותר ומתדבקין לשורש המשפיע. לכן הם יכולין לקבל הברכה. וזהו איש אמונות כלומר שנמשך אחר השורש ואינו נופל תחת רגל גאוה. לכן ע"י בנ"י יש רב ברכות בעולם כנ"ל. ולכן בשבת קודש שכל הבריאה מתבטלת להשורש והוא כלי מחזיק ברכה כתיב בי' ויברך את יום השביעי:
The Midrash (Shemos Rabbah 51:1) quotes the pasuk (Mishlei 28:20), “A man of emuna will have much blessing, but one who is hasty to become rich will not be cleansed.” It explains that the man of emuna refers to Moshe, whose leadership brought blessings, while “one who is hasty to become rich” refers to Korach, who desired more than his due.
Hashem, being good, wants to bestow blessings on all creation. However, if the receiver is not faithful, these blessings may lead him to forget Hashem and sin. Hashem’s intentions are for true goodness. Bnei Yisrael, who are attached to emuna, receive blessings and humble themselves, connecting more deeply to the source. Therefore, they can sustain these blessings.
“A man of emuna” is drawn to the source and avoids arrogance. Through Bnei Yisrael, abundant blessings come into the world. On Shabbos, when all creation is nullified to its source, it becomes a vessel for blessing, as it states, “and Hashem blessed the seventh day.”
ובמדרש החודש הזה כו' בנ"י מונין ללבנה כו'. הטעם שהזמן הוא בתוך הטבע כי התורה היא למעלה מהזמן ובכל עת שנמשך התחדשות להזמן מלמעלה נתקן עי"ז גם העשי' וכל הטבע ג"כ. ולאשר בנ"י מבטלין עצמם תמיד להשי"ת הזמן משתנה להם בכל עת. לכן הלבנה שמתחדשת בכל חודש היא לחלק בנ"י. ובגמ' שנה שאין עמה חדשים ושנה שיש עמה חדשים זה ניסן ע"ש במס' ר"ה והענין [כמ"ש אני ישנ"ה ימות החמה שס"ה ולבי ער] הוא התחלקות הי"ב חדשים שזה מביא התחדשות תוך השנה שהוא התלבשות הזמן והטבע וזה שנה שיש עמה חדשים כנ"ל: