עזות, חלק ראשון 1

א. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה לְהַכְעִיס.

One who turns arrogant clearly sinned on purpose in the past.