כשם שהנשמות הערטילאות, מפני העדרת מקום מנוחה להן, במקומות השפלים והמכוערים נכנסות. כן גם באיש חי לא לבד כשעובר עבירה ומכניס את אהבתו ויראתו למקום שפל, נצוצי נשמתו במקומות הסט״א מתלבשות. רק גם באין מוצא להן מקום קדוש ולא מכניסן באהבת ד׳ תורתו עבודתו, וישראל. באפס מקום, האהבה והיראה שלו שהם נצוצי נשמתו, במקומות הסט״א נכנסים, ואהבה ויראה רעה נעשים. וככל שנשמתו של האיש יותר גדולה, יותר יסתכן, כשלא יעבוד באהבה יראה וכו׳. מפני שחלק נשמה יותר גדולה נשארת לו ערטילאי. וכשם שישב ולא עבר עבירה נוטל שכר כאילו עשה מצוה, כן גם ישב ולא עשה מצוה יש לפעמים שנוטל כאילו עשה עבירה ח״ו כנ״ל.
UNEXPRESSED SOUL HOVERING: Just as the undefined inner impulse of the psychic field has no [firm or permanent] resting place then ends up holed up in secretive and hideous places, so too a living person does not only degrade their potential to love and revere God when committing a sin, but also encases the soul sparks within the [folds of the] Other Side, [which is to say, of the demonic realm]. Indeed, [such a soul has] no way to move into the sphere of holiness, nor is there any way to induce in it a love of God or God’s Torah, of divine worship, and of godwrestlers. And having no real space in which to exist, the individual’s love and fear of God, which are the sparks [that animate the] soul, enter into the Other Side, thus acquiring negative valences and becoming, [so to speak], evil. And the greater that a person’s soul, then the greater the danger that the Other Side can dig its claws into to absorb it into the shadow. For the greater part of their soul remains denuded. Usually we say that. Usually we say that if a person intends to do something holy and is prevented [from doing it], that God considers it as though it had been done [anyway]; but when it comes to transgressions, then it is the opposite and God will occasionally consider the one who sits still and declines to obey one of the commandments as having sinned, perish the thought.4See bKiddushin39b.
כשם שהנשמות הערטילאות, מפני העדרת מקום מנוחה להן, במקומות השפלים והמכוערים נכנסות. כן גם באיש חי לא לבד כשעובר עבירה ומכניס את אהבתו ויראתו למקום שפל, נצוצי נשמתו במקומות הסט״א מתלבשות. רק גם באין מוצא להן מקום קדוש ולא מכניסן באהבת ד׳ תורתו עבודתו, וישראל. באפס מקום, האהבה והיראה שלו שהם נצוצי נשמתו, במקומות הסט״א נכנסים, ואהבה ויראה רעה נעשים. וככל שנשמתו של האיש יותר גדולה, יותר יסתכן, כשלא יעבוד באהבה יראה וכו׳. מפני שחלק נשמה יותר גדולה נשארת לו ערטילאי. וכשם שישב ולא עבר עבירה נוטל שכר כאילו עשה מצוה, כן גם ישב ולא עשה מצוה יש לפעמים שנוטל כאילו עשה עבירה ח״ו כנ״ל.
UNEXPRESSED SOUL HOVERING:
Just as the undefined inner impulse of the psychic field has no [firm or permanent] resting place then ends up holed up in secretive and hideous places, so too a living person does not only degrade their potential to love and revere God when committing a sin, but also encases the soul sparks within the [folds of the] Other Side, [which is to say, of the demonic realm]. Indeed, [such a soul has] no way to move into the sphere of holiness, nor is there any way to induce in it a love of God or God’s Torah, of divine worship, and of godwrestlers. And having no real space in which to exist, the individual’s love and fear of God, which are the sparks [that animate the] soul, enter into the Other Side, thus acquiring negative valences and becoming, [so to speak], evil. And the greater that a person’s soul, then the greater the danger that the Other Side can dig its claws into to absorb it into the shadow. For the greater part of their soul remains denuded. Usually we say that. Usually we say that if a person intends to do something holy and is prevented [from doing it], that God considers it as though it had been done [anyway]; but when it comes to transgressions, then it is the opposite and God will occasionally consider the one who sits still and declines to obey one of the commandments as having sinned, perish the thought.4See bKiddushin39b.