המנהג פשוט בארץ מצרים לכרוך הרצועה ז׳ כריכות סביב הזרוע קודם הנחת תפלה של ראש כס׳ הרדב״ז בח״א סי׳ תרכ״ג.
The widespread custom in the land of Egypt is to wind the strap seven windings around the arm before placing the head tephillin, according to the opinion of the Radbaz in volume 1 article 623.
3
וכן הוא בכתבי האריז״ל . וכמנהג ארץ ישרﭏ.
And it is thus in the writings of the Arizal, and in accordance with the custom of the land of Israel.
4
עיין ברכ״י סי׳ כ׳׳ה אות יו׳׳ד.
...See the book Birke Yosef (by Hayyim Joseph David Azulai) article 25 point yod (ten).
5
ולא פשט המנהג בדעת מר״ן בסי' כ״ה סעיף י״א דס״ל דיניח תפלה של יד ויקשור.
...And [it] has not become widespread [to follow] the practice according to the opinion of Maran (R. Yosef Karo), in article 25 section 11, to put on and tie the arm tefillin,
6
וקודם הכריכה יניח תפלה של ראש.
...And, before the tying [on the arm tefillin] to put on the head tefillin,
7
דלא נהגו הכי.
...as people are not accustomed to do this.
8
( ב )
...2...
9
במצרים המנהג פשות שאין חולצין התפילין בר׳׳ח לא הקהל ולא הש״ץ רק אחר חזרת ס״ת להיכל.
In Egypt the custom is widespread, that they do not take off the tefillin on Rosh Hodesh, neither the congregation nor the cantor, until the Torah has been returned to the ark.
10
ואחר גמר הקדיש. וכמו שכתב הרב נגיד ומצוה הבי״ד הרב כס׳׳א ז״ל הלכות תפילין ס׳ כ״ה אות ז׳.
...And until after the end of the Kaddish, as written by our prince and commander Rabbi [Eliyahu Hazan the author of] Kisse Eliyahu of blessed memory in the Laws of Tefillin Section 25 point 7.
11
וראוי לש״ץ המזכה את הרבים שלא ימהר להתחיל תפלת לחש עד אשר יראה בעיניו שרוב הצבור חלצו תפילין שליהס.
...And it is appropriate for the cantor who [wishes to] bring merit to the public that he should not rush to start the silent prayer until he sees with his own eyes that most of the community have taken off their tefillin.
12
כדי שאם יתחיל אח״כ (אח״ב?) החזרה.
...So that he can start the repetition [of the Amidah] after that
13
שיוכלו להגיע לענות קדושת הכתר עמו.
...So that their answers can reach the Holy Crown [of] his people.
14
ולא יאבד להם טובה הרבה.
...So that much good is not lost to them.
15
ויהיה הוא חייב בנזקן ח״ו.
...And he will be responsible for any harm to them [caused by their missing part of the prayers], God forbid. ...3
16
( ג )
17
במצרים נהגו ללבוש תפילין במנחת ערב יוה''ב בבית הכנסת ושﭏתי מה טעם למנהג זה.
...In Egypt the custom was to wear tefillin during afternoon prayers on the eve of the Yom Kippur (the Day of Atonement) in the synagogue. And I asked for the reason.
18
ואמרו לסיבת כי יש מהמוני עם אינם באים לבית הכנסת להתפלל כי אם בימים נוראים.
...And they said the reason is that many people will not come to synagogue to pray except on the Days of Awe....
19
ולובשים טלית ותפילין היום כדי שלא יהיה ביום הדין בסוג קרקפתא דלא מנח תפילי.
...And they put on tallith and tefillin so that on the day of judgement they will not be counted as the sort [of people] who do not put tefillin on their head.
20
ואם כי בעוה׳׳ר בהנחת תפילין יום אחד בשנה לא נמלט משם קרקפתא דלא מנח.
...Despite the fact that by putting on tefillin one day a year one does not escape from (this category of sinners who bear) the guilt of failing to put [them] on.
21
אכן טוב לתפוס הרע במיעוטו וה׳ הטוב יכפר בעד.
...Indeed, it is good to choose the lesser evil, and the Good Lord will forgive.
22
ושו״ר אח״ז ראיתי לרב אחאי גאון הרב הגדול כמוהר״ר ﭏיהו חזן יצ״ו ר״מ בעובּ״י ג״א יע״א בס׳ נוה שלום שחיבר על מנהגי נ״א בדיני יוה״כ סעיף קטן ד׳ שהזכיר מנהג זה שנוהגים גם כן בּמח״ק מטעם האמור ודו״ק....
...And again I saw another time that Rabbi Ahai Gaon the Great Rabbi our respected teacher Rabbi Eliyahu Hazzan may his Rock keep him and grant him life, head of the yeshivah in the city and mother in Israel No Amon (Alexandria), may God preserve it, in his book Neveh Shalom (oasis of peace), which he wrote about the customs of Alexandria in the laws of the Day of Atonement (Yom Kippur) subsection 4, mentions this custom [as] being practiced also in the lesser sanctuary (i.e. the synagogue) for the reason stated. Mark this.
23
( ד )
...4
24
במצרים נוהגים איזה מהקהל ללבוש תפילין במנחה של יום תענית צבור של ארבע צומות.
...In Egypt the custom of certain [people] from the community [is to] wear tefillin during afternoon prayers on Public Fast days for the Four Fasts.
25
ולא מצאתי בזה טעם.
...And I have not found any reason for this.
26
ונמשך להם מנהגם ממנחת יום ט״ב דאין מניחים תפילין בשחרית ומניחים אותו במנחה וחשבו שכן הדין בכל יום תענית כﭏו התענית גורם זאת.
...And their habit was derived from the afternoon prayers of the 9th of Av, that they do not put on tefillin in the morning prayer and put them on in the afternoon prayer, and they thought that this was the law for every fast day, as if the fast were the cause of this.
27
ואולם אין למחות בידם כי הנאני מנהגם זה יען הן בעון פשתה המספחת להקל בתעניות הצבור חוץ מט׳׳ב ויוה׳׳כ.
...Nevertheless we should not prevent them, as their custom is a useful one given ... the sin of making light of congregational fasts except for Tish'ah beAv and Yom Kippur.
28
ובשאר תעניות מזלזלים בהם ואולי לא ימצאו יו״ד מתענין בבית הכנסת רפסק מר״ן בסי׳ תקס״ו דאין הש״ץ יכול לומד עננו בברכה בפ״ע בין גוﭏ לרופא.
...And as for the other fasts they neglect them and maybe there will not be as many as ten people fasting in the synagogue, as Maran ruled (article 566) that [in the absence of a minyan] the cantor may not say "Anenu" as a separate blessing between "Goel" and "Rofe".
29
והגם שג״ע בברכ״י סי׳ תקס״ו ס׳׳ק כתב משם הרב מהר״מ ן׳ חביב בתשובותיו דבר׳ צומות שהם דברי קבלה סגי בששה או בשבעה מתענין ויכול לומר עננו בברכה בפ׳׳ע ולהוציא ס״ת לקרוא ויחל אפי׳ אם אין שם יו״ד מתענין. יעו״ש.
...And even though our mighty genius [R. Hayim Yosef David Azulai], in Birke Yosef article 566 first paragraph, wrote in the name of R. Moses ben Habib in his responsa that in the four fasts, which are a matter of tradition [rabbinic as opposed to Biblical law], it is fine to have six or seven people fasting, and he may say "Anenu" as a separate blessing and bring out the Sefer Torah to read and begin, even though there are not ten people fasting: see the passage,
30
הא מיהא ששה או שבעה בעינן מוהיכן ידעינן בהו וזילא מילתא לאהרורי כשﭏה על כל אחד ואחד.
...still, even though we only need six or seven people, how are we to know ... to ask each one of them
31
לידע אם מתענה או לא.
...to know if he is fasting or not.
32
ואולם ע״י לבישת טלית ותפילין מינכרא מילתא.
...And perhaps by putting on the tallet and tefillin the matter will be known.
33
כי אין אדם מניח טלית ותפילין ביום זה כי אם המתענה.
...Because a person does not put on tallet and tefillin on this day unless he is fasting.
34
ותו״מ נוכל לידע אם יש רוב מתענין. בבית הכנסת.
... we can know whether there are several people fasting in the synagogue
35
הגם דאין תיקון זה מועיל רק במנחה אבל בשחרית לא.
...For also this remedy will not be of use except in the afternoon prayer, but in the morning prayer not.
36
אפשר דבשחרית עדין מתענים הם וכ״ש שיועיל מנהג זה לתענית צבור של ימי השוכבים (השובבים?) שנהגו פה מצרים כאשר יתבאר בע״ה במקומו.
37
אשר הוא ת״צ שקבלו עליהם הצבור דאז מדינא בעינן יו״ד מתענין כולם.
38
כדי לומר עננו בפ״ע ולקרות ויחל.
...So as to say "Anenu" as a separate blessing and to read [from the Torah]
39
ואולי שלזה נקכע המנהג מעיקרו ומנהגם של ישרﭏ תודה היא.
...And it was perhaps for this reason that the custom was fixed, and "the custom of Israel is Torah".
40
ומכאן ראיה שאין לערער על שום מנהג בלתי חקירת יסודו ודו״ק.
...And this proves that one should not disturb any custom without a comprehensive investigation of its basis.
41
( ה )
...5
42
אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין ואם מת ביום אחד ונקבר בשני פשט המנהג שלא להניח גם ביום הקבורה.
...On the first day of mourning it is forbidden to wear tefillin. If one died on one day and was buried [the next day], the widespread practice is not to wear tefillin even on the day of burial.
43
וכהוראת ג״ע במחב״ר סי׳ קל׳׳א.
...As taught by the great author of Mahaziq Berachah (R. Hayyim Yosef David Azulai) in Sect. 131.
( א )
...1
המנהג פשוט בארץ מצרים לכרוך הרצועה ז׳ כריכות סביב הזרוע קודם הנחת תפלה של ראש כס׳ הרדב״ז בח״א סי׳ תרכ״ג.
The widespread custom in the land of Egypt is to wind the strap seven windings around the arm before placing the head tephillin, according to the opinion of the Radbaz in volume 1 article 623.
וכן הוא בכתבי האריז״ל . וכמנהג ארץ ישרﭏ.
And it is thus in the writings of the Arizal, and in accordance with the custom of the land of Israel.
עיין ברכ״י סי׳ כ׳׳ה אות יו׳׳ד.
...See the book Birke Yosef (by Hayyim Joseph David Azulai) article 25 point yod (ten).
ולא פשט המנהג בדעת מר״ן בסי' כ״ה סעיף י״א דס״ל דיניח תפלה של יד ויקשור.
...And [it] has not become widespread [to follow] the practice according to the opinion of Maran (R. Yosef Karo), in article 25 section 11, to put on and tie the arm tefillin,
וקודם הכריכה יניח תפלה של ראש.
...And, before the tying [on the arm tefillin] to put on the head tefillin,
דלא נהגו הכי.
...as people are not accustomed to do this.
( ב )
...2...
במצרים המנהג פשות שאין חולצין התפילין בר׳׳ח לא הקהל ולא הש״ץ רק אחר חזרת ס״ת להיכל.
In Egypt the custom is widespread, that they do not take off the tefillin on Rosh Hodesh, neither the congregation nor the cantor, until the Torah has been returned to the ark.
ואחר גמר הקדיש. וכמו שכתב הרב נגיד ומצוה הבי״ד הרב כס׳׳א ז״ל הלכות תפילין ס׳ כ״ה אות ז׳.
...And until after the end of the Kaddish, as written by our prince and commander Rabbi [Eliyahu Hazan the author of] Kisse Eliyahu of blessed memory in the Laws of Tefillin Section 25 point 7.
וראוי לש״ץ המזכה את הרבים שלא ימהר להתחיל תפלת לחש עד אשר יראה בעיניו שרוב הצבור חלצו תפילין שליהס.
...And it is appropriate for the cantor who [wishes to] bring merit to the public that he should not rush to start the silent prayer until he sees with his own eyes that most of the community have taken off their tefillin.
כדי שאם יתחיל אח״כ (אח״ב?) החזרה.
...So that he can start the repetition [of the Amidah] after that
שיוכלו להגיע לענות קדושת הכתר עמו.
...So that their answers can reach the Holy Crown [of] his people.
ולא יאבד להם טובה הרבה.
...So that much good is not lost to them.
ויהיה הוא חייב בנזקן ח״ו.
...And he will be responsible for any harm to them [caused by their missing part of the prayers], God forbid. ...3
( ג )
במצרים נהגו ללבוש תפילין במנחת ערב יוה''ב בבית הכנסת ושﭏתי מה טעם למנהג זה.
...In Egypt the custom was to wear tefillin during afternoon prayers on the eve of the Yom Kippur (the Day of Atonement) in the synagogue. And I asked for the reason.
ואמרו לסיבת כי יש מהמוני עם אינם באים לבית הכנסת להתפלל כי אם בימים נוראים.
...And they said the reason is that many people will not come to synagogue to pray except on the Days of Awe....
ולובשים טלית ותפילין היום כדי שלא יהיה ביום הדין בסוג קרקפתא דלא מנח תפילי.
...And they put on tallith and tefillin so that on the day of judgement they will not be counted as the sort [of people] who do not put tefillin on their head.
ואם כי בעוה׳׳ר בהנחת תפילין יום אחד בשנה לא נמלט משם קרקפתא דלא מנח.
...Despite the fact that by putting on tefillin one day a year one does not escape from (this category of sinners who bear) the guilt of failing to put [them] on.
אכן טוב לתפוס הרע במיעוטו וה׳ הטוב יכפר בעד.
...Indeed, it is good to choose the lesser evil, and the Good Lord will forgive.
ושו״ר אח״ז ראיתי לרב אחאי גאון הרב הגדול כמוהר״ר ﭏיהו חזן יצ״ו ר״מ בעובּ״י ג״א יע״א בס׳ נוה שלום שחיבר על מנהגי נ״א בדיני יוה״כ סעיף קטן ד׳ שהזכיר מנהג זה שנוהגים גם כן בּמח״ק מטעם האמור ודו״ק....
...And again I saw another time that Rabbi Ahai Gaon the Great Rabbi our respected teacher Rabbi Eliyahu Hazzan may his Rock keep him and grant him life, head of the yeshivah in the city and mother in Israel No Amon (Alexandria), may God preserve it, in his book Neveh Shalom (oasis of peace), which he wrote about the customs of Alexandria in the laws of the Day of Atonement (Yom Kippur) subsection 4, mentions this custom [as] being practiced also in the lesser sanctuary (i.e. the synagogue) for the reason stated. Mark this.
( ד )
...4
במצרים נוהגים איזה מהקהל ללבוש תפילין במנחה של יום תענית צבור של ארבע צומות.
...In Egypt the custom of certain [people] from the community [is to] wear tefillin during afternoon prayers on Public Fast days for the Four Fasts.
ולא מצאתי בזה טעם.
...And I have not found any reason for this.
ונמשך להם מנהגם ממנחת יום ט״ב דאין מניחים תפילין בשחרית ומניחים אותו במנחה וחשבו שכן הדין בכל יום תענית כﭏו התענית גורם זאת.
...And their habit was derived from the afternoon prayers of the 9th of Av, that they do not put on tefillin in the morning prayer and put them on in the afternoon prayer, and they thought that this was the law for every fast day, as if the fast were the cause of this.
ואולם אין למחות בידם כי הנאני מנהגם זה יען הן בעון פשתה המספחת להקל בתעניות הצבור חוץ מט׳׳ב ויוה׳׳כ.
...Nevertheless we should not prevent them, as their custom is a useful one given ... the sin of making light of congregational fasts except for Tish'ah beAv and Yom Kippur.
ובשאר תעניות מזלזלים בהם ואולי לא ימצאו יו״ד מתענין בבית הכנסת רפסק מר״ן בסי׳ תקס״ו דאין הש״ץ יכול לומד עננו בברכה בפ״ע בין גוﭏ לרופא.
...And as for the other fasts they neglect them and maybe there will not be as many as ten people fasting in the synagogue, as Maran ruled (article 566) that [in the absence of a minyan] the cantor may not say "Anenu" as a separate blessing between "Goel" and "Rofe".
והגם שג״ע בברכ״י סי׳ תקס״ו ס׳׳ק כתב משם הרב מהר״מ ן׳ חביב בתשובותיו דבר׳ צומות שהם דברי קבלה סגי בששה או בשבעה מתענין ויכול לומר עננו בברכה בפ׳׳ע ולהוציא ס״ת לקרוא ויחל אפי׳ אם אין שם יו״ד מתענין. יעו״ש.
...And even though our mighty genius [R. Hayim Yosef David Azulai], in Birke Yosef article 566 first paragraph, wrote in the name of R. Moses ben Habib in his responsa that in the four fasts, which are a matter of tradition [rabbinic as opposed to Biblical law], it is fine to have six or seven people fasting, and he may say "Anenu" as a separate blessing and bring out the Sefer Torah to read and begin, even though there are not ten people fasting: see the passage,
הא מיהא ששה או שבעה בעינן מוהיכן ידעינן בהו וזילא מילתא לאהרורי כשﭏה על כל אחד ואחד.
...still, even though we only need six or seven people, how are we to know ... to ask each one of them
לידע אם מתענה או לא.
...to know if he is fasting or not.
ואולם ע״י לבישת טלית ותפילין מינכרא מילתא.
...And perhaps by putting on the tallet and tefillin the matter will be known.
כי אין אדם מניח טלית ותפילין ביום זה כי אם המתענה.
...Because a person does not put on tallet and tefillin on this day unless he is fasting.
ותו״מ נוכל לידע אם יש רוב מתענין. בבית הכנסת.
... we can know whether there are several people fasting in the synagogue
הגם דאין תיקון זה מועיל רק במנחה אבל בשחרית לא.
...For also this remedy will not be of use except in the afternoon prayer, but in the morning prayer not.
אפשר דבשחרית עדין מתענים הם וכ״ש שיועיל מנהג זה לתענית צבור של ימי השוכבים (השובבים?) שנהגו פה מצרים כאשר יתבאר בע״ה במקומו.
אשר הוא ת״צ שקבלו עליהם הצבור דאז מדינא בעינן יו״ד מתענין כולם.
כדי לומר עננו בפ״ע ולקרות ויחל.
...So as to say "Anenu" as a separate blessing and to read [from the Torah]
ואולי שלזה נקכע המנהג מעיקרו ומנהגם של ישרﭏ תודה היא.
...And it was perhaps for this reason that the custom was fixed, and "the custom of Israel is Torah".
ומכאן ראיה שאין לערער על שום מנהג בלתי חקירת יסודו ודו״ק.
...And this proves that one should not disturb any custom without a comprehensive investigation of its basis.
( ה )
...5
אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין ואם מת ביום אחד ונקבר בשני פשט המנהג שלא להניח גם ביום הקבורה.
...On the first day of mourning it is forbidden to wear tefillin. If one died on one day and was buried [the next day], the widespread practice is not to wear tefillin even on the day of burial.
וכהוראת ג״ע במחב״ר סי׳ קל׳׳א.
...As taught by the great author of Mahaziq Berachah (R. Hayyim Yosef David Azulai) in Sect. 131.