Sefer HaMitzvot · Negative Commandments, Chapter 170
1
היא האזהרה שהוזהר כל שבט לוי גם כן מלקחת חלק בבזה כשכבשו את הארץ. והוא אמרו יתעלה לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה. ולשון ספרי חלק בבזה ונחלה בארץ. ויש לך שתקשה ותאמר מפני מה מנית ענינים אלו שתי מצות, והם אזהרה מקחת חלק בבזה ונחלה בארץ, ושניהם בלאו אחד. דע אתה המקשה שכבר נחלק זה הלאו באומרו לא יהיה לכהנים הלוים חלק, והיא אזהרה מקחת חלק משלל העיר, והשני ונחלה לא יהיה לו, והיא אזהרה מקחת חלק בארץ. וכבר נכפלה האזהרה משני ענינים אלו בעצמן לכחנים, והוא אמרו לאהרן בארצם לא תנחל בשעת חלוק הארץ וחלק לא יהיה לך בבזה. ואולי אתה תחשוב שאלו שני לאוין הנזכרים בתורת כהנים שתי מצות ולפיכך ראוי למנותם. דע כשבאה האזהרה על כל שבט לוי הנה כבר נכנסו הכהנים בכלל, ואמנם נכפלה בכהנים לחזוק וכל מה שדומה לזה מן הכללים והפרטים, ואמנם יכפל לחזוק או להשלים הדין כשלא יהיה שלם מן האזהרה אחת, ואילו מנינו אמרו לאהרן בארצם לא תנחל תוספת על שאמר לא יהיה לכהנים הלוים הנה מתחייב גם כן לפי זה ההיקש בעצמו שנמנה הגרושה וחללה והזונה על כהן גדול בשלשה לאוין חוץ מהשלשה לאוין שבאו בכלל כהן בין גדול בין הדיוט, ואם יאמר אומר שגם כן היה ראוי שימנו, הנה נאמר לו בהכרח יהיה כהן גדול (אסור) בגרושה חייב שתים אחת משום כהן והגרושה אסורה לו, ושנית משום כהן גדול והיא גם כן אסורה לו בלאו אחר, וכבר התבאר בקדושין שאינו חייב אלא אחת. הנה התאמת כי אזהרה שהיא בכלל לבד היא שתמנה, ומה שיבא באותו הענין בעצמו אזהרה אחרת על היחוד אמנם היא לבד ללמד משפט מן המשפטים או להשלים הדין כמו שבארתי במצוה קס"ה מאלו המצות. ומזה המין בעצמו האזהרה שהזהיר הכהנים לא יקרחו קרחה בראשם, ואלו שלשה לאוין כבר קדמו כל ישראל בכלל ואמר לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשימו קרחה בין עיניכם ושרט לנפש, ואולי נכפלו בכהנים להשלים הדין לבד כמו שהתבאר בסוף מכות (דף כ') כשבארו משפטי אלו השלש מצות, ואילו היו לאוין מיוחדים לכהנים ולא יהיו להשלים הדין אבל מצות בעצמן היה כהן בכל מעשה מהן חייב שתי מלקיות מצד שהוא ישראל ומצד שהוא כהן, ואין הענין כן אבל מלקות אחת כשאר ישראל כמו שהתבאר במקומו, והבן זה. (שופטים ושוטרים, הלכות שמטה פי"ג):
It is the prohibition that the entire tribe of Levi was also prohibited from taking a portion in the booty, when [the Jews] conquered the Land [of Israel]. And that is His, may He be exalted, saying, "The priests the Levites, all the tribe of Levi, shall have no part or inheritance" (Deuteronomy 18:1). And the language of the Sifrei (Sifrei Devarim 163:2-3) is, "'No part' - in the booty. 'Or inheritance' - in the land." Yet you are able to challenge me and ask, "Why did you list these matters as two commandments, for they are a prohibition about taking a portion in the spoil and the territory of the land, and both of them are within one negative statement?" You, the questioner, should know that this negative statement has already been divided by His saying, "The priests the Levites, all the tribe of Levi, shall have no part" - and that is the prohibition about the taking of the booty of the city. Whereas the second is, "And they shall have no inheritance" (Deuteronomy 18:2) - and that is the prohibition about the taking of a portion in the land. And the prohibition of these very two matters has already been repeated to the priests - and that is His saying to Aharon, "You will have no inheritance in their land," at the time of division of the land; "and you will not have a share among them," in the booty. And maybe you would think that these two laws of the priests are two [additional] commandments, such that it is fitting to count them. [However] know that when the prohibition comes to the whole tribe of Levi, the priests have surely already been included. Rather it was repeated with the priests to strengthen [it]. And likewise [with] anything similar to this of general categories and specific items - it is indeed repeated to strengthen [it] or to round out the law when it would not have been complete from [only] one prohibition. However if we were to count His saying to Aharon, "You will have no inheritance in their land," as an addition to that which He said, "The priests the Levites, all the tribe of Levi, shall have no" - you would surely be obligated according to this very comparison to count the divorcee, the desecrated woman and the zonah to the high priest as three negative commandments besides the three negative commandments that came from the general category of priests, whether a high [priest] or an ordinary [one]. And if one would say that those are also appropriate to be counted - behold we would say to him that perforce the high priest with a divorcee would be liable twice: Once on account of [being] a priest, and a divorcee is forbidden to him; and secondly on account of [being] a high priest, since she is also forbidden to him with a different negative statement. Yet it has already been explained in Kiddushin (Kiddushin 77a) that he is only liable once. Behold it has been confirmed that a prohibition that is within a general category is the only one to be counted; and that a prohibition which appears about that very content for the individual item - it is in fact only to teach one of the regulations or to round out the law, as I explained in Commandment 165 of these (positive) commandments. And from this very category is the prohibition in which He prohibited the priests, "They shall not make baldness on their heads [...]" (Leviticus 21:5). And all of Israel as a general category had already been prohibited with these three negative commandments already when He said, "You shall not round off the corners of your head" (Leviticus 19:27); "you shall not gash yourselves" (Deuteronomy 14:1); and "lacerations for the dead" (Leviticus 19:28). So it was actually repeated for the priests just to round out the law - as it is explained at the end of Makkot (Makkot 20a), when they explained the regulations of these three commandments. But were they negative commandments specifically for the priests and were not to round out the law - but rather commandments themselves - the priest would have been liable two [sets of] lashes for each such act, due to his being an Israelite, and due to his being a priest (respectively). But the matter is not like this. Rather there is one [set of] lashes, like [for] other Israelites, as is explained in its place. And understand this. (See Parashat Shoftim; Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee 13.)
היא האזהרה שהוזהר כל שבט לוי גם כן מלקחת חלק בבזה כשכבשו את הארץ. והוא אמרו יתעלה לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה. ולשון ספרי חלק בבזה ונחלה בארץ. ויש לך שתקשה ותאמר מפני מה מנית ענינים אלו שתי מצות, והם אזהרה מקחת חלק בבזה ונחלה בארץ, ושניהם בלאו אחד. דע אתה המקשה שכבר נחלק זה הלאו באומרו לא יהיה לכהנים הלוים חלק, והיא אזהרה מקחת חלק משלל העיר, והשני ונחלה לא יהיה לו, והיא אזהרה מקחת חלק בארץ. וכבר נכפלה האזהרה משני ענינים אלו בעצמן לכחנים, והוא אמרו לאהרן בארצם לא תנחל בשעת חלוק הארץ וחלק לא יהיה לך בבזה. ואולי אתה תחשוב שאלו שני לאוין הנזכרים בתורת כהנים שתי מצות ולפיכך ראוי למנותם. דע כשבאה האזהרה על כל שבט לוי הנה כבר נכנסו הכהנים בכלל, ואמנם נכפלה בכהנים לחזוק וכל מה שדומה לזה מן הכללים והפרטים, ואמנם יכפל לחזוק או להשלים הדין כשלא יהיה שלם מן האזהרה אחת, ואילו מנינו אמרו לאהרן בארצם לא תנחל תוספת על שאמר לא יהיה לכהנים הלוים הנה מתחייב גם כן לפי זה ההיקש בעצמו שנמנה הגרושה וחללה והזונה על כהן גדול בשלשה לאוין חוץ מהשלשה לאוין שבאו בכלל כהן בין גדול בין הדיוט, ואם יאמר אומר שגם כן היה ראוי שימנו, הנה נאמר לו בהכרח יהיה כהן גדול (אסור) בגרושה חייב שתים אחת משום כהן והגרושה אסורה לו, ושנית משום כהן גדול והיא גם כן אסורה לו בלאו אחר, וכבר התבאר בקדושין שאינו חייב אלא אחת. הנה התאמת כי אזהרה שהיא בכלל לבד היא שתמנה, ומה שיבא באותו הענין בעצמו אזהרה אחרת על היחוד אמנם היא לבד ללמד משפט מן המשפטים או להשלים הדין כמו שבארתי במצוה קס"ה מאלו המצות. ומזה המין בעצמו האזהרה שהזהיר הכהנים לא יקרחו קרחה בראשם, ואלו שלשה לאוין כבר קדמו כל ישראל בכלל ואמר לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשימו קרחה בין עיניכם ושרט לנפש, ואולי נכפלו בכהנים להשלים הדין לבד כמו שהתבאר בסוף מכות (דף כ') כשבארו משפטי אלו השלש מצות, ואילו היו לאוין מיוחדים לכהנים ולא יהיו להשלים הדין אבל מצות בעצמן היה כהן בכל מעשה מהן חייב שתי מלקיות מצד שהוא ישראל ומצד שהוא כהן, ואין הענין כן אבל מלקות אחת כשאר ישראל כמו שהתבאר במקומו, והבן זה. (שופטים ושוטרים, הלכות שמטה פי"ג):
It is the prohibition that the entire tribe of Levi was also prohibited from taking a portion in the booty, when [the Jews] conquered the Land [of Israel]. And that is His, may He be exalted, saying, "The priests the Levites, all the tribe of Levi, shall have no part or inheritance" (Deuteronomy 18:1). And the language of the Sifrei (Sifrei Devarim 163:2-3) is, "'No part' - in the booty. 'Or inheritance' - in the land." Yet you are able to challenge me and ask, "Why did you list these matters as two commandments, for they are a prohibition about taking a portion in the spoil and the territory of the land, and both of them are within one negative statement?" You, the questioner, should know that this negative statement has already been divided by His saying, "The priests the Levites, all the tribe of Levi, shall have no part" - and that is the prohibition about the taking of the booty of the city. Whereas the second is, "And they shall have no inheritance" (Deuteronomy 18:2) - and that is the prohibition about the taking of a portion in the land. And the prohibition of these very two matters has already been repeated to the priests - and that is His saying to Aharon, "You will have no inheritance in their land," at the time of division of the land; "and you will not have a share among them," in the booty. And maybe you would think that these two laws of the priests are two [additional] commandments, such that it is fitting to count them. [However] know that when the prohibition comes to the whole tribe of Levi, the priests have surely already been included. Rather it was repeated with the priests to strengthen [it]. And likewise [with] anything similar to this of general categories and specific items - it is indeed repeated to strengthen [it] or to round out the law when it would not have been complete from [only] one prohibition. However if we were to count His saying to Aharon, "You will have no inheritance in their land," as an addition to that which He said, "The priests the Levites, all the tribe of Levi, shall have no" - you would surely be obligated according to this very comparison to count the divorcee, the desecrated woman and the zonah to the high priest as three negative commandments besides the three negative commandments that came from the general category of priests, whether a high [priest] or an ordinary [one]. And if one would say that those are also appropriate to be counted - behold we would say to him that perforce the high priest with a divorcee would be liable twice: Once on account of [being] a priest, and a divorcee is forbidden to him; and secondly on account of [being] a high priest, since she is also forbidden to him with a different negative statement. Yet it has already been explained in Kiddushin (Kiddushin 77a) that he is only liable once. Behold it has been confirmed that a prohibition that is within a general category is the only one to be counted; and that a prohibition which appears about that very content for the individual item - it is in fact only to teach one of the regulations or to round out the law, as I explained in Commandment 165 of these (positive) commandments. And from this very category is the prohibition in which He prohibited the priests, "They shall not make baldness on their heads [...]" (Leviticus 21:5). And all of Israel as a general category had already been prohibited with these three negative commandments already when He said, "You shall not round off the corners of your head" (Leviticus 19:27); "you shall not gash yourselves" (Deuteronomy 14:1); and "lacerations for the dead" (Leviticus 19:28). So it was actually repeated for the priests just to round out the law - as it is explained at the end of Makkot (Makkot 20a), when they explained the regulations of these three commandments. But were they negative commandments specifically for the priests and were not to round out the law - but rather commandments themselves - the priest would have been liable two [sets of] lashes for each such act, due to his being an Israelite, and due to his being a priest (respectively). But the matter is not like this. Rather there is one [set of] lashes, like [for] other Israelites, as is explained in its place. And understand this. (See Parashat Shoftim; Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee 13.)