Sefer HaMitzvot · Positive Commandments, Chapter 37
1
היא שנצטוו הכהנים שיטמאו לקרובים הנזכרים בתורה, כי בעבור שמנעם הכתוב מלהטמא למת לכבודם והתיר להם להטמא לקרובים שמא יחשבו שהרשות בידם ואם רצו להטמא יטמאו ואם לא רצו לא יטמאו, גזר להם גזרה וחייב עליהם חיוב, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו לה יטמא כלומר לאחותו. ולשון ספרא לה יטמא מצוה לא רצה להטמא מטמאין אותו בעל כרחו ומעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב הפסח ולא רצה להטמא לה ודחוהו חכמים וטמאוהו בעל כרחו. וזה בעצמו הוא מצות אבל, כלומר כל איש מישראל חייב להתאבל על קרוביו כלומר ששה מתי מצוה. ולחזק חיוב זה באר אותו בכהן שהוא מוזהר על הטומאה שיטמא על כל פנים כשאר ישראל כדי שלא יתלש דין האבלות. וכבר התבאר שאבלות יום ראשון דאורייתא. ובבאור אמרו במועד קטן (דף י"ד:) אינו נוהג אבלות ברגל אי אבלות דמעיקרא היא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד. הנה כבר התבאר שחיוב אבילות הוא מצות עשה. אמנם ביום ראשון לבד והשאר דרבנן, ואפילו הכהן חייב לנהוג אבלות ביום ראשון ויטמא לקרוביו והבן זה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת מועד קטן ובמסכת ברכות ובכתובות ובספרא פרשת אמור אל הכהנים, והחיוב בזה שנתחייב בה להטמא לקרוביו אין הנשים חייבות בה, כי מי שהוזהר מהטמא לזולת הקרובים הוא נצטוה שיטמא לקרובים, אבל הכהנות שלא הוזהרו מטומאת מת, כמו שיתבאר במקומו, כן לא צוו להטמא, אבל תנהגנה אבלות וברשותן להטמא, ודע זה. (אמור, הלכות אבל פ"א):
That is that the priests were commanded to become impure for the relatives that are mentioned in the Torah. Since, on account of Scripture preventing them from becoming impure, for their glory, yet allowing them to become impure for the relatives, they perhaps would think that the option is theirs - if they want to become impure, they become impure; and if they do not want, they do not become impure. [Hence] He made a decree upon them and made it obligatory upon them. And that is His, may He be exalted and may His name be blessed, saying, "for her he shall defile himself" (Leviticus 21:3) - that is to say, for his sister. And the language of the Sifra (Sifra, Emor, Section 2:12) is, "'For her he shall defile himself' - it is a commandment. If he does not want to become impure, we force him to become impure. And it happened with Yosef the priest, whose wife died on the eve of Pesach, and he did not wish to become impure for her, that the Sages pushed him and made him do so against his will." And this is actually the commandment of mourning - meaning that any Israelite is obligated to mourn for his relatives: That is, the six dead [relations about which he is] commanded. And to strengthen this obligation, He explained it with a priest, for whom impurity is prohibited - that he must become impure regardless - so that the law of mourning not be uprooted. And it has already been explained that the obligation of mourning is a positive commandment - however only on the first day, whereas the rest is rabbinic. And in the explanation, they said in Moed Katan (Moed Katan 14b), "He does not observe mourning on the festival. If the mourning is from before, the positive commandment of the many pushes off the positive commandment of an individual." Behold it has been made clear to you that the obligation of mourning is a positive commandment - however only on the first day, whereas the rest is rabbinic. And even a priest is obligated to observe mourning on the first day and become impure for his relatives - and understand this. And the regulations of this commandment have already been explained in Tractate Berakhot, in Ketuvot and in the Sifra, Parashat Emor. And women are not obligated in this, that one be obligated to become impure for one's relatives. For the one that is prohibited from becoming impure for others besides the relatives is also the one who is commanded to become impure for the relatives. Whereas women of the priestly order, who were not prohibited from becoming impure with a corpse - as will be explained in its place (Sefer HaMitzvot, Negative Commandments 166) - were likewise not commanded to become impure. But they do practice mourning and are permitted to become impure. And know this. (See Parashat Emor; Mishneh Torah, Mourning 1.)
היא שנצטוו הכהנים שיטמאו לקרובים הנזכרים בתורה, כי בעבור שמנעם הכתוב מלהטמא למת לכבודם והתיר להם להטמא לקרובים שמא יחשבו שהרשות בידם ואם רצו להטמא יטמאו ואם לא רצו לא יטמאו, גזר להם גזרה וחייב עליהם חיוב, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו לה יטמא כלומר לאחותו. ולשון ספרא לה יטמא מצוה לא רצה להטמא מטמאין אותו בעל כרחו ומעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב הפסח ולא רצה להטמא לה ודחוהו חכמים וטמאוהו בעל כרחו. וזה בעצמו הוא מצות אבל, כלומר כל איש מישראל חייב להתאבל על קרוביו כלומר ששה מתי מצוה. ולחזק חיוב זה באר אותו בכהן שהוא מוזהר על הטומאה שיטמא על כל פנים כשאר ישראל כדי שלא יתלש דין האבלות. וכבר התבאר שאבלות יום ראשון דאורייתא. ובבאור אמרו במועד קטן (דף י"ד:) אינו נוהג אבלות ברגל אי אבלות דמעיקרא היא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד. הנה כבר התבאר שחיוב אבילות הוא מצות עשה. אמנם ביום ראשון לבד והשאר דרבנן, ואפילו הכהן חייב לנהוג אבלות ביום ראשון ויטמא לקרוביו והבן זה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת מועד קטן ובמסכת ברכות ובכתובות ובספרא פרשת אמור אל הכהנים, והחיוב בזה שנתחייב בה להטמא לקרוביו אין הנשים חייבות בה, כי מי שהוזהר מהטמא לזולת הקרובים הוא נצטוה שיטמא לקרובים, אבל הכהנות שלא הוזהרו מטומאת מת, כמו שיתבאר במקומו, כן לא צוו להטמא, אבל תנהגנה אבלות וברשותן להטמא, ודע זה. (אמור, הלכות אבל פ"א):
That is that the priests were commanded to become impure for the relatives that are mentioned in the Torah. Since, on account of Scripture preventing them from becoming impure, for their glory, yet allowing them to become impure for the relatives, they perhaps would think that the option is theirs - if they want to become impure, they become impure; and if they do not want, they do not become impure. [Hence] He made a decree upon them and made it obligatory upon them. And that is His, may He be exalted and may His name be blessed, saying, "for her he shall defile himself" (Leviticus 21:3) - that is to say, for his sister. And the language of the Sifra (Sifra, Emor, Section 2:12) is, "'For her he shall defile himself' - it is a commandment. If he does not want to become impure, we force him to become impure. And it happened with Yosef the priest, whose wife died on the eve of Pesach, and he did not wish to become impure for her, that the Sages pushed him and made him do so against his will." And this is actually the commandment of mourning - meaning that any Israelite is obligated to mourn for his relatives: That is, the six dead [relations about which he is] commanded. And to strengthen this obligation, He explained it with a priest, for whom impurity is prohibited - that he must become impure regardless - so that the law of mourning not be uprooted. And it has already been explained that the obligation of mourning is a positive commandment - however only on the first day, whereas the rest is rabbinic. And in the explanation, they said in Moed Katan (Moed Katan 14b), "He does not observe mourning on the festival. If the mourning is from before, the positive commandment of the many pushes off the positive commandment of an individual." Behold it has been made clear to you that the obligation of mourning is a positive commandment - however only on the first day, whereas the rest is rabbinic. And even a priest is obligated to observe mourning on the first day and become impure for his relatives - and understand this. And the regulations of this commandment have already been explained in Tractate Berakhot, in Ketuvot and in the Sifra, Parashat Emor. And women are not obligated in this, that one be obligated to become impure for one's relatives. For the one that is prohibited from becoming impure for others besides the relatives is also the one who is commanded to become impure for the relatives. Whereas women of the priestly order, who were not prohibited from becoming impure with a corpse - as will be explained in its place (Sefer HaMitzvot, Negative Commandments 166) - were likewise not commanded to become impure. But they do practice mourning and are permitted to become impure. And know this. (See Parashat Emor; Mishneh Torah, Mourning 1.)