בכל דבר ידרוש ה׳ ממך תמיד בתור אב ישראל, אב לבנים, כי תשנן לבניך וצאצאי מעיך, אשר חנן אותך בעודם באבם, מה ה׳ שואל ממך ומזרעך; בשחר טל ילדותם תקרבם אל ה׳ ותפיח בלבם התשוקה, להיות קשורים ואחוזים, חבוקים ודבוקים בחיי ישראל ומנת גורלו; אבל את ערב היום ההוא, אשר אתה בעצמך תחוג בו את יום הולדת עם ישראל, את הבריאה אשר ברא ה׳ את עם הפלאות בקרב תולדות בני אדם, תחלת תעודתך, תעודת איש ישראל, את הערב ההוא יעד ה׳ לקדש את זרעך, להכניס את בניך הקטנים בברית עמך, את לדיך הקטנים, אשר על קרבתם אל אלקים או חללם את שמו חלילה, נוסד נצח־ישראל ועתידות עמנו בעתיד לבוא. בילדיך אלה תוכל להשקות את ״מטע לשם״, אשר נטע ה׳ לחיי עולם ע״י ״יציאת מצרים״ למען יגדלו וישוו פרי קדש הלולים בעת תחלק לך ולהם את פרוסות הלחם עוני, את המצות, לאות ברית, כי תתקשר אל תעודת עמך ״ומסירת הנפש״ של ישראל אל אלקי אבותיו ותורתו, אז אל תמעיט בדברים היוצאים מלב טהור, דבר אליהם, אל בניך, יוצאי חלציך, והשמיע להם את מעלת התעודה הנעלה להיות אב לבני ישראל ובנים למקום בני אל חי — למדם את רעיון הלחם עוני, הכירם לדעת את רוח חג הפסח העולה היא למעלה, הבינם את מעלת מעשי ה׳ ונפלאותיו במצרים ושם ישראל, אשר נחלו למו עת הוציאם מאפלה לאורה, מעבדות לחרות.
In everything, God always requires you, as a Jewish father, to instill in your children whom God has graced you with, while they are still with their father, that which God asks from you and your offspring. While they are still young, bring them close to God and encourage the desire in their hearts to be connected, embraced, and clinging to the Jewish people's life and fate. But on the evening of that day when you, yourself, celebrate the birthday of the Jewish people, God's creation of this amazing nation amid mankind, the beginning of your mission as a Jew — God dedicated this evening to sanctifying your offspring, to bringing your children into the covenant with you, your young children upon whose closeness to God or, God forbid, their profaning His name, the eternity of the Jewish people and the future of our nation depend upon. Through these children, you may nurture the planting of renown (alluding to Ezekiel 34:29), which God planted for eternity through the exodus from Egypt. So that they may grow and become worthy of being the fruit of holiness for jubilation — when you pass around the pieces of the bread of affliction [the matzah] to yourself and to them, while you are connecting to the mission of your people and the dedication of the Jewish people to the God of their fathers and His Torah — do not minimize the words that come out of the purity of your heart. Speak to them, to your children, and let them hear about the supernal nature of this sublime mission, to be a father to Jewish children and to be children of the living God. Teach them the concept of the bread of affliction; acquaint them with the spirit of the Passover holiday, which ascends upon high. Make them understand the supernal nature of God's deeds and wonders in Egypt and of the name of Israel, which He bequeathed to His people when He took them out from darkness to light and from slavery to freedom.
בכל דבר ידרוש ה׳ ממך תמיד בתור אב ישראל, אב לבנים, כי תשנן לבניך וצאצאי מעיך, אשר חנן אותך בעודם באבם, מה ה׳ שואל ממך ומזרעך; בשחר טל ילדותם תקרבם אל ה׳ ותפיח בלבם התשוקה, להיות קשורים ואחוזים, חבוקים ודבוקים בחיי ישראל ומנת גורלו; אבל את ערב היום ההוא, אשר אתה בעצמך תחוג בו את יום הולדת עם ישראל, את הבריאה אשר ברא ה׳ את עם הפלאות בקרב תולדות בני אדם, תחלת תעודתך, תעודת איש ישראל, את הערב ההוא יעד ה׳ לקדש את זרעך, להכניס את בניך הקטנים בברית עמך, את לדיך הקטנים, אשר על קרבתם אל אלקים או חללם את שמו חלילה, נוסד נצח־ישראל ועתידות עמנו בעתיד לבוא. בילדיך אלה תוכל להשקות את ״מטע לשם״, אשר נטע ה׳ לחיי עולם ע״י ״יציאת מצרים״ למען יגדלו וישוו פרי קדש הלולים בעת תחלק לך ולהם את פרוסות הלחם עוני, את המצות, לאות ברית, כי תתקשר אל תעודת עמך ״ומסירת הנפש״ של ישראל אל אלקי אבותיו ותורתו, אז אל תמעיט בדברים היוצאים מלב טהור, דבר אליהם, אל בניך, יוצאי חלציך, והשמיע להם את מעלת התעודה הנעלה להיות אב לבני ישראל ובנים למקום בני אל חי — למדם את רעיון הלחם עוני, הכירם לדעת את רוח חג הפסח העולה היא למעלה, הבינם את מעלת מעשי ה׳ ונפלאותיו במצרים ושם ישראל, אשר נחלו למו עת הוציאם מאפלה לאורה, מעבדות לחרות.
In everything, God always requires you, as a Jewish father, to instill in your children whom God has graced you with, while they are still with their father, that which God asks from you and your offspring. While they are still young, bring them close to God and encourage the desire in their hearts to be connected, embraced, and clinging to the Jewish people's life and fate. But on the evening of that day when you, yourself, celebrate the birthday of the Jewish people, God's creation of this amazing nation amid mankind, the beginning of your mission as a Jew — God dedicated this evening to sanctifying your offspring, to bringing your children into the covenant with you, your young children upon whose closeness to God or, God forbid, their profaning His name, the eternity of the Jewish people and the future of our nation depend upon. Through these children, you may nurture the planting of renown (alluding to Ezekiel 34:29), which God planted for eternity through the exodus from Egypt. So that they may grow and become worthy of being the fruit of holiness for jubilation — when you pass around the pieces of the bread of affliction [the matzah] to yourself and to them, while you are connecting to the mission of your people and the dedication of the Jewish people to the God of their fathers and His Torah — do not minimize the words that come out of the purity of your heart. Speak to them, to your children, and let them hear about the supernal nature of this sublime mission, to be a father to Jewish children and to be children of the living God. Teach them the concept of the bread of affliction; acquaint them with the spirit of the Passover holiday, which ascends upon high. Make them understand the supernal nature of God's deeds and wonders in Egypt and of the name of Israel, which He bequeathed to His people when He took them out from darkness to light and from slavery to freedom.