Self-Evaluation [cheshbon hanefesh] in Divine Service and Organization of Its Levels
2
א. מהות חשבון הנפש
A. The nature of self-evaluation
3
מהות חשבון הנפש הוא, שיהיה האדם נושא־ונותן בשכל על כל עניני נפשו וחיוב עבודתו לאלהים ית'. אבל ראוי שלא לשכוח, כי אין החשבון מענין המדמה, אלא עניין שכלי צרוף ומבורר, וכמו שבכל חכמה וידיעה שבעולם אי־אפשר לישא־וליתן בה כי־אם כשתהיה לו מתחילה ידיעה מבוררת ברוב פינותיה העיקריות עכ"פ, ואחר־כך יוכל להוציא תולדות מכוונות, כן לתכלית אפשרות חשבון הנפש, הכרחי הוא מקודם לברר וללבן אצלו הידיעות הדרושות לזה, שתהיינה ברורות בשכלו וחרותות בלבבו, ואז יוכל לחשוב בהן, ולא תחלש נפשו כל־כך בהשתוקקה לחשב חשבונה, כי תמצא די שפק הדרוש לה לצורך החשבון.
The essence of self-evaluation is for a person to deliberate intellectually on every aspect of his soul and his obligation in terms of service of God,1In terms of service of God: In this chapter, Rabbi Kook explores the significance of self-evaluation as part of developing and strengthening positive character traits. The paragraphs that follow offer practical guidance on how to engage in this self-examination. may He be blessed. But one must not forget that this evaluation is not one of imagination but rather of pure, clear reason. In every discipline that there is, it is impossible to deliberate on it without first having clear knowledge of at least its major aspects. Only then can one derive accurate conclusions. So too, for self-evaluation to be possible, it is necessary that one first clarify the requisite knowledge so that it is clear in his mind and etched into his heart. He will then be able to contemplate it without becoming overly weary when he sets out to evaluate himself, for he will have what he needs for the evaluation.2Needs for the evaluation: In all academic and research fields, it is essential to have a genuine and clear grasp of the fundamental principles and basic concepts to effectively analyze and draw conclusions. Similarly, achieving the desired outcome of self-evaluation requires a well-organized and comprehensive understanding of how to conduct this assessment. These insights should not be limited to theory but should be practically applied in one's life. Only after this initial intellectual clarity is grasped can the self-evaluation be carried out accurately, ensuring that the person has the necessary foundation and preparation for the successful completion of the assessment.
4
והנה נראה, שיש טעות מצויה בכמה בני־אדם, שכל דבר מקרי נתפס הוא כעצמי – וזהו ענין היצר הרע – ובזה הדבר רגיל, שאחרי בירור החשבון, וצימאון הנפש באמת ליישר דרכיה על־פי רצון הבורא ית', בראותה עד כמה הרחיקה מדרך הקודש, תחלש ותתבייש ותתעצב וירך הלב. וכל־זה, אע"פ שאינו טוב בעצמו, מכל־מקום הוא מקרה, נולד מבירור החכמה והידיעה של חשבון הנפש, וגורם שמצד שלמות הנפש להרחיק ממנה אלה ההפסדים, שהם החולשה והבושת העודפת, ומכל שכן העצבון ורך הלב59ע' אגרות הראיה כרך ב עמ' רסב., יהיו אלה לה למעוררים ומחזיקים יותר אל הדרך הטובה והישרה. כי הנפש ההולכת בתם ויושר בדרך השם ית' לא תחלש, רק תחגר עז והדר, ולא תתבייש60בפחיתות הבושה הנ"ל, כמו העושה עבירה ומתבייש בה, וכמו מאן דאכיל מחבריה דבהית לאסתכולי באפיה (ירוש' ערלה פ"א ה"ג), ששלילת בושה זו הנוחה ביסוד כוונה של בריאת האדם וסדר הנהגתה (פתחי חכמה ודעת, כלל א)., רק תרומם קרן בכבוד אשר עטרה בו מאלוה כל הנפשות יתעלה, לא תתעצב כי חדות ד' מעוזה, ולא ירך לבבה כי מגדל עז שם ד' לצדיק מתהלך בתומו.
It seems that there is a common error of viewing that which is incidental as innate—this being the way of the evil inclination—causing a common reaction following the [beginning of the process of self-] evaluation and a person’s subsequent thirst for truly correcting his ways based on the will of the Creator, blessed is He. When he sees how far he has deviated from the path of holiness, he becomes weary and withers, and his heart is saddened and weakened. While none of [these feelings] are inherently good, they are nonetheless a result of the clarification of wisdom and knowledge brought about by his self-evaluation.3By his self-evaluation: This means that a person is initially weary and disheartened by facing the reality of their distance from God and the necessity of perfecting their ways. The soul’s perfection tends to [eventually] discard these deficiencies, namely, weakness, excessive shame, and especially sadness and faint-heartedness.4Sadness and faint-heartedness: [See Iggrot Re’iyyah, Volume II, pg. 262.] In this letter, Rav Kook explains the dangers of faint-heartedness and sadness as follows: “From the teachings and wisdom of the great Torah scholars of the world, it is known that sadness is among the forbidden traits, included in the category of negative attributes along with anger and arrogance. I have already observed numerous times among the students of the yeshiva that mental and physical irritability, arising from the negative trait of nervousness, confuses one's mind, diverts a person from the path of their Creator, and deprives them of the delight of the Torah and the joy of serving the Almighty.” Therefore, these will spur the soul and motivate it to pursue the path of goodness and righteousness.5The path of goodness and righteousness: Although feelings of shame and sadness may not be inherently positive, they play an essential role in the soul's process of self-evaluation. It is important to note that excessive weakness, overwhelming shame, and particularly deep sadness and a broken heart are seen as deficiencies that hinder the soul's completeness. However, feeling these emotions will ultimately guide the soul to distance itself from sin in the future, helping it avoid such situations. Consequently, the body will awaken and strengthen the soul, leading it to choose the path of goodness and righteousness. Thus, the weakness felt during times of self-evaluation should not be viewed as the ideal state but rather as a temporary and accompanying phenomenon that will eventually pass. For a person who uprightly and righteously walks in the way of the Lord, blessed be He, will not weaken but rather will be girded in strength and splendor. He will not be ashamed6[By the lowliness of shame mentioned above, such as in one who sins and is embarrassed about it or a person who partakes of another’s food and can’t look him in the face (Yerushalmi ‘Orlah I:3). The negativity of this shame was instilled in the basic intent of man’s creation and the manner of its governance (Pitchei Chachmah V’daat, 1).] but rather will exalt in the honor with which the God of all souls, may He be exalted, crowned him. He will not be sad, for rejoicing in the Lord is his strength. His heart will not be weakened, for the name of the Lord is a tower of strength for the righteous who walk upright.
5
אבל הנגשים אל דרך השם ית', ורצונם ללכת כארחות חובות הלב, בלא תלמוד הקודם למעשה, יטעו בהלכה זו, ויעלה על לבבם כי החולשה והעצבון זהו מעצם החשבון הנפשי והיראה הצרופה, אבל הנפש לא תקובל עלי' בספ"י מה שהוא נגד חוקה, על כן יהלכו קדורנית ולא יוסיפו עבודה וחכמה, ועל זה נאמר61קהלת י טו, מד"ר, חוה"ל שער היחוד פ"ה, ראב"ע, רש"י.: "עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר".
However, those who approach the way of the Lord, blessed be He, wanting to travel the paths of the obligations of the heart without study, which must precede action, will err concerning this [above] principle. They will think that weakness and sadness are innate to self-evaluation and pure reverence. However, the soul will not take kindly to that which is contrary to its nature, and, therefore, this will cause depression and will not add service or wisdom.7Not add service and wisdom: When individuals fail to intellectually differentiate between their essential nature and the transient emotions that accompany the process, their self-evaluation may lead to feelings of depression and despondency rather than motivation to put in extra effort and enthusiasm to further their spiritual journey. Concerning this, it says,8[Kohelet 10:15, Midrash Rabba, Chovot Halevavot, in the section on Monotheism, Chapter 2, Ibn Ezra and Rashi.] “A fool’s exertions tire him out, for he does not know how to get to a town.”
6
על כן ראוי לשנן ללמוד ולעיין שרשי היראה ע"פ עומק דברי חז"ל והשכל הישר שחנן השי"ת את האדם, ככל משפטי התורה שאנו דנים בפרטיהם באמצעות השכל הישר והזך. אך לא יסמוך על בינת עצמו, להגיע עד עומק פרטי מעמקי חכמת הנפש. שהיא צד אחד מתלמוד העבודה, ועאכו"כ שצדה השני הוא החכמה האלקית מעניני ההנהגה הכוללת, שרבו ועצמו ראשיהם. אבל מ"מ לא השה62ע' איוב לט יז. הקב"ה חכמה מלב האדם לגמרי ובהשענו על חז"ל וחקרו עומק דבריהם וע"פ מסילתם הרבה ישיג בשכלו לבדו ג"כ.
One should, therefore, study, learn, and delve into the roots of reverence based on the depths of the statements of our Sages, of blessed memory, and based on reason with which the Lord, blessed be He, graced man, just as we do in the case of all the laws of the Torah, where we deliberate their details using refined reason. However, one should not rely on his own understanding in order to reach the depths of the details of the wisdom of the soul, which is one side of the study of divine service, especially since its other side is the divine wisdom dealing with global providence, whose major principles are numerous and extremely difficult. Nonetheless, the Lord, blessed be He, did not entirely deprive man of wisdom .9[See Iyyov 39:17.] If a person relies on the words of our Sages, of blessed memory, and investigates the depths of their words, he will also discover much through his own intellect, based on their paths.10His own intellect, based on their paths: This was explained in Rav Kook’s introduction to this work regarding the obligation for a person to compose their own personal Mussar Sefer to achieve spiritual completeness by realizing their unique path in Avodat Hashem.
7
ב. חשבון הנפש לעיון ולמעשה
B. Self-evaluation in thought and deed
8
בחובת הלבבות, פרק א משער חשבון הנפש, אמר שכבר הוזהרנו על חשבון הנפש, שהוא ההשתדלות בינו לבין שכלו במה שיש עליו מהחובות, מהכתוב האמור (דברים ד לט): "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". והכונה: אע"פ שענין החשבון יוצא הרבה למעשים, ולכאורה אין בפסוק זה זכר למעשים, אמנם ממה שאמר "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", רמז כי כיון שהוא ית' אין עוד מלבדו בשמים ובארץ, הנה מצד מה שהוא "בשמים אין עוד", ראוי שכל עניני השכל ילכו רק למען כבודו, ומצד מה שהוא "בארץ אין עוד", החיוב שכל עניני המעשים הארציים ילכו רק למען כבודו.
In the first chapter of the section of Chovot Halevavot concerning self-evaluation, the author states that we are commanded to engage in self-evaluation, that is to say, an intellectual self-inspection with respect to our [religious, moral, and spiritual] obligations. This is derived from the text that states: “Know therefore this day and keep in mind that the Lord alone is God in heaven above and on earth below; there is no other.”11Devarim 4:39 The meaning is as follows: Although the evaluation relates largely to actions, and, ostensibly, this verse does not refer to actions, “in heaven above and on earth below” alludes to the notion that, since there is no other in heaven and earth besides Him, may He be blessed, and since there is “no other in heaven,” everything intellectual should be devoted to His honor, and since there is “no other on the earth,” every earthly action should be devoted to His honor.
9
וזה באמת הוא דבר גדול, שצריך האדם להתישב על זה, כי לפעמים מצד הציצו בעיוניות, וירגיש כבוד השי"ת מעט, יפתהו לבבו כי זולת התגלות הלב63ע' למעלה עמ' ע־עב. אין עבודה ח"ו, ובאמת צריך לעקור רעיון זה מן הלב, כי הוא מפסיד מאד.
This is indeed an important matter that a person must take note of. For sometimes a person perceives the splendor of the Lord, blessed be He, to a certain degree through deep contemplation and misleads himself into thinking that the only means of divine service is through mental epiphany,12See Chapter 3, Section C: “Arrogance and humility and the depths of their roots in the heart and soul.”. God forbid. Indeed, this idea needs to be uprooted from one’s heart, as it is extremely damaging.
10
אמת הדבר, כי אין צריך האדם להשליך עיניו לאחוריו64ע' אגרת הרמב"ם לחכמי מרשיליא, ד"ה ואני יודע., ומה שהוא משער בכבוד קונו ית' הוא דבר קדוש ונשגב; מכל מקום, כל פרטי המעשים ותלמוד תורה בהלכות קצובות, שהם קדשי הבורא ית', הם הם עיקר העבודה, ואפילו שאינו מרגיש בהם התגלות־לב, הוא רק מפני שעוד לא הורגל ולא נתקדש לדבקה ברצונו ית'. אבל אחרי שיזכה לדבק עצמו בשם קדשו, תיכף כשיתחיל לעשות דבר שהוא רצונו ית', שכל העיונים שבעולם וכל החכמות אינם כי אם דרכים להשגת רצונו65ע' למעלה עמ' ו., וכיון שהוא עסוק ברצונו – מה דמות נערוך למעלה זו?!
It is true that a person need not avert his eyes, and that which he imagines in terms of the splendor of his Creator, blessed is He, is sacred and exalted. However, all of the practical minutiae and Torah study concerning the fixed halakhot are the essence of divine service.13The essence of divine service: Certainly, a person cannot disregard the uplifting experiences that arise during their contemplation of spirituality and mental epiphany. However, it is crucial to note that the lack of a sense of holiness in practical halachic practice is often due to the impurity of the soul. In reality, true devotion to God finds its highest expression in engaging with specific actions related to fulfilling the commandments and diligently studying the Torah and its laws. Once a person purifies themselves and actively strives to fulfill God's will, they come to realize that actual deeds of Avodat Hashem hold greater significance than mere intellectual contemplations about the Divine will. Even if they do not evoke any epiphany, that is only because he is not yet trained and has not yet been sanctified to cleave to His will, may He be blessed. But once he succeeds in attaching himself to His holy name, then whenever he begins to do anything that fulfills the will of God, may He be blessed, all contemplation and wisdom being merely means to arrive at the fulfillment of His will,14See the beginning of Chapter 1. he will immediately realize that, since he is engaged in fulfilling His will, there is nothing comparable to this level.
11
והכל הוא על פי החשבון, שגם בארץ מתחת אין עוד מלבדו, וידע שרצונו ית' בכל דבר טוב, וכל דבר רע הוא מרידה ממש, ויסתכל כי כל מה שאין אנו עושים נגד רצון אדם נכבד אינו כי אם מצד פנימיות רצונו, לא מצד גופו; ואם כן, איך אפשר לעשות אף כדבר קטן נגד רצון אדון כל, שכל חיי העולמים הוא רק רצונו הגדול יתברך שמו!
All of this is based on the evaluation that on the earth below there is also nothing besides Him. A person will know that He, may He be blessed, desires all that is good, and anything evil is actually rebellion. He should observe the fact that when we refrain from acting contrary to the will of someone important, it is a function of our inner will, not our body. If so, how is it possible to act, even in the slightest, against the will of the Master of everything, all life being nothing more than an expression of His great will, may His name be blessed?15May His name be blessed: Therefore, in order for a person to not err and act against the will of God, they should be constantly engaged in intellectual self-inspection with respect to their religious, moral, and spiritual obligations.
12
ג. הערכת המדרגות בשלמות ובעבודה
C. Organization of levels in terms of perfection and service
13
כבר אמר החכם66ע' מבחר הפנינים, מצות החכם. שלא תיפרד הדאגה ממי שרוצה לעלות מעלה שהיא למעלה ממנו. ודבר זה יש לו כלל ופרט:
It has already been said by the sage16By the sage: [See Mivchar Hapeninim, Mitzvat Hachacham.] The Spanish sage, Rabbi Shlomo ben Yehudah Gabirol (1022–1070). that apprehension never departs from one who wishes to ascend to a level that is beyond him. This principle has both a general and a particular aspect.
14
הכלל הוא, שאינו מוצא מנוחה לנפשו, מפני שלא השיג את המעלה שהיא רחוקה. וזאת היא מדה רעה, ואינה נמצאת באדם כי־אם מצד חסרון דעת. שזה העוצב ומניעת קורת־רוח בעצמו לא ימצא רק מתוך שאינו טורח להשכיל מה היא זאת המעלה, שהוא דורש מנפשו ומתעצב על הימנעה, מה הוא גדרה האמתי ותנאיה. אם היה מתישב בזה, כבר היתה נפשו מאירה באור הדעת הזה, והיתה משתלמת באור שמחה וקורת־רוח של טוב־לב67ע' למעלה עמ' כ־כא., מפני שממילא היו מתגלים לו הדרכים ההולכים לקנות את מצב השלמות הנכסף, וכיון שאדם בא אל דרך כבושה, כבר פוסק מלבבו עצב גדול, אע"פ שלא הגיע עדיין למחוז חפצו. אבל כיון שאינו יודע מה שהוא עצמו מבקש, אי־אפשר שיתגלה לו שום דרך להארתו הרוחנית, והרי הוא יושב בחשך ובדאבון נפש משמים. על כן יקח לו האדם זמן להסתכל בנפשו מה הוא מבקש לשלמותו ובאיזה דרך יש לצייר הצלחתו, וכיון שיעיין בזה יפתח לו השי"ת שערי אורה, כי (תהלים כה ח): "טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך וגו'"; באופן זה לא יהיה לעולם חשקו אל מעלה שהיא למעלה ממנו, שכיון שהוא מכיר את המעלה ויודע את עניניה ותנאיה שוב אינה למעלה ממנו. אך כל־זמן שלא יתישב בדעתו להשכיל את תכן מבוקשו, ותצטייר לו צורת הדבר רק בגולמה, יוכל לבקש מה שהוא למעלה ממנו הרבה, ועל כן הוא בדאגה ועצב. וגם מה שלא יהיה למעלה ממנו, כשיתברר לו על תביעת נפשו, יהיה בלא עיונו למעלה ממנו, שתביאהו לדאגה.
The general aspect is that a person cannot find peace because they have not attained that [higher spiritual] level, which is distant from them. This is a vice, which is only found in a person because of their lack of knowledge, as this sadness and lack of self-satisfaction is a result of the person failing to make the effort to understand what the level that they demand of themselves is and what its true definition and requirements are. Were the person to contemplate these matters, their soul would already shine with the light of this knowledge. It would be perfected by means of the light of joy and satisfied contentment,17[See above, 1:8.] as the paths leading to attaining the circumstance of the desired perfection would already be revealed to them. Once a person reaches a paved road, their distress ceases, even though they have not yet reached their destination. But since they do not know what they seek, no path for enlightening themselves spiritually can be revealed to them, and the person sits in darkness, sadness, and despair.18Sadness and despair: A person's inability to find peace and satisfaction is often linked to their failure to reach a higher spiritual level, which seems distant due to their lack of knowledge. The sadness and dissatisfaction they experience arise from not understanding the true essence and requirements of this desired level. If individuals were to engage in introspection and seek understanding, their souls would be illuminated with joy and contentment, and the pathways to spiritual growth would become clearer. However, without attaining this knowledge, they may find themselves in spiritual stagnation and sadness. Therefore, a person should take the time to reflect on what they seek in order to perfect themselves and on what path will allow them to succeed in achieving this. Once the person investigates this, the Lord, blessed be He, will open the gates of light for them, as “Good and upright is the Lord; therefore, He shows sinners the way …”19[Tehillim 25:8.] Therefore, the person will never covet a level that is beyond them, because if they recognize the level and know its aspects and requirements, it is no longer beyond them. But so long as the person does not contemplate it to understand the content of what they seek and only pictures it in its inchoate form, it is possible for them to seek that which is far beyond their reach, causing them to be anxious and sad. Even a level that is not beyond their reach, were they to [take the necessary time to] clarify that which they are seeking, will be beyond them, since they are not investigating it [properly], and this will cause the person anxiety.20Cause the person anxiety: A person should constantly engage in introspection to determine their goals for self-improvement and the path to achieving them. By understanding the spiritual level they seek and its requirements, they can avoid coveting unattainable goals. When one investigates and clarifies their aspirations, the path becomes clearer, and the anxiety and sadness stemming from unattainable aspirations or attainable aspirations that are not fully understood are alleviated.
15
הפרט הוא, שלא יבקש משום מעשה ושום לימוד ושום מחשבה שיצטיירו בלבו ציורי מעלה וקודש יותר ממה שהוכן בו מקודם לזה. ואם אמנם ראוי שיחשק לעלות בציורו, אבל לא תגבר עליו הדאגה שידמה לו כאילו אם אין הציור ההוא מתישב בלבבו אין לו שום שלמות במעשה. ובאמת, קיום המצות ולימוד תורת ד' הם כה גבוהים עד שהם משלימים את הנפש הרבה יותר מכל שלמות המצטירת באדם, והם בעצמם מהווים את השלמות האמתית. וכללו־של־דבר הוא, שכל זמן שלא יבקש האדם כ"א ללכת בדרך השם יתברך, לעשות המצות ולשקוד בתורה ולקדש עצמו מלמטה, וכן בענין התפלה לכוין רצונו לענין התפלה ולפירוש המלות, הרי זה מתעלה, ומן השמים יעזרוהו להתגדל בתורה ובחכמה ובמעשים טובים. אבל אם רוצה שירגיש בעצמו מעלות גדולות בתפלה, שירגיש תיכף דוקא השגה גדולה ונועם גדול, ואם לאו הוא מתקצף ואין רוחו מתקררת בקרבו, וכן בתורה רוצה דוקא שיתחדשו לו ידיעות ועיונים רבים בכל פעם ובכל ענין, ובמעשים טובים רוצה שירגיש כהם דוקא הארה גדולה במוחו ובלבו, חומס הוא ממנו את השמחה וטוב־הלב בעבודה, וימצא מכשולים הרבה על דרך השלמות.
The particular aspect [of apprehension] is that a person should not demand from any action or study or thought to evoke for themselves any self-images of loftiness or sanctity beyond what they have prepared themselves for. While it is proper for a person to desire that their self-image be elevated, one should not be overcome by worry out of the fear that if they cannot comprehend such a self-image then, they will not attain any sort of perfection through action.21Perfection through action: When individuals aspire to higher spiritual levels, beyond their current state, they often engage in self-persuasion, convincing themselves that they are suitable for those elevated levels. Their intense focus on aligning with these aspirations may unintentionally hinder the emergence of new and holier thoughts, which are more practical to acquire, as they have not prepared themselves for such possibilities. Consequently, their strong efforts to internalize the higher spiritual level may lead them to believe that unless they feel that the level is fully integrated within them, they haven't achieved complete perfection in their actions. In fact, fulfilling the commandments and studying the Lord’s Torah are so exalted that they perfect the soul far more than any perfection that a person can picture. They are themselves the true perfection. The bottom line is that as long as a person seeks to walk exclusively in the way of the Lord, blessed be He, to perform the commandments and diligently study the Torah and to sanctify themselves below [in this world], and similarly in terms of prayer, to attune their will to prayer and the meaning of the words, they will ascend and receive assistance from heaven to grow in the Torah, wisdom, and good deeds. But a person will rob themselves of the joy and happiness of divine service and will find many obstacles on the path to perfection if they wish to experience exalted levels in their prayer and instantly feel a profound attainment and tremendous pleasure, for they will be incensed and unable to calm down. The same is true in terms of Torah study [a person will rob themselves of the joy and happiness] if they want to attain new knowledge and many insights every time and in each topic [they study]. And it is similar in terms of good deeds if they only want to feel enlightenment in their heart and mind.22Enlightenment in their heart and mind: While it is natural to desire personal elevation, one should not be overly anxious about not comprehending such lofty ideals, as true perfection comes from fulfilling commandments and studying the Torah. If a person seeks immediate profound spiritual attainments or constant new Torah insights without the proper preparation, it will hinder their joy and happiness in divine service and impede their path to perfection.
16
ישנם כמה דברים שהם מעלות ונוטות לקדושה, אבל מפני שהאדם נוטה אליהם, ודרכי ההדרגה הנכונה והאמצעים הראויים, אשר דוקא על ידם צריך לבא אליהם, אינם ידועים וקנויים לו, יכולות אלה המעלות בעצמן להיות מתהפכות לו לרועץ:
[Furthermore,] there are certain things that are virtues and tend toward holiness, but when a person is drawn to them without knowing and possessing the proper progression and protocol by which they need to be approached, these very virtues can turn into obstacles.
17
יש בכח קדושת נשמת האדם הישראלי ביחוד לזכות למעלת רוח־הקדש בענין זה68ע' תיקוני זוהר תי' כא קם ר' שמעון ובהגר"א שם., שישכיל דברי אמת ברורים בלא טורח חיפוש הקדמות ויציאת טיפין טיפין, ורק כמעין הנובע תמיד יהיה מוחו ושכלו מלא מעניני חכמה חדשים מסודרים בדעת וערוכים בתבונה. והנה, כשהגיע האדם למעלה זו של רוח הקודש, אז זאת הנטיה היא טובה וקדושה, מתוך שכבר הוא מלא בחדרי התורה וכל המחשבות שמתכנסות בו כולן מרוצפות קדושה וחכמת אמת. אבל כל־זמן שהאדם ריק מהתורה, כערכי בעוה"ר, אז כשהתשוקה הזאת מתעוררת לחשוב מחשבות מעומק הלב, צריך שמירה יתרה, שעדיין אין כלי הלב והשכל מתוקנים כל־כך עד שיהיו הדברים היוצאים מהם גופי תורה. על־כן צריך להזהר שלא לאכול פגה של המדה הזאת.
The sanctity of a Jew’s soul makes them capable of attaining the level of divine inspiration [ruach hakodesh] in the following sense:23[See Tikunei Zohar, 21: Rabbi Shimon arose; the Vilna Gaon, ad loc.] being able to grasp clear and true matters without the effort of searching out axioms and deriving conclusions a drop at a time. Rather, the mind and intellect will always be full of new insights, like a constantly flowing spring, and these will be intelligently ordered and organized wisely.24Organized wisely: This spiritual attainment involves acquiring Torah knowledge and insights, not through gradual and systematic learning but rather by intuitively grasping the truth from the general to the specific categories. In such a state, the person’s mind becomes like a flowing spring, effortlessly achieving well-organized and profound intellectual understandings. When a person reaches this level of divine inspiration, this tendency is holy and good, since they are already filled with the chambers of the Torah, and all the thoughts incorporated in them are encased in sanctity and true wisdom. But as long as a person is empty of Torah, as is my status as a result of my many sins, then when this desire to think thoughts from the depths of the heart is aroused, great care must be taken. For the emotions and intellect are not yet sufficiently refined to the point where what emanates from them is actual Torah. Therefore, a person must be careful not to partake of this attribute prematurely.
18
גם שורש הגאוה נובע באדם מפני מעלת נשמתו, ובאמת מי שראוי לבא למצב גדול בתורה ויראת ד', עד שתהיה עליו החובה לחוס על כבודה של תורה, במדה הגונה, מצד הטבע, יתעורר לזה גם טרם הגיע למעלה זו, וזהו גאוה בחוקו, וצריך בירור ועיון איך להעמיד דבר על בריו.
[Another example of spiritual learning rooted in holiness that can potentially become harmful when not properly manifested is] arrogance, which is rooted in the exalted nature of a person’s soul. Indeed, a person who has the potential for greatness in Torah and fear of the Lord such that they are obligated to be concerned for the honor of the Torah to the proper degree will naturally start acting in that manner even before they have reached the level where it befits them. For this person, this is [prohibited] arrogance. The matter requires clarification and study to determine precisely how the matter should be dealt with.
19
לפיכך יתישב האדם בדעתו וידע ערך עצמו וענין מבוקשו במעלות שלמותו, וירגיל עצמו להשכיל על כל דבר ולהיות נוטה אזנו לשמוע תורה, ותהיה התורה חביבה עליו כל דבר ודבר כחדשה וכאילו היום ניתנה מהר סיני, וע"כ ישים תפלתו לאדון כל המעשים, שיכונן דרכיו לבקש האמת, וילך לבטח דרכו.
Therefore, a person should evaluate what their true worth is and the nature of their desire for perfection and train themselves to understand each issue. A person should incline their ear to listen to words of the Torah, and each and every word of the Torah should be dear to them as if it were new and given at Mount Sinai today. They should address their prayers to the Master of all deeds to set their path in search of truth, and then they will go securely on their way.
20
ד. פיתוח הכחות באדם ובאומה הישראלית
D. The development of abilities, in terms of the individual and the Jewish nation
21
זה נראה בטבע המציאות, שכל כח שנמצא בכל דבר וטבעו לפעול, הוא פועל בהכרח. וכיון שהוא פועל, אם יזדמנו לו מצבים שפעולתו תהיה מסודרת אל השלמות ותכלית הנרצה – יפעול טוב, ואם לא יתנהג כפי הסדר והתכלית – יפעול הריסות ורע ע"י תנועתו. זה נוהג בין בדבר שנמצא בו כח־לפעול גדול ומסודר, ונעשקו ממנו האמצעים קודם שהגיע לתכליתו, ובין במה שהכח כבר שלט והוציא פעולות גדולות והגונות, ואח"כ נעשקו ממנו האמצעים להתמדת פעולתו. ויש לזה שורש גדול בדרכי הרע וההפסד של טומאת מת ונבילות וטומאות היוצאות מגופו של אדם.
We see in nature that every inherent ability whose nature is to act will inevitably do so. When it acts, it will do so in one of two ways: If circumstances are such that its action is ordered so that it is directed toward perfection and a desirable telos, then it will act positively. If, however, it does not act in accordance with proper order and the telos, then its movement will cause evil and destruction. This applies both to something that had the ability to act in a great and ordered way but was robbed of the means to do so before it reached completion and to an ability that already accomplished great and proper actions but was later robbed of the means to sustain its activity.25Means to sustain its activity: When an ability is directed toward perfection and operates within the framework of its intended purpose, it results in positive actions. However, if it deviates from the proper order or loses the means to sustain its activity, it can lead to negative consequences or even destruction. Therefore, it is of the upmost importance to maintain the proper alignment with the intended purpose to ensure positive and constructive outcomes. This is a major fundamental principle in the ways of evil and loss26Evil and loss: This understanding, relating to the consequences of mismanaging a natural force, provides valuable insight into the core principle underlying the Torah's admonition to differentiate between the impure—Tamae—and the pure—Tahor. A person who has become impure due to contact with a corpse or carrion must avoid contact with sacred items. According to the explanation of Rav Kook, this is because such impurity represents a life force that was cut short before reaching its full potential in action. Likewise, this is the reason why the different discharges originating from the human body lead to impurity, as they signify unrealized potential of life force. in the cases of the impurity of a corpse and carcasses and impurity emanating from a person’s body.
22
לכן יש ללמוד, שכל מי שיש בו איוה כח מיוחד, צריך להוציאו לשלמותו כפי האפשר לו. ואם לאו, הרי לא די שאינו מוציא ממנו תועלת, אלא הוא פועל בלבול סדרים והפסדים גדולים בכל דרכי הנהגתו. אבל מיד שהוא פועל להשלימו, נמשך הכח אחרי הרצון הטבעי של שלמותו, ונשקט מהריסות פעולתו. ומכל־שכן, שהכוחות הכלליים כולם, שנמצאים באדם, חייב האדם להוציאם אל שלמותם, באופן שכולם יפעלו בשעתם ומקומם כפי כוחם בעצת התורה בהבנת השכל.
We can learn from this that if a person has a special ability, he must actualize it fully to the degree possible, otherwise he has not only failed to use it constructively but also caused disorder and major damage regarding all of his conduct. On the other hand, as soon as he acts to perfect it, the ability follows its natural course of perfection and stops acting destructively. All the more so in terms of all the generic abilities that man possesses. A person is certainly obligated to actualize their perfection such that they all function in the right time and place according to their ability and in accordance with the guidance of the Torah through the understanding of the intellect.
23
לפיכך, חייב האדם לחפש בעצמו איזה כוחות מיוחדים מוטבעים בו, ולא ישליך אחרי גוו כל מה שימצא בנפשו הכנה לזה, אלא יעיין ויסתכל להשתמש בהם כראוי. ומכל־שכן שלא יעלים עין מכוחות, שכבר בלא עיון מוצא אותם, לבטלם ולהרסם מבלי תת להם מקום ועבודה הגונה וסדורה. כי הכוחות מעשה ד' המה, והם חזקים מאד, ולא יתנו להסיג גבולם, ולא טוב יהיה כשיבאו לפעול בלא מנהיג כספינה בלא קברניטה.
Therefore, a person is obligated to inspect himself and discover which unique abilities are instilled in him. He must not discard any potential that he detects within himself. Rather, he should examine how to utilize each one properly and certainly not ignore those abilities that are blatant, negating and ruining them by not assigning to them their proper and organized place and service. For his abilities are the Lord’s work and are very powerful. They will not allow their territory to be encroached upon.27To be encroached upon: Since a person’s character traits will eventually reveal themselves, a person has a duty to self-reflect and identify their unique abilities. One should not overlook any potential within themselves but instead explore how to use each ability effectively and properly. It will not be good when they act without a leader, like a ship without a captain.
24
וכן הענין נוהג בשלמות כללית הנמצאת לאומה, שכאשר אין הכח מוצא את הוצאתו מהכח אל הפעל באופנים ההגונים, הוא פועל הריסות גדולות. על כן עלינו לדעת כמה מכשולים נמצאים לנו, זרע הקודש ישראל, ממה שאין אנו משתמשים בכוחות הגדולים שנתן לנו השם יתברך שמו. הרי אנו מוכנים לחכמה גדולה, לגבורה של קדושה, לשירת קודש, לגדולה וענוה רוממה, עד רוממות מעלתה העליונה של החכמה והנבואה ורוח־הקודש.69בבי' אגדות להגר"א על א"ל קיסר לריב"ח נחש לכמה מיעבד ומוליד: שנסתלקה ממנו הנבואה בגלות, ואמרו אעפ"כ בחלום אדבר אחד מששים בנבואה וכן השינה בגלות אחד מששים בעוה"ב, שיבת ציון כחולמים, כמ"ש בזוהר שהכל שיתין דרגין בנבואה.
This [rule of not discarding any potential] applies to the general perfection of the nation as well. When an ability is not actualized appropriately, it causes tremendous damage. We, the sacred seed of Israel, need to realize how many obstacles we face because we do not utilize our tremendous abilities,28Do not utilize our tremendous abilities: Here, as in many of his other works, Rav Kook addresses the rise of secularization and heresy among the Jewish people. He explains that because there are great powers within us that do not manifest properly in action, the youth are going astray to try to find a foreign outlet for their souls. which the Lord, blessed be His name, gave us. We have the potential for great wisdom, sacred might, holy song, greatness, and exalted humility, to the exalted highest level of wisdom, prophecy, and divine inspiration.29[The Vilna Gaon, in his commentary on Aggadot regarding the emperor asking Rabbi Yehoshua ben Hananiah how long a snake is pregnant before giving birth, explains that prophecy was taken from us in exile, but the Sages said that God speaks to us in dreams, which is a sixtieth of prophecy. So too, sleep in exile is a sixtieth of the world to come, and the return to Zion is like dreaming, as it states in the Zohar.]
25
ואם אין אנו משתדלים להוציא אל הפועל את הכחות המופלאים והגדולים האלה, אע"פ שמצד שרשם הקדוש של אלה הכחות הם מסולקים ממנו בעוונינו ואינם פועלים כלל, אבל הלא גם נפשנו החיונית מוטבעה לדרכים הגבוהים הנכבדים האלה, וגם גופנו מוכן לקבל הגדולות הללו, וכשאין אנו נותנים ידים להנהיגם כהוגן, שימצאו את תפקידם שהם מבקשים, הם פועלים את ההיפך, ותחת בושם יהי' מק בעונינו.
If we do not make the effort to actualize these tremendous and incredible abilities (despite being detached from us and completely inert in terms of their sacred roots because of our sins, our vital souls are nonetheless fashioned for these high and important paths, and our bodies have the potential to receive this greatness), then because we are not lent a hand to guide them properly so that they can find the task that they seek, they do the opposite, and as a result of our sins, rot will replace perfume.
26
על־כן אנחנו צריכים לחגור עוז, לפי מיעוט שכלנו וחילנו, הכשל בעונינו ונחלש מרוב הצרות ותוקף העניות והשפלות המדומה, ולהרחיב בתורת אמת דרכים אמתיים וגדולים, באופן שנמצא לתן מקום לכל הכחות הגדולים הנמצאים בנו לעבוד בהם את ד' אלקינו, הרוצה בכבודנו ובבחירתנו לטובה ולקדושה. ואנו צריכים לבאר היטיב את דברי הכחות הללו, שהוא באמת כמוסים בלב רבים מבני עמנו. אבל מים עמוקים המה, ולאנשי תבונות אנו צריכים, שידלו אותם ויציגום לפנינו בכל תעצומות עוזם, ואז יתעוררו בנו, בני אל חי, הכחות לבקש כל איש מה נמצאו בקרבו מהכחות הגדולים, ואיך יפעל בהם בדרך קדושה של צהלה ושלות השקט, לא בדרך אופל וקדורנית של עצב נבזה מאד, ולא בדרך שמחה־של־עירבוביא שאינה אלא מבלבלת את הדעת ומהממת את התכונות, אך שמחה של השגת האמת ודעת הכבוד האמתי, שהוא כבוד אלקים שנתן לנו את המתנה הגדולה של אצילות נפשות קדושות, להגיד בעמים עלילותיו ולדעת את שם קדשו.
Therefore, we need to gird ourselves with strength in accordance with our limited intellect and strength, which fails due to our sins and is weakened by our abundant troubles, the severity of our poverty, and our illusory baseness. By means of the true Torah, we must develop true and great ways to find a place for all of the great abilities that are found within us to be used in the service of the Lord, our God, Who desires our honor and for us to choose good and sanctity. We need to clarify the matter of these abilities well. They are, indeed, hidden within the hearts of many of our people, but these are deep waters, and we need wise people to haul them up and place them before us in full force. This will arouse in us, the sons of the living God, our abilities, spurring each person to investigate which of the great abilities he possesses and how he can utilize them on the sacred path of rejoicing and serenity, not on the dark, gloomy path of despicable sadness or in the confused joy that merely confounds his mind and disrupts his character but rather on the path of attaining truth and knowledge of the true glory, which is the glory of God, Who gave us the great gift of the nobility of holy souls, to declare His deeds among the nations and to know His sacred name.
27
וכשיבקע האור הזה רק מעט על־פני תבל, ינהרו רבים מאחינו, צמאי טוב ד', אל ד' ואל טובו, וממילא הכחות העליונים, המצפים לעת אשר נעורר את האהבה, יתעוררו בחן קדושתם ותוקף עוזם והדרם, ונחה עלינו רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ד'.
When this light bursts forth over the earth, even a little, many of our brethren,30Many of our brethren: Specifically, those who at the current time seem far away from a religious and spiritual lifestyle. thirsty for the goodness of the Lord, will flow forth toward the Lord and His goodness. Thereby, the heavenly abilities, which await the moment when we arouse the love, will awaken in their sacred grace, and all their might and splendor and a spirit of counsel and valor will alight upon us, a spirit of knowledge and reverence for the Lord.
28
וכאשר יראה השם יתברך שאנו מוכנים לקבל כל הטובות הגדולות, שיעד לנו מאז ונשבע לאבותינו להיות לנו לאלקים70ע' קידושין ע': נצח־ישראל למוהר"ל ס' יא., ישיב את שבותנו ויביאנו לארצנו הקדושה, שרק היא מוכנת בסגולותיה שכל החמודות יצאו בה אל הפועל, וירומם בכבוד קרנינו, וכל העולם כולו יתוקן במלכות שדי, והרשעה תכלה מן הארץ, והיה (זכריה יד ט): "ד' אחד ושמו אחד".
When the Lord, blessed be He, sees that we are ready to receive all of the enormous good that He always intended for us and swore to our patriarchs that He would be our God,31[See Kiddushin 70b, Maharal, Netzach Yisrael, Chapter 11.] He will return our captivity and bring us to our sacred land, which is uniquely suited for the actualization of all the delights. Our esteem will be raised, and the entire world will be perfected through the kingdom of Shaddai, evil will be eliminated from the earth, and the Lord will be one and His name will be one.
חשבון הנפש בעבודת ה' והערכת מדרגותיה
Self-Evaluation [cheshbon hanefesh] in Divine Service and Organization of Its Levels
א. מהות חשבון הנפש
A. The nature of self-evaluation
מהות חשבון הנפש הוא, שיהיה האדם נושא־ונותן בשכל על כל עניני נפשו וחיוב עבודתו לאלהים ית'. אבל ראוי שלא לשכוח, כי אין החשבון מענין המדמה, אלא עניין שכלי צרוף ומבורר, וכמו שבכל חכמה וידיעה שבעולם אי־אפשר לישא־וליתן בה כי־אם כשתהיה לו מתחילה ידיעה מבוררת ברוב פינותיה העיקריות עכ"פ, ואחר־כך יוכל להוציא תולדות מכוונות, כן לתכלית אפשרות חשבון הנפש, הכרחי הוא מקודם לברר וללבן אצלו הידיעות הדרושות לזה, שתהיינה ברורות בשכלו וחרותות בלבבו, ואז יוכל לחשוב בהן, ולא תחלש נפשו כל־כך בהשתוקקה לחשב חשבונה, כי תמצא די שפק הדרוש לה לצורך החשבון.
The essence of self-evaluation is for a person to deliberate intellectually on every aspect of his soul and his obligation in terms of service of God,1In terms of service of God: In this chapter, Rabbi Kook explores the significance of self-evaluation as part of developing and strengthening positive character traits. The paragraphs that follow offer practical guidance on how to engage in this self-examination. may He be blessed. But one must not forget that this evaluation is not one of imagination but rather of pure, clear reason. In every discipline that there is, it is impossible to deliberate on it without first having clear knowledge of at least its major aspects. Only then can one derive accurate conclusions. So too, for self-evaluation to be possible, it is necessary that one first clarify the requisite knowledge so that it is clear in his mind and etched into his heart. He will then be able to contemplate it without becoming overly weary when he sets out to evaluate himself, for he will have what he needs for the evaluation.2Needs for the evaluation: In all academic and research fields, it is essential to have a genuine and clear grasp of the fundamental principles and basic concepts to effectively analyze and draw conclusions. Similarly, achieving the desired outcome of self-evaluation requires a well-organized and comprehensive understanding of how to conduct this assessment. These insights should not be limited to theory but should be practically applied in one's life. Only after this initial intellectual clarity is grasped can the self-evaluation be carried out accurately, ensuring that the person has the necessary foundation and preparation for the successful completion of the assessment.
והנה נראה, שיש טעות מצויה בכמה בני־אדם, שכל דבר מקרי נתפס הוא כעצמי – וזהו ענין היצר הרע – ובזה הדבר רגיל, שאחרי בירור החשבון, וצימאון הנפש באמת ליישר דרכיה על־פי רצון הבורא ית', בראותה עד כמה הרחיקה מדרך הקודש, תחלש ותתבייש ותתעצב וירך הלב. וכל־זה, אע"פ שאינו טוב בעצמו, מכל־מקום הוא מקרה, נולד מבירור החכמה והידיעה של חשבון הנפש, וגורם שמצד שלמות הנפש להרחיק ממנה אלה ההפסדים, שהם החולשה והבושת העודפת, ומכל שכן העצבון ורך הלב59ע' אגרות הראיה כרך ב עמ' רסב., יהיו אלה לה למעוררים ומחזיקים יותר אל הדרך הטובה והישרה. כי הנפש ההולכת בתם ויושר בדרך השם ית' לא תחלש, רק תחגר עז והדר, ולא תתבייש60בפחיתות הבושה הנ"ל, כמו העושה עבירה ומתבייש בה, וכמו מאן דאכיל מחבריה דבהית לאסתכולי באפיה (ירוש' ערלה פ"א ה"ג), ששלילת בושה זו הנוחה ביסוד כוונה של בריאת האדם וסדר הנהגתה (פתחי חכמה ודעת, כלל א)., רק תרומם קרן בכבוד אשר עטרה בו מאלוה כל הנפשות יתעלה, לא תתעצב כי חדות ד' מעוזה, ולא ירך לבבה כי מגדל עז שם ד' לצדיק מתהלך בתומו.
It seems that there is a common error of viewing that which is incidental as innate—this being the way of the evil inclination—causing a common reaction following the [beginning of the process of self-] evaluation and a person’s subsequent thirst for truly correcting his ways based on the will of the Creator, blessed is He. When he sees how far he has deviated from the path of holiness, he becomes weary and withers, and his heart is saddened and weakened. While none of [these feelings] are inherently good, they are nonetheless a result of the clarification of wisdom and knowledge brought about by his self-evaluation.3By his self-evaluation: This means that a person is initially weary and disheartened by facing the reality of their distance from God and the necessity of perfecting their ways. The soul’s perfection tends to [eventually] discard these deficiencies, namely, weakness, excessive shame, and especially sadness and faint-heartedness.4Sadness and faint-heartedness: [See Iggrot Re’iyyah, Volume II, pg. 262.] In this letter, Rav Kook explains the dangers of faint-heartedness and sadness as follows: “From the teachings and wisdom of the great Torah scholars of the world, it is known that sadness is among the forbidden traits, included in the category of negative attributes along with anger and arrogance. I have already observed numerous times among the students of the yeshiva that mental and physical irritability, arising from the negative trait of nervousness, confuses one's mind, diverts a person from the path of their Creator, and deprives them of the delight of the Torah and the joy of serving the Almighty.” Therefore, these will spur the soul and motivate it to pursue the path of goodness and righteousness.5The path of goodness and righteousness: Although feelings of shame and sadness may not be inherently positive, they play an essential role in the soul's process of self-evaluation. It is important to note that excessive weakness, overwhelming shame, and particularly deep sadness and a broken heart are seen as deficiencies that hinder the soul's completeness. However, feeling these emotions will ultimately guide the soul to distance itself from sin in the future, helping it avoid such situations. Consequently, the body will awaken and strengthen the soul, leading it to choose the path of goodness and righteousness. Thus, the weakness felt during times of self-evaluation should not be viewed as the ideal state but rather as a temporary and accompanying phenomenon that will eventually pass. For a person who uprightly and righteously walks in the way of the Lord, blessed be He, will not weaken but rather will be girded in strength and splendor. He will not be ashamed6[By the lowliness of shame mentioned above, such as in one who sins and is embarrassed about it or a person who partakes of another’s food and can’t look him in the face (Yerushalmi ‘Orlah I:3). The negativity of this shame was instilled in the basic intent of man’s creation and the manner of its governance (Pitchei Chachmah V’daat, 1).] but rather will exalt in the honor with which the God of all souls, may He be exalted, crowned him. He will not be sad, for rejoicing in the Lord is his strength. His heart will not be weakened, for the name of the Lord is a tower of strength for the righteous who walk upright.
אבל הנגשים אל דרך השם ית', ורצונם ללכת כארחות חובות הלב, בלא תלמוד הקודם למעשה, יטעו בהלכה זו, ויעלה על לבבם כי החולשה והעצבון זהו מעצם החשבון הנפשי והיראה הצרופה, אבל הנפש לא תקובל עלי' בספ"י מה שהוא נגד חוקה, על כן יהלכו קדורנית ולא יוסיפו עבודה וחכמה, ועל זה נאמר61קהלת י טו, מד"ר, חוה"ל שער היחוד פ"ה, ראב"ע, רש"י.: "עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר".
However, those who approach the way of the Lord, blessed be He, wanting to travel the paths of the obligations of the heart without study, which must precede action, will err concerning this [above] principle. They will think that weakness and sadness are innate to self-evaluation and pure reverence. However, the soul will not take kindly to that which is contrary to its nature, and, therefore, this will cause depression and will not add service or wisdom.7Not add service and wisdom: When individuals fail to intellectually differentiate between their essential nature and the transient emotions that accompany the process, their self-evaluation may lead to feelings of depression and despondency rather than motivation to put in extra effort and enthusiasm to further their spiritual journey. Concerning this, it says,8[Kohelet 10:15, Midrash Rabba, Chovot Halevavot, in the section on Monotheism, Chapter 2, Ibn Ezra and Rashi.] “A fool’s exertions tire him out, for he does not know how to get to a town.”
על כן ראוי לשנן ללמוד ולעיין שרשי היראה ע"פ עומק דברי חז"ל והשכל הישר שחנן השי"ת את האדם, ככל משפטי התורה שאנו דנים בפרטיהם באמצעות השכל הישר והזך. אך לא יסמוך על בינת עצמו, להגיע עד עומק פרטי מעמקי חכמת הנפש. שהיא צד אחד מתלמוד העבודה, ועאכו"כ שצדה השני הוא החכמה האלקית מעניני ההנהגה הכוללת, שרבו ועצמו ראשיהם. אבל מ"מ לא השה62ע' איוב לט יז. הקב"ה חכמה מלב האדם לגמרי ובהשענו על חז"ל וחקרו עומק דבריהם וע"פ מסילתם הרבה ישיג בשכלו לבדו ג"כ.
One should, therefore, study, learn, and delve into the roots of reverence based on the depths of the statements of our Sages, of blessed memory, and based on reason with which the Lord, blessed be He, graced man, just as we do in the case of all the laws of the Torah, where we deliberate their details using refined reason. However, one should not rely on his own understanding in order to reach the depths of the details of the wisdom of the soul, which is one side of the study of divine service, especially since its other side is the divine wisdom dealing with global providence, whose major principles are numerous and extremely difficult. Nonetheless, the Lord, blessed be He, did not entirely deprive man of wisdom .9[See Iyyov 39:17.] If a person relies on the words of our Sages, of blessed memory, and investigates the depths of their words, he will also discover much through his own intellect, based on their paths.10His own intellect, based on their paths: This was explained in Rav Kook’s introduction to this work regarding the obligation for a person to compose their own personal Mussar Sefer to achieve spiritual completeness by realizing their unique path in Avodat Hashem.
ב. חשבון הנפש לעיון ולמעשה
B. Self-evaluation in thought and deed
בחובת הלבבות, פרק א משער חשבון הנפש, אמר שכבר הוזהרנו על חשבון הנפש, שהוא ההשתדלות בינו לבין שכלו במה שיש עליו מהחובות, מהכתוב האמור (דברים ד לט): "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". והכונה: אע"פ שענין החשבון יוצא הרבה למעשים, ולכאורה אין בפסוק זה זכר למעשים, אמנם ממה שאמר "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", רמז כי כיון שהוא ית' אין עוד מלבדו בשמים ובארץ, הנה מצד מה שהוא "בשמים אין עוד", ראוי שכל עניני השכל ילכו רק למען כבודו, ומצד מה שהוא "בארץ אין עוד", החיוב שכל עניני המעשים הארציים ילכו רק למען כבודו.
In the first chapter of the section of Chovot Halevavot concerning self-evaluation, the author states that we are commanded to engage in self-evaluation, that is to say, an intellectual self-inspection with respect to our [religious, moral, and spiritual] obligations. This is derived from the text that states: “Know therefore this day and keep in mind that the Lord alone is God in heaven above and on earth below; there is no other.”11Devarim 4:39 The meaning is as follows: Although the evaluation relates largely to actions, and, ostensibly, this verse does not refer to actions, “in heaven above and on earth below” alludes to the notion that, since there is no other in heaven and earth besides Him, may He be blessed, and since there is “no other in heaven,” everything intellectual should be devoted to His honor, and since there is “no other on the earth,” every earthly action should be devoted to His honor.
וזה באמת הוא דבר גדול, שצריך האדם להתישב על זה, כי לפעמים מצד הציצו בעיוניות, וירגיש כבוד השי"ת מעט, יפתהו לבבו כי זולת התגלות הלב63ע' למעלה עמ' ע־עב. אין עבודה ח"ו, ובאמת צריך לעקור רעיון זה מן הלב, כי הוא מפסיד מאד.
This is indeed an important matter that a person must take note of. For sometimes a person perceives the splendor of the Lord, blessed be He, to a certain degree through deep contemplation and misleads himself into thinking that the only means of divine service is through mental epiphany,12See Chapter 3, Section C: “Arrogance and humility and the depths of their roots in the heart and soul.”. God forbid. Indeed, this idea needs to be uprooted from one’s heart, as it is extremely damaging.
אמת הדבר, כי אין צריך האדם להשליך עיניו לאחוריו64ע' אגרת הרמב"ם לחכמי מרשיליא, ד"ה ואני יודע., ומה שהוא משער בכבוד קונו ית' הוא דבר קדוש ונשגב; מכל מקום, כל פרטי המעשים ותלמוד תורה בהלכות קצובות, שהם קדשי הבורא ית', הם הם עיקר העבודה, ואפילו שאינו מרגיש בהם התגלות־לב, הוא רק מפני שעוד לא הורגל ולא נתקדש לדבקה ברצונו ית'. אבל אחרי שיזכה לדבק עצמו בשם קדשו, תיכף כשיתחיל לעשות דבר שהוא רצונו ית', שכל העיונים שבעולם וכל החכמות אינם כי אם דרכים להשגת רצונו65ע' למעלה עמ' ו., וכיון שהוא עסוק ברצונו – מה דמות נערוך למעלה זו?!
It is true that a person need not avert his eyes, and that which he imagines in terms of the splendor of his Creator, blessed is He, is sacred and exalted. However, all of the practical minutiae and Torah study concerning the fixed halakhot are the essence of divine service.13The essence of divine service: Certainly, a person cannot disregard the uplifting experiences that arise during their contemplation of spirituality and mental epiphany. However, it is crucial to note that the lack of a sense of holiness in practical halachic practice is often due to the impurity of the soul. In reality, true devotion to God finds its highest expression in engaging with specific actions related to fulfilling the commandments and diligently studying the Torah and its laws. Once a person purifies themselves and actively strives to fulfill God's will, they come to realize that actual deeds of Avodat Hashem hold greater significance than mere intellectual contemplations about the Divine will. Even if they do not evoke any epiphany, that is only because he is not yet trained and has not yet been sanctified to cleave to His will, may He be blessed. But once he succeeds in attaching himself to His holy name, then whenever he begins to do anything that fulfills the will of God, may He be blessed, all contemplation and wisdom being merely means to arrive at the fulfillment of His will,14See the beginning of Chapter 1. he will immediately realize that, since he is engaged in fulfilling His will, there is nothing comparable to this level.
והכל הוא על פי החשבון, שגם בארץ מתחת אין עוד מלבדו, וידע שרצונו ית' בכל דבר טוב, וכל דבר רע הוא מרידה ממש, ויסתכל כי כל מה שאין אנו עושים נגד רצון אדם נכבד אינו כי אם מצד פנימיות רצונו, לא מצד גופו; ואם כן, איך אפשר לעשות אף כדבר קטן נגד רצון אדון כל, שכל חיי העולמים הוא רק רצונו הגדול יתברך שמו!
All of this is based on the evaluation that on the earth below there is also nothing besides Him. A person will know that He, may He be blessed, desires all that is good, and anything evil is actually rebellion. He should observe the fact that when we refrain from acting contrary to the will of someone important, it is a function of our inner will, not our body. If so, how is it possible to act, even in the slightest, against the will of the Master of everything, all life being nothing more than an expression of His great will, may His name be blessed?15May His name be blessed: Therefore, in order for a person to not err and act against the will of God, they should be constantly engaged in intellectual self-inspection with respect to their religious, moral, and spiritual obligations.
ג. הערכת המדרגות בשלמות ובעבודה
C. Organization of levels in terms of perfection and service
כבר אמר החכם66ע' מבחר הפנינים, מצות החכם. שלא תיפרד הדאגה ממי שרוצה לעלות מעלה שהיא למעלה ממנו. ודבר זה יש לו כלל ופרט:
It has already been said by the sage16By the sage: [See Mivchar Hapeninim, Mitzvat Hachacham.] The Spanish sage, Rabbi Shlomo ben Yehudah Gabirol (1022–1070). that apprehension never departs from one who wishes to ascend to a level that is beyond him. This principle has both a general and a particular aspect.
הכלל הוא, שאינו מוצא מנוחה לנפשו, מפני שלא השיג את המעלה שהיא רחוקה. וזאת היא מדה רעה, ואינה נמצאת באדם כי־אם מצד חסרון דעת. שזה העוצב ומניעת קורת־רוח בעצמו לא ימצא רק מתוך שאינו טורח להשכיל מה היא זאת המעלה, שהוא דורש מנפשו ומתעצב על הימנעה, מה הוא גדרה האמתי ותנאיה. אם היה מתישב בזה, כבר היתה נפשו מאירה באור הדעת הזה, והיתה משתלמת באור שמחה וקורת־רוח של טוב־לב67ע' למעלה עמ' כ־כא., מפני שממילא היו מתגלים לו הדרכים ההולכים לקנות את מצב השלמות הנכסף, וכיון שאדם בא אל דרך כבושה, כבר פוסק מלבבו עצב גדול, אע"פ שלא הגיע עדיין למחוז חפצו. אבל כיון שאינו יודע מה שהוא עצמו מבקש, אי־אפשר שיתגלה לו שום דרך להארתו הרוחנית, והרי הוא יושב בחשך ובדאבון נפש משמים. על כן יקח לו האדם זמן להסתכל בנפשו מה הוא מבקש לשלמותו ובאיזה דרך יש לצייר הצלחתו, וכיון שיעיין בזה יפתח לו השי"ת שערי אורה, כי (תהלים כה ח): "טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך וגו'"; באופן זה לא יהיה לעולם חשקו אל מעלה שהיא למעלה ממנו, שכיון שהוא מכיר את המעלה ויודע את עניניה ותנאיה שוב אינה למעלה ממנו. אך כל־זמן שלא יתישב בדעתו להשכיל את תכן מבוקשו, ותצטייר לו צורת הדבר רק בגולמה, יוכל לבקש מה שהוא למעלה ממנו הרבה, ועל כן הוא בדאגה ועצב. וגם מה שלא יהיה למעלה ממנו, כשיתברר לו על תביעת נפשו, יהיה בלא עיונו למעלה ממנו, שתביאהו לדאגה.
The general aspect is that a person cannot find peace because they have not attained that [higher spiritual] level, which is distant from them. This is a vice, which is only found in a person because of their lack of knowledge, as this sadness and lack of self-satisfaction is a result of the person failing to make the effort to understand what the level that they demand of themselves is and what its true definition and requirements are. Were the person to contemplate these matters, their soul would already shine with the light of this knowledge. It would be perfected by means of the light of joy and satisfied contentment,17[See above, 1:8.] as the paths leading to attaining the circumstance of the desired perfection would already be revealed to them. Once a person reaches a paved road, their distress ceases, even though they have not yet reached their destination. But since they do not know what they seek, no path for enlightening themselves spiritually can be revealed to them, and the person sits in darkness, sadness, and despair.18Sadness and despair: A person's inability to find peace and satisfaction is often linked to their failure to reach a higher spiritual level, which seems distant due to their lack of knowledge. The sadness and dissatisfaction they experience arise from not understanding the true essence and requirements of this desired level. If individuals were to engage in introspection and seek understanding, their souls would be illuminated with joy and contentment, and the pathways to spiritual growth would become clearer. However, without attaining this knowledge, they may find themselves in spiritual stagnation and sadness. Therefore, a person should take the time to reflect on what they seek in order to perfect themselves and on what path will allow them to succeed in achieving this. Once the person investigates this, the Lord, blessed be He, will open the gates of light for them, as “Good and upright is the Lord; therefore, He shows sinners the way …”19[Tehillim 25:8.] Therefore, the person will never covet a level that is beyond them, because if they recognize the level and know its aspects and requirements, it is no longer beyond them. But so long as the person does not contemplate it to understand the content of what they seek and only pictures it in its inchoate form, it is possible for them to seek that which is far beyond their reach, causing them to be anxious and sad. Even a level that is not beyond their reach, were they to [take the necessary time to] clarify that which they are seeking, will be beyond them, since they are not investigating it [properly], and this will cause the person anxiety.20Cause the person anxiety: A person should constantly engage in introspection to determine their goals for self-improvement and the path to achieving them. By understanding the spiritual level they seek and its requirements, they can avoid coveting unattainable goals. When one investigates and clarifies their aspirations, the path becomes clearer, and the anxiety and sadness stemming from unattainable aspirations or attainable aspirations that are not fully understood are alleviated.
הפרט הוא, שלא יבקש משום מעשה ושום לימוד ושום מחשבה שיצטיירו בלבו ציורי מעלה וקודש יותר ממה שהוכן בו מקודם לזה. ואם אמנם ראוי שיחשק לעלות בציורו, אבל לא תגבר עליו הדאגה שידמה לו כאילו אם אין הציור ההוא מתישב בלבבו אין לו שום שלמות במעשה. ובאמת, קיום המצות ולימוד תורת ד' הם כה גבוהים עד שהם משלימים את הנפש הרבה יותר מכל שלמות המצטירת באדם, והם בעצמם מהווים את השלמות האמתית. וכללו־של־דבר הוא, שכל זמן שלא יבקש האדם כ"א ללכת בדרך השם יתברך, לעשות המצות ולשקוד בתורה ולקדש עצמו מלמטה, וכן בענין התפלה לכוין רצונו לענין התפלה ולפירוש המלות, הרי זה מתעלה, ומן השמים יעזרוהו להתגדל בתורה ובחכמה ובמעשים טובים. אבל אם רוצה שירגיש בעצמו מעלות גדולות בתפלה, שירגיש תיכף דוקא השגה גדולה ונועם גדול, ואם לאו הוא מתקצף ואין רוחו מתקררת בקרבו, וכן בתורה רוצה דוקא שיתחדשו לו ידיעות ועיונים רבים בכל פעם ובכל ענין, ובמעשים טובים רוצה שירגיש כהם דוקא הארה גדולה במוחו ובלבו, חומס הוא ממנו את השמחה וטוב־הלב בעבודה, וימצא מכשולים הרבה על דרך השלמות.
The particular aspect [of apprehension] is that a person should not demand from any action or study or thought to evoke for themselves any self-images of loftiness or sanctity beyond what they have prepared themselves for. While it is proper for a person to desire that their self-image be elevated, one should not be overcome by worry out of the fear that if they cannot comprehend such a self-image then, they will not attain any sort of perfection through action.21Perfection through action: When individuals aspire to higher spiritual levels, beyond their current state, they often engage in self-persuasion, convincing themselves that they are suitable for those elevated levels. Their intense focus on aligning with these aspirations may unintentionally hinder the emergence of new and holier thoughts, which are more practical to acquire, as they have not prepared themselves for such possibilities. Consequently, their strong efforts to internalize the higher spiritual level may lead them to believe that unless they feel that the level is fully integrated within them, they haven't achieved complete perfection in their actions. In fact, fulfilling the commandments and studying the Lord’s Torah are so exalted that they perfect the soul far more than any perfection that a person can picture. They are themselves the true perfection. The bottom line is that as long as a person seeks to walk exclusively in the way of the Lord, blessed be He, to perform the commandments and diligently study the Torah and to sanctify themselves below [in this world], and similarly in terms of prayer, to attune their will to prayer and the meaning of the words, they will ascend and receive assistance from heaven to grow in the Torah, wisdom, and good deeds. But a person will rob themselves of the joy and happiness of divine service and will find many obstacles on the path to perfection if they wish to experience exalted levels in their prayer and instantly feel a profound attainment and tremendous pleasure, for they will be incensed and unable to calm down. The same is true in terms of Torah study [a person will rob themselves of the joy and happiness] if they want to attain new knowledge and many insights every time and in each topic [they study]. And it is similar in terms of good deeds if they only want to feel enlightenment in their heart and mind.22Enlightenment in their heart and mind: While it is natural to desire personal elevation, one should not be overly anxious about not comprehending such lofty ideals, as true perfection comes from fulfilling commandments and studying the Torah. If a person seeks immediate profound spiritual attainments or constant new Torah insights without the proper preparation, it will hinder their joy and happiness in divine service and impede their path to perfection.
ישנם כמה דברים שהם מעלות ונוטות לקדושה, אבל מפני שהאדם נוטה אליהם, ודרכי ההדרגה הנכונה והאמצעים הראויים, אשר דוקא על ידם צריך לבא אליהם, אינם ידועים וקנויים לו, יכולות אלה המעלות בעצמן להיות מתהפכות לו לרועץ:
[Furthermore,] there are certain things that are virtues and tend toward holiness, but when a person is drawn to them without knowing and possessing the proper progression and protocol by which they need to be approached, these very virtues can turn into obstacles.
יש בכח קדושת נשמת האדם הישראלי ביחוד לזכות למעלת רוח־הקדש בענין זה68ע' תיקוני זוהר תי' כא קם ר' שמעון ובהגר"א שם., שישכיל דברי אמת ברורים בלא טורח חיפוש הקדמות ויציאת טיפין טיפין, ורק כמעין הנובע תמיד יהיה מוחו ושכלו מלא מעניני חכמה חדשים מסודרים בדעת וערוכים בתבונה. והנה, כשהגיע האדם למעלה זו של רוח הקודש, אז זאת הנטיה היא טובה וקדושה, מתוך שכבר הוא מלא בחדרי התורה וכל המחשבות שמתכנסות בו כולן מרוצפות קדושה וחכמת אמת. אבל כל־זמן שהאדם ריק מהתורה, כערכי בעוה"ר, אז כשהתשוקה הזאת מתעוררת לחשוב מחשבות מעומק הלב, צריך שמירה יתרה, שעדיין אין כלי הלב והשכל מתוקנים כל־כך עד שיהיו הדברים היוצאים מהם גופי תורה. על־כן צריך להזהר שלא לאכול פגה של המדה הזאת.
The sanctity of a Jew’s soul makes them capable of attaining the level of divine inspiration [ruach hakodesh] in the following sense:23[See Tikunei Zohar, 21: Rabbi Shimon arose; the Vilna Gaon, ad loc.] being able to grasp clear and true matters without the effort of searching out axioms and deriving conclusions a drop at a time. Rather, the mind and intellect will always be full of new insights, like a constantly flowing spring, and these will be intelligently ordered and organized wisely.24Organized wisely: This spiritual attainment involves acquiring Torah knowledge and insights, not through gradual and systematic learning but rather by intuitively grasping the truth from the general to the specific categories. In such a state, the person’s mind becomes like a flowing spring, effortlessly achieving well-organized and profound intellectual understandings. When a person reaches this level of divine inspiration, this tendency is holy and good, since they are already filled with the chambers of the Torah, and all the thoughts incorporated in them are encased in sanctity and true wisdom. But as long as a person is empty of Torah, as is my status as a result of my many sins, then when this desire to think thoughts from the depths of the heart is aroused, great care must be taken. For the emotions and intellect are not yet sufficiently refined to the point where what emanates from them is actual Torah. Therefore, a person must be careful not to partake of this attribute prematurely.
גם שורש הגאוה נובע באדם מפני מעלת נשמתו, ובאמת מי שראוי לבא למצב גדול בתורה ויראת ד', עד שתהיה עליו החובה לחוס על כבודה של תורה, במדה הגונה, מצד הטבע, יתעורר לזה גם טרם הגיע למעלה זו, וזהו גאוה בחוקו, וצריך בירור ועיון איך להעמיד דבר על בריו.
[Another example of spiritual learning rooted in holiness that can potentially become harmful when not properly manifested is] arrogance, which is rooted in the exalted nature of a person’s soul. Indeed, a person who has the potential for greatness in Torah and fear of the Lord such that they are obligated to be concerned for the honor of the Torah to the proper degree will naturally start acting in that manner even before they have reached the level where it befits them. For this person, this is [prohibited] arrogance. The matter requires clarification and study to determine precisely how the matter should be dealt with.
לפיכך יתישב האדם בדעתו וידע ערך עצמו וענין מבוקשו במעלות שלמותו, וירגיל עצמו להשכיל על כל דבר ולהיות נוטה אזנו לשמוע תורה, ותהיה התורה חביבה עליו כל דבר ודבר כחדשה וכאילו היום ניתנה מהר סיני, וע"כ ישים תפלתו לאדון כל המעשים, שיכונן דרכיו לבקש האמת, וילך לבטח דרכו.
Therefore, a person should evaluate what their true worth is and the nature of their desire for perfection and train themselves to understand each issue. A person should incline their ear to listen to words of the Torah, and each and every word of the Torah should be dear to them as if it were new and given at Mount Sinai today. They should address their prayers to the Master of all deeds to set their path in search of truth, and then they will go securely on their way.
ד. פיתוח הכחות באדם ובאומה הישראלית
D. The development of abilities, in terms of the individual and the Jewish nation
זה נראה בטבע המציאות, שכל כח שנמצא בכל דבר וטבעו לפעול, הוא פועל בהכרח. וכיון שהוא פועל, אם יזדמנו לו מצבים שפעולתו תהיה מסודרת אל השלמות ותכלית הנרצה – יפעול טוב, ואם לא יתנהג כפי הסדר והתכלית – יפעול הריסות ורע ע"י תנועתו. זה נוהג בין בדבר שנמצא בו כח־לפעול גדול ומסודר, ונעשקו ממנו האמצעים קודם שהגיע לתכליתו, ובין במה שהכח כבר שלט והוציא פעולות גדולות והגונות, ואח"כ נעשקו ממנו האמצעים להתמדת פעולתו. ויש לזה שורש גדול בדרכי הרע וההפסד של טומאת מת ונבילות וטומאות היוצאות מגופו של אדם.
We see in nature that every inherent ability whose nature is to act will inevitably do so. When it acts, it will do so in one of two ways: If circumstances are such that its action is ordered so that it is directed toward perfection and a desirable telos, then it will act positively. If, however, it does not act in accordance with proper order and the telos, then its movement will cause evil and destruction. This applies both to something that had the ability to act in a great and ordered way but was robbed of the means to do so before it reached completion and to an ability that already accomplished great and proper actions but was later robbed of the means to sustain its activity.25Means to sustain its activity: When an ability is directed toward perfection and operates within the framework of its intended purpose, it results in positive actions. However, if it deviates from the proper order or loses the means to sustain its activity, it can lead to negative consequences or even destruction. Therefore, it is of the upmost importance to maintain the proper alignment with the intended purpose to ensure positive and constructive outcomes. This is a major fundamental principle in the ways of evil and loss26Evil and loss: This understanding, relating to the consequences of mismanaging a natural force, provides valuable insight into the core principle underlying the Torah's admonition to differentiate between the impure—Tamae—and the pure—Tahor. A person who has become impure due to contact with a corpse or carrion must avoid contact with sacred items. According to the explanation of Rav Kook, this is because such impurity represents a life force that was cut short before reaching its full potential in action. Likewise, this is the reason why the different discharges originating from the human body lead to impurity, as they signify unrealized potential of life force. in the cases of the impurity of a corpse and carcasses and impurity emanating from a person’s body.
לכן יש ללמוד, שכל מי שיש בו איוה כח מיוחד, צריך להוציאו לשלמותו כפי האפשר לו. ואם לאו, הרי לא די שאינו מוציא ממנו תועלת, אלא הוא פועל בלבול סדרים והפסדים גדולים בכל דרכי הנהגתו. אבל מיד שהוא פועל להשלימו, נמשך הכח אחרי הרצון הטבעי של שלמותו, ונשקט מהריסות פעולתו. ומכל־שכן, שהכוחות הכלליים כולם, שנמצאים באדם, חייב האדם להוציאם אל שלמותם, באופן שכולם יפעלו בשעתם ומקומם כפי כוחם בעצת התורה בהבנת השכל.
We can learn from this that if a person has a special ability, he must actualize it fully to the degree possible, otherwise he has not only failed to use it constructively but also caused disorder and major damage regarding all of his conduct. On the other hand, as soon as he acts to perfect it, the ability follows its natural course of perfection and stops acting destructively. All the more so in terms of all the generic abilities that man possesses. A person is certainly obligated to actualize their perfection such that they all function in the right time and place according to their ability and in accordance with the guidance of the Torah through the understanding of the intellect.
לפיכך, חייב האדם לחפש בעצמו איזה כוחות מיוחדים מוטבעים בו, ולא ישליך אחרי גוו כל מה שימצא בנפשו הכנה לזה, אלא יעיין ויסתכל להשתמש בהם כראוי. ומכל־שכן שלא יעלים עין מכוחות, שכבר בלא עיון מוצא אותם, לבטלם ולהרסם מבלי תת להם מקום ועבודה הגונה וסדורה. כי הכוחות מעשה ד' המה, והם חזקים מאד, ולא יתנו להסיג גבולם, ולא טוב יהיה כשיבאו לפעול בלא מנהיג כספינה בלא קברניטה.
Therefore, a person is obligated to inspect himself and discover which unique abilities are instilled in him. He must not discard any potential that he detects within himself. Rather, he should examine how to utilize each one properly and certainly not ignore those abilities that are blatant, negating and ruining them by not assigning to them their proper and organized place and service. For his abilities are the Lord’s work and are very powerful. They will not allow their territory to be encroached upon.27To be encroached upon: Since a person’s character traits will eventually reveal themselves, a person has a duty to self-reflect and identify their unique abilities. One should not overlook any potential within themselves but instead explore how to use each ability effectively and properly. It will not be good when they act without a leader, like a ship without a captain.
וכן הענין נוהג בשלמות כללית הנמצאת לאומה, שכאשר אין הכח מוצא את הוצאתו מהכח אל הפעל באופנים ההגונים, הוא פועל הריסות גדולות. על כן עלינו לדעת כמה מכשולים נמצאים לנו, זרע הקודש ישראל, ממה שאין אנו משתמשים בכוחות הגדולים שנתן לנו השם יתברך שמו. הרי אנו מוכנים לחכמה גדולה, לגבורה של קדושה, לשירת קודש, לגדולה וענוה רוממה, עד רוממות מעלתה העליונה של החכמה והנבואה ורוח־הקודש.69בבי' אגדות להגר"א על א"ל קיסר לריב"ח נחש לכמה מיעבד ומוליד: שנסתלקה ממנו הנבואה בגלות, ואמרו אעפ"כ בחלום אדבר אחד מששים בנבואה וכן השינה בגלות אחד מששים בעוה"ב, שיבת ציון כחולמים, כמ"ש בזוהר שהכל שיתין דרגין בנבואה.
This [rule of not discarding any potential] applies to the general perfection of the nation as well. When an ability is not actualized appropriately, it causes tremendous damage. We, the sacred seed of Israel, need to realize how many obstacles we face because we do not utilize our tremendous abilities,28Do not utilize our tremendous abilities: Here, as in many of his other works, Rav Kook addresses the rise of secularization and heresy among the Jewish people. He explains that because there are great powers within us that do not manifest properly in action, the youth are going astray to try to find a foreign outlet for their souls. which the Lord, blessed be His name, gave us. We have the potential for great wisdom, sacred might, holy song, greatness, and exalted humility, to the exalted highest level of wisdom, prophecy, and divine inspiration.29[The Vilna Gaon, in his commentary on Aggadot regarding the emperor asking Rabbi Yehoshua ben Hananiah how long a snake is pregnant before giving birth, explains that prophecy was taken from us in exile, but the Sages said that God speaks to us in dreams, which is a sixtieth of prophecy. So too, sleep in exile is a sixtieth of the world to come, and the return to Zion is like dreaming, as it states in the Zohar.]
ואם אין אנו משתדלים להוציא אל הפועל את הכחות המופלאים והגדולים האלה, אע"פ שמצד שרשם הקדוש של אלה הכחות הם מסולקים ממנו בעוונינו ואינם פועלים כלל, אבל הלא גם נפשנו החיונית מוטבעה לדרכים הגבוהים הנכבדים האלה, וגם גופנו מוכן לקבל הגדולות הללו, וכשאין אנו נותנים ידים להנהיגם כהוגן, שימצאו את תפקידם שהם מבקשים, הם פועלים את ההיפך, ותחת בושם יהי' מק בעונינו.
If we do not make the effort to actualize these tremendous and incredible abilities (despite being detached from us and completely inert in terms of their sacred roots because of our sins, our vital souls are nonetheless fashioned for these high and important paths, and our bodies have the potential to receive this greatness), then because we are not lent a hand to guide them properly so that they can find the task that they seek, they do the opposite, and as a result of our sins, rot will replace perfume.
על־כן אנחנו צריכים לחגור עוז, לפי מיעוט שכלנו וחילנו, הכשל בעונינו ונחלש מרוב הצרות ותוקף העניות והשפלות המדומה, ולהרחיב בתורת אמת דרכים אמתיים וגדולים, באופן שנמצא לתן מקום לכל הכחות הגדולים הנמצאים בנו לעבוד בהם את ד' אלקינו, הרוצה בכבודנו ובבחירתנו לטובה ולקדושה. ואנו צריכים לבאר היטיב את דברי הכחות הללו, שהוא באמת כמוסים בלב רבים מבני עמנו. אבל מים עמוקים המה, ולאנשי תבונות אנו צריכים, שידלו אותם ויציגום לפנינו בכל תעצומות עוזם, ואז יתעוררו בנו, בני אל חי, הכחות לבקש כל איש מה נמצאו בקרבו מהכחות הגדולים, ואיך יפעל בהם בדרך קדושה של צהלה ושלות השקט, לא בדרך אופל וקדורנית של עצב נבזה מאד, ולא בדרך שמחה־של־עירבוביא שאינה אלא מבלבלת את הדעת ומהממת את התכונות, אך שמחה של השגת האמת ודעת הכבוד האמתי, שהוא כבוד אלקים שנתן לנו את המתנה הגדולה של אצילות נפשות קדושות, להגיד בעמים עלילותיו ולדעת את שם קדשו.
Therefore, we need to gird ourselves with strength in accordance with our limited intellect and strength, which fails due to our sins and is weakened by our abundant troubles, the severity of our poverty, and our illusory baseness. By means of the true Torah, we must develop true and great ways to find a place for all of the great abilities that are found within us to be used in the service of the Lord, our God, Who desires our honor and for us to choose good and sanctity. We need to clarify the matter of these abilities well. They are, indeed, hidden within the hearts of many of our people, but these are deep waters, and we need wise people to haul them up and place them before us in full force. This will arouse in us, the sons of the living God, our abilities, spurring each person to investigate which of the great abilities he possesses and how he can utilize them on the sacred path of rejoicing and serenity, not on the dark, gloomy path of despicable sadness or in the confused joy that merely confounds his mind and disrupts his character but rather on the path of attaining truth and knowledge of the true glory, which is the glory of God, Who gave us the great gift of the nobility of holy souls, to declare His deeds among the nations and to know His sacred name.
וכשיבקע האור הזה רק מעט על־פני תבל, ינהרו רבים מאחינו, צמאי טוב ד', אל ד' ואל טובו, וממילא הכחות העליונים, המצפים לעת אשר נעורר את האהבה, יתעוררו בחן קדושתם ותוקף עוזם והדרם, ונחה עלינו רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ד'.
When this light bursts forth over the earth, even a little, many of our brethren,30Many of our brethren: Specifically, those who at the current time seem far away from a religious and spiritual lifestyle. thirsty for the goodness of the Lord, will flow forth toward the Lord and His goodness. Thereby, the heavenly abilities, which await the moment when we arouse the love, will awaken in their sacred grace, and all their might and splendor and a spirit of counsel and valor will alight upon us, a spirit of knowledge and reverence for the Lord.
וכאשר יראה השם יתברך שאנו מוכנים לקבל כל הטובות הגדולות, שיעד לנו מאז ונשבע לאבותינו להיות לנו לאלקים70ע' קידושין ע': נצח־ישראל למוהר"ל ס' יא., ישיב את שבותנו ויביאנו לארצנו הקדושה, שרק היא מוכנת בסגולותיה שכל החמודות יצאו בה אל הפועל, וירומם בכבוד קרנינו, וכל העולם כולו יתוקן במלכות שדי, והרשעה תכלה מן הארץ, והיה (זכריה יד ט): "ד' אחד ושמו אחד".
When the Lord, blessed be He, sees that we are ready to receive all of the enormous good that He always intended for us and swore to our patriarchs that He would be our God,31[See Kiddushin 70b, Maharal, Netzach Yisrael, Chapter 11.] He will return our captivity and bring us to our sacred land, which is uniquely suited for the actualization of all the delights. Our esteem will be raised, and the entire world will be perfected through the kingdom of Shaddai, evil will be eliminated from the earth, and the Lord will be one and His name will be one.