שער ב 7

וכן בהיפך. המעשים אשר לא טובים ח"ו. הם אל העולמות כענין המאכלים רעים. אשר יתבאר ענינו ב"ה.

And so too with the opposite: the actions that are not good (heaven forefend), they are to the worlds as the matter of unhealthy foods, as will (God willing) be explained.

וכמ"ש ברע"מ פ' אמור ד' צ"ט ב' וד' ק' ע"א. ז"ל ביומא דר"ה נפיק יצחק בלחודוי וקרי לעשו לאטעמא לי' תבשילין דכל עלמא כל חד כפום ארחוי כו' ושכיב על ערסי' דדינא וקרי לעשיו ואמר וצודה לי ציד ועשה לי מטעמים כו'. ויהי אך יצא כו' ועשו אחיו בא מצדו טעין טעוני מעובדי דעלמא ויעש גם הוא מטעמים חדיד לשניה למטען טענות כו'. ויאמר יקום אבי יתער בדינוי ויאכל כמה עובדין בישין דכל עלמא כו'.

And as was written in the Raa-ya M’hemna (parshat Ehmore, 99b and 71), this is what it says⁶⁰¹The Raa-ya M’hemna uses the biblical episode of Yitzkhak and the blessing he intended to give to his son Eisav to describe part of the process of heavenly judgment on Rosh Ha-shanna. Yitzkhak is cast as the judge and Eisav as the accuser/prosecutor (the Satan) who goes out into the world and returns with evidence of Israel’s crimes. The sins related to trespassing the negative commandments serve as sustenance for the Satan. : “On Rosh Ha-shanna Yitzkhak goes out by himself and calls to Eisav to offer a taste of all the world’s food, for each person appropriately according to his way… and he reclines on the divan of judgment and calls to Eisav saying: ‘Hunt game for me and prepare for me delicious food…’ (Bereshit 27:3), ‘and as soon as he hurriedly left… and Eisav his brother returned from his hunting’—loaded down with burdens from all the world’s actions. ‘And he also made delicious food’—he sharpened his tongue to present [sharp legal] arguments… and he stated: ‘arise my father’, become aroused in [the function of] His judgment and ‘eat’ some of the evil deeds from all the world.’”

ובתקונים ת"כ מ"ז ב' ועשה לי מטעמים כאשר אהבת מפקודין דעשה כו'. ופקודין דל"ת פרנסה לס"מ למאן דעבר עלייהו. ואלין הוה קריב עשו ליצחק ואמר לי' יקום אבי ויאכל מציד בנו. וס"מ בגינייהו הוה קריב לשמאלא לאטעמא לקב"ה מחובין דבני' דאינון מאכלין מרירן כו'.

And in the Tikkoonim (Tikkoon 20, 47b): “‘And prepare for me delicious food that I love’—from the positive commandments… . And the negative commandments provide sustenance for S”M⁶⁰²S”M is an acronym for “fatal poison” (Heb.: sahm mah-vet), referring to the accusing angel, also known as Samael, the Satan who also serves as the angel of death. from the one who trespasses them, and that’s what Eisav would bring to Yitzkhak, and he stated to him: ‘arise my Father so that he may eat from his son’s catch’. And on account of those [sins], S”M would approach the left⁶⁰³“Left” is symbolic of judgment (Heb.: din). to offer a taste of his children’s sins to the Holy One (blessed be He)—they are bitter foods... .”

וברע"מ פ' פנחס רל"ב סוף ע"א וההוא לב לאו ארחוי כו' בעכירו דעובדין דעמי'. אלא נקיט כל ברירו כו' וכל זכוון וכל עובדין טבין. וכל ההוא עכירו וענופין ולכלוכא דאינון עובדין בישין אנח לכבד דאתמר בי' עשו איש שעיר כו' ונשא השעיר עליו את כל עונותם. וכ"א עוד שם כענין זה בסוף העמוד ע"ש:

And in the Raa-ya M’hemna (parshat Pinkhas, 232, end of first folio ): “And that heart/mind, it’s not its way to desire… the foul parts of his nation’s actions; rather [he] takes all the refined parts…, which are all the merits and all the good deeds. And all of the muddiness and the filthiness and the dirtiness (they being the evil deeds), he sets them aside for the liver⁶⁰⁴The liver here considered to be the organ that filters the blood, passing along the refined blood to the heart, and keeping for itself the detritus that it has filtered out of the blood., for it states about it: ‘Eisav, a man of Sa-ir…’. And this is what is stated: ‘and the he-goat⁶⁰⁵“Goat” (Heb.: sei-ir). The word sa-ir can be variously interpreted as the place Sa-ir, or as “hairy”, or as “goat.” The Raa-ya M’hemna observes that the meanings can be interchanged based on the two contexts of Eisav and the sa-ir ha-mishta-leiakh (the scapegoat upon which is confessed the sins of Israel, and that is then sent away to Azazel in the context of the Yom Kippur service). The goat is seen as providing sustenance to the “other side” (the Sitra Akhra). shall bear upon itself all of their sins’ (Vayikra 16:20).” And things similar to this can be found there at the end of the folio. Refer there [for more details].

וכשם שמאכל הגוף כאשר איננו טוב ואינו מתקבל אל הגוף אינו זן וסועד את הגוף אלא נהפך בתוכו לפסולת וזוהמא וצואה. וגם הוא מתיש ומחליש את כל הגוף. כי עי"ז אין הנפש מתפשט בתוכו כראוי ולפעמים יחלה מזה. כן הענין שהמעש' אשר לא טובים ורצויים חס ושלום. המה נהפכים בתוך העולמות לפסולת ולכלוך כביכול. והוא התגברות כחות הטומאה והקליפות. הרחמן יצילנו. שנקראים קיא צואה כמאמרם ז"ל בפסוק צא תאמר לו (ישעיהו ל׳:כ״ב).

And just as with the body’s food, when it’s not good and not accepted into the body, it does not feed and sustain the body; rather it is converted within it to waste and pollution and excrement, and it also saps [the strength] and weakens the entire body, for in this situation the soul-Neffesh is not distributed correctly within, and at times it will sicken from it. This is also the case that the actions that aren’t good or desired (heaven forefend) are converted within the worlds into waste and filth (so to speak), and it is the dominance of the powers of impurity and the husks⁶⁰⁶Heb.: klee-pote [*] (may the Merciful save us) that are called “vomitous excrement” (refer to the Zohar 1 190 b, and 2 252 a and 265 b), per what the rabbis (OBM) stated on the verse “get out, you will say to him” (Yeshayahu 30:22).

וכן אמר ברע"מ פנחס בדף ל"ב הנ"ל וע"ש. ושם בפ' תצא רפ"ב א' שנקראת אשפה מטונפת וצואה וכ"א בתיקוני' ת"ע קכ"ט א'. ובז"ח בס"א פ' בראשית ו' ע"ג בפ' איככ' אטנפם שהוא הס"א מסאבא. ושם בפ' בהר ל"ט ע"ד ואין צואה אלא יצה"ר כז'. וע' בטע"מ להאריז"ל פ' יתרו בזה וכן הוא מקום יניקתם בשרש העליון ע' בע"ח שער הארת המוחין פ"ה.

And it was also stated in the Raa-ya M’hemna (Pinkhas 32, mentioned above) and refer there [for more details], and there in parshat Tei-tzei 282 a, that it’s called foul trash and excrement, and that opinion is stated in the Tikkoonim (Tikkoon 70 229 a) and in Zohar Chaddash in Sitrei O-teeyote, parshat B’reishit, 6c⁶⁰⁷This shows up in the Bar Ilan responsa database as 9a on the verse “how can I soil them” (Shir Hashirim 5:3), it being the repulsive Sitra Akhra, and there in parshat B’har (39d): “and excrement is none other than the evil inclination…”, and refer in the Ariza”l’s Taamei Ha-mitzvote (parshat Yitro) on this. And it is also where they nurse from in the supernal root—refer to the Etz Chayyim, Sha-ar Heh-ah-raht Ha-mo-khin, chapter 5.

הגהה: ובזה יובן מאמרם ז"ל (מגילה כ"ה ע"ב) כל לצנותא אסירא בר מליצנותא דעכומ"ז דשריא דכתיב (ישעיהו מ״ו:ב׳) כרע בל קורס נבו כו' כי לא יכלו מלט משא. ולכאורה לפי"ז יפלא מאד סיפיה דהאי ענינא שם שסיים ואני אסבול ואמלט ומעודי נפלאתי ע"ז.

Annotation: And through this can be understood their (OBM) statements (M’geela 25b): “All kinds of mockery are forbidden other than mockery of foreign worship ⁶⁰⁸Heb.: avoda za-ra . That is permitted, for it is written (Yeshayahu 46:1): ‘Bel is kneeling, Nebo…, they could not rescue themselves from being carried off’ ⁶⁰⁹Bel and Nebo were Babylonian deities, and the text is mocking them. ”. On the face of it the ending of this matter is puzzling, for it ends “I will be patient and rescue”, and I have puzzled over it.

ועפ"י דברינו אלה הוא מבואר למשכיל כמש"ל שכל מה שאנו מדברים בו ית' הכל הוא רק מצד התחברותו יתב' להעולמות שמסודרים כולם כאחד כמראה דמות אדם כביכול. בכל האברים והענינים שבו ממש. וכל מעשי איש ישראל המה להעולמות כענין המזון לגוף. והמעשים אשר לא טובים ח"ו המה נהפכים בתוכם ללכלוך וטינופת והם כחות הטומאה

According to these our words, it would be understood by the wise per what I wrote above: that whenever we discuss Him (blessed be He), everything is only from the perspective of His (blessed be He) relationship with the worlds, that are organized in an integrated way as one, “in the appearance of the likeness of a man” (so to speak), in all of the limbs/organs and contexts in him explicitly. And all the actions of a person of Israel, they [emphatically] affect the worlds, as with food for the body. And the actions that are not good (heaven forefend), they are converted within them into filth and foulness, and they are the powers of impurity.

זהו שאמר הכתוב שהעכומ"ז אינה יכולה להתאפק ולסבול למלט ולהוציא כהוגן משא הזוהמא שמטמאי' אותה אלא קרסו כרעו יחדיו כו' היינו שאין להם שום כח עצמיו' שיוכלו לגרש ולהוציא מאתם הזוהמא מעצמם

This is what the text stated, that [the object of] foreign worship can’t restrain itself, to be patient, to rescue itself and to properly extract the burden of the pollution with which they defile her. Rather “they have doubled over and fallen on their knees together…”, that is, that they have no power of their own by which they could expel and remove, by themselves, the impurity from within them.

לא כן הוא ית"ש נורא עלילה כי תאחז במשפט ידו ואינו ממהר לשלוח ח"ו בפעם א' כל הכחות הדין והקליפות שהן הטינופות והלכלוך שנעשו בהעולמו' המקבילי' ומכוונים לאברי מבשלי האכילה שבאדם כי היו מחריבין חס ושלום את כל העולם אלא שהוא נושאם וסובלם כביכול. וממלטם מהעולמו' כהוגן מעט מעט לפעול הדין בעולם ע"י יסורין מעט מעט בהמשך זמן כענין הכת' (עמוס ג׳:ב׳) רק אתכם ידעתי גו'. ע"כ אפקוד עליכם את כל עונותיכם כידוע מאמרם ז"ל ע"ז (ע"ג ד' ד' א') עד שברבו' הימי' יתרוקן לכלוך הטינופ' הם כחות הטומא' מהעולמות מכל וכל אחר שיוגמר קיבול עונשו של האדם. כמ"ש בפנים שאח' גמר קיבול העונש הם כלים מאליהם ואז יחזרו העולמות לאיתן בריאותם ותקונם הראשון והבן:

This is not the case with He (blessed be He) of awesome deeds, for His hand holds firmly to the Law, and He doesn’t hasten to deliver all at once (heaven forefend) all of the powers of strict judgment and the husks that are the foulness and the filth that were manufactured, to the worlds that correspond to and relate to the digestive organs in man, for they would destroy (heaven forefend) the entire world ⁶¹⁰Rav Chayyim explains how God chooses to restrain his quality of strict judgment, so that rather than requiring complete compensation for a sin immediately, possibly necessitating destruction of the entire world, He instead, with a balancing quality of compassion, stretches out the compensation over a significant time interval, so that the compensation occurs little by little, and only over time is completed in full. . Rather, he holds onto them and exercises patience with them (so to speak), and rescues them properly from the worlds little by little over the course of time, to exercise judgment for the world via chastisements, little by little, as in the context of (Ahmos 3:2): “You alone did I know… I will hold you accountable for all your iniquities”, as is understood from their (OBM) statements on this (Ahvoda Za-ra 4a), until in the fullness of days, all the filth and foulness will be scraped off completely, they being the powers of impurity, from the worlds, after man finishes receiving his punishment. So too is it within [the husks], that after finishing receiving their punishment, by their nature they perish, and then the worlds will return to their original state of perfect health and rectification. Understand!

וזה היה ג"כ ענין עבודת פעור וכמ"ש במאמ' התקוני' הנ"ל ופקודין דל"ת פרנס' לס"מ למאן דעב' עלייהו כו' וזהו ענין הכתוב אם רחץ ה' את צואת בנות ציון.

And this is also the case of the worship of P’or⁶¹¹The worship of P’or was via defecation., and as was stated in the Tikkoonim cited above: “and the negative commandments provide sustenance for S”M from the one who trespasses them…”. And this is the context of the text (Yeshayahu 4:4): “when God-Adona”i washes the daughters of Zion’s excrement…”.

וז"ש בז"ח פ' אחרי ס"ט א' בענין ירבעם כד עבד תרי עגלי שאמר הקב"ה להמלאכים הרי כל שפע דהוה יהיב לכון אתהפך לכון בזוהמא.

And what they stated in the Zohar Chaddash (parshat Ah-kharei 69a) in the context of Y’rav’am when he worshipped two calves (M’lakhim Alef 12:28), that the Holy One (blessed be He) said to the angels: ‘Any abundance He would have been given you has turned for you into pollution’.

וגורם בזה פגם וחולי וקלקול גדול ותשות כח ח"ו בהעולמו' לפי ענין ואופן המעשה. ולפי מדרגתו בשורשו בהעולמות. כי אז באותן העולמות שאותן המעשים מגיעים עדיהם אין ההתפשטו' והתחברו' עצמותו ית' בהם על השלימו' האמיתי כראוי כפי כוונת רצונו ית'. דלא שרי באתר פגים כל עוד אשר עדין חלאתה בתוכה ומצואתה לא רוחץ. ומאחר שכל העולמות בכלל הם מקושרים ומיוחדים כאחד ממילא גם כל העולמות מרגישים מעט במקצת מזה הפגם.

And this causes defect and illness and brokenness and weakening of strength (heaven forefend) in the worlds, according to the context and the manner of the deed, according to its level in its root in the worlds. For then, in those worlds up to the ones which the actions affect, the distribution and relationship of His (blessed be He) essence to them is not to the extent of fullness that they truly deserve, per His (blessed be He) intention. The location of that defect is not corrected while the illness is still within and the excrement has not been washed off. And ultimately, all the worlds are connected and integrated as one, and in any case all the worlds slightly experience partial effects of this defect.

ואינם חוזרים לאיתן בריאותם ותקונם האמיתי כמקדם. עד אשר יתרוקנו אלו הכחות הטומאה. ע"י קיבול האדם עונשו הראוי לו וכמ"ש ברע"מ פנחס רל"ד סוף ע"א וריש ע"ב שם ע"ש שעי"ז ממילא מגו יגורשו וכרגע ספו תמו ועיין לעיל בשער א' (פרק י"ב בהגהה) ואז ממילא מתרפא הפגם והקלקול של העולמות ונטהרים מחלאת זוהמתם וחוזרים לתקונם הראשון.

And they do not return to the perfection of their original state of health and rectification until these powers of impurity are disposed of⁶¹²Heb.: yit-roke-no by way of a person receiving the punishment due him. And as it is written in the Raa-ya M’hemna (Pinkhas 234, end of the first folio and the top of second folio there), (refer there [for more details]), that in that way, in that case, as a result they are expelled, and in that moment they are finished and disappear. Refer above in Gate One (chapter 11). And then, in any case, the defect and the brokenness of the world is healed, and they are purified from the illness of their pollution, and they return to their original rectified state.

או ע"י התשובה שלימה אמיתית. שמגעת עד שורשה העליון הנקרא עולם התשובה עלמא דחירו ונהירו עלאה דכלא. ומשם מתעורר ונמשך אור עליון קדוש. אשר הוא מי מקוה טהרה לרחוץ ולטהר כל לכלוך פסולת כחות הטומאה. והם בטלים וכלים. והוא ענין הכתוב אם רחץ אדני את צואת בנות ציון. וכן וזרקתי עליכם מים טהורים וגו':

Or [it occurs] via the wholehearted and complete repentance that reaches its supernal root, that is called the World of Repentance, the world of total freedom and supernal shining, and from there arouses and draws forth holy supernal light, that is the wellspring of purity, to wash and purify all of the dirty waste products of the powers of impurity, and they are nullified and perish. And this is the context of the text (cited above): “when God-Adona”i washes the daughters of Zion’s excrement…”, and also (Yechezkel 36:25): “and I will cast upon you pure water…”.