ושם ה' נקרא עליו. כי התורה כולה שמותיו של הקב"ה. כמאמרם ז"ל (ברכות כ"א א') מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמ' כי שם ה' אקרא וגו'. וכן למדו שהעוסק בתורה שכינה שרוי' עמו דכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי כו'. ובזוהר במדבר קי"ח א' כמה חביבא אורייתא קמי' קב"ה דהא בכל אתר דמלי דאורייתא אשתמעו קב"ה וכל חיילין דילי' כלהו צייתין למלולי' וקב"ה אתי לדיירא עמי' הה"ד בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'.
And God’s name is called upon him, for the entire Torah is the Holy One’s (blessed be He) names, as they (OBM) stated (Berakhot 21a): “How do we know the requirement for a blessing on the Torah, before the act1099Before reading or learning Torah, is from the Torah? For it states (D’varim 32:3): ‘When I call out the name of God-YHV”H…’.” And furthermore they learned that one who is involved with Torah, he is steeped in the presence of the Sh’kheena, as it is written (Shemot 20:21): “Wherever I permit My name … .” And in Zohar B’midbar (118a): “How well-loved is the Torah by the Holy One (blessed be He), for wherever the words of Torah are heard, the Holy One (blessed be He) and all of His hosts all pay attention to his words, and the Holy One (blessed be He) comes to dwell with him, this being what is written: ‘Wherever I permit My name …’.”
2
ובפ' משפטים קכ"ד א'. דכל מאן דינטר ארחי דאורייתא ואשתדל בה כמאן דאשתד' בשמא קדיש' דתנינן אוריי' כלא שמא. דקב"ה ומאן דמשתדל בה כמאן דמשתדל בשמא קדישא בגין דאוריי' כלא שמא חד קדישא איהי. שמא עלאה. שמא דכלול כל שמהן: ומאן דגרע את חד מינה כאלו עביד פגימותא בשמא קדישא. ובפ' ויקרא י"ג ב' ר"א פתח כל זאת באתנו ולא שכחנוך כו': ולא אנשנין מלולי אורייתך. מכאן אוליפנא כל מאן דאנשי מלולי אורייתא ולא בעי למלעי בה כאלו אנשי לקב"ה דהא אורייתא כלא שמא דקב"ה הוי. ושם דף י"ט סוף ע"א דהא אורייתא מאן דישתדל בה מתעטר בעטרוי דשמא קדישא דהא אורייתא שמא קדישא הוא ומאן דישתדל בה אתרשים ואתעטר בשמא קדישא. וכדין ידע ארחין סתימין ורזין עמיקין כו'. וכ"א בר"פ שמיני ובפ' אחרי ע"א ב' וע"ב סוף ע"א וע"ג א' וע"ה א' ובפ' אמור פ"ט ב' ובר"פ קרח ע"ש.
And in parshat Mishpatim (124a): “Any one who guards the ways of Torah and who is involved with them is considered as one who is involved with the holy name, for we learned that the entire Torah is the name of the Holy One (blessed be He). And one who is involved with it is as one who is involved with the holy name, because the entire Torah is one holy name, a supernal name, a name that includes all names. And one who omits one letter from it is as if he created a blemish in the holy name.” And in parshat Va-yikra (13b): “Rabbee Abba stated: ‘All this came upon us, yet we have not forgotten You…’ (Tehillim 44:18)—We have not forgotten the words of Your Torah. From this we learned that anyone who forgot words of Torah and is not willing to be involved with them, is as if he forgot the Holy One (blessed be He), for the entire Torah is the Holy One’s (blessed be He) name.” And there (19a, end of folio): “For the Torah, one who is involved with it is crowned with the crown of the holy name, for the Torah is a holy name, and one who is involved with it is impressed with and is crowned with the holy name, and then he knows the sealed pathways and deep secrets.” And it is also found at the beginning of parshat Shmini, and in parshat Ah-kha-rei 71b, 72a at the end of the folio, 73a, and 75a, and in parshat Eh-more 89b, and at the beginning of parshat Korahkh. Refer there [for more details].
3
ולכן גם מזה הטעם אמרו דקב"ה ואורייתא חד. כי הוא ושמי' חד הוא. כמ"ש בזוהר יתרו צ' ע"ב ואורייתא כלא שמא חד הוי שמא קדישא דקב"ה ממש זכאה חולקיה דמאן דזכי בה מאן דזכי באורייתא זכי בשמא קדישא דקב"ה ממש רי"א בקב"ה ממש זכי דהא הוא ושמי' חד הוא.
And for that reason too they stated that the Holy One and the Torah are one, for He and His name are one, as is stated in the Zohar Yitro 90b: “And the entire Torah is one name, literally a holy name of the Holy One (blessed be He). Fortunate is he who merits it, for one who merits the Torah merits to His holy name literally. Rabbe Yosee stated: ‘He merits literally to the Holy One (blessed be He), for He and His name are one’.”
4
ולכן אמר בתד"א שכל מי שעושה מריבה על ת"ח כאלו עושה מריבה על מי שאמר והיה העול' שנא' הוא דתן ואבירם כו' בהצותם על ה'. לכן כאשר האדם בא בשם ה'. הכל יראים ומזדעזעים ממנו כמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. וכמ"ש כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. כי בי חשק בו ית' ממש כביכול כנ"ל.
And for that reason is stated in Tahna D’vei Eliyahu (Rabba, chapter 18) that anyone who quarrels with a Torah scholar is as if he quarrels with the One who spoke and the world came into being, for it is stated (Bamidbar 26:9): “He is Da-tahn and Aviram…, when they contended against God-YHV”H”. For that reason, when a person comes in the name of God, all are in awe/fear and are shocked by him, as is written (D’varim 28:10): “And all the nations of the land will see that the name of God-YHV”H is called upon you, and they will be in awe of/fear you”. And as is written (Tehillim 91:14): “For he has yearned for me and I will deliver him; I will elevate him because he knows My name”—“For he yearned for me”—literally for Him (blessed be He), so to speak, as mentioned above.
5
ובפ' בלק ר"ב א' ת"ח כמה חביבין אינון דמשתדלי באוריי' קמי' קב"ה. דאפי' בזמנא דדינא תלי' בעלמא ואתיהיב רשו למחבלא לחבלא. קב"ה פקידי לי' עלווייהו על אינון דקא משתדלי באורייתא. והכי א"ל קב"ה כי תצור אל עיר בגין חוביהון סגיאין כו' תא ואפקיד לך על בני ביתי. לא תשחית את עצה דא ת"ח דאיהו במתא דאיהו אלנא דחיי אילנא דיהיב איבין. את עצה ההוא דיהיב עיטא למתא כו' ואוליף לון אורחא דיהכון בה. וע"ד לא תשחית את עצה. לנדוח עליו גרזן לנדחא עלי' דינא ולא לאושטא עלי' חרבא מלהטא כו'. כי האדם עץ השדה דא אקרי אדם דאשתמודע עילא ותתא כו'. וכל דא פקיד קב"ה על אינון דמשתדלי באורייתא כו' ע"ש באורך:
And in parshat Ba-lahk (202a): “Observe how well appreciated are those who involve themselves with Torah before the Holy One (blessed be He), for even when judgment is hanging over the world and permission is granted the destroyer to destroy, the Holy One (blessed be He) commands them regarding those who are involved with Torah and thus said the Holy One (blessed be He) (D’varim 20:19): ‘When you besiege a city…’, because of their many sins…, come and I’ll command you regarding the members of my household. ‘Do not cut down its trees’—This is the Torah scholar in that city, the tree of life that brings forth fruits. ‘Its trees’1100Heb.: ei-tza, its [fem.] trees are those who advise1101Heb.: also ei-tza, advice (a homonym) the inhabitants of the city…, and who teach them the path upon which they should walk, and for that reason [it is written] ‘do not cut down its trees, by wielding an axe against them’, to wield judgment upon him and not to extend a flaming sword over him… . ‘For is a tree of the field the man?’—This one is called ‘man’ who is known above and below… . And all these commands of the Holy One (blessed be He) regarding those who are involved with Torah… .” Refer there at length [for more details].
ושם ה' נקרא עליו. כי התורה כולה שמותיו של הקב"ה. כמאמרם ז"ל (ברכות כ"א א') מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמ' כי שם ה' אקרא וגו'. וכן למדו שהעוסק בתורה שכינה שרוי' עמו דכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי כו'. ובזוהר במדבר קי"ח א' כמה חביבא אורייתא קמי' קב"ה דהא בכל אתר דמלי דאורייתא אשתמעו קב"ה וכל חיילין דילי' כלהו צייתין למלולי' וקב"ה אתי לדיירא עמי' הה"ד בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'.
And God’s name is called upon him, for the entire Torah is the Holy One’s (blessed be He) names, as they (OBM) stated (Berakhot 21a): “How do we know the requirement for a blessing on the Torah, before the act1099Before reading or learning Torah, is from the Torah? For it states (D’varim 32:3): ‘When I call out the name of God-YHV”H…’.” And furthermore they learned that one who is involved with Torah, he is steeped in the presence of the Sh’kheena, as it is written (Shemot 20:21): “Wherever I permit My name … .” And in Zohar B’midbar (118a): “How well-loved is the Torah by the Holy One (blessed be He), for wherever the words of Torah are heard, the Holy One (blessed be He) and all of His hosts all pay attention to his words, and the Holy One (blessed be He) comes to dwell with him, this being what is written: ‘Wherever I permit My name …’.”
ובפ' משפטים קכ"ד א'. דכל מאן דינטר ארחי דאורייתא ואשתדל בה כמאן דאשתד' בשמא קדיש' דתנינן אוריי' כלא שמא. דקב"ה ומאן דמשתדל בה כמאן דמשתדל בשמא קדישא בגין דאוריי' כלא שמא חד קדישא איהי. שמא עלאה. שמא דכלול כל שמהן: ומאן דגרע את חד מינה כאלו עביד פגימותא בשמא קדישא. ובפ' ויקרא י"ג ב' ר"א פתח כל זאת באתנו ולא שכחנוך כו': ולא אנשנין מלולי אורייתך. מכאן אוליפנא כל מאן דאנשי מלולי אורייתא ולא בעי למלעי בה כאלו אנשי לקב"ה דהא אורייתא כלא שמא דקב"ה הוי. ושם דף י"ט סוף ע"א דהא אורייתא מאן דישתדל בה מתעטר בעטרוי דשמא קדישא דהא אורייתא שמא קדישא הוא ומאן דישתדל בה אתרשים ואתעטר בשמא קדישא. וכדין ידע ארחין סתימין ורזין עמיקין כו'. וכ"א בר"פ שמיני ובפ' אחרי ע"א ב' וע"ב סוף ע"א וע"ג א' וע"ה א' ובפ' אמור פ"ט ב' ובר"פ קרח ע"ש.
And in parshat Mishpatim (124a): “Any one who guards the ways of Torah and who is involved with them is considered as one who is involved with the holy name, for we learned that the entire Torah is the name of the Holy One (blessed be He). And one who is involved with it is as one who is involved with the holy name, because the entire Torah is one holy name, a supernal name, a name that includes all names. And one who omits one letter from it is as if he created a blemish in the holy name.” And in parshat Va-yikra (13b): “Rabbee Abba stated: ‘All this came upon us, yet we have not forgotten You…’ (Tehillim 44:18)—We have not forgotten the words of Your Torah. From this we learned that anyone who forgot words of Torah and is not willing to be involved with them, is as if he forgot the Holy One (blessed be He), for the entire Torah is the Holy One’s (blessed be He) name.” And there (19a, end of folio): “For the Torah, one who is involved with it is crowned with the crown of the holy name, for the Torah is a holy name, and one who is involved with it is impressed with and is crowned with the holy name, and then he knows the sealed pathways and deep secrets.” And it is also found at the beginning of parshat Shmini, and in parshat Ah-kha-rei 71b, 72a at the end of the folio, 73a, and 75a, and in parshat Eh-more 89b, and at the beginning of parshat Korahkh. Refer there [for more details].
ולכן גם מזה הטעם אמרו דקב"ה ואורייתא חד. כי הוא ושמי' חד הוא. כמ"ש בזוהר יתרו צ' ע"ב ואורייתא כלא שמא חד הוי שמא קדישא דקב"ה ממש זכאה חולקיה דמאן דזכי בה מאן דזכי באורייתא זכי בשמא קדישא דקב"ה ממש רי"א בקב"ה ממש זכי דהא הוא ושמי' חד הוא.
And for that reason too they stated that the Holy One and the Torah are one, for He and His name are one, as is stated in the Zohar Yitro 90b: “And the entire Torah is one name, literally a holy name of the Holy One (blessed be He). Fortunate is he who merits it, for one who merits the Torah merits to His holy name literally. Rabbe Yosee stated: ‘He merits literally to the Holy One (blessed be He), for He and His name are one’.”
ולכן אמר בתד"א שכל מי שעושה מריבה על ת"ח כאלו עושה מריבה על מי שאמר והיה העול' שנא' הוא דתן ואבירם כו' בהצותם על ה'. לכן כאשר האדם בא בשם ה'. הכל יראים ומזדעזעים ממנו כמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. וכמ"ש כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. כי בי חשק בו ית' ממש כביכול כנ"ל.
And for that reason is stated in Tahna D’vei Eliyahu (Rabba, chapter 18) that anyone who quarrels with a Torah scholar is as if he quarrels with the One who spoke and the world came into being, for it is stated (Bamidbar 26:9): “He is Da-tahn and Aviram…, when they contended against God-YHV”H”. For that reason, when a person comes in the name of God, all are in awe/fear and are shocked by him, as is written (D’varim 28:10): “And all the nations of the land will see that the name of God-YHV”H is called upon you, and they will be in awe of/fear you”. And as is written (Tehillim 91:14): “For he has yearned for me and I will deliver him; I will elevate him because he knows My name”—“For he yearned for me”—literally for Him (blessed be He), so to speak, as mentioned above.
ובפ' בלק ר"ב א' ת"ח כמה חביבין אינון דמשתדלי באוריי' קמי' קב"ה. דאפי' בזמנא דדינא תלי' בעלמא ואתיהיב רשו למחבלא לחבלא. קב"ה פקידי לי' עלווייהו על אינון דקא משתדלי באורייתא. והכי א"ל קב"ה כי תצור אל עיר בגין חוביהון סגיאין כו' תא ואפקיד לך על בני ביתי. לא תשחית את עצה דא ת"ח דאיהו במתא דאיהו אלנא דחיי אילנא דיהיב איבין. את עצה ההוא דיהיב עיטא למתא כו' ואוליף לון אורחא דיהכון בה. וע"ד לא תשחית את עצה. לנדוח עליו גרזן לנדחא עלי' דינא ולא לאושטא עלי' חרבא מלהטא כו'. כי האדם עץ השדה דא אקרי אדם דאשתמודע עילא ותתא כו'. וכל דא פקיד קב"ה על אינון דמשתדלי באורייתא כו' ע"ש באורך:
And in parshat Ba-lahk (202a): “Observe how well appreciated are those who involve themselves with Torah before the Holy One (blessed be He), for even when judgment is hanging over the world and permission is granted the destroyer to destroy, the Holy One (blessed be He) commands them regarding those who are involved with Torah and thus said the Holy One (blessed be He) (D’varim 20:19): ‘When you besiege a city…’, because of their many sins…, come and I’ll command you regarding the members of my household. ‘Do not cut down its trees’—This is the Torah scholar in that city, the tree of life that brings forth fruits. ‘Its trees’1100Heb.: ei-tza, its [fem.] trees are those who advise1101Heb.: also ei-tza, advice (a homonym) the inhabitants of the city…, and who teach them the path upon which they should walk, and for that reason [it is written] ‘do not cut down its trees, by wielding an axe against them’, to wield judgment upon him and not to extend a flaming sword over him… . ‘For is a tree of the field the man?’—This one is called ‘man’ who is known above and below… . And all these commands of the Holy One (blessed be He) regarding those who are involved with Torah… .” Refer there at length [for more details].