Ohr Hashem · Second Treatise, Fourth Principle, Chapter 1
1
הפרק א' בבאור שם הנבואה ועניינה כפי מה שתחייבהו התורה ויסכים בו העיון:
Birinci Bölüm
Peygamberlik adının ve onun anlamının, Tora’nın gerektirdiği ve akla dayalı incelemenin de uyum gösterdiği şekilde açıklanması.
2
הנה הנבוא׳ לפי שנמצ׳ ממנה הוא שפע שופע לשכל האדם רוחני מדעי מאתו ית׳ כאמצעי או בזולת אמצעי מודיע לו גם בזולת הקדמות אשר מהם יתחייבו עניין או עניינים סכלם האיש ההוא וזה בבל החמריים. וזה אמנם להישרתו או להישרת זולתו ואולם אמרנו בגדר הזה שפע שופע הוא כסוג לכל השפעים השופעים מהמשפיעים למושפעים. ואמרנו לשכל האדם הבדל יובדל מה מהשפעים השופעים על שאר המינים. באלו תאמר לב"ח ולצמחים ולפי ששמנו מקבל השפע שכלי יוציא החלום והקסם שהכח המקבל להם הדמיון כמו שהתבאר בספר החוש והמוחש. ואמרנו רוחני הבדל יבדילהו מהשפעים החמריים הגשמיים ואמרנו מדעי הבדל יבדילהו מהשפעים הרוחניים אשר בכח כאלו תאמר השפע השופע על האדם שישימהו משכיל בכח. ואמרנו מאתו יתברך באמצעי או בזולת אמצעי יוציא גם כן החלום והקסם וירמוז אל נבואת משה שהיתה בזולת אמצעי ושאר הנביאים שהיתה באמצעי ואמרנו מודיע לו גם בזולת הקדמות עניין או עניינים. הבדל יבדילהו מהשפע השופע על האדם ושימהו משכיל בפעל בדרך שלא ישכיל בה אמתתו בזולת ההקדמות אשר יתחייב מהם המושכל ההוא. וזה אם מהמושכלות אם מהמוחשות ואם מהמקובלות הנמשכות כמו שהתבאר במקומו.
Peygamberlik, elimizde bulunan örneklerinden anlaşıldığına göre, insan aklına akan ruhsal ve bilgisel bir şefadır. Bu şefa, yüce Tanrı’dan, aracıyla veya aracısız olarak gelir; kişiye, kendilerinden zorunlu olarak bir konu ya da konuların çıkacağı öncüller olmadan da, o kişinin bilmediği bir konu veya konuları bildirir. Bu da bütün konular alanında geçerlidir. Bu bildirim ya kişinin kendi doğru yola yöneltilmesi ya da başkasının doğru yola yöneltilmesi içindir.
Bu tanımda “akan şefa” dememiz, şefa verenlerden şefa alanlara akan bütün şefalar için cins hükmündedir.
“İnsan aklına” dememiz, hayvanlara ve bitkilere akan şefalar gibi diğer türlere akan şefalardan onu ayıran farktır. Şefayı alanı akla dayalı bir alıcı olarak koyduğumuz için, bu ifade rüyayı ve kehaneti dışarıda bırakır. Çünkü onların alıcı gücü, His ve Duyulur kitabında açıklandığı gibi hayal gücüdür.
“Ruhsal” dememiz, onu maddeye ait ve cisme ait şefalardan ayıran farktır.
“Bilgisel” dememiz, onu gizil durumdaki ruhsal şefalardan ayıran farktır; örneğin insana akan ve onu gizil durumda kavrayan kılan şefa gibi.
“yüce Tanrı’dan, aracıyla veya aracısız olarak” dememiz de rüyayı ve kehaneti dışarıda bırakır. Ayrıca bu ifade, Moşe’nin peygamberliğine işaret eder; onun peygamberliği aracısızdı. Diğer peygamberlerin peygamberliği ise aracıyla gerçekleşti.
“Kişiye, öncüller olmadan da, bir konu ya da konular bildirir” dememiz, onu insana akan ve onu edimsel olarak kavrayan kılan şefadan ayırır. Çünkü insan bu ikinci tür şefada, ancak o zihinsel sonucun kendilerinden zorunlu olarak çıktığı öncüller olmadan onun gerçekliğini kavrayamaz. Bu öncüller bazen kavranan anlamlardan, bazen duyulur şeylerden, bazen de kendi yerinde açıklandığı gibi birbirine bağlı kabul edilmiş bilgilerden gelir.
3
והנה אמרנו סכלם האיש ההוא יבדילהו מהמושכלות הראשונות כי לא סכלם והוא איש הנרצה בו איש משכיל ואמרנו זה בכל החמרים יורה ככל על הנבואה שכבר תהיה בחמר האפש' כמו בשאר החמרים. וכבר יראה זה ברוב הנבואות והייעודים כמו שהעירונו על זה בכלל הראשון מזה המאמר. וכבר נמעדו בזה רגלי קצת מחכמי אומתינו שראו היות ידיעת השם בחמר ההכרח לבד. ועם שהוא כפירה גמורה בחק התורה הוא מבואר הנפילה בעצמו כמו שקדם לנו. ונעיר עוד עליו בכלל הה׳ בג״ה. ואמנם אמרנו וזה אמנם אם להישרתו אם להישרת זולתו הוא מקום התכלית שכבר יושמו התכליות בגדרים להיות התכלית החזקה שבסבות הארבעה כמו שהתבאר במקומו. והנה לפי מה שנמצא בתורה ובכתובים כבר יהיה מהנבואות להישרת הנביא כרוב הנבואות שהגיעו לאבות. וכבר יהיה להישרת זולתו בנבואת אדון הנביאים שהיתה להישרת כלל אומתינו. ונבואות הנביאים השלוחים אל ישראל וזולתם מהאומות. הנה זה ממה שיראה בבאור שם הנבואה לפי מה שנמצא ממנה. וכבר יראה ממנו שהוא יכלול כל מדרגות הנבוא׳. וזה לפי מה שבא בקבלה עקר הנחת שם הנבואה על הנביאים השלוחים. וזהו כלל ספרי הנביאים. ועל צד השאלה נעקרה גם כן אל המדברים ברוח הקדש והוא כלל הכתובים ובכל אחד מאלו מדרגות גם כן. וזה כי בנבואה הבדלים מנבואת משה רבינו עליו השלום לשאר הנביאים כמו שבא בתורה בפירוש. גם בנבואות שאר הנביאים הבדלים. כי מהם באמצות חלום. ומהם באמצעות מראה. ומהם במשלים וחידות. ומהם בדבור. וגם כן כמדברים ברוח הקדש הבדלים. כי מהם יושפע להם הדברים שדברו והם בייעודים העתידים. וזה אמנם בזולת חלום ומראה. אמר מבאר לזה רוח י"י דבר בי ומלתו על לשוני. וזהו מדרגת דוד בתהלותיו. ושלמה במגלת שיר השירים וירמיה במגילת קינות כי עם היותו נביא איננו נמנע בחקו לדבר ברוח הקדש ואם היא מדרגה למטה מהנבוא׳ בעת פנותו מהיותו מתנבא וזה מבואר בעצמו והיא גם כן מדרגת דניאל לפי הקבלה. ומהם שלא ישפע להם בייעודים עתידים אלא ספורים קרו. והכוונה אשר דקדוק הלשון בהם ודקדוקי סופרים ככתיב וקרי. וחסרון ויתרון. ואותיות גדולות וקטנות. ופרשיות סתומות ופתוחות נפל בהם ברוח הקדש. וכללו המדרגות האלו בכתובים כמו שכללו מדרגות הנביאים בנביאים. ואם כבר יתחלפו במדדגה לפי מה שיראה מהם והעירו עליו בשני מחגיגה אמרם כל מה שראה יחזקאל וכולי ולזה היו כל המדרגות שלש. מדרגת אדון הנביאים והוא בתורה. מדרגת שאר הנביאים והוא בנביאים. מדרגת המדברים ברוח הקרש והוא בכתובים. ולזה מה שדרשו ז״ל בא׳ מבתרא תורה נביאים וכתובים. ואולם עם היות בין נבואת משה רבינו עליו השלום ונבואת שאר הנביאים הבדל עצום לא ראינו למנותה בפנה מפנות התורה כמו שלא מצינו הבדל מופתי משה רבינו ע״ה ממופתי זולתו כמו שבא בתור׳ למה שכבר יצוייר מציאות מזולת שנצייר הבדל בנבואות ובמופתים וזהו מבואר בעצמו. אבל לחיות דעת תורתינו והכופר בו ככופר בספור מספורי התורה ראינו לבארו במאמר הג׳ בהג״ה הכולל הדעות האמתיות התוריות ונרחיב בו הבאור לפי שבאו בו בדבר הרבה עניינים בלתי מסכיים אל קבלתינו לפי מה שיראה.
“O kişinin bunları bilmediği” dememiz, konuyu ilk ve apaçık zihinsel ilkelerden ayırır; çünkü akıl sahibi bir kişi bu ilkeleri bilmez değildir. Burada “kişi” sözüyle akıl sahibi kişi kastedilir.
“Bu, bütün konu alanlarında geçerlidir” dememiz, peygamberliğin zorunlu konularla sınırlı olmadığını; olanaklı konularda da, başka konu alanlarında olduğu gibi gerçekleşebildiğini gösterir. Peygamberliklerin ve geleceğe ilişkin bildirimlerin çoğu bunu açıkça ortaya koyar. Bu incelemenin birinci genel bölümünde de buna dikkat çekmiştik.
Milletimizin bazı bilgeleri bu noktada yanılmış ve HaŞem’in bilgisinin yalnızca zorunlu olanla sınırlı olduğunu düşünmüştür. Bu görüş, Tora’nın öğretisini bütünüyle reddettiği gibi, daha önce açıklandığı üzere kendi içinde de açıkça çökmektedir. HaŞem’in yardımıyla beşinci genel bölümde buna yeniden döneceğiz.
“Bu, ya kişinin kendisinin doğru yola yöneltilmesi ya da başkasının doğru yola yöneltilmesi içindir” dememiz, amaçsal nedeni belirtir. Amaç, dört nedenin en güçlülerinden biri olduğu için tanımın içinde yer alır; bu konu kendi yerinde açıklanmıştır.
Tora’da ve Ketuvim’de bulunan örneklere göre bazı peygamberlikler peygamberin kendisini doğru yola yöneltmek içindir; atalara ulaşan peygamberliklerin çoğu böyledir. Bazıları ise başkalarını doğru yola yöneltmek içindir. Peygamberlerin efendisi Moşe’ye gelen peygamberlik bütün milletimizi doğru yola yöneltmeye yönelikti. İsrael’e veya başka milletlere gönderilen peygamberlerin peygamberlikleri de bu türdendir.
Elimizdeki örnekler, “peygamberlik” adının bütün peygamberlik derecelerini kapsadığını gösterir. Gelenekte aktarıldığı üzere bu adın temel kullanımı, bir topluluğa gönderilen peygamberler içindir; Neviim kitaplarının bütünü bu kapsamdadır. Ad, genişletilmiş kullanımla Ruah HaKodeş (Kutsallık Ruhu) aracılığıyla konuşan kişileri de kapsar; Ketuvim kitapları bu alana girer.
Bu derecelerin her birinin kendi içinde ayrımları vardır. Moşe Rabbenu’nun, huzur onun üzerine olsun, peygamberliği ile diğer peygamberlerin peygamberliği arasında Tora’nın açıkça bildirdiği ayrımlar vardır. Diğer peygamberlerin peygamberlikleri de aynı düzeyde değildir: Bazıları düş aracılığıyla, bazıları görüm aracılığıyla, bazıları benzetmeler ve bilmecelerle, bazıları ise doğrudan sözle gerçekleşmiştir.
Ruah HaKodeş aracılığıyla konuşanlar arasında da dereceler vardır. Bazılarına, gelecekte gerçekleşecek olaylara ilişkin söyledikleri sözler verilmiştir; fakat bu aktarım düş veya görüm yoluyla olmamıştır. “HaŞem’in ruhu benim aracılığımla konuştu; O’nun sözü dilimin üzerindeydi” sözü bunu açıklar. David’in Tehillim’deki, Şelomo’nun Şir HaŞirim’deki ve Yirmiyahu’nun Eha’daki düzeyi budur. Yirmiyahu bir peygamber olmakla birlikte, peygamberlik halinde bulunmadığı bir zamanda peygamberlikten daha aşağı bir derece olan Ruah HaKodeş aracılığıyla konuşabilirdi. Geleneğe göre Daniel’in düzeyi de budur.
Bazı kişilere ise geleceğe ilişkin bildirimler değil, gerçekleşmiş olayların anlatımı verilmiştir. Bu anlatıların anlatım biçimindeki kesinlik; soferim tarafından korunan ketiv–keri ayrımları, eksik ve tam yazımlar, büyük ve küçük harfler, kapalı ve açık paraşalar Ruah HaKodeş aracılığıyla belirlenmiştir. Neviim kitapları peygamberlik derecelerinin tümünü nasıl içeriyorsa, Ketuvim de bu derecelerin tümünü içerir. Bununla birlikte bu dereceler birbirinden farklıdır. Bilgelerimiz, Hagiga’nın ikinci bölümünde “Yehezkel’in gördüğü her şey...” sözleriyle bu ayrıma dikkat çekmiştir.
Böylece üç ana derece vardır: Peygamberlerin efendisi Moşe’nin derecesi Tora’da; diğer peygamberlerin derecesi Neviim’de; Ruah HaKodeş aracılığıyla konuşanların derecesi Ketuvim’dedir. Bilgelerimizin Bava Batra’nın birinci bölümünde “Tora, Neviim ve Ketuvim” diye sıralama yapmalarının nedeni budur.
Moşe Rabbenu’nun peygamberliği ile diğer peygamberlerin peygamberliği arasında çok büyük bir fark bulunmasına rağmen, bunu Tora’nın temel ilkelerinden biri saymadık. Tora’da açıklandığı halde Moşe Rabbenu’nun mucizeleri ile başkalarının mucizeleri arasındaki farkı da temel ilke olarak saymadık. Çünkü peygamberliklerin ve mucizelerin kendi içindeki derece farkları düşünülmeden de peygamberliğin ve mucizenin varlığı düşünülebilir. Bu kendiliğinden açıktır.
Bununla birlikte bu ayrım Tora’mızın doğru öğretilerinden biridir; onu reddeden kişi Tora’daki bir anlatıyı reddetmiş olur. Bu nedenle konuyu, Tora’ya ait doğru öğretileri kapsayan üçüncü incelemede, HaŞem’in yardımıyla açıklayacağız. İlk bakışta geleneğimizle bağdaşmıyor gibi görünen birçok görüş ileri sürüldüğü için açıklamayı geniş tutacağız.
הפרק א' בבאור שם הנבואה ועניינה כפי מה שתחייבהו התורה ויסכים בו העיון:
Birinci Bölüm Peygamberlik adının ve onun anlamının, Tora’nın gerektirdiği ve akla dayalı incelemenin de uyum gösterdiği şekilde açıklanması.
הנה הנבוא׳ לפי שנמצ׳ ממנה הוא שפע שופע לשכל האדם רוחני מדעי מאתו ית׳ כאמצעי או בזולת אמצעי מודיע לו גם בזולת הקדמות אשר מהם יתחייבו עניין או עניינים סכלם האיש ההוא וזה בבל החמריים. וזה אמנם להישרתו או להישרת זולתו ואולם אמרנו בגדר הזה שפע שופע הוא כסוג לכל השפעים השופעים מהמשפיעים למושפעים. ואמרנו לשכל האדם הבדל יובדל מה מהשפעים השופעים על שאר המינים. באלו תאמר לב"ח ולצמחים ולפי ששמנו מקבל השפע שכלי יוציא החלום והקסם שהכח המקבל להם הדמיון כמו שהתבאר בספר החוש והמוחש. ואמרנו רוחני הבדל יבדילהו מהשפעים החמריים הגשמיים ואמרנו מדעי הבדל יבדילהו מהשפעים הרוחניים אשר בכח כאלו תאמר השפע השופע על האדם שישימהו משכיל בכח. ואמרנו מאתו יתברך באמצעי או בזולת אמצעי יוציא גם כן החלום והקסם וירמוז אל נבואת משה שהיתה בזולת אמצעי ושאר הנביאים שהיתה באמצעי ואמרנו מודיע לו גם בזולת הקדמות עניין או עניינים. הבדל יבדילהו מהשפע השופע על האדם ושימהו משכיל בפעל בדרך שלא ישכיל בה אמתתו בזולת ההקדמות אשר יתחייב מהם המושכל ההוא. וזה אם מהמושכלות אם מהמוחשות ואם מהמקובלות הנמשכות כמו שהתבאר במקומו.
Peygamberlik, elimizde bulunan örneklerinden anlaşıldığına göre, insan aklına akan ruhsal ve bilgisel bir şefadır. Bu şefa, yüce Tanrı’dan, aracıyla veya aracısız olarak gelir; kişiye, kendilerinden zorunlu olarak bir konu ya da konuların çıkacağı öncüller olmadan da, o kişinin bilmediği bir konu veya konuları bildirir. Bu da bütün konular alanında geçerlidir. Bu bildirim ya kişinin kendi doğru yola yöneltilmesi ya da başkasının doğru yola yöneltilmesi içindir. Bu tanımda “akan şefa” dememiz, şefa verenlerden şefa alanlara akan bütün şefalar için cins hükmündedir. “İnsan aklına” dememiz, hayvanlara ve bitkilere akan şefalar gibi diğer türlere akan şefalardan onu ayıran farktır. Şefayı alanı akla dayalı bir alıcı olarak koyduğumuz için, bu ifade rüyayı ve kehaneti dışarıda bırakır. Çünkü onların alıcı gücü, His ve Duyulur kitabında açıklandığı gibi hayal gücüdür. “Ruhsal” dememiz, onu maddeye ait ve cisme ait şefalardan ayıran farktır. “Bilgisel” dememiz, onu gizil durumdaki ruhsal şefalardan ayıran farktır; örneğin insana akan ve onu gizil durumda kavrayan kılan şefa gibi. “yüce Tanrı’dan, aracıyla veya aracısız olarak” dememiz de rüyayı ve kehaneti dışarıda bırakır. Ayrıca bu ifade, Moşe’nin peygamberliğine işaret eder; onun peygamberliği aracısızdı. Diğer peygamberlerin peygamberliği ise aracıyla gerçekleşti. “Kişiye, öncüller olmadan da, bir konu ya da konular bildirir” dememiz, onu insana akan ve onu edimsel olarak kavrayan kılan şefadan ayırır. Çünkü insan bu ikinci tür şefada, ancak o zihinsel sonucun kendilerinden zorunlu olarak çıktığı öncüller olmadan onun gerçekliğini kavrayamaz. Bu öncüller bazen kavranan anlamlardan, bazen duyulur şeylerden, bazen de kendi yerinde açıklandığı gibi birbirine bağlı kabul edilmiş bilgilerden gelir.
והנה אמרנו סכלם האיש ההוא יבדילהו מהמושכלות הראשונות כי לא סכלם והוא איש הנרצה בו איש משכיל ואמרנו זה בכל החמרים יורה ככל על הנבואה שכבר תהיה בחמר האפש' כמו בשאר החמרים. וכבר יראה זה ברוב הנבואות והייעודים כמו שהעירונו על זה בכלל הראשון מזה המאמר. וכבר נמעדו בזה רגלי קצת מחכמי אומתינו שראו היות ידיעת השם בחמר ההכרח לבד. ועם שהוא כפירה גמורה בחק התורה הוא מבואר הנפילה בעצמו כמו שקדם לנו. ונעיר עוד עליו בכלל הה׳ בג״ה. ואמנם אמרנו וזה אמנם אם להישרתו אם להישרת זולתו הוא מקום התכלית שכבר יושמו התכליות בגדרים להיות התכלית החזקה שבסבות הארבעה כמו שהתבאר במקומו. והנה לפי מה שנמצא בתורה ובכתובים כבר יהיה מהנבואות להישרת הנביא כרוב הנבואות שהגיעו לאבות. וכבר יהיה להישרת זולתו בנבואת אדון הנביאים שהיתה להישרת כלל אומתינו. ונבואות הנביאים השלוחים אל ישראל וזולתם מהאומות. הנה זה ממה שיראה בבאור שם הנבואה לפי מה שנמצא ממנה. וכבר יראה ממנו שהוא יכלול כל מדרגות הנבוא׳. וזה לפי מה שבא בקבלה עקר הנחת שם הנבואה על הנביאים השלוחים. וזהו כלל ספרי הנביאים. ועל צד השאלה נעקרה גם כן אל המדברים ברוח הקדש והוא כלל הכתובים ובכל אחד מאלו מדרגות גם כן. וזה כי בנבואה הבדלים מנבואת משה רבינו עליו השלום לשאר הנביאים כמו שבא בתורה בפירוש. גם בנבואות שאר הנביאים הבדלים. כי מהם באמצות חלום. ומהם באמצעות מראה. ומהם במשלים וחידות. ומהם בדבור. וגם כן כמדברים ברוח הקדש הבדלים. כי מהם יושפע להם הדברים שדברו והם בייעודים העתידים. וזה אמנם בזולת חלום ומראה. אמר מבאר לזה רוח י"י דבר בי ומלתו על לשוני. וזהו מדרגת דוד בתהלותיו. ושלמה במגלת שיר השירים וירמיה במגילת קינות כי עם היותו נביא איננו נמנע בחקו לדבר ברוח הקדש ואם היא מדרגה למטה מהנבוא׳ בעת פנותו מהיותו מתנבא וזה מבואר בעצמו והיא גם כן מדרגת דניאל לפי הקבלה. ומהם שלא ישפע להם בייעודים עתידים אלא ספורים קרו. והכוונה אשר דקדוק הלשון בהם ודקדוקי סופרים ככתיב וקרי. וחסרון ויתרון. ואותיות גדולות וקטנות. ופרשיות סתומות ופתוחות נפל בהם ברוח הקדש. וכללו המדרגות האלו בכתובים כמו שכללו מדרגות הנביאים בנביאים. ואם כבר יתחלפו במדדגה לפי מה שיראה מהם והעירו עליו בשני מחגיגה אמרם כל מה שראה יחזקאל וכולי ולזה היו כל המדרגות שלש. מדרגת אדון הנביאים והוא בתורה. מדרגת שאר הנביאים והוא בנביאים. מדרגת המדברים ברוח הקרש והוא בכתובים. ולזה מה שדרשו ז״ל בא׳ מבתרא תורה נביאים וכתובים. ואולם עם היות בין נבואת משה רבינו עליו השלום ונבואת שאר הנביאים הבדל עצום לא ראינו למנותה בפנה מפנות התורה כמו שלא מצינו הבדל מופתי משה רבינו ע״ה ממופתי זולתו כמו שבא בתור׳ למה שכבר יצוייר מציאות מזולת שנצייר הבדל בנבואות ובמופתים וזהו מבואר בעצמו. אבל לחיות דעת תורתינו והכופר בו ככופר בספור מספורי התורה ראינו לבארו במאמר הג׳ בהג״ה הכולל הדעות האמתיות התוריות ונרחיב בו הבאור לפי שבאו בו בדבר הרבה עניינים בלתי מסכיים אל קבלתינו לפי מה שיראה.
“O kişinin bunları bilmediği” dememiz, konuyu ilk ve apaçık zihinsel ilkelerden ayırır; çünkü akıl sahibi bir kişi bu ilkeleri bilmez değildir. Burada “kişi” sözüyle akıl sahibi kişi kastedilir. “Bu, bütün konu alanlarında geçerlidir” dememiz, peygamberliğin zorunlu konularla sınırlı olmadığını; olanaklı konularda da, başka konu alanlarında olduğu gibi gerçekleşebildiğini gösterir. Peygamberliklerin ve geleceğe ilişkin bildirimlerin çoğu bunu açıkça ortaya koyar. Bu incelemenin birinci genel bölümünde de buna dikkat çekmiştik. Milletimizin bazı bilgeleri bu noktada yanılmış ve HaŞem’in bilgisinin yalnızca zorunlu olanla sınırlı olduğunu düşünmüştür. Bu görüş, Tora’nın öğretisini bütünüyle reddettiği gibi, daha önce açıklandığı üzere kendi içinde de açıkça çökmektedir. HaŞem’in yardımıyla beşinci genel bölümde buna yeniden döneceğiz. “Bu, ya kişinin kendisinin doğru yola yöneltilmesi ya da başkasının doğru yola yöneltilmesi içindir” dememiz, amaçsal nedeni belirtir. Amaç, dört nedenin en güçlülerinden biri olduğu için tanımın içinde yer alır; bu konu kendi yerinde açıklanmıştır. Tora’da ve Ketuvim’de bulunan örneklere göre bazı peygamberlikler peygamberin kendisini doğru yola yöneltmek içindir; atalara ulaşan peygamberliklerin çoğu böyledir. Bazıları ise başkalarını doğru yola yöneltmek içindir. Peygamberlerin efendisi Moşe’ye gelen peygamberlik bütün milletimizi doğru yola yöneltmeye yönelikti. İsrael’e veya başka milletlere gönderilen peygamberlerin peygamberlikleri de bu türdendir. Elimizdeki örnekler, “peygamberlik” adının bütün peygamberlik derecelerini kapsadığını gösterir. Gelenekte aktarıldığı üzere bu adın temel kullanımı, bir topluluğa gönderilen peygamberler içindir; Neviim kitaplarının bütünü bu kapsamdadır. Ad, genişletilmiş kullanımla Ruah HaKodeş (Kutsallık Ruhu) aracılığıyla konuşan kişileri de kapsar; Ketuvim kitapları bu alana girer. Bu derecelerin her birinin kendi içinde ayrımları vardır. Moşe Rabbenu’nun, huzur onun üzerine olsun, peygamberliği ile diğer peygamberlerin peygamberliği arasında Tora’nın açıkça bildirdiği ayrımlar vardır. Diğer peygamberlerin peygamberlikleri de aynı düzeyde değildir: Bazıları düş aracılığıyla, bazıları görüm aracılığıyla, bazıları benzetmeler ve bilmecelerle, bazıları ise doğrudan sözle gerçekleşmiştir. Ruah HaKodeş aracılığıyla konuşanlar arasında da dereceler vardır. Bazılarına, gelecekte gerçekleşecek olaylara ilişkin söyledikleri sözler verilmiştir; fakat bu aktarım düş veya görüm yoluyla olmamıştır. “HaŞem’in ruhu benim aracılığımla konuştu; O’nun sözü dilimin üzerindeydi” sözü bunu açıklar. David’in Tehillim’deki, Şelomo’nun Şir HaŞirim’deki ve Yirmiyahu’nun Eha’daki düzeyi budur. Yirmiyahu bir peygamber olmakla birlikte, peygamberlik halinde bulunmadığı bir zamanda peygamberlikten daha aşağı bir derece olan Ruah HaKodeş aracılığıyla konuşabilirdi. Geleneğe göre Daniel’in düzeyi de budur. Bazı kişilere ise geleceğe ilişkin bildirimler değil, gerçekleşmiş olayların anlatımı verilmiştir. Bu anlatıların anlatım biçimindeki kesinlik; soferim tarafından korunan ketiv–keri ayrımları, eksik ve tam yazımlar, büyük ve küçük harfler, kapalı ve açık paraşalar Ruah HaKodeş aracılığıyla belirlenmiştir. Neviim kitapları peygamberlik derecelerinin tümünü nasıl içeriyorsa, Ketuvim de bu derecelerin tümünü içerir. Bununla birlikte bu dereceler birbirinden farklıdır. Bilgelerimiz, Hagiga’nın ikinci bölümünde “Yehezkel’in gördüğü her şey...” sözleriyle bu ayrıma dikkat çekmiştir. Böylece üç ana derece vardır: Peygamberlerin efendisi Moşe’nin derecesi Tora’da; diğer peygamberlerin derecesi Neviim’de; Ruah HaKodeş aracılığıyla konuşanların derecesi Ketuvim’dedir. Bilgelerimizin Bava Batra’nın birinci bölümünde “Tora, Neviim ve Ketuvim” diye sıralama yapmalarının nedeni budur. Moşe Rabbenu’nun peygamberliği ile diğer peygamberlerin peygamberliği arasında çok büyük bir fark bulunmasına rağmen, bunu Tora’nın temel ilkelerinden biri saymadık. Tora’da açıklandığı halde Moşe Rabbenu’nun mucizeleri ile başkalarının mucizeleri arasındaki farkı da temel ilke olarak saymadık. Çünkü peygamberliklerin ve mucizelerin kendi içindeki derece farkları düşünülmeden de peygamberliğin ve mucizenin varlığı düşünülebilir. Bu kendiliğinden açıktır. Bununla birlikte bu ayrım Tora’mızın doğru öğretilerinden biridir; onu reddeden kişi Tora’daki bir anlatıyı reddetmiş olur. Bu nedenle konuyu, Tora’ya ait doğru öğretileri kapsayan üçüncü incelemede, HaŞem’in yardımıyla açıklayacağız. İlk bakışta geleneğimizle bağdaşmıyor gibi görünen birçok görüş ileri sürüldüğü için açıklamayı geniş tutacağız.