צורת בית המקדש 64

סימנים סד–סט

SECTIONS 64–69

"וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים" (יחזקאל מא, ו). הַשְּׁלֹשָׁה כְּבָר הוֹדַעֲנוּם לְפָנֶיךָ (בסימן ס"ב), וְאֶל הַשְּׁלֹשִׁים נָבֹא אֶל בֵּאוּרָם מִדִּכְתִיב (יחזקאל מא, ז) "וְרָחֲבָה וְנָסְבָה וְגוֹ' וּמִן הַתַּחְתּוֹנָה יַעֲלֶה אֶל הָעֶלְיוֹנָה לַתִּיכוֹנָה", שֶׁהַמּוּבָן מִזֶּה הַכָּתוּב, שֶׁהָיוּ אֵלּוּ הַצְּלָעוֹת תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים.

“There were side-chambers, one side-chamber on top of another, 33 in number.”¹Yechezkel 41:6. We have described three of these side-chambers previously.²See sec. 62. I.e., the side-chambers on the western side. Here, we will explain the thirty others. Since the verse states,³Yechezkel 41:7. “[The side-chambers] became progressively wider. There was a spiral [stairwell]…. From the lowest level, one would ascend to the highest level, via the middle level,” it is apparent that there will be three levels of side-chambers.

וּתְנַן^אא ^בלהבנת נושא זה, יש להקדים מה שמפורש במשנה (פ”ד מ”ז) שרוחב מבנה ההיכל כולל את חלל ההיכל עצמו, שהיה רק עשרים אמה, ומן הצפון והדורום נוספו כתלים וחדרים (תאים) בעוד עשרים וחמש אמות לכל צד. וז”ל המשנה: מן הצפון לדרום שבעים אמה: כותל המסבה חמש והמסבה שלש, כותל התא חמש והתא שש, כותל ההיכל שש ותוכו עשרים אמה, כותל ההיכל שש והתא שש, וכותל התא חמש ובית הורדת המים שלש אמות והכותל חמש אמות. ע”כ. וקודם לזה באותו פרק (מ”ג) כתוב וז”ל: ושלשים ושמונה תאים היו שם חמשה עשר בצפון, חמשה עשר בדרום ושמונה במערב. שבצפון ושבדרום חמשה על גבי חמשה וחמשה על גביהם, ושבמערב שלשה על גבי שלשה ושנים על גביהם עכ”ל. בצורת תכנית זו של הכתלים והתאים, ישנן שתי דעות כלליות שנחלקו בזה: הרמב”ם וסיעתו, ולעומתם, רש”י וסיעתו. לדעת הרמב”ם וסיעתו הכתלים לא היו מלאים והיה להם חלל בתוך עביין. נמצא שלרוחב המבנה מן הצפון אל הדרום יש חמשה חללים שהם א) כותל ההיכל ב) התא ג) כותל התא ד) בית הורדת המים (בדרום) והמסבה (בצפון) ה) הכותל החיצון. אורך חללים אלו היה כאורך כל המבנה מהמזרח למערב. נמצא שמה שאמרה המשנה ל”ח תאים - אלו חמשה חללים כפול שלש, שכן היו שלש קומות מהצפון לדרום. ובמערב ג”כ היו שלשה תאים (חללים) מן המזרח למערב, וארכם מן הצפון לדרום כרוחב המבנה. ובקומה השלישית היה רק שני תאים (חללים). דעת רש”י וסיעתו היא שדברי המשנה (מ”ג) מתייחסים רק למה שנקרא לקמן במשנה תא. אלא שהתאים הנ”ל היו לכל אורך המבנה מהמזרח למערב - חמשה תאים בני י”א אמה, אורך כל תא כפול שלש קומות. וכן במערב לרוחב המבנה היו שלש על שלוש (מהצפון לדרום) ושנים על גביהן. רבינו כאן האריך לבאר הענין בתחילה עפ”י פירוש הרמב”ם וסיעתו, ובהמשך מבאר עפ”י דעת רש”י. ומדבריו לקמן משמע שאינו מכריע בזה. וכן כתב רבינו ג”כ לאחר זמן בתוי”ט (פ”ד) וציין לדבריו כאן. נָמֵי בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (פ"ד מ"ג) וְל"ח תָּאִים הָיוּ שָׁם: ט"ו בַּצָּפוֹן, ט"ו בַּדָּרוֹם, ח' בַּמַּעֲרָב. שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם, ה' עַל גַּבֵּי ה' וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶן, וְשֶׁבַּמַּעֲרָב ג' עַל גַּבֵּי ג' וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶן.

Similarly, Tractate Middos teaches:⁴Middos 4:3. There were 38 cells there, 15 on the northern side, 15 on the southern side and 8 on the western side. On the northern and southern sides, there were 5 [cells] on top of 5 [cells], and 5 [cells] on top of them. On the western side, there were 3 [cells] on top of 3 [cells], and 2 [cells] on top of them.⁵As Tosafos Yom Tov proceeds to explain, there are two approaches to the understanding of the 15 cells on the northern and southern sides: a) that of Rambam and the Rabbis who follow his conception: according to this view, there were three levels of five cells proceeding from the inner wall of Beis HaChalifos to the wall of the Sanctuary on both sides, running from north to south and from south to north, each of the cells parallel to the entire length of the Sanctuary. b) that of Rashi and the Rabbis who follow his conception: according to this view, there were three levels of five cells proceeding from Beis HaChalifos to the western wall of the Beis HaMikdash on both sides of the Sanctuary running from east to west so that the total length of all five cells and their walls was equal to the length of the Sanctuary. Tosafos Yom Tov first explains Rambam’s approach and then that of Rashi.

וּפֵרֵשׁ הרע"ב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, לְקַמָּן בְּפִרְקִין (מ"ז): כִּי חָשִׁיב מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם ע' אַמָּה, קַתָּנֵי כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ וְהַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ, כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ וְהַתָּא שֵׁשׁ וְכֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וּכְנֶגְדָּן קָחָשִׁיב בַּדָּרוֹם. וְלָאו לְמֵימְרָא דְּעֹבִי כֹּתֶל הַמְּסִבָּה וְעֹבִי כֹּתֶל הַתָּא וְכֹתֶל הַהֵיכָל שֶׁלְּצַד צָפוֹן הָיוּ כָּךְ, אֶלָּא עֹבִי כֹּתֶל הַהֵיכָל עִם הֶחָלָל שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַכֹּתֶל הַשֵּׁנִי הוּא מוֹנֶה, וּבֶחָמֵשׁ שֶׁל כֹּתֶל הַמְּסִבָּה וְג' שֶׁל מְסִבָּה וְה' שֶׁל כֹּתֶל תָּא וְשֵׁשׁ שֶׁל תָּא וְשֵׁשׁ שֶׁל כֹּתֶל הֵיכָל, בְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַה' הָיְתָה לִשְׁכָּה, דְּהַיְנוּ תָּא. הֲרֵי ה' תָּאִים לַצָּפוֹן וּכְנֶגְדָּן בַּדָּרוֹם. וְעַל אֵלּוּ עוֹד ה' הֲרֵי ט"ו לַצָּפוֹן וְכֵן לַדָּרוֹם, וְכֵן בַּמַּעֲרָב קָחָשִׁיב לְקַמָּן בְּפִרְקִין (שם): כֹּתֶל הַהֵיכָל ו' וְהַתָּא ו' וְכֹתֶל הַתָּא ה', וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיְתָה לִשְׁכָּה, שֶׁלֹּא הָיָה כֹּתֶל עָב שֵׁשׁ, אֶלָּא הַכֹּתֶל עִם הַתָּא שֶׁבּוֹ שֵׁשׁ, וְהַתָּא הָאֶחָד שֶׁחוּצָה לוֹ הָיָה שֵׁשׁ. וְכֹתֶל הַתָּא הָאַחֵר שֶׁחוּץ לָהֶם עִם הַתָּא שֶׁבּוֹ, הָיָה ה', הֲרֵי ג' לְשָׁכוֹת. וְג' לְשָׁכוֹת אֲחֵרוֹת בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה, וּשְׁתַּיִם עַל גַּבֵּיהֶן, הֲרֵי ח' תָּאִים לַמַּעֲרָב, עכ"ל.

Rav Ovadiah of Bartenura explains this mishnah as follows: Later in the chapter,⁶Ibid.:7. when [the mishnah] details the 70 cubits [of the width of the Beis HaMikdash]⁷That mishnah does not count the 15 cubits of Beis HaChalifos on either side. from north to south, it states: “The wall of the winding stairwell was 5 [cubits wide], the winding stairwell was 3 [cubits wide], the wall of the cell, 5, the cell, 6, and the wall of the Sanctuary, 6.” It also makes a similar reckoning regarding the southern [side of the Beis HaMikdash]. The intent is not that the wall of the winding stairwell, the wall of the cell, and the wall of the Sanctuary were that [thick. Instead, these “walls” had empty space and the mishnah] is reckoning [for example,] the thickness of the wall of the Sanctuary, and the space between it and the next wall. Thus, the 5 cubits of the wall of the winding stairwell, the 3 of the winding stairwell, the 5 of the wall of the cell, the 6 of the cell, and the 6 of the wall of the Sanctuary, all contained a [small] chamber, i.e., a cell [and a wall]. Thus, there were five cells on the northern [side of the Sanctuary], and an equal number on the southern [side]. Above these five, there were another five [cells], and five more on top of them,⁸This translation reflects the version of the mishnah found in Rav Ovadiah of Bartenura’s text. The Hebrew text here reads slightly differently. a total of 15 in the north and the same number in the south. Similarly, in the west, later on in the chapter, [the mishnah] states: “The wall of the Sanctuary was 6 [cubits] wide, the cell, 6, and the wall of the cell 5.” There was a chamber inside each of these [three]. The wall of the cell was not 6 cubits thick. Instead, the wall together with the cell it contained were 6 [cubits wide]. Similarly, the other cell outside of it [together with its wall] was 6 [cubits wide], and the wall of the other cell outside of them with the cell it contained was 5 [cubits wide]. Thus, there were three chambers. On top of these three were built three other chambers, and two [were built] on top of them. Thus, there were eight chambers in the west.

וְכֵן כָּתַב הָרַמְבָּ"ם (בפירוש המשניות למדות שם), וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: וְאַל יַטְעֲךָ שֶׁקָּרָא אוֹתָם כֹּתֶל מְסִבָּה, וּמְסִבָּה, וְכֹתֶל תָּא, וְהַתָּא, וְכֹתֶל הֵיכָל, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וּקְרָאָם כֻּלָּם תָּאִים. לְפִי שֶׁהַהַרְחָקָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין ב' הַכְּתָלִים הוּא הַתָּא, וְכֻלָּם תָּאִים, אֲבָל כֹּתֶל הַמְּסִבָּה וְכֹתֶל הַתָּא וְכֹתֶל הַהֵיכָל לֹא הָיָה כֹּתֶל סָתוּם אֶלָּא שְׁנֵי כְּתָלִים וּבֵינֵיהֶם הַרְחָקָה. וְלִקְצָת הַתָּאִים הָיוּ שֵׁמוֹת כְּגוֹן שֶׁקָּרָא הַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה מֵהֶם מְסִבָּה וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם וְזוּלָתָם, ע"כ.

Rambam’s conception is the same, as he writes:⁹See Rambam, Middos 4:3. Do not err [and think that there is a difficulty] because first, [the mishnah] calls them [by individual names]: the wall of the winding stairwell, the winding stairwell, the wall of the cell, the cell, and the wall of the Sanctuary, and afterwards, calls them all cells, because the space left between the two walls is a cell. Thus, they are all cells. The wall of the winding stairwell, the wall of the cell, and the wall of the Sanctuary were not solid walls. Instead, there were two walls, and there was space between them. Some of these chambers had names. For example, on the lowest level of [these cells], there was the winding stairwell, the chamber for water to descend, and others.

וְכֵן בְּבַיִת זֶה יִהְיוּ הַה' הַתַּחְתּוֹנִים חָמֵשׁ הַרְחָקוֹת כַּנִּזְכָּר, וְחָמֵשׁ עַל גַּבֵּי אֵלּוּ, וְחָמֵשׁ עַל גַּבֵּיהֶן לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם. וְאוּלַי יִהְיֶה לָהֶם גַּם כֵּן שֵׁם לְוַי עִם שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּפָּסוּק.

The Future Beis HaMikdash will be built in a similar manner. The lowest level on the northern and southern sides will comprise five side-chambers that will be located in these five empty spaces. There will be five side-chambers on top of them, and five more on top of those. The side-chambers may have other descriptive names that are not mentioned in the verse.

וְלָרַדַ"ק וְהָרי"א (יחזקאל מא, ז) נִזְכֶּרֶת הַמְּסִבָּה בְּפֵרוּשׁ בַּכָּתוּב, שֶׁפֵּרְשׁוּ "וְנָסְבָה" שֶׁהוּא הַמְּסִבָּה, לֹא סֻלַּם הָעֲלִיָּה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י וְהַתַּרְגּוּם, שֶׁנְּפָרֵשׁ לְקַמָּן.

According to Radak and Rav Yitzchak Abarbanel, the winding stairwell is mentioned explicitly in Scripture. These commentaries interpret the word ונסבה,¹⁰Yechezkel 41:7. as referring to a winding stairwell. In contrast to this, Rashi and the Targum interpret the word ונסבה as meaning a ladder that was used to ascend to the upper levels, as will be explained.

וְאַף שֶׁמַּשְׁוִים אֲנַחְנוּ סֵדֶר הַצְּלָעוֹת שֶׁבַּכָּתוּב כְּסֵדֶר הַתָּאִים שֶׁבַּמִּשְׁנָה, עִם כָּל זֶה בְּמִנְיַן, רֹחַב כָּל אֶחָד אֵינָם שָׁוִים לְדַעְתֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּפֵרוּשֵׁנוּ לְפָסוּק פְּאַת רֹחַב דֶּרֶךְ הַיָּם.

Even though we equate the order of the side-chambers mentioned in the narrative here with the order of the cells mentioned in the mishnah, their width will not be the same, as will be explained later on with regard to the phrase,¹¹Ibid.:12. “the width of the western side.”

וְכֵן בְּעִנְיַן הַתָּאִים שֶׁבְּמַעֲרַב בֵּית הֶעָתִיד, כְּבָר כָּתַבְנוּ בַּסִּימָנִין הַקּוֹדְמִים (סימן ס"ב) שֶׁהָיוּ רַק שְׁלֹשָׁה. וְשֶׁהָיוּ בְּנוּיִם זֶה עַל זֶה בְּאֶמְצַע מַה שֶּׁבֵּין כֹּתֶל הַקֹּדֶשׁ קָדָשִׁים לַכֹּתֶל שֱׁאֶל הַחוּץ, שֶׁאוֹתוֹ הֶחָלָל שֶׁבֵּינָם הוּא צֵלָע הַנִּזְכָּר בַּכָּתוּב.

As explained in the previous sections,¹²See sec. 62. there will only be three cells on the western side of the Future Beis HaMikdash. They will be built one on top of the other, and will occupy the space between the western wall of the Holy of Holies and the outer western wall of the Beis HaMikdash. The space between these walls is the side-chamber mentioned in the verse.

וְלֹא רָאִינוּ לְסַדְּרָם זֶה אֵצֶל זֶה, וְשֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם בְּתוֹךְ הַכֹּתֶל, וְשֶׁלֹּא הָיְתָה עָבָה כָּל כָּךְ - כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּבַיִת שֵׁנִי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ גַּם כֵּן בְּזֶה הַבַּיִת בַּצָּפוֹן וְדָרוֹם לְפִי שֶׁיּוֹנָתָן תִּרְגֵּם (יחזקאל מא, ו) חֲדָא עֶסְרֵי בַּסִּידְרָא. וּכְשֶׁהָיוּ בְּנוּיִין זֶה עַל זֶה בַּמַּעֲרָב, הִנֵּה כְּשֶׁתַּעֲרִיךְ ה' צְפוֹנִיִּים וְה' דְּרוֹמִיִּים הַתַּחְתּוֹנִים עִם הַתַּחְתּוֹן שֶׁבַּמַּעֲרָב, הֲרֵי י"א בְּסֵדֶר אֶחָד. וְהַעֲרֵךְ תַּעֲרִיךְ הַשְּׁנִיִּים כְּמוֹ כֵן בְּסֵדֶר שֵׁנִי, וְכֵן הַשְּׁלִישִׁים. וְאִלּוּ הָיוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁבַּמַּעֲרָב זֶה בְּצַד זֶה לֹא תִּמְצָא חַד עֶסְרֵא בַּסִּדְרָא.

We did not think that the side-chambers might be located next to each other, with two side-chambers being situated between two additional walls that were not that thick, as we explained with regard to the Second Beis HaMikdash and with regard to the northern and southern sides of the Future Beis HaMikdash. The reason for our choice is that Targum Yonason¹³See Targum Yonason, Yechezkel 41:6. states that there will be “eleven [side-chambers] in a row.” This can be understood as follows. On the western side, the side-chambers were built one on top of other. When the five lowest side-chambers in the north, the five side-chambers in the south, and the lowest side-chamber in the west are viewed as a whole, there will be “eleven [side-chambers] in a row.” This concept will also apply regarding the second and third levels. However, if the three levels of chambers in the west are interpreted as being next to each other, there will be 13 side-chambers in a row, not “eleven [side-chambers] in a row.”

"וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת סָבִיב סָבִיב לִהְיוֹת אֲחוּזִים וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּיִת" (יחזקאל מא, ו). כְּלוֹמַר, הַקּוֹרוֹת שֶׁל עֲלִיּוֹת הַצְּלָעוֹת שֶׁבֵּין הַתַּחְתּוֹנָה לַתִּיכוֹנָה וּבֵינָהּ לָעֶלְיוֹנָה, אָמַר שֶׁהָיוּ רָאשֵׁיהֶן שֶׁל הַקּוֹרוֹת בָּאוֹת עַל קִיר הַצְּלָעוֹת אֲשֶׁר בַּבַּיִת. כְּלוֹמַר, עַל הַקִּיר הַנִּרְאֶה וְנִכָּר בִּפְנִים. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהָיְתָה הַחוֹמָה כְּנוּסָה בְּמִקְצָת, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בְּסָמוּךְ.

The supporting beams for the side-chambers “approached the wall of the House [near] the side-chambers all around so that they would be held fast, but they were not attached inside the walls of the House.”¹⁴Yechezkel, op. cit. The intent of this verse is that the beams that supported the higher side-chambers were placed between the lowest chamber and the middle chamber, and between the middle chamber and the highest chamber. The beams would rest on “the wall near the side-chambers,” i.e., on the wall that was visible from the inside of the side-chamber. Implied is that the thickness of the wall was progressively reduced, leaving a ledge to support the beams, as will be explained shortly.

לִהְיוֹת אֲחוּזִים וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּיִת (יחזקאל מא, ו). לִהְיוֹת אֲחוּזִים בִּמְקוֹם הַכְּנִיסָה שֶׁבַּקִּיר, וְלֹא בַּקִּיר, שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּקִיר הַבַּיִת חוֹרִים וּנְקָבִים^גטעם הדבר שלא עשו נקבים, כתב רש”י (מל”א ו, ו) וז”ל: שקלקול החומה הוא ואינו דרך נוי, ע”כ. והר”י בתוס’ (הנ”ל) כתב הטעם שלא ירקבו הקורות בתוך הנקבים. והרד”ק (שם ז) כתב וז”ל: והבית בהבנותו - זהו הטעם שהקדים לבלתי אחוז בקירות הבית, לפיכך הוא צריך לתת מגרעות בקיר הבית להניח שם ראשי קורות התאים. כי לא יכלו לעשות חורים בקיר להנח’ הקורות כמו שעושין בשאר בנינים של חול, כי כל כלי ברזל לא נשמע שם בבית בהבנותו. ואבני הקיר היו מדה אחת כולם, אם כן לא יתכן להניח שם חורים בבנין הקיר. ולעשות שם החורים אחר בנין הקיר, גם כן לא יתכן, כי לא נשמע כלי ברזל בבנין הבית. ולטעם זה הכניסו פסוק זה בין סיפור התאים וסיפור פתחי התאים, ע”כ. ובמצו”ד שם פירש כהרד”ק, ושינה טעמו ביחזקאל. וכתב הטעם שע”י זה יהיו להם חוזק רב, שבנקבים אינו בחוזק מספיק. עיי”ש. והנה לכל הטעמים הנ”ל צריך הסבר מדוע רק בקיר ההיכל עשו כן ולא בכותל התא. (ואולי יש לומר לטעם אבן שלימה, שדין זה הוא רק בכותל ההיכל. ודוחק). ולשיטת הרמב”ם אין שאלה, שכן לשיטתו היה כן בכל הכתלים, וכמ”ש רבינו לקמן בסמוך.. נְקָבִים, לִהְיוֹת רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת אֲחוּזוֹת בָּהּ, זֶה לֹא נַעֲשָׂה, רַק הָיוּ אֲחוּזִים עַל הַכְּנִיסָה. וְכֵן פֵּרְשׁוּ הָרַדַ"ק (שם) וְהָרִ"י (תוס' יומא נב. ד"ה כותל). אֶלָּא שֶׁלְּדַעְתָּם, לֹא הָיְתָה זֹאת הַכְּנִיסָה רַק בַּקִּיר שֶׁבְּצַד הַהֵיכָל, לְפִי שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים בִּנְיַן הַצְּלָעוֹת כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י^דרבינו הביא לקמן את פרש”י. ולהבנת הענין כאן צריך להבין תוכן שיטתו שהוא גם שיטת הרד”ק ומסקנת ר”י בתוס’ שם. שהרי לשיטתם היה רק חלל אחד לתאים לאורך ההיכל בין כותל ההיכל בפנים וכותל התא מבחוץ, וע”כ פירשו שבכותל התא היו נקבים בתוך הכותל שבהם היו תוחבים קורות תקרת התאים בשלש קומותיהן. אבל בכותל ההיכל מבחוץ שצד זה פונה לתא, לא היו מנקבין רק שהיו בנוי בצורה מדורגת שנתמעט הכותל אמה לכל תקרה ועליו היה מונח התקרה [תבדוק – אולי צריך להכתב: היתה מונחת הקורה?]. ובתוס’ שם הביא בשם ר”י שזה כוונת הכתוב ולא יהיו אחוזים “בקיר הבית”. דהיינו, שדווקא בקיר של הבית (ההיכל) לא היו אחוזים רק מונחין על הכניסה [המדריגה?] שבקיר. שֶׁנָּבִיא לְקַמָּן.

“They would be held fast, but they were not held fast inside the walls of the House,” i.e., the beams were supported by the wall’s indentation, but not by the wall itself, for holes were not made in the wall into which the beams would be inserted. Instead, they were supported by the wall’s indentations.¹⁵Rashi in his commentary to I Melachim 6:6 explains that this was done because it is more attractive. Radak in his commentary to ibid. 6:7 gives another reason. Metal tools were not allowed to be used while building the Beis HaMikdash. Radak¹⁶See Radak, Yechezkel 41:6. and Ri¹⁷See Ri, Tosafos, Yoma 52a, s.v." kosel". offer similar explanations, except according to their opinions, this indentation only existed on the side of the wall adjoining the Sanctuary, and not on the outer side. Their opinion is based on their interpretation of the structure, which accords with that of Rashi, as will be explained shortly.

אֲבָל לְפֵרוּשֵׁנוּ^הבפשטות נראה לומר שכוונת רבינו לבאר שלפי דעת הרמב”ם שהתאים הם לרוחב הבית מן הדרום לצפון יוצא שכל כותל היה חלול ובתוכו תא של שלש קומות. ואין שום טעם מדוע בצד אחד יעשו נקובים ובצד שני יעשו מגרעות. לכן מפרש לדעת הרמב”ם שכל הקומות של כל התאים היו מגרעות משני צידיו ועליהן מונחות התקרות [כנ”ל – הקורות?]. שֶׁהוּא עַל פִּי פֵּרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם וְסִיעָתוֹ, הַכְּנִיסָה הַזֹּאת, שֶׁאֶל רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת, הָיְתָה בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים. כְּלוֹמַר, בִּשְׁנֵי הַכְּתָלִים שֶׁאֶל כָּל תָּא וְתָא אֶל שְׁנֵי רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת.

According to our interpretation, which is based on the conception of Rambam and those who follow his conception, the walls were indented to support the beams of the side-chambers on both of their sides. Thus, the walls were indented on either side of the side-chambers to support their beams.

וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת כִּי מוּסַב הַבַּיִת לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה (יחזקאל מא, ז). אִם נְפָרֵשׁ וְרָחֲבָה וְנָסְבָה שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים^ולפי רש”י הכתוב מתייחס לשני דברים אחרים: א) שהצלעות, היינו התאים, שהוא חלל בין שתי כתלים ככל שהוא עולה למעלה הוא נעשה רחב יותר. וז”ל: ורחבה - והצלעות היו הולכין ומרחיבין למעלה כמו שפירשתי, האמצעית רחבה מן התחתונה אמה, וכן העליונה מן האמצעית, ע”כ. ב) שהיו שם מדרגות מסובבות (מסיבה) שדרכם היו עולים למעלה מקומה לקומה. וז”ל: ונסבה למעלה למעלה - ומוסבה מסיבה שקורין וי”ץ בלע”ז, של בנין אבנים הוא כמין עמוד ומעלות עולות בו והעולה בהם דומה לו כהולך ומקיף סביבות עמוד אבנים. ובלשון אשכנז קרוי שווינד”ל שטיין, הוא שאמור בבנין שלמה: ובלולים יעלו על התיכונה. אף הוא מתורגם: ובמסיבת, כמו ונסבה למעלה למעלה. וכן מסיבה עולה למעלה עד גג התא העליון כמו שהוא מפרש והולך, שהמסיבה עולה מן התחתון לאמצעי, ומן האמצעי לעליון. ע”כ. ולקמן הביא רבינו פירוש התרגום שכוונת הכתוב ב’ורחבה ונסבה’ לדבר אחד, דהיינו לרוחב המסיבה., שֶׁהֲרֵי הַוָּי"ו מְחַלֶּקֶת, וּכְדַעַת רַשִׁ"י ז"ל נוּכַל לְפָרֵשׁ וְרָחֲבָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י ז"ל (שם): שֶׁהָיוּ הַצְּלָעוֹת הוֹלְכִין וּמִתְרַחֲבִין לְמַעְלָה קְצָת. לְפִי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בִּנְיַן הַחוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁכּוֹנְסִין לְמַעְלָה קְצָת מִמֶּנָּה שֶׁלֹּא יִכְבַּד עַל הַתַּחְתּוֹן.

“[The side-chambers] became wider and the spiral stairwell ascended higher and higher to [the higher level of] the side-chambers, for the House was surrounded by [side-chambers] on higher and higher levels, all around the House; therefore, the widest level of the structure was the highest.”¹⁸Yechezkel 41:7. The prophet’s use of the words וְרָחֲבָה and וְנָסְבָה, imply separate concepts. As Rashi explains, the vav preceding each word distinguishes between the two concepts. Accordingly, וְרָחֲבָה can be explained as Rashi does, that the side-chambers would progressively widen on their higher levels. Therefore, the walls would become narrower as a result of the indentation made to support the side-chambers. Indeed, this is the way high walls are built, somewhat narrower on top, to reduce the weight on the lower levels.

אֲבָל בָּזֶה לֹא נוּכַל לְהַסְכִּים בְּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁהָיְתָה הַכְּנִיסָה בְּכָל מָקוֹם בָּאַמָּה. שֶׁהֲרֵי פֵּרַשְׁנוּ, דְּלָאו כֹּתֶל חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ מַמָּשׁ הוּא, אֶלָּא עִם חֲלָלוֹ שֶׁבּוֹ הוּא חָמֵשׁ וְשֵׁשׁ, וְאִם כֵּן אֵיךְ תִּכָּנֵס הַחוֹמָה אַמָּה בַּתִּיכוֹנָה וְאַמָּה בָּעֶלְיוֹנָה. וּמַה שֶּׁרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ כֵּן, לְפִי שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ דְּכֹתֶל שֵׁשׁ וְחָמֵשׁ מַמָּשׁ קָאָמַר, וּכְמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ דְּבָרָיו לְקַמָּן.

We cannot agree, however, with Rashi’s interpretation that the wall was indented a full cubit at each level, for we explained above that the walls were not 5 or 6 cubits thick. Rather, the two parallel walls and the empty space between them encompassed 5 or 6 cubits. According to our understanding, it would be impossible for the wall to be indented a cubit on the middle level and another cubit on the upper level. Rashi, however, understood that the walls were actually 5 or 6 cubits thick, as will be explained below.

וּמִיהוּ בַּמִּשְׁנָה (פ"ד מ"ד): הַתַּחְתּוֹנָה ה' וְרֹבֶד ו' וְכוּ' "כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב" (מל"א ו, ו), פֵּרְשׁוֹ הָרַמְבָּ"ם וְהָרע"ב שֶׁהָיוּ הַמִּגְרָעוֹת אַמָּה בְּכָל פַּעַם. אֶלָּא שֶׁפֵּרְשׁוּ דְּחוּץ לְכֹתֶל הַמְּסִבָּה^זז”ל הגמ’ (ב”ב סא.): תאני רב יוסף, שלש שמות יש לו: יציע, צלע, תא. יציע, דכתיב: היציע התחתונה חמש באמה רחבה. צלע, דכתיב: והצלעות צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים. תא, דכתיב: והתא קנה אחד אורך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות. ואי בעית אימא, מהכא: כותל ההיכל שש, והתא שש, כותל התא חמש, ע”כ. והנה רש”י וסיעתו פירשו כפשוטו ששלש שמות אלו נקראו במקרא. וכן בחז”ל לאותם חללים (תאים) סביבות כותל ההיכל, ולשיטתם פירוש המשנה (מ”ד) שהביא רבינו כאן הוא המשך למשנה הקודמת (מ”ג) שהובא לעיל כלומר שהמשנה מפרשת מידתן של הל”ח תאים הנ”ל. אכן לדעת הרמב”ם וסיעתו היציעים הם ענין אחר ואינו המשך למשנה הקודמת. והכוונה, שמסביב לבנין על כותל החיצון היו גזוזטראות (יציעים = מרפסות), וז”ל הרמב”ם (פ”ד ה”ט): ההיכל היה בניינו רחב מלפניו וצר מאחוריו כמו ארי, ויציעים היו מקיפין לבית כולו מסביב חוץ לכותל המסיבה. ויציע התחתונה חמש, ורובד על גבה שש, ויציע אמצעית שש, ורובד על גבה ז’, והעליונה ז’ שנאמר היציע התחתונה וגו’. וכן היו השלש יציעים מקיפים לבית משלשה רוחותיו וכן סביב לכתלי האולם מלמטה עד למעלה כך היו: אמה אחת חלק ורובד שלש אמות, ואמה חלק ורובד שלש אמות עד למעלה. ונמצאו הרובדין מוקפין לכתלים, רוחב כל רובד שלש אמות עד למעלה, ובין כל רובד ורובד, אמה. ורובד העליון היה רוחבו ארבע אמות. ומה שאמר רב יוסף שג' שמות נקרא שמשמע מזה ששלשתן דבר אחד הוא, כתב במרכבת המשנה (שם) וז"ל: וכיון שכתב רבנו בפי' המשנה שיציע חוץ לכותל המסבה, אלמא שאין היציע מכלל ל"ח תאין. שהרי ט"ו תאין היו חמשה ע"ג חמשה בתוך השבעים אמה, והיציע חוצה להן. אלא ודאי הכי קאמר רב יוסף, שגם היציע היה כדמות תא, ור"ל שבלשון הקודש נקרא תא ג”כ יציע אבל אין היציע התא עצמו כמ”ש.ע”כ. קָאָמַר, שֶׁשָּׁם הָיוּ אֶל הַחוּץ שָׁלֹשׁ גְּזֻזְטְרָאוֹת זוֹ עַל זוֹ, וְהוּא הַנִּקְרָא (מל"א ו ה, י) יָצִיעַ בְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה ע"ה.

The mishnah states:¹⁹Middos 4:4. “The lowest level was five [cubits] wide, the surface above it was six, as indicated by the verse,²⁰I Melachim 6:6. ‘for he made recesses in the House all around.’ ” Rambam and Rav Ovadiah of Bartenura interpret this as meaning that an indentation measuring one cubit was made on all three levels. However, they maintain that this mishnah and this verse are referring to a structure outside the wall of the winding stairwell. On the outside of that wall, there were three balconies, one on top of the other. This structure was called a yetzia in the Beis HaMikdash built by King Shlomoh.²¹See I Melachim 6:5, 10.

וְשֶׁכֹּתֶל הַמְּסִבָּה הוֹלֵךְ וּמֵצֵר אֶל הַחוּץ לְמַעְלָה, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ אֶל הָרֹבֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַתַּחְתּוֹנָה הָיָה נִכְנָס לִפְנִים אַמָּה אַחַת, וְעַל אוֹתָהּ אַמָּה הַבּוֹלֶטֶת הָיוּ נוֹתְנִין קוֹרוֹת הַיָּצִיעַ וְכוּ'. וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ רֹבֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַתִּיכוֹנָה שֶׁהִיא הָרִצְפָּה שֶׁל הַשְּׁלִישִׁית הָיָה הַכֹּתֶל מֵצֵר וְנִכְנָס לְפָנִים אַמָּה אַחַת, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחַ רֹאשׁ הַקּוֹרָה וְכוּ', וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מִגְרָעוֹת" וְכוּ' .

The wall of the winding stairwell would become narrower on the outside as it ascended. When it reached the surface above the lowest level, it would be indented an entire cubit. The beams supporting the balcony were placed on that cubit of space. When the structure reached the surface above the middle story, which served as the floor of the third story, the thickness of the wall would be further reduced. At that point the wall was indented another cubit, so the ends of the beams could be placed on it. This progressive indentation is alluded to by the phrase, “for he made recesses.”

הִנֵּה, שֶׁעַל כָּרְחֵנוּ נֹאמַר שֶׁהֶחָלָל בְּכֹתֶל מְסִבָּה הוּא צַר עַד מְאֹד, וּלְפִיכָךְ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיס אַמָּה בַּתִּיכוֹנָה וְאַמָּה בָּעֶלְיוֹנָה בַּכֹּתֶל שֶׁל הֶחָלָל שֶׁאֶל הַחוּץ. וְאִם כֵּן אַף אָנוּ הָיִינוּ יְכוֹלִין לְהַסְכִּים לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל הַכְּתָלִים כְּמוֹ בְּכֹתֶל מְסִבָּה.

We are thus forced to say that the empty space inside the wall of the winding stairwell was very narrow. Hence, the wall was thick enough that its outside could be indented a cubit on the middle level and a cubit on the upper level. This would enable us to accept Rashi’s interpretation that a similar pattern was followed regarding the other walls.

אֶלָּא שֶׁאֵין צֹרֶךְ בָּזֶה, כֵּיוָן דְּכָל עַצְמוֹ שֶׁל רַשִׁ"י ז"ל שֶׁפֵּרֵשׁ כָּךְ, הוּא מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה לְהַסְכִּים "כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת" שֶׁבְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה עִם "וְרָחֲבָה" שֶׁבְּכָאן. וְאַחֲרֵי שֶׁהָרַמְבָּ"ם מְפָרֵשׁ אוֹתָן הַמִּגְרָעוֹת אֶל כֹּתֶל הַמְּסִבָּה בִּלְבַד, אִם כֵּן אֵינוֹ עִנְיָן לֶ"וְרָחֲבָה" שֶׁבְּכָאן. וְעוֹד, דְּהָא תֵּינַח לִגְרֹעַ ב' אַמּוֹת בְּכֹתֶל אֶחָד שֶׁאֶל הֶחָלָל, לְפִי שֶׁנּוּכַל לְמַעֵט כְּנֶגְדָּהּ בַּכֹּתֶל הַשֵּׁנִי שֶׁאֶל הֶחָלָל, אֲבָל לִגְרֹעַ בִּשְׁנֵי הַכְּתָלִים בְּכָל אֶחָד ב' אַמּוֹת, יִהְיֶה הֶחָלָל לְמַטָּה אִם כֵּן יוֹתֵר צַר.

However, it is unnecessary to offer such an interpretation. Rashi offers it because he equates the term וְרָחֲבָה, which the text uses when discussing the widening of the side-chambers in Yechezkel’s prophecy, with the phrase, “for he made recesses in the House,” mentioned in connection to the Beis HaMikdash built by Shlomoh. Nevertheless, Rambam understands that the recesses were only made in the wall outside the winding stairwell. Thus, they do not relate to the widening of the side-chambers. Moreover, reducing the thickness of one wall by 2 cubits is feasible because one could also reduce the thickness of the wall on the other side. If, however, one is reducing the wall on both sides by 2 cubits, initially the wall would have to be very thick. This would mean that the inner space on the bottom level would be very narrow.

וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְפָרֵשׁ גַּם כֵּן שֶׁהַמִּגְרָעוֹת אַמָּה, וְאַמָּה הַיְנוּ בְּזֶה הַכֹּתֶל חֲצִי אַמָּה וּבְזֶה הַכֹּתֶל חֲצִי אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ ר"י בַּתּוֹסְפוֹת פ"ה דְּיוֹמָא (נב. ד"ה כותל), עִם כָּל זֶה אַחַר שֶׁלְּהָרַמְבָּ"ם אֵין עִנְיָן כִּי מִגְרָעוֹת אֶל הַצְּלָעוֹת כִּי אִם אֶל הַחוּץ, לְכָךְ לֹא נַכְנִיס עַצְמֵנוּ אֶל הַדּוֹחֲקִים הַלָּלוּ, וּנְפָרֵשׁ "וְרָחֲבָה" שֶׁהָיוּ מִתְרַחֲבִין כְּפִי אֹמֶד כְּנִיסַת הַבִּנְיָן לְפִי מַה שֶּׁהוּא.

True, it is possible to explain that the intent when saying that the recesses were one cubit is that they were one cubit in total, i.e., half a cubit on each side, as Ri explains, quoted in Tosafos to Tractate Yoma. Nevertheless, since according to Rambam, these recesses are not related to the side-chambers, but rather are features of the outside of the wall, it is not necessary to employ any of these forced explanations. Instead, the word וְרָחֲבָה can be interpreted as meaning that the width of the side-chambers expanded the same amount as the walls of the structure were narrowed, without defining it to a specific figure.

וּכְמוֹ כֵן אִם נְפָרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה דַּעַת הַמְּתַרְגֵּם^חדעת רש”י לעיל שמילת ורחבה, מדבר על הצלעות ומילת ונסבה, מדבר על מסיבה. ודעת התרגום שמילות ורחבה ונסבה פירושם ענין אחד והוא “רוחב המסיבה”. דֶּ"וְרָחֲבָה וְנָסְבָה" חֲדָא מִלְּתָא הוּא, וְהַוָּי"ו תִּהְיֶה נִסְפַּחַת כְּמוֹ "תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס" בְּדָנִיֵּאל (ח, יג), וּכְמוֹ "נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס" בִּתְהִלִּים ע"ו (ז) לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל (שם ושם ובויקרא ז, טז).

A related understanding is reflected in Targum Yonason, which understands the words וְרָחֲבָה וְנָסְבָה as a single concept. According to this explanation, the vav in וְנָסְבָה is extraneous. This is similar to the vav in the verse,²²Daniel 8:13. Although there is a vav before וקֹדֶשׁ, “the holy one,” it appears superfluous, since that word does not seem to be connected to the preceding word, the verbתת . תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס “enabling the holy place²³The translation follows Rashi’s commentary. Metzudos understands וקדש as referring to “the holy nation,” i.e., Israel. and the host to be crushed,” where the vav in the word וקדש seems to be unnecessary. Similarly, in the verse, נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס,²⁴Tehilim 76:7. In this verse as well, although there is a vav before וְרֶכֶב, that word is not connected to the preceding word, the verb נרדם. “the chariot and the horse slumbered,” the vav in the word ורכב seems to be unnecessary, as Rashi explains in his commentary to those verses. Thus, Targum Yonason translates the verse as, “The spiral stairwell became wider and ascended upward.”

שֶׁהֲרֵי תִּרְגֵּם וּפוּתְיָא מְסִבָּתָא וְסָלְקָא לְעֵילָא, (כְּמוֹ) מַשְׁמָע שֶׁמְּפָרֵשׁ "וְרָחֲבָה" הָיְתָה הַמְּסִבָּתָא, וְעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְכוּ'. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם "כִּי מוּסַב הַבַּיִת" וְגוֹ' אֲרֵי מִקָּפָא בֵּיתָא לְסַלְקָא לְעֵילָא כוּ'. שֶׁהוֹסִיף תֵּבַת לְסַלְקָא. לוֹמַר, שֶׁנְּתִינַת טַעַם שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמִּקְרָא בְּאָמְרוֹ "כִּי מוּסַב הַבַּיִת", לֹא אַמֶּרְחַב הַצְּלָעוֹת קָאֵי לָתֵת בָּהֶם טַעַם לָמָּה הָיוּ רְחָבִין. וּכְפִי פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל: וְשֶׁהוּא נִמְשָׁךְ לְמַטָּה אֶל "עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה", רַק שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה לָתֵת טַעַם אֶל מֶרְחַב מְסִבָּתָא. ע"כ וְאָמַר שֶׁהוּא לְפִי שֶׁהַמְּסִבָּה הַנִּקְרָא שְׁוִוינְדְל שְׁטִיג^טמדרגות לולייניות (מעוגלות). בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, כִּדְפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, הִיא מִקָּפָא בֵּיתָא לַעֲלוֹת בּוֹ לְעֵילָא לְעֵילָא סְחוֹר סְחוֹר לְגָיו, לְפִיכָךְ הָיְתָה רְחָבָה מֵחֲמַת גָּבְהָהּ.

According to this interpretation, this phrase is not referring to the later phrases in the verse, and does not mean that the side-chambers became wider, as Rashi explains. Instead, the verse is teaching us that the spiral stairwell became wider as it ascended. As Targum Yonason continues: “The structure [of the steps] was a spiral, [enabling one] to ascend very high, going round and round the structure.” Therefore, it was wider because of its height. Targum Yonason adds the word לסלקא, “[enabling one] to ascend,” to indicate that the phrase refers to the widening of the stairwell and not to the side-chambers.

עִם כָּל זֶה אַף לְזֶה הַפֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר (יחזקאל מא, ז) "עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה", צְרִיכִין לְפָרֵשׁ דְּקָאֵי אַצְּלָעוֹת שֶׁהָיוּ מִתְרַחֲבִין לְמַעְלָה לְמַעְלָה, הַתִּיכוֹנָה רְחָבָה מֵהַתַּחְתּוֹנָה, וְהָעֶלְיוֹנָה רְחָבָה מִכֻּלָּן, וְיִהְיֶה עַל כֵּן נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה (יחזקאל מא, ו) אֶל "לִהְיוֹת אֲחוּזִים".

Nevertheless, the following phrase, עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה, must be interpreted as referring to the structure of the side-chambers. It should be interpreted – as Rashi does – as meaning “therefore, the widest level of the structure was the highest.” This phrase teaches us that the side-chambers became wider from level to level. The middle level was wider than the lowest level and the highest level was wider than the middle level. The word therefore refers to the phrase,²⁵Yechezkel 41:6. לִהְיוֹת אֲחוּזִים, “to be held fast,” in the preceding verse.

וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַדַ"ק: עַל כֵּן, טַעֲמוֹ לְמַעְלָה. עַל כֵּן, שֶׁהָיוּ אוֹחֲזִים בְּקִיר הַבַּיִת הָיָה רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה, הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַּצְּלָעוֹת הָיְתָה רְחָבָה מִכֻּלָּן, עכ"ל. אֲבָל אֵין בּוֹ שִׁעוּר אֶל הַהִתְרַחֲבוּת, אֶלָּא כְּפִי אֹמֶד הַבִּנְיָן לְפִי מַה שֶּׁהוּא, כִּדְפֵרַשְׁנוּ.

Radak offers a similar interpretation, stating: “ ‘Therefore’ refers to what was stated previously. Since they were ‘held fast by the walls of the House,’ ‘the widest level of the structure was the highest,’ i.e., the highest tier of the side-chambers was wider than all the others.” There was, however, no fixed measure for the widening of the side-chambers. Instead, the width of the side-chambers expanded according to the extent that the walls of the structure were narrowed, as explained above.

גֹּבַהּ כָּל צֶלַע לֹא אִתְפָּרֵשׁ^יכלומר לדעת הרמב”ם (וכפי שמפרש רבינו לקמן בסמוך), שהגובה המפורש במלכים הוא רק על היציעים שהיו מחוץ למבנה כנ”ל. מפרש רבינו שלשיטתו, היה כל צורת המבנה שונה מכפי שלומדים שאר המפרשים, שלשיטתם מבנה ההיכל היה מתנשא לגובה הרבה יותר ממבנה התאים שסבבו להיכל. ולדעת הרמב”ם מבנה בית שני כקוביה: ארכו, גבהו וקומתו שוים כולם מידתם מאה אמה, רק שההיכל עצמו נחלק לשתי קומות, בית ועליה. ומסביב להיכל חמישים אמה מכל צד היו התאים מחולקים לשלש קומות, ומחוץ לכותל החיצוני של אותם שבעים אמה רוחב, היו היציעים שלא היו מגיעים לגובה הבנין. ומסביב להם חומת בית החליפות שלדעת הרמב”ם נמשכים לצפון ודרום כנ”ל בסימן נ., לְפִי שֶׁמִּתְחַלְּקִים עַד שֶׁכָּל אֶחָד עִם תִּקְרָתוֹ הוּא שְׁלִישׁ מִגֹּבַהּ הַבַּיִת^יאחידוש זה שחידש רבינו שלדעת הרמב”ם היה גובה התאים כגובה הבית רק שכל תא גבהו כשליש הבית, לא מצאנו לו חבר., וְהַכָּתוּב לֹא רָצָה לְפָרֵשׁ גֹּבַהּ הַבַּיִת^יבעיין מ”ש רבינו לעיל סימן נ”א.. וְאִלּוּ הוֹדִיעָנוּ גֹּבַהּ הַצְּלָעוֹת הָיִינוּ יוֹדְעִים גַּם כֵּן מַה שֶּׁרָצָה לְהַסְתִּיר.

The height of the side-chambers is not explicitly mentioned in Yechezkel’s prophecy. They were evenly divided and each side-chamber and its roof comprised one-third of the height of the Sanctuary. Scripture did not desire to reveal the height of the Sanctuary in the Future, and were it to have informed us of the height of the side-chambers, one would have been able to deduce the height of the Sanctuary. Therefore, their height was not mentioned.

וּלְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שֶׁנְּפָרֵשׁ לְקַמָּן הִנֵּה הִנָּם הַצְּלָעוֹת הַלָּלוּ כְּמוֹ הַיְּצִיעִים שֶׁבְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה, וְשָׁם כְּתִיב (מל"א ו, י) "וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִיעַ [וְגוֹ'] חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ". וְאַף בְּכָאן (יחזקאל מא, יב) כָּתַב רַשִׁ"י: הַגִּזְרָה - תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בְּצוּרְתָא. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַבַּיִת הַגָּבוֹהַּ^יגוז”ל מצודת ציון: הגזרה - ת”י בצורתא, ועל הבית יאמר שהוא גבוה למעלה מהצלעות ומהמסיבות. כי בצר הוא ענין גבהות וכמ”ש גדולות ובצורות בשמים (דברים א׳:כ״ח) כי בנין גבוה הוא מבצר ומשגב. קוֹרֵא כֵּן וְהַתָּאִים הַנְּמוּכִים אֲשֶׁר סָבִיב אוֹתָם הוּא קוֹרֵא בִּנְיָן, ע"כ^ידכל זה לשון רש”י. ולקמן בסמוך, מפרש רבינו מה נקרא בנין ובית ומה נקרא גזרה.. הֲרֵי שֶׁסּוֹבֵר שֶׁהַתָּאִים לֹא הָיוּ שָׁוִים בְּגֹבַהּ הַבַּיִת.

Rashi equates the side-chambers described here with the balconies that existed in the Beis HaMikdash built by King Shlomoh, as will be explained below. Concerning the balconies, it is written:²⁶I Melachim 6:10. “And he built the balcony… it was five cubits high.” Similarly, Rashi comments on the term הגזרה,²⁷Yechezkel 41:12. “Targum Yonason translates it as בְּצוּרְתָא, ‘the tall structure.’ I say that this term refers to the tall edifice of the structure. The low cells around it are called בנין, ‘the building.’ ” Thus, it is obvious that Rashi does not think that the side-chambers were the same height as the main structure of the Beis HaMikdash.

"וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם" (יחזקאל מא, יב), פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י הַגִּזְרָה הוּא הַבַּיִת. וְהִקְשָׁה הָרַדַ"ק וְכֵן הָרִי"א (שם יד): אִם כֵּן מַה שֶּׁאוֹמֵר אַחַר כָּךְ (יחזקאל מא, יד) "וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים", הֲרֵי הוּא הַבַּיִת הוּא הַגִּזְרָה.

“The building that was on the outer side of the edifice on its western side.” Rashi interprets הגזרה as the main edifice of the Beis HaMikdash. Radak²⁸See Radak, Yechezkel 41:12. – and similarly, Rav Yitzchak Abarbanel,²⁹See Abarbanel, Yechezkel 41:14. questions this interpretation, noting that shortly thereafter, the narrative states,³⁰Yechezkel 41:14. “the width of the outer side of the House and the גזרה on the east.” According to Rashi, the verse is redundant, because the גזרה and “the House” are identical.

וְנִרְאֶה בְּעֵינַי דְּלָא קַשְׁיָא, דִּכְמוֹ שֶׁבְּאָמְרוֹ "וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה" רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַתָּאִים הַבְּנוּיִים אֶל פְּנֵי הַבַּיִת. כְּמוֹ כֵן, בְּאָמְרוֹ "וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת" רְצוֹנוֹ לוֹמַר הָרֹחַב שֶׁל מַה שֶּׁבָּנוּי עַל פְּנֵי הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר וְהַבִּנְיָן.

I do not see the verses as problematic. The phrase, “The building that was on the outer side of the edifice,” refers to the side-chambers built on the outer side of the main structure of the Beis HaMikdash. Similarly, the phrase, “the width of the outer side of the House,” refers to everything that was built on the outer side of the House, even though it does not specifically say, “and the building,” i.e., the side-chambers.

דְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּתְבוּ הַתּוֹסְפוֹת פ"ה דְּיוֹמָא (נב. ד"ה כותל) בְּפֵרוּשׁ אֶחָד שֶׁכָּתְבוּ עַל פָּסוּק "כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת" (מל"א ו, ו), דְּמָצִינוּ לְמֵימַר כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַדָּבָר שֶׁהָיָה^טודהיינו שהתוספות פירשו שמילת: לבית - בתוספת ל בפת”ח, כוונתו הסמוך והנטפל לבית. כמו כן מפרש רבינו פני הבית - מה שבנוי על פני הבית כלומר לפניו. לַבַּיִת סָבִיב דְּהַיְנוּ לְכָתְלֵי הַתָּאִים, ע"כ. אַף אָנוּ נֹאמַר דִּפְנֵי הַבַּיִת הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא פְּנֵי הַבַּיִת, כְּלוֹמַר לְפָנָיו, מַה שֶּׁבָּנוּי לְפָנָיו, דְּהַיְנוּ הַתָּאִים. וְחָזַר וּפֵרֵט "וְהַגִּזְרָה" שֶׁהוּא הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ. וְיִהְיֶה כְּאִלּוּ אָמַר וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַבַּיִת, וּכְלוֹמַר שֶׁמָּדַד רֹחַב הַתָּאִים וְגַם מָדַד רֹחַב הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ.

A similar usage is found in a gloss of Tosafos to tractate Yoma.³¹Yoma 52a, s.v. “kosel”. Tosafos cite the verse, “For he made recesses in the House all around,” and explain that although the recesses were made in the wall of the cells which were positioned around the main building of the Beis HaMikdash, it is still appropriate to say that they were made, “in the House.” In our instance as well, the “outer side of the House” includes what was built on its outer side, i.e., the side-chambers. Afterwards, the verse mentions the גזרה, i.e., the main edifice of the Beis HaMikdash. It is as if the verse stated that the angel measured what was on the outer side of the House and the House itself, i.e., he measured the width of the side-chambers and the width of the main edifice.

וּמַה שֶּׁלֹּא פֵּרֵט מְדִידַת הַבַּיִת בַּכָּתוּב הָרִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁלְּשָׁם הוּא עוֹמֵד בַּמַּעֲרָב, שֶׁהַתָּא עַל פְּנֵי כָּל הַמַּעֲרָב, וּלְפִיכָךְ בְּמָדְדוֹ שָׁם אֶת הַתָּא, הֲרֵי נִמְדָּד הַבַּיִת עִמּוֹ. אֲבָל כָּאן שֶׁהוּא עוֹמֵד בַּמִּזְרָח, וְאֵין שָׁם תָּא לִפְנֵי הַהֵיכָל, הֻצְרַךְ לְפָרֵט הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ.

The first verse did not specifically mention the measurement of the width of the House separately because in that verse the angel is narrating as he is standing in the west, and the side-chamber runs across the entire width of the west side of the House. Hence, the angel measured the House and the side-chamber as a single unit. In the second verse, the angel is narrating as he is standing in the east, in front of the House. There were no side-chambers there. Hence, the main edifice is singled out.

וּמִיֹּפִי הַלָּשׁוֹן לְדַבֵּר בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת, לְכָךְ אָמַר "פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה", וְלֹא פְּנֵי הַבַּיִת וְהַבַּיִת אוֹ פְּנֵי הַגִּזְרָה וְהַגִּזְרָה^טזסיכום תירוץ רבינו על קושית הרד”ק ורי”א: מבנה ההיכל עצמו קרוי גם גזרה על שם שבנוי בגובה כעין מבצר, וכמו כן נקרא בשם בית, כי הוא בית ה’ עצמו. והבנין, הוא המבנים הנוספים מסביב לבית. ופני הבית, הוא הבנין שעל פני הבית ולפניו, מיופי הלשון כשאומר פני הבית וכוונתו על התאים מסביבות הבית קורא לבית עצמו גזרה..

As a stylistic technique, the verse varied the terms, using both the term “House” and the term “גזרה”, saying, “the outer side of the House and the גזרה,” instead of saying, “the outer side of the House and the House,” or “the outer side of the גזרה and the גזרה.”

"פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה" (יחזקאל מא, יב), כִּי הָא דִּתְנַן (מדות פ"ד מ"ז) מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה, כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ וְהַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ, כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ וְהַתָּא שֵׁשׁ, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְתוֹכוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְהַכֹּתֶל חָמֵשׁ אַמּוֹת.

“On its western side, the width [of the building] was 70 cubits.” The Mishnah states:³²Middos 4:7. There were 70 cubits from the north to the south. The wall of the winding stairwell was 5 cubits, the winding stairwell was three [cubits wide], the wall of the cell - five, the cell - six, and the wall of the Sanctuary - six, its inner space - twenty, the wall of the Sanctuary - six, the cell - six, the wall of the cell - five, the chamber for water to descend - 3 cubits, and [its] wall - 5 cubits.

וּכְבָר הִתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁהֵם חָמֵשׁ הַרְחָקוֹת, וְהֵם חָמֵשׁ תָּאִים לַצָּפוֹן וְכֵן לַדָּרוֹם. וְכֵן הֵם לֶעָתִיד חֲמִשָּׁה תָּאִים זֶה אֵצֶל זֶה לַצָּפוֹן וְכֵן לַדָּרוֹם, וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע, וְהָרֹחַב שֶׁבֵּין כֻּלָּם שִׁבְעִים אַמָּה.

It was already explained that the walls mentioned were not solid walls, and that the mishnah is mentioning five spaces, i.e., five cells, on both the northern and southern sides. Similarly, in the Future Beis HaMikdash, there will be five cells, referred to as צלעות, “side-chambers,” one next to the other, on the northern and southern sides. The Holy Sanctuary will be situated in the center, and the width of the entire expanse will be 70 cubits.

וְהַיְנוּ בִּכְלָלָן, אֲבָל בִּפְרָטָן אִי אַתָּה מוֹצֵא כֵּן, שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב צֵלָע שֶׁבְּבִנְיַן הֶעָתִיד כְּרֹחַב הַתָּא שֶׁבְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי, וְכֵן הָאֲחֵרִים. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, ה) "וְרֹחַב הַצֵּלָע אַרְבַּע אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב". שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁהַצֵּלָע שֶׁאֵצֶל הַמַּעֲרָב דְּבֵיהּ מִשְׁתָּעִי קְרָא הוּא בְּרֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת, וְכִי הוּא נִמְשָׁךְ סָבִיב דְּהַיְנוּ לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם. הֲרֵי מְבֹאָר שֶׁהַצֵּלָע שֶׁהוּא הַנִּקְרָא תָּא בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה הוּא בְּבֵית הֶעָתִיד רַק אַרְבַּע אַמּוֹת בָּרֹחַב. וְכָךְ הֵם דִּבְרֵי הָרִי"א (שם) וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: וְכָל צֵלָע הָיָה בֶּן ד' אַמּוֹת וְהָיוּ מְחֻבָּרוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כָּתְלֵי הַבַּיִת מִחוּץ, מַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם, וְזֶה שֶׁאָמַר "סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב", עכ"ל. גַּם בַּלָּשׁוֹן הַשֵּׁנִי שֶׁבְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (יחזקאל מא, ט) כָּךְ הוּא^יזלקמן מביא רבינו לשון רש”י בפירוש “המונח” לפי לשון ראשון (וכן עיקר, עיי”ש). המונח הוא מרחב פנוי של חמש אמות בין בית החליפות לתחילת התאים במקצוע מזרחית דרומית וכן במזרחית צפונית, ותו לא. ויש לשון אחר ברש”י שם (ועיין לקמן שאינו עיקר) שהמונח הוא חלל פנוי מסביבות כל הבית בין ההיכל לתאים (וכעין שיטת הרמב”ם שכותל ההיכל חלול עיי”ש לקמן). וע”ז כותב רבינו כאן שגם לפי לשון זה היו הצלעות מחוברות סביב סביב לכתלי הבית צפון ממערב ודרום, אע”פ שלשון זה אינו ענין לכאן., עִם שֶׁאֵינוֹ עִנְיָן לְפֵרוּשֵׁנוּ זֶה.

In general, the Second Beis HaMikdash and the Future Beis HaMikdash will parallel each other. In particular, however, the width of the side-chambers in the Future Beis HaMikdash will not be the same as the width of the cells – or the other structures – in the Second Beis HaMikdash. Thus, it is written:³³Yechezkel 41:5. “The width of the side-chamber was 4 cubits, surrounding the House all around.” This verse is referring to the side-chamber on the west, saying that it was 4 cubits wide, and that this side-chamber would extend on the north and south sides of the Beis HaMikdash as well. Thus, in the Future Beis HaMikdash, the side-chambers which the mishnah refers to as cells, will be 4 cubits wide. This conception is followed by Rav Yitzchak Abarbanel, who comments on the above verse: “Every side-chamber was 4 cubits wide. The side-chambers were connected on the outer side of the three walls of the Sanctuary, [i.e.,] on the west, the north, and the south. This is reflected by the phrase, ‘surrounding the House all around.’ ” Similarly, the alternate interpretation presented by Rashi³⁴See Rashi, Yechezkel 41:9 with regard to the munach. supports Rav Abarbanel’s interpretation, even though it is not entirely germane to this subject.

וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ גּוֹרְעִים מֵהַצֵּלָע שֶׁבַּצָּפוֹן ב' אַמּוֹת, וְכֵן מֵאוֹתוֹ שֶׁבַּדָּרוֹם, שֶׁהֲרֵי בְּבַיִת שֵׁנִי תְּנַן (פ"ד מ"ז) הַתָּא שֵׁשׁ, וְהַיְנוּ דְּהָתָם הָיָה בַּמַּעֲרָב גַּם כֵּן שֵׁשׁ. לְפִיכָךְ צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְהוֹסִיף אֵלּוּ הַב' אַמּוֹת^יחרש”י (מא, יב) כתב וז”ל: רוחב שבעים אמה - רוחב הבנין מצפון לדרום שבעים אמה. והא לך החשבון: התא הצפוני ארבע, וכותליו עשר, הרי ארבע עשר, וחמש מקום הפנוי בין התא לבית, הרי תשע עשר, רוחב יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובמקום הפנוי וכותל ההיכל ששה, הרי כ”ה, וחללו רוחב כ’, הרי מ”ה, וכותל ההיכל דרומי ששה, הרי נ”א, וי”ט של תאי הדרום, סך הכל שבעים, עכ”ל. הרי שרש”י מצא פתרון לשני האמות החסרות בזה שהוסיף שתי אמות במקום הפנוי (בפשטות כוונת רש”י “מקום פנוי” הוא המסיבה בצפון והורדת המים בדרום. וקורא להם מקום פנוי כיון ששמות הנ”ל במשנה לא נזכרו במקרא ועדיין צ”ע). בבית שני המסבה והורדת המים היו שלש אמות כל אחד וכאן הן חמש כל אחד כנ”ל. ודברים אלו מתאימים עם דברי תלמידו של רש”י רבינו שמעיה (פ”ד מ”ז) בשמו וז”ל: כתב הר”ר שמעיה ז”ל (פ”ד מ”ו) מסבה וכתלה שמונה, הורדת המים וכתלה שמונה, זה שעור המשנה. אבל למקרא צריך לעשותן של עשרה מתוך שממעט ברחב התא מכאן [ומכאן], שכן כתיב (מא, ה) ורחב הצלע ארבע אמות, הרי מעט בתאים ארבע אמות מזה ומזה. כנגדן הרחיב מסבה והורדה בד’ אמות, למלאות שבעים רחב בהיכל לאחוריו. כן השיב לי רבינו לי ולחבירי, עכ”ל. אלא שרבינו מביא דברי הר”ר שמעיה לקמן סוף סקי”ד ומיאן בפירושו ומציין למ”ש כאן פירוש אחר, וצ”ע. לִשְׁאָר בִּנְיְנֵי הַצָּפוֹן, וְכֵן ב' אַמּוֹת בִּשְׁאָר בִּנְיְנֵי הַדָּרוֹם לְמַלֹּאת שִׁבְעִים אַמָּה כִּדְבַר ה'. וּלְפִי שֶׁמַּה שֶּׁגָּרַע מֵאוֹתוֹ שֶׁבַּמַּעֲרָב הוֹסִיף רַשִׁ"י ז"ל בִּיסוֹד קִיר שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּסָמוּךְ. כְּמוֹ כֵן נַשְׁוֶה גַּם כֵּן מִדּוֹתֵינוּ לְהוֹסִיף אַמָּה בִּיסוֹד כֹּתֶל תָּא^יטדברי רבינו. כאן צריכין ביאור. דבשלמא בכותל המסבה אפשר לומר דהאמה הנוספת ביסודו למטה לחוץ, נחשבת במדת השבעים אמה, שהרי הוא נוסף על שטח רוחב הבית וכתליו. אבל איך אפשר לומר שהאמה הנוספת ביסוד כותל התא אל תחת המסבה ובית הורדת המים משלימה השבעים, הרי היא נבלעת תחת שלש האמות שלה? ומצאתי במצודת דוד (מא, יב בד”ה פאת) וז”ל: והא לך החשבון רוחב הבית כ’ ושני הכתלים י”ב צלע מזה וצלע מזה, כ”א ד’ כתליהם, י”ב במקום היסודות, מסיבה מזה ומסיבה מזה כ”א ג’ להלן מיסוד כותל הצלע, כתליהם י”ב במקום היסודות, הרי ע’ אמה, עכ”ל. נראה שמפרש, שבאמת למעלה היה רוחב המסיבה אמה נוספת אלא שאינה נחשבת במסיבה, אלא השלש שיש בחלל למטה ביסודו. ועדיין צ”ע., וְאַמָּה בִּיסוֹד כֹּתֶל הַמְּסִבָּה, לַצָּפוֹן וְכֵן לַדָּרוֹם.

The difference between the width of the side-chambers in Yechezkel’s vision and that of the cells in the Second Beis HaMikdash on the northern and southern sides, was 2 cubits, as the mishnah states: “The cell, six” (for, as mentioned above, the cells in Yechezkel’s vision were only 4 cubits wide). Therefore, these 2 cubits must be added to the other elements of the structure on the northern and southern sides, to produce the width of 70 cubits mentioned in Yechezkel’s prophecy. As will be explained shortly, Rashi compensated for the reduction on the western side by adding to the width of the foundation of its wall. We will follow the same approach and add one cubit to the foundation of the wall of the cell and one cubit to the foundation of the wall of the winding stairwell on the northern and southern sides.³⁵There is no difficulty in adding a cubit to the foundation of the winding stairwell and to the wall of the chamber for water to descend, because they are outer walls and the foundation can protrude beyond the building’s walls. It is, however, difficult to understand how the foundation of the wall of the cell can be expanded without disturbing the layout of the entire structure.

אַף עַל פִּי שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁקִּיר הַמְּסִבָּה רַק חָמֵשׁ וּכְדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין (שם) שֶׁכֵּן כְּתִיב (יחזקאל מא, יב) "וְקִיר הַבִּנְיָן חָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב סָבִיב סָבִיב", יֹאמַר שֶׁכֹּתֶל הַחִיצוֹן שֶׁל הַבִּנְיָן שֶׁהוּא כֹּתֶל הַמְּסִבָּה, הוּא חָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב סָבִיב סָבִיב לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם. לְפִי שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ מִקִּיר שֶׁל הַבִּנְיָן שֶׁאֶל הַמַּעֲרָב שֶׁהוּא גַּם כֵּן חָמֵשׁ כַּכָּתוּב (יחזקאל מא, ט) "רֹחַב הַקִּיר אֲשֶׁר לַצֵּלָע אֶל הַחוּץ חָמֵשׁ אַמּוֹת", הַיְנוּ בְּבִנְיָנוֹ לְמַעְלָה עַל הַיְסוֹד.

True, the implication of the verse is that the wall of the winding stairwell will be only 5 cubits wide, as the mishnah states, for it is written:³⁶Yechez­kel 41:12. “The wall of the building was five cubits wide all around.” The implication is that the outer wall of the building, i.e. the wall of the winding stairwell, will be 5 cubits wide “all around,” i.e., on the north and the south. The rationale is that the wall of the winding stairwell is a continuation of the outer wall of the building on the western side, which was also 5 cubits wide, as it is written:³⁷Ibid.:9. “The width of the outer wall of the side-chamber was five cubits.” Nevertheless, the verse can be interpreted as referring to the portion above the foundation. The foundation, by contrast, was 6 cubits wide.

אֲבָל יְסוֹדוֹ הוּא שֵׁשׁ, כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ הַקִּיר שֶׁל מַעֲרָב מְפֹרָשׁ בּוֹ שֶׁיְּסוֹדוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, ח) "מוּסְדוֹת הַצְּלָעוֹת מְלוֹ הַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמּוֹת". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁעַל יְסוֹד מְחִיצַת הַצֵּלָע שֶׁאֶל הַחוּץ נֶאֱמַר, כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ג, גַּם יִתְבָּאֵר לְקַמָּן בְּפֵרוּשֵׁנוּ לַפָּסוּק (יחזקאל מא, יב) "וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה" וְגוֹ' שֶׁהַיְסוֹד שֶׁלּוֹ נֶחְשָׁב לְמִנְיַן אֹרֶךְ הַבַּיִת.

Similarly, with regard to the western wall, the narrative explicitly states that the foundation was 6 cubits wide, as it is written:³⁸Ibid.:8. “The foundations of the side-chambers were a full measuring rod wide, a space of six cubits.” Rashi explains that this verse is referring to the foundation of the outer wall of the side-chambers, as explained in sec. 63. It is also explained later in this section that the phrase, “Its length was ninety cubits,” includes the 6 cubits of the foundation as part of the length of the House.

וּכְמוֹ כֵן נֹאמַר שֶׁזֶּה הַקִּיר שֶׁל צָפוֹן וְדָרוֹם הַנִּמְשָׁךְ מִזֶּה הַקִּיר, הָיָה גַּם כֵּן בִּיסוֹדוֹ שֵׁשׁ, וְשֶׁהַיְסוֹד נֶחְשָׁב מִן הַמִּנְיָן שֶׁל שִׁבְעִים רֹחַב. וְאַף לְשׁוֹן הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ כֵּן שֶׁהֲרֵי אָמַר מוּסְדוֹת הַצְּלָעוֹת, וְאִי אַשֶּׁל מַעֲרָב לְחוּד קָאֵי, מוּסָד הַצֵּלָע הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר.

Similarly, it can be said that the foundation of the northern and southern walls – which extended from this wall –was 6 cubits wide, and was included in the width of 70 cubits. Indeed, this is indicated by the wording of the narrative, which refers to “the foundations of the side-chambers.” Were that phrase only to be referring to the foundation of the western side-chamber, the verse would have used the singular “side-chamber” instead of the plural “side-chambers.”

וְנִרְאֶה עוֹד דְּאַף מִשּׁוּם כֹּתֶל מְסִבָּה^כהכוונה לכל הכותל החיצון שנקרא בצפונו כותל המסיבה ובדרומו כותל הורדת המים, והוא כותל אחד לשלשת הצדדים ונקרא קיר הבנין. לְחוּד נָמֵי הֲוָה סַגִּי לֵיהּ לִקְרָא לוֹמַר מוּסַד הַצֵּלָע, שֶׁהֲרֵי בַּמְּחִיצָה הַחִיצוֹנָה קָאֵי, וּכְבָר חָשַׁב הַכָּתוּב הַקִּיר הַחִיצוֹן לְמַעֲרָב וְצָפוֹן וְדָרוֹם לְאֶחָד בְּאָמְרוֹ (יחזקאל מא, יב) "וְקִיר הַבִּנְיָן... סָבִיב סָבִיב". אֶלָּא דְּמִשּׁוּם הָכִי אָמַר מוּסְדוֹת הַצְּלָעוֹת לְרַבּוֹת כֹּתֶל הַתָּא שֶׁיְּסוֹדָהּ גַּם כֵּן מְלוֹ הַקָּנֶה, הֲרֵי לָנוּ רְאָיָה מוּכַחַת כִּדְבָרֵינוּ לְהוֹסִיף בִּיסוֹד כֹּתֶל הַמְּסִבָּה וּבִיסוֹד כֹּתֶל תָּא, מַה שֶּׁנִּגְרָע מֵהַתָּא עַצְמוֹ, וְשֶׁהֵם מֵהַמִּנְיָן שֶׁל ע' אַמָּה רֹחַב, כְּמוֹ שֶׁהַיְסוֹד שֶׁאֶל מְחִיצַת הַצֵּלָע שֶׁלַּמַּעֲרָב הוּא מִמִּנְיַן מֵאָה אֹרֶךְ כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.

Moreover, it appears that using a singular form in that verse would have been appropriate even if it was referring not only to the western wall, but to the entire outer wall, i.e., the wall of the winding stairwell on the north and the corresponding wall on the south, in addition to the western wall. Indeed, the narrative already referred to the entire outer wall – including the western, northern, and southern walls – in the singular in the phrase, “the wall of the building was five cubits wide all around.” Therefore, it can be said that the phrase, “the foundations of the side-chambers,” is written in plural because it includes the foundation of the wall of the cell which was also “a full measuring rod wide.” Thus, we have clear support for our thesis that the cubits that will be reduced from the width of the cell will be added to the width of the foundation of the wall of the winding stairwell and to the foundation of the cell. Just like the width of the foundation of the outer, western wall of the cell is counted in the reckoning of the 100 cubits of the length of the Beis HaMikdash, so too, the width of these two foundations mentioned above are included in the reckoning of the 70 cubits of the width of the Beis HaMikdash.

"וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה, וּמָדַד אֶת הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה" (יחזקאל מא, יב-יג). עָשָׂה הַכָּתוּב שְׁנֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת מֵהָאֹרֶךְ.

“Its length was 90 cubits. He measured the House as 100 cubits in length.”³⁹Ibid.:12-13. Although the narrative mentions two different measures of length, they are not contradictory. As Rashi states in his commentary to the verse, the measure of 100 cubits refers to the entire building, as detailed by the mishnah in Tractate Middos:⁴⁰Middos 4:7.

הָאֶחָד ק' אַמָּה, הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמִדּוֹת (פ"ד מ"ז) מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה אַמָּה, כֹּתֶל אוּלָם ה' וְרָחְבּוֹ י"א, כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְאָרְכּוֹ אַרְבָּעִים, וְאַמָּה טְרַקְסִין, וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קָדְשֵׁי קָּדָשִׁים, וְכֹתֶל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ. וְאַף לְמַעְלָה בָּעִנְיָן כָּךְ מְפֹרֶשֶׁת מִדַּת כֻּלָּם, חוּץ מֵאַמָּה טְרַקְסִין שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּעִנְיָן זֶה. וּבֵאַרְנוּהוּ בְּסִימַן נ"ח שֶׁהֵן שְׁתַּיִם אַמּוֹת בְּבַיִת זֶה, וּכְנֶגְדָּן הוּא מְמַעֵט אֶת רֹחַב הַתָּא אַמָּה: שֶׁהַתָּא שֶׁבַּמִּשְׁנָה רָחְבּוֹ שֵׁשׁ וְכָתְלוֹ חָמֵשׁ, וְכָאן רָחְבּוֹ אַרְבַּע וְכָתְלוֹ שֵׁשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, ח) "וּמוּסְדוֹת הַצְּלָעוֹת מְלוֹ הַקָּנֶה" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימַן ס"ג, וְהַיְסוֹד שֶׁלּוֹ נֶחְשָׁב מֵהַמִּנְיָן. אֵלּוּ הֵן דִּבְרֵי רַשִׁ"י ז"ל.

It was 100 cubits from the east to the west: The wall of the Ulam was 5 cubits, [the Ulam was] 11 cubits wide. The wall of the Sanctuary was six, its length 40. There was the amah traksin (one cubit), the chamber of the Holy of Holies was 20 cubits, a wall - six, the cell - six, and the wall of the cell - five.

וְהַחֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנִי תִּשְׁעִים אַמָּה, וְהוּא נִמְדָּד רַק עַד בֵּית הַחֲלִפוֹת, שֶׁהוּא י' אַמּוֹת עוֹד לְהַמִּזְרָח, שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם ק' אַמָּה וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּבִנְיַן בֵּית הַחֲלִפוֹת בְּסִימַן נ'.

Rashi continues: “Above [i.e., in the narrative in Yechezkel], all of these measures are explicitly stated with the exception of the amah traksin.” As we explained in sec. 58, in the Future Beis HaMikdash, the amah traksin will be replaced by a wall that will be 2 cubits thick. Compensation for the additional cubit will be made by reducing the width of the cell by one cubit. This can be derived from the mishnah, which states that the cell will be 6 cubits wide and its wall - 5, while in the Future Beis HaMikdash, the side-chamber will be 4 cubits wide and its wall - 6, as reflected by the verse, “The foundations of the side-chambers were a full measuring rod wide,” as explained in sec. 63. The width of the foundation is included in the calculation.

וּלְפִי שֶׁאֵלּוּ צ' אֹרֶךְ הֵם בְּרֹחַב ע', וְהָעֲשָֹרָה שֶׁל בֵּית הַחֲלִפוֹת הַנּוֹתָרִים הֵם בְּרֹחַב ק', לְפִיכָךְ חִלְּקָם הַכָּתוּב. וְזֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ (מדות ד' ז') הֵיכָל צַר מִלְּאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו, וְדִבַּרְנוּ בָּזֶה דֵּי הַצֹּרֶךְ בְּסִמָּן נ'.

The reckoning of 90 cubits only includes the space until Beis HaChalifos – the Chamber of the Knives – which was to the east, and encompassed 10 cubits. In total, the span was 100 cubits, as explained in sec. 50. The verse mentions the two separately, because they were of different width. The main edifice of the Beis HaMikdash (which was 90 cubits long) was only 70 cubits wide. Beis HaChalifos, which was 10 cubits long,⁴¹We have assumed that the term וְהָעֲזרָה is a printing error and the intent is העשרה, “the ten.” was 100 cubits wide. This is also the intent of the mishnah’s statement that “the Sanctuary was narrow at its rear and broad in its front.” This was discussed sufficiently in sec. 50.

בְּאֹרֶךְ הַתִּשְׁעִים אַמָּה, הֶחָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁבְּסוֹפָן הַסְּמוּכִין לְבֵית הַחֲלִפוֹת פְּנוּיִין, וְרֶוַח בֵּין הַתָּאִים וּבֵין בֵּית הַחֲלִפוֹת לִהְיוֹת הַתָּאִים פְּתוּחִים לְשָׁם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (יחזקאל מא, ט) "וַאֲשֶׁר מֻנָּח בֵּית צְלָעוֹת אֲשֶׁר לַבָּיִת" וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: וַאֲתַר שָׁבִיק. כְּלוֹמַר, מָקוֹם פָּנוּי מִבְּלִי בִּנְיָן נֶגֶד אֲוִיר רֹחַב הַצְּלָעוֹת בְּקֶרֶן זָוִיּוֹת, כְּדִכְתִיב (יחזקאל מא, יא) "וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י (יחזקאל מא, ט): סָבִיב סָבִיב שֶׁכָּתוּב בַּמָּקוֹם הַמֻּנָּח אֵינוֹ בְּד' פִּנּוֹת כְּמַשְׁמָעוֹ, אֶלָּא כְּלוֹמַר מִכָּאן וּמִכָּאן דָּרוֹם וְצָפוֹן, זָוִית דְּרוֹמִית מִזְרָחִית וְזָוִית צְפוֹנִית מִזְרָחִית.

In the edifice that was 90 cubits long, the 5 cubits at the end closest to Beis HaChalifos were left empty. There was space between the side-chambers and Beis HaChalifos, to which the cells opened. This space is alluded to by the phrase,⁴²Yechezkel 41:9. “[There was] an [open space] that was munach [before] the structure of the side-chambers of the House.” Targum Yonason also speaks of, “space that was left,” i.e., space that was without a structure, which was the same width as the side-chambers, which was left in the corners of the edifice. Thus, it is written:⁴³Ibid.:11. “The width of the place left open (munach) was five cubits all around.” Rashi⁴⁴Rashi, Yechezkel 41:9. explains that, “the phrase ‘all around’ stated with regard to the munach should not be interpreted according to its simple meaning, at all four corners. Instead, it means ‘at either side,’ on the south and on the north, i.e., at the southeast corner and at the northeast corner.”

וְכֵן כָּתַב עוֹד (רש"י שם) בְּפָסוּק וַאֲשֶׁר מֻנָּח, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: וּמָקוֹם פָּנוּי הָיָה מֻנָּח בְּמִקְצֹעוֹת הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם שֶׁאֵצֶל הַמִּזְרָח, שֶׁאֵין הַתָּאִים מַקִּיפִין אֶת כָּל הַבַּיִת. וּלְאוֹתוֹ מָקוֹם פָּנוּי הָיוּ פִּתְחֵי הַתָּאִים שֶׁבְּמִקְצוֹעוֹת מִזְרָחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן (יחזקאל מא, יא) "וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם". כִּי לֹא הָיוּ לָהֶם פְּתָחִים לַתָּאִים לֹא לְצַד הֶחָצֵר וְלֹא לְצַד הַהֵיכָל, אֶלָּא לְאוֹתָן שֶׁבְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּבְמִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיָה הַפֶּתַח בַּכֹּתֶל. רָחְבּוֹ פָּתוּחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם הַמֻּנָּח, וּבְאוֹתוֹ פֶּתַח נִכְנָסִין לוֹ, וּמִמֶּנּוּ לַתָּא הַשֵּׁנִי, וּמִן הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁלִישִׁי וְכֵן סָבִיב. שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (פ"ד מ"ג) שְׁלֹשָׁה פְּתָחִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְאַף יוֹנָתָן תִּרְגֵּם כֵּן "וַאֲשֶׁר מֻנָּח" - וַאֲתַר שָׁבִיק, עַד כָּאן לְשׁוֹן רַשִׁ"י ז"ל.

Rashi also writes regarding the phrase, “an [open space] that was left”: There was an open space left at the southeast corner and at the northeast corner, for the side-chambers would not surround the entire House. The entrances to the side-chambers were in those empty spaces in the eastern corner, as it is written: “The entrance to the side-chamber was from the munach. There was one entrance on the north and one on the south.” For the side-chambers did not have entrances to either the Courtyard or to the Sanctuary. Only those in the northeast and southeast corner had an entrance in the wall. They opened up to this empty space and [the kohanim] would enter this side-chamber through this entrance. From this side-chamber, they would enter the second one, and the third, surrounding [the Sanctuary]. Thus, the mishnah teaches in Tractate Middos: “Each of the cells had three openings: one to the cell on the right, one to the cell on the left, and one to the cell above it. Similarly, the Targum Yonason renders the words וַאֲשֶׁר מֻנָּח, “a place was left.”

וְכֵן דִּבְרֵי הר"ר שְׁמַעְיָה תַּלְמִידוֹ ז"ל, שֶׁבְּפֶרֶק ד' דְּמִדּוֹת (מ"ב) כָּתַב: וְאַף בְּבִנְיַן יְחֶזְקֵאל ה' אַמּוֹת מֻנָּח לִפְנֵי הַתָּא הָאַחֲרוֹן, מְכֻוָּן חֲלָלוֹ כְּנֶגֶד עֹבִי כָּתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן כוּ'. וּבְסָמוּךְ נַעְתִּיק דְּבָרָיו^כאעיין מה שביאר רבינו ענין זה לקמן באריכות. בְּאֹרֶך בְּעֵזֶר ה' יִתְבָּרַךְ.

Similarly, Rabbeinu Shemayah, Rashi’s student, writes in his commentary to Tractate Middos:⁴⁶Middos 4:3. “Also in the building described by Yechezkel, there were 5 cubits left open before the final cell whose space was positioned opposite the thickness of the wall of the Sanctuary, according to the reckoning.” With God’s help, his words will be cited below at length.

וּמַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י ז"ל (יחזקאל מא, ט) שֶׁלֹּא הָיוּ פְּתוּחִין לַהֵיכָל, לָאו לְמֵימְרָא שֶׁאֵין שׁוּם אֶחָד מֵהֶם פָּתוּחַ לַהֵיכָל. אֶלָּא, שֶׁלֹּא הָיָה הַפֶּתַח שֶׁהָיָה לַתָּא אֶל הַהֵיכָל מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַטַּעַם לְקַמָּן (ד"ה יהיה). וּלְפִיכָךְ הָיָה צֹרֶךְ לַפֶּתַח אֶל הַמֻּנָּח לְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ פֶּתַח הַכְּנִיסָה וְהַיְּצִיאָה.

Rashi’s statement cited above – that the side-chambers did not open up to the Sanctuary – should not be understood as meaning that none of the side-chambers opened up to the Sanctuary. Rather, Rashi’s intent appears to be that the opening of the side-chamber to the Sanctuary was not used to enter and exit the side-chambers, for the reason to be explained below. Therefore, it was necessary that there be an entrance to the munach that could be used to enter and exit the side-chambers.

וּמַה שֶּׁמַּכְרִיחֵנִי לְפָרֵשׁ כָּךְ, הוּא הָא דִּתְנַן (פ"ד מ"ג) וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים, אֶחָד לְהַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו, וְאֶחָד לַמְּסִבָּה, וְאֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ, וְאֶחָד לַהֵיכָל. וְכָתַב הָרַמְבָּ"ם בְּהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה (פ"ד הי"א) וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית בַּתָּא שֶׁבַּדְּיוֹטָא הָאֶמְצָעִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו, וְאֶחָד לַמְּסִבָּה, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ, וְאֶחָד לַהֵיכָל, עכ"ל.

What compelled me to such an interpretation is that the mishnah states:⁴⁵See Rabbeinu Shemayah's commentary on Middos 4:2. “[The cell] in the northeast corner had five openings: one to the cell on its right, one to the cell above it, one to the winding stairwell, one towards the wicket,⁴⁷See sec. 52 above. and one to the Sanctuary.” Rambam in his Hilchos Beis HaBechirah, explains:⁴⁸Hilchos Beis HaBechirah 4:11. “The cell⁴⁹As mentioned previously, Rambam interprets the five cells, not as being positioned from the east to the west, but from the north to the south, each one parallel to the entire length of the Sanctuary. in the northeast corner on the second level⁵⁰As mentioned previously in this section, there were three levels of cells. had five entrances: one to the cell on its right,⁵¹Rambam uses the expressions right and left assuming one is facing the Holy of Holies, i.e., north and south respectively. one to the cell above it, one to the winding stairwell, one towards the cell with the wicket, and one to the Sanctuary.”

דְּבָרָיו מְבֹאָרִין עִם מַה שֶּׁכָּתַב בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (שם), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהַתָּא הַזֶּה הָיָה בְּשׁוּרָה אֶמְצָעִית מֵהַתָּאִים וְהוּא שֶׁעַל גַּבֵּי הַמְּסִבָּה, עַד כָּאן. וְאִם כֵּן יֵשׁ לוֹ ה' פְּתָחִים: הָאֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, שֶׁהוּא כֹּתֶל הַמְּסִבָּה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָלָל הַנִּקְרָא תָּא. וְאֶחָד אֶל הַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו, שֶׁהֲרֵי זֶה הוּא בַּדְּיוֹטָא הָאֶמְצָעִית, וְיֵשׁ עוֹד דְּיוֹטָא שְׁלִישִׁית עָלֶיהָ. וְאֶחָד לַמְּסִבָּה שֶׁתַּחְתָּהּ, שֶׁמִּשָּׁם עוֹלִין אֵלָיו. וְאֶחָד לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (שם): רְצוֹנוֹ לוֹמַר, לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לַהֵיכָל, וְזֶהוּ הַפֶּתַח שֶׁהָיָה בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל תָּא שֶׁהָיָה לוֹ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים, עכ"ל.

Rambam’s intent can be understood based on his commentary to the above mishnah: “This cell was on the middle level of the cells. It was above the winding stairwell.” Thus, it had five openings: a) one to the cell on its right, which was the wall of the winding stairwell⁵²As mentioned previously, in his commentary to this mishnah, Rambam understands the term “the wall of the winding stairwell” as being the name of one of the cells. which had empty space in its midst that was called a cell, b) one to the cell above it, because it was on the second level and there was a third level above it, c) one to the winding stairwell below it that enabled one to ascend to it, and d) one to the cell that has the wicket entrance.⁵³Tosafos Yom Tov will explain the fifth opening to the cell below. With regard to the latter opening, in his commentary to the above mishnah, Rambam writes: “The intent is [to refer] to the cell within which was located the northern wicket through which one would enter the Sanctuary. This is the opening that existed on the northern side of the cell that had five openings.”

הֻקְשָׁה לוֹ, כִּי הַפִּשְׁפָּשׁ הוּא סָמוּךְ לַהֵיכָל וְהַיְנוּ בְּכֹתֶל הֵיכָל, וְהֵיאַךְ יִהְיֶה מַה שֶּׁעַל הַמְּסִבָּה פָּתוּחַ לַפִּשְׁפָּשׁ, וַהֲרֵי בֵּינוֹ לַפִּשְׁפָּשׁ עוֹד שְׁתֵּי הַרְחָקוֹת, כֹּתֶל תָּא וְהַתָּא. וּלְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר וְאֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ לָאו לַפִּשְׁפָּשׁ מַמָּשׁ קָאָמַר, אֶלָּא לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ, כְּלוֹמַר שֶׁאֶצְלוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ, וְהַיְנוּ לְהַתָּא הַמְּיֻחָד בְּשֵׁם תָּא. וְנִרְאֶה לִי שֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל תָּא, שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר בִּדְרוֹמוֹ.^כבעיין בתרגומו של הרב קפאח למשנה זו.

To explain Rambam’s words: Rambam confronted a conceptual difficulty because the wicket entrance was near the Sanctuary, i.e., in the wall of the Sanctuary itself. According to Rambam, who understands the cells as being positioned from north to south, a question arises: How is it possible that the cell above the winding stairwell will have an opening to the wicket entrance? There are two other cells – named “the cell” and “the wall of the cell” – between this cell and the wicket entrance. Therefore, Rambam explains that the mishnah’s words, “one to the wicket entrance,” do not mean to the wicket entrance itself, but to the cell that was next to the wicket entrance, i.e., to the cell that was named “the cell.” It appears to me that the words, “in the northern side of the cell,” in Rambam’s commentary are an error, and the text should read, “to the southern side.”⁵⁴Indeed, Rav Kapach’s translation of Rambam’s Commentary to the Mishnah states: “to the cell on the left,” which, when facing the Holy of Holies, refers to the south.

וְהַפֶּתַח הַחֲמִישִׁי אֶל הַהֵיכָל, הַיְנוּ שֶׁמִּן הַפִּשְׁפָּשׁ אֶל הַהֵיכָל. אֶלָּא שֶׁלְּפִי שֶׁאֵלּוּ הַפְּתָחִים - רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶל הַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ וּמֵהַפִּשְׁפָּשׁ אֶל הַהֵיכָל, הֵם פְּתוּחִים זֶה מוּל זֶה - לְפִיכָךְ יִתְיַחֲסוּ גַּם כֵּן אֶל זֶה הַתָּא שֶׁעַל גַּבֵּי הַמְּסִבָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין בְּעַצְמוֹ פֶּתַח אֶל הַפִּשְׁפָּשׁ, כָּל שֶׁכֵּן אֶל הַהֵיכָל, כִּי אִם עַל יְדֵי הַהַרְחָקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם. כֵּן נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דְּבָרָיו ז"ל, וְאִם לֹא אֵפוֹא, מִי יִתֵּן וְאֵדָעֵהוּ עַל פִּי דַּרְכּוֹ ז"ל.

The mishnah’s statement that the fifth opening was “to the Sanctuary” does not mean to the Sanctuary itself, but rather “to the wicket that led to the Sanctuary,” for these openings were positioned facing each other. Hence, this opening was also referred to as an opening of the cell over the winding stairwell, even though in truth this cell did not have an opening to the wicket, and certainly not to the Sanctuary, but rather to the open spaces, i.e., the cells, between the wicket and the Sanctuary. This is the explanation of Rambam’s words. If they are not, I pray that I be able to understand their interpretation.

אָמְנָם בַּמִּשְׁנָה עַצְמָהּ (פ"ד מ"ג) נִרְאֶה בְּעֵינַי לְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ אַחֵר. וְהוּא שֶׁבַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה, בַּתָּא הַמְּיֻחָד בְּשֵׁם תָּא, הוּא אוֹמֵר שֶׁהָיָה לוֹ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים. וְאָמַר בְּקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, לְאַפּוֹקֵי שֶׁבַּדְרוֹמִית, שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ לָא קָא מִדְכָּר פִּתְחֵי הַפִּשְׁפָּשׁ וְהַהֵיכָל שֶׁלְּשָׁם. וְזֶה הַטַּעַם הוּא נָכוֹן גַּם לְפֵרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם ז"ל. וְאָמַר (שָׁם) אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, הוּא הַתָּא שֶׁבְּכֹתֶל תָּא זֶה. וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְאֶחָד לַמְּסִבָּה, דֶּרֶךְ כָּתְלוֹ. וְאֶחָד לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ, הוּא הַתָּא שֶׁבְּכֹתֶל הֵיכָל. וְאֶחָד לַהֵיכָל עַצְמוֹ, דֶּרֶךְ הַפִּשְׁפָּשׁ הַזֶּה.

Nevertheless, it appears to me that the mishnah should be interpreted differently. The mishnah is referring to the lowest level of cells and the cell referred to as “the cell.” The cell referred to as “the cell” had five openings. The mishnah mentions the northeast corner, i.e., in contrast to the southeast corner, for regarding the wicket on the southeast, it is written:⁵⁵Yechezkel 44:2. “This gate shall be closed. It will not be opened.” Hence, it is not appropriate to mention the opening to the wicket and the opening to the Sanctuary from that side. This interpretation also fits according to Rambam. The statement in the mishnah can thus be interpreted: “one to the cell on the right,” i.e., to the cell in the wall of this cell, “one to the cell above it, one to the winding stairwell,” i.e., via its wall, “one to the cell that has the wicket,” i.e., to the cell in the wall of the Sanctuary, “and one to the Sanctuary,” i.e., via this wicket.

וּלְפִי שֶׁשְּׁתֵּי הַתָּאִים, רָצָה לוֹמַר שֶׁבְּכֹתֶל תָּא וְשֶׁבְּכֹתֶל הֵיכָל, הִנֵּה הִנָּם עִם הֱיוֹתָם חֲלוּלִים חֲלוּלִים וְשִׁמּוּשׁ תָּאִים יִשְׁתַּמְּשׁוּ, עִם כָּל זֹאת בְּשֵׁם כֹּתֶל יִכּוֹנוּ וְיִקָּרְאוּ. וְלֲכּוֹתֶל נַעֲשׂוּ וְלֹא בִּפְנֵי עַצְמָם, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֻצְרַךְ לַכֹּתֶל עָשׂוּ הַכֹּתֶל חֲלוּלָה אַגַּב. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיֵּשׁ פֶּתַח פָּתוּחַ מֵהַתָּא הַמְּיֻחָד בְּשֵׁם תָּא עַד הַהֵיכָל אוֹ עַד הַמְּסִבָּה דֶּרֶךְ אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּתָלִים, מִן הָרָאוּי לְיַחֵס אוֹתָן הַפְּתָחִים אֶל הַתָּא הַמְּיֻחָד בְּשֵׁם תָּא. אַחֲרֵי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַכְּתָלִים הֵם חֲלוּלִים וְנִקְרָאִים בְּשֵׁם תָּאִים, עִם כָּל זֶה הֵם נִקְרָאִים כֹּתֶל תָּא וְכֹתֶל הֵיכַל כִּדְפָרִישִׁית.

This interpretation is based on the concept that these two cells – the wall of the cell and the wall of the Sanctuary – are called “walls,” although they are empty spaces. These cells are called “walls” because they were not constructed for their own sake, i.e., because there was a need for cells. Instead, there was a need for walls and, by the way, as it were, the wall was made hollow and, as a result, a cell was made. Accordingly, if there is an entrance that opens from the cell that is unique in that it is called “the cell”⁵⁶I.e., it was given that name because it was made to serve this purpose. to the Sanctuary or to the winding stairwell, the entrance is identified with the cell called “the cell,” even though it passes through these hollow walls. True, these walls were hollow and are called cells. Nevertheless, they are identified with the walls, as evidenced by their names, “the wall of the cell,” and, “the wall of the Sanctuary,” as explained.

וּלְכָךְ לֹא זָכַר הַתַּנָּא שֶׁהָיָה לוֹ לְזֶה הַתָּא פֶּתַח אֶל הֶחָלָל שֶׁבְּכֹתֶל מְסִבָּה, לְפִי שֶׁהַמְּסִבָּה הוּא חֶדֶר מְיֻחָד. וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה שֶׁהַפֶּתַח שֶׁבַּמְּסִבָּה אֶל חֲלַל כָּתְלָהּ יִהְיֶה פָּתוּחַ מוּל אוֹתוֹ הַפֶּתַח שֶׁמִּן הַתָּא אֵלֶיהָ, עִם כָּל זֶה לֹא נְיַחֵס זֶה הַפֶּתַח אֶל הַתָּא, וְשֶׁנֹּאמַר שֶׁהָיָה לוֹ פֶּתַח שִׁשִּׁי, וְהַיְנוּ אֶל כֹּתֶל הַמְּסִבָּה, שֶׁזֶּה אֵינוֹ. שֶׁזֶּה הַפֶּתַח מִן הַמְּסִבָּה הִיא וְאֵלֶיהָ תְּיֻחַס, אַחֲרֵי שֶׁהַמְּסִבָּה הִיא חֶדֶר מְיֻחָד בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אֲבָל זָכַר הַפֶּתַח שֶׁמִּמֶּנָּה אֶל הַמְּסִבָּה שֶׁבְּצִדָּהּ וְאֶל הַהֵיכָל, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חֲלַל הַכֹּתֶל שֶׁל תָּא וְשֶׁל כֹּתֶל הַהֵיכָל בֵּינֵיהֶם, לְפִי שֶׁשְּׁתֵּי הַחֲלָלִים שֶׁבְּאֵלּוּ הַכְּתָלִים לֹא נִקְרָאוּ בְּשֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָם, וּלְפִיכָךְ יֻחֲסוּ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי פְּתָחִים אֶל הַתָּא הַמְּיֻחָד בְּשֵׁם תָּא. וְכֵן נָמֵי קָחַשֵּׁיב הַתַּנָּא הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶל שְׁתֵּי הַחֲלָלִים שֶׁל הַכְּתָלִים הַנִּזְכָּרִים, אַחֲרֵי שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת כָּךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ שָׁם חָלָל, וּמֻשְׁאָל אֵלָיו שֵׁם תָּא. וְהֵם פְּתוּחִים מַמָּשׁ אֶל הַתָּא הַזֶּה הַמְּיֻחָד שֶׁשֵּׁם תָּא, כָּךְ נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַמִּשְׁנָה.

For this reason, the mishnah does not mention that this cell had an opening to the empty space in the wall of the winding stairwell. The winding stairwell is a unique and significant entity.⁵⁷In contrast to the cells named “the wall of….” Even if the opening from the winding stairwell to the hollow in its wall⁵⁸I.e., the fifth cell was called “the wall of the winding stairwell.” In this instance as well, the empty space was not a significant entity; what was important was the wall. was positioned opposite the opening leading from “the cell” to the winding stairwell, the opening from the winding stairwell to the cell in its wall would not be identified with “the cell” – i.e., the sixth opening to “the wall of the winding stairwell” would not be mentioned – because the opening is from the winding stairwell and is identified with the winding stairwell (since the winding stairwell is a significant entity). The mishnah does, however, discuss openings from “the cell” to the winding stairwell that is on its side, and to the Sanctuary, even though there are two spaces – “the wall of the cell” and “the wall of the Sanctuary” between “the cell” and the Sanctuary. The rationale is that these two empty spaces were not given an independent name. Therefore, the two openings mentioned above were not identified with them but with the cell given the name “the cell.” The mishnah did, nevertheless, count the openings from “the cell” to the empty spaces between the walls because these cavities are referred to as a cell, and there are openings from them to “the cell.” This appears to be how the mishnah should be understood.

וּלְפֵרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם צָרִיךְ תַּלְמוּד מַה טַעַם נְיַחֵס הַפְּתָחִים אֶל הַתָּא הַהוּא לְפֵרוּשׁוֹ, שֶׁאֵין הַטַּעַם הַנִּזְכָּר בְּפֵרוּשֵׁנוּ עוֹלֶה לְפֵרוּשׁוֹ. וְעוֹד לָמָּה לָא קָחָשִׁיב נַמִּי הַפֶּתַח שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶל כֹּתֶל תָּא, רוֹצֶה לוֹמַר אֶל הֶחָלָל שֶׁבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב הַפֶּתַח שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶל הֶחָלָל שֶׁבְּכֹתֶל מְסִבָּה, שֶׁהֲרֵי זֶהוּ הָאֶחָד לַתָּא שֶׁאֶל הַיָּמִין. וְאִם נֹאמַר דְּתָא שֶׁעַל הַיָּמִין הַיְנוּ הַתָּא שֶׁבְּכֹתֶל תָּא, וְנִקְרָא יָמִין לְפִי שֶׁהוּא בִּדְרוֹם הַתָּא הַהוּא, אִם כֵּן קַשְׁיָא אִיפְּכָא לָמָּה לֹא קָחַשֵּׁיב נַמִּי אוֹתוֹ פֶּתַח שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶל כֹּתֶל מְסִבָּה? וְאֶפְשָׁר לִדְחֹק וּלְתָרֵץ דְּדַוְקָא הַךְ פֶּתַח שֶׁל כֹּתֶל תָּא קָחַשֵּׁיב, לְפִי שֶׁרוֹצֶה לַחְשֹׁב הַפְּתָחִים שֶׁמִּמֶּנּוּ עַד הַהֵיכָל. וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי.

According to Rambam’s interpretation, by contrast, an explanation is required as to why these openings are identified with this cell, for the explanation given above cannot be employed according to Rambam’s understanding. Furthermore, it is necessary to understand why Rambam does not count the opening to the “wall of the cell” – i.e., the empty space within the walls – as he counts the opening to “the wall of the winding stairwell,” for it appears that the phrase “the opening to the cell on its right” mentioned by the mishnah refers to the “wall of the cell.” One might posit that the phrase “the cell on its right” means the cell on the left side when facing the Holy of Holies, which can be called on its right because it is south of “the cell.”⁵⁹In general, the south is identified with the right. In that instance, one can ask the opposite: Why isn’t the opening to the wall of the winding stairwell mentioned? A labored explanation can be given that the mishnah cites the opening to the cell called “the wall of the cell” because it focuses on the openings leading to the Sanctuary. Nevertheless, this explanation is not satisfactory in my eyes.

יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, הַדָּבָר מְבֹאָר שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לַהֲלֹךְ דֶּרֶךְ הֵיכָל אֶל הַתָּאִים, אַחֲרֵי שֶׁהֵם פְּתוּחִים אֶל הַהֵיכָל. הוּא הַדָּבָר שֶׁמַּכְרִיחֵנִי לְפָרֵשׁ שֶׁמַּה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י ז"ל שֶׁלֹּא הָיוּ פְּתוּחִין לַהֵיכָל, הַיְנוּ בַּפֶּתַח הַמְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה, לְפִי שֶׁהוּא גְּנַאי גָּדוֹל אִם לֹא יִהְיוּ הוֹלְכִים אֶל הַתָּאִים כִּי אִם דֶּרֶךְ הֵיכַל מֶלֶךְ בָּרוּךְ הוּא, וּכְקַפַּנְדַּרְיָא דָּמֵי. וְעוֹד, דְּהַנִּכְנָס לַהֵיכָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה הוּא לוֹקֶה כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק הַקּוֹמֵץ רַבָּה (מנחות כז:). וְאַף לְהִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁלֹּא בִּגְמַר הָעֲבוֹדָה מְחַיֵּב הַסְּמַ"ג (לא תעשה ש"ג).

Whatever the explanation is, it is obvious that it is possible to go from the Sanctuary to the cells, for the cells have openings to the Sanctuary. What compelled me to interpret Rashi’s statement that they did not open to the Sanctuary as meaning “they did not have an opening used for entering and departing” is that it would be very denigrating if one would not walk to the cells directly, but instead passed through the Sanctuary of the King, blessed be He, using the Sanctuary as a shortcut.⁶⁰See Yevamos 6b. Furthermore, one who enters the Sanctuary while not performing an act of service is deserving of lashes, as stated in Tractate Menachos.⁶¹See Menachos 27b. Entering the Sanctuary while not involved in the service of the Beis HaMikdash violates the prohibition (Vayikra 16:2): “Do not enter into the holy place at all times.” Indeed, Sefer Mitzvos Gadol⁶²See Sefer Mitzvos Gadol, negative commandment 303. states that this applies even when one enters to prostrate himself⁶³This is noteworthy since prostration is an act of homage permitted to the kohanim. at a time other than after completing an act of sacrificial service.

וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם בְּפֵרוּשׁ מִשְׁנָה זוֹ, גַּם פֵּרוּשֵׁנוּ זֶה, אֵינָם עִנְיָן כְּלָל לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בְּמִשְׁנָה זוֹ כְּמוֹ שֶׁיָּבֹא לְקַמָּן. עִם כָּל זֶה אַף רַשִׁ"י ז"ל סְבִירָא לֵיהּ דִּפְתוּחִין לַהֵיכָל, כִּדְתָנָא תוּנָא (פ"ד מ"ג) וְאֶחָד לַהֵיכָל.

Although Rambam’s interpretation of this mishnah – and our interpretation – does not fit with Rashi’s understanding of the mishnah as will be explained, even Rashi would agree that the cells have an opening to the Sanctuary. Indeed, the aforementioned mishnah⁶⁴Middos 4:3. explicitly states: “one to the Sanctuary.”

וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה לָנוּ לְהַאֲרִיךְ בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה כְּלָל, דְּמִפְּשָׁטָא דְּמַתְנִיתִין שָׁמְעִינַן דִּפְתוּחִין לַהֵיכָל, וְאִם כֵּן כְּבָר הָיִינוּ מוֹצְאִים מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ, אֶלָּא שֶׁיָּצָאנוּ לָדוּן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ.

In truth, it was not necessary to elaborate in the explanation of the mishnah at all, for the mishnah clearly states that the cells opened to the Sanctuary, and the point we made would have been stated. Nevertheless, through this discussion, other issues were clarified.

וְאִם הָיָה הַמֻּנָּח הַזֶּה כְּמוֹ כֵן בְּבַיִת שֵׁנִי, לֹא נִזְכָּר בַּמִּשְׁנָה. גַּם הַמְּפָרְשִׁים לֹא כָּתְבוּ מִמֶּנּוּ כְּלוּם, רַק הָר"ש ז"ל (פ"ד מ"ג) נִרְאֶה כְּמִסְתַּפֵּק בּוֹ.

The mishnah does not mention if there was a parallel to the munach, the empty space, in the Second Beis HaMikdash and the commentaries do not discuss this point. Only Rabbeinu Shemayah⁶⁵See his commentary to Middos, loc. cit. raises this question.

"וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה" (יחזקאל מא, יד). כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי שֶׁפְּנֵי הַבַּיִת הֵם הַתָּאִים הַבְּנוּיִם לִפְנֵי הַבַּיִת, וְהַגִּזְרָה הוּא הַבַּיִת עַצְמוֹ, שֶׁבֵּין הַכֹּל, הָרֹחַב לַקָּדִים הוּא מֵאָה אַמָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלַּמַּעֲרָב הוּא רַק שִׁבְעִים, הָיָה לַמִּזְרָח מֵאָה, לְפִי שֶׁהָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו ט"ו אַמָּה מִכָּאן וְט"ו אַמָּה מִכָּאן, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשִׁים נוֹסָף עַל הַשִּׁבְעִים, שֶׁהוּא [סַךְ הַכֹּל] מֵאָה, וְכִדְפֵרַשְׁנוּ בַּאֲרֻכָּה בְּסִימָן נ', תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם, דְּאַפּוּכֵי מַטַּרְתָּא לָמָּה לִי.

“The width of the outer side of the House and the edifice on the east was one hundred cubits.”⁶⁶Yechezkel 41:14. I have already explained that the term, “the outer side of the House” refers to the side-chambers built on the outer side of the main structure of the Beis HaMikdash, and that the term, “the edifice” refers to the main building of the Beis HaMikdash. The total width on the eastern side was 100 cubits. Even though the width of the western side was 70 cubits, the width of the eastern side was 100, because the Ulam, the vestibule, extended an additional 15 cubits on each side. Adding these 30 cubits to the 70 cubits of the main structure produces a total of 100 cubits, as explained at length in sec. 50. Consult that source.

נִמְצֵאתָ לָמֵד מִתּוֹךְ דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁהַשְּׁלֹשִׁים צְלָעוֹת הֵם ט"ו לַצָּפוֹן, בְּנוּיִין בַּסֵּדֶר הַזֶּה: שֶׁכֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהוּא חָלוּל, וּבוֹ תָּא. וְחוֹצֶה לוֹ הַתָּא, רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֹתֶל הַתָּא, יְסוֹדוֹ שֵׁשׁ וּלְמַעְלָה חָמֵשׁ, עִם הֶחָלָל שֶׁבּוֹ, הוּא תָּא שְׁלִישִׁי. וְאֶצְלוֹ חוּצָה לוֹ עוֹד תָּא, רֹחַב שָׁלֹשׁ, וְהוּא נִקְרָא בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה (פ"ד מ"ג ומ"ז) בְּשֵׁם לְוַי שֶׁלּוֹ מְסִבָּה. וְכָתְלָהּ, יְסוֹדוֹ שֵׁשׁ וּלְמַעְלָה חָמֵשׁ, עִם הֶחָלָל שֶׁבּוֹ, הוּא תָּא הֲחַמִישִׁי. וְעַל גַּבָּן עוֹד חֲמִשָּׁה וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶן, הֲרֵי ט"ו לַצָּפוֹן מַחֲזִיקִים עִם יְסוֹדָם כ"ה אַמּוֹת. וּכְנֶגְדָּן לַדָּרוֹם כַּסֵּדֶר הַזֶּה, זוּלַת שֵׁם לְוַי הַמְּסִבָּה, נִשְׁתַּנָּה וְנִקְרָא בַּדָּרוֹם בֵּית הוֹרָדַת הַמַּיִם בְּמַתְנִיתִין (שם), הֲרֵי גַּם כֵּן לַדָּרוֹם כ"ה אַמּוֹת. וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע, רָחְבּוֹ עֶשְׂרִים, הֲרֵי שִׁבְעִים אַמָּה, זוּלַת עֶשֶׂר אַמּוֹת הַמִּזְרָחִיִּים, עוֹדְפִים ט"ו אַמָּה מִכָּאן וְט"ו אַמָּה מִכָּאן, וְהוּא נִקְרָא בֵּית הַחֲלִפוֹת.

Based on these explanations, the 30 side-chambers were divided, with 15 on the north side of the Beis HaMikdash and 15 on the south side of the Beis HaMikdash. The 15 side-chambers on the north side were built as follows: The wall of the Sanctuary measured 6 cubits, and was hollow, containing a cell. On its (northern) side was the cell called “the cell,” which was 4 cubits wide. Next to the cell was the cell called “the wall of the cell.” Its foundation was 6 cubits wide, but it was only 5 cubits wide above the ground, i.e., the wall and the cell it contained were 5 cubits wide. That cell was the third of the five cells on the lowest level of the northern side. To its north was another cell, which measured 3 cubits wide, and which the Mishnah⁶⁷See Middos 4:3,7. refers to as, “the winding stairwell.” The foundation of the wall of the winding stairwell⁶⁸This wall was the outer wall of the main structure of the Beis HaMikdash. was 6 cubits wide. However above the ground, the wall and the cell contained in this wall were only 5 cubits wide. This cell which is referred to as “the winding stairwell” was the fifth cell on the lowest level of the northern side.

וְנִמְצָא שֶׁעֶשֶׂר אַמּוֹת הַמִּזְרָחִיִּים, הֵם בִּלְבַד מֵאָה רֹחַב. אֲבָל תִּשְׁעִים אַמָּה מֵאֹרֶךְ הַבַּיִת, אֵינָם כִּי אִם רֹחַב שִׁבְעִים.

There was a second story on top of these cells, which also contained five cells. There was a third story, which also contained five cells, on top of the second story. Thus, there were 15 cells on the north side of the Beis HaMikdash, the foundation of which was 25 cubits long.

וְאֵלּוּ הַתִּשְׁעִים אַמָּה אֹרֶךְ, קְצָת מֵהֶם פָּנוּי וּמְרֻוָּח מִלְּבַד בִּנְיָן, וְהוּא נִקְרָא מֻנָּח בַּכָּתוּב (יחזקאל מא, יא). וְהֵם הַחֲמִשָּׁה אַמּוֹת הַסְּמוּכִין לְבֵית הַחֲלִפוֹת. שֶׁשָּׁם כָּלוּ הָאַרְבַּע תָּאִים הַחִיצוֹנִיִּים שֶׁלַּצָּפוֹן, שֶהֵם - כֹּתֶל הַמְּסִבָּה וְהַמְּסִבָּה, וְכֹתֶל הַתָּא וְהַתָּא, וְכֵן לַדָּרוֹם - כֹּתֶל בֵּית הוֹרָדַת הַמַּיִם וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם, וְכֹתֶל הַתָּא וְהַתָּא.

There was a parallel structure made up of 15 cells on the southern side. However, the fourth cell on the southern side was not called “the winding stairwell” in the mishnah⁶⁹Middos 4:7. but rather, “the chamber for water to descend.”⁷⁰Similarly, the wall to the cell's south was called, “the wall of the chamber for water to descend.” Thus, the south side of the Beis HaMikdash was also 25 cubits long.⁷¹This including the additional width of a cubit for the foundation, as explained above. In the center was the Holy Sanctuary that was 20 cubits wide and the total width of the Beis HaMikdash was 70 cubits. This was true with the exception of the easternmost 10 cubits. Those 10 cubits included an additional 15 cubits in width on each side. That area was called Beis HaChalifos – the Chamber of the Knives.

וְאוֹתוֹ מָקוֹם פָּנוּי הַנִּקְרָא מֻנָּח, שָׁם הַתָּא הָאֶחָד פָּתוּחַ, וּמִמֶּנּוּ נִכְנָסִין לַאֲחֵרִים שֶׁאֶצְלוֹ וְשֶׁעַל גַּבּוֹ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (יחזקאל מא, יא) "וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם".

Thus, only the easternmost 10 cubits in the length of the Beis HaMikdash were 100 cubits wide. The portion of the Beis HaMikdash that was 90 cubits long was only 70 cubits wide. Within this 90-cubit area, there was 5 cubits of open space, which did not have any structure built on it. This open area was called “the munach.”⁷²See Yechezkel 41:11. It comprised these five cubits and adjoined⁷³The munach was to the west of Beis HaChalifos. Beis HaChalifos. All four outer side-chambers (the wall of the winding stairwell, the winding stairwell, the wall of the cell, and the cell, on the north side; and the four on the south, the wall of the chamber for water to descend, the chamber for water to descend, the wall of the cell, and the cell) end at the beginning of the munach. The opening to “the cell” was within this space. From it, one would enter the other cells adjoining “the cell” and above “the cell”. Thus, it is written: “The entrance to the side-chamber was from the empty space that was left. There was one entrance on the north and one on the south.”

כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל זְכוּת וְיִפּוּי כֹּחוֹ שֶׁל הָרַב הַגָּדוֹל הָרַמְבָּ"ם ז"ל (פ"ד מבית הבחירה ה"ה), והרע"ב (פ"ד מ"ז) הַדּוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי פֵּרוּשׁוֹ. וְנוֹטֶה מִפֵּרוּשׁ הר"ש תַּלְמִיד רַשִׁ"י ז"ל, אַף כִּי רָאָה אֶת דְּבָרָיו עוֹמְדִים לְפָנָיו כַּנִּרְאֶה מִתּוֹךְ פֵּרוּשׁוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה מִמַּסֶּכֶת הַזֹּאת וְזוּלַת. וְגַם דִּבְרֵי הָרַאֲבָ"ד (פ"ד מבית הבחירה ה"ט וי"א) בְּסֵדֶר הַתָּאִים נִרְאִין כֵּן.

All the above explanations are based on Rambam’s statements,⁷⁴See Hilchos Beis HaBechirah 4:5; see Rambam, Middos 4:3, 7. and those of Rav Ovadiah of Bartenura,⁷⁵See Bartenura, Middos, op. cit. who follows Rambam’s interpretation. Rambam and Rav Ovadiah of Bartenura’s opinions diverge from that of Rabbeinu Shemayah, Rashi’s disciple. It should be noted that this is so even though Rav Ovadiah saw Rabbeinu Shemayah’s work, as is evident from his commentary in many places in this tractate and in others. From Ra’avad’s comments⁷⁶See Ra'avad's comments on Rambam’s Hilchos Beis HaBechirah 4:9,11. regarding the order of the cells, it appears that he too accepts the basis of Rambam’s approach.

אֲבָל דִּבְרֵי רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁ הַמִּקְרָא אֵינָם כֵּן, לְפִי שֶׁבַּמִּשְׁנָה גַּם כֵּן מְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ אַחֵר, וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י בַּפָּסוּק "וְהַצְּלָעוֹת" (יחזקאל מא, ו): וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַתָּאִים שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם כָּךְ סִדְרָן, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכּוֹ י"ב אַמָּה, הֲרֵי ס' אַמָּה לְחָמֵשׁ תָּאִים. וְה' כְּתָלִים שֶׁל ה', ה' אַמָּה הֲרֵי פ"ה. וְרֹחַב ה' אַמּוֹת שֶׁל הַמֻּנָּח, פִּרְנַסְתָּ צ' אַמָּה שֶׁל אֹרֶךְ הַכֹּתֶל [לַצָּפוֹן] וְכֵן לַדָּרוֹם. וְשֶׁבַּמַּעֲרָב, א' עַל גַּבֵּי א' וּשְׁלִישִׁי עַל גַּבֵּיהֶן, וְאָרְכָּן כ' אַמָּה כְּנֶגֶד רֹחַב בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הֲרֵי י"א בְּכָל סֵדֶר, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן חַד עֶסְרֵי בַּסִּדְרָא, עכ"ל.

Rashi, in his commentary to Yechezkel and, hence, in his understanding of the mishnah, follows a different conception. Rashi comments on the term, hatzlaos, “the side-chambers”:⁷⁷Rashi, Yechezkel 41:6. The Hebrew word tzelaos, translated as “side-chambers,” literally means “ribs.” These chambers resembled ribs, because they surrounded the Sanctuary the same way the ribs surround the chest. Occasionally, the side-chambers are referred to as תאים, “cells.” I say that the cells in the north and the south were arranged in the following manner: Each one was 12 cubits long. Thus the five cells comprised 60 cubits. There were five walls, each 5 cubits thick, bringing the total to 85 [cubits]. Together with the 5 cubits of the munach, the 90 cubits of the northern wall have thus been encompassed. The same applies to the south. On the west, there was one cell on top of another, and a third on top of it. They were 20 cubits long, parallel to the Holy of Holies. Thus, there were eleven [cells] in each row. Similarly, Targum Yonason speaks of there being “eleven in a row.”

מְפֹרָשׁ רָאִינוּ כִּי הוּא ז"ל מְסַדֵּר הַתָּאִים הַחֲמִשָּׁה לְאֹרֶךְ הַבַּיִת, זֶה אֲחוֹרֵי זֶה. אֲבָל יֵשׁ בִּדְבָרָיו מִמַּה שֶׁיִּקְשֶׁה מְאֹד, וְהוּא שֶׁחוֹשֵׁב ה' כְּתָלִים לְה' תָּאִים, וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁלְּה' חֲלָלִים צָרִיךְ שִׁשָּׁה כְּתָלִים. וְלוֹמַר שֶׁלַּחִיצוֹן לֹא הָיָה כֹּתֶל כִּי כֻּלּוֹ פָּתוּחַ הוּא דֹּחַק לְלֹא צֹרֶךְ. דְּלָמָּה לָנוּ לְמַעֵט כֹּתֶל אֶחָד כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּאֹרֶך כָּל תָּא? וּמַה גַּם שֶׁדַּרְכֵי הַבִּנְיָנִים לְהַחֲזִיק מָקוֹם הַיּוֹתֵר חִיצוֹנִי.

Thus, Rashi understands that the five cells ran along the length of the Beis HaMikdash, one after the other. There is a severe difficulty in Rashi’s interpretation. Rashi states that the five cells have five walls. However, for five spaces to be enclosed on both sides, six walls are necessary. According to Rashi’s explanation, we would have to say that the outer cell was entirely open on one side. This would be a forced and unnecessary interpretation. After all, why should one wall be removed in order to increase the length of the cells? This question is particularly relevant since it is architectural practice to strengthen the outer part of a structure.

וְלוֹמַר שֶׁהַמְּאֻחָר שֶׁבְּכֻלָּם, רוֹצֶה לוֹמַר אוֹתוֹ שֶׁבִּדְרוֹם מַעֲרָב וּבִצְפוֹן מַעֲרָב, הוּא סָתוּם בְּכֹתֶל הֶחָצֵר, גַּם הוּא דֹּחַק לְלֹא צֹרֶךְ כָּאָמוּר. וְעוֹד שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת י"א אַמָּה (פ"ה מ"א), וּבְכָאן (י') הָיָה סָתוּם. וְעוֹד שֶׁהַתָּא שֶׁבַּמַּעֲרָב יֵשׁ לוֹ קִיר חִיצוֹן לוֹ, שֶׁהֲרֵי הַקִּיר הַהוּא מְמַלֵּא אֹרֶךְ הַמֵּאָה לַבַּיִת, וְאִם כֹּתֶל הֶחָצֵר דָּבֵק לוֹ יִהְיֶה לַתָּא הַמַּעֲרָבִי שְׁנֵי כְּתָלִים דְּבוּקִים זֶה אֵצֶל זֶה, וְהוּא דָּבָר אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ.

It is difficult to say that in the Second Beis HaMikdash the last cell in the row, i.e., the southwest and the northwest cells, was closed because it was flush with the wall of the courtyard, for we know that in the Second Beis HaMikdash, there were 11 cubits of open space between the Holy of Holies and the wall of the courtyard of the Beis HaMikdash.⁷⁸See Middos 5:1. Furthermore, it is difficult to conceive that in the Third Beis HaMikdash, this space will be eliminated. Moreover, the cell in the west has an outer wall, for that wall is included in the calculation of the 100 cubits that make up the length of the Beis HaMikdash. Thus, if the wall of the courtyard will be flush with the building of the Beis HaMikdash, there would be two walls, one after the other. That is not logical.

אֲבָל דִּבְרֵי הר"ר שְׁמַעְיָה תַּלְמִידוֹ אֵינָם כֵּן, וּלְדִידֵיהּ לָא קַשְׁיָא, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ (פ"ד מ"ג): רֹחַב הַתָּא מְפֹרָשׁ לְפָנֵינוּ הַתָּא שֵׁשׁ וְכוּ' אֲבָל לְאָרְכּוֹ לֹא נִתָּן בּוֹ שִׁעוּר לֹא בַּמִּשְׁנָה וְלֹא בַּמִּקְרָא. וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן הַנָּבִיא צָרִיךְ רַבֵּינוּ מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד לִתֵּן ט"ז אַמָּה בֵּין אֹרֶךְ הַתָּא וְכָּתְלוֹ, וְאֵין בַּמִּקְרָא אֶלָּא שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים תָּאִים, אֶחָד תֵּן לַמַּעֲרָב עַל פְּנֵי כָּל הַבַּיִת, וַחֲמִשָּׁה לַדָּרוֹם וַחֲמִשָּׁה לַצָּפוֹן. וְיוֹנָתָן כָּךְ תִּרְגֵּם - חַד עֶסְרֵי בַּסִּדְרָא, וְי"א, וְי"א חָלָל בָּזֶה עַל גַּב זֶה, כֵּן הִגִּיהַּ רַבִּי, עכ"ל.

The interpretation of Rabbenu Shemayah, Rashi’s student, does not present such difficulties. He states:⁷⁹See Rabbeinu Shemayah, Middos 4:3. The width of the cell is explicitly stated, “the cell, six.” A measure for its length, by contrast, was not stated, neither by the mishnah, nor by Scripture. According to the reckoning in the prophet’s words,⁸⁰I.e., the narrative in Yechezkel. our revered teacher of blessed memory must allocate 16 cubits for the combined length of each cell and its wall. According to Scripture, there are only 33 cells. One on the west, across the entire span of the Beis HaMikdash, and five on the north and the south. Targum Yonason thus states that there will be “eleven [side-chambers] in a row.” There were another eleven [side-chambers] on top of them, and eleven [more] on top of them. My teacher also edited [his commentary] in this manner.⁸¹This change is not, however, found in the standard editions of Rashi’s commentary.

וּמֵעַתָּה תַּחֲשֹׁב חָמֵשׁ לְכֹתֶל תָּא, וְרַק י"א לְאֹרֶךְ הַתָּאִים, וַחֲשֹׁב ה' פְּעָמִים י"ו הוּא שְׁמוֹנִים אַמָּה. יִשָּׁאֵר לְךָ חָמֵשׁ שֶׁל הַמֻּנָּח וְחָמֵשׁ לְכֹתֶל שִׁשִּׁי לְפַרְנֵס כָּךְ הַתִּשְׁעִים אַמָּה עַד בֵּית הַחֲלִפוֹת. וְלֹא זְכָרָהּ הָרַב ז"ל בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁלֹּא זָכַר הַמֻּנָּח, לְפִי שֶׁלֹּא רָצָה לְפָרֵשׁ לָנוּ כִּי אִם אֹרֶךְ כָּל תָּא, וְאַגַּב מָנָה כָּתְלוֹ. וְכָלַל תָּא וְכָתְלוֹ בְּיַחַד, כִּי לֹא פֹּרַשׁ הַכֹּתֶל שֶׁבֵּין תָּא לְתָא. שֶׁמַּה שֶׁמְּפֹרָשׁ כֹּתֶל תָּא בַּמִּשְׁנָה, וְקִיר הַצֵּלָע בַּמִּקְרָא, הוּא שֶׁאֶל הַחוּץ^כגהיינו הכותל שחוצץ בין שורת התאים ולחוץ (המסיבה) לאורך כל הבנין., אִם כֵּן לֹא זָכַר הַכֹּתֶל הַשִּׁשִּׁי, לְפִי שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ מִקִּיר הַצֵּלָע הַחִיצוֹנָה שֶׁאֶל הַמַּעֲרָב, וּבִכְלָלוֹ יֵחָשֵׁב.

Thus, one can count 5 cubits for the wall of each cell, and 11 cubits for the length of each cell. Five times sixteen equals 80. There were an additional 5 cubits for the munach, and 5 cubits for the sixth wall of the cell, bringing the total to 90 cubits, which is the length of the building of the Beis HaMikdash until Beis HaChalifos. Rabbeinu Shemayah did not specifically mention that wall, just as he did not specifically mention the munach, because his intent was only to mention the length of each cell. He then mentioned the wall of the cell parenthetically, including the cell and its wall in the same figure. He included the wall of the cell together with the cell, because the wall between each cell was not mentioned in the mishnah. When the mishnah mentions the wall of the cell, and when the Scripture mentions the wall of the side-chamber, they only refer to the outer wall. Accordingly, Rabbeinu Shemayah did not mention the sixth wall of the cells because it was an extension of the outer wall of the cell on the west. Thus, the sixth wall of the cells is included in the outer wall of the cell on the west.

וּלְדִבְרֵיהֶם ז"ל^כדדברי רש”י וסיעתו דלא כדעת הרמב”ם וסיעתו לעיל. כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ מַמָּשׁ, וְכֵן כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ מַמָּשׁ וְאֵין בָּהֶם חָלָל. וּלְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י ז"ל^כהוז”ל: ובאות בקיר אשר לבית לצלעות - קורות עליות היציעים היו ראשיהם שלצד מחיצת התאים החיצונה באות ונוקבות בקיר בצדו הפנימי. וזהו אשר לבית לצלעות בצדו אשר לתוך התאים. וזהו להיות אחוזים בקיר הבית קבועים בחזקה, פופרי”ש בלע”ז. ולא יהיו אחוזים בקיר הבית - ראשיהם של צד קיר ההיכל היו באות ונוקבות על כניסות. שהיה קיר ההיכל בולט לתוך התאים כמו שאמור בבנין שלמה (מלכים א ו, ו): כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה. היציע התחתונה חמש באמה רוחב, חללה ועלייתה שש. שהיה כותל ההיכל כנוס מלמעלה אמה לפיכך חלל התיכונה ו’ אמה רחבה. והשלישית שבע באמה רחבה, והיא היתה עלייה של תיכונה, שהיה כותל ההיכל כנוס לתוכה אמה מלמעלה. ואף אלו היו כמותן. וזהו שאמר: ולא יהיו אחוזים בקיר הבית. לא היו נוקבים בקיר ההיכל כשאר ראשי הקורות נמוכים הקבועים בכותל גבוה שנוקבים הכותל ותוקעים ראשי הקורות בנקבים. (יחזקאל מא, ו-ז) "וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת סָבִיב סָבִיב לִהְיוֹת אֲחוּזִים וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּיִת", שֶׁקוֹרוֹת עֲלִיּוֹת הַיְצִיעִים, הָיוּ רָאשֵׁיהֶם שֶׁל צַד מְחִיצַת הַתָּאִים הַחִיצוֹנָה, בָּאוֹת וְנוֹקְבוֹת בַּקִּיר בְּצִדּוֹ הַפְּנִימִי. וְזֶהוּ "אֲשֶׁר לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת" בְּצִדּוֹ אֲשֶׁר לְתוֹךְ הַתָּאִים, וְזֶהוּ "לִהְיוֹת אֲחוּזִים" קְבוּעִים בְּחָזְקָה, "וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּיִת".

According to these Rabbis,⁸²I.e., Rashi and Rabbeinu Shemayah. the wall of the Sanctuary was actually six cubits thick and the wall of the cell, five cubits. They did not have a hollow of open space. This is reflected in Rashi’s interpretation of the verse,⁸³Yechezkel 41:6. See also the explanation of this verse above, towards the beginning of this section. “They approached the wall of the House [near] the side-chambers all around so that they would be held fast, but they were not attached inside the walls of the House”:

רָאשֵׁיהֶם שֶׁלְּ צַד קִיר הַהֵיכָל הָיוּ בָּאוֹת וְנוֹקְבוֹת^כולא היו נוקבות “בתוך” הקיר, רק מונחות על הכניסות שבקיר. עַל כְּנִיסוֹת, שֶׁהָיָה קִיר הַהֵיכָל בּוֹלֵט לְתוֹךְ הַתָּאִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה (מל"א ו, ו) "כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה". הַיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רֹחַב חֲלָלָהּ, וַעֲלִיָּתָהּ שֵׁשׁ. שֶׁהָיָה כֹּתֶל הַהֵיכָל כָּנוּס מִלְּמַעְלָה אַמָּה, לְפִיכָךְ חֲלַל הַתִּיכוֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְכוּ', וְאַף אֵלּוּ הָיוּ כְּמוֹתָן.

The beams of the higher stories of the extension: their ends that were on the side of the outer partitions of the side-chambers would approach and be inserted within the inner side of the [outer] wall [of the Beis HaMikdash. This is reflected in the phrase,] “the wall of the House [near] the side-chambers,” i.e., [it refers to] the side [of the wall] that was inside the side-chambers. Thus, the verse states, “they would be held fast,” in the wall of the House, i.e., strongly affixed. [The words] “they were not attached inside the walls of the House” teaches that the ends of the beams that were on the side of the wall of the Sanctuary did [not]⁸⁴The word “not” is a translator’s addition that follows from the context, but is not found either in the text of Rashi’s commentary to Yechezkel or in the original text produced by Tosafos Yom Tov. penetrate into the wall. Instead, they would rest on the indentation of the wall of the Sanctuary that would jut into the side-chambers, similar to the description of the Beis HaMikdash built by Shlomoh:⁸⁵See I Melachim 6:6. “For he made recesses in the outer part of the House all around.” “The lowest story of the extension was 5 cubits wide.” Its ceiling was 6 cubits, for the wall of the Sanctuary was recessed for a cubit. Thus, the width of the open space in the lowest cell was 5 cubits. “The middle story was 6 cubits wide and the upper story, 7 cubits wide.” [The side-chambers in Yechezkel’s vision] also followed this pattern.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּיִת". לֹא הָיוּ נוֹקְבִין בְּקִיר הַהֵיכָל כִּשְׁאָר רָאשֵׁי קוֹרוֹת נְמוּכִים הַקְּבוּעִים בְּכֹתֶל גָּבוֹהַּ, שֶׁנּוֹקְבִין הַכֹּתֶל וְתוֹקְעִים רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת בִּנְקָבִים.

By saying “they were not attached inside the walls of the House,” the verse implies that the beams would not penetrate the walls of the Sanctuary like the ends of other low beams, for which holes are made in the walls and the ends of the beams are inserted in the hole.

"וְרָחֲבָה ", וְהַצְּלָעוֹת הָיוּ הוֹלְכִין וּמַרְחִיבִין לְמַעְלָה [וְכוּ'], הָאֶמְצָעִית רְחָבָה מִן הַתַּחְתּוֹנָה אַמָּה, וְכֵן הָעֶלְיוֹנָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת אַמָּה, עכ"ל.

Rashi’s commentary continues on the beginning of the following verse:⁸⁶Rashi, Yechezkel 41:7. “They became wider”: The side-chambers became progressively wider as they ascended. The middle story was a cubit wider than the first, and the third story was a cubit wider than the second.

לְפִי שֶׁכֹּתֶל הֵיכָל לִדְבָרָיו שֵׁשׁ מַמָּשׁ, לְפִיכָךְ נוּכַל לְגָרֵעַ שְׁתֵּי אַמּוֹת כַּמְּפֹרָשׁ, מַה שֶּׁלֹּא רָצִינוּ לְפָרֵשׁ כָּךְ לְפֵרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם שֶׁלְּמַעְלָה. לְפִי שֶׁהוּא קְצָת דֹּחַק לְפִי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁהַכֹּתֶל חָלוּל, וְשָׁם פֵּרַשְׁנוּ הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר.

According to Rashi’s conception, the wall of the Sanctuary was 6 cubits thick. Hence, even if the wall’s thickness was reduced by 2 cubits because of the indents, it would remain substantial. We did not want to offer such an interpretation according to Rambam’s understanding, because his conception is that the wall is hollow. Hence, we explained these verses differently above.

וּבְמִדַּת רֹחַב הַבַּיִת שִׁבְעִים אַמָּה (יחזקאל מא, יב), כָּתַב הר"ר שְׁמַעְיָה ז"ל (פ"ד מ"ו) מְסִבָּה וְכָתְלָהּ שְׁמוֹנֶה, [בֵּית] הוֹרָדַת (מִשָּׁם) הַמַּיִם וְכָתְלָהּ שְׁמוֹנֶה, זֶה שִׁעוּר הַמִּשְׁנָה. אֲבָל לַמִּקְרָא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן שֶׁל עֲשָׂרִים^כזכן הוא בדפוס ראשון וכן הוא בדפוסים הישנים בפרוש רבינו שמעיה, והכוונה עשרים בין שני הצדדים יחד עשרה לצפון ועשרה לדרום. ובדפוסים החדשים תקנו וכתבו “עשרה”. מִתּוֹךְ שֶׁמְּמַעֵט בְּרֹחַב הַתָּא, שֶׁכֵּן כְּתִיב (יחזקאל מא, ה) וְרֹחַב הַצֵּלָע אַרְבַּע אַמּוֹת. הֲרֵי מִעֵט בַּתָּאִים אַרְבַּע אַמּוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּנֶגְדָּן הִרְחִיב מְסִבָּה וְהוֹרָדָה בְּד' אַמּוֹת, לְמַלֹּאות שִׁבְעִים רֹחַב בַּהֵיכָל לַאֲחוֹרָיו. כֵּן הֵשִׁיב לִי רַבֵּינוּ וְלַחֲבֵרִי, עכ"ל.

Regarding the 70 cubits of the width of the main edifice of the Beis HaMikdash, Rabbeinu Shemayah writes:⁸⁷Rabbeinu Shemayah, Middos 4:6. The winding stairwell and its wall were 8 cubits wide. The chamber for water to descend and its wall were 8 cubits in width. This was the measure [for the Second Beis HaMikdash recorded in] the Mishnah. However, with regard to [Yechezkel’s account in] Scripture, these measures must be made 20 cubits wide⁸⁸I.e., ten cubits on each side. because the width of the cell on both sides is reduced, for it is written:⁸⁹Yechez­kel 41:5. “The width of the side-chamber was 4 cubits.” Thus, he reduced the width of the cells [a total of] 4 cubits, [2 cubits on] either side. To compensate, the winding stairwell and [the chamber for water] to descend were expanded [a total of] 4 cubits to fill the 70 cubits of the width of the Sanctuary at its rear. Our teacher⁹⁰I.e., Rashi. resolved [the matter] in this way to me and my colleagues.

וְאָמְנָם אֲנַחְנוּ הוֹכַחְנוּ לְמַעְלָה^כחועיין מה שכתבנו שם בהערה. מִן הַמִּקְרָא שֶׁכֹּתֶל תָּא בִּיסוֹדוֹ שֵׁשׁ, וְכֹתֶל מְסִבָּה בִּיסוֹדוֹ שֵׁשׁ, לְמַלֹּאות הָע' אַמָּה. וְהוּא נָכוֹן גַּם כֵּן לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל, וּלְפִיכָךְ הֵבִיא רַשִׁ"י ז"ל (יחזקאל מא, יב) הַמִּשְׁנָה (פ"ד מ"ז) כְּצוּרָתָהּ, לִלְמֹד הֵימֶנָּה הַשִּׁעוּר לְמַעֵט וּלְרַבּוֹת כְּפִי הַצֹּרֶךְ. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הרר"ש תַּלְמִידוֹ ז"ל (שם מ"ו), אִי נַמִּי כְּפִי מַה שֶּׁפֵּרַשְׁנוּ אֲנַחְנוּ מִתּוֹךְ הַמִּקְרָא. וְאַף שֶׁהַמְּסִבָּה לֹא נִזְכְּרָה כְּלָל בַּכָּתוּב^כטהכוונה למסיבה הנזכרת במשנה שהיא סביבות הבית כולו, שהרי לפרש”י מילת ונסבה קאי על הלולים שהיו מקומה תחתונה של התאים אל הקומות העליונות וכמ”ש (שם), וז”ל: ונסבה למעלה למעלה - ומוסבה מסיבה שקורין וי”ץ בלע”ז של בנין אבנים הוא. כמין עמוד ומעלות עולות בו והעולה בהם דומה לו כהולך ומקיף סביבות עמוד אבנים ובלשון אשכנז קרוי שווינד”ל שטיין. הוא שאמור בבנין שלמה: ובלולים יעלו אל התיכונה, אף הוא מתורגם: ובמסיבת, כמו ונסבה למעלה למעלה וכן מסיבה עולה למעלה עד גג התא העליון כמו שהוא מפרש והולך. שהמסיבה עולה מן התחתון לאמצעי ומן האמצעי לעליון, עכ”ל, ועיין בהערה הבאה., לְפֵרוּשָׁם שֶׁאֵין הַמְּסִבָּה מִכְּלַל הַשְּׁלֹשִׁים צְלָעוֹת, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי הַכָּתוּב (שם) אוֹמֵר "פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם רֹחַב שִׁבְעִים", וְעָלֶיךָ לְמַלֹּאות הַשִּׁבְעִים בְּמַה שֶּׁתּוּכַל, וּמֵהַנִּרְאֶה לְמַלְּאוֹתָם כְּדִתְנִינַן.

We, however, calculated a width of 70 cubits by proving from the narrative that the foundation of the wall of the cell and the foundation of the wall of the winding stairwell were each 6 cubits thick. This explanation also agrees with Rashi’s commentary. For this reason, in his commentary to Yechezkel,⁹¹See Rashi, Yechezkel 41:12. Rashi cited the mishnah⁹²Middos 4:7. without any explanation. Thus, Rashi was able to derive the width of the Future Beis HaMikdash from the mishnah, making the necessary increases or reductions either in the manner explained by his student Rabbeinu Shemayah, or as we explained it according to the verses of the narrative. According to Rashi’s understanding, the winding stairwell⁹³Here, the intent is not the cell named “the winding stairwell,” but the actual stairwell that allowed access to the higher levels of the structure. was not mentioned at all in Yechezkel’s narrative, for he does not include the winding stairwell as one of the 30 side-chambers. Nevertheless, the verse:⁹⁴Yechez­kel 41:12. “On the western side, it was 70 cubits wide,” compels one to calculate how to reach that width. It appears that it should be reached in the manner described.

וְזָכוֹר תִּזְכֹּר כְּמוֹ כֵן שֶׁלָרַדַ"ק^לוז”ל: ומה שאמר ונסבה, רוצה לומר, כי במסיבה היו עולים למעלה לצלעות כמ”ש במלכים: ובלולים יעלו אל התיכונה ומן התיכונה אל השלישית. ובלול או הלול הוא בנין כמין עמוד חלול עשוי כמו מעלות סביב סביב והעולה בו עולה דרך היקף. וכן שנינו במסכת מדות: ומסיבה היתה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולים לגגות התאים. היה עולה במסיבה ופניו למערב והלך על פני כל הצפון עד שהוא מגיע למערב. הגיע למערב והפך פניו לדרום הלך כל פני המערב עד שהוא מגיע לדרום והפך פניו למזרח. היה מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עליה פתוח כלפי דרום. כי מוסב הבית למעלה הלול או בלול קורא אותו מוסב והיה עולה למעלה למעלה עד העליונה, עכ”ל. ולכאורה נראה מדבריו שישנם שני דברים הנקראים מסיבה, א) לולים שבו יעלו מתא תחתון לעליון, ב) המסבה שמסביבות הבית. ואולי זה כוונת רבינו שאין סתירה בין דברי רש”י לרד”ק. וזה מ”ש שנוכל לסתום הדברים בחדא כרש”י ובחדא כהרד”ק, ועיין בהערה הקודמת. וְהָרִי"א פֵּרוּשׁ וְנָסְבָה (יחזקאל מא, ז), הַמְּסִבָּה. אֲבָל רַשִׁ"י לֹא פֵּרֵשׁ כֵּן, רַק שֶׁהוּא הַמַּעֲלוֹת שֶׁמִּן הַתַּחְתּוֹנִים לַתִּיכוֹנִים וְלָעֶלְיוֹנִים. אָמְנָם אֲנַחְנוּ נוּכַל לִסְתֹּם הַדְּבָרִים בַּחֲדָא כְּרַשִׁ"י, וּבַחֲדָא כְּהָרַדַ"ק.

Remember that Radak and Rav Yitzchak Abarbanel interpreted the term ⁹⁵Yechezkel 41:7.וְנָסְבָה as referring to the winding stairwell.⁹⁶See I Melachim 6:8: “They went up with winding stairs to the middle chamber, and from the middle chamber to the third.” True, Rashi did not, instead saying that it refers to the steps leading from the lower level to the middle level and the upper level. Nevertheless, we can accept Rashi’s interpretation in one place and that of Radak in another.

וְהוֹאִיל וּלְעֵיל אֲתָא לְיָדָן הַךְ מַתְנִיתִין (פ"ד מ"ג) דִּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיָה לוֹ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים, וּפֵרַשְׁנוּהָ שָׁם עַל פִּי דֶּרֶךְ הָרַמְבָּ"ם ז”ל כַּנִּרְאֶה מִלְּשׁוֹנוֹ, וּמַה שֶּׁנִּרְאֶה לָנוּ גַּם כֵּן עַל פִּי דַּרְכּוֹ, נֵימָא בֵּיהּ מִילְּתָא נַמִּי בְּדֶרֶךְ רַשִׁ"י ז"ל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַן הַצֹּרֶךְ לָנוּ בּוֹ.

Since we discussed the mishnah’s⁹⁷See Middos 4:3. statement that the cell in the northeast corner had five openings according to our understanding of Rambam’s perspective, it is appropriate to offer an explanation according to Rashi’s understanding, even though it is not of immediate relevance to the matter at hand.

וְזוֹ לְשׁוֹן הר"ר שְׁמַעְיָה ז”ל (פ"ד מ"ב): וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ שֶׁבִּצְפוֹן הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל וְנִכְנַס לְהַתָּא, לְאֶחָד מִן הַתָּאִים שֶׁבְּזָוִית צְפוֹנִית מִזְרָחִית שֶׁל הֵיכָל הוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּשּׁוּרָה. וְהָיָה מִקְצָת חֲלָלוֹ כְּנֶגֶד עֹבִי כֹּתֶל הֵיכָל שֶׁבַּמִּזְרָח, חָקְקוּ כָּתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל כְּנֶגֶד הַתָּא וְעָשׂוּ פֶּתַח בַּתָּא שֶׁיִּכָּנֵס מִמֶּנּוּ לְעֹבִי כֹּתֶל הַהֵיכָל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפִּשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי שֶׁאֵצֶל שַׁעַר הַגָּדוֹל. הֲרֵי שֶׁיָּכוֹל לִכָּנֵס מִפִּשְׁפָּשׁ לְהַתָּא, וְעוֹד עָשׂוּ לוֹ פֶּתַח לְאוֹתוֹ הַתָּא כְּנֶגֶד חֲלַל הַהֵיכָל, וְנִכְנַס מֵהַתָּא לַהֵיכָל, וּפוֹתֵחַ שָׁם דְּלָתוֹת פְּנִימִיּוֹת שֶׁל הֵיכָל וְכוּ'.

Rabbeinu Shemayah comments on the mishnah’s statements,⁹⁸Ibid.:2. “He opened the wicket”: He opened the wicket on the northern side of the Great Gate, and entered the cell, one of the cells in the northeastern corner of the Sanctuary, the last one in the row. Part of its empty space was parallel to the thickness of the eastern wall of the Sanctuary. They hollowed out the portion of the wall of the Sanctuary that was parallel to the cell and made an opening in the cell through which he could enter the middle of the Sanctuary’s wall. There, he could proceed until he reached the northern wicket near the Great Gate. Thus, he could enter the cell from the wicket. In addition, they made an opening from that cell toward the inner space of the Sanctuary. He would enter the Sanctuary from the cell and open the inner gates of the Sanctuary.

וּלְהַלָּן (שם מ"ג) כָּתַב וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, כְּלוֹמַר בַּתָּא שֶׁבְּקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית שֶׁל הֵיכָל, הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים. אָתָאן לְרַבָּנָן, אֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ וְאֶחָד לַהֵיכָל כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ לְדִבְרֵיהֶם, וְאֶחָד לַמְּסִבָּה. תַּנָּא לְקַמָּן, מְסִבָּה הָיְתָה עוֹלָה מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית לְקֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִין לְגַגּוֹת הַתָּאִים. וּבַמִּקְרָא כְּתִיב (יחזקאל מא, יא): "וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח, פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם", וְאוֹמֵר אֲנִי בְּקֶרֶן זָוִית שֶׁל צֵלָע זֶה הָאַחֲרוֹן בַּצְּפוֹנִית מִזְרָחִית שֶׁלּוֹ, עָשׂוּ לוֹ פֶּתַח בְּמוּרְשָׁא דְּקַרְנָתָא. הֲרֵי הַתָּא (הוּא) [ה]פָּתוּחַ לַמֻּנָּח שֶׁלְּפָנָיו בַּמִּזְרָח פּוֹנֶה דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, שֶׁהַקֶּרֶן זָוִית מְשַׁמֵּשׁ שְׁנֵי צְדָדִין. וְרֶגֶל הַמְּסִבָּה שָׁם הוּא בְּקֶרֶן הַצָּפוֹן, שֶׁמְּהַלֶּכֶת בְּצִדֵּי הַתָּאִים כֻּלָּם, וְרַגְלֶיהָ כָּלִין בְּקֶרֶן הַתָּא הַזֶּה. נִמְצָא פֶּתַח (הַקֶּרֶן) [בַּקֶּרֶן], מִמֶּנּוּ עוֹלִין לַמְּסִבָּה. הֲרֵי הַמִּשְׁנָה וְהַמִּקְרָא מְכֻוָּנִים, וְאִם לֹא הָיָה מֻנָּח בְּבַיִת שֵׁנִי, תֵּן הַפֶּתַח כֻּלּוֹ לִצְפוֹן הַתָּא, וְהַיְנוּ אֶחָד לַמְּסִבָּה דְּמַתְנִיתִין, עכ"ל.

On the following mishnah, Rabbeinu Shemayah states: In the northeast corner, i.e., the cell that was in the northeast corner of the Sanctuary, had five openings. This follows the Sages’ understanding. One of the openings led to the wicket, and one [opening led] to the Sanctuary, as explained.⁹⁹This is referring to the commentary cited immediately beforehand. One [opening] led to the winding stairwell, as the mishnah states later on,¹⁰⁰Middos 4:5. the winding stairwell would ascend from the northeast corner to the northwest corner. Via it, one would ascend to the roofs of the cells. And in Scripture it is written:¹⁰¹Yechezkel 41:11. The side-chamber opened to the munach. It had one entrance to the north and one entrance to the south. I maintain that in the northeast corner of this last side-chamber, they made an opening at the corner’s edge. For this side-chamber, which opened to the munach in its front at the east, is slanted to the north, since this corner relates to two dimensions. At its northern side was the bottom of the winding stairwell that proceeded at the side of all the cells, and its bottom ended in the corner of this cell. Thus, they would ascend to the winding stairwell from the opening in the corner. [According to this explanation,] the words of the mishnah and Scripture agree. If there was no munach in the Second Beis HaMikdash, the entire opening can be relegated to the north, i.e., this is the one to the winding stairwell mentioned by the mishnah.

הִנֵּה שֶׁלִּדְבָרָיו ז”ל הַחֲמִשָּׁה פְּתָחִים שֶׁאֶל הַתָּא הַזֶּה הֵם כִּפְשָׁטָן שֶׁל הַדְּבָרִים, מִבְּלִי שֶׁנִּצְטָרֵךְ אֶל הַדְּחוּקִים שֶׁדָּחַקְנוּ עַל פִּי דֶּרֶךְ הָרַמְבָּ"ם, הֵן לְפֵרוּשׁוֹ וְאַף לְפֵרוּשֵׁנוּ שֶׁעַל פִּי דַּרְכּוֹ. וְכֵן יֶתֶר דְּבָרָיו גַּם כֵּן מְפֹרָשִׁין בְּעַצְמָן, אֵין צְרִיכִין בֵּאוּר.

According to his explanation, the mishnah’s statement that this cell had five openings can be understood according to its simple meaning, without resorting to the forced explanations we used to resolve Rambam’s interpretation or my own interpretation that followed Rambam’s basic premise. Similarly, the remainder of Rabbeinu Shemayah’s words is self-explanatory.

וּמַה שֶּׁכָּתַב^לאהובא בדברי רבינו לעיל וז”ל: ואף בבנין יחזקאל ה’ אמות מונח לפני התא האחרון, מכוון חללו כנגד עבי כתלו של היכל לפי החשבון כו’, עכ”ל. וְהָיָה מִקְצָת חֲלָלוֹ כְּנֶגֶד עֹבִי כֹּתֶל הֵיכָל, מְבֹאָר גַּם כֵּן. לְפִי שֶׁבֵּית הַחֲלִפוֹת הוּא כְּנֶגֶד חָמֵשׁ אַמּוֹת הַמִּזְרָחִיִּים^לבשהרי כל משך בית החליפות מן המזרח למערב עשר אמות כמפורש בקרא ונתבאר באריכות לעיל, וחמש במזרח תופסות עובי כותלו המזרחי. נשארו רק חמש אמות מזרחיות של חלל האולם ועוד חמש אמות כנגד כתלי ההיכל מחשבון התשעים במערבו. וע”כ צריך לומר שישנו עוד אמה אחת מכתלי ההיכל עד הפתח כדי להשלים חשבון י”א אמות לרוחב האולם מן המזרח למערב. שֶׁל אוּלָם כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְנוּ סִימָן נ', וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מֻנָּח אַחֲרָיו, יִשָּׁאֵר לְךָ אַמָּה אַחַת אֶל רֹחַב הָאוּלָם. שֶׁהֲרֵי רָחְבּוֹ י"א אַמָּה (פ"ד מ"ז), וְאוֹתָהּ הָאַמָּה כְּנֶגֶד אַמָּה מִכֹּתֶל הַתָּא הַחִיצוֹן^לגשהרי כותל החיצון (המזרחי) של התאים מתחילים אמה אחת למזרח יותר מכותל מזרח ההיכל. שכותל התא מתחיל חמש אמות למערב בית החליפות שהוא המונח, וכותל מזרח ההיכל מתחיל אמה אחת למערב להשלים י”א אמות רוחב האולם. וְאוֹתוֹ הַכֹּתֶל חָמֵשׁ כְּכָל כָּתְלֵי הַתָּאִים (שם). הֲרֵי שֶׁמֵּהַכֹּתֶל אַרְבַּע אַמּוֹת כְּנֶגֶד כֹּתֶל מִזְרָח שֶׁל הֵיכָל, וְכֹתֶל שֶׁל מִזְרַח הַהֵיכָל הוּא שֵׁשׁ אַמּוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן נ"א. אִם כֵּן מְבֹאָר הַדָּבָר שֶׁשְּׁתֵּי אַמּוֹת מֵחֲלַל הַתָּא, כְּנֶגֶד עֹבִי כֹּתֶל הֵיכָל שֶׁלַּמִּזְרָח.

His statement that, “part of its empty space was opposite the thickness of the eastern wall of the Sanctuary,”¹⁰²See p. 211 above which mentions the munach. is also easily explained: Beis HaChalifos was opposite the 5 cubits on the eastern side of the Ulam, as stated in sec. 50. Behind it, were the 5 cubits of the munach. Thus, there is still another cubit of the width of the Ulam remaining, for the Ulam was 11 cubits wide.¹⁰³See Middos 4:7. That cubit was opposite the cell’s outer wall, which was 5 cubits thick like all the other cell walls. Thus, 4 cubits of the cell’s wall are opposite the eastern wall of the Sanctuary, which is 6 cubits thick, as explained in sec. 51. It follows that there are 2 cubits from the open space of the cell that are opposite the width of the Sanctuary’s eastern wall.

נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם ז”ל הַשְּׁלֹשִׁים צְלָעוֹת הֵם בַּסֵּדֶר הַזֶּה: חָמֵשׁ הַצְּפוֹנִיִּים זֶה אֲחוֹרֵי זֶה, אֹרֶךְ כָּל תָּא וְכָתְלוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְכֹתֶל שִׁשִּׁית, שֶׁהֲרֵי אֶל חָמֵשׁ חֲלָלִים צָרִיךְ שִׁשָּׁה כּוֹתָלִים, הִיא חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְהַמֻּנָּח שֶׁלִּפְנֵי הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת, וְכֻלָּם סְדוּרִים חוּץ לְכֹתֶל הֵיכָל, וְכֹתֶל הֵיכָל עַצְמוֹ עָבְיוֹ שֵׁשׁ מַמָּשׁ, לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם.

To summarize, according to the words of these Rabbis the thirty cells are arranged in the following manner: The five northern cells are positioned one after the other. The length of each cell and its wall was 16 cubits. There was a sixth wall, since six walls are necessary to create five cells. The sixth wall – like the other walls – was 5 cubits thick. The munach was in front of the cells, and comprised 5 cubits. This entire arrangement was located outside the Sanctuary’s wall. That wall itself was 6 cubits thick on the north and on the south.

וְעַל אֵלּוּ חָמֵשׁ בְּנוּיִין עוֹד חָמֵשׁ, וְעוֹד חָמֵשׁ עַל גַּבֵּיהֶן, לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם. וְכֹתֶל הַתָּא שֶׁאֶל הַחוּץ חָמֵשׁ אַמּוֹת בְּעֹבִי מַמָּשׁ, וִיסוֹדוֹ שֵׁשׁ. וְכֹתֶל הַתָּא שֶׁאָמַרְנוּ, הַיְנוּ כֹּתֶל שֶׁל כָּל הַתָּאִים, וְהוּא מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ שֶׁכֵּן הוּא. וְחוּצָה לְכֹתֶל הַתָּא הַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ, וְכָתְלָהּ חוּצָה לָהּ חָמֵשׁ מַמָּשׁ בָּעֹבִי, וִיסוֹדוֹ שֵׁשׁ. וְהַתָּא הַחִיצוֹן שֶׁבְּמִקְצוֹעַ הַמִּזְרָח לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, פָּתוּחַ אֶל הַמֻּנָּח וְאֶל הַמְּסִבָּה, וְאֶל הַתָּא שֶׁאֲחוֹרָיו, וְאֶל הַפִּשְׁפָּשׁ, וְאֶל הַהֵיכָל.

In the north and in the south, there was a second group of five cells on top of these five cells. There was a third story of cells built on top of the second. The cell’s outer wall was 5 cubits thick, and its foundation was 6 cubits thick. This was the wall of all the cells, as is self-evident. The winding stairwell was outside the wall. The winding stairwell was 3 cubits thick. Its outer wall was 5 cubits thick, and its foundation was 6 cubits thick. The outer cell on the northeast and southeast sides had five openings: to the munach, to the winding stairwell, to the cell behind it, to the wicket, and to the Sanctuary.

הִנֵּה לְךָ גַּם כֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י ז”ל כְּפִי לָשׁוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּפֵרוּשׁוֹ (יחזקאל מא, ט), וְעַל פִּי תַּלְמִידוֹ הָרַ"שׁ ז"ל. אֲבָל לָשׁוֹן אַחֵר שֶׁבְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לְהַעְתִּיקוֹ זוּלַת פָּסוּק (יחזקאל מא, ו-ז) וּבָאוֹת בַּקִּיר וְגוֹ' וְרָחֲבָה, צָרִיךְ שֶׁתְּפָרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְהָרַמְבָּ"ם. וְלֹא רָאִינוּ לְהַעְתִּיקוֹ, שֶׁהֲרֵי הָרַ"שׁ^לדלא מצאתי מקורו, ואולי מזה שהגיה במדת התאים (שם מ”ג) למד רבינו כך. וצ”ע. מֵעִיד עַל רַבּוֹ שֶׁהִגִּיהַּ כֵּן כַּפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן. וְכֵן הָרִי"א (שם, ט) מְפָרֵשׁ בְּשֵׁם רַשִׁ"י כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. גַּם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י כָּתוּב עַל קְלָף לֹא נִמְצָא זֶה הַלָּשׁוֹן, וְאוּלַי הוּבָא בְּתוֹכוֹ מִתַּלְמִיד שֶׁכְּתָבוֹ בַּגִּלָּיוֹן.

This reflects the Rashi’s primary interpretation in his commentary to Yechezkel 41:9, as explained by his student Rabbeinu Shemayah. The alternate explanation offered there by Rashi is self-evident and need not be cited, with the exception of his interpretation of the words, “[The side-chambers] entered the wall… and became progressively wider,”¹⁰⁴Yechezkel 41:6-7. which must be understood as we explained these phrases according to Rambam. We did not cite Rashi’s second explanation here, because Rabbeinu Shemayah stated that Rashi, his teacher, edited his text to reflect the primary interpretation.¹⁰⁵Nowhere in the existing printings of Rashi’s commentary is this explicitly stated. Similarly, Rav Yitzchak Abarbanel explains Rashi’s perspective according to the primary interpretation. Also, a manuscript copy of Rashi’s commentary does not include the second interpretation. Maybe it was added from comments a student might have written on the margin.

וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עוֹלֶה יָפֶה בְּפֵרוּשׁ הַמִּקְרָא וְהַמִּשְׁנָה, עִם כָּל זֶה עָשִׂינוּ הַתְּמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁהִדְפַּסְנוּהָ, עַל פִּי פֵּרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם. הוֹאִיל וְסוּגְיָן דְּעָלְמָא אָזְלָא כְּוָתֵיהּ בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה, שֶׁהֲרֵי הרע"ב דְּבָתְרָאָה הוּא, וְרָאָה לְפָנָיו פֵּרוּשׁ הָרַ"שׁ עַל דֶּרֶךְ רַשִׁ"י, וְעִם כָּל זֶה כָּתַב פֵּרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם. אַף כִּי הַתּוֹסְפוֹת בְּיוֹמָא (נב. ד"ה כותל) וּבְבָבָא בַּתְרָא פֶּרֶק ד' (סא. ד"ה והתא) פֵּרְשׁוּ כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, אוּלַי לֹא רָאוּ הֵם דִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם, שֶׁעֲדַיִן בִּימֵיהֶם לֹא נִתְפַּשְּׁטוּ חִבּוּרָיו, בִּפְרָט פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָעְתַּק אֶל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּימֵי הָרַשְׁבָּ"א ז"ל.

Even though Rashi’s commentary accords with both Scripture and the Mishnah, nevertheless, we designed the sketch of the Future Beis HaMikdash that we produced¹⁰⁶As mentioned, that design was not published in the original text of Tzuras HaBayis, but rather printed separately and included as an insert to the book. It is reproduced as a foldout in the back of this printing. according to Rambam’s understanding because the treatment of the subject at large follows his interpretation in his Commentary to the Mishnah. This is reflected in the fact that Rav Ovadiah of Bartenura, who was the last authority who wrote on the subject, saw Rabbeinu Shemayah’s interpretation which follows Rashi’s understanding and, nevertheless, chose to follow Rambam’s perspective. True, Tosafos, in Tractate Yoma¹⁰⁷See Yoma 52a, s.v. kosel. and Bava Basra¹⁰⁸See Bava Basra 61a, s.v. vehatei. follow Rashi’s understanding, but it is possible that they did not see Rambam’s words, for his writings had not been widely publicized at that time. In particular, this is true of Rambam’s Commentary to the Mishnah, which was translated into the Holy Tongue¹⁰⁹Rambam wrote his commentary to the Mishnah in Arabic. only in the days of Rashba.

וּמִכָּל מָקוֹם אַחֲרֵי שֶׁכָּתַבְנוּ^להרבינו לא הכריע בין השיטות, ומבאר הדברים באריכות כנ”ל לפי שתי השיטות, וכן הניף ידו שנית בתוי”ט בפרק רביעי דמדות באריכות, וגם שם לא הכריע כאחת מן השיטות. כָּל דְּבָרֵינוּ עַל פִּי רַשִׁ"י ז"ל, לֹא נִמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל יָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת תְּמוּנָה אֶל הַתָּאִים הַלָּלוּ, שֶׁמִּמֶּנָּה תִּרְאֶה אַף תַּשְׂכִּיל פֵּרוּשׁוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

Nevertheless, having explained Rashi’s perspective above, it would only be proper to make a picture of these cells from which his understanding of these cells would be apparent.¹¹⁰That drawing is reproduced on p. 209 above.