Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

חלק א 1

Torat HaOlah · Part One, Chapter 1

‹›
  1. 1

    חלק ראשון

    Part One

  2. 2

    נקרא

    is called

  3. 3

    הר

    "Mountain"

  4. 4

    מי שעלה ההר לקדוש הוא נבחר:

    One who climbs the mountain / is singled out as holy,

  5. 5

    ובהר כ"ה פרקים הם מעלותיו מגיעות לשחקים:

    And this mountain has 25 chapters / its steps reaching the heavens.

  6. 6

    שאו שערים ראשיכם והנשאו

    "Lift your heads, O gates, and let be lifted

  7. 7

    פתחי עולם ויבא מלך הכבוד

    The openings of the world, that the glorious King may enter."

  8. 8

    תנן במסכת מדות: הר הבית היה ת"ק אמה על ת"ק אמה, רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מעוטו מן המערב, עכ"ל המשנה ריש מידות.

    It is taught in Masekhet Midot: "The Temple Mount was 500 cubits by 500 cubits, most of it on the south side, secondarily on the eastern side, thirdly on the western side, and a small part on the western side."

  9. 9

    כבר אמרו חז"ל (שמות ט״ו:י״ז) מקדש ה' כוננו ידיך. מלמד שהמקדש של מטה מכוון כנגד מקדש של מעלה. ואמרינן פרק-קמא דתענית (ה א) ומי איכא ירושלים של מעלה? אין דכתיב (תהילים קכ״ב:ב׳-ג׳) ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו. ואמרינן גם כן במסכת חגיגה (יב ב) כי מיכאל כהן גדול של מעלה, עומד ומקריב נפשותיהן של צדיקים על מזבח של מעלה. וכן אמרו במדרש ויקרא רבה וביום הקים את המשכן. א"ר סימן, מלמד שמשכן אחר הוקם עמו.

    The sages have already said about this verse, "The Temple, Lord, which your hands established" (Shemot 15:17), that it teaches that the Temple on earth corresponds with a supernal Temple. We say in the first chapter of Ta'anit (5a): "Is there such a thing as a supernal Jerusalem? Yes, as it is written (Tehilim 122:2-3), 'Jerusalem built up, like a city joined together'." And we say too in Masekhet Hagiga (12b), "As Micha'el is the High Priest above, standing and sacrificing the souls of the righteous on a supernal altar." And so we say in the midrash, in Vayiqra Rabah, responding to the verse "And on the day that the Sanctuary was established" (Numbers 9:15): "R. Siman said, This teaches that another Sanctuary was established together with it."

  10. 10

    לכן אי אפשר רק שהדברים של מטה הם דוגמא ומכוונים לדברים של מעלה, כמו שאמר דוד ע"ה (דברי הימים א כ״ח:י״ט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכת התבנית. ונאמר בבנין המקדש (שמות כ״ה:מ׳) כתבנית אשר אתה מראה בהר. מלמד שהדברים מכוונים למעלה ולמטה. ולזה אני אומר כי העולם בכללו נקרא מקדש של מעלה, להיותו פעולת השי"ת. וכן נקרא העולם בכללו "בית אל", כמו שפירש הרב שם טוב (פרק נד, חלק א) מספר המורה. ולזה נאמר (הושע, ב) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו. כי על ידי פעולת השי"ת אשר הם נגלות לנו, אנו משיגים השם יתברך. לזה אמר "שם ימצאנו".

    The only possible conclusion is that those [sacrificial] elements below constitute a pattern aligned with counterparts above, as said David a"h, "All this that the LORD made me understand by His hand on me, I give you in writing—the plan of all the works" (1 Chronicles 28:19). And it is written about the construction of the Temple, "The patterns which are being shown to you on the mountain" (Shemot 25:40). This teaches that things are aligned above and below. And to that, I say that the sum total of the world is called a supernal Temple, in that it is the activity of God, may God be blessed. And indeed the total world is called a "house of God," according to the explanation of Maimonides (Part 1, chapter 54), in his Guide for the Perplexed. About this is said, "At Bet El [lit. 'House of God'] he would meet Him, and there speak with Him" (Hoshea 12:5). For it is through God's activities, when they are revealed, that we encounter God. That's what it means by "He would meet Him there."

  11. 11

    ולזה נאמר במשה רבינו ע"ה (במדבר י״ב:ז׳) בכל ביתי נאמן הוא. ר"ל שהשיג כל ענייני המציאות על אמיתתן, כמו שביאר הרב המורה, וכאשר פירש שם הרב שם טוב (פ' נד הנ"ל). וכבר העיר על זה בעל העקידה (פר' וישב שער לא).

  12. 12

    וכתב הבחיי פרשת תרומה, ג' תרומות נאמרו בבנין המשכן נגד ג' תרומות שנברא בהן העולם, והם חכמה ודעת ותבונה. וכדי לזכור שהמשכן הוא שקול כנגד בריאת העולם, כתב אצל בצלאל (שמות ל״ה:ל״א) "וימלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת".

  13. 13

    ותמצא בפרקי דרבי אליעזר (פרק א) כשבנה שלמה המקדש, בנה בשלשתן, שכן הזכיר על חירם (מלכים א ז׳:י״ד) "בן אשה אלמנה הוא למטה נפתלי ואביו איש צורי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת". וכן בשלשתן עתיד להבנות וכולי.

  14. 14

    וכתב הרמב"ם (פ"א מהל' בית הבחירה) ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבנין שלמה, ומעין דברים המפורשים ביחזקאל, עכ"ל. הרי לך כי מדות אלו שנתנו חכמים ז"ל בבנין בית שני, הוא על פי חכמה ותבונה ודעת, שהוא שקול נגד בריאות העולם.

  15. 15

    לזה אמרו כי הר הבית היה ת"ק על ת"ק, נגד העולם בכללו שהוא מהלך ת"ק שנה לרחבו ולארכו, דהיינו ת"ק על ת"ק. וידוע שהעולם כולו אינו עומד על שום סמיכה, רק תלוי במאמר הש"י, וכמו שנאמר (איוב, כז) תולה ארץ על בלימה. כן אמרו שהיה תחת הר הבית כיפין על כיפין חלול מתחתיו, כדמות העולם עומד על בלימה.

    For this [reason], they said that the temple mount was 500 by 500 [ells], corresponding to the world in general, which is a 500-year walk in its breadth and in its length, meaning 500 by 500. And it is well-known that the whole world is not standing on any support. Rather, it is suspended by the word of God, may He be blessed. And it is as it is stated, Who suspended earth over emptiness (Job 26:7). And likewise did they say that underneath the Temple mount, there are arches above hollow arches beneath it, similar to the world that is standing upon emptiness.

  16. 16

    ובאגדת שמואל – ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר יצחק אמר מגילת בית המקדש מסר הקב"ה בעמידה שנאמר (דברים ה׳:כ״ח) ואתה פה עמוד עמדי, משה מסרה ליהושע בעמידה שנאמר (דברים ל״א:י״ד) קרא את יהושע והתיצבו, יהושע מסרה לזקנים בעמידה שנאמר (יהושע כ״ד:א׳ עיי"ש) ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל ויתיצבו לפני האלהים, עמדו הזקנים ומסרוה לנביאים בעמידה ונביאים מסרוה לדוד בעמידה ולית לן קראי. עמד דוד ומסרה לשלשה בעמידה שנאמר (תהילים מ״א:י״א) ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם, ואומר (דברי הימים א כ״ח:י״ט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל – מלמד שנתנה לדרוש מיד ה', עד כאן לשון המדרש.

  17. 17

    ואין ספק שרמזו לסוד מה באמרם שנמסר מזה לזה בעמידה והביאו ראייה מן המקראות שלא נאמרו בענין המקדש כלל, וסמכו דבריהם כזה כדי להורות על הכוונה. ונראה שכוונו ז"ל שמה שדרשו ז"ל בסוכה (פרק לולב וערבה) וביומא (פרק בא לו) "עצי שטים עומדים" (שמות כ״ו:ט״ו) שמעמידים את צפויהם שמא תאמר אבד סברם בטל סיכוים תלמוד לומר עצי שטים עומדין שהן קיימין לעולם ולעולמי עולמים, עכ"ל. הרי שדרשו עניין העמידה על דבר קיום, ולכן למד הקדוש ברוך הוא למשה ומסרו הדבר זה לזה בעמידה לרמוז על דברים הקיימים שהיו רמוזים בענין המקדש הם קיימים אף לאחר שנחרב הבית, ולכן הביאו פסוקים שלא נאמרו במקדש להיות כי כל התורה והעולמים כולם היו רמוזים במקדש וכליו - לכן נרמז העמידה בכולן.

  18. 18

    ולהיות הענין כן אמרו בבראשית רבה (פרשת ויצא) אמר רבי שמעון בן יוחאי אין בית המקדש של מעלה גבוה מבית המקדש של מטה אלא שמנה עשר מיל. מאי טעמא? (בראשית כ״ח:י״ז) "וזה שער השמים" כמנין "וזה". הנה לפי פשוטו הוא מאמר רחוק שהרי מן השמים להארץ מהלך ת"ק. אלא שכיון לי"ח הגלגלים שכוללים המקדש של מעלה, וכמו שיתבאר בסמוך כי הגלגלים הם י"ח.

  19. 19

    עוד מדרש פרשת החודש הזה לכם בשמות רבה המורה לנו על זה וזה לשונו שם: משל למלך שהיה לו בן והשליטו על כל נכסיו ואמר לו הבן לאביו אם אין אתה נותן לו הכסא שלך האיך הכל יודעין שאתה מחבבני אלא כשתתן לי מקום הכסא שלך הכל נותנין לי קלוס. כך נתן אלהים לאברהם העולם ואמר (בראשית י״ח:י״ז) וה' אמר המכסה אני מאברהם, כיון שנתן לו הכל אמר לו אם אין אתה נותן לו בית המקדש ת"ק אמה על ת"ק אמה לא נתת לי כלום. ונתן לו הקב"ה. עד כאן לשון המדרש. ומבואר נגלה מענין מדרש זה שת"ק אמות של הר הבית הוי נגד מהלך ת"ק של העולם כאשר נתבאר.

  20. 20

    ואמרו שרובו מן הדרום וכולי – פירוש שהעזרה לא היתה באמצע הר הבית אלא שהיה הרוחק בין חומת דרום לעזרה יותר מן הרוחק שבין חומת מזרח לעזרה, וחומת מזרח יותר מן הרוחק שבצד צפון, ושל צפון יותר משל מערב. והוא דוגמא נפלאה. כי ידוע שישוב העולם הוא כולו לצד צפון רחוק מן הדרום ושאין ישוב בדרום העולם כלל מפני החום הגובר שם. כידוע ליודעים מעט בחכמת התכונה שכשהחמה במזלות הדרומיים שאז החמה קרוב לארץ ומחמת תגבורת החום אי אפשר לישב שם ולזה אין הישוב רק בצפון. ומכל מקום גם שם לא יגיע לקצה הצפוני כמו שיתבאר. לכן באה העזרה תוך הר הבית דוגמת הישוב תוך כלל העולם, רחוק מן הדרום.

  21. 21

    ואפשר שבזמן הבית היה הישוב יותר רחוק מן המזרח מלצפון ובצפון יותר רחוק מלמערב. ואף על פי שלעת כזאת איננו כן – מכל מקום דבר זה לא יעלים ממנו הטעם. וכבר נודע מה שכתב הרב המורה (ח"ג פ"ג) בתת טוב טעם ודעת על ענייני ספרי קורי הדורות אשר הם בתורה וכתב וז"ל דברי הימים ההם נעלמו ממנו היום ואלו ידענו היום וידענו המקרים אשר קרו בימים ההם היה מתבאר לנו בפרט טעם רוב מה שנזכר תורה. וממה שצריך שתדעהו כי אין בחינת הספורים הנכתבים בבחינת העניינים הנראים כי בעניינים הנראין פרטן מביאין לדברים הצריכים מאוד אי אפשר לזכרם מפני האריכות וכשיתבונן האדם בספורים ההם יחשוב שיש בהם אריכות או כפל דברים ואילו היה רואה מה שסוּפָר היה יודע צורך מה שנאמר. ומפני זה כשתראה בתורה ספורים בזולת המצות ותחשוב שהסיפור ההוא אין צורך לזוכרו או שיש בו אריכות – אינו רק להיות בלתי רואה הפרטים המביאים לזכור מה שנזכר, עכ"ל.

  22. 22

    ובזה אני אומר אל תתמה במה שהישוב אינו לעת עתה כדרך שסדרו לנו חז"ל חכמי המדות מאחר שאפשר שבימיהם היה ככה ואילו ראית מה שסוּפָר היית יודע מה שסופר.

Hebrew: Torat HaOlah, based on Prague, 1570 and Lemberg, 1858 editions · Public Domain

English: Sefaria Community Translation · CC0

Texts from Sefaria.