Yesod Mora VeSod HaTorah · Yesod Mora VeSod HaTorah, Chapter 7
1
שים לבך להתבונן כי כל המצות שהם עקרים או תלויות בדבר או לזכר כתובות או מקובלות הם מצות עשה או לא תעשה מפורש או עשה שעקרו וסודו לא תעשה כאשר כתוב (שמות ל״א:ט״ז) ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת. והשביתה איננה מעשה רק כלוי מעשה ומנוחה ממנו. כי כן כתוב (בראשית ב׳:ב׳) וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו ופירוש לעשות לפני יום השבת כדי שלא יעשה בו מלאכה וככה (ויקרא ט״ז:כ״ט) תענו את נפשותיכם והטעם לא תעגנו באכילה ושתיה כי הענוי הפך התענוג וככה (ויקרא כ׳:ז׳) והתקדשתם והייתם קדושים פירושו אל תשקצו את נפשותיכם לאכול כל דבר נמאס ומשחית בתולדות והנזיר אשר לא ישתה יין הוא קדוש.
Pay attention and contemplate that all the mitzvot that are fundamental or dependent on a specific matter or are mentioned or received traditions are positive or negative commandments explicitly stated or derived from their roots. Their secret is in the negative commandment, as it is written: "The children of Israel shall keep the Sabbath, to observe the Sabbath" (Exodus 31:16). Sabbath observance is not an action but rather refraining from action and resting from it. As it is written: "And He rested on the seventh day from all His work" (Genesis 2:2), meaning to prepare before the Sabbath so that no work is done on that day. Similarly, it is written: "You shall afflict your souls" (Leviticus 16:29), and the meaning is to not indulge in eating and drinking, for affliction transforms pleasure. And likewise, it is written: "And you shall sanctify yourselves, and you shall be holy" (Leviticus 20:7), meaning do not defile your souls by consuming anything abhorrent and corrupt in its origins. And the Nazirite, who shall not drink wine, is deemed holy.
2
והנה כל המצות על שלש דרכים הא' באמונת הלב והשני בפה והשלישי במעשה וכאשר האחד נמצא בכל חשבון ככה עקר כל מצוה שהיא תלויה בפה או במעשה צריכה לאמונת הלב ואם לאו הכל שוא ותהו. ורז"ל אמרו (סנהדרין קו:) רחמנא לבא בעי והוא בוחן לב וחוקר כליות וכתיב (דברים ל׳:י״ד) בפיך ובלבבך לעשותו וזה הכתוב כולל השלש דרכים בפיך ידוע ובלבבך אמונת הלב לעשותו שתעשה המצות שהם במעשה. וככה כתוב (דברים י׳:י״ב) מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' א-להיך בכל לבבך ובכל נפשך. ודוד המלך אמר (תהילים כ״ד:ד׳) נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו. וכן (תהילים ט״ו:ב׳-ג׳) הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל.
Now, behold, all the mitzvot can be categorized into three ways: firstly, through belief in the heart; secondly, through speech; and thirdly, through action. Each mitzvah is fundamentally based on one of these aspects. If a mitzvah is dependent on speech or action, it still requires belief in the heart. Without it, everything is in vain and futile. Our Sages of blessed memory said: "The Merciful One desires the heart" (Sanhedrin 106b), indicating that God examines the heart and investigates the kidneys. As it is written: "But the word is very near to you, in your mouth and in your heart, that you may do it" (Deuteronomy 30:14). This verse encompasses the three ways: "in your mouth" refers to speech, and "in your heart" refers to belief in the heart, so that you may fulfill the commandments through action. Similarly, it is written: "What does the Lord your God ask of you but to fear the Lord your God, to walk in all His ways, to love Him, to serve the Lord your God with all your heart and with all your soul" (Deuteronomy 10:12). King David said: "He who has clean hands and a pure heart, who has not lifted up his soul to falsehood" (Psalms 24:4). And it is also written: "He who walks uprightly and does what is right and speaks truth in his heart" (Psalms 15:2-3).
3
ועתה שים לבך כי אין טורח במצות לא תעשה לאשר יש לו לב להבין כי ה' נטע בלב שכל שיוכל אדם בו להשמר מכל נזק. והמשל ברופא שאמר לאדם שאינו יודע המאכלים שיזיקו לו כפי תולדתו אל תאכל כל מה שאזהירך שאם תאכלם תבוא לידי חולי ותמות וכל איש דעת לא תאוה נפשו לאכול דבר שיזיקנו רק יהיה נתעב ונמאס בעיניו אף על פי ששמע שהוא מאכל ערב והנה ישום עיקר מאכלו לחיות ולא יבקש החיים בעבור שיאכל כי זה דרך הבהמות כי אין להם נשמה שתחיה אחר הפרדה מעל הגויה הלא תראה כתוב בתורה (בראשית א׳:כ״ד) תוצא הארץ נפש חיה ישרצו המים ולא כן האדם רק נעשה האדם בדמות מלאך ואם המלאך חי לעולם ככה מי שהוא בדמותו על כן אמר אחד מהמשכילים כי העונש בארבע מיתות בית דין על לא תעשה וככה כרת ומיתה בידי שמים והשכר על מצות עשה. וקדמונינו הביאו ראיה כי יש שכר לנשמר ממצות לא תעשה (דברים י׳:י״ג״ב:כ״ה) לא תאכלנו למען ייטב לך ויש אומר כי השכר ישוב לאשר הזכיר באחרונה (דברים י״ב:כ״ה) כי תעשה הישר ויש אומרים למצות לא תאכלנו הכתוב למעלה (דברים י״ב:ט״ז-י״ז) על הארץ תשפכנו כמים אשר לא יאספו עד שלא יאכלנו אדם כי הדם הוא הנפש וזה ידוע מחכמת התולדות. גם נכון הוא שיראת השם שהיא מצות עשה כוללת כל מצות עשה ומצות לא תעשה כאשר הזכיר משה אחר (דברים י) ליראה לשמור כל מצותיו וחקותיו לטוב לך שהם עשה ולא תעשה כי המונע עצמו מעשיית עבירה בעבור יראתו מהשם אז טוב לו ומלת לטוב לך כוללת טוב העולם הזה והבא ביחד והשכר על מצות עשה כי יש בהם טורח והמשל כמי שיגע עצמו על פי הרופא לבשל מאכל מה שיאכל שיועילנו והנה שכרו אתו ופעולתו לפניו והנה לטוב לך שתקבל שכר ותמלט מעונש והנה הטוב הוא לאדם שומר מצות הרופא כי לא יועיל ולא יזיק הרופא כדברי אליהוא (איוב ל״ה:ו׳) אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו. ועתה ארמוז לך סוד נכבד מצאנו כתוב (ישעיהו ס״ג:י״ז) למה תתענו ה' מדרכך (מלכים א י״ח:ל״ז) ואתה הסיבות את לבם אחורנית. ומשה אמר (דברים ל׳:ט״ו) ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ועוד (איכה ג׳:ל״ח) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. ואמרו קדמוננו (נדה יו:) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ודע כי צמח האדמה הנעבדת טוב מצמח האדמה שאינה נעבדת ויש שמנה ורזה ובדרך משל אמת אפרש כי ג' כחות בחיות האדם ואם תחפוץ קרא אותם בג' שמות נשמה ורוח ונפש והנה הנפש היא הכח הצומח שהיא בכבד וכל חי וצומח משתתף בכח הזה וזאת הנפש גוף והיא המתאוה לאכול ודבר המשגל. והרוח בלב ובה חיי האדם שיתנונע והיא כוללת האדם והבהמה גם היא גוף ובצאת זאת הרוח שהיא דומה לאויר מהגויה אז ימות האדם וזאת הרוח מתגברת והיא הכעסנית. והנשמה היא העליונה וכחה במוח ותולדות בני אדם ויצריהם משתנים יש מי ששלשתם חזקות בו ויש נחלשות ויש השתים בתמורה ואין צורך להאריך כי הנשמה מבקשת מה שיועילנה ממעשי ה' כי הוא מקור חייה והנפש מבקשת תענוגי הגוף לטוב לה והנה הרוח אמצעית ובעבור שצורך יש למוח אל הכבד והלב גם שניהם למוח והכלל כל אחד זה לזה על כן קראו העברים הנשמה רוח ונפש והנה הכל קשורים עם הגוף ואם אדם יאכל מאכלים שיחמם הדם אז ירבה כעסו והנה מעשה הגוף ברוח ואם הגוף ישר במזגו ואדם אחר הכעיסו בדבריו או במעשיו תגבר יד הרוח בלב ויוליד חום בגוף והנה תשתנה הגוף בעבור הרוח וכל משכיל ינחה גופו כפי צורך נשמתו ולא תשתנה היא בהשתנות הגוף וזאת היא המעלה הגדולה שנתן ה' לישראל כי אם ישמרו מצות ה' אין צורך לרופאים עם השם כאשר עשה אסא ותפסו הכתוב ואין טענה ממלת (שמות כ״א:י״ט) ורפא ירפא כי איננו מהבנין הקל רק הוא כמו (מלכים א א) וירפא את מזבח ה' ואיננו כמו (דברים ל״ב:ל״ט) מחצתי ואני ארפא ובאיוב (איוב ה׳:י״ח) ימחץ וידיו תרפנה. וככה צבא השמים חלק ה' לכל העמים וזה פירוש (ישעהו כד) יפקוד ה' על צבא המרום. וזה כנגד המקבל בדרך חכמת המזלות והשם לקח לישראל לנחלה ויוציאם מרשות המזלות כל זמן שהם ברשותו לעשות אשר צום בתורתו על כן אמרו הקדמונים (שבת קנו:) אין מזל לישראל ובעבור זה כתוב (שמות ל״ג:ט״ז) ונפלינו אני ועמך. ואין לטעון ואיך ישנה השם חקות שמים הנה זה יוכיח. והנה היה הטוב כלו בעבור כל הטוב ובעבור רע מעט אין מדרך החכמה למנוע מה שהוא טוב רובו. על כן יש כח במשכיל לבחור הטוב והרע כי אין הגזירות רק כפי המקבל על כן כתוב (דברים ט״ו:ד׳) אפס כי לא יהיה בך אביון על תנאי אם הכל או הרוב טוב וכן כתוב (דברים ט״ו:ד׳) רק אם שמוע תשמע. והיחיד מועיל נפשו באחריתו.
Now, pay attention, for there is no difficulty in refraining from negative commandments for those who have understanding, as God has implanted in the intellect the ability for a person to guard against any harm. The analogy can be drawn to a doctor who advises a person who is unaware of the foods that can harm them based on their constitution: "Do not eat anything that I warn you against, for if you eat them, you will fall ill and die." A person of knowledge does not desire to eat something that would harm them; rather, they would find it repulsive and abhorrent, even though they may have heard that it is a delicious food. Instead, they prioritize the essential foods for sustaining life and do not seek after life merely through eating, for this is the way of animals who lack a soul that continues to exist after separation from the body. Is it not written in the Torah: "Let the earth bring forth living creatures" (Genesis 1:24)? Water brings forth living creatures, but this does not apply to humans alone. Rather, humans are made in the likeness of angels. If an angel lives forever, then one who is in their likeness should also be immortal. Therefore, one of the wise individuals stated that the punishment for transgressing negative commandments is executed through one of the four types of death imposed by the court, such as stoning or death by the hands of Heaven. However, the reward for fulfilling positive commandments is granted. Our sages brought a proof that there is a reward for refraining from negative commandments, as it is written: "You shall not eat it, so that it will be good for you" (Deuteronomy 13:19). And some say that the reward will return to the one mentioned at the end of the verse: "For you shall do what is right" (Deuteronomy 12:25). Others say that the verse "You shall not eat it" (Deuteronomy 12:16-17) refers to refraining from negative commandments. The verse above it (Deuteronomy 12:16-17), "You shall pour it out on the ground like water, so that you will not eat it," means that one should not consume blood, for blood is the soul, and this is known from the wisdom of tradition. It is also true that the fear of God, which is a positive commandment, encompasses all positive and negative commandments, as Moses mentioned in another place (Deuteronomy 10) "to fear the Lord your God, to keep all His commandments and statutes which I command you today for your good." They include both positive and negative commandments, for one who refrains from transgressing out of fear of God, it is good for them. The phrase "for your good" encompasses the good of this world and the world to come, and the reward for fulfilling positive commandments, as they involve effort. The analogy is like someone who exhausts themselves under the guidance of a doctor to prepare a meal that will be beneficial for them to eat. In return, they receive their reward, and their action is presented before them. It is good for you to receive reward and escape punishment. The true goodness lies in a person who observes the commandments of the Divine Physician, as the physician neither benefits nor harms them, as Eliphaz said (Job 35:6): "If you are righteous, what do you give Him? Or what does He receive from your hand? Your wickedness affects a man like yourself." Now I will reveal to you a precious secret that we have found written: "Why do you afflict yourselves, Lord, departing from Your ways?" (Isaiah 33:17) and "You are the one who troubled their hearts" (1 Kings 18:37). And Moses said (Deuteronomy 30:15), "See, I have set before you today life and good, and death and evil," and furthermore (Lamentations 3:38), "Do not both good and ill proceed from the mouth of the Most High?" And our sages said (Niddah 30b), "Everything is in the hands of Heaven, except for the fear of Heaven." Know that the cultivated vegetation of the earth is superior to the uncultivated vegetation, and there are those that are fat and those that are lean. In a true analogy, I will explain that there are three forces in the living beings. If you wish, you can call them by three names: Neshamah (soul), Ruach (spirit), and Nefesh (life force). The Nefesh is the vegetative force that resides in the liver, and every living being and plant partake of this force. This Nefesh is the body's inclination and desire for food and sensual pleasures. The Ruach resides in the heart and is the source of a person's vitality. It encompasses both humans and animals, and it is also a physical force. When this Ruach departs, resembling the air leaving the body, the person dies, and this departing Ruach becomes intensified and becomes the source of anger. And the soul is the highest and its power is in the brain, and the characteristics of human beings and their inclinations vary. Some possess them in great strength, while others are weakened, and there are those who have them in a balanced measure. There is no need to elaborate, for the soul seeks what benefits it from the actions of God, for He is the source of its life. And the soul seeks the pleasures of the body for its own well-being. Now, the spirit is intermediate, and because there is a need for the brain to connect to the liver and the heart, both of them are connected to the brain. The general principle is that each aspect complements the other. Therefore, the Hebrews have referred to them as the soul, spirit, and life force. And all of them are interconnected with the body. If a person consumes foods that warm the blood, their anger will increase. And behold, the actions of the body are influenced by the spirit. If the body is in good condition, and another person angers them with their words or actions, the power of the spirit will intensify in the heart, generating heat in the body. Thus, the body undergoes changes due to the influence of the spirit. And every intelligent person should guide their body according to the needs of their soul, while the soul remains unchanged amidst the body's changes. This is the great elevation that God has granted to Israel, for if they observe the commandments of God, there is no need for physicians, with the help of God, as Asa did. Thus, the verse is captured, and there is no contradiction in the phrase (Exodus 21:19), "And he shall cause him to be thoroughly healed," for it is not an easy matter, but rather, it is like (1 Kings 1:12) "And he shall heal the altar of the Lord." It is not like (Deuteronomy 32:39) "I wound, and I heal," and in the case of Job (Job 5:18), "He woundeth, and his hands make whole." And thus, the army of heaven is divided by the Lord among all the nations. This is the interpretation of the verse (Isaiah 24): "The Lord of hosts will reign over the host of the heights." And this corresponds to the one who accepts the wisdom of astrology and relies on fate. But the name (of God) was given to Israel as an inheritance and to remove them from the dominion of the constellations, as long as they are under His dominion and fulfill what is commanded in His Torah. Therefore, the ancients said (Shabbat 129a): "There is no mazal (constellation) for Israel." And for this reason, it is written (Exodus 33:16), "Then we shall be distinguished, I and Your people." And one cannot argue how the laws of heaven can be changed. Here is the proof: The goodness in its entirety is intended for all good, and for a little evil, it is not in the path of wisdom to prevent what is mostly good. Therefore, there is power in the discerning individual to choose between good and evil, for decrees are made based on the recipient. Thus, it is written (Deuteronomy 15:4), "Except that there shall be no needy among you," implying that everything or the majority is good. Similarly, it is written (Deuteronomy 15:4), "Only if you carefully listen." And the individual can benefit his soul in the future.
4
ועתה שים לבך ודע כי כל המצות הכתובות בתורה או המקובלות או התקונים שתקנו האבות אף על פי שרובם הם במעשה או בפה הכל הם לתקן הלב (דברי הימים א כח) כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין וכתוב (תהלים קכה) ולישרים בלבותם והפך זה (משלי כג) לב חרש מחשבות און וכתוב אחר (משלי ו) ולבו בל עמך כי רוע עין תלוי ברוע הלב וזה ידוע מחכמת התולדות. על כן היתה העולה כליל כולה לשם על דבר העולה על הרוח דבר שאיננו נכון והחטאת והאשם על חטא בפה או במעשה וזה פירושו (דברים י) ומלתם את ערלת לבבכם. ודע כי מלת ערלה כבדות והנה ערל לב כמו (שמות ז) כבד לב פרעה. (שמות ו) ואני ערל שפתים כמו ( שמות ד) כי כבד פה. גם (ירמיהו ו) ערלה אזנם כמו (ישעיהו ו) ואזניו הכבד. ובהכרת ערלת הבשר יהיה לאות ברית בין האדם ובין בוראו שלא יטנף נפשו במשכב שאיננו על דרך אמת ושכרו אתו שיפרה וירבה וככה כתיב (בראשית יז) ואתנה בריתי ביני וביניך וארבה אותך. וכתיב (ויקרא יט) וערלתם ערלתו גם היא כובד ברוב הליחה גם זה מהתולדות. והנה המצוה היא כוללת שתענו מפני השם ותכנעו כאשר ייסר אתכם ותבינו האמת שתסירו ערלת לבבכם ולא תכבדו לבבכם כמעשה פרעה או אחז וכעת הצר לו (דברי הימים ב כח) ויוסף למעול בה' (מלכים א כא) ואחאב נכנע (דברים יב) וישר בעיני ה' וככה כתיב (ויקרא כו) אז יכנע לבכם הערל. והנה זאת כמו (דברים ד) בצר לך ושבת. וקשי עורף משל לאדם יקשה ערפו וישיבנו אל אדוניו וכאשר יקראנו לא ישיב אליו פניו והנה הוא מקציף. על כך אחרי אלה (יהושע ב ) כי ה' א-להיכם הוא א-להי האלהים הם המלאכים בשמים ואדוני המלכים שהם האדונים בארץ והכל ברשותו והוא א-ל גדול וגבור ונורא ואיך תוכל להנצל ולא יאבה כי תרבה שוחד. והעד כי בתחלת הפרשה (דברים ט) כי עם קשה עורף אתה על כן וערפכם וגו'. ומצות הלב תחלתם (שמות כ) אנכי ה' א-להיך שיאמין בכל לבו שהשם שהוציאו ממצרים הוא א-להיו והנה היא מצות עשה וככה (דברים ו) ואהבת את ה' א-להיך (דברים יא) ולדבקה בו וככה (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. ולא תעשה (שמות כ) לא יהיה לך אלהים אחרים באמונת הלב (ויקרא יט) ולא תשנא את אחיך (שמות כ) לא תחמוד. (דברים ד) וידעת היום והשבות אל לבבך מצות עשה וככה (דברים ו) שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד. ומצות הפה וידוי כהן (דברים כו) וענית ואמרת (דברים כג) מוצא שפתיך וברכת המזון והלל ותפלה (דברים ו) ושננתם לבניך ודברת בם והנה מצות עשה ורבים ככה. (שמות כ) ולא תעשה (שמות כ) לא תשא את שם ה' א-להיך (שמות כ) לא תענה ברעך (שמות כב) אלהים לא תקלל ולא תאור (שמות כג) לא תזכירו (שמות כג) ולא ישמע על פיך (שמות כג) לא תכרות להם ברית (שמות כג) ולא תענה על ריב ורבים ככה והמצות במעשה הם רבות ואין צורך לזכרם. ומצאתי פסוק אחד כולל כל המצות והוא (דברים י) את ה' א-להיך תירא ואותו תעבוד. והנה מלת תירא כוללת כל מצות לא תעשה בלב ובפה ובמעשה וזו היא המדרגה הראשונה שיעלה ממנה אל עבודת ה' יתעלה והיא כוללת כל מצות עשה. ואלה ירגילו לבו וידריכוהו עד כי ידבק בשם יתברך הנכבד כי בעבור זה נברא האדם כי לא נברא לקנות הון ולא לבנות בנינים יעזבם לזרים והוא ידור תחת הארץ ולא להתענג במיני מאכלים כי רגעים מעטים הם והיגיעה רבה גם יזיקו ברורם. גם משכב הנשים יכלה כחו ובשרו. גם דברי שחוק והשתכר סכלות והוללות כי המשכיל יבין כי ימי חייו מעטים הם וביד בוראו נפשו ולא ידע מתי יקחנה. על כן יש לו לבקש כל דבר שיביאנו לאהוב אותו ללמוד חכמה ולחפש האמונה עד שיכיר ויתבונן מעשה ה' ולא יתעסק בהבלי העולם רק להתבודד ללמוד ולהגות בתורת ה' ולשמור מצותיו והשם יפקח עינו ולבו ויחדש בקרבו רוח אחרת אז יהיה בחייו אהוב ליוצרו ונפשו דבקה בו ותשבע שובע שמחות את פניו ובהפרדה מעל הגויה תהיינה נעימות ימין אלהיו עליו נצח וזה שאמר אסף (תהלים עג) כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי א-להים לעולם כדרך יעקב אבינו שנדר (בראשית כח) והיה ה' לי לא·להים כי כאשר בא אל בית אל אמר (בראשית לה) הסירו את אלהי הנכר והניח הצאן והתבודד לעבוד השם ולא שכב עם אשה כי רחל מתה וחוללה בלהה ובעבור זה מאס באם ראובן ושפחתה על כן כתיב בפסוק אחר (בראשית לה) ויהיו בני יעקב שנים עשר להודיע שלא שכב עם אשה אחר כך על כן לא הוליד עוד. והנה מי שהשיג זאת המעלה שזכר השם ומעשיו ונפלאותיו לא יסורו מלבו גם לא ידבר דבר בפיו שלא יזכיר השם להודיע לבני האדם כבודו על כן נשבעו הנביאים ברוב דבריהם וזהו (דברים ו) ובשמו תשבע ואז יהיה (דניאל יב) ממצדיקי הרבים.
5
ודע כי התורה לא נתנה רק לאנשי לבב על כן יש לפרש דברים כתובים בדרך שיקול הדעת כמו (שמות י״ט:ד׳) ואשא אתכם על כנפי נשרים וככה (דברים י׳:ט״ז) ומלתם את ערלת לבבכם (דברים ט״ו:ח׳) פתח תפתח את ידך והקדמונים אמרו כי כך (דברים כב) ופרשו את השמלה ויש דברים שהם אמת כמשמען גם הם בדרך משל כמו גן עדן ועץ הדעת ועץ החיים וטעם הכרובים הדומה להם.
שים לבך להתבונן כי כל המצות שהם עקרים או תלויות בדבר או לזכר כתובות או מקובלות הם מצות עשה או לא תעשה מפורש או עשה שעקרו וסודו לא תעשה כאשר כתוב (שמות ל״א:ט״ז) ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת. והשביתה איננה מעשה רק כלוי מעשה ומנוחה ממנו. כי כן כתוב (בראשית ב׳:ב׳) וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו ופירוש לעשות לפני יום השבת כדי שלא יעשה בו מלאכה וככה (ויקרא ט״ז:כ״ט) תענו את נפשותיכם והטעם לא תעגנו באכילה ושתיה כי הענוי הפך התענוג וככה (ויקרא כ׳:ז׳) והתקדשתם והייתם קדושים פירושו אל תשקצו את נפשותיכם לאכול כל דבר נמאס ומשחית בתולדות והנזיר אשר לא ישתה יין הוא קדוש.
Pay attention and contemplate that all the mitzvot that are fundamental or dependent on a specific matter or are mentioned or received traditions are positive or negative commandments explicitly stated or derived from their roots. Their secret is in the negative commandment, as it is written: "The children of Israel shall keep the Sabbath, to observe the Sabbath" (Exodus 31:16). Sabbath observance is not an action but rather refraining from action and resting from it. As it is written: "And He rested on the seventh day from all His work" (Genesis 2:2), meaning to prepare before the Sabbath so that no work is done on that day. Similarly, it is written: "You shall afflict your souls" (Leviticus 16:29), and the meaning is to not indulge in eating and drinking, for affliction transforms pleasure. And likewise, it is written: "And you shall sanctify yourselves, and you shall be holy" (Leviticus 20:7), meaning do not defile your souls by consuming anything abhorrent and corrupt in its origins. And the Nazirite, who shall not drink wine, is deemed holy.
והנה כל המצות על שלש דרכים הא' באמונת הלב והשני בפה והשלישי במעשה וכאשר האחד נמצא בכל חשבון ככה עקר כל מצוה שהיא תלויה בפה או במעשה צריכה לאמונת הלב ואם לאו הכל שוא ותהו. ורז"ל אמרו (סנהדרין קו:) רחמנא לבא בעי והוא בוחן לב וחוקר כליות וכתיב (דברים ל׳:י״ד) בפיך ובלבבך לעשותו וזה הכתוב כולל השלש דרכים בפיך ידוע ובלבבך אמונת הלב לעשותו שתעשה המצות שהם במעשה. וככה כתוב (דברים י׳:י״ב) מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' א-להיך בכל לבבך ובכל נפשך. ודוד המלך אמר (תהילים כ״ד:ד׳) נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו. וכן (תהילים ט״ו:ב׳-ג׳) הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל.
Now, behold, all the mitzvot can be categorized into three ways: firstly, through belief in the heart; secondly, through speech; and thirdly, through action. Each mitzvah is fundamentally based on one of these aspects. If a mitzvah is dependent on speech or action, it still requires belief in the heart. Without it, everything is in vain and futile. Our Sages of blessed memory said: "The Merciful One desires the heart" (Sanhedrin 106b), indicating that God examines the heart and investigates the kidneys. As it is written: "But the word is very near to you, in your mouth and in your heart, that you may do it" (Deuteronomy 30:14). This verse encompasses the three ways: "in your mouth" refers to speech, and "in your heart" refers to belief in the heart, so that you may fulfill the commandments through action. Similarly, it is written: "What does the Lord your God ask of you but to fear the Lord your God, to walk in all His ways, to love Him, to serve the Lord your God with all your heart and with all your soul" (Deuteronomy 10:12). King David said: "He who has clean hands and a pure heart, who has not lifted up his soul to falsehood" (Psalms 24:4). And it is also written: "He who walks uprightly and does what is right and speaks truth in his heart" (Psalms 15:2-3).
ועתה שים לבך כי אין טורח במצות לא תעשה לאשר יש לו לב להבין כי ה' נטע בלב שכל שיוכל אדם בו להשמר מכל נזק. והמשל ברופא שאמר לאדם שאינו יודע המאכלים שיזיקו לו כפי תולדתו אל תאכל כל מה שאזהירך שאם תאכלם תבוא לידי חולי ותמות וכל איש דעת לא תאוה נפשו לאכול דבר שיזיקנו רק יהיה נתעב ונמאס בעיניו אף על פי ששמע שהוא מאכל ערב והנה ישום עיקר מאכלו לחיות ולא יבקש החיים בעבור שיאכל כי זה דרך הבהמות כי אין להם נשמה שתחיה אחר הפרדה מעל הגויה הלא תראה כתוב בתורה (בראשית א׳:כ״ד) תוצא הארץ נפש חיה ישרצו המים ולא כן האדם רק נעשה האדם בדמות מלאך ואם המלאך חי לעולם ככה מי שהוא בדמותו על כן אמר אחד מהמשכילים כי העונש בארבע מיתות בית דין על לא תעשה וככה כרת ומיתה בידי שמים והשכר על מצות עשה. וקדמונינו הביאו ראיה כי יש שכר לנשמר ממצות לא תעשה (דברים י׳:י״ג״ב:כ״ה) לא תאכלנו למען ייטב לך ויש אומר כי השכר ישוב לאשר הזכיר באחרונה (דברים י״ב:כ״ה) כי תעשה הישר ויש אומרים למצות לא תאכלנו הכתוב למעלה (דברים י״ב:ט״ז-י״ז) על הארץ תשפכנו כמים אשר לא יאספו עד שלא יאכלנו אדם כי הדם הוא הנפש וזה ידוע מחכמת התולדות. גם נכון הוא שיראת השם שהיא מצות עשה כוללת כל מצות עשה ומצות לא תעשה כאשר הזכיר משה אחר (דברים י) ליראה לשמור כל מצותיו וחקותיו לטוב לך שהם עשה ולא תעשה כי המונע עצמו מעשיית עבירה בעבור יראתו מהשם אז טוב לו ומלת לטוב לך כוללת טוב העולם הזה והבא ביחד והשכר על מצות עשה כי יש בהם טורח והמשל כמי שיגע עצמו על פי הרופא לבשל מאכל מה שיאכל שיועילנו והנה שכרו אתו ופעולתו לפניו והנה לטוב לך שתקבל שכר ותמלט מעונש והנה הטוב הוא לאדם שומר מצות הרופא כי לא יועיל ולא יזיק הרופא כדברי אליהוא (איוב ל״ה:ו׳) אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו. ועתה ארמוז לך סוד נכבד מצאנו כתוב (ישעיהו ס״ג:י״ז) למה תתענו ה' מדרכך (מלכים א י״ח:ל״ז) ואתה הסיבות את לבם אחורנית. ומשה אמר (דברים ל׳:ט״ו) ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ועוד (איכה ג׳:ל״ח) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. ואמרו קדמוננו (נדה יו:) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ודע כי צמח האדמה הנעבדת טוב מצמח האדמה שאינה נעבדת ויש שמנה ורזה ובדרך משל אמת אפרש כי ג' כחות בחיות האדם ואם תחפוץ קרא אותם בג' שמות נשמה ורוח ונפש והנה הנפש היא הכח הצומח שהיא בכבד וכל חי וצומח משתתף בכח הזה וזאת הנפש גוף והיא המתאוה לאכול ודבר המשגל. והרוח בלב ובה חיי האדם שיתנונע והיא כוללת האדם והבהמה גם היא גוף ובצאת זאת הרוח שהיא דומה לאויר מהגויה אז ימות האדם וזאת הרוח מתגברת והיא הכעסנית. והנשמה היא העליונה וכחה במוח ותולדות בני אדם ויצריהם משתנים יש מי ששלשתם חזקות בו ויש נחלשות ויש השתים בתמורה ואין צורך להאריך כי הנשמה מבקשת מה שיועילנה ממעשי ה' כי הוא מקור חייה והנפש מבקשת תענוגי הגוף לטוב לה והנה הרוח אמצעית ובעבור שצורך יש למוח אל הכבד והלב גם שניהם למוח והכלל כל אחד זה לזה על כן קראו העברים הנשמה רוח ונפש והנה הכל קשורים עם הגוף ואם אדם יאכל מאכלים שיחמם הדם אז ירבה כעסו והנה מעשה הגוף ברוח ואם הגוף ישר במזגו ואדם אחר הכעיסו בדבריו או במעשיו תגבר יד הרוח בלב ויוליד חום בגוף והנה תשתנה הגוף בעבור הרוח וכל משכיל ינחה גופו כפי צורך נשמתו ולא תשתנה היא בהשתנות הגוף וזאת היא המעלה הגדולה שנתן ה' לישראל כי אם ישמרו מצות ה' אין צורך לרופאים עם השם כאשר עשה אסא ותפסו הכתוב ואין טענה ממלת (שמות כ״א:י״ט) ורפא ירפא כי איננו מהבנין הקל רק הוא כמו (מלכים א א) וירפא את מזבח ה' ואיננו כמו (דברים ל״ב:ל״ט) מחצתי ואני ארפא ובאיוב (איוב ה׳:י״ח) ימחץ וידיו תרפנה. וככה צבא השמים חלק ה' לכל העמים וזה פירוש (ישעהו כד) יפקוד ה' על צבא המרום. וזה כנגד המקבל בדרך חכמת המזלות והשם לקח לישראל לנחלה ויוציאם מרשות המזלות כל זמן שהם ברשותו לעשות אשר צום בתורתו על כן אמרו הקדמונים (שבת קנו:) אין מזל לישראל ובעבור זה כתוב (שמות ל״ג:ט״ז) ונפלינו אני ועמך. ואין לטעון ואיך ישנה השם חקות שמים הנה זה יוכיח. והנה היה הטוב כלו בעבור כל הטוב ובעבור רע מעט אין מדרך החכמה למנוע מה שהוא טוב רובו. על כן יש כח במשכיל לבחור הטוב והרע כי אין הגזירות רק כפי המקבל על כן כתוב (דברים ט״ו:ד׳) אפס כי לא יהיה בך אביון על תנאי אם הכל או הרוב טוב וכן כתוב (דברים ט״ו:ד׳) רק אם שמוע תשמע. והיחיד מועיל נפשו באחריתו.
Now, pay attention, for there is no difficulty in refraining from negative commandments for those who have understanding, as God has implanted in the intellect the ability for a person to guard against any harm. The analogy can be drawn to a doctor who advises a person who is unaware of the foods that can harm them based on their constitution: "Do not eat anything that I warn you against, for if you eat them, you will fall ill and die." A person of knowledge does not desire to eat something that would harm them; rather, they would find it repulsive and abhorrent, even though they may have heard that it is a delicious food. Instead, they prioritize the essential foods for sustaining life and do not seek after life merely through eating, for this is the way of animals who lack a soul that continues to exist after separation from the body. Is it not written in the Torah: "Let the earth bring forth living creatures" (Genesis 1:24)? Water brings forth living creatures, but this does not apply to humans alone. Rather, humans are made in the likeness of angels. If an angel lives forever, then one who is in their likeness should also be immortal. Therefore, one of the wise individuals stated that the punishment for transgressing negative commandments is executed through one of the four types of death imposed by the court, such as stoning or death by the hands of Heaven. However, the reward for fulfilling positive commandments is granted. Our sages brought a proof that there is a reward for refraining from negative commandments, as it is written: "You shall not eat it, so that it will be good for you" (Deuteronomy 13:19). And some say that the reward will return to the one mentioned at the end of the verse: "For you shall do what is right" (Deuteronomy 12:25). Others say that the verse "You shall not eat it" (Deuteronomy 12:16-17) refers to refraining from negative commandments. The verse above it (Deuteronomy 12:16-17), "You shall pour it out on the ground like water, so that you will not eat it," means that one should not consume blood, for blood is the soul, and this is known from the wisdom of tradition. It is also true that the fear of God, which is a positive commandment, encompasses all positive and negative commandments, as Moses mentioned in another place (Deuteronomy 10) "to fear the Lord your God, to keep all His commandments and statutes which I command you today for your good." They include both positive and negative commandments, for one who refrains from transgressing out of fear of God, it is good for them. The phrase "for your good" encompasses the good of this world and the world to come, and the reward for fulfilling positive commandments, as they involve effort. The analogy is like someone who exhausts themselves under the guidance of a doctor to prepare a meal that will be beneficial for them to eat. In return, they receive their reward, and their action is presented before them. It is good for you to receive reward and escape punishment. The true goodness lies in a person who observes the commandments of the Divine Physician, as the physician neither benefits nor harms them, as Eliphaz said (Job 35:6): "If you are righteous, what do you give Him? Or what does He receive from your hand? Your wickedness affects a man like yourself." Now I will reveal to you a precious secret that we have found written: "Why do you afflict yourselves, Lord, departing from Your ways?" (Isaiah 33:17) and "You are the one who troubled their hearts" (1 Kings 18:37). And Moses said (Deuteronomy 30:15), "See, I have set before you today life and good, and death and evil," and furthermore (Lamentations 3:38), "Do not both good and ill proceed from the mouth of the Most High?" And our sages said (Niddah 30b), "Everything is in the hands of Heaven, except for the fear of Heaven." Know that the cultivated vegetation of the earth is superior to the uncultivated vegetation, and there are those that are fat and those that are lean. In a true analogy, I will explain that there are three forces in the living beings. If you wish, you can call them by three names: Neshamah (soul), Ruach (spirit), and Nefesh (life force). The Nefesh is the vegetative force that resides in the liver, and every living being and plant partake of this force. This Nefesh is the body's inclination and desire for food and sensual pleasures. The Ruach resides in the heart and is the source of a person's vitality. It encompasses both humans and animals, and it is also a physical force. When this Ruach departs, resembling the air leaving the body, the person dies, and this departing Ruach becomes intensified and becomes the source of anger. And the soul is the highest and its power is in the brain, and the characteristics of human beings and their inclinations vary. Some possess them in great strength, while others are weakened, and there are those who have them in a balanced measure. There is no need to elaborate, for the soul seeks what benefits it from the actions of God, for He is the source of its life. And the soul seeks the pleasures of the body for its own well-being. Now, the spirit is intermediate, and because there is a need for the brain to connect to the liver and the heart, both of them are connected to the brain. The general principle is that each aspect complements the other. Therefore, the Hebrews have referred to them as the soul, spirit, and life force. And all of them are interconnected with the body. If a person consumes foods that warm the blood, their anger will increase. And behold, the actions of the body are influenced by the spirit. If the body is in good condition, and another person angers them with their words or actions, the power of the spirit will intensify in the heart, generating heat in the body. Thus, the body undergoes changes due to the influence of the spirit. And every intelligent person should guide their body according to the needs of their soul, while the soul remains unchanged amidst the body's changes. This is the great elevation that God has granted to Israel, for if they observe the commandments of God, there is no need for physicians, with the help of God, as Asa did. Thus, the verse is captured, and there is no contradiction in the phrase (Exodus 21:19), "And he shall cause him to be thoroughly healed," for it is not an easy matter, but rather, it is like (1 Kings 1:12) "And he shall heal the altar of the Lord." It is not like (Deuteronomy 32:39) "I wound, and I heal," and in the case of Job (Job 5:18), "He woundeth, and his hands make whole." And thus, the army of heaven is divided by the Lord among all the nations. This is the interpretation of the verse (Isaiah 24): "The Lord of hosts will reign over the host of the heights." And this corresponds to the one who accepts the wisdom of astrology and relies on fate. But the name (of God) was given to Israel as an inheritance and to remove them from the dominion of the constellations, as long as they are under His dominion and fulfill what is commanded in His Torah. Therefore, the ancients said (Shabbat 129a): "There is no mazal (constellation) for Israel." And for this reason, it is written (Exodus 33:16), "Then we shall be distinguished, I and Your people." And one cannot argue how the laws of heaven can be changed. Here is the proof: The goodness in its entirety is intended for all good, and for a little evil, it is not in the path of wisdom to prevent what is mostly good. Therefore, there is power in the discerning individual to choose between good and evil, for decrees are made based on the recipient. Thus, it is written (Deuteronomy 15:4), "Except that there shall be no needy among you," implying that everything or the majority is good. Similarly, it is written (Deuteronomy 15:4), "Only if you carefully listen." And the individual can benefit his soul in the future.
ועתה שים לבך ודע כי כל המצות הכתובות בתורה או המקובלות או התקונים שתקנו האבות אף על פי שרובם הם במעשה או בפה הכל הם לתקן הלב (דברי הימים א כח) כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין וכתוב (תהלים קכה) ולישרים בלבותם והפך זה (משלי כג) לב חרש מחשבות און וכתוב אחר (משלי ו) ולבו בל עמך כי רוע עין תלוי ברוע הלב וזה ידוע מחכמת התולדות. על כן היתה העולה כליל כולה לשם על דבר העולה על הרוח דבר שאיננו נכון והחטאת והאשם על חטא בפה או במעשה וזה פירושו (דברים י) ומלתם את ערלת לבבכם. ודע כי מלת ערלה כבדות והנה ערל לב כמו (שמות ז) כבד לב פרעה. (שמות ו) ואני ערל שפתים כמו ( שמות ד) כי כבד פה. גם (ירמיהו ו) ערלה אזנם כמו (ישעיהו ו) ואזניו הכבד. ובהכרת ערלת הבשר יהיה לאות ברית בין האדם ובין בוראו שלא יטנף נפשו במשכב שאיננו על דרך אמת ושכרו אתו שיפרה וירבה וככה כתיב (בראשית יז) ואתנה בריתי ביני וביניך וארבה אותך. וכתיב (ויקרא יט) וערלתם ערלתו גם היא כובד ברוב הליחה גם זה מהתולדות. והנה המצוה היא כוללת שתענו מפני השם ותכנעו כאשר ייסר אתכם ותבינו האמת שתסירו ערלת לבבכם ולא תכבדו לבבכם כמעשה פרעה או אחז וכעת הצר לו (דברי הימים ב כח) ויוסף למעול בה' (מלכים א כא) ואחאב נכנע (דברים יב) וישר בעיני ה' וככה כתיב (ויקרא כו) אז יכנע לבכם הערל. והנה זאת כמו (דברים ד) בצר לך ושבת. וקשי עורף משל לאדם יקשה ערפו וישיבנו אל אדוניו וכאשר יקראנו לא ישיב אליו פניו והנה הוא מקציף. על כך אחרי אלה (יהושע ב ) כי ה' א-להיכם הוא א-להי האלהים הם המלאכים בשמים ואדוני המלכים שהם האדונים בארץ והכל ברשותו והוא א-ל גדול וגבור ונורא ואיך תוכל להנצל ולא יאבה כי תרבה שוחד. והעד כי בתחלת הפרשה (דברים ט) כי עם קשה עורף אתה על כן וערפכם וגו'. ומצות הלב תחלתם (שמות כ) אנכי ה' א-להיך שיאמין בכל לבו שהשם שהוציאו ממצרים הוא א-להיו והנה היא מצות עשה וככה (דברים ו) ואהבת את ה' א-להיך (דברים יא) ולדבקה בו וככה (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. ולא תעשה (שמות כ) לא יהיה לך אלהים אחרים באמונת הלב (ויקרא יט) ולא תשנא את אחיך (שמות כ) לא תחמוד. (דברים ד) וידעת היום והשבות אל לבבך מצות עשה וככה (דברים ו) שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד. ומצות הפה וידוי כהן (דברים כו) וענית ואמרת (דברים כג) מוצא שפתיך וברכת המזון והלל ותפלה (דברים ו) ושננתם לבניך ודברת בם והנה מצות עשה ורבים ככה. (שמות כ) ולא תעשה (שמות כ) לא תשא את שם ה' א-להיך (שמות כ) לא תענה ברעך (שמות כב) אלהים לא תקלל ולא תאור (שמות כג) לא תזכירו (שמות כג) ולא ישמע על פיך (שמות כג) לא תכרות להם ברית (שמות כג) ולא תענה על ריב ורבים ככה והמצות במעשה הם רבות ואין צורך לזכרם. ומצאתי פסוק אחד כולל כל המצות והוא (דברים י) את ה' א-להיך תירא ואותו תעבוד. והנה מלת תירא כוללת כל מצות לא תעשה בלב ובפה ובמעשה וזו היא המדרגה הראשונה שיעלה ממנה אל עבודת ה' יתעלה והיא כוללת כל מצות עשה. ואלה ירגילו לבו וידריכוהו עד כי ידבק בשם יתברך הנכבד כי בעבור זה נברא האדם כי לא נברא לקנות הון ולא לבנות בנינים יעזבם לזרים והוא ידור תחת הארץ ולא להתענג במיני מאכלים כי רגעים מעטים הם והיגיעה רבה גם יזיקו ברורם. גם משכב הנשים יכלה כחו ובשרו. גם דברי שחוק והשתכר סכלות והוללות כי המשכיל יבין כי ימי חייו מעטים הם וביד בוראו נפשו ולא ידע מתי יקחנה. על כן יש לו לבקש כל דבר שיביאנו לאהוב אותו ללמוד חכמה ולחפש האמונה עד שיכיר ויתבונן מעשה ה' ולא יתעסק בהבלי העולם רק להתבודד ללמוד ולהגות בתורת ה' ולשמור מצותיו והשם יפקח עינו ולבו ויחדש בקרבו רוח אחרת אז יהיה בחייו אהוב ליוצרו ונפשו דבקה בו ותשבע שובע שמחות את פניו ובהפרדה מעל הגויה תהיינה נעימות ימין אלהיו עליו נצח וזה שאמר אסף (תהלים עג) כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי א-להים לעולם כדרך יעקב אבינו שנדר (בראשית כח) והיה ה' לי לא·להים כי כאשר בא אל בית אל אמר (בראשית לה) הסירו את אלהי הנכר והניח הצאן והתבודד לעבוד השם ולא שכב עם אשה כי רחל מתה וחוללה בלהה ובעבור זה מאס באם ראובן ושפחתה על כן כתיב בפסוק אחר (בראשית לה) ויהיו בני יעקב שנים עשר להודיע שלא שכב עם אשה אחר כך על כן לא הוליד עוד. והנה מי שהשיג זאת המעלה שזכר השם ומעשיו ונפלאותיו לא יסורו מלבו גם לא ידבר דבר בפיו שלא יזכיר השם להודיע לבני האדם כבודו על כן נשבעו הנביאים ברוב דבריהם וזהו (דברים ו) ובשמו תשבע ואז יהיה (דניאל יב) ממצדיקי הרבים.
ודע כי התורה לא נתנה רק לאנשי לבב על כן יש לפרש דברים כתובים בדרך שיקול הדעת כמו (שמות י״ט:ד׳) ואשא אתכם על כנפי נשרים וככה (דברים י׳:ט״ז) ומלתם את ערלת לבבכם (דברים ט״ו:ח׳) פתח תפתח את ידך והקדמונים אמרו כי כך (דברים כב) ופרשו את השמלה ויש דברים שהם אמת כמשמען גם הם בדרך משל כמו גן עדן ועץ הדעת ועץ החיים וטעם הכרובים הדומה להם.