טו. וכשתסתכל בג' מצבים הללו, תמצא שמחייבים זה את זה בהחלט גמור. באופן שאם היה אפשר שיתבטל משהו מאחד מהם, היו מתבטלים כולם. כי למשל, אם לא היה מתגלה מצב הג' שהוא התהפכות צורת הקבלה לצורת השפעה, הרי בהכרח לא היה יכול לצאת מצב הא' שבא"ס ב"ה. שהרי לא יצאה שם כל השלמות אלא מפני שהעתיד להיות במצב הג' כבר שימש שם בנצחיותו ית' כמו הווה, וכל השלמות שנצטיירה שם באותו המצב היא רק כמו העתקה מהעתיד לבוא אל ההווה אשר שם – אבל באם היה אפשר שיתבטל העתיד, לא היתה שם שום מציאות בהווה. הרי שמצב הג' מחייב כל המציאות שבמצב הא'. ומכל־שכן בהתבטל משהו ממצב הב', ששם מציאות כל העבודה העתידה להגמר במצב הג', דהיינו העבודה בקלקול ותיקון ובהמשכות מדרגות הנשמות – איך יהיה מצב הג'? הרי שמצב הב' מחייב את מצב הג'.
When one examines these three states, he will realize that they are dependent on one another. If one of them were absent, the others would of necessity also be absent. For example, without the third state, in which the form of receiving is transformed into the form of giving, the first state could never have emerged from the Ein Sof [Infinite]. All of the various perfections only emerged [from the Ein Sof] because they would eventually reach the third state. Within the eternality of God, the future [third state] was already there in the present. The perfection perceived in that [first] form was simply “copied” [haataka] from the future [third state] into the present that was there [in the first state]. If it were conceivable that the future would not happen, then there would be no existence [of the perfected souls] in the present [first state]. That is, the third state requires the reality of the first state. How much more so regarding the hypothetical elimination of something from the second state, which contains all of the service [of God] that is meant to lead to the third stage – the process of defects and gradual repair of the souls from level to level. [If the second state would not exist,] how could the third state occur? Hence, the second state requires the third to occur.
2
וכן מציאות מצב הא' שבא"ס ב"ה שכבר נוהגת שם כל השלמות שבמצב הג', הרי היא מחייבת בהחלט שיותאם זה, דהיינו שיתגלו מצב הב' ומצב הג'. דהיינו ממש בכל אותה השלמות אשר שם, לא פחות משהו ולא יותר משהו. הרי שמצב הא' עצמו מחייב בהכרח שתתפשטנה מערכות זו לעומת זו במציאות הב', כדי לאפשר מציאות גוף ברצון לקבל המקולקל ע"י מערכת הטומאה, ואז אפשר לנו לתקנו. ואם לא היתה מערכת העולמות דטומאה, לא היה לנו הרצון לקבל הזה, ולא היה אפשר לתקנו ולבוא למצב הג'. כי אין אדם מתקן מה שאין בו. הרי שאין לשאול איך נתהותה ממצב הא' מערכת הטומאה, כי אדרבה מצב הא' הוא המחייב מציאותה ולהתקיים כן במצב הב'.
In addition, if the first state in the Ein Sof already contains all of the perfections of the third state, it follows that the second and third states must occur, with all of the perfections that are already present there [in the first stage]. That is to say, the first state itself requires that the two competing systems [of the body and soul] must separate in the second stage, so that the body – which exists as a defective desire to receive, damaged by the system of impurity – could then be repaired. Were it not for the system of the worlds of impurity, we would never possess that desire to receive, and it would therefore be impossible to repair that desire and bring about the third stage, because a person cannot repair what he does not possess. Thus, do not ask how the system of impurity emerges out of the first stage, since the opposite is the case. The first stage requires the existence [of the system of impurity] in the second stage.
טו. וכשתסתכל בג' מצבים הללו, תמצא שמחייבים זה את זה בהחלט גמור. באופן שאם היה אפשר שיתבטל משהו מאחד מהם, היו מתבטלים כולם. כי למשל, אם לא היה מתגלה מצב הג' שהוא התהפכות צורת הקבלה לצורת השפעה, הרי בהכרח לא היה יכול לצאת מצב הא' שבא"ס ב"ה. שהרי לא יצאה שם כל השלמות אלא מפני שהעתיד להיות במצב הג' כבר שימש שם בנצחיותו ית' כמו הווה, וכל השלמות שנצטיירה שם באותו המצב היא רק כמו העתקה מהעתיד לבוא אל ההווה אשר שם – אבל באם היה אפשר שיתבטל העתיד, לא היתה שם שום מציאות בהווה. הרי שמצב הג' מחייב כל המציאות שבמצב הא'. ומכל־שכן בהתבטל משהו ממצב הב', ששם מציאות כל העבודה העתידה להגמר במצב הג', דהיינו העבודה בקלקול ותיקון ובהמשכות מדרגות הנשמות – איך יהיה מצב הג'? הרי שמצב הב' מחייב את מצב הג'.
When one examines these three states, he will realize that they are dependent on one another. If one of them were absent, the others would of necessity also be absent. For example, without the third state, in which the form of receiving is transformed into the form of giving, the first state could never have emerged from the Ein Sof [Infinite]. All of the various perfections only emerged [from the Ein Sof] because they would eventually reach the third state. Within the eternality of God, the future [third state] was already there in the present. The perfection perceived in that [first] form was simply “copied” [haataka] from the future [third state] into the present that was there [in the first state]. If it were conceivable that the future would not happen, then there would be no existence [of the perfected souls] in the present [first state]. That is, the third state requires the reality of the first state. How much more so regarding the hypothetical elimination of something from the second state, which contains all of the service [of God] that is meant to lead to the third stage – the process of defects and gradual repair of the souls from level to level. [If the second state would not exist,] how could the third state occur? Hence, the second state requires the third to occur.
וכן מציאות מצב הא' שבא"ס ב"ה שכבר נוהגת שם כל השלמות שבמצב הג', הרי היא מחייבת בהחלט שיותאם זה, דהיינו שיתגלו מצב הב' ומצב הג'. דהיינו ממש בכל אותה השלמות אשר שם, לא פחות משהו ולא יותר משהו. הרי שמצב הא' עצמו מחייב בהכרח שתתפשטנה מערכות זו לעומת זו במציאות הב', כדי לאפשר מציאות גוף ברצון לקבל המקולקל ע"י מערכת הטומאה, ואז אפשר לנו לתקנו. ואם לא היתה מערכת העולמות דטומאה, לא היה לנו הרצון לקבל הזה, ולא היה אפשר לתקנו ולבוא למצב הג'. כי אין אדם מתקן מה שאין בו. הרי שאין לשאול איך נתהותה ממצב הא' מערכת הטומאה, כי אדרבה מצב הא' הוא המחייב מציאותה ולהתקיים כן במצב הב'.
In addition, if the first state in the Ein Sof already contains all of the perfections of the third state, it follows that the second and third states must occur, with all of the perfections that are already present there [in the first stage]. That is to say, the first state itself requires that the two competing systems [of the body and soul] must separate in the second stage, so that the body – which exists as a defective desire to receive, damaged by the system of impurity – could then be repaired. Were it not for the system of the worlds of impurity, we would never possess that desire to receive, and it would therefore be impossible to repair that desire and bring about the third stage, because a person cannot repair what he does not possess. Thus, do not ask how the system of impurity emerges out of the first stage, since the opposite is the case. The first stage requires the existence [of the system of impurity] in the second stage.