פרק א': הרצון לקבל תכלית הבריאה ד. ובכדי להבין כל אלו השאלות והחקירות, תחבולה האחת היא להסתכל בסוף המעשה, כלומר בתכלית הבריאה. כי אי אפשר להבין שום דבר באמצע מלאכתו אלא מסופו. וזה ברור הוא שאין לך פועל בלי תכלית. כי רק מי שאינו שפוי בדעתו תמצאהו פועל בלי תכלית.
Part 1: The Desire to Receive THE PURPOSE OF CREATION One strategy for answering these questions is to begin with the end – namely, the end [i.e., purpose] of creation. After all, one cannot understand anything from the middle, only from its end. Clearly, every action has a purpose, since only an insane person acts purposelessly.
2
ויודע אני שיש מתחכמים פורקי עול תורה ומצוות, שאומרים שהבורא ית' ברא את כל המציאות ועזב אותה לנפשה, כי מחמת האפסיות שבאלו הבריות, אינו מתאים לבורא ית' לרוב רוממותו להשגיח על דרכיהן הפעוטות והמגונות. אכן לא מדעת דברו זאת. כי לא יתכן להחליט על שפלותנו ואפסותנו, מטרם שנחליט שאנחנו עשינו את עצמנו ואת כל אלו הטבעים המקולקלים והמגונים שבנו. אבל בה בעת שאנו מחליטים אשר הבורא ית', השלם בכל השלמות, הוא בעל המלאכה שברא ותיכן את גופותנו, על כל מיני נטיות הטובות והמגונות שבהם – הרי מתחת יד הפועל השלם לא תצא לעולם פעולה בזויה ומקולקלת, וכל פעולה מעידה על טיב פועלה, ומה אשמתו של בגד מקולקל אם איזה חייט לא יוצלח תפר אותו? עי' כגון זה במסכת תענית (כ, א): מעשה שבא ר' אלעזר בר"ש וכו', נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר וכו'. אמר לו, כמה מכוער אותו האיש וכו'. אמר לו, לך ואמור לאומן שעשאני: כמה מכוער כלי זה שעשית וכו', עש"ה.
I know that there are thinkers – those who reject the yoke of Torah and mitzvot – who say that the Creator created reality and then abandoned it due to the insignificance of creatures. It is inappropriate for the Creator to have providence over their insignificant and distasteful actions. This is foolish. This would be a reasonable conclusion if we [humans] had created ourselves along with all of the distasteful and defective aspects of our nature. But we have concluded that God, the most perfect of beings, is the craftsman who created and designed our bodies – with all of their positive and defective traits. A distasteful and defective product will never emerge from a perfect builder. Every product attests to the nature of its maker. It is not the fault of a ratty item of clothing that it was prepared by an unqualified tailor. The Talmud makes this point (Taanit 20a): An incident occurred in which Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon...happened upon an exceedingly ugly person, who said to him, “Greetings to you, my rabbi,” but Rabbi Elazar did not return his greeting. Instead, Rabbi Elazar said to him, “Worthless [reika] person, how ugly is that man. Are all the people of your city as ugly as you?” The man said to him, “I do not know, but you should go and say to the Craftsman Who made me: ‘How ugly is the vessel you made!’” When Rabbi Elazar realized that he had sinned and insulted this man merely on account of his appearance, he descended from his donkey and prostrated himself before him, and he said to the man: “I have sinned against you; forgive me.”
3
הרי שמתחכמים האלו לומר שמסיבת שפלותנו ואפסותנו אין מתאים לו ית' להשגיח עלינו ועזב אותנו, הם אינם אלא מכריזים על חוסר דעתם בלבד. ודמה לך אם היית פוגש איזה אדם שימציא לו לברוא בריות מלכתחילה בכדי שתתענינה ותתייסרנה בכל ימי חייהם, כמונו, ולא עוד אלא להשליך אותן אחר גיוו מבלי שירצה אפילו להשגיח בהן כדי לעזרן מעט – כמה היית מגנה ומזלזל בו. והיתכן להעלות על הדעת כזה על מחויב המציאות ית' וית'.
These “thinkers” claim that it is inappropriate for God to have providence over us and that He has abandoned us due to our lowliness and nothingness. This indicates only their own lack of understanding. Imagine meeting a person who suggests creating beings who are destined to suffer and experience pain for all of their lives, much as we do. Moreover, that person plans to forsake them, with no intention of offering his providence over them or assisting them in any way. We would certainly condemn and scorn such a person. Can we imagine saying such a thing about the necessary, existent God?!
פרק א': הרצון לקבל
תכלית הבריאה
ד. ובכדי להבין כל אלו השאלות והחקירות, תחבולה האחת היא להסתכל בסוף המעשה, כלומר בתכלית הבריאה. כי אי אפשר להבין שום דבר באמצע מלאכתו אלא מסופו. וזה ברור הוא שאין לך פועל בלי תכלית. כי רק מי שאינו שפוי בדעתו תמצאהו פועל בלי תכלית.
Part 1: The Desire to Receive
THE PURPOSE OF CREATION
One strategy for answering these questions is to begin with the end – namely, the end [i.e., purpose] of creation. After all, one cannot understand anything from the middle, only from its end. Clearly, every action has a purpose, since only an insane person acts purposelessly.
ויודע אני שיש מתחכמים פורקי עול תורה ומצוות, שאומרים שהבורא ית' ברא את כל המציאות ועזב אותה לנפשה, כי מחמת האפסיות שבאלו הבריות, אינו מתאים לבורא ית' לרוב רוממותו להשגיח על דרכיהן הפעוטות והמגונות. אכן לא מדעת דברו זאת. כי לא יתכן להחליט על שפלותנו ואפסותנו, מטרם שנחליט שאנחנו עשינו את עצמנו ואת כל אלו הטבעים המקולקלים והמגונים שבנו. אבל בה בעת שאנו מחליטים אשר הבורא ית', השלם בכל השלמות, הוא בעל המלאכה שברא ותיכן את גופותנו, על כל מיני נטיות הטובות והמגונות שבהם – הרי מתחת יד הפועל השלם לא תצא לעולם פעולה בזויה ומקולקלת, וכל פעולה מעידה על טיב פועלה, ומה אשמתו של בגד מקולקל אם איזה חייט לא יוצלח תפר אותו? עי' כגון זה במסכת תענית (כ, א): מעשה שבא ר' אלעזר בר"ש וכו', נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר וכו'. אמר לו, כמה מכוער אותו האיש וכו'. אמר לו, לך ואמור לאומן שעשאני: כמה מכוער כלי זה שעשית וכו', עש"ה.
I know that there are thinkers – those who reject the yoke of Torah and mitzvot – who say that the Creator created reality and then abandoned it due to the insignificance of creatures. It is inappropriate for the Creator to have providence over their insignificant and distasteful actions. This is foolish. This would be a reasonable conclusion if we [humans] had created ourselves along with all of the distasteful and defective aspects of our nature. But we have concluded that God, the most perfect of beings, is the craftsman who created and designed our bodies – with all of their positive and defective traits. A distasteful and defective product will never emerge from a perfect builder. Every product attests to the nature of its maker. It is not the fault of a ratty item of clothing that it was prepared by an unqualified tailor. The Talmud makes this point (Taanit 20a):
An incident occurred in which Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon...happened upon an exceedingly ugly person, who said to him, “Greetings to you, my rabbi,” but Rabbi Elazar did not return his greeting. Instead, Rabbi Elazar said to him, “Worthless [reika] person, how ugly is that man. Are all the people of your city as ugly as you?” The man said to him, “I do not know, but you should go and say to the Craftsman Who made me: ‘How ugly is the vessel you made!’” When Rabbi Elazar realized that he had sinned and insulted this man merely on account of his appearance, he descended from his donkey and prostrated himself before him, and he said to the man: “I have sinned against you; forgive me.”
הרי שמתחכמים האלו לומר שמסיבת שפלותנו ואפסותנו אין מתאים לו ית' להשגיח עלינו ועזב אותנו, הם אינם אלא מכריזים על חוסר דעתם בלבד. ודמה לך אם היית פוגש איזה אדם שימציא לו לברוא בריות מלכתחילה בכדי שתתענינה ותתייסרנה בכל ימי חייהם, כמונו, ולא עוד אלא להשליך אותן אחר גיוו מבלי שירצה אפילו להשגיח בהן כדי לעזרן מעט – כמה היית מגנה ומזלזל בו. והיתכן להעלות על הדעת כזה על מחויב המציאות ית' וית'.
These “thinkers” claim that it is inappropriate for God to have providence over us and that He has abandoned us due to our lowliness and nothingness. This indicates only their own lack of understanding. Imagine meeting a person who suggests creating beings who are destined to suffer and experience pain for all of their lives, much as we do. Moreover, that person plans to forsake them, with no intention of offering his providence over them or assisting them in any way. We would certainly condemn and scorn such a person. Can we imagine saying such a thing about the necessary, existent God?!