Chesed LeAvraham · Even Shetiya, Maayan 4, Chapter 8
1
הענין כי כפי כשרון האדם כן תלוי סוד חייו, כי נפש האדם היא נמשכת לו מבחינת דקה אשר בין החיצונים לקדושים, והיא קליפת האגוז הנאכלת עם האגוז, ולזה פעמים תדבק בקדושה ותטהר ופעמים תדבק אחר החוצה ותטמא, והנפש החצובה משם תלוי בהכרעת ובבחירת האדם, אם תתנהג ביושר תדבק נפשו בקדושה ויזכה לאור הנצחיי, ואם תתנהג בעקלתון תדבק נפשו בטומאה (ויזכה) [ויבא] למיתה התמידית והיינו הכרת. ואם יזכה האדם במעשיו ישאב עליו נפש יותר זכה ופנימית, ואם יזכה יותר נותנים לו רוח שהוא קדושה אחרת והוא כפי שיעור דקות המלאך בקרוב, ואם יזכה יותר נותנים לו נשמה, וכן יעלה בנפש ורוח נשמה דאצילות. הנה תוספת החיים תלויים כפי כשרון המעשה ור"ל חיי הנפש ולא חיי הגוף, והענין כי אור הא"ס שופע ומשתלשל בשלשלת המדריגות עד הגיע אל אפס החיים שהוא המות, והיינו אור הא"ס שאינו מתפשט בחיצונים [שהם המות] כי המות אין בו חיים כלל:
The idea is that a person's spiritual potential (their merit and righteousness) is directly connected to the secret of their life. The soul of a person comes from a fine realm that lies between the forces of impurity and holiness. It is like the shell of a nut that is eaten along with the nut itself. At times, the soul attaches itself to holiness and becomes purified, while at other times, it clings to the external forces and becomes impure. The soul, hewn from that place, is subject to a person's free will and choices. If a person conducts themselves righteously, their soul will cleave to holiness, and they will merit eternal light. If they act perversely, their soul will cleave to impurity, leading to eternal death, which is the punishment of *karet* (spiritual excision).
2
והנה להיות ענין זה כך כאשר יעלה המצות וכשרון המעשה ממעשה בני אדם למעלה, הנה המצוה גשמית כי כל מצות מעשיות הם גשמיות, אמנם יש להם חיות והיינו שכמו שהגוף פועל גוף מצוה, כן החיים אשר באדם פועלים בה חיים, והחיים האלו הם למצוה כפי שיעור חיות האדם, אם האדם רשע ונפשו הכרתית וחיות הא"ס המתפשט בנפשו מועט, מפני קורבתו אל אפסת החיים שהוא המות כדפי', הנה מצותו יהיה בה מעט אור וחיות עד שכמעט אינו עולה למעלה לעולם השכר האמיתי, ופורעים לו למטה בעולם הזה בסוד ומשלם אל שונאיו וגו'. ואם נפשו חיה ואור הא"ס שופע בה ומאיר בה, וכ"ש אם יש בו רוח, וכ"ש אם יהיה בו נשמה, וכ"ש אם זכה למדריגת האצילות, הנה חיות המצוה יהיה גדול בתכלית, וכאשר תעלה מעשה המצות ההיא ויתעטר בה הספירה ההיא בסוד נשמת הצדיק, הנה הספירה נכללת בחיים תתאין והם ממש אור אין סוף השופע בנשמה, וזה על ידי כשרון התורה והמצות הנפעלות על ידו. וזמש"ל:
If a person merits through their deeds, they will receive a purer, more internal soul. If they merit further, they are granted *ruach* (spirit), which is another level of holiness, akin to the subtlety of an angel. If they merit even more, they are granted a *neshama* (soul), and they can ascend through the levels of *nefesh*, *ruach*, and *neshama* from the world of Atzilut (the highest spiritual realm). The increase in life depends on a person’s righteousness in their actions, meaning the life of the soul, not the body.
3
The concept is that the infinite light (Or Ein Sof) flows and descends through the chain of levels until it reaches the absence of life, which is death. The Or Ein Sof does not spread to the external forces, which represent death, as death has no life in it at all.
4
Thus, since this is the case, when mitzvot and good deeds performed by people ascend upwards, although the mitzvot are physical actions, they contain life. Just as the body performs the physical act of the mitzvah, the life-force within a person acts within the mitzvah. The amount of life in the mitzvah corresponds to the life-force of the person performing it. If the person is wicked, and their soul is spiritually excised with little connection to the Or Ein Sof due to its closeness to the absence of life (death), then their mitzvah contains little light and life, almost incapable of ascending to the true world of reward. Such people are paid in this world, as the verse says, "He repays His enemies..." (Deuteronomy 7:10).
5
However, if the person’s soul is alive and the Or Ein Sof shines within them—especially if they have *ruach*, and even more so if they have a *neshama*, or if they have attained the level of Atzilut—then the life-force in their mitzvah is exceedingly great. When that mitzvah ascends, it adorns the corresponding sefirah (divine attribute) with the soul of the righteous. The sefirah is then included in the lower levels of life, which are truly the Or Ein Sof shining in the soul. This occurs through the merit of Torah and mitzvot performed by the individual.
הענין כי כפי כשרון האדם כן תלוי סוד חייו, כי נפש האדם היא נמשכת לו מבחינת דקה אשר בין החיצונים לקדושים, והיא קליפת האגוז הנאכלת עם האגוז, ולזה פעמים תדבק בקדושה ותטהר ופעמים תדבק אחר החוצה ותטמא, והנפש החצובה משם תלוי בהכרעת ובבחירת האדם, אם תתנהג ביושר תדבק נפשו בקדושה ויזכה לאור הנצחיי, ואם תתנהג בעקלתון תדבק נפשו בטומאה (ויזכה) [ויבא] למיתה התמידית והיינו הכרת. ואם יזכה האדם במעשיו ישאב עליו נפש יותר זכה ופנימית, ואם יזכה יותר נותנים לו רוח שהוא קדושה אחרת והוא כפי שיעור דקות המלאך בקרוב, ואם יזכה יותר נותנים לו נשמה, וכן יעלה בנפש ורוח נשמה דאצילות. הנה תוספת החיים תלויים כפי כשרון המעשה ור"ל חיי הנפש ולא חיי הגוף, והענין כי אור הא"ס שופע ומשתלשל בשלשלת המדריגות עד הגיע אל אפס החיים שהוא המות, והיינו אור הא"ס שאינו מתפשט בחיצונים [שהם המות] כי המות אין בו חיים כלל:
The idea is that a person's spiritual potential (their merit and righteousness) is directly connected to the secret of their life. The soul of a person comes from a fine realm that lies between the forces of impurity and holiness. It is like the shell of a nut that is eaten along with the nut itself. At times, the soul attaches itself to holiness and becomes purified, while at other times, it clings to the external forces and becomes impure. The soul, hewn from that place, is subject to a person's free will and choices. If a person conducts themselves righteously, their soul will cleave to holiness, and they will merit eternal light. If they act perversely, their soul will cleave to impurity, leading to eternal death, which is the punishment of *karet* (spiritual excision).
והנה להיות ענין זה כך כאשר יעלה המצות וכשרון המעשה ממעשה בני אדם למעלה, הנה המצוה גשמית כי כל מצות מעשיות הם גשמיות, אמנם יש להם חיות והיינו שכמו שהגוף פועל גוף מצוה, כן החיים אשר באדם פועלים בה חיים, והחיים האלו הם למצוה כפי שיעור חיות האדם, אם האדם רשע ונפשו הכרתית וחיות הא"ס המתפשט בנפשו מועט, מפני קורבתו אל אפסת החיים שהוא המות כדפי', הנה מצותו יהיה בה מעט אור וחיות עד שכמעט אינו עולה למעלה לעולם השכר האמיתי, ופורעים לו למטה בעולם הזה בסוד ומשלם אל שונאיו וגו'. ואם נפשו חיה ואור הא"ס שופע בה ומאיר בה, וכ"ש אם יש בו רוח, וכ"ש אם יהיה בו נשמה, וכ"ש אם זכה למדריגת האצילות, הנה חיות המצוה יהיה גדול בתכלית, וכאשר תעלה מעשה המצות ההיא ויתעטר בה הספירה ההיא בסוד נשמת הצדיק, הנה הספירה נכללת בחיים תתאין והם ממש אור אין סוף השופע בנשמה, וזה על ידי כשרון התורה והמצות הנפעלות על ידו. וזמש"ל:
If a person merits through their deeds, they will receive a purer, more internal soul. If they merit further, they are granted *ruach* (spirit), which is another level of holiness, akin to the subtlety of an angel. If they merit even more, they are granted a *neshama* (soul), and they can ascend through the levels of *nefesh*, *ruach*, and *neshama* from the world of Atzilut (the highest spiritual realm). The increase in life depends on a person’s righteousness in their actions, meaning the life of the soul, not the body.
The concept is that the infinite light (Or Ein Sof) flows and descends through the chain of levels until it reaches the absence of life, which is death. The Or Ein Sof does not spread to the external forces, which represent death, as death has no life in it at all.
Thus, since this is the case, when mitzvot and good deeds performed by people ascend upwards, although the mitzvot are physical actions, they contain life. Just as the body performs the physical act of the mitzvah, the life-force within a person acts within the mitzvah. The amount of life in the mitzvah corresponds to the life-force of the person performing it. If the person is wicked, and their soul is spiritually excised with little connection to the Or Ein Sof due to its closeness to the absence of life (death), then their mitzvah contains little light and life, almost incapable of ascending to the true world of reward. Such people are paid in this world, as the verse says, "He repays His enemies..." (Deuteronomy 7:10).
However, if the person’s soul is alive and the Or Ein Sof shines within them—especially if they have *ruach*, and even more so if they have a *neshama*, or if they have attained the level of Atzilut—then the life-force in their mitzvah is exceedingly great. When that mitzvah ascends, it adorns the corresponding sefirah (divine attribute) with the soul of the righteous. The sefirah is then included in the lower levels of life, which are truly the Or Ein Sof shining in the soul. This occurs through the merit of Torah and mitzvot performed by the individual.
And as was explained above.