Chesed LeAvraham · Even Shetiya, Maayan 7, Chapter 1
1
נהר א - לבאר סוד מי יתן טהור מטמא:
Explaining the Secret of "Who can make the pure from the impure":
2
הנה האין סוף יתרחקו ממנו כל גשמות כל רבוי וכל חסרון וכל דין וכיוצא, ואל כולם יפול השאלה מהיכן יצא החסר מהיכן יצא הריבוי מהיכן יצא התכלית והגבול ועד"ז לכל המציאות, ולא ניצולו משאלות אלו אלא מחייבי הקדמות הכופרים בבריאה יש מאין, אמנם עדת י"י המאמינים יש מאין אין להם שאלה בזה כלל מפני שהכל יש מאין, וכמו שהיש יוצא מהאין המוחלט כך הטמא מהטהור, שהרי יותר נמנע היש מהאין מיש מהיש עד היותם דברים מתחלפים, ושאלת הריבוי ג"כ יותר נמנע הוא להוציא היש מהאין ממה שימנע השנים מהאחד או האלף מן מהשנים, ועד"ז ברחנו מהשאלות כולם ולא הכנסנו עצמנו אנחנו המאמינים בתיקון הענינים אלא מצד אמיתות הדבר בעצמו:
Indeed, the Infinite is distant from all substances, from all multiplication, deficiency, law, and the like. The question arises for all of them: Where did the deficiency come from? Where did the multiplication come from? Where did the purpose and limit come from? Up to this point for all of existence. These questions are only raised by those who affirm the primordial denials of creation ex nihilo. However, the assembly of God, the believers in creation ex nihilo, does not have a question about this at all because everything comes from nothing. Just as existence emerges from absolute nothingness, so does purity come from impurity. For indeed, existence being derived from nothing is more avoided than something coming from nothing until things become interchangeable. The question of multiplicity is also more avoided, as it is more elusive to derive existence from nothing than to derive two from one or a thousand from two. Therefore, we have escaped all these questions, and we, the believers, have not delved into the questions themselves but rather based on the truth of the matter itself.
3
ועתה נאמר דע כי ההעדר אינו כאשר חשבו בני אדם, שההעדר העדר ואפס ח"ו, אלא האין הקודם דהיינו אין סוף לבדו אין מקום לשום העדר, שהרי הוא עצמו והוא כל המציאות ואין העדר ח"ו, שהרי לא יחשב העדר אלא כשתצייר היש ותצייר מקום היש והעדרו, אמנם אם נצייר הא"ס לבדו הוא הוא ואין זולתו, הרי הוא ממלא כל המציאות ואין ריקות שיהיה בו העדר ח"ו, וצייר שיהיה כל המציאות שכל פשוט והוא החשיבות והיש האמיתי שלא יעדר לעולם ובו כל מציאות ואינו חסר דבר, ואל יעלה בדעתך לומר שזה השלימות אשר אין בו ההעדר שיעדר לעולם ח"ו, שהוא הוא הנמצא הקיים העומד שלעולם לא יעדר ולא נעדר, אמנם הלביש והעלים והסתיר עצמותו, והגלים השכל בשכל יותר נגלה בערך עצמותו הקודם, והעומד והמאוחר שלא יוסיף ולא יחסר לא קודם מציאות השכל הזה המתמצא והמתחדש הנקרא אין, ולא אחר מציאותו כלל הנקרא יש, והנה השכל הזה שהוציא להלביש עצמו אינו מחוצה ממנו שהרי לא היה זולתו, אלא הוא ממש כחו הנעלם והנסתר והעומד בעצמו היוצא, והרי זה השכל הלבוש הנקרא יש בערך שקודם לא היה ועתה היה, אמנם לא בערך שהיה העדר, שהרי הוא וידיעתו אחד, ובזה אתה המעיין יתיישב בלבך כל הספקות והבן. וזמש"ל:
And now, it is stated, "Know that absence is not as people have thought, that absence is nothing, heaven forbid. Rather, the primordial nothingness, meaning the Infinite alone, has no place for any absence, for it is itself all of existence, and there is no absence, heaven forbid. For absence is only considered when you depict the existence and portray the place of the existence and its absence. However, if you depict the Infinite alone, it is He and there is none besides Him. Indeed, He fills all of existence, and there is no emptiness that would have absence in it, heaven forbid. If the Infinite is depicted alone, He is Himself, and there is nothing besides Him. He fills all of existence, and there is no emptiness that would have absence in it, heaven forbid. So, depict that all of existence is simple, and it is the essence and the true existence that will never be absent and in which all of existence is present, lacking nothing. Do not let it enter your mind to say that this completeness, which does not have absence and will never lack, heaven forbid, is the existing, sustaining, never-lacking, never-absent essence. Indeed, it is the existing essence that stands forever and will never be absent, yet it clothes, conceals, and hides its essence. The revealed waves of intellect reveal approximately its primordial essence. It stands and exists without adding or subtracting to or from the existence of this intellect that comes into being and renews itself, called "nothing," neither before its existence, called "intellect," nor after its existence, called "existent." This intellect that brought itself into clothing is not external to it, for it was none other than it. Rather, it is truly its concealed and hidden power, standing by itself, emerging from itself. Behold, this intellect, the clothing called "existent," is approximately equivalent to what preceded, which was nothingness. However, it is not in the sense of the absence that was, for it and its knowledge are one. In this, you will settle in your heart all doubts and understand. And this is the intended meaning.
נהר א - לבאר סוד מי יתן טהור מטמא:
Explaining the Secret of "Who can make the pure from the impure":
הנה האין סוף יתרחקו ממנו כל גשמות כל רבוי וכל חסרון וכל דין וכיוצא, ואל כולם יפול השאלה מהיכן יצא החסר מהיכן יצא הריבוי מהיכן יצא התכלית והגבול ועד"ז לכל המציאות, ולא ניצולו משאלות אלו אלא מחייבי הקדמות הכופרים בבריאה יש מאין, אמנם עדת י"י המאמינים יש מאין אין להם שאלה בזה כלל מפני שהכל יש מאין, וכמו שהיש יוצא מהאין המוחלט כך הטמא מהטהור, שהרי יותר נמנע היש מהאין מיש מהיש עד היותם דברים מתחלפים, ושאלת הריבוי ג"כ יותר נמנע הוא להוציא היש מהאין ממה שימנע השנים מהאחד או האלף מן מהשנים, ועד"ז ברחנו מהשאלות כולם ולא הכנסנו עצמנו אנחנו המאמינים בתיקון הענינים אלא מצד אמיתות הדבר בעצמו:
Indeed, the Infinite is distant from all substances, from all multiplication, deficiency, law, and the like. The question arises for all of them: Where did the deficiency come from? Where did the multiplication come from? Where did the purpose and limit come from? Up to this point for all of existence. These questions are only raised by those who affirm the primordial denials of creation ex nihilo. However, the assembly of God, the believers in creation ex nihilo, does not have a question about this at all because everything comes from nothing. Just as existence emerges from absolute nothingness, so does purity come from impurity. For indeed, existence being derived from nothing is more avoided than something coming from nothing until things become interchangeable. The question of multiplicity is also more avoided, as it is more elusive to derive existence from nothing than to derive two from one or a thousand from two. Therefore, we have escaped all these questions, and we, the believers, have not delved into the questions themselves but rather based on the truth of the matter itself.
ועתה נאמר דע כי ההעדר אינו כאשר חשבו בני אדם, שההעדר העדר ואפס ח"ו, אלא האין הקודם דהיינו אין סוף לבדו אין מקום לשום העדר, שהרי הוא עצמו והוא כל המציאות ואין העדר ח"ו, שהרי לא יחשב העדר אלא כשתצייר היש ותצייר מקום היש והעדרו, אמנם אם נצייר הא"ס לבדו הוא הוא ואין זולתו, הרי הוא ממלא כל המציאות ואין ריקות שיהיה בו העדר ח"ו, וצייר שיהיה כל המציאות שכל פשוט והוא החשיבות והיש האמיתי שלא יעדר לעולם ובו כל מציאות ואינו חסר דבר, ואל יעלה בדעתך לומר שזה השלימות אשר אין בו ההעדר שיעדר לעולם ח"ו, שהוא הוא הנמצא הקיים העומד שלעולם לא יעדר ולא נעדר, אמנם הלביש והעלים והסתיר עצמותו, והגלים השכל בשכל יותר נגלה בערך עצמותו הקודם, והעומד והמאוחר שלא יוסיף ולא יחסר לא קודם מציאות השכל הזה המתמצא והמתחדש הנקרא אין, ולא אחר מציאותו כלל הנקרא יש, והנה השכל הזה שהוציא להלביש עצמו אינו מחוצה ממנו שהרי לא היה זולתו, אלא הוא ממש כחו הנעלם והנסתר והעומד בעצמו היוצא, והרי זה השכל הלבוש הנקרא יש בערך שקודם לא היה ועתה היה, אמנם לא בערך שהיה העדר, שהרי הוא וידיעתו אחד, ובזה אתה המעיין יתיישב בלבך כל הספקות והבן. וזמש"ל:
And now, it is stated, "Know that absence is not as people have thought, that absence is nothing, heaven forbid. Rather, the primordial nothingness, meaning the Infinite alone, has no place for any absence, for it is itself all of existence, and there is no absence, heaven forbid. For absence is only considered when you depict the existence and portray the place of the existence and its absence. However, if you depict the Infinite alone, it is He and there is none besides Him. Indeed, He fills all of existence, and there is no emptiness that would have absence in it, heaven forbid. If the Infinite is depicted alone, He is Himself, and there is nothing besides Him. He fills all of existence, and there is no emptiness that would have absence in it, heaven forbid. So, depict that all of existence is simple, and it is the essence and the true existence that will never be absent and in which all of existence is present, lacking nothing. Do not let it enter your mind to say that this completeness, which does not have absence and will never lack, heaven forbid, is the existing, sustaining, never-lacking, never-absent essence. Indeed, it is the existing essence that stands forever and will never be absent, yet it clothes, conceals, and hides its essence. The revealed waves of intellect reveal approximately its primordial essence. It stands and exists without adding or subtracting to or from the existence of this intellect that comes into being and renews itself, called "nothing," neither before its existence, called "intellect," nor after its existence, called "existent." This intellect that brought itself into clothing is not external to it, for it was none other than it. Rather, it is truly its concealed and hidden power, standing by itself, emerging from itself. Behold, this intellect, the clothing called "existent," is approximately equivalent to what preceded, which was nothingness. However, it is not in the sense of the absence that was, for it and its knowledge are one. In this, you will settle in your heart all doubts and understand. And this is the intended meaning.