בזולת זה יש עוד מצות שאי אפשר לקיימן על תקונם אם לא בידיעת התורה והחכמה הנפלאה הזאת, והן, אהבת ה׳ ויראתו, שהם שתי מצות המצוות אלינו בתורה, אהבה דכתיב ואהבת את ה׳ אלהיך. יראה דכתיב את ה׳ אלהיך תירא. ואם לא ידע גודל רוממות אלהותו והבדלו משאר הנמצאים ומציאות הנמצאים ממנו וכמה הן המעלות הנמצאות עד הגיע ההשגחה אל העולם השפל איך יירא ממנו:
Beside this there are other commandments which cannot be properly fulfilled without knowledge of Torah and of this wondrous science. These [commandments] are the love and fear of God. They are commandments addressed to us in the Torah. [Concerning] love, it is written, You will love the Lord your God (Deut. 6:5). [Of] fear it is written, You will fear the Lord your God (Deut. 6:13, 10:20). If one does not comprehend the awesome majesty of His divinity, His separation from the rest of the existents, the origin of all that exists from Him as well as the number of degrees which exist until [His] providence reaches this lowly world, how can one fear Him?
2
והנה העני חושב כי האלוה הוא זקן כאמרו (דניאל ז׳), "ועתיק יומין יתיב", ויש בו שערות לבנות מרוב זקנותו כדכתיב שער רישיה כעמר נקי, והוא יושב על כסא נפלא של עץ מתנוצץ לכמה נצוצות כדכתיב כורסייא שביבין די נור, ומראהו כאש כדכתיב כי ה׳ אלהיך אש אוכלה וגו׳, וכיוצא בזה מן הדמיונות שהפתי חושב בדעתו עד שיגשים האלוה והוא נופל באחד מן הפחתים המאבדים האמונה ולא יוסיף יראתו אלא כפי דמיונו:
The poor man thinks that God is an old man, as it is written, the ancient of days sits, that he has white hair because of His great age, as it is written, the hair of his head like pure wool; and [that] He sits on a marvelous throne of fire which gives off flashes, as it is written, His throne was fiery flames (Dan. 7:9). [He thinks that] His appearance is similar to fire, as it is written, For the Lord your God is a consumingfire (Deut. 4:24, 9:3). There are other, similar fantasies which the fool believes in his mind, so that he anthropomorphizes God and [thus] falls into one of the traps which destroy [one’s] faith. His fear [of God] increases only on account of his imagination.1Cf. Maimonides, Mishneh Torah, Hilkhot Yesodei ha-Torah 1:9; idem, Guide of the Perplexed 2.13 ff.
3
אבל המשכיל החכם ידע אחדותו והיותו משולל מגדרי הגוף ולא יתייחסו אליו חלילה וחס, ואפילו אחד ממשרתיו הקטנים לא יתיחסו אליהם ענינים אלו, כי הגלגל התשיעי אפיסת הגשם, וכן מזה יפלא וישתומם ויאמר וכי מי אני כגרגיר חרדל בתוך גלגל הירח, והוא כגרגיר חרדל בתוך הגלגל השני, וכן גלגל שני וכן מה שבתוכו בתוך גלגל שלישי, וכן כולם זה בתוך זה וכלם גרגיר חרדל בתוך שאר הרקיעים המתבארים בפרקי מעשה בראשית אשר לרבותינו ז״ל, וכלם כגרגר חרדל בתוך אותם הרקיעים המתבארים בפרקי מרכבה אשר לרבותינו ז״ל.
In contradistinction [to this fool], the enlightened sage will know God’s unity and complete separation from bodily categories. He would not, God forbid, ascribe these to Him. He would not even ascribe such things to the least of His attendants, for the ninth sphere marks the cessation of corporeality. He would be amazed and astonished [at this fool] and say, “Who am I? I am as a mustard seed in relation to the sphere of the moon, and that is as a mustard seed in relation to the second sphere. This is also the relationship of the second sphere and all it contains in relation to the third sphere. This [is the relationship] of all of them—one inside the other—like a mustard seed in relation to the rest of the firmaments, as is explained in the chapters on the Account of Creation [composed] by our rabbis, their memory be a blessing.2I have not been able to identify a composition entitled Pirkei Ma’aseh Bereshit; it is entirely likely that the reference here is to a genre of literature rather than a specific text. For a listing of works of this nature dealing with creation, such as Baraita de-Ma’aseh Bereshit, see Scholem, Kabbalah, p. 375. And all of these are like a mustard seed in relation to the firmaments described in the Chapters of the [Account of the] Chariot [composed] by our rabbis, their memory be a blessing.”3Pirkei Heikhalot is the medieval name for Heikhalot Rabbati. See Scholem, Kabbalah, p. 374. For an English translation of portions of this work, see David Blumenthal, Understanding Jewish Mysticism (New York: Ktav, 1978), vol. 1, pp. 56-90.
4
ומשם יוסיף אומץ ביראתו וימציא עצמו שפל ואפל, ויאמר בלבו וכי מי אני לפני המשרתים האלה הגדולים אשר לבוראי, עד יפחד מרוממותו תכלית הפחד, ובזה יוסיף אהבה גדולה בנפשו וימות באחדותו. וגם נפשו לו לשלל בזכרו אומרו אהבתי אתכם אמר ה׳. והנה בזה ישלים מצות האהבה והיראה, ובלא זה לא יוכל להשלים עצמו במצות אלו. וכיוצא בהם פירשו בזהר פרשת בראשית (הקדמת הזהר ח״א דף י״א ע״ב):
From this [realization], his fear [of God] will strengthen. He will feel himself to be lowly and obscure, and will say to himself, “Who am I before these great servants of my Creator?” Thus he will utterly fear [God’s] majesty. With this, great love [of God] will be added to his soul, and he will die in communion [with God].4On devekut, see Scholem, Kabbalah, pp. 174-176. Cf. Idel, Kabbalah, pp. 35 ff. His soul, too, will be negated when he remembers [God’s] statement: I loved you, says the Lord (Mal. 1:2). Thus he will perfect the commandment of love and fear [of God]. Without this, he will be unable to perfect himself [in the observance] of these commandments. In the Zohar, section Bereshit, similar things are explained.5Cf. Zohar I, 11b-12a.
בזולת זה יש עוד מצות שאי אפשר לקיימן על תקונם אם לא בידיעת התורה והחכמה הנפלאה הזאת, והן, אהבת ה׳ ויראתו, שהם שתי מצות המצוות אלינו בתורה, אהבה דכתיב ואהבת את ה׳ אלהיך. יראה דכתיב את ה׳ אלהיך תירא. ואם לא ידע גודל רוממות אלהותו והבדלו משאר הנמצאים ומציאות הנמצאים ממנו וכמה הן המעלות הנמצאות עד הגיע ההשגחה אל העולם השפל איך יירא ממנו:
Beside this there are other commandments which cannot be properly fulfilled without knowledge of Torah and of this wondrous science. These [commandments] are the love and fear of God. They are commandments addressed to us in the Torah. [Concerning] love, it is written, You will love the Lord your God (Deut. 6:5). [Of] fear it is written, You will fear the Lord your God (Deut. 6:13, 10:20). If one does not comprehend the awesome majesty of His divinity, His separation from the rest of the existents, the origin of all that exists from Him as well as the number of degrees which exist until [His] providence reaches this lowly world, how can one fear Him?
והנה העני חושב כי האלוה הוא זקן כאמרו (דניאל ז׳), "ועתיק יומין יתיב", ויש בו שערות לבנות מרוב זקנותו כדכתיב שער רישיה כעמר נקי, והוא יושב על כסא נפלא של עץ מתנוצץ לכמה נצוצות כדכתיב כורסייא שביבין די נור, ומראהו כאש כדכתיב כי ה׳ אלהיך אש אוכלה וגו׳, וכיוצא בזה מן הדמיונות שהפתי חושב בדעתו עד שיגשים האלוה והוא נופל באחד מן הפחתים המאבדים האמונה ולא יוסיף יראתו אלא כפי דמיונו:
The poor man thinks that God is an old man, as it is written, the ancient of days sits, that he has white hair because of His great age, as it is written, the hair of his head like pure wool; and [that] He sits on a marvelous throne of fire which gives off flashes, as it is written, His throne was fiery flames (Dan. 7:9). [He thinks that] His appearance is similar to fire, as it is written, For the Lord your God is a consuming fire (Deut. 4:24, 9:3). There are other, similar fantasies which the fool believes in his mind, so that he anthropomorphizes God and [thus] falls into one of the traps which destroy [one’s] faith. His fear [of God] increases only on account of his imagination.1Cf. Maimonides, Mishneh Torah, Hilkhot Yesodei ha-Torah 1:9; idem, Guide of the Perplexed 2.13 ff.
אבל המשכיל החכם ידע אחדותו והיותו משולל מגדרי הגוף ולא יתייחסו אליו חלילה וחס, ואפילו אחד ממשרתיו הקטנים לא יתיחסו אליהם ענינים אלו, כי הגלגל התשיעי אפיסת הגשם, וכן מזה יפלא וישתומם ויאמר וכי מי אני כגרגיר חרדל בתוך גלגל הירח, והוא כגרגיר חרדל בתוך הגלגל השני, וכן גלגל שני וכן מה שבתוכו בתוך גלגל שלישי, וכן כולם זה בתוך זה וכלם גרגיר חרדל בתוך שאר הרקיעים המתבארים בפרקי מעשה בראשית אשר לרבותינו ז״ל, וכלם כגרגר חרדל בתוך אותם הרקיעים המתבארים בפרקי מרכבה אשר לרבותינו ז״ל.
In contradistinction [to this fool], the enlightened sage will know God’s unity and complete separation from bodily categories. He would not, God forbid, ascribe these to Him. He would not even ascribe such things to the least of His attendants, for the ninth sphere marks the cessation of corporeality. He would be amazed and astonished [at this fool] and say, “Who am I? I am as a mustard seed in relation to the sphere of the moon, and that is as a mustard seed in relation to the second sphere. This is also the relationship of the second sphere and all it contains in relation to the third sphere. This [is the relationship] of all of them—one inside the other—like a mustard seed in relation to the rest of the firmaments, as is explained in the chapters on the Account of Creation [composed] by our rabbis, their memory be a blessing.2I have not been able to identify a composition entitled Pirkei Ma’aseh Bereshit; it is entirely likely that the reference here is to a genre of literature rather than a specific text. For a listing of works of this nature dealing with creation, such as Baraita de-Ma’aseh Bereshit, see Scholem, Kabbalah, p. 375. And all of these are like a mustard seed in relation to the firmaments described in the Chapters of the [Account of the] Chariot [composed] by our rabbis, their memory be a blessing.”3Pirkei Heikhalot is the medieval name for Heikhalot Rabbati. See Scholem, Kabbalah, p. 374. For an English translation of portions of this work, see David Blumenthal, Understanding Jewish Mysticism (New York: Ktav, 1978), vol. 1, pp. 56-90.
ומשם יוסיף אומץ ביראתו וימציא עצמו שפל ואפל, ויאמר בלבו וכי מי אני לפני המשרתים האלה הגדולים אשר לבוראי, עד יפחד מרוממותו תכלית הפחד, ובזה יוסיף אהבה גדולה בנפשו וימות באחדותו. וגם נפשו לו לשלל בזכרו אומרו אהבתי אתכם אמר ה׳. והנה בזה ישלים מצות האהבה והיראה, ובלא זה לא יוכל להשלים עצמו במצות אלו. וכיוצא בהם פירשו בזהר פרשת בראשית (הקדמת הזהר ח״א דף י״א ע״ב):
From this [realization], his fear [of God] will strengthen. He will feel himself to be lowly and obscure, and will say to himself, “Who am I before these great servants of my Creator?” Thus he will utterly fear [God’s] majesty. With this, great love [of God] will be added to his soul, and he will die in communion [with God].4On devekut, see Scholem, Kabbalah, pp. 174-176. Cf. Idel, Kabbalah, pp. 35 ff. His soul, too, will be negated when he remembers [God’s] statement: I loved you, says the Lord (Mal. 1:2). Thus he will perfect the commandment of love and fear [of God]. Without this, he will be unable to perfect himself [in the observance] of these commandments. In the Zohar, section Bereshit, similar things are explained.5Cf. Zohar I, 11b-12a.