נאם הצעיר משה בן לא"א ב"ר יעקב קורדואירו בראותי ימי הילדות חלפו עברו למו ברדפי כל תאוה ויכלו באפס תקוה. ויהי בהגיעני קוני אל שנת העשרים ושער צהוב צמח ויעירני קוני כאיש אשר יעיר משכתו ואומרה אל נפשי עד מתי תתחמקין הבת השובבה עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך עד מתי ילין בקרבך מחשבות אונך ותשכח ה' עושך ויוצרך מבטן ועתה קומי קראי אל אלהיך ותשקוד על דלתותיו יום יום ורפא את מזבח ה' ההרוס. ויהי כשמעה את קול הקריאה הומה ותאמר אקומה נא ואסובבה בעיר בשווקים וברחובות לבקש לי מנוח אשר ייטיב לי ואשמע קול מדבר עיר וקדיש מן שמיא נחית מורי ורבי המקובל האלהי החכם ה"ר שלמה אלקבץ הלוי נר"ו ויביאני אל היכלי טירותיו ויורני ויאמר לי בני יתמוך דברי לבך הט אזנך ושמע דברי חכמים ויציבני על דלתי החכמה והתבונה מתוק מדבש ונופת צופים המהגים והמצפצפים בעמקי סתרי התורה ויהי בפי כדבש למתוק ואשקוד על דלתי מדרשו ואשמע נאמו ויועירני ללמוד דרכי הזהר ומפתחות לפתוח שעריו ויתחזק כי ואהי עוסק ימים ואשתומם ואומר מה טוב ומה נעים להיות עסקי זה כמה ימים אהיה לבן לחכמה הזאת באהבתה אשגה תמיד דדיה ירווני בכל עת ובכל רגע עד אשר לא תשכח מפי וכאשר באתי לשלם נדרי ערכתי לפני כל ספרי האלהי הרשב"י ע"ה ואתבונן בהם ויהי לבבי כהולך בלב ים וכשוכב בראש חבל נבוך ומתבלבל בעמקי הדרושים הרבים ואומרה אקח קסת הסופר אשר במתני ואערוך כל הדרושים עדר עדר לבדו עד אשים ריוח לשכלי בין עדר ובין עדר וכאשר יתחזק לבבי בדרוש הזה אפנה אל זולתו ואראה והנה עצתי נכונה ומיושרת מאת ה' מן השמים ואמתח מגלת ספר לפני לבעבור תהיה לי למזכרת ולהורות על ענייניה וסדריה קראתי' פרדס רמונים לסבות ידועות. ראשונה להיות שהחכמה הזאת חכמת הקבלה מכנים אותם בלשון פרד"ס כנודע שנית להיות שהמגלה הזאת תהיה לי למשיב נפש להתעדן בה בעולם זה ולעולם הבא ולכלכל בה כל שנותי והוא פרדס שנטעתי להשתעשע בו. והיא של רימונים להיות ששעריו הם נטיעותיו. ורימוניו פרקיו. ובם מסודרים חדושים זה בצד זה וזה בצד זה לא אחד ולא שנים אלא מלאים כרימון לכן יחסנוהו בשם פרדס רימונים. וראינו לחלק המגלה לשלשים ושתים חלקים ויחסנום בשם שערים להיות שהם שערים ליכנס אל פנימיות התורה וסודותיה. ועוד חלקנו השערים לפרקים מהם קצרים מהם ארוכים לפי מדת הדרוש שבכל פרק ופרק. ואנו מחלים פני המעיין לבל יכנס בשערינו אלה אם לא נמסרו לו המפתחות ודרכי השערים כי ח"ו ישיגהו היזק ולא תועלת ומי שנמסרו בידו מפתחות שיעור שיוכל לפתוח שערינו אנו מובטחים שיפתחו לו בשערינו אלה כמה וכמה מפתחות בחכמה הזאת ואל יקוה ממנו המעיין בביאור העניינים שתי פעמים כי יאריך לנו המלאכה לכן לא יסע מהפרק עד שידענו כי מה שיצטרך ממנו להשכלתו לא נחזור אלא נסמך על מה שכבר כתבנו בפרק הקודם וכן לא יעקור רגליו משער זה אל זולתו עד שישכלהו כראוי ואז ילך לבטח דרכו ולא יפחד ועכ"ז לא נאסוף ידינו מלבאר כמו שכתבנו במקום פלוני או כמו שנבאר במקום פלוני ואלה שמות השערים איש על דגלו באותיות:
The young man, Moshe, son of our father, Rabbi Yaakov Cordovero, writes: “Seeing that my childhood days have passed and vanished as I pursued every desire without hope, when I reached my twentieth year, my Creator brought me to awareness, as one awakens a sleeper. I said to myself, ‘How long will you evade, playful one? How long will you remain intoxicated? Remove the wine from within you. How long will thoughts of wrongdoing reside within you, forgetting the Lord, your Maker, and Creator from the womb? Now, rise and call to your God; be diligent at His gates daily and restore the broken altar of the Lord.’
נאם הצעיר משה בן לא"א ב"ר יעקב קורדואירו בראותי ימי הילדות חלפו עברו למו ברדפי כל תאוה ויכלו באפס תקוה. ויהי בהגיעני קוני אל שנת העשרים ושער צהוב צמח ויעירני קוני כאיש אשר יעיר משכתו ואומרה אל נפשי עד מתי תתחמקין הבת השובבה עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך עד מתי ילין בקרבך מחשבות אונך ותשכח ה' עושך ויוצרך מבטן ועתה קומי קראי אל אלהיך ותשקוד על דלתותיו יום יום ורפא את מזבח ה' ההרוס. ויהי כשמעה את קול הקריאה הומה ותאמר אקומה נא ואסובבה בעיר בשווקים וברחובות לבקש לי מנוח אשר ייטיב לי ואשמע קול מדבר עיר וקדיש מן שמיא נחית מורי ורבי המקובל האלהי החכם ה"ר שלמה אלקבץ הלוי נר"ו ויביאני אל היכלי טירותיו ויורני ויאמר לי בני יתמוך דברי לבך הט אזנך ושמע דברי חכמים ויציבני על דלתי החכמה והתבונה מתוק מדבש ונופת צופים המהגים והמצפצפים בעמקי סתרי התורה ויהי בפי כדבש למתוק ואשקוד על דלתי מדרשו ואשמע נאמו ויועירני ללמוד דרכי הזהר ומפתחות לפתוח שעריו ויתחזק כי ואהי עוסק ימים ואשתומם ואומר מה טוב ומה נעים להיות עסקי זה כמה ימים אהיה לבן לחכמה הזאת באהבתה אשגה תמיד דדיה ירווני בכל עת ובכל רגע עד אשר לא תשכח מפי וכאשר באתי לשלם נדרי ערכתי לפני כל ספרי האלהי הרשב"י ע"ה ואתבונן בהם ויהי לבבי כהולך בלב ים וכשוכב בראש חבל נבוך ומתבלבל בעמקי הדרושים הרבים ואומרה אקח קסת הסופר אשר במתני ואערוך כל הדרושים עדר עדר לבדו עד אשים ריוח לשכלי בין עדר ובין עדר וכאשר יתחזק לבבי בדרוש הזה אפנה אל זולתו ואראה והנה עצתי נכונה ומיושרת מאת ה' מן השמים ואמתח מגלת ספר לפני לבעבור תהיה לי למזכרת ולהורות על ענייניה וסדריה קראתי' פרדס רמונים לסבות ידועות. ראשונה להיות שהחכמה הזאת חכמת הקבלה מכנים אותם בלשון פרד"ס כנודע שנית להיות שהמגלה הזאת תהיה לי למשיב נפש להתעדן בה בעולם זה ולעולם הבא ולכלכל בה כל שנותי והוא פרדס שנטעתי להשתעשע בו. והיא של רימונים להיות ששעריו הם נטיעותיו. ורימוניו פרקיו. ובם מסודרים חדושים זה בצד זה וזה בצד זה לא אחד ולא שנים אלא מלאים כרימון לכן יחסנוהו בשם פרדס רימונים. וראינו לחלק המגלה לשלשים ושתים חלקים ויחסנום בשם שערים להיות שהם שערים ליכנס אל פנימיות התורה וסודותיה. ועוד חלקנו השערים לפרקים מהם קצרים מהם ארוכים לפי מדת הדרוש שבכל פרק ופרק. ואנו מחלים פני המעיין לבל יכנס בשערינו אלה אם לא נמסרו לו המפתחות ודרכי השערים כי ח"ו ישיגהו היזק ולא תועלת ומי שנמסרו בידו מפתחות שיעור שיוכל לפתוח שערינו אנו מובטחים שיפתחו לו בשערינו אלה כמה וכמה מפתחות בחכמה הזאת ואל יקוה ממנו המעיין בביאור העניינים שתי פעמים כי יאריך לנו המלאכה לכן לא יסע מהפרק עד שידענו כי מה שיצטרך ממנו להשכלתו לא נחזור אלא נסמך על מה שכבר כתבנו בפרק הקודם וכן לא יעקור רגליו משער זה אל זולתו עד שישכלהו כראוי ואז ילך לבטח דרכו ולא יפחד ועכ"ז לא נאסוף ידינו מלבאר כמו שכתבנו במקום פלוני או כמו שנבאר במקום פלוני ואלה שמות השערים איש על דגלו באותיות:
The young man, Moshe, son of our father, Rabbi Yaakov Cordovero, writes: “Seeing that my childhood days have passed and vanished as I pursued every desire without hope, when I reached my twentieth year, my Creator brought me to awareness, as one awakens a sleeper. I said to myself, ‘How long will you evade, playful one? How long will you remain intoxicated? Remove the wine from within you. How long will thoughts of wrongdoing reside within you, forgetting the Lord, your Maker, and Creator from the womb? Now, rise and call to your God; be diligent at His gates daily and restore the broken altar of the Lord.’