Once, when R. Hizkiah was studying with R. Eleazar, they rose at midnight, and R. Eleazar discoursed on the verse: “On the day of good be of good cheer, and on the day of evil observe, for God hath made one to match the other” (Eccl. 7, 14). ‘When God’, he said, ‘lavishes kindness on the world, a man should go abroad and show himself, for God’s kindness then extends to all. Therefore a man should do kindness that kindness may be shown to him.
But at the time when judgement impends over the world a man should not show himself abroad nor walk alone, for when judgement impends over the world it impends over all, and will strike anyone it lights upon. Therefore on that day look carefully on all sides and go not abroad, for God hath made one to match the other; just as when kindness is abroad it extends to all, so when judgement is over the world it is over all.
How many swords, then, suspended from the most high sword, issue forth and, seeing that highest sword red and bloody on all sides, decree punishments and set to work!’
רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, לֵילְיָא חַד קָמוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (קהלת ז׳:י״ד) בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וְגוֹ' גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים וְגוֹ'. בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, בְּזִמְנָא דְּאַסְגֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֶסֶד בְּעָלְמָא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיהַךְ בְּשׁוּקֵי וּלְאִתְחֲזָאָה קָמֵי כֹּלָּא, דְּהָא כַּד שָׁארֵי טִיבוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא, בְּכֹלָּא שָׁארֵי, וּבְכֹלָּא עָבִיד טִיבוּ וְאַסְגֵּי לֵיהּ בְּעָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ, יִתְחֲזֵי בַּר נָשׁ בְּאִתְגַּלְיָא בְּשׁוּקֵי, וְיַעְבִיד טִיבוּ דְּלִשְׁרֵי עָלֵיהּ טִיבוּ אָחֳרָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב. הֱיֵה בְטוֹב וַדַּאי.
Once, when R. Hizkiah was studying with R. Eleazar, they rose at midnight, and R. Eleazar discoursed on the verse: “On the day of good be of good cheer, and on the day of evil observe, for God hath made one to match the other” (Eccl. 7, 14). ‘When God’, he said, ‘lavishes kindness on the world, a man should go abroad and show himself, for God’s kindness then extends to all. Therefore a man should do kindness that kindness may be shown to him.
וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה. לָא כְּתִיב וּבְיּוֹם רָעָה הֱיֵה בְּרָע, אֶלָּא, בְּיוֹם רָעָה רְאֵה. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, לָא לִבְעֵי לֵיהּ לֶאֱינִישׁ לְאִתְחֲזָאָה בְּשׁוּקָא וּלְמֵיהַךְ יְחִידָאָה בְּעָלְמָא. דְּהָא כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, עַל כֹּלָּא שָׁארֵי. וּמַאן דְּפָגַע בֵּיהּ, וְאַעְרַע קַמֵּיהּ, יִתְדָּן בְּהַהוּא דִּינָא. וּכְדֵין כְּתִיב, (משלי י״ג:כ״ג) וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט. דְּהָא מִשְׁפָּט אִסְתַּלָּק מִצֶדֶק, וְלָא שַׁרְיָין דָּא בְּדָא עַל עָלְמָא. וְעַל דָּא רְאֵה. רְאֵה וַהֲוִי נָטִיר, אַשְׁגַּח וְעַיֵין לְכָל סְטָר. וַהֲוִי יָדַע, דִּבְכֻלְּהוּ שַׁרְיָא דִּינָא, וְלָא תִּפּוּק לְבַר, וְלָא תִּתְחֲזֵי בְּשׁוּקָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁרֵי עֲלָךְ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּגַם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים. כַּמָה דְּכַד שָׁארֵי טִיבוּ בְּעָלְמָא שָׁארֵי עַל כֹּלָּא, כַּךְ, כַּד שַׁרְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא שָׁארֵי עַל כֹּלָּא, וּמַאן דְּאִעְרַע בֵּיהּ אִתְפַּס.
But at the time when judgement impends over the world a man should not show himself abroad nor walk alone, for when judgement impends over the world it impends over all, and will strike anyone it lights upon. Therefore on that day look carefully on all sides and go not abroad, for God hath made one to match the other; just as when kindness is abroad it extends to all, so when judgement is over the world it is over all.
תָּא חֲזֵי, כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, כַּמָה סַיְיפִין תַּלְיָין, דְּנַפְקֵי מֵהַהוּא חֶרֶב עִלָּאָה, וְזַקְפִין רֵישָׁא וְחָמָן דְּהָא הַהוּא חֶרֶב עִלָּאָה סוּמָקָא, מַלְיָיא דָּמָא בְּכָל סִטְרִין, כְּדֵין גַּזְרִין נִימוּסִין. וְכַמָּה סַיְיפַיָּא אִתְּעֲרוּ, (ס"א כדין פסירן סייפין, וכמה נימוסין אתערו) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ג׳:ח׳) אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ. וּכְתִיב, (יהושע ה׳:י״ג) וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וְכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי לְמֶעְבַּד דִּינָא. וּמַאן דְּיִעְרַע בְּהוּ אִתְּזָק. כְּתִיב, (בראשית י״ט:י״ט) הִנֵה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ וְגוֹ'. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דִּבְכָל אֲתַר דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּכֹלָּא שַׁרְיָא, בֵּין בְּמָתָא בֵּין בְּמַדְבְּרָא וּבְסָחֲרָנָא דְּמָתָא.
How many swords, then, suspended from the most high sword, issue forth and, seeing that highest sword red and bloody on all sides, decree punishments and set to work!’