אמור 23

(ויקרא כ״ג:ד׳) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (תהילים כ״ז:ח׳) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְיָ' אֲבַקֵּשׁ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בְּכַמָּה אֲתַר, אֲבָל הַאי קְרָא הָכִי אִתְּמַר, לְךָ אָמַר לִבִּי, דָּוִד מַלְכָּא אָמַר דָּא בְּגִין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לָקֳבֵל מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּמַאי אָמַר. לְךָ אָמַר לִבִּי, בְּגִינָךְ אָמַר לִבִּי לִבְנֵי עָלְמָא, וְאַזְהַר לוֹן לִבִּי. דְּאִיהוּ אָחִיד בֵּיהּ, דְּדָא בְּגִין מַלְכָּא עִלָּאָה אָמַר. בַּקְּשׁוּ פָנָי, אִלֵּין עִטְרֵי מַלְכָּא, דְּאִיהוּ אָחִיד בְּהוּ, וְאִינּוּן בֵּיהּ. אִינּוּן שְׁמֵיהּ, וְאִיהוּ וּשְׁמֵיהּ, מִלָּה חֲדָא הוּא. בְּגִין כַּךְ אָמַר דָּוִד אֶת פָּנֶיךָ יְיָ' אֲבַקֵּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ק״ה:ד׳) דִּרְשׁוּ יְיָ' וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.

HOLY CONVOCATIONS. R. Isaac cited here the verse: “Unto thee my heart said, Seek ye my face; thy face, Lord, will I seek” (Ps. 27, 8). ‘We can explain this verse’, he said, by supposing that King David was speaking here on behalf of the Community of Israel, thus: “For Thy sake my heart says to mankind: Seek ye my face, to wit, the Crowns of the King which are one with the King”;

תָּא חֲזֵי, יָאוּת הוּא דָּוִד מַלְכָּא לְמֵימַר שִׁירָתָא בְּגִין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, יַתִּיר מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא, וּלְמֵימָר מִלֵּי דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמַלְכָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ אָחִיד בָּהּ.

and David was more qualified than any other man to speak thus in the name of the Community of Israel because he was closely attached to Her.