Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

האדרא רבא 8

Zohar · Idra Rabba, Chapter 8

‹›
  1. 1

    עֵינוֹי דְּרֵישָׁא חִוָּורָא, מִשְׁתַּנְיָין מִשְּׁאַר עַיְינִין, לֵית כְּסוּתָא עַל עֵינָא. וְלֵית גְּבִינִין עַל עֵינָא. מַאי טַעְמָא. דִּכְתִּיב (תהילים קכ״א:ד׳) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא. וּכְתִיב (ירמיהו ל״ב:י״ט) אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת. וְתָאנָא, כָּל מַה דְּאָתֵי בְּרַחֲמֵי, לֵית כְּסוּתָא עַל עֵינָא, וְלֵית גְּבִינִין עַל עֵינָא. כָּל שֶׁכֵּן רֵישָׁא חִוָּורָא, דְּלָא בָּעָא מִידִי. (ס"א נטירו)

  2. 2

    אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אַבָּא לְמָאי הִיא רְמִיזָא. אָמַר לֵיהּ לְנוּנֵי יַמָּא, דְּלֵית כְּסוּתָא עַל עֵינָא, וְלֵית גְּבִינִין עַל עֵינָא, וְלָא נַיְימִין, וְלָא בַּעְיָין נְטוּרָא עַל עֵינָא. כָּל שֶׁכֵּן עַתִּיקָא דְּעַתִּיקָא, דְּלָא בָּעֵי נְטוּרָא. וְכָּל שֶׁכֵּן דְּאִיהוּ מַשְׁגַּח לְכֹלָּא, וְכֹלָּא מִתְּזָן בֵּיהּ וְלָא נָאִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא.

  3. 3

    כְּתִיב (תהילים ל״ג:י״ח) הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו. וּכְתִיב (זכריה ד׳:י׳) עֵינֵי יְיָ הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ. לָא קַשְׁיָא, הָא בִּזְעֵיר אַפִּין. הָא בַּאֲרִיךְ אַנְפִּין. וְעִם כָּל דָּא תְּרֵי עַיְינִין אִינּוּן וְאִתְחַוָורוּ (ס"א ואתחזרו) לְחָד, עֵינָא דְּאִיהִי חִוָּור בְּגוֹ חִוָּור וְחִוָּור דְּכָלִיל כָּל חִוָּור.

  4. 4

    חִוָּורָא קַדְמָאָה, נָהִיר וְסָלִיק, וְנָחִית לְאִסְתַּכְּלָא (ס"א לאתכללא), דְּצָּרִיר בִּצְרוֹרָא. תָּאנָא, בָּטַשׁ הַאי חִיוָּרָא, וְאַדְלִיק ג' בּוֹצִינֵי, דְּאִקְרוּן: הוֹד. וְהָדָר. וְחֶדְוָה. וְלַהֲטִין בְּחֶדְוָותָא בִּשְׁלֵימוּתָא.

  5. 5

    חִוָּורָא תִּנְיָינָא, נָהִיר, וְסָלִיק וְנָחִית, וּבָטַשׁ וְאַפִּיק (ס"א ואדליק) ג' בּוֹצִינִין אַחֲרָנִין, דְּאִקְרוּן נֶצַח וָחֶסֶד וְתִפְאֶרֶת, וְלַהֲטִין בִּשְׁלֵימוּתָא בְּחֶדְוָותָא.

  6. 6

    חִוָּורָא תְּלִיתָאָה, לָהִיט וְנָהִיר, וְנָחִית וְסָלִיק, וְנָפִיק מִסְּתִימוּתָא דְּמוֹחָא, וּבָטַשׁ בְּבוּצִינָא אֶמְצָעִיתָא שְׁבִיעָאָה. וְאַפִּיק אָרְחָא לְמוֹחָא תַּתָּאָה, (נ"א ואפיק ארחא ללבא תתאה) וּמִתְלַהֲטָן כֻּלְּהוּ בּוֹצִינִין דִּלְתַּתָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן יָאוּת הוּא, וְעַתִּיק יוֹמִין יִפְקַח עֵינָא דָּא עֲלָךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּתִצְטְרִיךְ לֵיהּ.

  7. 7

    תָּאנָא חִוָּור בְּגוֹ חִוָּור. וְחִוָּור דְּכָלִיל כָּל חִוָּור. חִוָּורָא קַדְמָאָה, נָהִיר, וְסָלִיק. וְנָחִית לְתַתָּא (ס"א לתלת) בּוּצִינֵי דְּלִסְטַר שְׂמָאלָא, וְלַהֲטִין וְאַסְחַן בְּהַאי חִוָּורָא, כְּמַאן דְּאַסְחֵי גּוּפֵיהּ בְּבוּסְמִין טָבִין, וּבְרֵיחִין, עַל מַה דַּהֲווֹ עֲלוֹי בְּקַדְמִיתָא.

  8. 8

    חִוָּורָא תִּנְיָינָא, נָחִית, וְסָלִיק, וְנָהִיר לִתְלַת בּוֹצִינֵי, דְּלִסְטַר יְמִינָא. וְלַהֲטִין וְאַסְחִין בְּהַאי חִוָּורָא, כְּמַאן דְּאַסְחֵי בְּבוּסְמִין טָבִין וּבְרֵיחִין, עַל מַה דַּהֲווֹ עֲלוֹי בְּקַדְמִיתָא.

  9. 9

    חִוָּורָא תְּלִיתָאָה, נָהִיר וְסָלִיק וְנָחִית, וְנָפִיק נְהִירוּ דְּחִוָּורָא, דִּלְגוֹ לְגוֹ מִן מוֹחָא, וּבָטַשׁ בְּשַׂעְרָא אוּכָמָא, כַּד אִצְטְרִיךְ. וּבְרֵישָׁא. וּבְמוֹחָא דְּרֵישָׁא. וְנָהִיר לִתְלַת כִּתְרִין דְּאִשְׁתָּאָרוּ, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה. אִי נִיחָא קַמֵּי עַתִּיק סְתִימָא דְּכֹלָּא.

  10. 10

    וְתָאנָא לָא סָתִים הַאי עֵינָא. ואִינּוּן תְּרֵין וּמִתְחַוְורָן (ס"א ואתחזרו) לְחָד. כֹּלָּא הוּא יְמִינָא. לָא הֲוִי (ס"א לית ביה) שְׂמָאלָא. לָא נָאִים וְלָא אַדְמִיךְ, וְלָא בָּעֵי נְטִירוּתָא. לֵית מַאן דְּאָגִּין עָלֵיהּ. הוּא אַגִּין עַל כֹּלָּא, וְהוּא אַשְׁגַּח עַל כֹּלָּא. וּמֵאַשְׁגָּחוּתָא דְּהַאי עֵינָא מִתְּזְנָן כֻּלְּהוּ.

  11. 11

    תָּאנָא, אִי עֵינָא דָּא אַסְתִּים רִגְעָא חֲדָא, לָא יַכְלִין לְקַיְּימָא כֻּלְּהוּ, בְּגִין כָּךְ אִקְרֵי עֵינָא פְּקִיחָא. עֵינָא עִלָּאָה. עֵינָא קַדִּישָׁא. עֵינָא דְּאַשְׁגָּחוּתָא. עֵינָא דְּלָא אַדְמִיךְ וְלָא נָאִים. עֵינָא דְּהוּא נְטוּרָא דְּכֹלָּא. עֵינָא דְּהוּא קִיוּמָא דְּכֹלָּא. וְעַל הַאי כְּתִיב (משלי כ״ב:ט׳) טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ, אַל תִּקְרֵי יְבוֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ. דְּהַאי אִתְקְרֵי טוֹב עַיִן, וּמִנֵּיהּ מְבָרֵךְ לְכֹלָּא.

  12. 12

    וְתָאנָא, לֵית נְהִירוּ לְעֵינָא תַּתָּאָה, לְאִסְתַּחֲאָה מֵאַדְמִימוּתָא מֵאוּכָמוּתָא בַּר כַּד חֲזִי (ס"א אתחזי) (ס"א אתסחי) מֵהַאי נְהוֹרָא חִוָּורָא דְּעֵינָא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי טוֹב עַיִן. וְלֵית דְּיָדַע כַּד נָהִיר עֵינָא עִלָּאָה דָּא קַדִּישָׁא וְאַסְחֵי לְעֵינָא תַּתָּאָה דָּא. בַּר אִיהוּ.

  13. 13

    וּזְמִינִין צַדִּיקַיָּיא, זַכָּאֵי עֶלְיוֹנִין, לְמֵחֱמֵי דָּא בְּרוּחָא דְּחָכְמְתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״ב:ח׳) כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ. אֵימָתַי. בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן. וּכְתִיב (במדבר י״ד:י״ד) אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְיָ. וְאִלְמָלֵא עֵינָא טָבָא עִלָּאָה, דְּאַשְׁגַּח וְאַסְחֵי לְעֵינָא תַּתָּאָה, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמֵיקָם רִגְעָא חֲדָא.

  14. 14

    תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, אַשְׁגָּחוּתָא דְּעֵינָא תַּתָּאָה, כַּד אַשְׁגַּח נְהִירוּ עִלָּאָה בֵּיהּ, וְעָיִיל הַהוּא נְהִירוּ דְּעִלָּאָה בְּתַתָּאָה. דְּמִנֵיהּ נָהִיר כֹּלָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְיָ.

  15. 15

    כְּתִיב (תהילים ל״ג:י״ח) הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו. וּכְתִיב (זכריה ד׳:י׳-י״א) עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ. זָכוּ, עֵינֵי יְיָ אֶל יְרֵאָיו, עֵינָא דִּלְעֵילָּא. לָא זָכוּ, עֵינֵי יְיָ הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת, עֵינָא דִּלְתַּתָּא.

    It is written: "Truly the eye of Ad-nai is on those who fear Him, who wait for His faithful care" (Ps. 33:18). And it is [also] written "the eyes of Ad-nai, ranging over the whole earth" (Zechariah 4:10). If they merit, the eye of Ad-nai is on those who fear Him. If they don't merit, the eyes of Ad-nai ranging over - the lower eye.

  16. 16

    דְּתַנְיָא, מִפְּנֵי מַה זָכָה יוֹסֵף דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא, מִפְּנֵי שֶׁזָּכָה לְאִשְׁתַּגְּחָא בְּעֵינָא טָבָא עִילָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית מ״ט:כ״ב) בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן. אֲמַאי הוּא בֵּן פּוֹרָת. עֲלֵי עָיִן. כְּלוֹמַר עַל סִבַּת עַיִן דְּאִשְׁתְּגַח בֵּיהּ.

    As it is taught: why did Yosef merit that the evil eye would not rule over him? Because he merited to consider the higher good eye, as it is written: Yosef is a son of favor, a son of favor above the eye (Gen. 49:22). Why is he a son of favor, above the eye? It is due to the reason of the eye that looks on him.

  17. 17

    וּכְתִיב טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ, מַאי טַעְמָא. כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. מַאי טַעְמָא אִקְרֵי חַד. תָּא חֲזֵי, בְּעֵינֵיהּ דְּתַתָּאָה אִית עֵינָא יְמִינָא, וְאִית עֵינָא דִּשְׂמָאלָא. וְאִינּוּן תְּרֵי, בִּתְרֵי גְּוָונֵי. אֲבָל הָכָא, לֵית עֵינָא שְׂמָאלָא. וְתַרְוַויְיהוּ בְּדַרְגָּא חַד סַלְקֵי, וְכֹלָּא יְמִינָא. וּבְגִינֵי כַּךְ, עֵינָא חַד, וְלָא תְּרֵין.

    And it is written: a good eye is blessed (Prov. 22:9). Why? Because he gave from his bread to the poor.

  18. 18

    וְתָאנָא, עֵינָא דָּא, דְּהוּא עֵינָא דְּאַשְׁגָּחוּתָא. פְּקִיחָא תָּדִיר. חַיְיכָאן תָּדִיר. וְחַדָּאן (ס"א וחזאן) תָּדִיר, דְּלָא הֲוִי הָכִי לְתַתָּאָה, דִּכְלִילָן בְּסוּמָקָא וּבְאוּכָמָא וּבְחִוָּורָא, בְּג' גְּוָונֵי, וְלָא הֲוָה תָּדִיר פְּקִיחָא (ס"א דליה גבינא) דְּלֵית גַבְהָנָא סוּטְרָא (ס"א כליה גביני סודרא) (ס"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) עַל עֵינָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים מ״ד:כ״ד) עוּרָה לָמָּה תִישַׁן יְיָ. (מלכים ב י״ט:ט״ז) פְּקַח יְיָ עֵינֶיךָ.

  19. 19

    כַּד אִתְפְּקַח, אִית לְמַאן דְּאִתְפְּקַח לְטָב. וּלְמַאן דְּלָא אִתְפְּקַח לְטָב. וַוי לְמַאן דְּאִתְפְּקַח וְעֵינָא אִתְעֲרָב בְּסוּמָקָא, וְסוּמָקָא אִתְחֲזֵי לָקֳבְלֵיהּ, וּמְכַסְּיָא עֵינָא. מַאן יִשְׁתְּזִיב מִנֵּיהּ. אֲבָל עַתִּיק יוֹמִין, טָבָא דְּעֵינָא. חִוָּור בְּגוֹ חִוָּור. חִוָּור דְּכָלִיל כָּל חִוָּורֵי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, לְמַאן דְּיִשְׁגַּח עִלָּוִיהּ, חַד חִוָּור מִנַּיְיהוּ. וְעַל דָּא וַדַּאי כְּתִיב טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ. וּכְתִיב (ישעיהו ב׳:ה׳) בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ.

  20. 20

    תָּאנָא, (עם כל דא) שְׁמֵיהּ דְּעַתִּיקָא סָתִים מִכֹּלָּא, וְלָא מִתְפְּרַשׁ בְּאוֹרַיְיתָא, בַּר מִן אֲתָר חַד, דְּאוֹמֵי זְעֵיר אַפִּין לְאַבְרָהָם, דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ב:ט״ז) בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ. נְאֻם דִּזְעֵיר אַפִּין. וּכְתִיב, (בראשית מ״ח:כ׳) בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא. וּכְתִיב (ישעיהו מ״ט:ג׳) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, לְיִשְׂרָאֵל קָאָמַר דָּא. וְתָנֵינָן עַתִּיק יוֹמִין אֲמָרוֹ וְהַאי וְהַאי שַׁפִּיר.

  21. 21

    תַּנְיָא, כְּתִיב (דניאל ז׳:ט׳) חָזֵה הֲוִית עַד דִּי כָּרְסָוָון רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב. כָּרְסָוָון רְמִיו, מַאן הוּא. אָמַר לְרַבִּי יְהוּדָה, קוּם בְּקִיּוּמָךְ וְאַתְקִין כָּרְסְיָיא דָּא.

  22. 22

    אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב (דניאל ז׳:ט׳) כּוֹרְסְיֵיהּ שְׁבִיבִין דִּינוּר. וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב עַל הַאי כֻּרְסְיָּיא. מַאי טַעְמָא. דְּתַנְיָא אִי עַתִּיק יוֹמִין לָא יָתִיב עַל הַאי כָּרְסְיָּיא, לָא יָכִיל לְאִתְקַיְּימָא עָלְמָא, מִקַּמֵּי הַהוּא כּוּרְסְיָיא. כַּד יְתִיב עַתִּיק יוֹמִין עָלֵיהּ לְכַּפְיָיא (ס"א אתכפייא) לְהַהוּא כּוּרְסְיָּיא, וּמַאן דְּרָכִיב שַׁלִּיט. בְּעִידָנָא דְּנָטִיל מֵהַאי כֻּרְסְיָיא, וְיָתִיב עַל כּוּרְסְיָיא אַחֲרָא, כּוּרְסְיָיא קַדְמָאָה רְמִיוּ, דְּלָא שַׁלְטָא אֶלָּא אִיהוּ דְּרָכִיב בֵּיהּ עַתִּיק יוֹמִין. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי יְהוּדָה, יִתְתְּקַּן אָרְחָךְ, וְיֵיתֵי בָּךְ מֵעַתִּיק יוֹמִין.

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: Sefaria Community Translation · CC0

Texts from Sefaria.