חקת 12

(במדבר כ״א:ל״ד) וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ וְגוֹ'. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (משלי ל״א:כ״א) לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָה לָבוּשׁ שָׁנִים. תָּא חֲזֵי, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יַנְקָא מִתְּרֵי סִטְרֵי, הַשְׁתָּא בְּרַחֲמֵי, הַשְׁתָּא בְּדִינָא. כַּד בַּעְיָא לְיַנְקָא בְּרַחֲמֵי, אִשְׁתְּכַח אֲתָר לְאִתְיַשְּׁבָא בֵּיהּ. כַּד בָּעֵי לְיָנְקָא בְּדִינָא, אֲתָר אִשְׁתְּכַח לְאִתְיַשְּׁבָא בֵּיהּ, וּלְמִשְׁרֵי עָלוֹהִי, דְּהָכִי הוּא בְּכָל אֲתָר, לָא שָׁארֵי מִלָּה דִּלְעֵילָּא, עַד דְּאִשְׁתְּכַח אֲתָר לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי. וְעַל דָּא, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא תִירָא לְבֵיתָא מִשָּׁלֶג, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּכָל בֵּיתָא לָבוּשׁ שָׁנִים. לָא שַׁרְיָא הַאי, אֶלָּא בְּהַאי חִוָּור בְּסוּמָק, וְסוּמָק בְּחִוָּור. וְהָא אוֹקְמוּהָ.

AND THE LORD SAID TO MOSES, DO NOT FEAR HIM.

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ, תְּרֵין אוֹתוֹ אִינּוּן שְׁלֵימִין בְּאוֹרַיְיתָא בִּתְרֵין וָוִי"ן, חַד דָּא, וְחַד, (דברים כ״ב:ב׳) עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִינּוּן אוֹת מַמָּשׁ. עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ (אחיך ממש) אוֹתוֹ, דְּבָעֵי לְפָרְשָׁא הַהוּא אוֹת, דְּהַהוּא אֲבֵידָה.

אוּף הָכָא דֵּין אוֹתוֹ, דָּא עוֹג, דְּאִתְדַּבָּק בְּאַבְרָהָם, וּמֵאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ הֲוָה, וְכַד אִתְגְּזַר אַבְרָהָם מַה כְּתִיב, וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְגוֹ'. דָּא עוֹג דְּאִתְגְּזַר עִמֵּיהּ, וְקַבִּיל הַאי אָת קַדִּישָׁא, כֵּיוָן דְּחָמָא עוֹג דְּיִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין גַּבֵּיהּ, אָמַר הָא ודַּאי אֲנָא אַקְדִּימְנָא זְכוּתָא דְּקָאִים לוֹן, וְדָא שַׁוִּי לְקָבְלֵיהּ.

Og was one of those who clave to Abraham and were circumcised with him.

בֵּיהּ שַׁעֲתָא דָּחִיל מֹשֶׁה, הֵיךְ יָכִיל לְאַעְקְרָא רְשִׁימָא דְּרָשִׁים אַבְרָהָם. אָמַר, וַדַּאי הָא יְמִינָא דִּילִי מִית, דְּהָא יְמִינָא בַּעְיָא לְהַאי. אִי נֵימָא הָא אֶלְעָזָר, יְמִינָא דְּסִיהֲרָא הוּא, וְלָא דִּילִי. וְהַאי אָת לִימִינָא הוּא, דְּאַבְרָהָם לִימִינָא הוּא.

Hence Moses was afraid that he would not be able to overcome the sign which Abraham had impressed upon him.

מִיָּד אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַל תִּירָא אוֹתוֹ, לָא תִּדְּחַל לְהַהוּא אֹת דִּילֵיהּ, וַאֲפִילּוּ לִימִינָא לָא אִצְטְרִיךְ. כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי. שְׂמָאלָא דִּילָךְ יַעְקָר לֵיהּ מֵעָלְמָא, דְּהָא הוּא פָּגִים רְשִׁימָא דִּילֵיהּ, וּמַאן דְּפָגִים לְהַאי אָת, אִתְחֲזֵי לְאִתְעַקְּרָא מֵעָלְמָא, כָּל שֶׁכֵּן שְׂמָאלָא דִּילָךְ, דְּאִיהוּ יְדָךְ, יֶעְקָר לֵיהּ מֵעָלְמָא, בְּגִין כַּךְ אִתְּעֲקָר מֵעָלְמָא, וַאֲפִילּוּ דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא מִבְּנֵי גַּבְרַיָּיא, וּבָעָא לְשֵׁיצָאָה לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, נָפַל בִּידֵיהּ דְּמֹשֶׁה וְאִשְׁתְּצֵי.

Therefore God said to him, “Do not fear him (otho),” as much as to say, Do not fear that sign (oth) which is upon him, because he has impaired that sign of his, and whoever impairs his sign deserves to be annihilated.

בְּגִין כַּךְ כֹּלָּא שֵׁצִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנוֹי וְכָל עַמֵּיהּ, וְכָל דִּילֵיהּ. כְּמָה דִּכְתִּיב, וַיַּכּוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ וּכְתִיב, (דברים ב׳:ל״ג) וַנַּךְ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָו. בְּנוֹ כְּתִיב חָסֵר יוֹ"ד, וְקָרֵינָן בָּנָיו, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.

Therefore Israel destroyed him entirely, with his sons and all his people, as it is written: “And they smote him and his sons and all his people”.’

זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה הֲוָה בֵּינַיְיהוּ, דִּבְגִינֵיהּ עָבִיד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל הָנֵי אַתְוָון, וְאוֹקְמוּהָ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא גָּזַר קַיָּימֵיהּ עִם שְׁאַר עַמִּין לְאִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ, אֶלָּא עִם יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן בְּנוֹי דְּאַבְרָהָם, דִּכְתִּיב בּוֹ (בראשית י״ז:ז׳) וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. וּכְתִיב (ישעיהו נ״ט:כ״א) וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְגוֹ'. לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וְגוֹ'. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן