Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

תרומה 54

Zohar · Terumah, Chapter 54

‹›
  1. 1

    רעיא מהימנא תַּנָאִין וְאָמוֹרָאִין אִתְכְּנָשׁוּ כֻּלְכוּ, דְּהָא קָא מָטוּ שַׁעֲתָא, לְתַקְּנָא בֵּיהּ מָאנֵי מַלְכָּא, (ס"א לאזהרא ולאתתקנא) לְאַנְהָרָא לְאִתְתַּקְנָא קָמֵיהּ, דְּאִינּוּן: מַשְׁכְּנָא, מְנַרְתָּא, פָּתוֹרָא, מַדְבְּחָא, כִּיוֹר, וְכַנוֹ, אֲרוֹן, וְכַפּוֹרֶת, וּכְרוּבִים, וְכֹלָּא בְּשֶׁקֶל. וּבְגִין דָּא מָנֵּי לְיִשְׂרָאֵל, זֶה יִתְּנוּ.

  2. 2

    קָם תָּנָא חֲדָא וְאָמַר, (ודאי) רַעְיָא מְהֵימָנָא וַדַּאי הָכִי הוּא, וְלָךְ מָנֵּי לְמֶעְבַּד כֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, וְעָשִׂיתָ מְנוֹרָה. וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן. וְהָכִי בְּכֹלָּא, וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, וּמִכֹּלָּא לָא אִתְקָשֵׁי לְךָ לְמֶעְבַּד, אֶלָּא תְּלַת מִלִּין דִּרְשִׁימִין בְּאַתְוָון דִּשְׁמֶךָ, מְ"נוֹרָה, שְׁ"קָלִים, הַ"חֹדֶשׁ. אֲמַאי אִתְקָשֵּׁי לָךְ.

    A tanna stood and said: (clearly this is) the faithful shepherd, clearly here he is, and to you God has commanded to do [make] all, as it is written: "and you will do the menorah" "and you will do the table"and so with all, and you see and you do. And nothing was hard for you, with the exception of three things that are hinted in the letters of your name: Menorah SHekalim and HaChodesh. Why were those hard for you?

  3. 3

    אֲמַר לֵיהּ, סָבָא סָבָא, אַתוּן מְפִיקִין קוּשְׁיָא דָּא דְּאִתְקָשֵׁי לִי, מִן מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה. וַדַּאי מָאנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי מָאנָא לְשַׁמְּשָׁא לְבַעְלָהּ, אִיהִי מְנַרְתָּא דִּילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (תהילים קי״ט:קס״ד) שֶׁבַע בַּיוֹם הִלַּלְתִּיךָ, דְּאִינּוּן: הַגְּדוּלָה, וְהַגְּבוּרָה, וְהַתִּפְאֶרְת, וְהַנֵּצַח, וְהַהוֹד, יְסוֹד, וּמַלְכוּת. שֶׁבַע כְּלִילָא.

    He [Moshe] said to him [the tanna]: grandpa, grandpa, y'all learned this difficulty for me (1) from the verse "of hammered work the menorah shall be made [implication is of itself, and not by Moshe]" (Exodus 25:31). Clearly the vessel of the Holy One of Blessing is the Shechinah, and she is the vessel that helps Her husband, she is His menorah, as it is written about Him: "I praise You seven times each day [for Your just rules]" (Ps. 119:164) - and they are: Gedulah, and Gevurah, and Tiferet, and Netzach, and Hod, Yesod and Malchut. A group of seven.

  4. 4

    מִשֶּׁבַע דַּרְגִּין אִלֵּין, שְׁלֹשֶׁת קְנֵי מְנוֹרָה מִצִדָּה הָאֶחָד, גּוּפָא וּתְרֵין דְּרוֹעֵי דְּמַלְכָּא. אִיהוּ נֵר מִצְוָה, לְאַנְהָרָא בְּהוֹן. וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִדָּה הַשֵּׁנִי, אִינּוּן תְּרֵין שׁוֹקִין, וּבְרִית. וְאִיהוּ נֵר מַעֲרָבִית, לְאַנְהָרָא בְּהוֹן. מְנַרְתָּא דְּמַלְכָּא אִתְקְרִיאַת, וְאִיהִי נֵר לְאַנְהָרָא בֵּיהּ נֵר מִצְוָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (תהילים י״ט:ט׳) מִצְוַת יְיָ' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.

    From those seven ways, three are the shafts of the menorah from one side, the body and two arms of the king, They are "the mitzvah is light" (Prov. 6:23) to illuminate through them. And the other three shafts of the menorah from the other side are the legs and the covenant. And they are the "light from West" (Tamid 30b) to illuminate through them. This is called the Menorah of the King, and this is the light which illuminates the light of the mitzvah, of which it is said "the mitzvah of Ad-nai illuminates the eyes" (Ps. 19:9).

  5. 5

    וּמַאן רִישָׁא דִּמְנַרְתָּא, בִּינָה ה' עִלָּאָה, דְּאִית לָהּ תְּלַת קָנִין, בְּדִיּוּקְנָא דָּא ה', תְּלַת וָוִי"ן, דְּאִינּוּן תְּלַת אֲבָהָן. ה' תַּנִּינָא, ג' קָנִים תִּנְיָינִין בְּדִיּוּקְנָא דָּא ה', (ס"א תלת ווין) דְּאִינּוּן נְצַח הוֹד יְסוֹד. ו' מְנַרְתָּא דְּאֶמְצָעִיתָא בֶּן יָ"הּ. עַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי בִּינָה. אִיהוּ כָּלִיל ו' קָנִין לְתַתָּא, בְּחוּשְׁבָן ו', בְּו' קָנִין דִּילֵיהּ.

    And what is the head of the Menorah? The Upper Binah [Understanding] of Hashem, that has three shafts, in the likeness of Hashem, three vavs, which are the three patriarchs, which are Netzach, Hod and Yesod. And the middle vav of the Menorah is the Son of Yah [BeN Y"aH] and on his name she is called BINAH. And they encompass the six lower shafts, summing six, in his six shafts.

  6. 6

    י' (משלי י״ב:ד׳) אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, תָּגָא דְּסֵפֶר תּוֹרָה, כְּצוּרַת ז' מִסִּטְרָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, לָאו אִיהִי מָאנָא לְגַבֵּיהּ, וְלָאו מְשַׁמְּשָׁא לְגַבֵּיהּ, אֶלָּא עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ. אֲבָל בְּעָלְמָא דֵּין, אִיהִי כְּגַוְונָא דָּא, הוה"י אִיהוּ מָאנָא תְּחוֹתֵיהּ, שִׁמּוּשָׁא דִּילֵיהּ, בְּכָל סְפִירָה דִּילֵיהּ, בְּכָל אֵבֶר דִּילֵיהּ, בְּכָל מִדָּה דִּילֵיהּ.

    [Seven shafts are seen in HAVAYAH without the YUD, so now we explain the] YUD - "a woman of valor is the crown of her husband" (Prov. 12:4) that is the crown of the Sefer Torah, like the form of the ZAYIN [that is a YUD on top of a VAV, similar to a crown] of the world to come. There, She [Shechinah] is not a vessel for Him, nor does She help Him, rather, She is a crown on His head. But in this world, it is this way, HEY VAV HEY YUD is the lower vessel, that helps Him, in all His counts, in all His limbs, in all His traits.

  7. 7

    וּבְגִין דָּא, י' דָּא, לְזִמְנִין אִיהִי תְּחוֹתוֹהִי, לְזִמְנִין עַל רֵישֵׁיהּ, לְזִמְנִין בְּאֶמְצָעִיתָא. עַל רֵישֵׁיהּ יְהוָֹ"ה (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה. וְדָא (ויקרא כ״ד:ב׳) לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד, דְּאִיהוּ י' עַל הו"ה מִסִּטְרָא דִּמְנַרְתָּא. בְּאֶמְצָעִיתָא, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ל׳:י״ג) זֶה יִתְּנוּ, כְּגַוְונָא דָּא הוי"ה. בְּסוֹפָא, בְּמַשְׁכְּנָא, כְּגַוְונָא דָּא הוה"י, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ, מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה, וְה' אַמּוֹת רֹחַב, מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. וְאַמָּה: ו'. וַחֲצִי הָאַמָּה: י'. וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּאָת ו'.

    And in this way, this YUD, sometimes is under Him and sometimes is on His head, and sometimes is in the middle. On the head of AD-NAI: "the stone that was rejected by the builders became the head stone" (Ps. 118:22). And this is "to raise the eternal light" (Lev. 24:2), which is the YUD over HEY VAV HEY from the side of the Menorah. In the middle, the half SHekel, as it is written "this they shall give" (Ex. 30:13), in the way of HavaYah. At the end, in the Mishkan, in the way of HEY VAV HEY YUD. "Five cubits high" on the side of the Upper Hey, and "five cubits long" on the side of the Lower Hey. And "a cubit" - this is the vav. "And half a cubit": the Yud. And all is hinted by the vav.

  8. 8

    וְדָא אִיהוּ רָזָא, (ישעיהו מ״ה:ה׳) אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים דְּאִתְרְמִיז בְּהַאי שְׁמָא, יוֹ"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י וְכָל שֵׁם דְּשַׁלִּיט ה' עַל י' נוּקְבָּא אִיהוּ, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְאַף עַל גַּב דְּמִסְטְרָא דְּאָת י' אִיהִי בְּרִישָׁא, בָּתַר דְּבִתְרֵין הֵהִי"ן אִיהִי בְּסוֹפָא, כְּגַוְונָא דָּא הֵ"י הֵ"י, אִתְּדָּן לְרוֹב, וְנוּקְבָּא אִיהִי. אֶלָּא י' עַל ה' (נ"א ו') תָּגָא, תְּחוֹת ה', שִׁמּוּשׁ. כָּל שֶׁכֵּן תְּחוֹת ו'.

  9. 9

    וּבְגִין דְּלָא עֲבִידְנָא קִצוּץ וּפִרוּד בְּיִחוּדָא דִּלְעֵילָּא, דְּכֹלָּא יִחוּדָא חַד, נִתְקָשֶׁה לִי לְמֶעְבַּד. (או תגא, או אמצעי, או שמושא) וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיָדַע כָּל מַחֲשַׁבְתִּין, אָמַר, בָּתַר דְּדָא לְטוֹב אִתְכַּוָּון, דְּלָא לְמֶעְבַּד קִצוּץ וּפִרוּד, (שמות כה) תֵּ"יעָשֶׂה הַמְנ"וֹרָה, תֵּיעָשֶׂה מֵעַצְמָּה כְּגַוְונָא דִּשְׁכִינְתָּא, תֵּיעָשֶׂה מֵעַצְמּוֹ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּלא פִּרוּדָא. שְׁאַר מָאנִין דִּבְהוֹן אִיהִי שְׁכִינְתָּא שִׁמּוּשׁ, (שמות ל״ז:א׳) וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל.

  10. 10

    וּבְכָל אֲתָר דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי עֲטָּרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, כַּד נְטִּילַת מִן בִּינָה, דְּאִיהוּ עָלְמָא דְּאָתֵי, וַדַּאי לֵית יְדִיעָה לְבַּר נָשׁ. בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא בְּכָל מִדּוֹת דִּילֵיהּ, עַד דְּיֵעוּל בְּהַאי תַּרְעָא, דְּאִתְּמַר עָלָהּ (תהלים קיח) זֶה הַשַּׁעַר לַיְיָ'.

  11. 11

    בְּאוֹת ל', דְּאִיהִי יי (ייי), אִיהִי כְּלִילָא מִכָּל סְפִירָה, וּמִכָּל אַתְוָון דִּשְׁמָהָן, מְפוֹרָשִׁים וְנִסְתָּרִים. אִיהִי נְקוּדָה בְּכָל אָת וְאָת, שִׁמּוּשָׁא תְּחוֹת בַּעְלָהּ. וְאִיהִי עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, מִסִּטְרָא דִּילָהּ דְּטַעֲמֵי. כְּגוֹן סֶגוֹל נְקוּדָה תְּחוֹת יַרְכֵי מַלְכָּא, (ישעיהו ס״ו:א׳) וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי. וְאִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא, עִמֵּיהּ, מַחֲצִית הַשֶׁקֶל, בְּשׁוּרֻק. וְאִיהִי עֲטָּרָה עַל רֵישֵׁיהּ, מִסִּטְרָא דְּסֶגוֹלְתָּא.

  12. 12

    זַרְקָא מַקַּף, שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, סֶגוֹלְתָּא, בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהִי כֶּתֶר עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ' אֱלֹהֵינוּ. אִיהִי יְדִיעַת הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, בַּמוּפְלָא מִמָּךְ אַל תִּדְּרוֹשׁ וּבִמְכוּסֶה מִמָּךְ אַל תַּחְקוֹר. דְּבָהּ אִשְׁתְּמוֹדָע, דְּאִיהוּ רִאשׁוֹן לְעֵילָּא בְּתָגָא, דְּהַיְינוּ סֶגוּלְתָּא וְאִיהוּ אַחֲרוֹן, בְּסֶגוֹל. וּמִבַּלְעֲדָיו אֵין אֱלֹהִים, בְּשׁוּרֻק. וְכֹלָּא בָּהּ אִשְׁתְּמוֹדָע. (לתתא)

  13. 13

    מַאן דְּאִתְדַּבָּק בָּהּ לְתַתָּא, אִיהִי מְסַלְּקָא לֵיהּ לְעֵילָּא. וּמַאן דְּבָעֵי לְאִסְתַּלְּקָא עָלָהּ לְאַדְבְּקָא לְעֵילָּא מִינָּהּ, אִיהִי מַשְׁפִּילָתּוֹ לְתַתָּא מִינָּהּ, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בָּהּ. וּבְגִין דְּיַעֲקֹב אִשְׁתְּמוֹדָע בָּהּ, אוֹלִיף לָהּ לִבְנוֹי, וּמָנֵי דְּלָא יְבַקְּשׁוּן לְסַלְּקָא לְדַרְגָּא לְעֵילָּא מִינָּהּ, דְּאִיהִי כֹּלָּא, עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית מ״ט:כ״ח) וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם.

  14. 14

    נָבִיא דְּהֲוָה אִשְׁתְּמוֹדַע בָּהּ, צָוַוח וְאָמַר לְמָארֵי תּוֹרָה חֲכָמִים בְּאוֹרַיְיתָא, וַעֲתִירִין בָּהּ, וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. צָוַוח לְגַבַּיְיהוּ וְאָמַר, (ירמיהו ט׳:כ״ג) כֹּה אָמַר יְיָ' אַל יִתְהַלֵּל וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אוֹתִי. דָּוִד דְּהֲוָה יָדַע בָּהּ אָמַר, (תהילים כ״ז:ג׳) אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנְה וְגוֹ', בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. וְיִרְמְיָה חָזָא גָּלוּתָא אָרִיךְ, וְסָמָאֵל (נ"א אתא) וְנָחָשׁ וְכָל מְמָנָן דְּשִׁבְעִין אוּמִין בְּרִבּוֹ רִבְּוָון, דְּנַחְתֵּי עַל יִשְׂרָאֵל, וְחָזָא הַאי קְרָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (ויקרא כ״ו:מ״ד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ', אָמַר נָבִיא (איכה ג׳:כ״א) זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל. וַאֲשֶׁר לֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת, עָלֵיהּ אִתְּמַר (תהילים צ״ב:ז׳) וּכְסִיל לָא יָבִין אֶת זֹאת. (דברים ל״ג:ז׳) וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְיָ' קוֹל יְהוּדָה, בְּגִין דְּנָטִיר מַאי דְּמָנֵי לֵיהּ אֲבוֹי זָכָה לְמַלְכוּ. וְדָוִד בְּגִינָהּ אִסְתַּלָּק לְמַלְכוּ, דְּטָרַח כָּל יוֹמוֹי עָלָהּ.

  15. 15

    אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, עָלָהּ אִתְּמַר, (דברים ד׳:מ״ד) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה וְגוֹ'. בָּהּ אַזְהַרְתְּ לְיִשְׂרָאֵל, בִּשְׁעַת מִיתָּתְךָ. בָּהּ בֵּרַכְתְּ לְיִשְׂרָאֵל, בְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל״ג:א׳) וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה וְגוֹ', וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא מָארֵי מַתְנִיתִין, דִּכְתִּיב, (במדבר י״ט:י״ד) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, וְאָמְרוּ עָלָהּ מַאי כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, אֶלָּא אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּימֶת, אֶלָּא בְּמִי שְׁמֵמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עוֹנִי, דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת.

  16. 16

    דְּאִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיּוֹרֵד. מִסִּטְרָא דְּעָשִׁיר עוֹלֶה וַדַּאי, דְּאִסְתַּלָּק עָלֵיהּ. דְּכָל עֲתִירִין, כָּל טִיבוּ דְּעַבְדִין, כֻּלְּהוֹן (ס"א רובא דלהון) לְזַכָּאָה לְהוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְתַמָּן אִיהִי תָּגָא עַל רֵישַׁיְיהוּ. בֵּינוֹנִי, דְּפָלַח לְמִזְכֵּי בִּתְרֵין עָלְמִין, אִיהוּ מַחֲצִּית הַשֶׁקֶל עִמֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כְּגוֹן מַצָּה דְּאִתְפְּלִיג, חֶצְיָהּ תַּחַת הַמַפָּה לַאֲפִיקוֹמָן בָּתַר סְעוּדָה. וְחֶצְיָה לְמִצְוָה קֹדֶם סְעוּדָה. וּמִסִּטְרָא דָּא נְאֱמַר בְּאֶסְתֵּר, (אסתר ה׳:ו׳) מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִּנָתֶן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.

  17. 17

    אֲבָל מַאן דְּאִיהוּ עָנִי, דְּמֵמִית גַּרְמֵיהּ בְּגִינָהּ, כְּגַוְונָא דִּילָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא, אִיהוּ קָרְבָּן יוֹרֵד תְּחוֹתָךְ, וַאֲמַאי. בְּגִין דְּמַאן דְּאַשְׁפִּיל גַּרְמֵיהּ בְּגִין שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ נָחִית עָלֵיהּ, וְהַאי הוּא דְּאָמַר דָּוִד, (תהילים קל״ח:ו׳) כִּי רָם יְיָ' וְשָׁפָל יִרְאֶה. וְהַנָּבִיא אָמַר, (ישעיהו נ״ז:ט״ו) כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ וְגוֹ' וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. דְּאַף עַל גַּב דַּאֲנָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן, בְּגִין הַהוּא דְּאִתְעָבִיד דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ בְּגִין שְׁכִינָתִי, לְסַלְּקָא לָהּ מִשִּׁפְלּוּת דִּילָהּ עֲטָּרָא לְרֵישֵׁיהּ, אָנָא נָחִית לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ. וּבָתַר דְּבַעְלָהּ דִּשְׁכִינְתָּא נָחִית עַל בַּר נָשׁ, אִיהִי נְחִיתַת מֵעַל רֵישֵׁיהּ, וְיָהִיבַת אַתְרָא דְּרִישָׁא לְבַעְלָהּ, וּנְחִיתַת לְרַגְלוֹי דְּמַלְכָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה, (ישעיהו ס״ו:א׳) הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי.

  18. 18

    דְּמִיּוֹמָא דְּיָרִית בַּר נָשׁ נִשְׁמְתָא, כְּלִילָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, מֵהַהִיא שַׁעֲתָא (צ"א ע"א) אִתְקְרֵי בֵּן. אָמַר חַד תָּנָא, וְכִי מֵהַהוּא יוֹמָא דְּיָרִית בַּר נָשׁ נִשְׁמְתָא, כְּלִילָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, יִתְקְרֵי בְּרֵיהּ מְנָא לָן. מֵהַאי קְרָא דְּאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, (תהילים ב׳:ז׳) אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְיָ' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.

  19. 19

    אֲמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, רַעְיָא מְהֵימָנָא, מַאי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. אֶלָּא בְּגִינָךְ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ קֻדְשָׁא, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, בְּהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (דברים לה) וְלָא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. אַנְתְּ קַיְּימָת בִּשְׁכִינְתָּא וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ' אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, דְּהַיְינוּ גּוּפָא. וּבְכָל נַפְשְׁךָ, דְּהַיְינוּ נִשְׁמְתָא. דַּחֲמֵשׁ שְׁמָהָן אִית לָהּ: נְשָׁמָה. רוּחַ. נֶפֶשׁ. חַיָּה. יְחִידָה. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנָא דִּילָךְ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא יָזוּז מִינָךְ בְּכָל אִלֵּין.

  20. 20

    אַנְתְּ חַשָׁבְתְּ, דְּאֲפִילּוּ הֲווֹ כָּל עָלְמִין תְּחוֹת רְשׁוּתָךְ, הֲוֵית יָהִיב לְאַקָּמָא לִשְׁכִינְתָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאַמְלָכָא לֵיהּ בִּשְׁכִינְתֵּיה עַל כָּל מְמָנָן דְּאוּמִין דְּעָלְמָא, וּלְבָתַר לְסַלְּקָא לֵיהּ וּשְׁכִינְתֵּיהּ. בְּדִיּוּקְנָא דִּילָךְ כְּלִילָא מִכָּל מִדּוֹת טָבִין, בְּכָל עָלְמִין, וּבְמַשִּׁרְיָּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

  21. 21

    מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. בָּתַר דְּאַנְתְּ בְּרֵיהּ, עַל כָּל דְּחָשַׁבְת לְמָרָךְ, יְקֻיָּים עַל יָדָךְ, וְלָא תָּזוּז מִנֵּיהּ לְעָלְמִין, אֶלָּא תְּהֵא בְּדִיּוּקְנֵיהּ בְּכֹלָּא. וְאַנְתְּ בְּגָלוּתָא גָּנִיז מִבְּנִי נָשָׁא. וְאַנְתְּ מֵעָלְמָא דָּא, שְׁלִיחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵימַר מִלִּין אִלֵּין קֳדָמָךְ, וַאֲנָא מְצוּוֶה מִנֵּיהּ, דְּלָא לְמֵזַז מִינָךְ בְּכָל עֵת וְשַׁעֲתָא דְּאַנְתְּ בָּעֵי. אַנָא וְכָל תַּנָאִין וְאָמוֹרָאִין דִּמְתִיבְתָּאן. קוּם אַשְׁלִים פִּקּוּדִין דְּמָרָךְ.

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: Sefaria Community Translation · CC0

Texts from Sefaria.