Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

ויקרא 25

Zohar · Vayikra, Chapter 25

‹›
  1. 1

    (ויקרא ג׳:א׳) וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּתִיב (במדבר ז׳:פ״ו) עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה לְמַאי קָא אַתְיָא. אֶלָּא, עֲשָׂרָה לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וַעֲשָׂרָה לְמַתַּן תּוֹרָה. עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה. בְּמַאי קָא מַיְירֵי. בְּגִין דְּעָלְמָא לָא אִתְבְּרֵי אֶלָּא בְּגִין אוֹרַיְיתָא, וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עָלְמָא מִתְקַיְּימָא. וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבַּטְלֵי מֵאוֹרַיְיתָא, מַה כְּתִיב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי.

  2. 2

    תָּא חֲזֵי, עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, כְּדִתְנָן בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְמַתַּן תּוֹרָה, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. כְּתִיב (שמות כ) אָנֹכִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית (בראשית א׳:ג׳) יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. דָּא מְהֵימְנוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹר אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, (תהילים כ״ז:א׳) יְיָ' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְגוֹ'.

  3. 3

    כְּתִיב (שמות כ׳:ג׳) לא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרִאשִׁית, (בראשית א׳:ו׳) יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹ'. יְהִי רָקִיעַ, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן חוּלָקָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאַחְדִּין בְּהַהוּא אַתְרָא דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם. וְהַיְינוּ רָזָא, דְּזִמְנָא חֲדָא שָׁאַל רִבִּי יֵיסָא סָבָא לְרִבִּי אֶלְעָאי, אָמַר, הָא שְׁאָר עַמִּין יָהַב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְרַבְרְבִין מְמָנָן שַׁלִּיטִין, יִשְׂרָאֵל בְּאָן אֲתַר יָהַב לוֹן. שָׁלַח לֵיהּ, וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, וְשַׁפִּיר שָׁלַח לֵיהּ.

  4. 4

    בְּתוֹךָ הַמָּיִם, בֵּין מִלּוּלֵי אוֹרַיְיתָא. ויהִי מַבְדִּיל בֵּין (שמות קצ"ט) מַיִם לָמָּיִם, בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִקְרֵי בְּאֵר מַיִם חַיִּים. וּבֵין עֲבוֹדָה זָרָה, דְּאִקְרֵי (ירמיהו ב׳:י״ג) בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים וְגוֹ' דְּאִינוּן מַיִם הַמָּרִים, מַיִם עֲכוּרִין, מְכוּנָסִים, סְרוּחִים וּמְטוּנָפִים. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין מַבְדִילִין בֵּין מַיִם לָמָיִם.

  5. 5

    כְּתִיב (שמות כ׳:ז׳) לא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, (בראשית א׳:ט׳) יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאוֹמֵי בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא לְשַׁקְרָא, כְּאִילּוּ פָּרִישׁ אִימָּא מֵאַתְרָה לְעֵילָּא. וְכִתְרִין קַדִּישִׁין לָא מִתְיַישְׁבֵי בְּדוּכְתַּיְיהוּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (משלי ט״ז:כ״ח) וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. וְאֵין אַלּוּף אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּכְתִיב יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, לָא תְּשַׁוֵי פִּרוּדָא, בְּגִין אוֹמָאָה דְּשִׁקְרָא. אֶל מָקוֹם אֶחָד, כַּדְקָא חֲזֵי בַּאֲתַר דִּקְשׁוֹט, וְלָא בַּאֲתַר אָחֳרָא לְשַׁקְרָא. וּמַאי שִׁקְרָא. הוּא דְּאַזְלִין מַיָּא לַאֲתַר אָחֳרָא, דְּלָאו אִיהוּ דִּילֵיהּ.

  6. 6

    כְּתִיב (שמות כ׳:ח׳) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב. אֵימָתַי אִתְרְבִיאַת אַרְעָא קַדִּישָׁא וְאִתְעַטְּרָת בְּעִטְרָהָא, הֲוִי אוֹמֵר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּהָא כְּדֵין אִתְחַבְּרַת כַּלָּה (נ"א מטרוניתא) בְּמַלְכָּא, לְאַפָּקָא דְּשָׁאִין וּבִרְכָּאן לְעָלְמָא.

  7. 7

    כְּתִיב כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרִאשִׁית, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא אִלֵּין מְאוֹרוֹת, דָּא הוּא אָבִיךָ וְאִמֶּךָ. אָבִיךָ, דָּא שִׁמְשָׁא. אִמֶּךָ, דָּא סִיהֲרָא. וְאֵין שִׁמְשָׁא אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (תהילים פ״ד:י״ב) כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ' אֱלֹהִים. וְלֵית סִיהֲרָא אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס׳:כ׳) וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף, וְעַל דָּא כֹּלָּא חַד.

  8. 8

    כְּתִיב לֹא תִּרְצַח, וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְאַנְתְּ לָא תִּקְטוֹל בַּר נָשׁ, דְּאִקְרֵי הָכֵי, דִּכְתִּיב וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. וְלָא תֶּהווֹ כַּדָּגִים הַלָּלוּ, דְּרַבְרְבֵי בַּלְעֵי לְזוּטְרֵי.

  9. 9

    כְּתִיב לא תִּנְאָף, וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּלָא יְשַׁקֵּר בַּר נָשׁ בְּאִנְתּוּ אָחֳרָא דְּלָאו אִיהִי בַּת זוּגֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, דְּלָא תּוֹלִיד אִתְּתָא אֶלָּא מִמִּינָהּ, וּמַאן אִיהוּ מִינָּהּ, דָּא בֶּן זוּגָהּ.

  10. 10

    כְּתִיב לא תִגְנוֹב, וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וַיֹאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זֶרַע, מַאי דְּיָהֲבִית לְכוּ וְאַפְקִידָת לְכוּ יְהֵא לְכוּ, וְלָא תִּגְנוֹבוּ מַה דְּהוּא מֵאָחֳרָא.

  11. 11

    כְּתִיב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עַד שָׁקֶר, וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ. מַאן דְּהוּא בְּדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, לָא תַּסְהִיד בֵּיהּ שֶׁקֶר. וּמַאן דְּאַסְהִיד שֶׁקֶר בְּחַבְרֵיהּ, כְּאִילּוּ אַסְהִיד לְעֵילָּא.

  12. 12

    כְּתִיב לֹא תַחְמוֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, לא טוֹב היוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ וְגוֹ'. הָא בַּת זוּגָךְ לָקֳבְלָךְ, ועַל דָּא לא תַחְמוֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ.

  13. 13

    וְהַיְינוּ עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְמַתַּן תּוֹרָה. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (במדבר ז׳:פ״ו) עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. אִתְּקָלוּ כַּחֲדָא בְּשִׁקּוּלָא חֲדָא. וּבְגִין כַּךְ קָאִים עָלְמָא, ואִשְׁתְּכַח בֵּיהּ שְׁלָמָא. וְעַל דָּא, וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ, לְקַיְּימָא עָלְמָא בִּשְׁלָמָא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דִּמְכַפֵּר עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְעַל מִצְוֹת לא תַּעֲשֶׂה, בְּגִין לְאַטְלָא שָׁלוֹם עַל כֹּלָּא.

  14. 14

    כְּתִיב (איוב כ״ה:ב׳) הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. אֲבָל הַמְשֵׁל, דָּא אַבְרָהָם, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית כ״ג:ו׳) נְשִׂיא אֱלהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ, וּכְתִיב (בראשית י״ב:ב׳) וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. וָפַחַד, דָּא יִצְחָק. דִּכְתִּיב, (בראשית ל״א:מ״ב) וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי. (איוב כ״ה:ב׳) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, דָּא יַעֲקֹב. דִּכְתִּיב, (מיכה ז׳:כ׳) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וּכְתִיב (זכריה ח׳:י״ט) וְהָאֱמֶת וְהַשָׁלוֹם אֱהָבוּ. דֶּאֱמֶת וְשָׁלוֹם קָשִׁיר דָּא בְּדָא. וְעַל דָּא הוּא שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא.

    It is written "Dominion and dread are His; He makes peace in His heights" (Job 25:2) - this verse was raised by the group of friends. But "dominion" is Avraham, as it is written about him "you are the elect of E-lohim among us" (Genesis 23:6) and also "I will bless you and I will make your name great" (Genesis 12:2). "Dread" is Itzchak, as it is written "the dread of Itzchak was with me" (Genesis 31:42). "Makes peace in His heights" - this is Yaakov, as it is written "You gave truth to Yaakov" (Micah 7:20) and also "love truth and peace" (Zecharia 8:19) - truth and peace are tied to one another. And so he is the most complete of all.

Hebrew: Vocalized Zohar, Israel 2013

English: Sefaria Community Translation · CC0

Texts from Sefaria.