... There are eight sections to this first part of Chapter 7.
2
תומת ישרים תנחם בהוד והדר להגיד לאדם ישרו. ולמען יוכלו להתענג מזיו כבוד דברי מאמרי אלה. ולרבוץ בהליכותיהם בנהרי נחלי דבש וחמאה ויהיה שיח להם ושיג בדברים העקריים הראויים להיות לפני עדת ישרים ה"ה בני חבורת גומלי חסדים כהני חשיבי דשלוחי דרחמנא נינהו למזכרת. רוחי תניחם בהגותי לפניהם ברוח ולשון צח שפיים. ובכתיבה תמה בנקודותיה וטעמיה כדי להפיק רצונם. ולא יהיו עיניהם משוטטות אנה ואנה ובזה תהיה דרכם ישר לנגד עינם צדיקים יבואו בו ומעמל נפשם ישבעו שובע שמחות לאורך ימים כי יצמיחו ישועה לנפש שוקקה וידרשנה אלוה ממעל ותופע עליה נהורא. ונפש רעבה ימלאו טוב ויהיה אלהיו עמו ויעל ועל כן נחת שלחנם ימלא דשן בצוף דבש אמריהם כי נעמו וישכנו ארץ וירעו אמונה באהבה ואחוה באורך ימים. ובשני העולמות ה' אלהיהם ירצם ויושיעם כי חסו בו. שיתו נא לבבכם לאשר העבד הנאמן מציב לפניכם ומעפר אמרתו תצפצף לאלופיו המסובלים המאירים לארץ ולדרים. וה' ישפות עליכם שלום. ושלמא עלייכו:
This is written in the name of Adonai who resurrects the dead and gives to you and to Israel a long and sweet life. Amen. May it be God’s Will. The integrity of the righteous will find comfort from the praise and brilliance that come from instructing a person on the correct path. Therefore, such a righteous person will bask in the enjoyment that derives from the intensity found in the magnificence of these words. He shall also lie down in the paths that are by the rivers that flow with milk and honey. He will also place these essential and worthy words before the congregation of the righteous, for are they not of that brotherhood that perform righteous acts? These brotherhoods are the important priests and messengers of the Merciful One. As a reminder, my spirit will be placed upon these righteous, by my thoughts that are to be stated in a clear manner, as well as a perfect style by its letters and vowels. The meaning behind all that I write will then inspire their will, so that their sight will not waver from the path that I will lay out directly before them, “this is the gate of Adonai, the righteous shall enter into it.” (Ps. 118:20). Because of their efforts, they will be satiated with joy all the days of their lives as they implant salvation in the hearts of those who languish. As these righteous practitioners will search hope from the God above, a light will appear to them, and the soul that is starving will be filled with goodness. God then will be with the person who is languishing and be saved. Thus, these practitioners will send to those in need the blessing of comfort, and like lush mead from honey, the comfort will fill their words, for they will be so pleasing. These words will affect those who dwell on earth and call to those in need, by their expressed faith, love and joy all their days. It will be the desire of Adonai their God that these practitioners will have a place in all the worlds, and God will save them, for they trust in the Almighty. Thereby, may your hearts be filled with the rewards that are there for a faithful servant. From the dust of Adonai’s word, you will send forth a call to the leaders who will make known these words to all who dwell on earth. Adonai will bestow shalom upon them, and then peace of the Almighty will be upon all.
3
אמרו במדרש תהלים אדם חולה יום א' אז מה עושה צריך תפלה וכן ביום שני וביום ג' ביום רביעי מה הוא עושה אומר דוה הוא אמר הקב"ה עכשיו אני סועדו ומעמידו כל משכבו הפכת בחליו כל מה שהיה חוטא כל הימים שהיה עומד על רגליו הקב"ה הופך עליו חוליו א"כ מאן דשיים אורחוי סגי שוי ויראה בישע אלהים. ואמרו בסנהדרין כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה שנאמר היערוך שועך לא בצר והיה שדי בצריך ואז כסף וכוסף מדת החסד תועפות לך ע"כ רוח איש יכלכל מחלהו ודאי אך רוח נכאה מי ישאנה ובזה תגדל חולי הנפש מחולי הגוף כי הגוף החולה תסבול הנפש ותחזק לשאת אותו אבל חולי הנפש אין הגוף יכול לסבול צרתה ואין בידו להחזיק אותה והיה כמסוס נוסס. עוד הורה לנו דעת המלך החכם בפ' זה כי היצר הרע שבלב האדם גורם לו לכלכל ולזון ולהשאיר הדבר המחליאים אותו כי ימשך אחר תאותו וריש כל מרעין הוא המכניס בלבו דאגת על שום דבר מדברי העולם כי גורמת אשא דגרמי כדכתיב ורוח נכאה תיבש גרם ואמרו החכמים שהדאגה היא מחלת הנפש ומי שדואג תמיד נופל בחולאים רעים כדאמרו רבנן בפ' הרואה ובפרק אע"פ ובפרק חלק בדברי בן סירא ואמרו אין עם הדאגה שכל. וכשם שאנו נאים בטובה כך נהיה נאים בפורעניות. ואמרו במדרש תהלים ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך על עילתא על הטוב ברוך הטוב והמטיב. על הרע ברוך דיין האמת. ע"כ למשופטנו נתחנן כי טובו וחסדו יראה אב הרחמן רופא ותגלנה עצמות המדוכים וישלח דברו הטוב וירפא חולי עמו כי אין עוד מלבדו: ונ"ל שלאיזה חולאים זרים טוב להרגיל עצמו בהתפללו לומר מלות אלו אין עוד מלבדו כדא"ר חנילא על ההיא איתתא אי מסתייעת זיל עביד אי"ן עו"ד מ"לבדו כתי' וברצונו המרחם ירוחם כל בעל מדוה וחולו אם אל אלוה ישא פניו עם חצוצרות התרועה אלו אשר בעניי הכינותי פני כל חכם וסכל הנה הנם פסוקים מיוחדים ומסוגלים להארת פני הרצון העליון על כל מין מיחוש ומדוה וחולי ומחלה כי רחמי האל יקדמו פנימיותם הכמוס בתוכם וגם פשטי דבריהם יוציאו ממסגר אסיר וישלח דברו וירפאם ומלאך פניו יושיעם באהבתו ובחמלתו. בינו נא בהם וחיו ותתענג בדשן נפשכם וכונת מספרם ומפקדם בא בראש הספר ממאמר שפתי צדק פרק ו' דרשו משם וחיו:
It is said in Midrash Tehillim, שוחר טוב מ''א מדרש תהילים, “A man is sick for one day, what does he need to do? Pray, and the second day and the third day. On the 4th day, what does he do? He says he is sick and afflicted, and the Holy One Blessed be He says now I will support him and raise him up and his sickness shall be overturned. What of the person who has sinned all his days, the Holy One Blessed be He shall bring sickness upon him. Therefore, a person who follows a way that is worthy of God, he shall see the salvation of God.” They say in Sanhedrin 44b: “Anyone who concentrates himself and his energy in prayer in the world below will have no enemies in Heaven above causing him trouble. As it says in Job 36:19, ‘Will your wealth matter to God in straits and all the efforts of power?’ and in Job 22:25, ‘and God Shaddai will be your gold, heaped up silver for you.’ Therefore, the spirit of a person will nourish him from his illness. He whose spirit, however, is broken, who will lift him up? For the sickness of the soul will grow greater than that of the body, for a body that is sick can hold up the soul and can be strengthened by it, but when a soul is sick, the body cannot bear its suffering and does not have the strength to help it, ‘and it shall be as when a sick man wastes away.’”(Is. 10:18) Further, the thought of a wise king is taught in this chapter that the Yetzer Hara causes a person to feed, to nourish, to hold on to those things that cause sickness, for by it a person chases after his desires, and the first thing that causes problems is that he worries about everyday things. These things cause, as it is written, “a broken spirit dries the bones.” (Prov 17:22). They say that worry causes illness of the soul, and he who worries all the time will fall prey to terrible illnesses, as they write in הרואה ברכות ס ע''א Berachot 60a, “R. Judah ben Nathan used to follow R. Humnuna. Once he sighed, and the other said to him: This man wants to bring suffering on himself, since it is written; For the thing which I did fear is come upon me, and that which I was afraid of has overtaken me” (Job 3:25). In אע''פ כתובות סב ע''א Ketubot 62a it is written, “Rab said: A sigh breaks down half the human condition”, and in חלק סנהדרין ק ע''ב Sanhedrin 100b “in the words of Ben Sira ‘All the days of the poor are evil. Ben Sira said: His nights too. A person should not worry about everything and thus when things are going well, he should see good and also pleasantness in the difficult experiences as well.” In מדרש תהילים שוחד טוב צב “You are exalted Adonai, Your hand is stretched out overall, for of the good it is said, ‘Blessed is the good and the One who causes good’, and for the bad it is said, ‘Blessed is the Judge of Truth.’ Thus, it is our judgement that God is to be gracious for God’s goodness and mercy will be shown as a compassionate father who heals. Our bones that languish will then rejoice and God will send the divine word for good and heal the sick of God’s people, for there is none other than God.” It seems to me that for a person who is afflicted with a strange illness it is good to accustom himself to pray the words: “There is none other than God.” As Rabbi Hanina said “Even by sorcery, a woman once attempted to take earth from under Rabbi Hanina’s feet. He said to her, ‘If you succeed in your attempts go and practice sorcery, it is written, and however, ‘There is no one else beside Him”. (Sanhedrin 67b) It is God’s will, that it is God who is merciful upon those who are despondent and ill. If that person turns to God and sounds the silver shofar calls Teruah, formed by these insights I have prepared based upon the teachings of scholars, then these particular and potent verses will cause a light from the Divine Will to shine upon all those who are sick and despondent. The mercies of God will proceed from the central theme of these verses in which they are hidden. They will also appear through the words as one is freed from prison. God will send God’s word and heal those in need of healing. By God’s love and compassion God will send an angel who will save them. Understand what I have written. By these words, live and enjoy the oil (fatness) of the soul. The meaning of these words and instructions are found at the beginning of this book in Siftei Tzedek chapter 6. Study them and live. (Rabbi Steven Moss)
אם ירצה לשנות את טעמו בהתחננו לפני קונו ביום ההוא או ביום אחר למען יופיע עליו מהודו יתחיל אנא ה' הושיעה נא וגו' ככתוב בסדר א' בדף כ"ח ע"א אח"כ יאמר מזמור י"ט או כ' או כ"ב או כ"ג ואחר כך יאמר המלאך הגואל:
ואח"כ יאמר למען יחלצון ידידיך וגו' רפאני ה' וגו' ככל הכתוב למעלה עד צורי וגואלי': עוד מזמור קכ"ח וק"ל וקל"ד וקל"ח וקל"ט וק"מ וקמ"א וקמ"ב וקמ"ג וקמ"ח וקמ"ט וק"נ הם ראויים לבקשת רחמים כפי כוונת השמנה סדרים אלו והבורר יברור לעצמו ויוסיף או יגרע כפי חכמתו כי הלכות קבועות לא נתנו כאן:
וטוב לחולה שירגיל עצמו לומר לפרקים תפלת רבינו סעדיה גאון הכתובה במעירי שחר שלנו בסדר יום רביעי וחמישי וששי. ויחלקנה כפי רצונו בעת שירצה לבקש רחמים לפני קונו: וירגיל החולה להתוודות אחר כל ג' תפלות כמו ביוה"כ ולומר סדר פטום הקטרת כנדרש בראש מאמר ד':
104
כשהולך האדם לבקר החולה יבקש עליו רחמים בפסוקים אלו:
כתוב במס' שמחות הנוטה למיתה אומרים לו התודה שהרבה החודו ולא מתו והרבה לא התודו ומתו והרבה הולכים על רגליהם בשוק ומתודים ובזכות שתתודה תחיה וכו' לא דברים מחיים ולא דברים ממיתים שמא הלוית או שמא הלוך אדם שמא הפקדת אצל בני אדם או שמא הפקידו אצלך וכו':
110
עיין פ"ט מאמר א' ובפרק הנזכר יש סדר הודוי להרמב"ן ז"ל:
111
קודם הודוי יטול ידיו ויתעפף בציצית ויפריש החולה לצדקה בידו או בפיו לפחות כ"ו פרוטות או צ"א או קי"ב והכוונה לזה כנגד ג' שמות הוי"ה אהי"ה אדנו"ת ע"ש: ובפרק י"ב וט"ז תמצא טוב טעם כי טוב שהודוי יהיה בבקר עת שליטת החסד. ובפרק י"ט תמצא טעם למנהגן של ישראל לאסוף עשרה אנשים כי הוא לפי שהקדושה שורה בתוכה ובעשר נצוצי נשמותיהם יסלקו ממנו כל מסטין. ובמקום שיש חולה בעל תשובה שכינה קדמא ואתיא ובזה אין שם פטן ולא פגע רע:
112
פרק כ"ד מאמר א' טוב לת"ח להרגיל עצמו לומר תפלה זו ובפרט סמוך לפטירתו:
והמודה אותו יעשה לו התרת קללות. ויברכהו כדדרש רמי בר חמא בב"ב פ"ח על פסוק חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה. ואם ירצה החולה לומר אל מלך ובפרט אם הוא ת"ח מתוקן ומקובל יאמר תחלה אתאנו על שמך. ויש שלמים וכן רבים מקרין אותו אדון עולם עד סופו. ויש מקריו אותו יגדל ומפרשים לו כל אחד מי"ג עקרים אם צריך הוא לכך והחולה יודה בפיו ובלבבו על כל אחד מהם והכל לפי ישוב דעתו של חולה וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה:
132
ואם ב"מ השעה דחוקה לו יזוקף עשר אצבעות כלפי מעלה ויכוין ליחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. באור סיבת הסיבות ועלת העלות המחיה את הכל בסוד עליית נשמתו ויאמר:
פרק כ"ב יש בו טעמים לשימת עין על האדם בשעת מיתתו. ובפרק הנ"ל יש טעם למה נהגו לפתוח החלונות במקום הגוסס והרבה דברים השייכים לענין זה: טוב שלא לעמוד לרגלי המטה של גוסס יען כי מלאך המות הוא כנגדו וחרבו שלופה בידו עיין פ"ו מאמר ג': עוד צריך ליזהר שבעת המות לא ישאר שום אבר חוץ למטה וטעם לזה עיין שם בפרק ל"ז ובפרק ל"ח מאמר א' בו כוונת שבת אנא בכח וכו'. עוד עיין מזה בפרק כ"ד מאמר ה': בפרק ל"ט בו כוונת יחוד שמע ישראל ובשכמל"ו בשעת מיתה ויחוד שעושה הצדיק בנשמתו בעת פטירתה. ולזה יכוונו העומדים עליו ג"כ אם חלק להם בבינה וגם הוא אם ראה אור בחייו: עוד בפרק כ"ד מאמר ה' מתבאר תקון ק"ש סמוך למיתה וכ"ש אם יהיה בזמנו. בפרק ט"ו מאמר ב' יש טעם להדלקת הנרות בפני הגוסס ובבית המת כל שבעת ימים ובב"ה כל י"ב חדש. והרבה דברים השייכים לזה עיין שם ובפרקים הבאים אחריו:
139
בפ"ד מאמר ג' תוכחת מגולה הם אהבה מסותרת לבל ישיחו שיחות בטלות בבית הגוסס שיש שם ב"מ. וכן בכל עשיית צרכיו בין בבית בין בשדה. כ"ש שלא יפערו פיהם בשיחות אסורות: בפרק כ"ד מאמר ה' ואם החולה הוא ת"ח טוב להרגילו לומר לפעמים תפלה נוראה שבחה בספר התקונים אשר הדפסנוה במעירי שחר שלנו דף רמ"ב ע"א:
140
פרק כ"ד מאמר ה' כשאדם נפטר מן החולה אחר שבקרו יאמר:
איך יכוין האדם ביסורין הבאים עליו לכפר על אשר חטא על הנפש בכל אבר ואבר מדה כנגד מדה. והרבה פרטי' אחרים באו בפרק כ' וכ"א ממאמר א' וטובים לקרותם לפני ש"מ למען יקבל עליו יסורין מאהבה. ויתירו לחולה נדריו אם יש לו. שם פרק ג:
144
אלה הם ציוני המזמורים הנאותי' ליאמר קצת מהם או כלם עם ש"מ דתקיף ליה עלמא וכל יחיד יבחר מהם מה שיראה בעיניו או יוסוף עליהם מדעתו הרחבה מזמור ט"ז כ' כ"ב כ"ג כ"ד כ"ה ל' מ"ב מ"ג נ"א ס"ז פ"ד צ"א ק"ב ק"ג קי"ו קי"ח ק"כ קכ"א קכ"ג ק"ל ק"מ קמ"א קמ"ב קמ"ג קמ"ד קמ"ט ק"נ. והם כ"ח שהם סוד יד הגדולה ויד החזקה וליחוד כ"ח מחנות שכינה עיין בפרק ה' ופרק ו' מאמר ג':
145
ויאמר מזמור טו כ כב כג כד כה ל מס מג נא סז תמצא לעיל:
ואלה הם קי"ב פסוקי תורה נביאים וכתובי' יחד כלם טובים לישא אותם על שפתיו האיש הישראלי או העומדי' עליו מדי עברו את מעבר י"בק מתחתית לעילית ומספר מפקד הפסוקי' מכוון ליחוד ג' שמות שהם הוי"ה אהי"ה אדנו"ת מספרם יחד קי"ב וימצא בין פסוקי תורה לנביאים וכן לכתובים ב' או ג' מזמורים מהנרשמים ויכון האומר כי נצוץ נשמת החולה שכלול' בנשמתו על דרך כל ישראל ערבין זה לזה בכחי נותן כח ואון לו ופיו כפיו ודבורו כדבור המוטל על ערש דוי וכמו שמוסיף שפע רצון על נשמת האיש הלזה כן יתוסף לו רבו וחיי וחינא וחסדא וכל המוסיף מוסיפין לו:
ואם עומד על אדם גדול יוסיף גם כן פסוקים אלו. ואם לא יהיה בלילה יוכלו גם כן לומר שלש עשרה מדות של רחמים עליו עם פסוקי מי אל כמוך בכוונה הנדרשת בהערת המעירי שחר שלנו:
ויכוין במלת כ"ן יחוד שבעה ספירות. במלת יה"י יחוד חכמה ובינה. רצו"ן כתר עליון השופע עליהם מטוב א"ס ע"י הדעת הנעלם יהיו לרצון אמרי פינו וגו': ואם יאחר מלפרד ומצטער ח"ו יאמר ז"פ שיר של פגעים שהוא סי' צ"א עם אנא בכח וגו' ושיר למעלות סי' קכ"א. עם שאר פסוקי דרחמי ביניהם כרצון המסדר ויכוונו בפסוק כי מלאכיו יצוה לך ויאמרוהו ז"פ בכל פעם ופעם בטוב תלין ותקיץ וכדומה. ויוסיפו סדר של לוי"ה כנודע (שהוא ל"פ לישועתך. ו' פעמים ויהי נועם. י' פעמים יברכך. ה' פעמים המלאך): ואל יזיזו הגוסס ממקומו. ולא יעשו שום מעשה לקרב מיתתו ואין מתפללים עליו אז שתשוב נפשו עליו ודברים אחרים השייכים לזה עיין בפרק כ"ו ממאמר א'. ומנהג הצדיקים לקדש ידיהם סמוך למיתתן שם בפרק כ"ב:
180
כשאמרו למשה שיש רגע לפטירתו פתח ואמר:
181
בָּרוּךְ שְׁמוֹ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:
182
וממנו ילמד כל אדם:
183
טוב שיהיו עשרה בעת פטירת המת שיכוונו ליחוד הקדושה עיין פרק ג' מאמר ג': סמוך לזמן יציאת נשמה אם אפשר לו יקראו עמו אלו הפסוקים:
מזמור אהבתי כי ישמע ה' וגו' עד סופו סי' קי"ו ויאמר פסוקי ויסע ויבא ויט לעיל וסדר אנא בכח שרפים עומדים ממעל לו וגו' הכתובים למעלה עוד יוכל להוסיף שוכני בתי חומר לזרז העומדים שם לתשובה ובזה יהיה זכות למתפטר אם יתעוררו לשוב מדרכם:
בפרק ט"ו מאמר ה' כוונה נאותה למפקיד נשמתו ביד אל ככוונת השוחט הזבח בששה דברים ובסופו נוסח ודוי קצר להרגילו בפי החולה:
199
הסגולה הנפלאה היא שיסתלק מתוך פסוקי דרחמי אם יזנוהו לכך ומתוך הרהורי תורה ולזה תהיה תפלת האדם בחייו לעת מצוא זו מיתה שיזכוהו ליקדש כשרפים וכמ"ש חכמים שצריך ליזהר בכל לילה קודם שישן. ומי שבחייו קודם שיפקיד נפשו ביד קונו העלה נשמתו מתוך פסוקי שמירה והגנה והשביע נפשו מדברי תורה ולן כמו כן יזכה בעת מיתתו כי יסייעוהו מן השמים לכוין דעתו לדברי קדושה ויסתלק מתוך עניינים ופוסקים של הצלה ורחמים ואז ילך לבטח דרכו: וישתדל החולה לקיים המצות שבכחו לקיים וישית לב לחלומותיו כמו שבא בפ' י"ד מאמר ב' בפרק כ"ג מאמר ה' כי משה בקש מחילה מישראל סמוך לפטירתו ומה יעשו אזובי קיר: עוד שם כי צריך הצדיק לקבל עליו המיתה ברצונו בסוד ושחט אותו וגומר: בפרק י"ט מאמר ה' בא מורה מקום מתחנות נאות שיאמר החולה אשר באו במעירי שחר של הרב המחבר נר"ו. ומאמר ראשון של זה הספר הוא טוב להקרא בפני כל חולה ובפרט פרק י"ז י"ח כ' וכ"א:
200
במנחת אהרן מסודרים בקשות ופסוקים להרגיל האדם בהם שחרית ומנחה וערבית להרבות תחנונים: המנהג לסלק הקרובים מחדר הגוסס הוא דוקא כדי שלא לצערו בהרמת קולם אבל אם היו יכולים לעמוד על עמדם בלא דלויי קול אין ספק שיש תענוג לנפטר בהיות קרוביו החיים שם עיין בפרק כ"ח מאמר ה': עוד שם סוד ירושת האב. ורמז נשיאת בן לאב על הכתף וכן תלמיד לרב. ויש נייחא לאב שבניו יעסקו בקבורתו: טעם עצימת הבן עיני אביו ולמה הבן קודם עיין פרק ט' מאמר ג': עוד שם כי צריך לכסות פני המת לבל יביטו המקטרגים בפניו ובמצחו ששם נרשמים העולות ושם ג"כ כוונת הקריעה: עוד הרבה דיני קריעה באו מפורשים בפרק ל"א מאמר ה' ואז יאמרו:
בפרק ט' מאמר ג' כשמשימים המת בקרקע יכוונו כי קרקע עולם אינו מקבל טומאה ואם ינוחו המת במטה או על גבי כלים הראויים לקבל טומאה כ"ש שידרשו ויחזיקו בו הרוחות: ויכסוהו בסדין להעלימו מכחות הדין ואז יאמרו:
ואחר ששמוהו על גבי קרקע יאמרו עליו מזמור כ"ג ושיר של פגעים סימן צ"א בחתוך מלותיו. טעם שהחמירו שמירה למתים הוא בפ' ל"ד מאמר ב' וטעם שפיכת המים שם פ' כ"ג:
205
בפרק י"א מאמר ג' יש בו סדר רחיצת המת בפרטות על כל אבר ואבר אך כוונה זו שייכא בת"ח שהיה בחייו נרתק של קדושה דהא והא יגרום ליה חסדא:
206
בפרק י מאמר ג' בעת שמזמנים עצמם לטהרו טוב שהגדול שבהם יאמר עליו תפלה זו בגין דיתרבי ויתוסף רבות קדושה באתר דאצטריך ויכוין לעורר הרחמים:
בסדר התפלה הזאת יש בה תקון מיוחס לרחיצת כל אחד מאברי המת לראש בפני עצמו ולעינים ולפנים ולזקן וכן כל אבר ואבר ממעלה למטה ולכן לא הזכיר מלת רחמים רק מו הראש ולמטה כי משם ולמטה מתראי' הדילים למעלה בצלם העליון וצריך להתחיל בטהרתו מן הראש ובסדר הזה ילך ממעלה למטה ואם יכוונו ברחיצתו בפסוקי שיר השירים שנרמז בהם סדר הקומה השלימה המתחילים ראשו כתם פז וגו':
וכן יכוונו בהרחצת כל אבר מכוון לאותו שנזכר בפסוק הנה מה טוב ובפרט אם הוא אדם גדול וטוב שחביריו ותלמידיו יעסקו ברחיצתו ובעשיית כל צרכיו כדחזינן ברבינו הקדוש ורשב"י ויעקב אבינו ושאר חסידים עליהם השלום:
212
בפרק י"ב מאמר ג' יתבאר מיני בשמים הראויים להטיל במים של טהרה וכוונתם: ובהסרת הסדין מעליו יאמרו:
בפרק י"ג מאמר ג' כוונת לבישת בגדיו על הסדר: בעת עטיפת הטלית יאמרו הפסוק הכתוב לפנינו. וטוב שישימו הטלית על ראשו אם כך נוהג בחייו: וקשירת בגד הציצית למת עיין בפרק כ"ו מאמר ה':
וטוב לעשות צרכי ת"ח במקום שעסק שם בתורה בחייו יעויין שם הטעם: טעם שאין להלין המת ולא להסתכל בפניו עיין בפרק כ' מאמר ב': סוד לויית המת יתבאר בפרק כ' וכ"ו מאמר ב':
232
בפרק ט"ו מאמר ג' כשבאים הכתפים לשאת אותו ובפרט אם הוא ת"ת יאמרו:
עיין בזהר פרשת בשלח סגולת וכח הב' פסוקים אלו ועוד טובא אמרי בהו יושבי על מדין:
235
יכוונו הנושאים את המטה כשמתחלפים מזה לזה להבריח מעליו רוחות הנקרא פורחות ויכוונו לפחות לעמוד קודם שישימו אותו בקברו ז' פעמים: ומה טוב שכל המתחלפים תחת הארגז יאמר כל אחד מהם פסוקים הנזכרים למעלה ויוסיף פסוק זה:
ויתנו הפרוטות לעניים אז או אם אינם מצויים שם יחזר אחריהם תוך כ"ד שעות. ובא"י היו נוהגים לחתוך א' מטבע זהב כגון א' ציקי"נו לחתיכות דקות להשים אותו עליו עם כסף ונחשת וזה לאדם גדול:
וטוב לעשות ההקפות אלו בבית הקברות אחר צדוק הדין או בביתו קודם שישאוהו הכתפים:
256
בפרק כ"א מאמר ב' יתבאר סוד צדוק הדין: והרבה דינים ממנו הם בפרק כ"ו מאמר ה': וסדר צדוק הדין שיאמר האבל הוא:
257
צַדִּיק אַתָּה יְיָ עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ:
258
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּגְדוֹר פִּרְצוֹתֵינוּ וּפִרְצוֹת עַמְךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: עיין בפרק ל"ג מאמר ה'
259
אחר צדוק הדין וההקפות בנושאם הארון על זרועותיהם לשים אותו בקבר יאמרו שיר של פגעים סי' צ"א ויהי נועם. וכל אחד כשזורק העפר בקבר יאמר ג"פ והוא רחום וגו' והוא חסד גדול להחליש ראשי המשחית הנזכרים בפסוק ואם יאמרוהו כל הקהל בקול מה טוב כי בזה מקילים מעליו כח המלקות מחבוט הקבר: עיין בפרק י"ח מאמר ג':
טעם השלכת העפר על המת ג' או ה' פעמים. ולמה אין מושיטין זה לזה הכלי עיין בפרק כ"ז מאמר ב' ובפרק הנ"ל יש ג"כ סוד קבורת המתים בפרק י"ט מאמר ג' יתבאר מה יכוונו בנטילת ידיהם אחר הקבורה ואז יאמרו:
ואם הוא ובני ביתו נהנים יאמר בהנאה שמהנה אותנו בעבור נפש פלוני:
289
ואחר שהתפללו על מרגוע הנפש ועל מנוחות הרוח ועל עידון הנשמה יתפללו ג"כ על הנפש השוכנת בקבר ועל העצמות בפסוק ונחך ה' תמיד וגו' תשכב בשלום וגו':
290
בדרך חכמה הורתיך הדרכתיך במעגלי יושר בסדר רחצת המת בנקיון פסוקים ושיחות קדושות כאשר הורוני מן השמים ובדא מתניא מתניתין בפרק ג' דטהרות בתנוק וחמור שנמצאו בין הקברות דכליו טהורים: עתה כלה שארי ולבבי להקריב ג"כ לפניך פסוקים אשר אגב אורחייא מצאתי בקונטרס קטן בסדר רחיצת המת מפי חכמי המשנה וגם שאלת שלום כוונת' היה מן ההכרח לצרף אליהם המעשה הראוי בזה והכוונה עצומה כי לכאורה יהיו הלכתא בלא טעמא ואגרא דשמעתתא היא סברא. אם לא יועילו לענין מעשה אהנאי לך בהו בהקריבך בזה תחת כנפי השכינה מפי אשלי רברבי אשר מהם יצא סדר זה כי עקר ג"ח הנעשה עם המת הוא הכוונה בכל פרט מעשיו מלבד כי הבקי בדברי החכמים יבין מתוך השתלשלות פסוקים אלו כמה כוונות נאותות לסוד הרחיצה והדברים כמוסי' ועליהם נאמר אגרא דבי טמיא שתיקותא והנה גם קריאתם בפשטו יוסיף אומץ. וששו בני מעי ששו כי מצאתי און לי בקונטרס זה משטיפת המת בט' קבין וכתוב בו שזו היא טבילת המת כאשר העיר ה' רוחי מתחלה להזהיר על זה במאמר ג' וזכיתי לכוין על האמת כי שפת אמת תכון לעד. ואלו הם הפסוקים אשר באו שמה מכוונים כפי רחיצת אברי הנפטר החסיד. ומבואר הדבר שלא אמרו חכמים דברים כאלו על אדם קל אלא על מי שהחמיר וקדש את עצמו בחייו וחכם גדול הוא המבין ומקיים כל דברי חכמים לאשורן:
ולפי דרכי אתה למד מדברי חכמי המשנה כי יביעו ידברו גבוהה גבוהה בפסוקי הנבואה ולא בדברי שיחתם המהודרה הגם שהיא ספונה וחשובה במתיבתא עילאה ודרקיעא. וברוך שבחר בהם ובדבריהם:
296
כי יפה אף נעים ללחוש עם החולה המזמורים באלפא ביתא כגון מזמור ל"ד לדוד בשנותו. וקי"א אודה ה' בכל לבב. וקמ"ה תהלה לדוד. ובפרט מזמור כ"ה אליך ה' נפשי אשא תמצא לעיל. ויכוונו עמו להעלות בכח כללות נשמתם חלקי נפש רוח נשמה שבו בסוד אי"ק שהם אחדים לנשמה עשיריות לרוח מאות לנפש בסוד כהן לוי וישראל כדאמרו בסוד מאה ברכות בכל יום: ומעמד העשרה בכל מקום מבטלים הפורענות שכן אמרו במדרש תנחומא על פסוק וירדו אחי יוסף עשרה וראיה מסדום דכתיב לא אשחית בעבור העשרה. ומצורף לכוונה הנז' ודאי יועילו וגם יצילו. עוד כלך לדרך אחרת יכוונו באחדים לעלוי הנפש הנכלל מכללות קטן ובעשיריות לעולי הרוח הנכלל מכללות אותיות העשר ובמאות לעלוי הנשמה הנכללת מכללות גדול עד סוף האלף בסוד נעוץ סופן בתחלתן כמו שאמרו על כללות מלכות ת"ת בינה. והנה גם הפסוקים של אלפא ביתא שהעלינו בסוף מנחת אהרן מכוונים לזה הגם כי שם לא היה לזאת מגמתנו וכל מבין לאשורו יוכל לסדר אלפא ביתא יותר מכוונת והמעיין בפרדס בשער האותיות ובספר גינת אגוז חלק שני בשער האותיות ימצא ע"פ ההקדמות שבאו שם דברינו נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת:
297
מלבד מה שהעלנו על ספר מהסדרים שבאו למעלה לאמר לחולה בחליו ראינו עתה להוסיף לקח ולומר:
עוד ראינו להעלות הנה מורה מקום מהדברים השייכים לענין מעשה לזכות בהם החיים והמתים:
302
כוונת תלישת עשבים בבית הקברות הוא בפרק ל' מאמר ב' ובפ' ל"ה מאמר ה'. ושם כוונת נטילת ידים: עוד בפ' כ' מאמר ג' ושם סדר ז' ישיבות וכוונתן. ושם כתוב כי ראוי לומר פעם ראשונה ויהי נועם ככתוב לעיל עד ונגע לא יקרב באהלך. ומלת כי שבראש פסוק כי מלאכיו. ואח"כ ישב במקום אחר ויאמר ויהי נועם עד כי מלאכיו ובפעם ג' עד כי מלאכיו יצוה וכן עד דרכיך וישלים בפעם שביעי כל המזמור. ואחר ישיבה שביעית יאמר ברכת אתה גבור וגו' עד ונאמן אתה להחיות מתים. אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה ככתוב לעיל. סוד מנחמי אבלים ורחיצת מים לאבל ושפיכתם במקום מדרון מתבאר בפרק הנ"ל ובפרק ל"ג ובפרק ל"ה מאמר ב': אם מחמת איזו סבה מונעת לא יוכל לילך ללוות המת לפחות יבקש עליו רחמים ויאמר ב' או ג' מזמורים או יתן צדקה לכפרת נפשו בעת שקוברין אותו. והחי המענה ומסגף עצמו למעט פורענות המת ודאי מועיל לאותו מת מפני יחס הנפשות אלו עם אלו עיין בפרק כ"א מאמר ג'. ועל רשע שמת טוב להתפלל עליו וליתן צדקה לכפרת נפשו בכל חדש וחדש ובסופו ואפילו אתר י"ב חדש וטעם לזה יעויין שם:
303
בפרק כ"ב מאמר ג' מודעא רבה לנהנים מצדקות וקופות של צדקה שחובה עליהם להתפלל עבור הנותנים ובעד כל קהלות הקדש. ויזהרו הרבה שלא להוציאם רק לצורך פרנסתם ופרנסת בני ביתם. וכן הכהנים הנהנים בפדיוני בכורים וכדומה. ואם יוציאום לסעודות שבתות וי"ט ור"ח וכדומה מה טוב להם. ובזה יזכו כי יחזרו ויתנו להם: כל עסקי החי עם המת צריכים כוונה גדולה עיין בפרק כ' מאמר ב' ושם סוד נשיאת המת על הכתף וסוד הקבורה בג"י:
304
בפרק י"ט מאמר ג' מוכיח שבח וחיל כל בני חבורות קדושות גומלי חסדים להתנהג עצמם בתקונים הנזכרים בגמול חסד עם המתים וכ"ש אם הוא בעל תורה דלית שעורא לכבודו כדאמרי' במסכת מגילה ובכתובות: אין לחוש לומר דברים שבקדושה במקום המת כי לא אסרו אלא במקום הטנופת ומקום טנופת לחוד ומקום טומאה לחוד:
305
בפרק י"ד מאמר ג' שלא להוציא שם רע על המתים וטעם לזה עיין בפרק כ"ד מאמר ה': טעם האנינות והאבילות ולמה פטור מן המצות. וסדר תנחומי אבלים עיין בפרק ל"ד ול"ה ול"ו מאמר ב'. וטעם ג' לסכי וז' להספד ול' לגהוץ עיין פרק י"ט וכ' מאמר ב'. עוד בפרק ל"ו מאמר ה'. ושם ג"כ כי טוב לאבל להרבות מזמורים והשכבות ותחנונים ובכיה על מתו ובפרט ג' ימים ראשונים. ופסוקים וסדרים הנ"ל מכוונים גם כן לבקש רחמים על המת כל י"ב חדש עיין בפ"ו מאמר ג' ובפרק כ"א מאמר ב' כי טוב לבקש רחמים על המת כל ל' יום במקום שמת שם וכן כל י"ב חדש והצדקה על המתים מכפרת עליהם וכן הזכרת נפשם ותקון גדול שעושים הבנים לאביהם באמרם דברים שבקדושה בצבור. וטעם צוותה על המתים שאמרו בירושלמי הוא בפרק ל' מאמר ה': דוגמת נושאי המטה וחוצבי קברות בחצר מות למעלה מתבאר בפרק ט"ז מאמר ג'. ויכוונו בעת הקבורה להכניס נפשו למעלה בקבר עליון ונשמתו בסוד תלת עשר נהרי דאפרסמון עיין בפ' י"ח מאמר ג'. טוב ליקבר בקרקע ממש ואפי' בחוצה לארץ עיין בפ' ל"ד מאמר ה': במסכת סוטה פרק ד' קראו להוצאת המת הליכה עם ה' על פ' והצנע לכת עם אלהיך. ובשבת פרק ר' אליעזר דאורג. ובירושלמי פ"ק דיומא שם בא חיוב ההספד. ובשבת פרק י"ג חיוב הבכי לאדם כשר: מיתת בני אדם פתאום יורה דבקות ה' יתברך עמנו ע"י הנשמה עיין מזה בפרק י"ב מאמר ב'. הרבה דינים מצדוק הדין הם בפרק כ"ו מאמר ה': פי' ברכה שאומרים בבית האבל ע"ד הסוד עיין בפרק ל"ט מאמר ה'. טעם תפלה בבית האבל הוא בפרק ל"ד מאמר ה' ושם ג"כ מבקש מבני חבורות ג"ח. יתרצו להזמין א' מספרים אלו שם לבקש רחמים על הנפטר. טעם לצדיקים שיש להם ציון על קברם ותועלת הציון עיין בפרק מ' ופרק מ"א מאמר ה':
306
בפרק כ' מאמר ג' מתבאר טעם וסוד לזכרון הנשמות ובפרט בשבת. והרבה מיני פרטים השייכים לנייחת המתים ולהאריך ימים לחיים אם תדרשם מתוך הספר ימצאו לך ותלך לבטח דרכך והיית מוצק ולא תירא. וכבר בא בסוף הספר זכרון רובי הדרושים בכלל ולא שנינו כאן רק המעט השייך לענין מעשה להכנסת הנפטר אל בית מנוחתו לעשות כרצון איש ואיש והשאר דרוש משם וקבל שכר ויהיה הטוב עמך:
307
כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל:
תפלה זו טוב להתמיד להתפלל אותה על הקבר בלשון יחיד בעת שמבקר אדם את מתו כדפסק מהר"י קארו ביורה דעה סוף סימן מש"ד. ובתוך השנה. ובפרט בשלשים יום הראשונים. ובכל פעם קודם בקשת רחמים על עצמו או על ישראל החיים במקום שוכני עפר טוב להקדים לומר תפלה זו ואח"כ ישאל צרכיו וזו היא התפלה:
דרכי שמרתי במעירי שחר שלי ואותה אשמור וממנה לא אטה להמתיק בפי הרבים תחנות ובקשות וקינות מאנשי מדע והחכמה ומכריסן של ראשונים כי הקשורים ליעקב הם המעוררים ישראל סבא עם תבונה ובפרט מאותם אשר נתפשטו באויר המחכים בארץ ישראל ובירושלים עיר הקדש ולהיות כי תפלה זו שהיא תקון קדמונים שקצת ממנה היתה כמוסה מאז באוצרותי עתה מחדש נשתלחה מקהלה קדושה אשר בירושלים תוב"ב בגלילות אלו והודרכה אלי תכף מבוסי"טו למען אזכה בה רבים כאשר הודות לאל עשיתי כי שלחתיה בכל סביבות אלו. רחש לבי ג"כ להדפיסה פה למען נהיה גם אנו נאחדים עמהם כי המרובים העושים את המצוה רוח פיהם יחשב קטרת:
341
ואלה הם דבריהם אלינו
342
ידוע מה שאמרו רז"ל שישראל כפרו בשי"ת ובדוד מלכם ובבית המקדש וצריך שיבקשו רחמים על שלשתן והובא בילקוט שמואל רמז י"ו בשם ר' סימון: ואע"פ שאנו מבקשים על שלשתם בתפלתנו אין לנו תפלה מיוחדת על ככה ראוי ליראי ה' ולחושבי שמו להתפלל על ג' אלה ורחמים למבעי מן קדם אלהא שמיא על רזא דנא והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בו. על זה סדרנו תפלה קצרה להתפלל אותה באשמורת הבוקר כי אז שערי רחמים פתוחים או בעת מנחת ערב אחר תפלתם ותפלה זו קצתה הועתקה מתפלת ראש השנה וקצתה מפרקי היכלות וככה יעשה יתנפל לפני אלהיו ויבכה על עונות נעוריו ויתודה עונותיו ועון אבותיו אחרי שישוב אל אלהיו בלבב שלם:
343
קודם שיאמר תפלה זו מה טוב ומה נעים שיפריש פרוטה לצדקה בשם כל ישראל ויאמר בפיו הנני נותן פרוטה זו לצדקה לשם כל ישראל. ובזה יהיה ממצדיקי הרבים ויעשה כל ישראל בעלי צדקה. ובצדקה יכון כסא ותופע עליו נהרה ויפרוש שדי עלינו זיו הודו והדרו ונגילה ונשמחה בישועתו. ואחר כך יאמר:
ובו שמונה סדרים
... There are eight sections to this first part of Chapter 7.
תומת ישרים תנחם בהוד והדר להגיד לאדם ישרו. ולמען יוכלו להתענג מזיו כבוד דברי מאמרי אלה. ולרבוץ בהליכותיהם בנהרי נחלי דבש וחמאה ויהיה שיח להם ושיג בדברים העקריים הראויים להיות לפני עדת ישרים ה"ה בני חבורת גומלי חסדים כהני חשיבי דשלוחי דרחמנא נינהו למזכרת. רוחי תניחם בהגותי לפניהם ברוח ולשון צח שפיים. ובכתיבה תמה בנקודותיה וטעמיה כדי להפיק רצונם. ולא יהיו עיניהם משוטטות אנה ואנה ובזה תהיה דרכם ישר לנגד עינם צדיקים יבואו בו ומעמל נפשם ישבעו שובע שמחות לאורך ימים כי יצמיחו ישועה לנפש שוקקה וידרשנה אלוה ממעל ותופע עליה נהורא. ונפש רעבה ימלאו טוב ויהיה אלהיו עמו ויעל ועל כן נחת שלחנם ימלא דשן בצוף דבש אמריהם כי נעמו וישכנו ארץ וירעו אמונה באהבה ואחוה באורך ימים. ובשני העולמות ה' אלהיהם ירצם ויושיעם כי חסו בו. שיתו נא לבבכם לאשר העבד הנאמן מציב לפניכם ומעפר אמרתו תצפצף לאלופיו המסובלים המאירים לארץ ולדרים. וה' ישפות עליכם שלום. ושלמא עלייכו:
This is written in the name of Adonai who resurrects the dead and gives to you and to Israel a long and sweet life. Amen. May it be God’s Will. The integrity of the righteous will find comfort from the praise and brilliance that come from instructing a person on the correct path. Therefore, such a righteous person will bask in the enjoyment that derives from the intensity found in the magnificence of these words. He shall also lie down in the paths that are by the rivers that flow with milk and honey. He will also place these essential and worthy words before the congregation of the righteous, for are they not of that brotherhood that perform righteous acts? These brotherhoods are the important priests and messengers of the Merciful One. As a reminder, my spirit will be placed upon these righteous, by my thoughts that are to be stated in a clear manner, as well as a perfect style by its letters and vowels. The meaning behind all that I write will then inspire their will, so that their sight will not waver from the path that I will lay out directly before them, “this is the gate of Adonai, the righteous shall enter into it.” (Ps. 118:20). Because of their efforts, they will be satiated with joy all the days of their lives as they implant salvation in the hearts of those who languish. As these righteous practitioners will search hope from the God above, a light will appear to them, and the soul that is starving will be filled with goodness. God then will be with the person who is languishing and be saved. Thus, these practitioners will send to those in need the blessing of comfort, and like lush mead from honey, the comfort will fill their words, for they will be so pleasing. These words will affect those who dwell on earth and call to those in need, by their expressed faith, love and joy all their days. It will be the desire of Adonai their God that these practitioners will have a place in all the worlds, and God will save them, for they trust in the Almighty. Thereby, may your hearts be filled with the rewards that are there for a faithful servant. From the dust of Adonai’s word, you will send forth a call to the leaders who will make known these words to all who dwell on earth. Adonai will bestow shalom upon them, and then peace of the Almighty will be upon all.
אמרו במדרש תהלים אדם חולה יום א' אז מה עושה צריך תפלה וכן ביום שני וביום ג' ביום רביעי מה הוא עושה אומר דוה הוא אמר הקב"ה עכשיו אני סועדו ומעמידו כל משכבו הפכת בחליו כל מה שהיה חוטא כל הימים שהיה עומד על רגליו הקב"ה הופך עליו חוליו א"כ מאן דשיים אורחוי סגי שוי ויראה בישע אלהים. ואמרו בסנהדרין כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה שנאמר היערוך שועך לא בצר והיה שדי בצריך ואז כסף וכוסף מדת החסד תועפות לך ע"כ רוח איש יכלכל מחלהו ודאי אך רוח נכאה מי ישאנה ובזה תגדל חולי הנפש מחולי הגוף כי הגוף החולה תסבול הנפש ותחזק לשאת אותו אבל חולי הנפש אין הגוף יכול לסבול צרתה ואין בידו להחזיק אותה והיה כמסוס נוסס. עוד הורה לנו דעת המלך החכם בפ' זה כי היצר הרע שבלב האדם גורם לו לכלכל ולזון ולהשאיר הדבר המחליאים אותו כי ימשך אחר תאותו וריש כל מרעין הוא המכניס בלבו דאגת על שום דבר מדברי העולם כי גורמת אשא דגרמי כדכתיב ורוח נכאה תיבש גרם ואמרו החכמים שהדאגה היא מחלת הנפש ומי שדואג תמיד נופל בחולאים רעים כדאמרו רבנן בפ' הרואה ובפרק אע"פ ובפרק חלק בדברי בן סירא ואמרו אין עם הדאגה שכל. וכשם שאנו נאים בטובה כך נהיה נאים בפורעניות. ואמרו במדרש תהלים ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך על עילתא על הטוב ברוך הטוב והמטיב. על הרע ברוך דיין האמת. ע"כ למשופטנו נתחנן כי טובו וחסדו יראה אב הרחמן רופא ותגלנה עצמות המדוכים וישלח דברו הטוב וירפא חולי עמו כי אין עוד מלבדו: ונ"ל שלאיזה חולאים זרים טוב להרגיל עצמו בהתפללו לומר מלות אלו אין עוד מלבדו כדא"ר חנילא על ההיא איתתא אי מסתייעת זיל עביד אי"ן עו"ד מ"לבדו כתי' וברצונו המרחם ירוחם כל בעל מדוה וחולו אם אל אלוה ישא פניו עם חצוצרות התרועה אלו אשר בעניי הכינותי פני כל חכם וסכל הנה הנם פסוקים מיוחדים ומסוגלים להארת פני הרצון העליון על כל מין מיחוש ומדוה וחולי ומחלה כי רחמי האל יקדמו פנימיותם הכמוס בתוכם וגם פשטי דבריהם יוציאו ממסגר אסיר וישלח דברו וירפאם ומלאך פניו יושיעם באהבתו ובחמלתו. בינו נא בהם וחיו ותתענג בדשן נפשכם וכונת מספרם ומפקדם בא בראש הספר ממאמר שפתי צדק פרק ו' דרשו משם וחיו:
It is said in Midrash Tehillim, שוחר טוב מ''א מדרש תהילים, “A man is sick for one day, what does he need to do? Pray, and the second day and the third day. On the 4th day, what does he do? He says he is sick and afflicted, and the Holy One Blessed be He says now I will support him and raise him up and his sickness shall be overturned. What of the person who has sinned all his days, the Holy One Blessed be He shall bring sickness upon him. Therefore, a person who follows a way that is worthy of God, he shall see the salvation of God.” They say in Sanhedrin 44b: “Anyone who concentrates himself and his energy in prayer in the world below will have no enemies in Heaven above causing him trouble. As it says in Job 36:19, ‘Will your wealth matter to God in straits and all the efforts of power?’ and in Job 22:25, ‘and God Shaddai will be your gold, heaped up silver for you.’ Therefore, the spirit of a person will nourish him from his illness. He whose spirit, however, is broken, who will lift him up? For the sickness of the soul will grow greater than that of the body, for a body that is sick can hold up the soul and can be strengthened by it, but when a soul is sick, the body cannot bear its suffering and does not have the strength to help it, ‘and it shall be as when a sick man wastes away.’”(Is. 10:18) Further, the thought of a wise king is taught in this chapter that the Yetzer Hara causes a person to feed, to nourish, to hold on to those things that cause sickness, for by it a person chases after his desires, and the first thing that causes problems is that he worries about everyday things. These things cause, as it is written, “a broken spirit dries the bones.” (Prov 17:22). They say that worry causes illness of the soul, and he who worries all the time will fall prey to terrible illnesses, as they write in הרואה ברכות ס ע''א Berachot 60a, “R. Judah ben Nathan used to follow R. Humnuna. Once he sighed, and the other said to him: This man wants to bring suffering on himself, since it is written; For the thing which I did fear is come upon me, and that which I was afraid of has overtaken me” (Job 3:25). In אע''פ כתובות סב ע''א Ketubot 62a it is written, “Rab said: A sigh breaks down half the human condition”, and in חלק סנהדרין ק ע''ב Sanhedrin 100b “in the words of Ben Sira ‘All the days of the poor are evil. Ben Sira said: His nights too. A person should not worry about everything and thus when things are going well, he should see good and also pleasantness in the difficult experiences as well.” In מדרש תהילים שוחד טוב צב “You are exalted Adonai, Your hand is stretched out overall, for of the good it is said, ‘Blessed is the good and the One who causes good’, and for the bad it is said, ‘Blessed is the Judge of Truth.’ Thus, it is our judgement that God is to be gracious for God’s goodness and mercy will be shown as a compassionate father who heals. Our bones that languish will then rejoice and God will send the divine word for good and heal the sick of God’s people, for there is none other than God.” It seems to me that for a person who is afflicted with a strange illness it is good to accustom himself to pray the words: “There is none other than God.” As Rabbi Hanina said “Even by sorcery, a woman once attempted to take earth from under Rabbi Hanina’s feet. He said to her, ‘If you succeed in your attempts go and practice sorcery, it is written, and however, ‘There is no one else beside Him”. (Sanhedrin 67b) It is God’s will, that it is God who is merciful upon those who are despondent and ill. If that person turns to God and sounds the silver shofar calls Teruah, formed by these insights I have prepared based upon the teachings of scholars, then these particular and potent verses will cause a light from the Divine Will to shine upon all those who are sick and despondent. The mercies of God will proceed from the central theme of these verses in which they are hidden. They will also appear through the words as one is freed from prison. God will send God’s word and heal those in need of healing. By God’s love and compassion God will send an angel who will save them. Understand what I have written. By these words, live and enjoy the oil (fatness) of the soul. The meaning of these words and instructions are found at the beginning of this book in Siftei Tzedek chapter 6. Study them and live. (Rabbi Steven Moss)
קודם שיתחיל כל סדר יאמר זה
אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃ ג"פ שִׁמְעָה־תְפִלָּתִי יְיָ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל־דִּמְעָתִי אַל־תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל־אֲבוֹתָי׃ כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְיָ עָשְׁקָה־לִּי עָרְבֵנִי׃ כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ מָוֶת יְהַלְלֶךָּ לֹא־יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי־בוֹר אֶל־אֲמִתֶּךָ׃ יְיָ לְהוֹשִׁיעֵנִי וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל־יְמֵי חַיֵּינוּ עַל־בֵּית יְיָ׃ אַל־תַּעַזְבֵנִי יְיָ אֱלֹהַי אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃ חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי יְיָ תְּשׁוּעָתִי׃
יאמר מזמור סימן י"ג או ט"ו או ט"ז או י"ז.
(תהלים יג) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ עַד־אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד־אָנָה תַּסְתִּיר אֶת־פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי׃ עַד־אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד־אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי׃ הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְיָ אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן־אִישַׁן הַמָּוֶת׃ פֶּן־יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט׃ וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָמַל עָלָי׃
(תהלים טו) מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ׃ הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ׃ לֹא־רָגַל עַל־לְשֹׁנוֹ לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ׃ נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת־יִרְאֵי יְיָ יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר׃ כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם׃
(תהלים טז) מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי־חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל־עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל־חֶפְצִי־בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל־אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל־אֶשָּׂא אֶת־שְׁמוֹתָם עַל־שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת־חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ־לִי בַּנְּעִמִים אַף־נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת־יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף־לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃
(תהלים יז) תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃ מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃ בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל־תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל־יַעֲבָר־פִּי׃ לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ׃ תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל־נָמוֹטּוּ פְעָמָי׃ אֲנִי־קְרָאתִיךָ כִי־תַעֲנֵנִי אֵל הַט־אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי׃ הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ׃ שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת־עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי׃ מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי׃ חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת׃ אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סבבוני [סְבָבוּנוּ] עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ׃ דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים׃ קוּמָה יְיָ קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ׃ מִמְתִים יָדְךָ יְיָ מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך [וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם׃ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ׃
(תורה) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי׃ מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה׃ קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה׃ וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה׃
(נביאים) שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַייָ אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ אֵין־קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ׃ יְיָ יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְיָ יָדִין אַפְסֵי־אָרֶץ וְיִתֶּן־עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ׃ וַיֹּאמֶר לוֹ יְיָ שָׁלוֹם לְךָ אַל־תִּירָא לֹא תָּמוּת׃ לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל־הַכָּתוּב בּוֹ כִּי־אָז תַּצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל׃ וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְיָ אִם־יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יוֹנָתָן וְלֹא־מֵת׃ וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ שָׁלוֹם׃ אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי־עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת־בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי־אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית־עַבְדְּךָ לְעוֹלָם׃ וּפָנִיתָ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּחִנָּתוֹ יְיָ אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל־הָרִנָּה וְאֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם׃
(כתובים) קוֹלִי אֶל־יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃ בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי׃ אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגִי׃ הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי־אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל׃ יְיָ אַל־בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל־בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ יְיָ אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל־רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי׃ מָגִנִּי עַל־אֱלֹהִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי־לֵב׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל־יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם־יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי־יְיָ שִׁכְבִי עַד־הַבֹּקֶר׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא־תָמְנוּ כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמָיו׃ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׃ חֶלְקִי יְיָ אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ׃ וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל־קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ יְיָ נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃ כִּי־אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק יְיָ כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ׃ לַיְיָ הַיְשׁוּעָה עַל־עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃
אחר כל סדר יאמר
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ: לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ: יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי: כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ: הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן: הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה: הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה: לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ: מָה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ בְּרִדְתֵּנוּ אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ: כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ מָוֶת יְהַלְלֶךָּ לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי בוֹר אֶל אֲמִתֶּךָ:
יאמר ג' פעמים רפאני יהוה
רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה: תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי אַתָּה מָעוּזִי: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ: קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ: יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי: לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית יְיָ: סַבָּרִית יְיָ לְפוּרְקָנָךְ: יְיָ לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית: אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְרֵנִי רָנֵי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: מִימִינִי מִיכָאֵל מִשְׂמֹאלִי גַבְרִיאֵל מִלְפָנַי רְפָאֵל וּמֵאֲחוֹרֵי נוֹרִיאֵל וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל: בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם. בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה. בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ. בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ:
אחר כך יאמר
חֲבוֹשׁ שִׁבְרִי מְצוּדָתִי וְנֵרִי. וְסִבְרִי בָּךְ לְחַתֵּל בִּי כְּאֵבִי, יְחִידָתִי לְבַד לִשְׁמָךְ תְּיַחֵל. וְהֵן לָךְ אֵל יְקַוֶה אֶת לְבָבִי: סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי: נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:
עד כאן סדר א'
סדר ב
אם ירצה לשנות את טעמו בהתחננו לפני קונו ביום ההוא או ביום אחר למען יופיע עליו מהודו יתחיל אנא ה' הושיעה נא וגו' ככתוב בסדר א' בדף כ"ח ע"א אח"כ יאמר מזמור י"ט או כ' או כ"ב או כ"ג ואחר כך יאמר המלאך הגואל:
(תהלים יט) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת׃ אֵין־אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכׇל־הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם־אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל־קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי־יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם־עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשׇׁמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי־יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל־יִמְשְׁלוּ־בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב׃ יִהְיוּ־לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃
(תהלים כ) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ יִשְׁלַח־עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׃ יִזְכֹּר כׇּל־מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׃ יִתֶּן־לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכׇל־עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃ נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם־אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְיָ כׇּל־מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קׇדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ׃ אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם־יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר׃ הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד׃ יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם־קׇרְאֵנוּ׃
(תהלים כב) לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי׃ אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא־דֻמִיָּה לִי׃ וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃ בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא־בוֹשׁוּ׃ וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם׃ כׇּל־רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ׃ גֹּל אֶל־יְיָ יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ׃ כִּי־אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל־שְׁדֵי אִמִּי׃ עָלֶיךָ הׇשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה׃ אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי־צָרָה קְרוֹבָה כִּי־אֵין עוֹזֵר׃ סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי׃ פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג׃ כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כׇּל־עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי׃ יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר־מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי׃ כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי׃ אֲסַפֵּר כׇּל־עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ־בִי׃ יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל׃ וְאַתָּה יְיָ אַל־תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד־כֶּלֶב יְחִידָתִי׃ הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי׃ אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ׃ יִרְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ כׇּל־זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כׇּל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃ כִּי לֹא־בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא־הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃ מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו׃ יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ יְיָ דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד׃ יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל־יְיָ כׇּל־אַפְסֵי־אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל־מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם׃ כִּי לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃ אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כׇּל־דִּשְׁנֵי־אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כׇּל־יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה׃ זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר׃ יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה׃
(תהלים כג) מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃ נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃ גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה׃ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כׇּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃
(תורה) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי: קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי:
(נביאים) יְהוָה תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ: יְהוָה בַּצַּר פְּקָדוּךָ צָקוּן לַחַשׁ מוּסָרְךָ לָמוֹ: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ: שִׁוִּיתִי עַד בֹּקֶר כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי: אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי: כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ מָוֶת יְהַלְלֶךָּ לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי בוֹר אֶל אֲמִתֶּךָ: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ: יְהוָה לְהוֹשִׁיעֵנִי וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַל בֵּית יְהוָה: חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ: יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה: נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה: וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ:
(כתובים) וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה: חָנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת: לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ: יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ: תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ: אוֹדֶה יְהוָה כְּצִדְקוֹ וַאֲזַמְּרָה שֵׁם יְהוָה עֶלְיוֹן: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם: פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל: יְהוָה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי: מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהוָה וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ: אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי: חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת: בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְהוָה וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו: אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ: אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְהוָה אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי: כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר: וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ:
ואח"כ יאמר למען יחלצון ידידיך וגו' רפאני ה' וגו' כל הכתוב למעלה עד צורי וגואלי'
סדר ג
יתחיל אנא ה' הושיעה נא וגו' ככתוב בסדר א' למעלה אחר כך יאמר כ"ד או נ"ה או כ"ח או ל' ואח"כ יאמר עזי וזמרת יה:
(תהלים כד) לְדָוִד מִזְמוֹר לַיְיָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
(תהלים כה) לְדָוִד אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל־אֵבוֹשָׁה אַל־יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כׇּל־קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי־אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כׇּל־הַיּוֹם׃ זְכֹר־רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל־תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכׇר־לִי־אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב־וְיָשָׁר יְיָ עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כׇּל־אׇרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן־שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב־הוּא׃ מִי־זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל־יְיָ כִּי הוּא־יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה־אֵלַי וְחׇנֵּנִי כִּי־יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עׇנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכׇל־חַטֹּאותָי׃ רְאֵה־אֹיְבַי כִּי־רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שׇׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל־אֵבוֹשׁ כִּי־חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם־וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃
(תהלים כח) לְדָוִד אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא צוּרִי אַל־תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן־תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר׃ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנׇשְׂאִי יָדַי אֶל־דְּבִיר קׇדְשֶׁךָ׃ אַל־תִּמְשְׁכֵנִי עִם־רְשָׁעִים וְעִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם־רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם׃ תֶּן־לָהֶם כְּפׇעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם׃ כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל־פְּעֻלֹּת יְיָ וְאֶל־מַעֲשֵׂה יָדָיו יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם׃ בָּרוּךְ יְיָ כִּי־שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי׃ יְיָ עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ׃ יְיָ עֹז־לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא׃ הוֹשִׁיעָה אֶת־עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת־נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד־הָעוֹלָם׃
(תהלים ל) מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃ אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ יְיָ אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי (מיורדי) [מִיׇּרְדִי־]בוֹר׃ זַמְּרוּ לַיהֹוָה חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשׁוֹ׃ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃ יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי־עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃ אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃ מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃ שְׁמַע־יְיָ וְחׇנֵּנִי יְיָ הֱיֵה־עֹזֵר לִי׃ הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃ לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃
(תורה) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ: יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ: וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ:
(נביאים) כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ: הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא: לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ: אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי: לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר: הֵן אֲדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר לִי מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם: וַאֲדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ: בַּיהוָה יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל: גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה: חָשַׂף יְהוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:
(כתובים) כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ: חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּ לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד: כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז: וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי: כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהֵי אֲדַלֶּג שׁוּר: אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְהוָה: רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְהוָה: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי: כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי: הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי: אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי: אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס: וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי: לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים: הִנֵּה עֵין יְהוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב: קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָה:
יאמר למען יחלצון ידידיך וגו' רפאני ה' וגו' וגומר ככל הסדר הכתוב למעלה עד צורי וגואלי'
סדר ד
יתחיל אנא ה' הושיעה נא וגו' ככתוב למעלה בסדר א' ואחר כך יאמר מזמור ל"א או ל"ח או מ' או ע"א אח"כ יאמר כי אל רחום:
(תהלים לא) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּךָ־יְיָ חָסִיתִי אַל־אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי׃ הַטֵּה אֵלַי אׇזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר־מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי׃ כִּי־סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי׃ תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי־אַתָּה מָעוּזִּי׃ בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃ שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי־שָׁוְא וַאֲנִי אֶל־יְיָ בָּטָחְתִּי׃ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת־עׇנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי׃ וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי׃ חׇנֵּנִי יְיָ כִּי צַר־לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי׃ כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֺנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ׃ מִכׇּל־צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשְׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי׃ נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד׃ כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ׃ וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְיָ אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה׃ בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד־אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי׃ הָאִירָה פָנֶיךָ עַל־עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ׃ יְיָ אַל־אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל׃ תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל־צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז׃ מָה רַב־טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׃ תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי־אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת׃ בָּרוּךְ יְיָ כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ׃ אֶהֱבוּ אֶת־יְיָ כׇּל־חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יְיָ וּמְשַׁלֵּם עַל־יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה׃ חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כׇּל־הַמְיַחֲלִים לַיהֹוָה׃
(תהלים לח) מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר׃ יְיָ אַל־בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ כִּי־חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ׃ אֵין־מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין־שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי׃ כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי׃ הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי׃ נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד־מְאֹד כׇּל־הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי׃ כִּי־כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי׃ נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד־מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי׃ אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כׇל־תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא־נִסְתָּרָה׃ לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר־עֵינַי גַּם־הֵם אֵין אִתִּי׃ אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ׃ וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כׇּל־הַיּוֹם יֶהְגּוּ׃ וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח־פִּיו׃ וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת׃ כִּי־לְךָ יְיָ הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי׃ כִּי־אָמַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ׃ כִּי־אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ כִּי־עֲוֺנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי׃ וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר׃ וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת (רדופי) [רׇדְפִי־]טוֹב׃ אַל־תַּעַזְבֵנִי יְיָ אֱלֹהַי אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃ חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי׃
(תהלים מ) לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר׃ קַוֺּה קִוִּיתִי יְיָ וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי׃ וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי׃ וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהֹוָה׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־שָׂם יְיָ מִבְטַחוֹ וְלֹא־פָנָה אֶל־רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב׃ רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְיָ אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃ זֶבַח וּמִנְחָה לֹא־חָפַצְתָּ אׇזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ׃ אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלָי׃ לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי׃ בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא יְיָ אַתָּה יָדָעְתָּ׃ צִדְקָתְךָ לֹא־כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא־כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב׃ אַתָּה יְיָ לֹא־תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי׃ כִּי אָפְפוּ־עָלַי רָעוֹת עַד־אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי׃ רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנִי יְיָ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃ יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי׃ יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בׇּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח׃ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כׇּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ׃ וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשׇׁב־לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל־תְּאַחַר׃
(תהלים מא) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ׃ יְיָ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ (יאשר) [וְאֻשַּׁר] בָּאָרֶץ וְאַל־תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו׃ יְיָ יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי כׇּל־מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחׇלְיוֹ׃ אֲנִי־אָמַרְתִּי יְיָ חׇנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי־חָטָאתִי לָךְ׃ אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ׃ וְאִם־בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבׇּץ־אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר׃ יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כׇּל־שֹׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי׃ דְּבַר־בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא־יוֹסִיף לָקוּם׃ גַּם־אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר־בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב׃ וְאַתָּה יְיָ חׇנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם׃ בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי־חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא־יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי׃ וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׃
(תורה) כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד: וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר:
(נביאים) וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוָה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר: וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָה לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ: וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה: אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד: בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ: בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ: אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן: תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לַיהוָה לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת: בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו:
(כתובים) נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיהוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא: כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ: יְהִי חַסְדְּךָ יְהוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: פּוֹדֶה יְהוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ: וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהֹוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ׃ כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר: מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן: וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ: גּוֹל עַל יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם: קַוֵּה אֶל יְהוָה וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי: וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהוָה מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה: וַיַּעְזְרֵם יְהוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ: וְעַתָּה מַה־קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא׃ שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי: יְהוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
יאמר למען יחלצון ידידיך וגומר רפאני ה' וגומר ככל הסדר הכתוב למעלה צורי וגואלי'
סדר ה
יתחיל אנא ה' הושיעה נא וגו' ככתוב למעלה בסדר א' ואחר כך יאמר מזמור מ"ב או מ"ג או נ"א או ס"א ואח"כ יאמר ברוך תהיה וגו':
(תהלים מב) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי־קֹרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל־אֲפִיקֵי־מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ הָיְתָה־לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד־בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל־רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג׃ מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל־כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ תְּהוֹם־אֶל־תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כׇּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה־קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃
(תהלים מג) שׇׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא־חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי׃ כִּי־אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה־קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ שְׁלַח־אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל־הַר־קׇדְשְׁךָ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ׃ וְאָבוֹאָה אֶל־מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל־אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי׃ מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃
(תהלים נא) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּבוֹא־אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר־בָּא אֶל־בַּת־שָׁבַע׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי׃ (הרבה) [הֶרֶב] כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃ כִּי־פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדׇבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשׇׁפְטֶךָ׃ הֵן־בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי׃ הֵן־אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חׇכְמָה תוֹדִיעֵנִי׃ תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין׃ תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ׃ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכׇל־עֲוֺנֹתַי מְחֵה׃ לֵב טָהוֹר בְּרָא־לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃ אַל־תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל־תִּקַּח מִמֶּנִּי׃ הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃ אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ׃ הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ׃ אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ כִּי לֹא־תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה׃ זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃
(תהלים סא) לַמְנַצֵּחַ עַל־נְגִינַת לְדָוִד׃ שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִי׃ מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר־יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי׃ כִּי־הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל־עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב׃ אָגוּרָה בְאׇהׇלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה׃ כִּי־אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ׃ יָמִים עַל־יְמֵי־מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ־דֹר וָדֹר׃ יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ׃ כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד לְשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם׃
(תורה) בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ: וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ: וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ: וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים: וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:
(נביאים) וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח: וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ: וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ: נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו: דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו: כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ וְחַטֹּאותֵינוּ עָנְתָה בָּנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ אִתָּנוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ יְדַעֲנוּם׃ וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה: הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ: כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ:
(כתובים) הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה: אֲנִי אֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא וַיהוָה יוֹשִׁיעֵנִי: עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי: בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּיהוָה אֲהַלֵּל דָּבָר: כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים: וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי: שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר חַיָּי: תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן: הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ: חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת: אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי: אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי: אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט: עַל אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר עֻזִּי מַחְסִי בֵּאלֹהִים: אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ: בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי:
ואחר כך יאמר למען יחלצון ידידיך וגומר רפאני ה' וגומר ככל הסדר הכתוב לעיל עד צורי וגואלי'
סדר ו
יתחיל אנא ה' הושיעה נא וגומר ככתוב בסדר א' אחר כך יאמר מזמור ס"ג או ס"ז או ע"א או ע"ד ואחר כך יתחיל וזאת התורה:
(תהלים סג) מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׃ אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ־צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי־מָיִם׃ כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ׃ כִּי־טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ׃ כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי׃ כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל־פִּי׃ אִם־זְכַרְתִּיךָ עַל־יְצוּעָי בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה־בָּךְ׃ כִּי־הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן׃ דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃ וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי יָבֹאוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ׃ יַגִּירֻהוּ עַל־יְדֵי־חָרֶב מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ׃ וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים יִתְהַלֵּל כׇּל־הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי־שָׁקֶר׃
(תהלים סז) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכׇל־גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי־תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃
(תהלים עא) בְּךָ־יְיָ חָסִיתִי אַל־אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם׃ בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי הַטֵּה־אֵלַי אׇזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי׃ הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי כִּי־סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה׃ אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ׃ כִּי־אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי יֱהֹוִה מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי׃ עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד׃ כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי־עֹז׃ יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כׇּל־הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ אַל־תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל־תַּעַזְבֵנִי׃ כִּי־אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי נוֹעֲצוּ יַחְדָּו׃ לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי־אֵין מַצִּיל׃ אֱלֹהִים אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי (חישה) [חוּשָׁה]׃ יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי׃ וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל־כׇּל־תְּהִלָּתֶךָ׃ פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כׇּל־הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת׃ אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ׃ אֱלֹהִים לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי וְעַד־הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ׃ וְגַם עַד־זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל־תַּעַזְבֵנִי עַד־אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכׇל־יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ׃ וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד־מָרוֹם אֲשֶׁר־עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ׃ אֲשֶׁר (הראיתנו) [הִרְאִיתַנִי ] צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת תָּשׁוּב (תחינו) [תְּחַיֵּנִי] וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי׃ תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי׃ גַּם־אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי־נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה־לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ׃ גַּם־לְשׁוֹנִי כׇּל־הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ כִּי־בֹשׁוּ כִי־חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי׃
(תהלים עד) מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃ זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר־צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כׇּל־הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ׃ שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃ יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבׇךְ־עֵץ קַרְדֻּמּוֹת׃ (ועת) [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן׃ שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן־שְׁמֶךָ׃ אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כׇל־מוֹעֲדֵי־אֵל בָּאָרֶץ׃ אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין־עוֹד נָבִיא וְלֹא־אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד־מָה׃ עַד־מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃ לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב (חוקך) [חֵיקְךָ] כַלֵּה׃ וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל־הַמָּיִם׃ אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים׃ אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃ לְךָ יוֹם אַף־לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃ אַתָּה הִצַּבְתָּ כׇּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃ זְכׇר־זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְיָ וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃ אַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח׃ הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃ אַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃ קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי־נָבָל כׇּל־הַיּוֹם׃ אַל־תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד׃
(תּוֹרָה) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד: וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ: וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:
(נביאים) וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ: מֵאֵין כָּמוֹךָ יְהוָה גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה: יַסְּרֵנִי יְהוָה אַךְ בְּמִשְׁפָּט אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִטֵנִי: אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ: מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן: לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ: רְפָאֵנִי יְהוָה וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה: אַל תִּהְיֵה לִי לִמְחִתָּה מַחֲסִי־אַתָּה בְּיוֹם רָעָה: יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל אֵבֹשָׁה אָנִי יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל אֵחַתָּה, אָנִי הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם: הַקְשִׁיבָה יְהוָה אֵלָי וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי: וַיהוָה אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ עַל כֵּן רוֹדְפֵי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ בֹּשׁוּ מְאֹד כִּי לֹא הִשְׂכִּילוּ כְּלִמַּת עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ: כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם יְהוָה מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה:
(כתובים) אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי: הִנֵּה אֱלֹהִים עוֹזֵר לִי אֲדֹנָי בְּסוֹמְכֵי נַפְשִׁי: הָאֲזִינָה אֱלֹהִים תִּפְלָּתִי וְאַל תִּתְעלם מִתַּחְנַתִי: עֲנֵנִי יְהוָה כִּי טוֹב חַסְדֶךְ כְּרֹב רַחֲמֶיךְ פְּנֵה אֵלָי: וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדָּךְ כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי: אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אוֹיְבֵי פְּדֵנִי: וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׁגְּבֵנִי: אֱלֹהִים לְהַצִילֵנִי יְהוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה: יֵבוֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ רָעָתִי: וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהוָה אַל תְּאַחַר: מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ: יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ: כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחֵק וְאֵימָתְךָ אַל תְּבַעֲתֵנִי: שִׂימָה נָא עָרְבֵנִי עִמָּךְ מִי הוּא לְיָדִי יִתָּקֵעַ: וַאֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי: בַּעֲצָתְךָ תַּנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי: וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב שַׁתִּי בַאֲדֹנָי יְהוָה מַחֲסִי לְסַפֵּר כָּל מַלְאֲכוֹתֶיךָ:
ואח"כ יאמר למען יחלצון ידידיך וגו' רפאני ה' וגו' ככל הסדר הכתוב למעלה עד צורי וגואלי'
סדר ז
יתחיל אנא ה' וגו' ככתו' לעיל ויאמר מזמור פה או פז או צא או קב ואח"כ יאמר לישועתך:
(תהלים פה) לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר׃ רָצִיתָ יְיָ אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ (שבות) [שְׁבִית] יַעֲקֹב׃ נָשָׂאתָ עֲוֺן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כׇל־חַטָּאתָם סֶלָה׃ אָסַפְתָּ כׇל־עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ׃ שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃ הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף־בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר׃ הֲלֹא־אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ־בָךְ׃ הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָנוּ׃ אֶשְׁמְעָה מַה־יְדַבֵּר הָאֵל יְיָ כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל־עַמּוֹ וְאֶל־חֲסִידָיו וְאַל־יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה׃ אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ׃ חֶסֶד־וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ׃ אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף׃ גַּם־יְיָ יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ׃ צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃
(תהלים פו) תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה־יְיָ אׇזְנְךָ עֲנֵנִי כִּי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׃ שׇׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי־חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ׃ חׇנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כׇּל־הַיּוֹם׃ שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ כִּי־אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶסֶד לְכׇל־קֹרְאֶיךָ׃ הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי׃ בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי׃ אֵין־כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ כׇּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃ אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכׇל־לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם׃ כִּי־חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃ אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ־עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם׃ וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל־רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ פְּנֵה אֵלַי וְחׇנֵּנִי תְּנָה־עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן־אֲמָתֶךָ׃ עֲשֵׂה־עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי־אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃
(תהלים צא) יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃ לֹא־תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָיִם׃ יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ כִּי־אַתָּה יְיָ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃ לֹא־תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא־יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ׃ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל־דְּרָכֶיךָ׃ עַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ עַל־שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי־יָדַע שְׁמִי׃ יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃ אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃
(תהלים קב) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃ יְיָ שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא׃ אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר־לִי הַטֵּה־אֵלַי אׇזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי׃ כִּי־כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ׃ הוּכָּה־כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי־שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי׃ מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי׃ דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת׃ שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל־גָּג׃ כׇּל־הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ׃ כִּי־אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי׃ מִפְּנֵי־זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי׃ יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ׃ וְאַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי־עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי־בָא מוֹעֵד׃ כִּי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃ וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת־שֵׁם יְיָ וְכׇל־מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת־כְּבוֹדֶךָ׃ כִּי־בָנָה יְיָ צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ׃ פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא־בָזָה אֶת־תְּפִלָּתָם׃ תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָהּ׃ כִּי־הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קׇדְשׁוֹ יְיָ מִשָּׁמַיִם אֶל־אֶרֶץ הִבִּיט׃ לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃ לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְיָ וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָ͏ִם׃ בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת־יְיָ׃ עִנָּה בַדֶּרֶךְ (כחו) [כֹּחִי] קִצַּר יָמָי׃ אֹמַר אֵלִי אַל־תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ׃ לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃ הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃ וְאַתָּה־הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃ בְּנֵי־עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃
(תורה) לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה: הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ: וְלֹא אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ: כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ:
(נביאים) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יְהוָה כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ: וַיהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יְהוָה זִכְרוֹ: וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד: אֶהְיֶה כַּטֶל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם: וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה יְשׁוּעָתָה לַיהוָה: כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ: זַעַף יְהוָה אֶשָּׂא כִּי חָטָאתִי לוֹ עַד אֲשֶׁר יָרִיב רִיבִי וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ: וַאֲנִי בַּיהוָה אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי:
(כתובים) עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח: לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ: כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ: קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ: אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד: חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה: אָנָּא אֲדֹנָי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו: תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְתוּחוֹת לִשְׁמֹעַ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם יוֹמָם וָלַיְלָה: חָטָאנוּ וְעָוִינוּ הִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ וְסוֹר מִמִּצְוֺתֶךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ: לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ: וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל־תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד: עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה: אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה: יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה: כִּי לַיהוָה מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ: אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵנִי בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי:
ויאמר למען יחלצון ידידיך וגו' רפאני ה' וגו' ככל הסדר הכתוב למעלה עד צורי וגואלי'
סדר ח
יתחיל אנא ה' הושיעה נא וגו' ככתוב למעלה בסדר א' ואחר כך יאמר מזמור ק"ג או ק"ד או קט"ז או קי"ח ואח"כ יאמר אין כאל וגו':
(תהלים קג) לְדָוִד בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ וְכׇל־קְרָבַי אֶת־שֵׁם קׇדְשׁוֹ׃ בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ וְאַל־תִּשְׁכְּחִי כׇּל־גְּמוּלָיו׃ הַסֹּלֵחַ לְכׇל־עֲוֺנֵכִי הָרֹפֵא לְכׇל־תַּחֲלוּאָיְכִי׃ הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים׃ הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי׃ עֹשֵׂה צְדָקוֹת יְיָ וּמִשְׁפָּטִים לְכׇל־עֲשׁוּקִים׃ יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו׃ רַחוּם וְחַנּוּן יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חָסֶד׃ לֹא־לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר׃ לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ׃ כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל־יְרֵאָיו׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת־פְּשָׁעֵינוּ׃ כְּרַחֵם אָב עַל־בָּנִים רִחַם יְיָ עַל־יְרֵאָיו׃ כִּי־הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי־עָפָר אֲנָחְנוּ׃ אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ׃ כִּי רוּחַ עָבְרָה־בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא־יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ׃ וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם עַל־יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים׃ לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם׃ יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃ בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל־צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל־מַעֲשָׂיו בְּכׇל־מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ׃
(תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה־אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם־עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד־אֶרֶץ עַל־מְכוֹנֶיהָ בַּל־תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל־הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל־מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל־שַׂמְתָּ בַּל־יַעֲבֹרוּן בַּל־יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל־חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ־קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן־הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב־אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר־שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת־חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ־תִרְמֹשׂ כׇּל־חַיְתוֹ־יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל־מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָרֶב׃ מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה־יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק־בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל־עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ׃ אָשִׁירָה לַיהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן־הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ הַלְלוּ־יָהּ׃
(תהלים קטז) אָהַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע יְיָ אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ כִּי־הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ וּבְשֵׁם־יְיָ אֶקְרָא אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִׁי׃ חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ׃ שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי־יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּחִי׃ אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי כׇּל־הָאָדָם כֹּזֵב׃ מָה־אָשִׁיב לַיהֹוָה כׇּל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּוֹ׃ יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ אָנָּה יְיָ כִּי־אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ לְךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ נְדָרַי לַיהֹוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּוֹ׃ בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם הַלְלוּ־יָהּ׃
(תהלים קיח) הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמְרוּ־נָא בֵית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ יֹאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃ יְיָ לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃ יְיָ לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהֹוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃ כׇּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃ דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהֹוָה עֲזָרָנִי׃ עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה׃ קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃ יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃ לֹא־אָמוּת כִּי־אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃ יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃ פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָבֹא־בָם אוֹדֶה יָהּ׃ זֶה־הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃ אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָה׃ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃ מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃ זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃ אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
(תורה) אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים: כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד: הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
(נביאים) בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא: וְגִבַּרְתִּים בַּיהוָה וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ נְאֻם יְהוָה: וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי: יְהוָה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי: הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ לֹא תִירְאִי רָע עוֹד: יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ גִּבּוֹר יוֹשִׁיעַ יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתוֹ יָגִיל עָלַיִךְ בְּרִנָּה: וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק: טוֹב יְהוָה לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ: יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם:
(כתובים) קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי: זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ: לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: עָזְרֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: יִרְאֵי יְהוָה בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: יְהוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ: יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי: סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי: עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי: סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: יְהוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהוָה אֹהֵב צַדִּיקִים: הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם: בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ:
ואח"כ יאמר למען יחלצון ידידיך וגו' רפאני ה' וגו' ככל הכתוב למעלה עד צורי וגואלי': עוד מזמור קכ"ח וק"ל וקל"ד וקל"ח וקל"ט וק"מ וקמ"א וקמ"ב וקמ"ג וקמ"ח וקמ"ט וק"נ הם ראויים לבקשת רחמים כפי כוונת השמנה סדרים אלו והבורר יברור לעצמו ויוסיף או יגרע כפי חכמתו כי הלכות קבועות לא נתנו כאן:
(תהלים קכח) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כׇּל־יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו׃ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ׃ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ׃ הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ͏ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל׃
(תהלים קל) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְיָ כִּי־עִם־יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו׃
(תהלים קלד) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת־יְיָ כׇּל־עַבְדֵי יְיָ הָעֹמְדִים בְּבֵית־יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ־יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת־יְיָ׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃
(תהלים קלח) לְדָוִד אוֹדְךָ בְכׇל־לִבִּי נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ׃ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת־שְׁמֶךָ עַל־חַסְדְּךָ וְעַל־אֲמִתֶּךָ כִּי־הִגְדַּלְתָּ עַל־כׇּל־שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז׃ יוֹדוּךָ יְיָ כׇּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ׃ וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְיָ כִּי־גָדוֹל כְּבוֹד יְיָ׃ כִּי־רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע׃ אִם־אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ׃ יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל־תֶּרֶף׃
(תהלים קלט) לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר יְיָ חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע׃ אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק׃ אׇרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכׇל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה׃ כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְיָ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ׃ אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׃ (פלאיה) [פְּלִיאָה] דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַל לָהּ׃ אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח׃ אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ׃ אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם׃ גַּם־שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ׃ וָאֹמַר אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי׃ גַּם־חֹשֶׁךְ לֹא־יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה׃ כִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי׃ אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד׃ לֹא־נִכְחַד עׇצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ׃ גׇּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) [וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶם׃ וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם׃ אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ׃ אִם־תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי׃ אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ׃ הֲלוֹא־מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט׃ תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי׃ חׇקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי׃ וּרְאֵה אִם־דֶּרֶךְ־עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם׃
(תהלים קמ) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ חַלְּצֵנִי יְיָ מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי׃ אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כׇּל־יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת׃ שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ־נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה׃ שׇׁמְרֵנִי יְיָ מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי׃ טָמְנוּ־גֵאִים פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד־מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָׁתוּ־לִי סֶלָה׃ אָמַרְתִּי לַיהֹוָה אֵלִי אָתָּה הַאֲזִינָה יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנָי׃ יֱהֹוִה אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק׃ אַל־תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה׃ רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ (יכסומו) [יְכַסֵּימוֹ]׃ (ימיטו) [יִמּוֹטוּ] עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל־יָקוּמוּ׃ אִישׁ לָשׁוֹן בַּל־יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ־חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת׃ (ידעת) [יָדַעְתִּי] כִּי־יַעֲשֶׂה יְיָ דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים׃ אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת־פָּנֶיךָ׃
(תהלים קמא) מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקׇרְאִי־לָךְ׃ תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת־עָרֶב׃ שִׁיתָה יְיָ שׇׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל־דַּל שְׂפָתָי׃ אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם׃ יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל־יָנִי רֹאשִׁי כִּי־עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם׃ נִשְׁמְטוּ בִידֵי־סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ׃ כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל׃ כִּי אֵלֶיךָ יֱהֹוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל־תְּעַר נַפְשִׁי׃ שׇׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד־אֶעֱבוֹר׃
(תהלים קמב) מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל־תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ׃ וְאַל־תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּךָ כִּי לֹא־יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כׇל־חָי׃ כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם׃ וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי׃ זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ׃ פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ־עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה׃ מַהֵר עֲנֵנִי יְיָ כָּלְתָה רוּחִי אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם־יֹרְדֵי בוֹר׃ הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי־בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ־זוּ אֵלֵךְ כִּי־אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי׃ הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְיָ אֵלֶיךָ כִסִּתִי׃ לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי־אַתָּה אֱלוֹהָי רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר׃ לְמַעַן־שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי׃ וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כׇּל־צֹרְרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ׃
(תהלים קמג) מִזְמוֹר לְדָוִד יְיָ שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל־תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ׃ וְאַל־תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּךָ כִּי לֹא־יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כׇל־חָי׃ כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם׃ וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי׃ זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ׃ פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ־עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה׃ מַהֵר עֲנֵנִי יְיָ כָּלְתָה רוּחִי אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם־יֹרְדֵי בוֹר׃ הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי־בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ־זוּ אֵלֵךְ כִּי־אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי׃ הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְיָ אֵלֶיךָ כִסִּתִי׃ לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי־אַתָּה אֱלוֹהָי רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר׃ לְמַעַן־שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי׃ וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כׇּל־צֹרְרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ׃
(תהלים קמח) הַלְלוּ־יָהּ הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן־הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ הַלְלוּהוּ כׇל־מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כׇּל־צְבָאָו׃ הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כׇּל־כּוֹכְבֵי אוֹר׃ הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְיָ כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃ הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכׇל־תְּהֹמוֹת׃ אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃ הֶהָרִים וְכׇל־גְּבָעוֹת עֵץ פְּרִי וְכׇל־אֲרָזִים׃ הַחַיָּה וְכׇל־בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְכׇל־לְאֻמִּים שָׂרִים וְכׇל־שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ בַּחוּרִים וְגַם־בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם־נְעָרִים׃ יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְיָ כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל־אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכׇל־חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ־יָהּ׃
(תהלים קמט) הַלְלוּ־יָהּ שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃ יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃ יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ־לוֹ׃ כִּי־רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃ יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם׃ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים׃ לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכׇל־חֲסִידָיו הַלְלוּ־יָהּ׃
(תהלים קנ) הַלְלוּ־יָהּ הַלְלוּ־אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ־יָהּ׃
וטוב לחולה שירגיל עצמו לומר לפרקים תפלת רבינו סעדיה גאון הכתובה במעירי שחר שלנו בסדר יום רביעי וחמישי וששי. ויחלקנה כפי רצונו בעת שירצה לבקש רחמים לפני קונו: וירגיל החולה להתוודות אחר כל ג' תפלות כמו ביוה"כ ולומר סדר פטום הקטרת כנדרש בראש מאמר ד':
כשהולך האדם לבקר החולה יבקש עליו רחמים בפסוקים אלו:
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֶלֶיךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה:
וכוונת פסוקים אלו עיין מאמר א' פרק ב'. ועיין בעין ישראל בפרק חלק מה שדרשו על פסוק לא תאונה אליך רעה. ומכוונת הביקור גם כן בפרק י"ד מאמר ב':
ואם החולה הוא בעל תורה יאמר עליו חבירו המבקרו:
יְהֵא רַעֲוָא דִתְהֵא מְבֹרָךְ מִפּוּמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה דִּילֵיהּ וּבְעֶשֶׂר סְפִירָן דִילֵיהּ וּבְכָל שְׁמָהָן דִּילֵיהּ וּמֵאַרְבַּע סַמְכִין וְשִׁית דַּרְגִין דְּכוּרְסַיָּא וּמִכָּל מָארֵי מְתִיבָתָן וּמִכָּל מַלְאָכַיָּא וּמִכָּל פַּמִּילְיָאֵי עִלָּאֵי וּמִכָּל פַּמִּילְיָאֵי תַּתָּאֵי בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְיַעֲלֶה אֲרוּכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתֶיךָ יִרְפָּאֶךָ וּמִנְהוֹרָא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא יַצְמִיחַ לָךְ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב וּבְרַחֲמָיו הָרַבִּים יְרַחֵם עָלֶיךָ עִם כָּל חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַצְרִיכִים לְרַחֲמִים אָמֵן סֶלָה וָעֶד: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
כתוב במס' שמחות הנוטה למיתה אומרים לו התודה שהרבה החודו ולא מתו והרבה לא התודו ומתו והרבה הולכים על רגליהם בשוק ומתודים ובזכות שתתודה תחיה וכו' לא דברים מחיים ולא דברים ממיתים שמא הלוית או שמא הלוך אדם שמא הפקדת אצל בני אדם או שמא הפקידו אצלך וכו':
עיין פ"ט מאמר א' ובפרק הנזכר יש סדר הודוי להרמב"ן ז"ל:
קודם הודוי יטול ידיו ויתעפף בציצית ויפריש החולה לצדקה בידו או בפיו לפחות כ"ו פרוטות או צ"א או קי"ב והכוונה לזה כנגד ג' שמות הוי"ה אהי"ה אדנו"ת ע"ש: ובפרק י"ב וט"ז תמצא טוב טעם כי טוב שהודוי יהיה בבקר עת שליטת החסד. ובפרק י"ט תמצא טעם למנהגן של ישראל לאסוף עשרה אנשים כי הוא לפי שהקדושה שורה בתוכה ובעשר נצוצי נשמותיהם יסלקו ממנו כל מסטין. ובמקום שיש חולה בעל תשובה שכינה קדמא ואתיא ובזה אין שם פטן ולא פגע רע:
פרק כ"ד מאמר א' טוב לת"ח להרגיל עצמו לומר תפלה זו ובפרט סמוך לפטירתו:
רִבּוֹן עַלְמִין דְּאַנְתְּ הוּא מָארֵי מַלְכִּין וְגָלֵי רָזִין. יְהֵא רַעֲוָא דִילָךְ לְסָבָרָא מִלִין בְּפוּמָאִי: לְקַיָּמָא בִּי הַאי קְרָא וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ דְּלָא אֵיעוּל בְּכִסוּפָא קָדָמָךְ וְקָדָם רֵישֵׁי מְתִיבָתָא דִרְקִיעָא: וְאֶזְכֶּה לְמִשְׁמַע מִלִּין וְרָזִין דְּאוֹרַיְתָא מֵרֵישֵׁי מְתִיבָתֵי עִלָּאֵי:
פרק י"ז מאמר א' יתבאר קצת מכוונת הודוי ואם תזכור מה שכתבנו בהערת מעירי שחר שלנו ינוח דעתך בטעם הודוי ולמה הוא באלפא ביתא:
ועיקר ודוי ש"מ צריך שיאמר ע"י סרסור כנתבאר פי"ט מאמר א': יתחיל ויאמר מזמור בקראי ענני סימן ד' ויפתח בשבירות לב על עונותיו:
(תהלים ד) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי: בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה: וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו: רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה: זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ: נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ: בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי שֶׁאֵין אֲנִי עַז פָּנִים וּקְשֵׁה עֹרֶף (ואם היא אשה תאמר שֶׁאֵין אָנֹכִי עֲזַת פָּנִים וּקְשַׁת עֹרֶף וכן בכל מקום שיצטרך) בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁאֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי צַדִּיק אֲנִי וְלֹא חָטָאתִי אֲבָל חָטָאתִי עָוִיתִי מָרַדְתִּי אֲנִי וַאֲבוֹתַי: אָשַׁמְתִּי. אָכַלְתִּי דְּבָרִים אֲסוּרִים וּמְתוּעָבִים: בָּגַדְתִּי. בִּטִיתִי בִּשְׂפָתַי: גָּזַלְתִּי. גָּבַהּ לִבִּי רָמוּ עֵינַי: דִּבַּרְתִּי דֹּפִי וּדְבָרִים בְּטֵלִים: הֶעֱוִיתִי. הוֹצֵאתִי דִּבָּה וְשִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה: וְהִרְשַׁעְתִּי בְּוִיעוּד עֲבֵרָה וּבְהִרְהוּר רָעָה: זַדְתִּי. זָנִיתִי זִלְזַלְתִּי מוֹרִים וְהוֹרִים: חָמַסְתִּי. חִלַּלְתִּי שֵׁם יְיָ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי. חִלַּלְתִּי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים: טָפַלְתִּי שֶׁקֶר. טִמֵּאתִי רַעְיוֹנַי בְּמַחֲשָׁבוֹת וּבְהִרְהוּרִים אֲסוּרִים. טִמֵּאתִי בְּרִית קֹדֶשׁ: יָעַצְתִּי רָע. יִהַרְתִּי בְּתוֹרָתֶךָ: כִּזַבְתִּי. כָּנַסְתִּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם: לַצְתִּי לְשׁוֹנִי: הִמְרֵתִי. מָרַדְתִּי. מָרִיתִי בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן: נִאַצְתִּי. נָאַפְתִּי. נָשַׁכְתִּי בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית: סָרַרְתִּי. סָקַרְתִּי עָיִן: עָוִיתִי. הֵעַזְתִּי מָצַח: פָּשַׁעְתִּי. פָּרַקְתִּי עוֹל תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם: צָרַרְתִּי. צָחַנְתִּי מַעֲשָׂי: קְשִׁיתִי עֹרֶף. קִלְקַלְתִּי פְעוּלוֹתַי. קָפַצְתִּי יָדִי מֵאָחִי הָאֶבְיוֹן: רָשַׁעְתִּי. רָכַלְתִּי עַל רֵעַ וְעָמִית. רַגְלַי הִרְצֵיתִי לְרָעָה: שִׁחַתִּי. שָׂנֵאתִי שִׂנְאַת חִנָּם: תָּעִיתִי. וְכָפַרְתִּי תְּשׁוּמֶת יָד: תִּעְתָּעְתִּי. תּוֹעֶה וְתוֹעֵבָה עָשִׂיתִי: סַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לִי: וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי. מָה אֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי אַתָּה חוֹפֵשׁ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶגֶד עֵינֶיךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי וּתְכַפֶּר לִי עַל כָּל חַטאֹתָי:
אח"כ יאמר עם המתודה:
רְבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ שָׁרְפוּאָתִי בְּיָדֶךָ וּמִיתָתִי בְּיָדֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹא אָמוּת מֵחֹלִי זֶה ג' פעמים: (וטוב שיאמר שלא אמות בבת אחת ולא ישים ריוח ביניהם) וְתִסְעָדֵנִי כַּאֲשֶׁר סָעַדְתָּ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ וּמִדַּלָּה תְּבַצְעֵנִי. וּמִיּוֹם עַד לָיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי. וּבְכַף זְכוּת תִּשְׁקְלֵנִי וּתְדִינֵנִי. וּבְאוֹרְךָ הַגָּדוֹל תְּאִירֵנִי. וְאִם בַּר מִינָן וְחַס וְשָׁלוֹם אָמוּת (יש מדקדקים שלא לומר בר מינן וחס ושלום ובנוסח הרמב"ן הכתוב בפרק ט' איתיה) תְּהֵא גּוּפִי מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה וְנַפְשִׁי קָרְבַּן טַהֲרָה וּמִיתָתִי תִּהְיֶה סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה עַל כָּל חַטֹאתַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשָׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֶיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְתֵן חֶלְקִי עִם הַצַּדִּיקִים לאשה (הַצִדְקָנִיּוֹת) בְּגַן עֵדֶן וְזַכֵּנִי לְעוֹלָם הַבָּא הַצָפוּן לַצַּדִּיקִים וּמֵעֲדָנֶיךָ תַּשְׂבִּיעֵנִי וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא סֶלָה וָעֶד: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד: יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת וּמֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת (ג' פעמים): מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ יַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ: עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ: עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָׁתֶךָ: עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ שֶׁיִּתְקַדַּשׁ וְיִתְיַחֵד עַל יָדֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: וְהַצִילֵנוּ וְכַפֶּר עַל חַטֹאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וּבָרוּךְ אֵל אֵלִים וֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים וּמֶלֶךְ עוֹלָם: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים: מְיוּחָד אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה: הוּא מֵמִית וּמְחַיֶה לְפָנָיו לֹא נוֹצָר אֵל וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה: יְיָ אֵל אֱמֶת: יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
אם דעת החולה מיושבת עליו קודם הרבון הנ"ל יוסיף על חטא וגומר עד עושה שלום במרומיו וגו':
עַל חֵטְא שָׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן: עַל חֵטְא שָׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּמֵזִיד: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּנִגְלָה: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּיוֹדֵעַ וּבְלֹא יוֹדֵעַ: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרֵמַ"ח אֵבָרַי וְשַׁסַ"ה גִידַי וְעוֹרְקַי: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרֵמַ"ח אֵבָרֵי וְשַׁסַ"ה גִידֵי וְעוֹרְקֵי נַפְשִׁי: עַל חֵטְא שָׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרֵמַ"ח אֵבָרֵי וְשַׁסַ"ה גִידֵי וְעוֹרְקֵי רוּחִי: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בְּרֵמַ"ח אֵבָרֵי וְשַׁסַ"ה גִידֵי וְעוֹרְקֵי נִשְׁמָתִי: וְכֵן בְּמַה שֶׁגָּרַמְתִּי לַאֲחֵרִים הַכֹּל תַּעֲבִיר וְתִמְחֹל וְתִסְלַח אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וּבְכֹחָם הַמְאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים בְּסוֹד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ אֲשֶׁר הִפְקַדְתָּם עַל שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה שֶׁאֵינָם חוֹזְרוֹת רֵיקָם כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לְעָנָו מִקֶדֶם כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָאָה וְנַקֵה: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךְ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שֶׁתּוֹפִיעַ נָא בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלַי וְעַל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עִמִּי וְתַלְבִּין כָּל אֲשֶׁר נִכְתָּם לְפָנֶיךָ מֵעֲוֹנוֹתַי בְּכֹחַ יְיָ אֲדֹנָי חֵילִי הַמַּלְבִּין עֲוֹנוֹת וַחֲטָאוֹת תִּשְׁלַח נָא לִי אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים וּבְכֹחֲךָ זֶה תְּכַפֵּר עַל כָּל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם: עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי מִיתָה בִּידֵי אָדָם: עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי כָּרֵת: עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת: עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי קָרְבַּן חַטָאת וְאָשָׁם וְקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֶד: עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי יִסוּרִין: עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי מַכַּת מַרְדּוּת: עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי מַלְקוּת: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי בְּבִטּוּל מִצְוַת עֲשֵׂה וּבְלַאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה וּבְלַאו הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה. וְלַאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה: עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנִי חַיָּב עֲלֵיהֶם כָּל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין: כָּל מִינֵי סְקִילָה וְתוֹלְדוֹתֶיהָ וְכַדּוֹמֶה לָהּ: כָּל מִינֵי שְׂרֵפָה וְתוֹלְדוֹתֶיהָ וְכַדּוֹמֶה לָהּ: כָּל מִינֵי הֶרֶג וְתוֹלְדוֹתָיו וְכַדּוֹמֶה לוֹ: כָּל מִינֵי חֶנֶק וְתוֹלְדוֹתָיו וְכַדּוֹמֶה לוֹ: כִּי גָרַמְתִּי לְהַרְחִיק הַמְקְרָבִים וַאֲשֶׁר הֵם יַחְדָּו תָּמִים לְמַעְלָה רֹאשׁ בְּעָבְרִי עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וּבֵין שֶׁגְלוּיִים לִי בֵּין שֶׁאֵינָן גְלוּיִים לִי עַל כֻּלָם אֱלוֹהַ הָרַחֲמִים בַּעַל הַסְלִיחוֹת סְלַח לִי מְחֹל לִי כַּפֶּר לִי: הַגְלוּיִים לִי כְּבָר אֲמַרְתִּים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהָי. וְשֶׁאֵינָן גְלוּיִים לִי הַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר הַנִּסְתָּרוֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֲלָן לְשִׁבְטֵי יְשׁוּרוּן וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי בִּזְכוּת אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ שֶׁיִּהְיֶה נִרְצָה וִדּוּיִי זֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ נִסְקַלְתִּי וְנִשְׂרַפְתִּי וְנֶהֶרַגְתִּי וְנֶחֱנַקְתִּי כַּתּוֹרָה וְכַהֲלָכָה בְּבֵית דִּינָךְ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְאִם פָּגַמְתִּי בְּהִרְהוּר אוֹ בְּמַחֲשָׁבָה אוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה בְּאוֹת רִאשׁוֹנָה אוֹ שְׁנִיָּה אוֹ שְׁלִישִׁית אוֹ רְבִיעִית מִשִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אוֹ בַּהֲוָיוֹת אֲחֵרוֹת אוֹ בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהֶם וְנִתְחַיַּבְתִּי לִפְנֵי כְּסֵא כְבוֹדֶךָ אַרְבַּע מִיתוֹת אֵלּוּ. תַּעֲמֹד לְפָנֶיךָ צִדְקַת אַבְרָהָם אוֹהֲבָךְ וְיִצְחָק עֲקֵדָךְ וְיִשְׂרָאֵל יְדִידָךְ וּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ עֲבָדֶיךָ. וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ צַעֲרִי וִיסוּרֵי גוּפִי עִם קָרְבַּן נִשְׁמָתִי בִּיצִיאָתָהּ מִמֶּנִּי בְּאֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים כְּאִלּוּ נִתְקַיֵם בִּי אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין בְּבֵית דִּינָךְ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם בְּמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל וְיָצְאָה נַפְשִׁי בִּקְדֻשָׁה וּבְטַהֲרָה עַל קְדֻשַׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמְחַיֶה אֶת הַכֹּל וּלְפִיּוּס כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹתָיו: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תָּשׁוּב וּתְיַחֵד עָלַי כָּל אֶחָד מֵאַרְבָּעָה אוֹתִיּוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מִשְׁלֹשָׁה שְׁמוֹתֶיךָ הַיְקָרִים הֲוָיָה אֶהְיֶה אַדְנוּת. וְיָאִירוּ כֻּלָּם יַחַד בְּעוֹלָמוֹת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. כְּיַד הַמֶּלֶךְ בְּלִי מוֹנֵעַ. וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַּמִּים מִדַּת לַיְלָה בְּיוֹם וּמִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה וְחִבַּרְתָּ אֶת הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד. וְיֵצֵא נָא חֵפֶץ מִכֶּתֶר הָרַחֲמִים דֶּרֶךְ נְתִיבוֹת הַמַּחֲשָׁבָה וַהֲבִינֵנִי גְּדֻלָּתֶךָ וּגְבוּרָתֶךָ וְאֶתְפָּאֵר בְּנֶצַח הוֹדְךָ וְאֶתְיַסֵּד בְּמַלְכוּתֶךָ. וְאִם אֶצְטָרֵךְ מַיִם לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה לְטַהֲרָה יֵצְאוּ מַיִם הַחַיִּים מֵרְחוֹבוֹת הַנָּהָר לְקַו הָאֶמְצָעִי מִיָּכִין לְבֹעַז נָהָר פְּלָגָיו וּמַעְיָן מִבֵּית יְיָ יֵצֵא וּבוֹ אֶטְבֹּל וְאֶטְהָר וְאָמוּל עָרְלַת לְבָבִי וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהָעִיז פָּנָי. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּהְיֶה בְּעֶזְרָתִי וְתִתֵּן בִּי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל וְתַעֲבִיר מִמֶּנִּי טֻמְאַת יִצְרִי הָרָע:
אָנָא בַּעַל הַחֶסֶד בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם תְּדִינֵנִי. וְאַל תַּעֲלֵנִי נָא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בַּחֲטִיפָה עַד שֶׁאֶבְרֹר מָנָה יָפָה וּמָדוֹר לַנְשָׁמָה הַטְהוֹרָה בְּמַשְׂכִּיּוֹת הָאוֹרָה וּמִשֶּׁמֶן אֲפַּרְסְמוֹן וּמִטַל חֶרְמוֹן תַּרְבֶּה חֶלְקִי וּלְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא תֵּן לִי חֵלֶק בְּלִי קִצְבָה נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים. וּתְצַוֶה נָא לְמַלְאָכֶיךָ הַקְדוֹשִׁים הַמְּמֻנִּים עַל הַתּוֹרָה שֶׁיָּאִירוּ עֵינַי בְּמִקְרָא בְּמִשְׁנָה בְּתַלְמוּד בַּהֲלָכוֹת בַּאֲגָדוֹת וְסִתְרֵי תוֹרָה וְחֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ. וּפְתַח לִבִּי וְכִלְיוֹתַי לְהָבִין וּלְהַאֲזִין פְּקוּדֶיךָ וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ וּתְזַכֵּנִי לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתַרְבֶּה גְבוּלִי בְּתַלְמִידִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וּזְכוּת הָרַבִּים יִתְגַּלְגֵל עַל יָדִי לְעוֹלָם וָעֶד וְכַוֵּן מַחֲשַׁבְתִּי לַעֲבֹד לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבִרְעָדָה וּבְאֵימָה וְעֵינַי יָאִירוּ וְעַפְעַפַּי יַיְשִׁירוּ. וְנִשְׁמָתִי תְּיַחֶדְךָ וְנַפְשִׁי תְּפָאֵר אוֹתְךָ אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי יְשַׁחֵר לִשְׁמֶךָ וְאֵלֵךְ בְּאוֹר הַנְשָׁמָה הַטְהוֹרָה אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וּבִגְדֵי יֶשַׁע תַּלְבִּישֵׁנִי וּבִצְעִיף צְדָקָה תְּעַטְרֵנִי וְרָצוּי תְּקַבְּלֵנִי וְאֶנְחַל שְׁנֵי עוֹלָמִים יַחְדָּו יִהְיוּ תָמִים. וְטֶרֶם תִּלָּקַח נַפְשִׁי מִגּוּפִי יִהְיֶה תַּלְמוּדִי סָדוּר וְשָׁגוּר בְּפִי וְלֹא אֵבוֹשׁ בְּשַׁעֲרֵי פְּלַטְרֶיךָ וְזַכֵּנִי לְנֹעַם רָזֵי הַתּוֹרָה הַקְדוּמָה וְיִתְיַחֵד שִׁמְךָ בִּי לִהְיוֹת מַעֲטֶה תְּהִלָּה וְנֵזֶר תִּפְאָרָה וְאֶזְכֶּה לְטַיֵּל בְּתַעֲנוּג חֲצֵרֶיךָ וְלִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת כָּל הַיָּמִים לְפָנֶיךָ וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי וְעֵינַי תִּרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן וְהַהוֹד וְהַנֶּצַח וּנְוֵה אַפִּרְיוֹן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה הַדָּבֵק בְּחֵשֶׁק הָאַהֲבָה וְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא וְהַעֲלֵנִי בְּחִבָּה אֶל מָעוֹן הַטוֹב שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה וְאֶפָּטֵר בְּאַהֲבָה רַבָּה וְתִהְיֶה שָׁמָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים צְרוּרָה נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה:
אָנָא נוֹרָא קָדוֹשׁ תַּרְבֶּה מְחִילָתֶךָ: פְּשָׁעֵינוּ סְלָחָה: תְּגַלְגֵל מִדּוֹתֶיךָ: פִּתְחֵי סְלִיחָה פְּתַח סְעַד יֶשַׁע מָנָתֶךָ: דְּרֹשׁ יוֹדְעֵי וִעוּדֶיךָ נָא סְמֹךְ יַחַד מַחֲנוֹתֶיךָ: יָחִיד הַשְׁקִיפָה וְהַבֵּט שְׁכִינָתֶךָ: יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ בְּהִגָּלוֹת מַלְכוּתֶךָ: וְכָל הַנְשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:
ויכוין לי"ג מדות של ארך אנפין כנדרש בספר פרדס:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹא אֶחֱטָא עוֹד וַאֲשֶׁר חָטָאתִי מְרוֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יְסוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים וְתַשְׁלִיכֵם בִּמְצוּלוֹת יָם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם כָּל חַטֹאתַי וְכָל חַטֹאת עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי ג"פ: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:
אחר כך יאמר עם החולה
(תהלים קכא) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ והעומדים עליו יבקשו עליו רחמים עם תשלום המזמור: וכן יעשה ג"פ: אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶׁךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃
ואחר כך יאמר
מִי אֵל כָּמוֹךְ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹאתָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת: יַסְּרֵנִי יְיָ אַךְ בְּמִשְׁפָּט אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנִי: בַּטוֹב תָּלִין וְתָקִיץ בְּרַחֲמִים: אֵל נָא רְפָא נָא לִי: רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה ג"פ: אַל תַּעַזְבֵנִי יְיָ אֱלֹהָי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי: חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי יְיָ תְּשׁוּעָתִי: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ: יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי: קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ: לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית יְיָ: יְיָ לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית: סַבָּרִית יְיָ לְפוּרְקָנָךְ: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
כוונת קצת פסוקים אלו הם בפרק י"ט מאמר א':
והמודה אותו יעשה לו התרת קללות. ויברכהו כדדרש רמי בר חמא בב"ב פ"ח על פסוק חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה. ואם ירצה החולה לומר אל מלך ובפרט אם הוא ת"ח מתוקן ומקובל יאמר תחלה אתאנו על שמך. ויש שלמים וכן רבים מקרין אותו אדון עולם עד סופו. ויש מקריו אותו יגדל ומפרשים לו כל אחד מי"ג עקרים אם צריך הוא לכך והחולה יודה בפיו ובלבבו על כל אחד מהם והכל לפי ישוב דעתו של חולה וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה:
ואם ב"מ השעה דחוקה לו יזוקף עשר אצבעות כלפי מעלה ויכוין ליחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. באור סיבת הסיבות ועלת העלות המחיה את הכל בסוד עליית נשמתו ויאמר:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם מְנוּחָתִי:
ויכוין בשם יתברך ויחודו ובמעמד הר סיני הגדול והנורא:
בפרק ל"ה שם כוונה נאותה לעומד בשעת יציאת נשמה:
בפרק ל"ו יתבאר שם מה יכוון המפקיד נשמתו ביד אל ע"י פסוקים אלו:
בִּשְׁנַת־מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת־אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת־הַהֵיכָל׃ שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף׃ וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃ ועיין שם בטוב העיון.
פרק כ"ב יש בו טעמים לשימת עין על האדם בשעת מיתתו. ובפרק הנ"ל יש טעם למה נהגו לפתוח החלונות במקום הגוסס והרבה דברים השייכים לענין זה: טוב שלא לעמוד לרגלי המטה של גוסס יען כי מלאך המות הוא כנגדו וחרבו שלופה בידו עיין פ"ו מאמר ג': עוד צריך ליזהר שבעת המות לא ישאר שום אבר חוץ למטה וטעם לזה עיין שם בפרק ל"ז ובפרק ל"ח מאמר א' בו כוונת שבת אנא בכח וכו'. עוד עיין מזה בפרק כ"ד מאמר ה': בפרק ל"ט בו כוונת יחוד שמע ישראל ובשכמל"ו בשעת מיתה ויחוד שעושה הצדיק בנשמתו בעת פטירתה. ולזה יכוונו העומדים עליו ג"כ אם חלק להם בבינה וגם הוא אם ראה אור בחייו: עוד בפרק כ"ד מאמר ה' מתבאר תקון ק"ש סמוך למיתה וכ"ש אם יהיה בזמנו. בפרק ט"ו מאמר ב' יש טעם להדלקת הנרות בפני הגוסס ובבית המת כל שבעת ימים ובב"ה כל י"ב חדש. והרבה דברים השייכים לזה עיין שם ובפרקים הבאים אחריו:
בפ"ד מאמר ג' תוכחת מגולה הם אהבה מסותרת לבל ישיחו שיחות בטלות בבית הגוסס שיש שם ב"מ. וכן בכל עשיית צרכיו בין בבית בין בשדה. כ"ש שלא יפערו פיהם בשיחות אסורות: בפרק כ"ד מאמר ה' ואם החולה הוא ת"ח טוב להרגילו לומר לפעמים תפלה נוראה שבחה בספר התקונים אשר הדפסנוה במעירי שחר שלנו דף רמ"ב ע"א:
פרק כ"ד מאמר ה' כשאדם נפטר מן החולה אחר שבקרו יאמר:
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָחוֹס לְקִבְּלָךְ וַעֲלָךְ יִתְמַלֵּי רַחֲמִין:
ויוסיף ויאמר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וּלְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאַל תָּבִישׁ הַחוֹלֶה הַזֶּה מִסִבְרוֹ וְכָל חוֹלֵי עַמְךָ יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בִּכְלַל הָרַחֲמִים:
איך יכוין האדם ביסורין הבאים עליו לכפר על אשר חטא על הנפש בכל אבר ואבר מדה כנגד מדה. והרבה פרטי' אחרים באו בפרק כ' וכ"א ממאמר א' וטובים לקרותם לפני ש"מ למען יקבל עליו יסורין מאהבה. ויתירו לחולה נדריו אם יש לו. שם פרק ג:
אלה הם ציוני המזמורים הנאותי' ליאמר קצת מהם או כלם עם ש"מ דתקיף ליה עלמא וכל יחיד יבחר מהם מה שיראה בעיניו או יוסוף עליהם מדעתו הרחבה מזמור ט"ז כ' כ"ב כ"ג כ"ד כ"ה ל' מ"ב מ"ג נ"א ס"ז פ"ד צ"א ק"ב ק"ג קי"ו קי"ח ק"כ קכ"א קכ"ג ק"ל ק"מ קמ"א קמ"ב קמ"ג קמ"ד קמ"ט ק"נ. והם כ"ח שהם סוד יד הגדולה ויד החזקה וליחוד כ"ח מחנות שכינה עיין בפרק ה' ופרק ו' מאמר ג':
ויאמר מזמור טו כ כב כג כד כה ל מס מג נא סז תמצא לעיל:
(תהלים פד) לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר׃ מַה־יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת׃ נִכְסְפָה וְגַם־כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְיָ לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל־חָי׃ גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי׃ אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃ אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז־לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃ עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם־בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה׃ יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל־חָיִל יֵרָאֶה אֶל־אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן׃ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ כִּי טוֹב־יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאׇהֳלֵי־רֶשַׁע׃ כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְיָ לֹא יִמְנַע־טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים׃ יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃
צא קב קג קטו קיח תמצא לעיל:
(תהלים קכ) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל־יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃ יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃ מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה׃ חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃ אוֹיָה־לִי כִּי־גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם־אׇהֳלֵי קֵדָר׃ רַבַּת שָׁכְנָה־לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃ אֲנִי־שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃
(תהלים קכא) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶׁךָ׃ יְיָ יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃
קל קמ קמא קמב קמג קמח קמט קנ תמצא לעיל:
ואלה הם קי"ב פסוקי תורה נביאים וכתובי' יחד כלם טובים לישא אותם על שפתיו האיש הישראלי או העומדי' עליו מדי עברו את מעבר י"בק מתחתית לעילית ומספר מפקד הפסוקי' מכוון ליחוד ג' שמות שהם הוי"ה אהי"ה אדנו"ת מספרם יחד קי"ב וימצא בין פסוקי תורה לנביאים וכן לכתובים ב' או ג' מזמורים מהנרשמים ויכון האומר כי נצוץ נשמת החולה שכלול' בנשמתו על דרך כל ישראל ערבין זה לזה בכחי נותן כח ואון לו ופיו כפיו ודבורו כדבור המוטל על ערש דוי וכמו שמוסיף שפע רצון על נשמת האיש הלזה כן יתוסף לו רבו וחיי וחינא וחסדא וכל המוסיף מוסיפין לו:
פתיחה לפסוקים
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ: יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: אַתָּה סֵתֶר לִי מְצַר תִּצְרֵנִי רָנֵי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: בְּטְחוּ בַיְיָ עֲדֵי עַד כִּי בְיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים: יְיָ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָׁלוֹם: מִימִינוֹ מִיכָאֵל מִשְׂמֹאלוֹ גַבְרִיאֵל מִלְפָנָיו רְפָאֵל מֵאֲחוֹרָיו נוֹרִיאֵל וְעַל רֹאשׁוֹ שְׁכִינַת אֵל:
עיין בזהר פרשת ויקהל טעם לפסוק יערוף כמטר וגו':
אם ירצה יתחיל מזמור כ"ג או כ"ה או ל' ל"ב או שאר מזמורים מהמסומנים:
כאן מתחילים היב"ק פסוקים
הראשונים הם כ"א במספר אך טוב לישראל
(תורה) לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ ישר הפוך ישר: לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית יְיָ ישר הפוך ישר: וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה: וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה: וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְיָ אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם:
(נביאים) כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ יְיָ מְחֹקְקֵנוּ יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ: פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים: וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת: וְקוֹיֵ יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ: כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ:
(כתובים) עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ: אִתִּי מִלְבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו: וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבֹא בֵּיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי: אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי:
אלה הם כ"א פסוקים כמספר אהי"ה:
יאמר מזמור מ"ב או מ"ג או נ"א או יאמר כרצונו מהנ"ל:
(תורה) וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְיָ וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ: וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:
(נביאים) לֵךְ וַיהוָה יִהְיֶה עִמָּךְ: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְיָ וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְיָ: כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ: נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו: הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי: כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ: וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו:
(כתובים) כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרֵי יְיָ אֱלֹהֵי יַגִּיהּ חָשְׁכִּי: אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי: חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת: יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָחֵנִי יִמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים: אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי: וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדָּךְ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כָּל יְמֵי חַיָּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵר בְּהֵיכָלוֹ: פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יָאִשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ:
הם כ"ו פסוקים כמספר הוי"ה
אָנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא: נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵם צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם: חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ: יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ: שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ:
ואומר מזמור ס"ז אלהים יחננו וגו'. וצ"א ויהי נועם יושב בסתר עליון וגו' מזמור קי"ו וקי"ח:
(תורה) יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן: וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם: וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם: הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר: אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה: וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ: מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל: כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר: לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם: לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא: בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ: יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר:
(נביאים) אָז תִּתְעַנַּג עַל־יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר׃ כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל בׇּמֳתֵי אָרֶץ יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ: בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת יְיָ זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ: לֹא יָבֹוא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְיָ יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ: עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים: שִׁירוּ לַיְיָ הַלְלוּ אֶת יְיָ כִּי הִצִּיל אֶת נֶפֶשׁ אֶבְיוֹן מִיַּד מְרֵעִים: וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנַי אָמַר יְהוָה: וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת־יְהוָה: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק: וַיהוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי יְיָ בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן: וְגִבַּרְתִּים בַּיהוָה וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ נְאֻם יְיָ: יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר: רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר־חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ:
(כתובים) וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם׃ שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר חַיָּי: אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ: וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְיָ אַל תְּאַחַר: יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ ג' פעמים: עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ: אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ: בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע לֹא יִגַּע בְּךָ רָע: פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶה: לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים: אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף: וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּֽלָה:
עד כאן הם ס"ה פסוקים כמספר אדנו"ת:
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:
ואם עומד על אדם גדול יוסיף גם כן פסוקים אלו. ואם לא יהיה בלילה יוכלו גם כן לומר שלש עשרה מדות של רחמים עליו עם פסוקי מי אל כמוך בכוונה הנדרשת בהערת המעירי שחר שלנו:
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי: וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְיָ וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיְיָ: וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיְיָ סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי יְיָ בְּיוֹם הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַיְיָ: וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וַיִּרְחַץ אֹתָם בַּמָּיִם: וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ: וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת הַחֹשֶׁן וַיִּתֵּן אֶל הַחֹשֶׁן אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים: וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשֶׂם עַל הַמִּצְנֶפֶת אֶל מוּל פָּנָיו אֵת צִיץ הַזָּהָב נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶת מֹשֶׁה: וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ: וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: רְאֵה נָתַן יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת: אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן: הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי: יְדִיד יְיָ יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן: וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף ג' פעמים: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ: וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ: בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר כָּל־כָּנָף בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה: הם כ"ו פסוקים:
בראות העומדים שם כי חמה עזה יש בעולם עליו וקרבו פקודת הפרדו יתלו פניהם למרום ויאמרו תפלה זאת עליו:
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שׁוֹמֵר רוּחַ הָאָדָם בְּקִרְבּוֹ וְנוֹתֵן נְשָׁמָה טְהוֹרָה לְעַם סְגוּלָתוֹ: מְחַיֶה חַיִּים. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. סוֹעֵד חוֹלִים. וּמֵמִית בְּרַחֲמִים. תָּבֹא נָא תְּפִלָּתֵנוּ לִמְעוֹן קָדְשְׁךָ לַשָּׁמַיִם, וְהִמָלֵא נָא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וְתִתְעַטֵף בַּחֲסִידֹתֶיךָ. וְתַשְׁפִּיעַ בְּמִדַּת טוּבְךָ חַיִּים וָחֶסֶד עַל הָאִישׁ הַלָּזֶה הַמֻּטָּל עַל עֶרֶשׁ דְּוָי פלוני בן פלונית הַשׁוֹאֵג מִנַּהֲמַת לִבּוֹ. וְאֵין מְתוֹם בִּבְשָׂרוֹ. וְלִבּוֹ סְחַרְחַר וְעֲזָבָהוּ כֹּחוֹ: תִּיקַר נָא נַפְשׁוֹ בְּעֵינֶיךָ. וְהוֹצִיאָה מִמַּסְגֵר נַפְשׁוֹ לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ. וְחוּשָׁה נָא לְעֶזְרָתוֹ. וְתִשְׁלַח אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְמַכְאוֹבוֹ. מִפֶּתַח הָרְבִיעִי שֶׁבְּהֵיכָל הַנֹגַהּ שֶׁבּוֹ הִשְׁכַּנְתָּ הַמַּלְאָךְ הַמֵלִיץ אֶחָד מִנִי אָלֶף, וּמֵאוֹר הַמֵאִיר לְצַד מִזְרָח מֵהֵיכָל הָרְבִיעִי רְפָאֵל שְׁמוֹ. אֲשֶׁר הִפְקַדְתָּ אוֹתָם בְּכֹחַ שְׁמֶךָ אֶהְיֶה אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל וּמֵאִיר עֲלֵיהֶם לְהַחֲיוֹת חוֹלִים מֵחָלְיָים וּלְהַצִילָם מֵרָעָתָם: (עד כאן טוב לאומרה על רוב חולים הקרובים לחיים). וְאִם נִגְזַר עָלָיו מִבֵּית דִּינֶךָ הַצֶדֶק לֶאֱסֹף אֵלֶיךָ עַתָּה רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וַאֲפָפוּהוּ חֶבְלֵי מָוֶת. אָנָּא יְיָ מַלְטָה נַפְשׁוֹ. וְיִתּוֹסַף עָלָיו רוּחַ טַהֲרָה וּקְדֻשָׁה וְטֹהַר לֵב. וְיִסְבֹּל וִיקַבֵּל יְסוּרֵי יְיָ מֵאַהֲבָה. וְיִזְכֶּה לֵרָאוֹת פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה. וְיִתְדַּבֵּק נַפְשׁוֹ. רוּחוֹ. וְנִשְׁמָתוֹ. בְּאוֹר הַשְׁכִינָה. וְאַרְבָּעָה מַלְאָכֶיךָ הַמְמוּנִּים בְּהֵיכָל הַשִׁשִׁי מִשִׁשָּׁה הֵיכָלוֹת הַנִּכְלָלִים בְּהֵיכַל הָרָצוֹן יַעַמְדוּ עָלָיו. וְתֵצֵא נִשְׁמָתוֹ בִּנְשִׁיקָה וּדְבֵקוּתָא דְרוּחָא בְּרוּחָא. וְלָא יִצְטַעַר בִּשְׁלֵטַאת סִטְרָא אַחֲרָא, וְרַעֲיוֹנוֹהִי אַל יְבַהֲלוּהוּ. וְתִשְׁמֹר נָא צֵאתוֹ בְּכָל דְּרָכָיו וְלֹא תְאוּנָה אֵלָיו רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בַּאָהֳלוֹ. וְתוֹצִיאֵהוּ בְּשָׁלוֹם וְתוֹלִיכֵהוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵהוּ לְשָׁלוֹם וְתִסְמְכֵהוּ לְשָׁלוֹם וְתַצִילֵהוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב רַע בַּדֶּרֶךְ וּתְעֲטֶה נִשְׁמָתוֹ אוֹר כַּשַׂלְמָה. וְיוּשַׂם עָבִים רְכוּבוֹ. וּמִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן כָּל רוּחַ מַזִיק וּמַשְׂטִין. מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. כִּי יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ. וְיִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי בְּקָרְבַּן נִשְׁמָתוֹ רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ. וְיִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע וְיַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת. וְצִפָּרִים יְקַנֵּנוּ. לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן. מֵהַחֲסִידָה אֲשֶׁר בִּבְרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. וִיהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו: וְיִפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי צֶדֶק. שַׁעֲרֵי אוֹרָה. שַׁעֲרֵי רַחֲמִים. שַׁעֲרֵי רָצוֹן. שַׁעֲרֵי חֶמְלָה וַחֲנִינָה. וְיָאִיר אוֹר לֹבֶן הָעֶלְיוֹן לְאַרְבַּע מֵאָה עַלְמִין דְּכִסוּפָא וְרָצוֹן. וּמִצְחָא עִלָּאָה יִתְמְצֵי וְיוֹפִיעַ לְעֵדֶן נִשְׁמָתוֹ וְרוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ. וּמִתְּלַת עֲשַׂר תִּקוּנֵי דִּיקְנָא יְקִירָא עַלָּאָה יִתְקְנוּן לֵיהּ תְּלַת עֲשַׂר נַהֲרֵי דְאֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָא. וְיוּפְקַח עֵינָא פְקִיחָא עֲלֵהּ, וְאֵל עֶלְיוֹן תְּהִלָּתוֹ יֶחֱטָם לוֹ. וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּתִקוּן מַעֲשָׂיו לְעוֹלָם הַבָּא בְּחֶסֶד אֵל אֵלִים. וְאִם יִצְטָרֵךְ לְאוֹצָר גָּדוֹל שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם חֶסֶד אֵל יְחוֹנֵן אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ. וִירַחֵם עָלָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל הַצְרִיכִים לְרַחֲמִים: אֵל אֱלֹהִים יְיָ יָאֵר נָא פָּנָיו לְעָנִי וְאֶבְיוֹן הַלָּז, וּתְקַדְּמֶךָּ תְּחִנָּתוֹ וּתְחִנָּתֵנוּ עָלָיו. וְתַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מְשׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ. וְקַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד. וִיזַמֶּרְךָ כְּבוֹדוֹ בְּגַן עֵדֶן וְלֹא יִדֹּם עִם נַפְשׁוֹת חֲסִידֶיךָ הַיּוֹשְׁבִים לְפָנֶיךָ וְעַטְרוֹת אוֹרָם עַל רֹאשָׁם לִיהֲנוֹת מֵאוֹר פָּנֶיךָ וְאוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָנוּ בְּרָב עֹז וְתַעֲצוּמוֹת עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
ויכוין במלת כ"ן יחוד שבעה ספירות. במלת יה"י יחוד חכמה ובינה. רצו"ן כתר עליון השופע עליהם מטוב א"ס ע"י הדעת הנעלם יהיו לרצון אמרי פינו וגו': ואם יאחר מלפרד ומצטער ח"ו יאמר ז"פ שיר של פגעים שהוא סי' צ"א עם אנא בכח וגו' ושיר למעלות סי' קכ"א. עם שאר פסוקי דרחמי ביניהם כרצון המסדר ויכוונו בפסוק כי מלאכיו יצוה לך ויאמרוהו ז"פ בכל פעם ופעם בטוב תלין ותקיץ וכדומה. ויוסיפו סדר של לוי"ה כנודע (שהוא ל"פ לישועתך. ו' פעמים ויהי נועם. י' פעמים יברכך. ה' פעמים המלאך): ואל יזיזו הגוסס ממקומו. ולא יעשו שום מעשה לקרב מיתתו ואין מתפללים עליו אז שתשוב נפשו עליו ודברים אחרים השייכים לזה עיין בפרק כ"ו ממאמר א'. ומנהג הצדיקים לקדש ידיהם סמוך למיתתן שם בפרק כ"ב:
כשאמרו למשה שיש רגע לפטירתו פתח ואמר:
בָּרוּךְ שְׁמוֹ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:
וממנו ילמד כל אדם:
טוב שיהיו עשרה בעת פטירת המת שיכוונו ליחוד הקדושה עיין פרק ג' מאמר ג': סמוך לזמן יציאת נשמה אם אפשר לו יקראו עמו אלו הפסוקים:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקְרָא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא: אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים: הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ: נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ: לְפֻרְקָנָךְ סַבָּרִית יְיָ: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת: בְּטוֹב תָּלִין וְתָקִיץ בְּרַחֲמִים טוֹבִים אָמֵן: יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים: יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים: וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְּהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֵךְ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלַךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים: מְיֻחָד אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה: הוּא מֵמִית וּמְחַיֶה: לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ: עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ: עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתְךָ: כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי:
והעומדים עליו אומרים בקול רם לך וכו'
לֵךְ כִּי שִׁלַחֲךָ יְיָ: לֵךְ וַיהוָה יִהְיֶה עִמָּךְ. יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: מִימִינוֹ מִיכָאֵל. מִשְׂמֹאלוֹ גַּבְרִיאֵל. מִלְפָנָיו רְפָאֵל. מֵאַחֲרָיו אוֹרִיאֵל. וְעַל רֹאשׁוֹ שְׁכִינַת אֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחוֹתִי לָךְ: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵר נַפְשׁוֹ לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ. בּוֹ יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָיו: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנַי וֵאלֹהָי: וְשָׁחַט אוֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה לִפְנֵי יְיָ וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ: וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא אִשֵׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ: חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד: וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה: יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה יְמִין יְיָ עוֹשָׂה חָיִל: זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: כִּי יִפּל לֹא יוּטָל כִּי יְיָ סוֹמֵךְ יָדוֹ: חֹנָה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְצֵם: יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ: תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אֹתָם וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוָה בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ: בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאָךְ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׁ כְּנָפָיו יִקָחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ: יַרְכִּיבֵהוּ עַל בָּמָתֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִיקֵהוּ דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר: מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו: שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף: פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים: וְקוֹי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹּחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ: אָז יִבָּקַע כַּשַׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרוּכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְיָ יַאַסְפֶךָ: וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחֲלִיץ: וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְבוּ מֵימָיו: מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ: יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה ישר והפוך: פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
אדנ"י ב"ם בקדש את כל גבוה יראה:
צריך לחלק כל שם ממנו לג' מערכות וטעם לזה עיין בפרק כ"ה מאמר ה'
אֶהְיֶה בְּעֵדֶן ׀ גַן יִחוּדֶךָ ׀ תְּקַבֵּל צִדְקָתוֹ:
קְשֹׁב רְצֵה ׀ עֲתִירָה שְׁמוֹר ׀ טַהֲרַת נִשְׁמָתוֹ:
נָאוֹר גִּבּוֹר ׀ דְּגָלֶיךָ יָאִירוּ ׀ כְּבוֹד שִׁבְתּוֹ:
בְּרֹב טוּבְךָ ׀ רוֹעֶה צְדָקָה ׀ תְּרוֹמֵם גְדוּלָתוֹ:
חָסִין קָרֵב ׀ בִּרְצוֹן טוֹב ׀ נֹפֶשׁ עֲלִיָּתוֹ:
יִוָּדַע גְּאֻלָּתְךָ ׀ לַחֲזוֹת פְּאֵר ׀ זִיו קְדוּשָׁתוֹ:
שׁוֹכֵן קָרוֹב ׀ וּמֵטִיב צַוֵה ׀ יְשׁוּעַת תְּהִלָּתוֹ:
וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ: יִשָּׁקֵנִי מִנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן: אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֵּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ: מִצִיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים: יְיָ הָאֱלֹהִים: יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
והם פסוקי היחוד עיין בפרק ח' מאמר ה'
ואם ירצה יאמר ה' מה רבו צרי עד סופו:
(תהלים ג) מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ׃ יְיָ מָה־רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי׃ רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה׃ וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי׃ קוֹלִי אֶל־יְיָ אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃ אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי׃ לֹא־אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי׃ קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי־הִכִּיתָ אֶת־כָּל־אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׃ לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל־עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃
מזמור אהבתי כי ישמע ה' וגו' עד סופו סי' קי"ו ויאמר פסוקי ויסע ויבא ויט לעיל וסדר אנא בכח שרפים עומדים ממעל לו וגו' הכתובים למעלה עוד יוכל להוסיף שוכני בתי חומר לזרז העומדים שם לתשובה ובזה יהיה זכות למתפטר אם יתעוררו לשוב מדרכם:
שׁוֹכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר. לָמָה תִּשְׂאוּ עָיִן. וּמוֹתַר אָדָם. מִן הַבְּהֵמָה אָיִן: לָנוּ יֵשׁ לָדַעַת. כִּי אֲנַחְנוּ תּוֹלַעַת. לְגַב חֹמֶר גַּבֵּנוּ. וְאֵיךְ יִגְבַּהּ לִבֵּנוּ: מַה יִתְרוֹן לַגֶּבֶר. וְאַחֲרִיתוֹ לַקֶּבָר. וְזֶה יִהְיֶה לוֹ חֵלֶף. לוּ חַי שָׁנִים אָלֶף: הֲלֹא אִם יֵלֵךְ מֶרִי. יְבוּלָע בַּחֲמַת קֶרִי. וְיִשָּׂרֵף בַּלַּהַב, וְלֹא יוֹעִיל הַזָּהָב: הָאָדָם הַנִּכְאֶה. פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה. מֵאַיִן בּוֹאֶךָ. וְאָנָה מוֹצָאֶךָ: קִצְּךָ עָנִי וְאֶבְיוֹן. נִמְשַׁל לַקִּיקָיוֹן. שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה. וְעַד בֹּקֶר לֹא חָיָה: טוֹב אֲשֶׁר לֹא נוֹצַרְתָּ. וְעָמָל לֹא קָצַרְתָּ. וְאֵיכָה גְּדֻלָּה תְּבַקֵּשׁ. וְאַתָּה בְתוֹךְ הַמּוֹקֵשׁ: נוֹפֵל אַתָּה מֵרֶחֶם. וְתִפְשַׁע עַל פַּת לֶחֶם. וְאִם תִּתְמַהְמַהּ רֶגַע. אֲזַי תִּמְצָא כָל נֶגַע: בְּשָׂרְךָ כְּאוֹר זָרוּחַ. בְּעוֹד יֵשׁ בּוֹ הָרוּחַ. וְעֵת תֵּצֵא הַנָּפֶשׁ. נִשְׁאַר טִיט וָרֶפֶשׁ: רְאֵה כִּי אֵין בְּיָדֶךָ. מְאוּמָה מִכְּבוֹדֶךָ. לְזָרִים חֵילְךָ יוּקָם. וְאַתָּה תֵּלֵךְ רֵיקָם: בְּכָל זֹאת לֹא חָשַׁבְתָּ. לַתַּאֲוָה הִקְשַׁבְתָּ. וְאִם תֵּטִיב רֵאשִׁיתָהּ. מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ. וְיָשֹׁב לִפְנֵי מַלְכּוֹ. אוּלַי צוּר יֵעָתֵר. וּמֵחֲרוֹנוֹ יִסָּתֵר: יְהִירִים הִתְקוֹשְׁשׁוּ. זִכְרוּ וְהִתְאוֹשָׁשׁוּ. שְׂאוּ לֵבָב וְכַפָּיִם. אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם: הָהּ עַל חַטֹּאתֵנוּ. וְאוֹי עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. כִּי רוּחַ רָעִינוּ. וְגַם כַּצֹּאן תָּעִינוּ: וּמַה נְבַקֵּשׁ וּמַה נִדְרֹשׁ. וַעֲווֹנוֹת עָבְרוּ רֹאשׁ. מְאֹד רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ. וְאֵיךְ נִשָׂא פָנֵינוּ:
ואם כוונתו תהיה לבקשת רחמים לבד עליו יתחיל ויאמר
דְּלֵה עַמְּךָ מִשַּׁחַת. מוֹשֵׁל רוּם וְתַחַת. וְאִם הִקְשִׁינוּ עֹרֶף. חֲסָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: הָפֵק חֶמְלָתֶךָ. לְעַם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ. כִּי אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ. וְעָלֶיךָ עֵינֵינוּ: שְׁלַח נָא מַלְאֲכֵי הַחֵן וְיֵצְאוּ נָא לְעֻמָּתוֹ. וְשָׁלוֹם בּוֹאֶךָ יֹאמְרוּ בְּקוֹל אֶחָד בְּבִיאָתוֹ. יְבִיאוּהוּ לְגַן עֲדָנֶיךָ וְשָׁם תִּהְיֶה יְשִׁיבָתוֹ. וְיִתְעַדֵן בְּאוֹרֶךָ, וְשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתוֹ. וְאוֹר גָּנוּז לְפָנֶיךָ, יְהִי סִתְרוֹ וְסֻכָּתוֹ. וְתַחַת צֵל כְּנָפֶיךָ, תְּנָה לוֹ אֶת מְחִיצָתוֹ. בְּעֵזֶר אֵל מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ וַעֲדָתוֹ:
בפרק ט"ו מאמר ה' כוונה נאותה למפקיד נשמתו ביד אל ככוונת השוחט הזבח בששה דברים ובסופו נוסח ודוי קצר להרגילו בפי החולה:
הסגולה הנפלאה היא שיסתלק מתוך פסוקי דרחמי אם יזנוהו לכך ומתוך הרהורי תורה ולזה תהיה תפלת האדם בחייו לעת מצוא זו מיתה שיזכוהו ליקדש כשרפים וכמ"ש חכמים שצריך ליזהר בכל לילה קודם שישן. ומי שבחייו קודם שיפקיד נפשו ביד קונו העלה נשמתו מתוך פסוקי שמירה והגנה והשביע נפשו מדברי תורה ולן כמו כן יזכה בעת מיתתו כי יסייעוהו מן השמים לכוין דעתו לדברי קדושה ויסתלק מתוך עניינים ופוסקים של הצלה ורחמים ואז ילך לבטח דרכו: וישתדל החולה לקיים המצות שבכחו לקיים וישית לב לחלומותיו כמו שבא בפ' י"ד מאמר ב' בפרק כ"ג מאמר ה' כי משה בקש מחילה מישראל סמוך לפטירתו ומה יעשו אזובי קיר: עוד שם כי צריך הצדיק לקבל עליו המיתה ברצונו בסוד ושחט אותו וגומר: בפרק י"ט מאמר ה' בא מורה מקום מתחנות נאות שיאמר החולה אשר באו במעירי שחר של הרב המחבר נר"ו. ומאמר ראשון של זה הספר הוא טוב להקרא בפני כל חולה ובפרט פרק י"ז י"ח כ' וכ"א:
במנחת אהרן מסודרים בקשות ופסוקים להרגיל האדם בהם שחרית ומנחה וערבית להרבות תחנונים: המנהג לסלק הקרובים מחדר הגוסס הוא דוקא כדי שלא לצערו בהרמת קולם אבל אם היו יכולים לעמוד על עמדם בלא דלויי קול אין ספק שיש תענוג לנפטר בהיות קרוביו החיים שם עיין בפרק כ"ח מאמר ה': עוד שם סוד ירושת האב. ורמז נשיאת בן לאב על הכתף וכן תלמיד לרב. ויש נייחא לאב שבניו יעסקו בקבורתו: טעם עצימת הבן עיני אביו ולמה הבן קודם עיין פרק ט' מאמר ג': עוד שם כי צריך לכסות פני המת לבל יביטו המקטרגים בפניו ובמצחו ששם נרשמים העולות ושם ג"כ כוונת הקריעה: עוד הרבה דיני קריעה באו מפורשים בפרק ל"א מאמר ה' ואז יאמרו:
יְיָ נָתַן וַיהוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְיָ מְבוֹרָךְ: הַצוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְיָ יַאַסְפֶךָ: תִּשְׁכַּב בְּשָׁלוֹם וְתִישָׁן בְּשָׁלוֹם עַד יָבוֹא מְנַחֵם מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם:
בפרק ט' מאמר ג' כשמשימים המת בקרקע יכוונו כי קרקע עולם אינו מקבל טומאה ואם ינוחו המת במטה או על גבי כלים הראויים לקבל טומאה כ"ש שידרשו ויחזיקו בו הרוחות: ויכסוהו בסדין להעלימו מכחות הדין ואז יאמרו:
בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ: אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ: יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכֹחוֹ: כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב: ג' פעמים
ואחר ששמוהו על גבי קרקע יאמרו עליו מזמור כ"ג ושיר של פגעים סימן צ"א בחתוך מלותיו. טעם שהחמירו שמירה למתים הוא בפ' ל"ד מאמר ב' וטעם שפיכת המים שם פ' כ"ג:
בפרק י"א מאמר ג' יש בו סדר רחיצת המת בפרטות על כל אבר ואבר אך כוונה זו שייכא בת"ח שהיה בחייו נרתק של קדושה דהא והא יגרום ליה חסדא:
בפרק י מאמר ג' בעת שמזמנים עצמם לטהרו טוב שהגדול שבהם יאמר עליו תפלה זו בגין דיתרבי ויתוסף רבות קדושה באתר דאצטריך ויכוין לעורר הרחמים:
תפלה לאומרה בשעת רחיצה
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חֲמוֹל עַל פלוני בן פלונית הַמֵת הַלָז שֶׁהוּא בֶּן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עֲבָדֶיךָ וְתָנוּחַ נַפְשׁוֹ וְנִשְׁמָתוֹ עִם הַצַּדִּיקִים כִּי אַתָּה מְחַיֶה הַמֵתִים. וּמֵמִית חַיִּים. בָּרוּךְ אַתָּה מוֹחֵל וְסוֹלֵח לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת מִמְתֵי עַמָּךָ יִשְׂרָאֵל בְּתַחֲנוּנִים: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּסַבֵּב מַלְאֲכֵי רַחֲמִים לִפְנֵי הַמֵת שֶׁהוּא עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ: וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מַשְׂכִּיל אֶל דָּל מַלְטֵהוּ מִכָּל צָרָה וּמִיּוֹם רָעָה וּמִדִינָהּ שֶׁל גֵיהִנָם: בָּרוּךְ אַתָּה גְדוֹל הַחֶסֶד וּבַעַל הָרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו לַעֲבָדָיו וּלְיִרְאָה שְׁמוֹ: בָּרוּךְ פּוֹדֶה עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִמִינֵי פוּרְעָנִיּוֹת בְּרַחֲמִים: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּזְכֹּר זְכוּת בְּרִית קוֹדֶשׁ שֶׁבִּבְשָׂרוֹ וְיִהְיֶה פִּדְיוֹן לוֹ מִשְׂרֵפַת גֵיהִנָּם וְתַחֲלִיצֵהוּ. בָּרוּךְ אַתָּה כּוֹרֵת הַבְּרִית בְּרַחֲמִים: ב' פעמים ויוסיף ויאמר: בְּרַחֲמִים הַסְתֵּר וְהַעֲלֵם פִּשְׁעֵי הַמֵת הַזֶה עַבְדֶךָ מִשְׂרֵפַת אֵשׁ תַּחֲלִיצֵהוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ טוֹב וְסַלָח לְכָל קוֹרְאֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה גְדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה בְּרַחֲמִים עִם רַגְלֵי צַדִיקִים בְּגַן עֵדֶן יִדְרוֹךְ כִּי מָקוֹם יְשָׁרִים הוּא רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר: בָּרוּךְ אַתָּה הַנּוֹתֵן רַחֲמִים גְּדוֹלִים וְרֹב תַּחֲנוּנִים לְמֵתֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
בסדר התפלה הזאת יש בה תקון מיוחס לרחיצת כל אחד מאברי המת לראש בפני עצמו ולעינים ולפנים ולזקן וכן כל אבר ואבר ממעלה למטה ולכן לא הזכיר מלת רחמים רק מו הראש ולמטה כי משם ולמטה מתראי' הדילים למעלה בצלם העליון וצריך להתחיל בטהרתו מן הראש ובסדר הזה ילך ממעלה למטה ואם יכוונו ברחיצתו בפסוקי שיר השירים שנרמז בהם סדר הקומה השלימה המתחילים ראשו כתם פז וגו':
רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב: עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת: לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר: יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים: שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים: חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם:
וכן יכוונו בהרחצת כל אבר מכוון לאותו שנזכר בפסוק הנה מה טוב ובפרט אם הוא אדם גדול וטוב שחביריו ותלמידיו יעסקו ברחיצתו ובעשיית כל צרכיו כדחזינן ברבינו הקדוש ורשב"י ויעקב אבינו ושאר חסידים עליהם השלום:
בפרק י"ב מאמר ג' יתבאר מיני בשמים הראויים להטיל במים של טהרה וכוונתם: ובהסרת הסדין מעליו יאמרו:
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת:
כשזורקין מים על ראשו. כי שם יתחילו לטהרו יאמר הגדול שבהם והעומדים שם יענו אחריו:
מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן: אִם רָחַץ יְיָ אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יַדִּיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:
באמצע הרחיצה יאמר הגדול שבהם והאחרים יענו אחריו וכן בכל הסדר:
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן: וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְיָ:
ויאמר פסוק זה ג"פ:
ושם בפרק הנ"ל יתבאר טעם חפיפת הביצים על ראשו:
בפרק י"ג מאמר ג' כוונת לבישת בגדיו על הסדר: בעת עטיפת הטלית יאמרו הפסוק הכתוב לפנינו. וטוב שישימו הטלית על ראשו אם כך נוהג בחייו: וקשירת בגד הציצית למת עיין בפרק כ"ו מאמר ה':
נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים:
אחר שהלבישוהו יאמר לסוד לבישת בגדים הרוחניים:
שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ: וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְיָ עֹמֵד: כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ כֵּן יְיָ אֱלֹהִים יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם: וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו:
בפרק י"ד מאמר ג' מתבאר כוונת שימת המת בארגז שהוא להטמין גופו מכח בעלי הדין ואז יאמרו:
וְלֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקּדֶשׁ וָמֵתוּ:
ואם הוא אדם חשוב יאמרוהו ג' פעמים בקול רם:
ואחר שכסוהו בארון יאמרו:
הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל: כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן: רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ: וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ:
אח"כ יאמרו בשבח הכבוד העליון ובזה דובב שפתי ישנים כדאמרו בבכורות פרק ה':
אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ: וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר: וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְיָ אֶת כָּל הָאָרֶץ:
וטוב לעשות צרכי ת"ח במקום שעסק שם בתורה בחייו יעויין שם הטעם: טעם שאין להלין המת ולא להסתכל בפניו עיין בפרק כ' מאמר ב': סוד לויית המת יתבאר בפרק כ' וכ"ו מאמר ב':
בפרק ט"ו מאמר ג' כשבאים הכתפים לשאת אותו ובפרט אם הוא ת"ת יאמרו:
וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ: יְיָ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן:
עיין בזהר פרשת בשלח סגולת וכח הב' פסוקים אלו ועוד טובא אמרי בהו יושבי על מדין:
יכוונו הנושאים את המטה כשמתחלפים מזה לזה להבריח מעליו רוחות הנקרא פורחות ויכוונו לפחות לעמוד קודם שישימו אותו בקברו ז' פעמים: ומה טוב שכל המתחלפים תחת הארגז יאמר כל אחד מהם פסוקים הנזכרים למעלה ויוסיף פסוק זה:
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף:
והוא מסוגל לאדם גדול:
נייחא גדולה לנפש הנפטר בשבע הקפות וכוונתם מתבאר בפרק י"ז מאמר ג' ועוד בפרק ל' מאמר ה': וזהו סדר כפי הנמצא בדברי חכמים ברחיצה הגדולה המיוחסת להלל הזקן:
בכל הקפה יאמר יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי סימן צ"א ויתן בכל פעם לפחות פרוטה לצדקה על המת או יפרישנו בכיסו לכפרת נפשו:
ויאמר: הֲרֵינִי נוֹתֵן פְּרוּטָה זוּ לִצְדָקָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל (פלוני) זֶה הַנִּפְטַר לִמְנוּחַת נִשְׁמָתוֹ בְּגַן עֵדֶן:
בכל הקפה אחת שיצא החזן מן השורה יאמר אנא בכח וגו' ומצאתי כי טוב לומר י"ג מדות. וכשהחזן אומר ויעבור שאז הוא התעוררות הרחמים יאמרו כל העם:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עַל (פלוני) זֶה הַנִּפְטַר וְתִמְחוֹל לוֹ כָּל פְּשָׁעָיו וַעֲוֹנוֹתָיו יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן:
ויתנו הפרוטות לעניים אז או אם אינם מצויים שם יחזר אחריהם תוך כ"ד שעות. ובא"י היו נוהגים לחתוך א' מטבע זהב כגון א' ציקי"נו לחתיכות דקות להשים אותו עליו עם כסף ונחשת וזה לאדם גדול:
אלו הם ההקפות על סדר שם של מ"ב:
אֵל בָּרוּךְ גָּדוֹל יִרְאֶה תּוֹם צִדְקוֹתָיו. וְיִפְתַּח לוֹ מְקוֹם קִבְרֵי אֲבוֹתָיו. וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה לְאַשְׁמָתוֹ וְיִתֵּן אֵלָיו רַחֲמָיו:
קָדוֹשׁ רַחוּם עֶלְיוֹן שׁוּר טוֹהַר נַפְשׁוֹ. וְחַלְצֵהוּ פֶּן תְּאָכְלֵהוּ לַהַט הָחֶרֶב בְּאֵשׁוֹ. וְיִכָּנֵס לְגַן עֲדָנָיו וְלֹא יִזָכְרוּ עוֹד עֲוֹנָיו. וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה לְאַשְׁמָתוֹ וְיִתֵּן אֵלָיו רַחֲמָיו:
נָא גָּדוֹל דָּגוּל יְגַדֵל כֹּחַ שְׁמִירָתוֹ. וְיִזְכֶּה לִכָּנֵס לְנוֹגַהּ וְעָנָן מְסֻכָּתוֹ. וּבוֹ יַעֲלֶה וְלֹא יֵרֵד. וְלֹא יִזְכֹּר לוֹ עָוֹן וָמֶרֶד. וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה לְאַשְׁמָתוֹ וְיִתֵּן אֵלָיו רַחֲמָיו:
בְּרַחֲמֵי טָהוֹר רַחֲמֵהוּ. צְדָקָה תָּמִיד גָּמְלֵהוּ. וּמִנַּחַל עֲדָנֶיךָ תַּשְׁקֵהוּ. וְיִפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם. וּמִיכָאֵל יַקְרִיבֵהוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן שָׁמַיִם. וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה לְאַשְׁמָתוֹ וְיִתֵּן אֵלָיו רַחֲמָיו:
חַי קָדוֹשׁ בָּרוּךְ טְהַר נַפְשׁוֹ עֶלְיוֹן. וּבֵית מִקְדָּשׁ וְאַפִּרְיוֹן יִפָּתְחוּ לוֹ בְּרָצוֹן. וּמִיכָאֵל יַכְנִיסֵהוּ בְּשָׂשׂוֹן. בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן. וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה לְאַשְׁמָתוֹ וְיִתֵּן אֵלָיו רַחֲמָיו:
יָהּ גַלֵה לַבֵּן פְּדוּתֶךָ זָךְ קָדוֹשׁ. וְעַל מִזְבַּח הַקָּדוֹשׁ. נִשְׁמָתוֹ תִּהְיֶה נִצֶבֶת וּמִפִּי עֶלְיוֹן שָׁם תִּהְיֶה מְבוֹרֶכֶת. וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה לְאַשְׁמָתוֹ וְיִתֵּן אֵלָיו רַחֲמָיו:
שׁוֹכֵן קֶדֶם וּמֵאָז צֶדֶק יֹשֶׁר תּוּמֶיךָ. יִהְיֶה לְנֶפֶשׁ זֶה מַחֲזִיק וְתוֹמֵךְ. וּבַעֲרָבוֹת לְפָנֶיךָ יְשַׁמֵשׁ. וְיוֹמָם וְלַיְלָה לֹא יָמוּשׁ. וְיִשְׁלַח כַּפָּרָה לְנִשְׁמָתוֹ וְיִתֵּן אֵלָיו רַחֲמָיו:
ואחר שהשלים ההקפות יאמר
וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת:
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ:
וטוב לעשות ההקפות אלו בבית הקברות אחר צדוק הדין או בביתו קודם שישאוהו הכתפים:
בפרק כ"א מאמר ב' יתבאר סוד צדוק הדין: והרבה דינים ממנו הם בפרק כ"ו מאמר ה': וסדר צדוק הדין שיאמר האבל הוא:
צַדִּיק אַתָּה יְיָ עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּגְדוֹר פִּרְצוֹתֵינוּ וּפִרְצוֹת עַמְךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: עיין בפרק ל"ג מאמר ה'
אחר צדוק הדין וההקפות בנושאם הארון על זרועותיהם לשים אותו בקבר יאמרו שיר של פגעים סי' צ"א ויהי נועם. וכל אחד כשזורק העפר בקבר יאמר ג"פ והוא רחום וגו' והוא חסד גדול להחליש ראשי המשחית הנזכרים בפסוק ואם יאמרוהו כל הקהל בקול מה טוב כי בזה מקילים מעליו כח המלקות מחבוט הקבר: עיין בפרק י"ח מאמר ג':
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ ג' פעמים: וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד וְהִשְׁבִּיעַ בְּצַחֲצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְבוּ מֵימָיו: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מְשׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ: מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים וּבִמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת: וִיהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף:
ויש מקומות שאומרים כלם אחר ששמוהו בקבר:
אֲסִיפַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה אֲסִיפָתוֹ: נגד בחינת נשמתה שבו
רְבִיצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה רְבִיצָתוֹ: נגד בחינת הנשמה שבו
מְחִיצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה מְחִיצָתוֹ: נגד הרוח
שְׁכִיבַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה שְׁכִיבָתוֹ: נגד הנפש
הִנֵּה מָכוֹן. הִנֵּה מָלוֹן. הִנֵּה מְנוּחָה: נגד הגוף וכחותיו
דאינון הבלא דגרמי ועצבונא דבישרא ומנוח"ה לעצם של התחיה: ומסיימין
וְיֹאמְרוּ כָּל קְהַל עֲדָתוֹ יָבֹא שָׁלוֹם יָבֹא שָׁלוֹם יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחַ עַל קְבוּרָתוֹ: מַלְאֲכֵי חֶסֶד הַמְמֻנִּים עַל שַׁעֲרֵי הַחֶסֶד הֵם יֵצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְיֹאמְרוּ לוֹ שָׁלוֹם בֹּאֶךָ: מַלְאֲכֵי רַחֲמִים הַמְמֻנִּים עַל שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים הֵם יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְיֹאמְרוּ לוֹ שָׁלוֹם בֹּאֶךָ: מַלְאֲכֵי הַחֵן הַמְמוּנִּים עַל שַׁעֲרֵי הַחֵן הֵם יֵצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְיֹאמְרוּ לוֹ שָׁלוֹם בֹּאֶךָ: וְאַתָּה לֵךְ לְקֵץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה יְיָ אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ דִּבֵּר: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶךָ וְאֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
טעם השלכת העפר על המת ג' או ה' פעמים. ולמה אין מושיטין זה לזה הכלי עיין בפרק כ"ז מאמר ב' ובפרק הנ"ל יש ג"כ סוד קבורת המתים בפרק י"ט מאמר ג' יתבאר מה יכוונו בנטילת ידיהם אחר הקבורה ואז יאמרו:
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ: וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם:
עוד יוסיף ויאמר
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים מְלֵא יָדָיו והוא מלשון מקום ר"ל מקומו בגן עדן מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָנוּ עַם כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:
ולא ינגבו ידיהם במפה. וטוב שישפכו המים על ידיהם ג' פעמים:
סדר ההשכבה שנהגו באיזה מקומות לאומרה בקבורת המת ובכל ז' ימים בביתו אחר התפלה וכן בכל עת שהולכים לבקר המתים. יאמר מזמור האזינו כל יושבי חלד:
(תהלים מט) לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר׃ שִׁמְעוּ־זֹאת כָּל־הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל־יֹשְׁבֵי חָלֶד׃ גַּם־בְּנֵי אָדָם גַּם־בְּנֵי־אִישׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן׃ פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת׃ אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃ לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׃ הַבֹּטְחִים עַל־חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ׃ אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא־יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ׃ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם׃ וִיחִי־עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת׃ כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם׃ קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת׃ וְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה׃ כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר וצירם [וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ׃ אַךְ־אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד־שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה׃ אַל־תִּירָא כִּי־יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי־יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ׃ כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא־יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ׃ כִּי־נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי־תֵיטִיב לָךְ׃ תָּבוֹא עַד־דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד־נֵצַח לֹא יִרְאוּ־אוֹר׃ אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃
ואחר כך יאמר זה
צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה: וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ: קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו: הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה: אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא: דַיַן אֱמֶת שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱמֶת בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת כִּי כָּל מִשְׁפָּטָיו חֶסֶד וֶאֱמֶת: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ:
ואם ירצה להוסיף בפסוקים יוסיף כרצונו ואחר כך יאמר:
מְנוּחָה נְכוֹנָה. בִּישִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה. תַּחַת כַּנְפֵי הַשְׁכִינָה. בְּמַעֲלַת טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים. כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים, עִם יְשָׁרִים וּבָרִים. בְּחִלּוּץ עֲצָמוֹת. וְכַפָּרַת אֲשָׁמוֹת. וְהָרְחָקַת פֶּשַׁע. וְהַקְרָבַת יֶשַׁע. וְחֶמְלָה וַחֲנִינָה. וְלִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה. וְחוּלְקָא טָבָא. לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא. שָׁם תְּהֵא מְנַת מְחִיצַת נֶפֶשׁ וְשֵׁם הַטוֹב כמ"ר פלוני בן פלונית או פלונית בת. דְּאִתְפְּטַר מִן עַלְמָא הָדֵין. (או דְּאִתְפְּטָרַת) בִּרְעוּת אֱלָהָא מָרֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יְרַחֵם עָלָיו. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יָאֵר פָּנָיו עָלָיו. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יְיַסֵּד אוֹתוֹ בְּאֹהֶל בַּל יִצְעַן לָעַד. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יִפְרֹשׂ הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ עָלָיו. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יַנְעִים נִצְחוֹ עָלָיו: הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יְפָאֵר רֹם תִּפְאַרְתּוֹ עָלָיו. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יְמַתֵּק כֹּחַ רַעֲמוֹתָיו וּגְבוּרוֹתָיו עָלָיו. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יַעֲבִיר חַסְדּוֹ עָלָיו. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יְגַלֶּה אוֹר נוֹעֲמוֹ עָלָיו הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יַנְהִיר טוּבֵיהּ וְחַיִּיהּ עָלָיו: הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יְפַקֵחַ עֵינָא פְקִיחָא עָלָיו. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו הוּא יָחוּס וְיַחֲמֹל עָלָיו. הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כְּסֵא רַחֲמִים בְּכֹחַ חֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים יַכְנִיסֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו וּבְסֵתֶר אָהֲלוֹ. לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵר בְּהֵיכָלוֹ. וּלְקֵץ הַיָּמִין יַעֲמִידֵהוּ וּמִנַּחַל עֲדָנָיו יַשְׁקֵהוּ: וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ. וְיָשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתוֹ: וְיִלְוֶה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם. כְּדִכְתִיב יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ. וְכָל שִׁכְבֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְלִיחוֹת וְהַנָּחָמוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְאִמְרוּ אָמֵן:
ואם היא נקבה יכנה בלשון נקבה
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ דִּבֵּר: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל: וְהוּא מְרַחֵם עַל חַי וְעַל מֵת יָדַעְנוּ כִּי הוּא רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. וְדִינוֹ דִּין אֱמֶת. וְאֶל יָדִין אֱנוֹשׁ כְּאַשְׁמָתוֹ. וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ:
ואחר כך יאמר והוא רחום ג' פעמים ויענו אחריו הקהל בכל פעם ואחר כך יאמר:
וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ: וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו: וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לָךְ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת:
בפרק ב' מאמר ג' כי טוב ליתן לפחות ו' פרוטות לכופר נפש הנפטר ויאמר בכל פרוטה:
הֲרֵינִי נוֹתֵן פְּרוּטָה זוּ לִצְדָקָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל (פלוני) זֶה הַנִּפְטַר לִמְנוּחַת נַפְשׁוֹ בְּגַן עֵדֶן: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְיָ:
בפרק כ"א מתבאר כי הבעלי תורה או העניים הנהנים מו הצדקות שיניחו המתים תוך שנה אחר פטירתם יאמרו בעת הנאתם לכפרת נפשו:
וְהוּא רַחוּם יְכַפֶּר עָוֹן בְּזֹאת הַהֲנָאָה שֶׁאֲנִי נֶהֶנֶה עַל אוֹדוֹת פלוני בֶּן פלונית תְּכֻפָּר וְנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּנוּחַ עַל גּוֹרָל הַצַּדִּיקִים בְּטוֹב שֶׁמְּטִיבִים לָהֶם לְעוֹלָם הַבָּא וְרוּחוֹ תַּרְגִיעַ כְּחֵלֶק הַטוֹבִים בְּגַן עֵדֶן וְנִשְׁמָתוֹ תִּתְעַדֵן בְּטוֹב הַצָפוּן וְתִּדְבַּק בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִם כָּל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן: (ולנקבה יאמר בלשון נקבה)
ואם הוא ובני ביתו נהנים יאמר בהנאה שמהנה אותנו בעבור נפש פלוני:
ואחר שהתפללו על מרגוע הנפש ועל מנוחות הרוח ועל עידון הנשמה יתפללו ג"כ על הנפש השוכנת בקבר ועל העצמות בפסוק ונחך ה' תמיד וגו' תשכב בשלום וגו':
בדרך חכמה הורתיך הדרכתיך במעגלי יושר בסדר רחצת המת בנקיון פסוקים ושיחות קדושות כאשר הורוני מן השמים ובדא מתניא מתניתין בפרק ג' דטהרות בתנוק וחמור שנמצאו בין הקברות דכליו טהורים: עתה כלה שארי ולבבי להקריב ג"כ לפניך פסוקים אשר אגב אורחייא מצאתי בקונטרס קטן בסדר רחיצת המת מפי חכמי המשנה וגם שאלת שלום כוונת' היה מן ההכרח לצרף אליהם המעשה הראוי בזה והכוונה עצומה כי לכאורה יהיו הלכתא בלא טעמא ואגרא דשמעתתא היא סברא. אם לא יועילו לענין מעשה אהנאי לך בהו בהקריבך בזה תחת כנפי השכינה מפי אשלי רברבי אשר מהם יצא סדר זה כי עקר ג"ח הנעשה עם המת הוא הכוונה בכל פרט מעשיו מלבד כי הבקי בדברי החכמים יבין מתוך השתלשלות פסוקים אלו כמה כוונות נאותות לסוד הרחיצה והדברים כמוסי' ועליהם נאמר אגרא דבי טמיא שתיקותא והנה גם קריאתם בפשטו יוסיף אומץ. וששו בני מעי ששו כי מצאתי און לי בקונטרס זה משטיפת המת בט' קבין וכתוב בו שזו היא טבילת המת כאשר העיר ה' רוחי מתחלה להזהיר על זה במאמר ג' וזכיתי לכוין על האמת כי שפת אמת תכון לעד. ואלו הם הפסוקים אשר באו שמה מכוונים כפי רחיצת אברי הנפטר החסיד. ומבואר הדבר שלא אמרו חכמים דברים כאלו על אדם קל אלא על מי שהחמיר וקדש את עצמו בחייו וחכם גדול הוא המבין ומקיים כל דברי חכמים לאשורן:
עוד פסוקים לאמר בעת רחיצת אדם גדול
הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל: כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת: רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב: רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ: מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְׁבֵהוּ: וַתְּחַסְרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְרֵהוּ: לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ (ויאמר י"ג מדות כקורא בתורה): שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה: שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל־יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים: מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ: כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ: יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים: רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְיָ: רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר: פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְיָ עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְיָ וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְיָ כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר: עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת: לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
ובשפיכת ט' קבין אחר הרחיצה יאמר:
אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר: וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְיָ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל: עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת: אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק: כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב: שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְיָ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיְצַוֵּנוּ יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ:
ולפי דרכי אתה למד מדברי חכמי המשנה כי יביעו ידברו גבוהה גבוהה בפסוקי הנבואה ולא בדברי שיחתם המהודרה הגם שהיא ספונה וחשובה במתיבתא עילאה ודרקיעא. וברוך שבחר בהם ובדבריהם:
כי יפה אף נעים ללחוש עם החולה המזמורים באלפא ביתא כגון מזמור ל"ד לדוד בשנותו. וקי"א אודה ה' בכל לבב. וקמ"ה תהלה לדוד. ובפרט מזמור כ"ה אליך ה' נפשי אשא תמצא לעיל. ויכוונו עמו להעלות בכח כללות נשמתם חלקי נפש רוח נשמה שבו בסוד אי"ק שהם אחדים לנשמה עשיריות לרוח מאות לנפש בסוד כהן לוי וישראל כדאמרו בסוד מאה ברכות בכל יום: ומעמד העשרה בכל מקום מבטלים הפורענות שכן אמרו במדרש תנחומא על פסוק וירדו אחי יוסף עשרה וראיה מסדום דכתיב לא אשחית בעבור העשרה. ומצורף לכוונה הנז' ודאי יועילו וגם יצילו. עוד כלך לדרך אחרת יכוונו באחדים לעלוי הנפש הנכלל מכללות קטן ובעשיריות לעולי הרוח הנכלל מכללות אותיות העשר ובמאות לעלוי הנשמה הנכללת מכללות גדול עד סוף האלף בסוד נעוץ סופן בתחלתן כמו שאמרו על כללות מלכות ת"ת בינה. והנה גם הפסוקים של אלפא ביתא שהעלינו בסוף מנחת אהרן מכוונים לזה הגם כי שם לא היה לזאת מגמתנו וכל מבין לאשורו יוכל לסדר אלפא ביתא יותר מכוונת והמעיין בפרדס בשער האותיות ובספר גינת אגוז חלק שני בשער האותיות ימצא ע"פ ההקדמות שבאו שם דברינו נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת:
מלבד מה שהעלנו על ספר מהסדרים שבאו למעלה לאמר לחולה בחליו ראינו עתה להוסיף לקח ולומר:
(תהלים לד) לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת־טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ׃ אֲבָרֲכָה אֶת־יְיָ בְּכָל־עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׃ בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ׃ גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃ דָּרַשְׁתִּי אֶת־יְיָ וְעָנָנִי וּמִכָּל־מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי׃ הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל־יֶחְפָּרוּ׃ זֶה עָנִי קָרָא וַיהוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל־צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃ חֹנֶה מַלְאַךְ־יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם׃ טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי־טוֹב יְיָ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה־בּוֹ׃ יְראוּ אֶת־יְיָ קְדֹשָׁיו כִּי־אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא־יַחְסְרוּ כָל־טוֹב׃ לְכוּ־בָנִים שִׁמְעוּ־לִי יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם׃ מִי־הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׃ נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׃ סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃ עֵינֵי יְיָ אֶל־צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָם׃ פְּנֵי יְיָ בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃ צָעֲקוּ וַיהוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל־צָרוֹתָם הִצִּילָם׃ קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב וְאֶת־דַּכְּאֵי־רוּחַ יוֹשִׁיעַ׃ רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְיָ׃ שֹׁמֵר כָּל־עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃ תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ׃ פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל־הַחֹסִים בּוֹ׃
(תהלים קיא) הַלְלוּ יָהּ אוֹדֶה יְיָ בְּכָל־לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ דְּרוּשִׁים לְכָל־חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד־וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כָּל־פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה־לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ שֵׂכֶל טוֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃
(תהלים קמה) תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ בְּכָל־יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃ וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וגדולתיך [וּגְדוּלָּתְךָ] אֲסַפְּרֶנָּה׃ זֵכֶר רַב־טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃ חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל־חָסֶד׃ טוֹב־יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו׃ יוֹדוּךָ יְיָ כָּל־מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה׃ כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃ מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר׃ סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים׃ עֵינֵי־כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן׃ צַדִּיק יְיָ בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו׃ קָרוֹב יְיָ לְכָל־קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃ רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃ שׁוֹמֵר יְיָ אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃ תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃
עוד ראינו להעלות הנה מורה מקום מהדברים השייכים לענין מעשה לזכות בהם החיים והמתים:
כוונת תלישת עשבים בבית הקברות הוא בפרק ל' מאמר ב' ובפ' ל"ה מאמר ה'. ושם כוונת נטילת ידים: עוד בפ' כ' מאמר ג' ושם סדר ז' ישיבות וכוונתן. ושם כתוב כי ראוי לומר פעם ראשונה ויהי נועם ככתוב לעיל עד ונגע לא יקרב באהלך. ומלת כי שבראש פסוק כי מלאכיו. ואח"כ ישב במקום אחר ויאמר ויהי נועם עד כי מלאכיו ובפעם ג' עד כי מלאכיו יצוה וכן עד דרכיך וישלים בפעם שביעי כל המזמור. ואחר ישיבה שביעית יאמר ברכת אתה גבור וגו' עד ונאמן אתה להחיות מתים. אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה ככתוב לעיל. סוד מנחמי אבלים ורחיצת מים לאבל ושפיכתם במקום מדרון מתבאר בפרק הנ"ל ובפרק ל"ג ובפרק ל"ה מאמר ב': אם מחמת איזו סבה מונעת לא יוכל לילך ללוות המת לפחות יבקש עליו רחמים ויאמר ב' או ג' מזמורים או יתן צדקה לכפרת נפשו בעת שקוברין אותו. והחי המענה ומסגף עצמו למעט פורענות המת ודאי מועיל לאותו מת מפני יחס הנפשות אלו עם אלו עיין בפרק כ"א מאמר ג'. ועל רשע שמת טוב להתפלל עליו וליתן צדקה לכפרת נפשו בכל חדש וחדש ובסופו ואפילו אתר י"ב חדש וטעם לזה יעויין שם:
בפרק כ"ב מאמר ג' מודעא רבה לנהנים מצדקות וקופות של צדקה שחובה עליהם להתפלל עבור הנותנים ובעד כל קהלות הקדש. ויזהרו הרבה שלא להוציאם רק לצורך פרנסתם ופרנסת בני ביתם. וכן הכהנים הנהנים בפדיוני בכורים וכדומה. ואם יוציאום לסעודות שבתות וי"ט ור"ח וכדומה מה טוב להם. ובזה יזכו כי יחזרו ויתנו להם: כל עסקי החי עם המת צריכים כוונה גדולה עיין בפרק כ' מאמר ב' ושם סוד נשיאת המת על הכתף וסוד הקבורה בג"י:
בפרק י"ט מאמר ג' מוכיח שבח וחיל כל בני חבורות קדושות גומלי חסדים להתנהג עצמם בתקונים הנזכרים בגמול חסד עם המתים וכ"ש אם הוא בעל תורה דלית שעורא לכבודו כדאמרי' במסכת מגילה ובכתובות: אין לחוש לומר דברים שבקדושה במקום המת כי לא אסרו אלא במקום הטנופת ומקום טנופת לחוד ומקום טומאה לחוד:
בפרק י"ד מאמר ג' שלא להוציא שם רע על המתים וטעם לזה עיין בפרק כ"ד מאמר ה': טעם האנינות והאבילות ולמה פטור מן המצות. וסדר תנחומי אבלים עיין בפרק ל"ד ול"ה ול"ו מאמר ב'. וטעם ג' לסכי וז' להספד ול' לגהוץ עיין פרק י"ט וכ' מאמר ב'. עוד בפרק ל"ו מאמר ה'. ושם ג"כ כי טוב לאבל להרבות מזמורים והשכבות ותחנונים ובכיה על מתו ובפרט ג' ימים ראשונים. ופסוקים וסדרים הנ"ל מכוונים גם כן לבקש רחמים על המת כל י"ב חדש עיין בפ"ו מאמר ג' ובפרק כ"א מאמר ב' כי טוב לבקש רחמים על המת כל ל' יום במקום שמת שם וכן כל י"ב חדש והצדקה על המתים מכפרת עליהם וכן הזכרת נפשם ותקון גדול שעושים הבנים לאביהם באמרם דברים שבקדושה בצבור. וטעם צוותה על המתים שאמרו בירושלמי הוא בפרק ל' מאמר ה': דוגמת נושאי המטה וחוצבי קברות בחצר מות למעלה מתבאר בפרק ט"ז מאמר ג'. ויכוונו בעת הקבורה להכניס נפשו למעלה בקבר עליון ונשמתו בסוד תלת עשר נהרי דאפרסמון עיין בפ' י"ח מאמר ג'. טוב ליקבר בקרקע ממש ואפי' בחוצה לארץ עיין בפ' ל"ד מאמר ה': במסכת סוטה פרק ד' קראו להוצאת המת הליכה עם ה' על פ' והצנע לכת עם אלהיך. ובשבת פרק ר' אליעזר דאורג. ובירושלמי פ"ק דיומא שם בא חיוב ההספד. ובשבת פרק י"ג חיוב הבכי לאדם כשר: מיתת בני אדם פתאום יורה דבקות ה' יתברך עמנו ע"י הנשמה עיין מזה בפרק י"ב מאמר ב'. הרבה דינים מצדוק הדין הם בפרק כ"ו מאמר ה': פי' ברכה שאומרים בבית האבל ע"ד הסוד עיין בפרק ל"ט מאמר ה'. טעם תפלה בבית האבל הוא בפרק ל"ד מאמר ה' ושם ג"כ מבקש מבני חבורות ג"ח. יתרצו להזמין א' מספרים אלו שם לבקש רחמים על הנפטר. טעם לצדיקים שיש להם ציון על קברם ותועלת הציון עיין בפרק מ' ופרק מ"א מאמר ה':
בפרק כ' מאמר ג' מתבאר טעם וסוד לזכרון הנשמות ובפרט בשבת. והרבה מיני פרטים השייכים לנייחת המתים ולהאריך ימים לחיים אם תדרשם מתוך הספר ימצאו לך ותלך לבטח דרכך והיית מוצק ולא תירא. וכבר בא בסוף הספר זכרון רובי הדרושים בכלל ולא שנינו כאן רק המעט השייך לענין מעשה להכנסת הנפטר אל בית מנוחתו לעשות כרצון איש ואיש והשאר דרוש משם וקבל שכר ויהיה הטוב עמך:
כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל:
תפלה על הקבר תוך שלשים יום
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתִּרְצֵנִי וּתְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתִי וְתַעֲשֶׂה בַּקָשָׁתִי וְיִהְיוּ זְכוּיוֹתַי מַכְרִיעוֹת עַל חוֹבוֹתַי וְתֵן בְּלִבִּי אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ וְכֹף יִצְרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם וְעַתָּה עִנֵיתִי בַדֶּרֶךְ כֹּחִי לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל קֶבֶר (פלוני) הַצַּדִּיק לְכַבֵּד אֶת שְׁמֶךָ:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּעֲמֹד לִי זְכוּת תַּלְמוּדוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטוֹבִים לְהָגֵן עָלַי וְעַל זַרְעִי וְעַל זֶרַע זַרְעִי מִן צָרָה וְצוּקָה וָחֳלָיִים רָעִים וְתַעֲמִידֵנִי מִן הוֹגֵי תוֹרָתְךָ וְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ וְעוֹסְקֵי בְּרִיתֶךָ וּמְבִינֵי בְּעִמְקֵי סוֹדֶךָ עַד עֵת בֹּא הַגּוֹאֵל וּתְקַיְמֵנִי לְאֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וּתְזַכֵּנִי לְבָנִים זְכָרִים שֶׁיֶהֱגוּ בְּתוֹרָתֶךָ הֵם וְצֶאֱצָאֵיהֶם וְזַרְעָם וְזֶרַע זַרְעָם וְיִשְׁמְרוּ מִצְוֹתֶיךָ וְחֻקֶיךָ וְיַעַסְקוּ וְיָבִינוּ בְּעִמְקֵי סוֹדֶךָ וְתָסִיר לֵב טִפֵּשׁ וְשִׁכְחָה מִמֶּנִי וְתֵן לִי לֵב טוֹב שֶׁל זְכִירָה בְּכָל מַה שֶׁנִּלְמֹד וּמַה שֶׁלָּמַדְנוּ וּתְזַכֵּנוּ לִרְאוֹת בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ בַּעֲמִידַת הַצַּדִּיק הַזֶּה בְּהוֹדוֹ וּבַהֲדָרוֹ וּבְגָדְלוֹ עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב יָרוֹנוּ יוֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ: וְעַתָּה אֲדוֹן הָעוֹלָמִים הָחִישָׁה קֵץ עֲמִידָתָם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ לְדָנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין וּכְתִיב יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר וּכְתִיב יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצֶלֶת: פָּרוֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ:
תפלה מדברי התנאים והאמוראים יעלזו חסידים בכבוד
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְעַטֵף בְּרַחֲמֶיךָ וְתֶאֱזָר בַּחֲנִינֹתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת חַסְדְּךָ וְעַנְוְתָנוּתֶךָ וְתַעֲמִידֵנוּ בְּכֶתֶר אוֹרָה וְאַל תַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן חֲשֵׁכָה וְתִהְיֶה תּוֹרָתְךָ אוּמָנוּתֵנוּ וְאַל יִגְבַּהּ לִבֵּנוּ וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ וְתַצִילֵנוּ מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזוּת פָּנִים וּמֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִדִין קָשֶׁה וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה:
אלהי נצור וכו':
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁלֹא אַקְפִּיד נֶגֶד חֲבֵרַי וְלֹא חֲבֵרַי יִקְפְּדוּ כְּנֶגְדִּי שֶׁלֹא נְטַמֵא אֶת הַטָּהוֹר וְלֹא נְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא שֶׁלֹא נֶאֱסוֹר אֶת הַמוּתָּר וְלֹא נַתִּיר אֶת הָאָסוּר:
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁלֹא תַּעֲלֶה שִׂנְאָתֵנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא שִׂנְאַת וְקִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ וְלֵב טָהוֹר תִּבְרָא בְּקִרְבֵּנוּ לְהָפִיק מִמְעוֹן קָדְשְׁךָ רְצוֹנֵנוּ וִיהִי תוֹרָתְךָ מָלֵא בָּתֵּינוּ כָּל יְמֵי חַיֵינוּ וְיִהְיוּ דְבָרֵינוּ תַּחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ וְיִתְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ וּתְקָרְבֵנוּ לְכָל מַה שֶׁאָהַבְתָּ וְתַעֲשֶׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁתִּתֶּן לָנוּ לֵב טוֹב חֵלֶק טוֹב יֵצֶר טוֹב חָבֵר טוֹב שֵׁם טוֹב עַיִן טוֹבָה וְנֶפֶשׁ טוֹבָה נֶפֶשׁ שְׁפָלָה רוּחַ נְמוּכָה אַל יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ בָּנוּ וְאַל תַּעֲשֵׂנוּ שִׂיחָה בְּפִי הַבְּרִיּוֹת וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרִיתֵנוּ לְהַכְרִית וְלֹא תִקְוָתֵנוּ לְמַפַּח נָפֶשׁ וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְאַל תִּמְסוֹר מְזוֹנוֹתֵינוּ בִּידֵי בָּשָׂר וָדָם שֶׁמַּתְּנָתָם מְעוּטָה וְחֶרְפָּתָם מְרוּבָּה וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ מֵאֲבוֹתֵינוּ לָעוֹלָם הַבָּא:
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּשְׁבּוֹר וְתַשְׁבִּית עוּלוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע מִלִבֵּנוּ שֶׁכַּךְ בְּרָאָתָנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְאָנוּ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ אַתָּה חָפֵץ וְאָנוּ חֲפֵצִים וּמִי מְעַכֵּב שְׁאוֹר שֶׁבָּעִיסָה: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בּוֹ אֶלָא יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּשְׁבִּיתֵהוּ מֵעָלֵינוּ וְתַכְנִיעֵהוּ וְנַעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנֵנוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וְתַשְׁכֵּן בְּתוֹכֵנוּ אַהֲבָה אַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְתַרְבֶּה גְבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִים וְנָשִׂישׂ בְּחֶלְקֵנוּ בְּגַן עֵדֶן וְתַקְנֵנוּ לֵב טוֹב וְחָבֵר טוֹב וְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא יִחוּל לְבָבֵנוּ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ קוֹרַת נַפְשֵׁנוּ לְטוֹבָה: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחוֹל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹאתֵינוּ: אָנָּא אֱלוֹהַּ הָרַחֲמִים בַּעַל הַסְּלִיחוֹת סְלַח לָנוּ מְחוֹל לָנוּ כַּפֶּר לָנוּ וְתִמְרוֹק עֲוֹנוֹתֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יְסוּרִין וָחֳלָיִם רָעִים וְלֹא נָשׁוּב עוֹד מֵאַחֲרֶיךָ וְנִזְכֶּה לְנוֹעַם יְדִידוֹתֶיךָ:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם חַיִּים שֶׁל טוֹבָה חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בִּזְכוּת הַתַּנָּאִים וְהָאַמוֹרָאִים זְרוֹעוֹת וְיַרְכִּין מִסְטְרָא דִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר אֵיתָן מוֹשָׁבָם וּבִזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְבוּרִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּבִפְרָט זְכוּת צַדִּיק פְּלוֹנִי יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ וְתִהְיֶה תְּפִלָּתִי זַכָּה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה לְהֵיטִיב לִי וּלְזַרְעִי וּלְזֶרַע זַרְעִי בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּאֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם וּבָעוֹלָם הַבָּא לְהִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְאַהֲבָה זוּטָא וְנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְתִשְׂבַּע בְּצַחֲצָחוֹת וְעַצְמוֹתָיו יַחֲלִיץ וְרוּחוֹ יִתְאַדָּר בְּגַן עֵדֶן וְנִשְׁמָתוֹ תְּדוּשָׁן בְּגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן וּבִצְרוֹר הַחַיִּים עִם יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְעַצְמוֹתָיו יְנוּחוּן וְיִרְוְיוּן מִדֶּשֶׁן בֵּיתוֹ וְכָל שִׁכְבֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְלִיחוֹת וְהַנֶחָמוֹת וְנֹאמַר אָמֵן: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
עוד תפלה על הקבר נתקנה בפיראר"ה
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מוֹרֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ תְּהִי נַפְשְׁכֶם צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם וְעַל מִשְׁכְּבוֹתֵיכֶם יְהִי שָׁלוֹם בִּמְנוּחַתְכֶם אַשְׁרֵיכֶם אַתֶּם אֲשֶׁר זְכִיתֶם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יוֹצְרֵנוּ מְזֻמָּנִים אַתֶּם לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא בְּמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אַתֶּם יוֹשְׁבִים עִם הַמַּלְאָכִים הַקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר אֵצֶל בְּנֵי עֲלִיָּה: וַיהוָֹה יָחִישׁ עֲמִידַתְכֶם וִימַהֵר עֲמִידַתְכֶם וִיזַכֵּנוּ לִרְאוֹת פְּנֵיכֶם מְאִירִים וּמַזְהִירִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ זְכוּתְכֶם וּתְמִימוּתְכֶם יַעֲמֹד לָנוּ וְתוֹרַתְכֶם תָּגֵן בַּעֲדֵנוּ: (ואם היא עת מלחמה יוסיף ויאמר לְעֵת הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בְּצָרָה גְדוֹלָה וְסַכָּנָה עֲצוּמָה מְקוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה אֲשֶׁר בְּאָזְנֵינוּ אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת קְבוּצֵי גְיָסוֹת וּכְלֵי מִלְחָמָה נֶאֱסָפִים בְּגָלִילוֹת הָאֵלֶּה מַעֲרָכָה לִקְרַאת מַעֲרָכָה) יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחַ עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְגַם אַתֶּם כָּמוֹנוּ תַּרְבּוּ תְּפִלָּה בַּעֲדֵנוּ הַעְתִּירוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי לְמַעַן רַחֲמָיו הָרַבִּים וַחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים וּלְמַעַן זְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲבוֹתֵינוּ הַקְדוֹשִׁים וּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנוֹ יָחוֹס וְיַחֲמֹל וִירַחֵם וְיָגֵן עָלֵינוּ וְעַל נָשֵׁינוּ וְעַל טַפֵּנוּ וְעוֹלָלֵנוּ וְעַל יֶתֶר פְּלֵיטַת רְכוּשֵׁנוּ שֶׁלֹא תִּהְיֶה לֹא לָבַז וְלֹא לִמְשִׁיסָה וְיַצִילֵנוּ מֵהֶרֶג וּמִבִּזָּה וּמִכָּל נֶזֶק וְצָרָה וְצוּקָה וְאַל יַעֲלֵם אָזְנוֹ מִשְׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ וְתַחֲנוּנֵנוּ הַזּוֹעֲקִים לְפָנָיו מִקִירוֹת לִבֵּנוּ לְמַעַן רַחֲמָיו יָחִישׁ מִפְלָט לָנוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְשֵׁנוּ וְאַל יִשְׁכַּח בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדּוֹ וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם: וּכְתִיב וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ: לָכֵן גַּם אֲנַחְנוּ עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ (בְּצוֹם) וּבְכִי וּצְעָקָה בִּדְמָעוֹת עַל לְחָיֵינוּ כּוֹרְעִים וּמִתְוַדִּים עַל חַטֹאתֵינוּ וּמְבַקְשִׁים סְלִיחָה וְכַפָּרָה וְעֶזְרָתָה לָנוּ לְעֵת צָרָה כַּיּוֹם הַזֶה:
אָנָּא יְיָ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאוֹהֲבָיו וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו חָטָאנוּ עָוִינוּ וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטוֹבִים לְךָ יְיָ הַצְדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים בַּיּוֹם הַזֶּה לְגָלוּת יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַקְרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בָךְ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ לָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים לִזְקֵנֵינוּ לְשׁוֹפְטֵינוּ וְלַחֲכָמֵינוּ וּלְמַנְהִיגֵי דּוֹרֵנוּ וּלְכָל עַם הָאָרֶץ כִּי כֻּלָּנוּ כַּצֹאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ לְהַבְלֵי הָעוֹלָם לְבִלְתִּי פְּנוֹת וּלְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ לְדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְדוֹשָׁה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בָּהּ וּלְבִלְתִּי עֲסק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. עַל כֵּן בָּאָה עָלֵינוּ הַצְרָה הַזֹּאת לְךָ יְיָ הַצְדָקָה וּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁלֹא יְעַכֵּב כָּל חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַבֵּט נָא וּרְאֵה אֶת עָנְיֵנוּ. כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ טַפֵּנוּ וְעוֹלָלֵינוּ. הַרְבֵּה נָא חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וְהַצִילֵנוּ מִמַּכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג בַּר מִינָן וּמִבִּיזָה וְשִׁבְיָה וּמִכָּל נֶזֶק וְצָרָה וְחוּס וַחֲמוֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְעַל טַפֵּנוּ וְהָסֵר כָּל נֶזֶק וְכָל צָרָה מֵעָלֵינוּ. עֲשֵׂה נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַן קְדוּשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּיחֵנוּ וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
כשנפטרין מבתי חיים אומרים
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיִּקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיֵּאָמֵר לִפְנֵיהֶם קָדוֹשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלָיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לְחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם וְנֶאֱמַר וְיִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעַלְצוּ בְךָ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ:
תפלה זו טוב להתמיד להתפלל אותה על הקבר בלשון יחיד בעת שמבקר אדם את מתו כדפסק מהר"י קארו ביורה דעה סוף סימן מש"ד. ובתוך השנה. ובפרט בשלשים יום הראשונים. ובכל פעם קודם בקשת רחמים על עצמו או על ישראל החיים במקום שוכני עפר טוב להקדים לומר תפלה זו ואח"כ ישאל צרכיו וזו היא התפלה:
שְׁלָם רַב וְטַב מֵרִבּוֹן טַב עַל כֻּלְכֶם מוֹרֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר:
אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לְאֵל גּוֹמֵר עָלָי: יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ עִם הַחַיִּים וְעִם הַמֵּתִים:
אֶהְיֶה יָהּ יְיָ בְּכֹחַ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים רַחֵם נָא עַל כָּל שִׁכְבֵי עַמְךָ יִשְׂרָאֵל. וּבִפְרַט עַל הַשׁוֹכְבִים בַּחֲצַר מָוֶת הַזֶּה כִּי עִמְךָ מְקוֹר חַיִּים וְתָמִיד יִתְהַלְכוּ נֶגֶד הַחַיִים וְנַפְשָׁם תְּהֵא צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִים:
אֵל חַנּוּן כְּרוֹב חֲסָדָיו וְרַחֲמָיו יְרַחֵם עֲלֵיכֶם וּמִלְפָנָיו מִשְׁפָּטֵכֶם יֵצֵא וְעֵינָיו יֶחֱזֶינָה יוֹשֶׁר מַעֲשֵׂיכֶם הַטוֹבִים וְתִהְיוּ לְעוּמָתוֹ עִם כָּל נֶאֱמָנָיו וְתִזְכּוּ לְהִתְהַלֵּךְ לְפָנָיו בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וְתָמִיד תִּתְהַלְכוּ נֶגֶד הַטוֹב וְהַחַיִּים:
אֱלֹהִים חַיִּים זָכוֹר יִזְכּוֹר אֶתְכֶם בְּטוֹב וּבְרַחֲמִים וְיַגִּיהּ אוֹרְכֶם וִיקַיֵים בָּכֶם חֶזְיוֹן מַאֲמָרוֹ בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַשָּׁלוֹם וְהַחַיִּים וְתָמִיד תִּתְהַלְכוּ נֶגֶד הַטוֹב וְהַחַיִּים:
יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹת הָעוֹלָם הַמִּתְפָּאֵר בְּרֹב עוֹז וְתַעֲצוּמוֹת יָחוֹן עַל כָּל אֶחָד מִכֶּם וְשַׁעֲרֵי שְׁמַיָּא יִהְיוּ תָמִיד לִפְנֵיכֶם נִפְתָּחִים וּבִמְתִיבוֹת וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים תִּזְכּוּ לֵישֵׁב עִם מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם. וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יַעֲלֶה רֵיחַ נִיחוֹחֲכֶם לְרָצוֹן. וְתָנוּחוּ וְתַעַמְדוּ לְקֵץ הַחַיִּים:
יְיָ צְבָאוֹת וֵאלֹהִים צְבָאוֹת יָחוֹן עֲלֵיכֶם. וִיטַיֵּל עִמָּכֶם וּבְגַן עֵדֶן תַּחְתּוֹן וְעֶלְיוֹן אַחַר עֲלוֹת נִשְׁמַת כָּל אֶחָד מִכֶּם מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה לִכְרוּבִים. וּמִשָּׁם אֵל יִרְעֶה אֶתְכֶם וְשָׁם תִּחְיוּ וְתִתְעַדְנוּ וְתַעַמְדוּ מִלְמַעְלָה וּלְמָרוֹם תַּעֲלוּ מִדֵי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵי שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת וְתִזְכּוּ לַעֲמוֹד לְקֵץ הַחַיִּים:
שַׁדַי מֶלֶךְ רַחֲמָן יִפְקֹד אֶתְכֶם לְטוֹב. וְאַחַר פְּתִיחַת שַׁעֲרֵי הַמִּקְדָּשׁ עַל יְדֵי מִיכָאֵל יוּקְרָבוּ נְשָׁמוֹת שֶׁנִּתְאַחֲדוּ לִכָּנֵס אֶל הַקְדֶשׁ פְּנִימָה עַל יְדֵי הַשַׂר הַגָּדוֹל וְיַעֲלוּ קָרְבָּן לִפְנֵי הָאֵל וְיִתְלַוֶה עִמָּהֶם הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל עַד שַׁעֲרֵי עֲרָבוֹת וְשָׁם תִּזְכּוּ לִנְעִימוֹת עַד קֵץ הַחַיִּים:
אֲדֹנָי מֶלֶךְ עוֹלָם יְזַכֶּה נַפְשׁוֹת כֻּלְכֶם עִם כָּל שִׁכְבֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְרָאשֵׁי גָלִיוֹת יִשְׂרָאֵל וְכֹהֲנִים וּלְוִיִּים וְעִם שֶׁבַע כִּתּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וְשָׁם בְּגַן עֲדָנִים תָּנוּחוּ וְתַעַמְדוּ לְקֵץ הַחַיִּים וּלְקֵץ הַיָּמִין כְּדִכְתִיב וְאַתָּה לֵךְ לְקֵץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין: שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם: אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה:
תפלה אחרת על הקבר
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים תִּמְחוֹל וְתִסְלַח עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי וּתְכַפֶּר לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי וּבְרָא לִי לֵב טָהוֹר וְטוֹב וְתֵן בְּלִבִּי אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ וְהַכְנַע עָרְפִּי לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְתַצִילֵנִי מֵעֲבֵרוֹת וּמֵהִרְהוּרִים רָעִים וְתִגְבַּר לִי יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע וּפְתַח לִבִּי לְתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבִּי לַעֲסוֹק בָּהּ וְאֶהְיֶה בְּיוֹם מִיתָתִי כְּיוֹם לֵידָתִי שֶׁלֹא יִמָּצֵא בִּי שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן. וְתֵן בְּלִבִּי כֹּחַ לִשְׁמוֹר פִּקוּדֶיךָ וּתְזַכֵּנִי לִרְאוֹת בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל וְכָתְבֵנִי בְּסֵפֶר הַחַיִּים בְּזֶה יוֹם הַדִּין וְחַדֵשׁ עָלַי שָׁנָה טוֹבָה וּשְׁלַח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדַי וְתִקְצוֹב מְזוֹנוֹתַי וּתְפַרְנְסֵנִי בְּרֶוַח מִתַּחַת יָדֶיךָ וְלֹא מִתַּחַת בָּשָׂר וָדָם וּזְקוֹף קַרְנִי לְמַעְלָה וְתַגְבִּיהּ מַזָּלִי וּתְנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֵי בִּזְכוּת פלוני וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וּזְכוּתוֹ וְצִדְקָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטוֹבִים יָגֵן וְיָלִיץ בַּעֲדִי וְתַעֲשֶׂה בַּקָשָׁתִי וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה וְאַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ:
וכשיצא מבית הקברות יאמר
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי כָּל מַה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְפָנֶיךָ יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כִּקְטוֹרֶת וְתַעֲשֶׂה עִמִּי לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִּין וְאַתָּה רַחֲמָן שׁוֹמֵעַ בְּרָצוֹן תְּפִלַּת עַבְדֶךָ וּבַעֲבוּר זֶה בָּאתִי לְפָנֶיךָ כִּי אֵין לִי מֵלִיץ לְהָלִיץ בַּעֲדִי לְפָנֶיךָ וְנָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה בַּעֲבוּר כָּל הַצַּדִּיקִים הַשׁוֹכְנִים בְּכַאן וּבַעֲבוּר תִּפְאַרְתְּךָ הַגָּדוֹל בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי: נשלמו תפלות על הקברים
תפלה שלוחה מירושלים תוב"ב
דרכי שמרתי במעירי שחר שלי ואותה אשמור וממנה לא אטה להמתיק בפי הרבים תחנות ובקשות וקינות מאנשי מדע והחכמה ומכריסן של ראשונים כי הקשורים ליעקב הם המעוררים ישראל סבא עם תבונה ובפרט מאותם אשר נתפשטו באויר המחכים בארץ ישראל ובירושלים עיר הקדש ולהיות כי תפלה זו שהיא תקון קדמונים שקצת ממנה היתה כמוסה מאז באוצרותי עתה מחדש נשתלחה מקהלה קדושה אשר בירושלים תוב"ב בגלילות אלו והודרכה אלי תכף מבוסי"טו למען אזכה בה רבים כאשר הודות לאל עשיתי כי שלחתיה בכל סביבות אלו. רחש לבי ג"כ להדפיסה פה למען נהיה גם אנו נאחדים עמהם כי המרובים העושים את המצוה רוח פיהם יחשב קטרת:
ואלה הם דבריהם אלינו
ידוע מה שאמרו רז"ל שישראל כפרו בשי"ת ובדוד מלכם ובבית המקדש וצריך שיבקשו רחמים על שלשתן והובא בילקוט שמואל רמז י"ו בשם ר' סימון: ואע"פ שאנו מבקשים על שלשתם בתפלתנו אין לנו תפלה מיוחדת על ככה ראוי ליראי ה' ולחושבי שמו להתפלל על ג' אלה ורחמים למבעי מן קדם אלהא שמיא על רזא דנא והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בו. על זה סדרנו תפלה קצרה להתפלל אותה באשמורת הבוקר כי אז שערי רחמים פתוחים או בעת מנחת ערב אחר תפלתם ותפלה זו קצתה הועתקה מתפלת ראש השנה וקצתה מפרקי היכלות וככה יעשה יתנפל לפני אלהיו ויבכה על עונות נעוריו ויתודה עונותיו ועון אבותיו אחרי שישוב אל אלהיו בלבב שלם:
קודם שיאמר תפלה זו מה טוב ומה נעים שיפריש פרוטה לצדקה בשם כל ישראל ויאמר בפיו הנני נותן פרוטה זו לצדקה לשם כל ישראל. ובזה יהיה ממצדיקי הרבים ויעשה כל ישראל בעלי צדקה. ובצדקה יכון כסא ותופע עליו נהרה ויפרוש שדי עלינו זיו הודו והדרו ונגילה ונשמחה בישועתו. ואחר כך יאמר:
אָנָּא יְיָ חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי אָנָּא יְיָ אֱלֹהַי כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ כַּכָּתוּב אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מוֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר. וְנֶאֱמַר מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ:
(תהלים קל) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:
ואח"כ יחזור ויתודה ויאמר
אָנָא יְיָ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הֶעֶוִינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ וְכָפַרְנוּ בֵאלָהוּתָךְ וּבְדָוִד מַלְכָּךְ וּבְבֵית קָדְשָׁךְ וְתִפְאַרְתָּךְ וְאָמַרְנוּ אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאָהֳלוֹ יִשְׂרָאֵל עַתָּה שַׁבְנוּ וְנִחַמְנוּ וְנִתְחַרַטְנוּ וּשְׁלָשְׁתָּם בִּקַשְׁנוּ. אֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְאֶת דָּוִד מַלְכֵּנוּ. וּבֵית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. כַּכָּתוּב אַחַר יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֶת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל יְיָ וְאֶל טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. אָנָּא יְיָ הִמָּצֵא וְהִדָּרֵשׁ לָנוּ וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי וְקַבֵּץ נְפוּצוֹת קֹוֶיךָ וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֲלֹא יָדַעְנוּ כִּי בוֹחֵר אַתָּה בְּבֶן יִשַׁי וּבְכֵן יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ: עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶךָ, לְהַעֲבִיר גִלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן, לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ. וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עוֹל מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד:
וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלוֹזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ: וְתִמְלוֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ בִּירוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ כַּכָּתוּב כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: וְעוֹד כְּתִיב וְעַבְדִּי דָּוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֶלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם וְעוֹד כְּתִיב וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם: אָנָּא יְיָ כָּתְבֵנוּ לִגְאֻלָּה אָנָּא יְיָ כָּתְבֵנוּ לִישׁוּעָה וְהָקֵל חַבְלֵי מָשִׁיחַ מֵעָלֵינוּ וַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ וְאִם רַבּוּ עֲוֹנֵנוּ הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. סְלַח סְלַח אֲבִיר יַעֲקֹב. מְחוֹל מְחוֹל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. כִּי אַדִּיר מְלָכִים אַתָּה. מֶלֶךְ אַדִּיר. מֶלֶךְ בָּרוּךְ. מֶלֶךְ גָּדוֹל. מֶלֶךְ דָּגוּל. מֶלֶךְ הָדוּר. מֶלֶךְ וָתִיק. מֶלֶךְ זָךְ. מֶלֶךְ חַנּוּן. מֶלֶךְ טָהוֹר. מֶלֶךְ יָשָׁר. מֶלֶךְ כָּבוֹד. מֶלֶךְ לָעַד. מֶלֶךְ מְרוֹמָם. מֶלֶךְ נוֹרָא. מֶלֶךְ סוֹלֵחַ. מֶלֶךְ עוֹזֵר. מֶלֶךְ פּוֹדֶה. מֶלֶךְ צַדִּיק. מֶלֶךְ קָרוֹב. מֶלֶךְ רַחוּם. מֶלֶךְ שׁוֹמֵר. מֶלֶךְ תָּם. לָמָה לָךְ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אֲהוּבֶךָ. לָמָּה לָךְ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקֵדֶךָ. לָמָּה לָךְ תַּחֲרוּת עִם זֶרַע יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ. כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם. אָנָּא רַחֵם עַל פְּלֵטַת גּוֹלַת אֲרִיאֵל הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל. הַעַל אֵלֶה תִּתְאַפַּק יְיָ תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵנוּ עַד מְאֹד: אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שְׁמֶךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵא כְבוֹדֶךָ זְכוֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ: כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנּוּ אַתָּה יְיָ אָבִינוּ גּוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: