פרק י' תורה. [א] ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה (בראשית ט יח). זש"ה טוב מעט לצדיק וגו' (תהלים לז טז), טובים ישראל לצדיקו של עולם, דכתיב לא מרובכם [מכל העמים] וגו' (דברים ז ז), מהמון רשעים רבים (תהלים שם), משבעים אומות מ"ה שנקראו המון, שנאמר הוי המון עמים רבים וגו' (ישעי' יז יב). ד"א טוב מעט לצדיק. טובים היו לנח שלשת בניו מכל אותן ההמונים שהי' בדור המבול, מהמון רשעים רבים, שהרבה המונים היו בדור המבול שכל אשה ואשה מהם הי' יולדת ד' וחמשה בכרס אחד בכל שנה ושנה, והיתה יולדת שני פעמים בשנה כצאן, והי' מהלכים בן יומן, ויוצאים אצל אבותיהם, שנאמר ישלחו כצאן עוילהם וגו' (איוב כא יא), ראה כמה המונים היו, ומתוך כך הכעיסו להקב"ה, אבל נח מה כתיב בו, ויהי נח בן חמש מאות שנה וגו' (בראשית ה לב), לא כשם שכתיב בכולהן ויולד בנים ובנות, [אלא] אלה תולדות נח, שלשה. אלה בני נח, טובים היו לנח שלשת בניו מכל אותן האוכלסין, טוב מעט לצדיק, אלה תולדות בני נח.
Chapter 10: Torah [1] "And the sons of Noah who went forth from the ark" (Genesis 9:18). This is as it is written, "A little that the righteous have is better" (Psalms 37:16). The children of Israel are better than the righteous of the world, as it is written, "Not because you are the most numerous of peoples" (Deuteronomy 7:7), and "from the multitude of the wicked" (Psalms 64:4), Of the seventy nations numbered they were called a multitude, as it is said, O multitude, many nations, etc. (Isaiah 17:12). Alternatively, "A little that the righteous have is better." Noah and his three sons were better than all those multitudes who were in the generation of the flood, among the many wicked people, for there were many multitudes in the generation of the flood, where each man and woman gave birth to four or five children in one acre of land each year, and they gave birth twice a year like sheep, and they would go out among their fathers, as it is said, "They send forth their little ones like a flock" (Job 21:11). See how many multitudes there were, and because of this they angered the Holy One, blessed be He. But what is written of Noah? "And Noah was five hundred years old" (Genesis 5:32). It is not written about him like it is written about all the others, "And he begot sons and daughters," but rather: "these are the records of Noah, three. These are Noah's sons, good were Noah's three sons from all those people, a little good for the righteous, these are the histories of Noah's sons.
2
[ב] ד"א ויהיו בני נח. זש"ה מתהלך בתומו צדיק [אשרי בניו אחריו] (משלי כ ז), אשריהם הבנים שיש זכות לאבותם, שזכותם עומדת להן, אשריהן ישראל שזכות אברהם יצחק ויעקב עומדת להם בזכותן היה הקב"ה מצילן, כשהיו במצרים מה כתיב, וישמע אלהים את נאקתם וגו' (שמות ב כד), וכשיצאו בזכותן יצאו, שנאמר כי זכר את דבר קדשו ויוצא עמו בששון וגו' [את אברהם עבדו] (תהלים קה מב מג), כשעשו את העגל מה כתיב, זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו' (שמות לב יג), בימי אליהו מה כתיב, אלהי אברהם יצחק וישראל וגו' (מ"א יח לו), כך בכל דור ודור. זכות אבות עומדת להן עד חזאל מלך ארם, שנאמר וחזאל מלך ארם וגו' ויחן ה' אותם וירחמם [ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה] (מ"ב יג כב כג), אמר להן הקב"ה עד עתה היה לכם זכות אבות, מכאן ואילך כל אחד ואחד יהי' תלוי במעשיו, לכך הוא אומר מתהלך בתומו וגו' (משלי כ ז), שבזכות נח זכו בניו שיחיו עמו במבול, וזכו שיצאו מן התיבה, שנאמר ויהיו בני נח וגו', אמר הקב"ה מכאן ואילך איני עושה כשם שעשיתי לנח, אלא אין אבות מצילין בניהם, שנאמר נח דניאל ואיוב (בתוכה) [המה בצדקתם ינצלו נפשם] (יחזקאל יד יד), ומניין אף בעונות כן הוא אומר בן לא ישא בעון האב [ואב לא ישא בעון הבן] צדקת הצדיק עליו תהי' וגו' (יחזקאל יח כ).
[2] Different interpretation: "And the sons of Noah" (Genesis 6:10). The righteous walk in their perfection, "fortunate are his children after him" (Proverbs 20:7). Fortunate are the children of Israel, for the merit of their fathers stands for them. By virtue of Abraham, Isaac, and Jacob, the Holy One, blessed be He, saved them when they were in Egypt. As it is written, "God heard their groaning" (Exodus 2:24), and when they left Egypt, they left by virtue of their fathers, as it is written, "For He remembered His holy word with Abraham His servant" (Psalm 105:42). When they made the Golden Calf, it is written, "Remember Abraham, Isaac, and Israel, Your servants" (Exodus 32:13). In the days of Elijah, it is written, "The God of Abraham, Isaac, and Israel" (1 Kings 18:36). Thus, in every generation, the merit of the fathers stands for them. The merit of the fathers stood for them until Hazael, the king of Aram, as it is written, "And Hazael king of Aram oppressed them. But the Lord was gracious to them and had compassion on them and turned to them because of His covenant with Abraham, Isaac, and Jacob, and would not destroy them or cast them from His presence until now" (2 Kings 13:22-23). The Holy One, blessed be He, said to them, "Until now, you had the merit of your fathers. From now on, each one will be dependent on his own actions." Therefore, it is said, "The righteous walks in his integrity" (Proverbs 20:7). By the merit of Noah, his sons merited to live with him through the Flood, and they merited to come out of the ark, as it is written, "And the sons of Noah" (Genesis 6:10). The Holy One, blessed be He, said, "From now on, I will not do as I did with Noah. The fathers do not save their children." As it is written, "Noah, Daniel, and Job were in it [the land] and they, by their righteousness, would save only themselves" (Ezekiel 14:14), and from where is it derived that even in sins, it is said, "The son shall not bear the iniquity of the father, neither shall the father bear the iniquity of the son; the righteousness of the righteous shall be upon him, and the wickedness of the wicked shall be upon him" (Ezekiel 18:20).
3
[ג] ד"א ויהיו בני נח. זש"ה כי מרעים יכרתון וקוי ד' המה יירשו ארץ וגו' (תהלים לז ט), כי מרעים יכרתון אלו אנשי דור המבול, וקוי ה' המה יירשו ארץ, זה נח ובניו שנמלטו מן המבול, ויצאו מן התיבה, והיו מסתכלין לפניהם ולאחריהם לראות בריה או איש או אשה ולא היו מוצאין, שנאמר ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו (שם שם י) וענוים יירשו ארץ (שם שם), זה נח ובניו [שנאמר] שלשה אלה בני נח, ומאלה נפצה כל הארץ (בראשית ט יט). והתענגו על רוב שלום (תהלים שם) ומה רוב שלום היה להם, שהיו עמהם האריות והדובים והנמרים והזאבים והתנינים והשרפים והעקרבים וכל חיות ושרצים נתונין עמהם בתיבה, ולא הזיקו זה לזה, יש שלום גדול מזה, לכך נאמר והתענגו על רוב שלום.
[3] Different interpretation: "And the sons of Noah." As it says, "For evildoers shall be cut off, but those who wait for the Lord shall inherit the land, etc." (Psalm 37:9) "For evildoers shall be cut off," these are the people of the generation of the Flood, "but those who wait for the Lord shall inherit the land," this refers to Noah and his sons who were saved from the Flood, and came out of the ark. They looked before them and behind them to see if they could find any human beings, but they did not find any, as it is said, "Yet a little while and the wicked will be no more; though you look diligently for their place, they will not be there." (Psalm 37:10) "But the meek shall inherit the earth..." (Psalm 37:11) this refers to Noah and his sons, as it says, "These three were the sons of Noah, and from these the whole earth was populated." (Genesis 9:19) "...And delight yourself in abundance of peace," (Psalm 37:11) And how great was their peace, that they were with lions, bears, leopards, wolves, serpents, scorpions, and all kinds of creatures in the ark, and they did not harm one another. There is no greater peace than this, therefore it is said, "And delight yourself in abundance of peace." (Psalm 37:11)
פרק י' תורה.
[א] ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה (בראשית ט יח). זש"ה טוב מעט לצדיק וגו' (תהלים לז טז), טובים ישראל לצדיקו של עולם, דכתיב לא מרובכם [מכל העמים] וגו' (דברים ז ז), מהמון רשעים רבים (תהלים שם), משבעים אומות מ"ה שנקראו המון, שנאמר הוי המון עמים רבים וגו' (ישעי' יז יב). ד"א טוב מעט לצדיק. טובים היו לנח שלשת בניו מכל אותן ההמונים שהי' בדור המבול, מהמון רשעים רבים, שהרבה המונים היו בדור המבול שכל אשה ואשה מהם הי' יולדת ד' וחמשה בכרס אחד בכל שנה ושנה, והיתה יולדת שני פעמים בשנה כצאן, והי' מהלכים בן יומן, ויוצאים אצל אבותיהם, שנאמר ישלחו כצאן עוילהם וגו' (איוב כא יא), ראה כמה המונים היו, ומתוך כך הכעיסו להקב"ה, אבל נח מה כתיב בו, ויהי נח בן חמש מאות שנה וגו' (בראשית ה לב), לא כשם שכתיב בכולהן ויולד בנים ובנות, [אלא] אלה תולדות נח, שלשה. אלה בני נח, טובים היו לנח שלשת בניו מכל אותן האוכלסין, טוב מעט לצדיק, אלה תולדות בני נח.
Chapter 10: Torah [1] "And the sons of Noah who went forth from the ark" (Genesis 9:18). This is as it is written, "A little that the righteous have is better" (Psalms 37:16). The children of Israel are better than the righteous of the world, as it is written, "Not because you are the most numerous of peoples" (Deuteronomy 7:7), and "from the multitude of the wicked" (Psalms 64:4), Of the seventy nations numbered they were called a multitude, as it is said, O multitude, many nations, etc. (Isaiah 17:12). Alternatively, "A little that the righteous have is better." Noah and his three sons were better than all those multitudes who were in the generation of the flood, among the many wicked people, for there were many multitudes in the generation of the flood, where each man and woman gave birth to four or five children in one acre of land each year, and they gave birth twice a year like sheep, and they would go out among their fathers, as it is said, "They send forth their little ones like a flock" (Job 21:11). See how many multitudes there were, and because of this they angered the Holy One, blessed be He. But what is written of Noah? "And Noah was five hundred years old" (Genesis 5:32). It is not written about him like it is written about all the others, "And he begot sons and daughters," but rather: "these are the records of Noah, three. These are Noah's sons, good were Noah's three sons from all those people, a little good for the righteous, these are the histories of Noah's sons.
[ב] ד"א ויהיו בני נח. זש"ה מתהלך בתומו צדיק [אשרי בניו אחריו] (משלי כ ז), אשריהם הבנים שיש זכות לאבותם, שזכותם עומדת להן, אשריהן ישראל שזכות אברהם יצחק ויעקב עומדת להם בזכותן היה הקב"ה מצילן, כשהיו במצרים מה כתיב, וישמע אלהים את נאקתם וגו' (שמות ב כד), וכשיצאו בזכותן יצאו, שנאמר כי זכר את דבר קדשו ויוצא עמו בששון וגו' [את אברהם עבדו] (תהלים קה מב מג), כשעשו את העגל מה כתיב, זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו' (שמות לב יג), בימי אליהו מה כתיב, אלהי אברהם יצחק וישראל וגו' (מ"א יח לו), כך בכל דור ודור. זכות אבות עומדת להן עד חזאל מלך ארם, שנאמר וחזאל מלך ארם וגו' ויחן ה' אותם וירחמם [ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה] (מ"ב יג כב כג), אמר להן הקב"ה עד עתה היה לכם זכות אבות, מכאן ואילך כל אחד ואחד יהי' תלוי במעשיו, לכך הוא אומר מתהלך בתומו וגו' (משלי כ ז), שבזכות נח זכו בניו שיחיו עמו במבול, וזכו שיצאו מן התיבה, שנאמר ויהיו בני נח וגו', אמר הקב"ה מכאן ואילך איני עושה כשם שעשיתי לנח, אלא אין אבות מצילין בניהם, שנאמר נח דניאל ואיוב (בתוכה) [המה בצדקתם ינצלו נפשם] (יחזקאל יד יד), ומניין אף בעונות כן הוא אומר בן לא ישא בעון האב [ואב לא ישא בעון הבן] צדקת הצדיק עליו תהי' וגו' (יחזקאל יח כ).
[2] Different interpretation: "And the sons of Noah" (Genesis 6:10). The righteous walk in their perfection, "fortunate are his children after him" (Proverbs 20:7). Fortunate are the children of Israel, for the merit of their fathers stands for them. By virtue of Abraham, Isaac, and Jacob, the Holy One, blessed be He, saved them when they were in Egypt. As it is written, "God heard their groaning" (Exodus 2:24), and when they left Egypt, they left by virtue of their fathers, as it is written, "For He remembered His holy word with Abraham His servant" (Psalm 105:42). When they made the Golden Calf, it is written, "Remember Abraham, Isaac, and Israel, Your servants" (Exodus 32:13). In the days of Elijah, it is written, "The God of Abraham, Isaac, and Israel" (1 Kings 18:36). Thus, in every generation, the merit of the fathers stands for them. The merit of the fathers stood for them until Hazael, the king of Aram, as it is written, "And Hazael king of Aram oppressed them. But the Lord was gracious to them and had compassion on them and turned to them because of His covenant with Abraham, Isaac, and Jacob, and would not destroy them or cast them from His presence until now" (2 Kings 13:22-23). The Holy One, blessed be He, said to them, "Until now, you had the merit of your fathers. From now on, each one will be dependent on his own actions." Therefore, it is said, "The righteous walks in his integrity" (Proverbs 20:7). By the merit of Noah, his sons merited to live with him through the Flood, and they merited to come out of the ark, as it is written, "And the sons of Noah" (Genesis 6:10). The Holy One, blessed be He, said, "From now on, I will not do as I did with Noah. The fathers do not save their children." As it is written, "Noah, Daniel, and Job were in it [the land] and they, by their righteousness, would save only themselves" (Ezekiel 14:14), and from where is it derived that even in sins, it is said, "The son shall not bear the iniquity of the father, neither shall the father bear the iniquity of the son; the righteousness of the righteous shall be upon him, and the wickedness of the wicked shall be upon him" (Ezekiel 18:20).
[ג] ד"א ויהיו בני נח. זש"ה כי מרעים יכרתון וקוי ד' המה יירשו ארץ וגו' (תהלים לז ט), כי מרעים יכרתון אלו אנשי דור המבול, וקוי ה' המה יירשו ארץ, זה נח ובניו שנמלטו מן המבול, ויצאו מן התיבה, והיו מסתכלין לפניהם ולאחריהם לראות בריה או איש או אשה ולא היו מוצאין, שנאמר ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו (שם שם י) וענוים יירשו ארץ (שם שם), זה נח ובניו [שנאמר] שלשה אלה בני נח, ומאלה נפצה כל הארץ (בראשית ט יט). והתענגו על רוב שלום (תהלים שם) ומה רוב שלום היה להם, שהיו עמהם האריות והדובים והנמרים והזאבים והתנינים והשרפים והעקרבים וכל חיות ושרצים נתונין עמהם בתיבה, ולא הזיקו זה לזה, יש שלום גדול מזה, לכך נאמר והתענגו על רוב שלום.
[3] Different interpretation: "And the sons of Noah." As it says, "For evildoers shall be cut off, but those who wait for the Lord shall inherit the land, etc." (Psalm 37:9) "For evildoers shall be cut off," these are the people of the generation of the Flood, "but those who wait for the Lord shall inherit the land," this refers to Noah and his sons who were saved from the Flood, and came out of the ark. They looked before them and behind them to see if they could find any human beings, but they did not find any, as it is said, "Yet a little while and the wicked will be no more; though you look diligently for their place, they will not be there." (Psalm 37:10) "But the meek shall inherit the earth..." (Psalm 37:11) this refers to Noah and his sons, as it says, "These three were the sons of Noah, and from these the whole earth was populated." (Genesis 9:19) "...And delight yourself in abundance of peace," (Psalm 37:11) And how great was their peace, that they were with lions, bears, leopards, wolves, serpents, scorpions, and all kinds of creatures in the ark, and they did not harm one another. There is no greater peace than this, therefore it is said, "And delight yourself in abundance of peace." (Psalm 37:11)