פרק ל' כתובים. [א] לדוד מזמור נאום ה' לאדוני שב לימיני (תהלים קי א). זש"ה אך צדיקים יודו לשמך [ישבו ישרים את פניך] (שם קמ יד). יתברך שמו של הקב"ה, האיך הוא מחבב את ישראל שאינו דן אותן עד שמושיב את אבותם אצלם, שנאמר ישבו ישרים את פניך (שם שם), שאין מידותיו כמדת בשר ודם, ב"ו =בשר ודם= שמוליך את בנו לבית הספר והסופר עומד ומבקש להכות את בנו מפני שברח, וכל זמן שאביו עומד שם, אינו מכה אותו בפניו, כדי שלא יבקש עליו, אבל משילך לו בא ומכה אותו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כשיבקש לדון את ישראל על מה שחטאו, הוא מושיב את אבותם אצלן, כדי שבשבילם יתמלא עליהם רחמים, שנאמר ויחן ה' אותם [ירחמם ויפן אליהם] (מ"ב יג כג). בזכות מי, למען בריתו וגו' (שם שם), וכן משה אומר לא ירפך ולא ישחיתך (דברים ד לא), לא ירד לבור שחת, בזכות מי, ולא ישכח את ברית אבותיך (שם שם), לכך נאמר שב לימיני. וכן את מוצא בימי דוד כשמנה את ישראל, הלך המלאך להשחיתן, שנאמר וישלח האלהים מלאך לירושלים להשחיתה וגו' (דה"א כא טו), מיד הלך לו המלאך וישב לו בהר המוריה, ואמר לפניו רבש"ע זכור מה שהתנית ברית עם מי שהעלה את בנו על ההר הזה, שנאמר ויקרא אברהם שם המקום [ההוא ה' יראה] (בראשית כב יד). הה"ד (ובהשחית) [וכהשחית] ראה ה' וינחם על הרעה (דה"א כא טו), מה ראה, ראה מה שאמר לאברהם (ה') [אלהים] יראה (בראשית כב ח) [כיון שראה אותו מקום מיד וינחם ה', כענין שנאמר] וינחם ה' על הרעה, וכן דוד אומר כי זכר את דבר קדשו וגו' ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו (תהלים קה מג ומד).
Chapter 30: Writings [1] [A] A Psalm of David. The word of the LORD to my lord: "Sit at my right hand until I make your enemies a footstool for your feet." (Psalm 110:1) This is what the scripture says: "But the righteous will give thanks to your name; the upright will dwell in your presence." (Psalm 140:14) Blessed be the name of the Holy One, blessed be He, who loves Israel and does not judge them until He seats their ancestors beside them, as it is said, "The upright will dwell in your presence." (Psalm 140:14) His ways are not like the ways of flesh and blood. For example, when a father takes his son to school and the teacher wants to beat the son because he ran away, as long as the father is there, the teacher will not beat him in front of him, so that he does not ask for revenge. But once the father leaves, the teacher comes and beats him. However, the Holy One, blessed be He, does not act this way. When He wants to judge Israel for their sins, He seats their ancestors beside them, so that mercy will be shown to them on their account, as it is said, "And the LORD had compassion on them and turned to them because of his covenant with Abraham, Isaac, and Jacob." (2 Chronicles 13:23) For whose sake? For His covenant, and so Moses said, "He will not leave you or destroy you or forget the covenant with your fathers that he swore to them." (Deuteronomy 4:31) Therefore, it is said, "Sit at my right hand." Similarly, we find that in the days of David, when he counted Israel, the angel went to destroy them, as it is said, "And God sent an angel to Jerusalem to destroy it, but as he was doing so, the LORD saw and was grieved because of the calamity." (1 Chronicles 21:15) The angel immediately went to the Mount Moriah and said before Him, "Master of the Universe! Remember what You said to the one who brought his son up to this mountain?" As it is said, "And Abraham called the name of that place The LORD will provide." (Genesis 22:14) As soon as God saw the place, He was comforted concerning the evil, as it is stated, "and the Lord was comforted concerning the evil." Similarly, David said, "He remembered His holy word...and He brought out His chosen ones with joyous singing" (Psalms 105:42-43)."
פרק ל' כתובים.
[א] לדוד מזמור נאום ה' לאדוני שב לימיני (תהלים קי א). זש"ה אך צדיקים יודו לשמך [ישבו ישרים את פניך] (שם קמ יד). יתברך שמו של הקב"ה, האיך הוא מחבב את ישראל שאינו דן אותן עד שמושיב את אבותם אצלם, שנאמר ישבו ישרים את פניך (שם שם), שאין מידותיו כמדת בשר ודם, ב"ו =בשר ודם= שמוליך את בנו לבית הספר והסופר עומד ומבקש להכות את בנו מפני שברח, וכל זמן שאביו עומד שם, אינו מכה אותו בפניו, כדי שלא יבקש עליו, אבל משילך לו בא ומכה אותו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כשיבקש לדון את ישראל על מה שחטאו, הוא מושיב את אבותם אצלן, כדי שבשבילם יתמלא עליהם רחמים, שנאמר ויחן ה' אותם [ירחמם ויפן אליהם] (מ"ב יג כג). בזכות מי, למען בריתו וגו' (שם שם), וכן משה אומר לא ירפך ולא ישחיתך (דברים ד לא), לא ירד לבור שחת, בזכות מי, ולא ישכח את ברית אבותיך (שם שם), לכך נאמר שב לימיני. וכן את מוצא בימי דוד כשמנה את ישראל, הלך המלאך להשחיתן, שנאמר וישלח האלהים מלאך לירושלים להשחיתה וגו' (דה"א כא טו), מיד הלך לו המלאך וישב לו בהר המוריה, ואמר לפניו רבש"ע זכור מה שהתנית ברית עם מי שהעלה את בנו על ההר הזה, שנאמר ויקרא אברהם שם המקום [ההוא ה' יראה] (בראשית כב יד). הה"ד (ובהשחית) [וכהשחית] ראה ה' וינחם על הרעה (דה"א כא טו), מה ראה, ראה מה שאמר לאברהם (ה') [אלהים] יראה (בראשית כב ח) [כיון שראה אותו מקום מיד וינחם ה', כענין שנאמר] וינחם ה' על הרעה, וכן דוד אומר כי זכר את דבר קדשו וגו' ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו (תהלים קה מג ומד).
Chapter 30: Writings [1] [A] A Psalm of David. The word of the LORD to my lord: "Sit at my right hand until I make your enemies a footstool for your feet." (Psalm 110:1) This is what the scripture says: "But the righteous will give thanks to your name; the upright will dwell in your presence." (Psalm 140:14) Blessed be the name of the Holy One, blessed be He, who loves Israel and does not judge them until He seats their ancestors beside them, as it is said, "The upright will dwell in your presence." (Psalm 140:14) His ways are not like the ways of flesh and blood. For example, when a father takes his son to school and the teacher wants to beat the son because he ran away, as long as the father is there, the teacher will not beat him in front of him, so that he does not ask for revenge. But once the father leaves, the teacher comes and beats him. However, the Holy One, blessed be He, does not act this way. When He wants to judge Israel for their sins, He seats their ancestors beside them, so that mercy will be shown to them on their account, as it is said, "And the LORD had compassion on them and turned to them because of his covenant with Abraham, Isaac, and Jacob." (2 Chronicles 13:23) For whose sake? For His covenant, and so Moses said, "He will not leave you or destroy you or forget the covenant with your fathers that he swore to them." (Deuteronomy 4:31) Therefore, it is said, "Sit at my right hand." Similarly, we find that in the days of David, when he counted Israel, the angel went to destroy them, as it is said, "And God sent an angel to Jerusalem to destroy it, but as he was doing so, the LORD saw and was grieved because of the calamity." (1 Chronicles 21:15) The angel immediately went to the Mount Moriah and said before Him, "Master of the Universe! Remember what You said to the one who brought his son up to this mountain?" As it is said, "And Abraham called the name of that place The LORD will provide." (Genesis 22:14) As soon as God saw the place, He was comforted concerning the evil, as it is stated, "and the Lord was comforted concerning the evil." Similarly, David said, "He remembered His holy word...and He brought out His chosen ones with joyous singing" (Psalms 105:42-43)."