Ein Yaakov (Glick Edition) · Bava Metzia, Chapter 2
1
אמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהם. ילבש בגדי פשתן בכיתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהם תרגומא (דף ל) בתורי דנפיש פסידייהו:
(Fol. 29 b) R. Jochanan said: "He to whom his father bequeathed too much money, and he desires to lose it, shall dress himself in linens, shall use glass utensils and shall hire laborers and not be with them. He shall dress himself in linens; this refers to Roman linen garments [which are very dear and are spoiled in a short time], and shall use glass utensils, refers to cut glass; and shall hire laborers and not be with them, refers to (Fol. 30) ploughers with oxen [left without superintending], who may do much damage [to both the oxen and orchards]."
2
תני רב יוסף (שמות יח כט) והודעת להם זה בית חייהם. את הדרך זה גמילות חסדים. ילכו זה ביקור חולים. בה זו קבורה. ואת המעשה זה הדין. אשר יעשון זו לפנים משורת הדין. אמר מר אשר ילכו זה ביקור חולים היינו ג״ח לא נצרכה אלא לבן גילו דאמר מר בן גילו נוטל אחד מששים מחליו ואפילו הכי מיבעי ליה למיזל לגביה. בה זו קבורה והיינו ג״ח לא נצרכה אלא לזקן ואינה לפי כבודו. אשר יעשון זו לפנים משורת הדין דאמר רבי יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה אלא דיני דמגיזתא לדיינו אלא אימא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין:
(Ib. b) R. Joseph was taught: Concerning the verse (Ex. 18, 29) And thou shalt make them know, means how to make a living; the way, refers to loving kindness; wherein they walk, refers to visit the sick; in it, refers to bury the dead; and the work, means the exact law; which they do, refers to equity. The master says: Wherein they walk refers to visit the sick. Is this not included in loving kindness? It was necessary to name this separately, in case when the sick one was a ben gilo, and the master says [elsewhere] that by visiting a sick ben gilo, a sixtieth part of the sickness goes over to him, and notwithstandmg this he must do so. But is not the burying of the dead included in loving kindness? It was necessary to teach that even if he was a sage, and it is beyond his dignity, he must nevertheless do so iu such a case. Which they must do, refers to equity; for R. Jochanan said that Jerusalem was destroyed because they insisted upon the fulfillment of the exact law and never upon equity.
3
(דף לא) אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא ואימא (ויקרא יט יז) הוכח חדא זימנא תוכיח תרי זימני אמר ליה הוכח אפילו מאה פעמים משמע תוכיח אין לי אלא הרב לתלמיד תלמיד לרב מנין תלמוד לומר הוכח תוכיח מכל מקום:
(Fol. 31) A scholar said to Raba: "Let us say [concerning the verse (Lev. 10, 17) Hoche'ach Tochi'ach 'rebuke, thou shalt rebuke'] that hoche'ach means rebuke once, and tochiach means twice?" "The first hoche'ach means even a hundred times, and tochi'ach means that not only the master must rebuke his pupil [when seeing him acting wrong], but even the pupil must do so to his master."
4
(דף לג) משנה. אבדתו ואבדת אביו אבדתו קודמת אבדתו ואבדת רבו שלו קודמת אבדת אביו ואבדת רבו של רבו קודמת שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא ואם אביו חכם של אביו קודמת היו אביו ורבו נושאין משאוי מניח את של רבו ואחר כך מניח את של אביו היה אביו ורבו בבית השבי פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם אביו חכם פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו:
(Fol. 33) MISHNAH: If one lost a thing as did his father before, his own has preference. The same is the case with his teacher. If, however, his father and his teacher have lost an article at the same time, his teacher has preference, because his father brought him only into this world, while his teacher, who taught him wisdom, brings him into the world to come; if, however, his father was a sage, he has the preference. If his father and his teacher were overburdened, he should unload first his teacher, and then his father. If both were in prison, his teacher has preference to be redeemed; if, however, his father was a sage, he has the preference.
5
גמרא. מנא הני מילי אמר ר״י אמר רב אמר קרא (דברים טו ד) אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם. ואר״י אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך:
GEMARA: Whence is this deduced? Said R. Juda in the name of Rab: "The passage says (Deut. 15, 4) Howbeit there shall be no needy. This means that yours has the preference always." R. Juda said further in the name of Rab: "Nevertheless, he who always acts accordingly [prefers himself to others], will finally need the support of others."
6
תנו רבנן רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה דברי רבי מאיר ר״י אומר כל שרוב חכמתו הימנו. רבי יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זהו רבו אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון וכו׳:
Our Rabbis were taught: The master in question is meant one who has taught him the wisdom of Gemara, but not who taught him Scripture, or Mishnah." This is the opinion of R. Maier. R. Juda says: "Only one who taught him the greater part of his wisdom is considered his teacher." R. Jose, however, maintains: "That even if he enlightened his eyes in only one Mishnah, he is to be considered his teacher." Said Raba: "For instance, like R. S'chora, who explained to me the word Zuhma with the word Listrun."
7
תנו רבנן העוסקים במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטל עליה שכר בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו. ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד הא גופא קשיא אמרת בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד אמר רבי יוחנן (ע״ב) בימי רבי נשנית משנה זו שבקי כולי עלמא מתני׳ ואזלו בתר תלמודא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד מאי דרוש כדדריש רבי יהודה ב״ר אילעאי מאי דכתיב (ישעיה נח א) והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות והיינו דתנן רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. דרש רבי יהודה ברבי אילעאי מאי דכתיב (שם סו ה) שמעו דבר ה׳ החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים אמרו אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ שמא תאמר אבד סברם ובטל סכוים תלמוד לומר ונראה בשמחתכם שמא תאמר ישראל יבושו תלמוד לומר והם יבושו עכו״ם יבושו וישראל ישמחו:
Our Rabbis were taught: They who occupy themselves with the study of Scriptures are not to be blamed, but, on the other hand, are not to be praised. With the Mishnah, however, they are to be praised, and will be rewarded; but with the Gemara there is not a better custom. However, look to occupy thyself with the Mishnah, rather than with the Gemara. Does not the Baraitha contradict itself? It states there is not a better custom than he Gemara, and immediately it states, Occupy thyself with the Mishnah (Ib. b). Said R. Jochanan: "In the time of Rabbi, the above Mishnah was taught; in consequence all the disciples left the Mishnah and started the Gemara; he therefore lectured again, Occupy thyself better with the Mishnah, etc., and subsequently his above lecture was added to the Mishnah." What was the basis of the above mentioned lecture? As R. Juda b. Illai lectured: "What is the meaning of the passage (Is. 66, 5) Hear the word of the Lord, ye that tremble at His word: Your brethren that hate you, that cast you out for My name's sake, have said: Let the Lord be glorified, that we may gaze upon your joy, but they shall be ashamed? Tremble at His word, refers to the scholars who study Gemara; your brethren, refers to those who study the Scripture; that hate you, refers to those who study the Mishnah; that cast you out, refers to the common people. But lest one say their hope has ceased, therefore it is written: that we may gaze upon your joy. Perhaps one will say that Israel will be ashamed, the passage therefore says, But they shall be ashamed; i.e, the idolater shall be ashamed, but Israel will rejoice.
אמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהם. ילבש בגדי פשתן בכיתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהם תרגומא (דף ל) בתורי דנפיש פסידייהו:
(Fol. 29 b) R. Jochanan said: "He to whom his father bequeathed too much money, and he desires to lose it, shall dress himself in linens, shall use glass utensils and shall hire laborers and not be with them. He shall dress himself in linens; this refers to Roman linen garments [which are very dear and are spoiled in a short time], and shall use glass utensils, refers to cut glass; and shall hire laborers and not be with them, refers to (Fol. 30) ploughers with oxen [left without superintending], who may do much damage [to both the oxen and orchards]."
תני רב יוסף (שמות יח כט) והודעת להם זה בית חייהם. את הדרך זה גמילות חסדים. ילכו זה ביקור חולים. בה זו קבורה. ואת המעשה זה הדין. אשר יעשון זו לפנים משורת הדין. אמר מר אשר ילכו זה ביקור חולים היינו ג״ח לא נצרכה אלא לבן גילו דאמר מר בן גילו נוטל אחד מששים מחליו ואפילו הכי מיבעי ליה למיזל לגביה. בה זו קבורה והיינו ג״ח לא נצרכה אלא לזקן ואינה לפי כבודו. אשר יעשון זו לפנים משורת הדין דאמר רבי יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה אלא דיני דמגיזתא לדיינו אלא אימא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין:
(Ib. b) R. Joseph was taught: Concerning the verse (Ex. 18, 29) And thou shalt make them know, means how to make a living; the way, refers to loving kindness; wherein they walk, refers to visit the sick; in it, refers to bury the dead; and the work, means the exact law; which they do, refers to equity. The master says: Wherein they walk refers to visit the sick. Is this not included in loving kindness? It was necessary to name this separately, in case when the sick one was a ben gilo, and the master says [elsewhere] that by visiting a sick ben gilo, a sixtieth part of the sickness goes over to him, and notwithstandmg this he must do so. But is not the burying of the dead included in loving kindness? It was necessary to teach that even if he was a sage, and it is beyond his dignity, he must nevertheless do so iu such a case. Which they must do, refers to equity; for R. Jochanan said that Jerusalem was destroyed because they insisted upon the fulfillment of the exact law and never upon equity.
(דף לא) אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא ואימא (ויקרא יט יז) הוכח חדא זימנא תוכיח תרי זימני אמר ליה הוכח אפילו מאה פעמים משמע תוכיח אין לי אלא הרב לתלמיד תלמיד לרב מנין תלמוד לומר הוכח תוכיח מכל מקום:
(Fol. 31) A scholar said to Raba: "Let us say [concerning the verse (Lev. 10, 17) Hoche'ach Tochi'ach 'rebuke, thou shalt rebuke'] that hoche'ach means rebuke once, and tochiach means twice?" "The first hoche'ach means even a hundred times, and tochi'ach means that not only the master must rebuke his pupil [when seeing him acting wrong], but even the pupil must do so to his master."
(דף לג) משנה. אבדתו ואבדת אביו אבדתו קודמת אבדתו ואבדת רבו שלו קודמת אבדת אביו ואבדת רבו של רבו קודמת שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא ואם אביו חכם של אביו קודמת היו אביו ורבו נושאין משאוי מניח את של רבו ואחר כך מניח את של אביו היה אביו ורבו בבית השבי פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם אביו חכם פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו:
(Fol. 33) MISHNAH: If one lost a thing as did his father before, his own has preference. The same is the case with his teacher. If, however, his father and his teacher have lost an article at the same time, his teacher has preference, because his father brought him only into this world, while his teacher, who taught him wisdom, brings him into the world to come; if, however, his father was a sage, he has the preference. If his father and his teacher were overburdened, he should unload first his teacher, and then his father. If both were in prison, his teacher has preference to be redeemed; if, however, his father was a sage, he has the preference.
גמרא. מנא הני מילי אמר ר״י אמר רב אמר קרא (דברים טו ד) אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם. ואר״י אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך:
GEMARA: Whence is this deduced? Said R. Juda in the name of Rab: "The passage says (Deut. 15, 4) Howbeit there shall be no needy. This means that yours has the preference always." R. Juda said further in the name of Rab: "Nevertheless, he who always acts accordingly [prefers himself to others], will finally need the support of others."
תנו רבנן רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה דברי רבי מאיר ר״י אומר כל שרוב חכמתו הימנו. רבי יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זהו רבו אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון וכו׳:
Our Rabbis were taught: The master in question is meant one who has taught him the wisdom of Gemara, but not who taught him Scripture, or Mishnah." This is the opinion of R. Maier. R. Juda says: "Only one who taught him the greater part of his wisdom is considered his teacher." R. Jose, however, maintains: "That even if he enlightened his eyes in only one Mishnah, he is to be considered his teacher." Said Raba: "For instance, like R. S'chora, who explained to me the word Zuhma with the word Listrun."
תנו רבנן העוסקים במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטל עליה שכר בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו. ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד הא גופא קשיא אמרת בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד אמר רבי יוחנן (ע״ב) בימי רבי נשנית משנה זו שבקי כולי עלמא מתני׳ ואזלו בתר תלמודא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד מאי דרוש כדדריש רבי יהודה ב״ר אילעאי מאי דכתיב (ישעיה נח א) והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות והיינו דתנן רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. דרש רבי יהודה ברבי אילעאי מאי דכתיב (שם סו ה) שמעו דבר ה׳ החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים אמרו אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ שמא תאמר אבד סברם ובטל סכוים תלמוד לומר ונראה בשמחתכם שמא תאמר ישראל יבושו תלמוד לומר והם יבושו עכו״ם יבושו וישראל ישמחו:
Our Rabbis were taught: They who occupy themselves with the study of Scriptures are not to be blamed, but, on the other hand, are not to be praised. With the Mishnah, however, they are to be praised, and will be rewarded; but with the Gemara there is not a better custom. However, look to occupy thyself with the Mishnah, rather than with the Gemara. Does not the Baraitha contradict itself? It states there is not a better custom than he Gemara, and immediately it states, Occupy thyself with the Mishnah (Ib. b). Said R. Jochanan: "In the time of Rabbi, the above Mishnah was taught; in consequence all the disciples left the Mishnah and started the Gemara; he therefore lectured again, Occupy thyself better with the Mishnah, etc., and subsequently his above lecture was added to the Mishnah." What was the basis of the above mentioned lecture? As R. Juda b. Illai lectured: "What is the meaning of the passage (Is. 66, 5) Hear the word of the Lord, ye that tremble at His word: Your brethren that hate you, that cast you out for My name's sake, have said: Let the Lord be glorified, that we may gaze upon your joy, but they shall be ashamed? Tremble at His word, refers to the scholars who study Gemara; your brethren, refers to those who study the Scripture; that hate you, refers to those who study the Mishnah; that cast you out, refers to the common people. But lest one say their hope has ceased, therefore it is written: that we may gaze upon your joy. Perhaps one will say that Israel will be ashamed, the passage therefore says, But they shall be ashamed; i.e, the idolater shall be ashamed, but Israel will rejoice.