(דף מז) ת״ר גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית (שבאת) להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפים ויסורין באים עליהם. אם אמר יודע אני ואיני כדי מיד מקבלין אותו (שם ע״ב) ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות. מ״ט דאי פריש נפרוש דא״ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב (ישעי׳ יד א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. מ״ט א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרטה ולא ניתן להשבון (שם ע״א) ומודיעין אותו עונשין של מצות. אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה ענוש סקילה. עכשו אכלת חלב אתה ענוש כרת. חללת שבת אתה ענוש סקילה. וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצות כך מודיעין אותו מתן שכרם. אומרים לו הוי יודע שהעוה״ב אינו עשוי אלא לצדיקים וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא (שם ע״ב) רוב טובה ולא רוב פורעניות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו. א״ר אלעזר מאי קראה דכתיב (רות א יח) ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה. אמרה לה אסיר לן תחום שבת (שם). כאשר תלכי אלך. אסיר לן יחוד. באשר תליני אלין. מפקדינן אתרי״ג מצות. עמך עמי. אסיר לן ע״ז. ואלהיך אלהי. ד׳ מיתות נמסרו לב״ד. כאשר תמותי אמות. ב׳ קברים נמסרו לבית דין ושם אקבר. מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו׳:
(Fol. 47) Our Rabbis were taught: When a proselyte comes and desires to be converted to Judaism nowadays, he is asked: "What is your reason for desiring to be converted to Judaism? Are you not aware that Israel is broken down nowadays [under persecution] driven around [from one place to another], covered in mourning and tossed about, subject to so much affliction?" If he say: "I am aware of the fact and am not worthy even as they are," he is immediately accepted into Judaism. (Ib. b.) He is then informed concerning some of the light commandments, and some of the vigorous commandments [requiring self-denial], so that if upon such information, he desires to withdraw, he may do so. Because, R. Chelbo said: "Proselytes are as bad to Israel as a sore (Sappachath) is on the skin, for it is written (Is. 14, 1) And the strangers shall be joined unto them (V'nisspechu), and they shall attach themselves to the house of Jacob." He is then informed of the sin of [neglecting] Leket, Shik'cha, Peah, and Thites for the poor. Why these commandments? R. Chiya b. Aba said in the name of R. Jochanan: "Because the penalty of a Noahide for stealing a thing to the amount of even less than the smallest coin is death," [and thus upon observing that the poor take grain from his field, he might kill them for it.] The proposed proselyte is then informed concerning the punishment for [transgressing] the positive commandments; i.e., he is told: "You should be aware of the fact that prior to your conversion, when you had eaten fat [designated for the altar] you were not subject to Divine [capital] punishment; or if you had profaned the Sabbath [by doing any forbidden labor] you were not subject to the penalty of being executed by stoning; but henceforth if you eat the fat you will be subject to Divine [capital] punishment, and if you violate the Sabbath you will be subject to the penalty of stoning." Just as he is informed concerning the punishment [in the event of failure to observe] these commandments, so is he also informed concerning the reward [upon the fulfillment] of these commandments. He is told: "You shall be aware of the fact that the future world has been created for none else than the righteous, and that Israel nowadays is capable of withstanding the trials neither of much wealth nor of much retribution." No further [aversion] is to be used for him and no particular attention is to be paid [to his knowledge]. R. Elazar said: "What is the passage from whence we infer the above? It is written (Ruth 1, 18) When she thus saw that she was persisting to go with her, she left off speaking unto her. This means that Na'omi said unto Ruth: 'We are subject to Sabbatical limitations.' Whereupon the response came (Ib.) For whither thou goest, will I go. 'We are subject to the prohibition of privacy between a man and woman.' (Ib.) Where thou lodgest will I lodge. 'We are instructed to live in accordance with six hundred and thirteen commandments.' Whereupon Ruth replied (Ib) Thy people shall be my people. 'We are warned against idolatry.' (Ib) And thy God is my God. 'We are under jurisdiction of the court which has the right to execute us with either of the four kinds of capital punishment. (Ib.) Where thou diest shall I die. 'The court has even the right to bury one upon one of the two cemeteries it chooses.! (Ib) And there will I be buried, came again Ruth's reply. Immediately after this the passage said: When she thus saw that she was persisting to go," etc.
2
(דף מט ע״ב) תניא בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ר׳ אלעזר בן יעקב קב ונקי. וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה. אמר רבא מידן דייניה וקטליה. אמר ליה משה רבך אמר (שמות לג כ) כי לא יראני האדם וחי ואתה אמרת (ישעיה ו א) ואראה את אדני יושב על כסא רם ונשא משה רבך אמר (דברים ד ז) מי כה׳ אלהינו בכל קראנו אליו ואתה אמרת (ישעיה נה ו) דרשו ה׳ בהמצאו (קראוהו). משה רבך אמר (שמות כג כו) את מספר ימיך אמלא ואתה אמרת (ישעיה לח ה) והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה. אמר ישעיה ידענא ביה דלא מקבל מה דאימא ליה ואי אימא ליה לישוויה מזיד אמר שם איבלע בארזא אתיוה לארזא ונסרוהו כי מטא להדי פומא נח נפשיה משום דאמר (ישעיה ו ה) ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב:
(Fol. 49b) We are taught that Ben Azai says: "I found a secret scroll wherein it was written that a certain man was a Mamzer. It was also written there that the Mishnath of R. Eliezer b. Jacob is only a Kab (little in quantity), but well sifted. It was also written there that M'nashe executed Isaiah (the prophet)." Raba said: "He was tried before a court (of false prophets) where he was executed. He was asked: 'Moses thy master said (Ex. 33, 20) For no man can see me and live, and you said (Is. 6, 1) I saw the Lord sitting upon a high and exalted throne. Moses your master said (Deut. 4, 7) Who hath God so nigh unto it, as is the Lord our God at all times that we call upon Him, and you said (Is. 55, 6) seek ye the Lord, while He may be found. Moses your master said (Ex. 23, 26) The number of thy days will I make full, and you said (Is. 38, 5) I will add unto thy days fifteen years.' Isaiah then said to himself: I am quite sure that even should I offer him any explanation he will not accept it. If so, then why should I offer it altogether since it would merely cause him to commit [his crime] wilfully? Thereupon he uttered the Tetragrammaton and was swallowed up by a cedar tree. They brought the cedar and sawed it through, and when the saw reached Isaiah's mouth he died, because [of the sin he committed with his mouth when] he said (Is. 6, 5) "And in the midst of a people of unclean lips do I dwell."
3
מ״ט קשו קראי אהדדי. ואראה את אדני כדתניא כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה. משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה (ישעיה נה ו) דרשו ה׳ בהמצאו הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אלו עשרה ימים שבין ר״ה ליה״כ. את מספר ימיך אמלא (דף נ) אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פותחין לו. דברי ר׳ עקיבא. וחכמים אומרים זכה מוסיפין לו לא זכה פותחין לו. אמרו לו לר׳ עקיבא הרי הוא אומר והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה. אמר להם משלו הוסיפו לו תדע שהרי נביא עומד מתנבא (מ״א יג ב) הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא נולד מנשה. ורבנן מי כתיב נולד מחזקיה לבית דוד כתיב אי מחזקיה נולד אי מאינש אחרינא:
But what of the above cited passages, which indeed contradict each other? I saw the Lord, is to be explained by the following Baraitha: All the other prophets contemplated [Deity] through a dim speculum, while Moses contemplated [Deity] through a lucid speclum. (Ib. 55, 6) See ye the Lord while He may be found, could be explained that it refers to an individual, while Moses refers to a community. And when is the time [to which Isaiah refers?] R. Nachman, in the name of Rabbi b. Abahu, said: "This refers to the ten days from New Year until the Day of Atonement." The number of thy days will I make full. This is explained by the following Tanaim, for we are taught in a Baraitha: All the other prophets contem make full. (Fol. 50) This refers to the years assigned to one when born, if one deserves through merits then he lives through the years due to him, but otherwise they are lessoned. This is according to the opinion of R. Akiba. But the other sages say that if one has merits, his years are added, and if one does not deserve by merits then his years are lessened. The sages then said to R. Akiba: "Behold the passage says And I will add unto thy days fifteen years, [hence it is more than his assigned portion?]" To which he replied: "This means that they were added from his own allotment [after their prior decision to have taken it off.] The following will prove [that the fifteen years were from his own allotment] for prior to that sickness the prophet delivered a prophecy saying (I Kings 13, 2) Behold, a child will be born unto the house of David. Josiah (Yeshiyahu) by name, although at the time of Ezekiah's sickness M'nashe has not yet been born by Ezekiah [hence he was originally destined to live these fifteen years.]" The Rabbis, however, argued: "Is it then written born unto Ezekiah? It is written unto the house of David, which refers either to Ezekiah or to some one else."
(דף מז) ת״ר גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית (שבאת) להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפים ויסורין באים עליהם. אם אמר יודע אני ואיני כדי מיד מקבלין אותו (שם ע״ב) ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות. מ״ט דאי פריש נפרוש דא״ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב (ישעי׳ יד א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. מ״ט א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרטה ולא ניתן להשבון (שם ע״א) ומודיעין אותו עונשין של מצות. אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה ענוש סקילה. עכשו אכלת חלב אתה ענוש כרת. חללת שבת אתה ענוש סקילה. וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצות כך מודיעין אותו מתן שכרם. אומרים לו הוי יודע שהעוה״ב אינו עשוי אלא לצדיקים וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא (שם ע״ב) רוב טובה ולא רוב פורעניות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו. א״ר אלעזר מאי קראה דכתיב (רות א יח) ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה. אמרה לה אסיר לן תחום שבת (שם). כאשר תלכי אלך. אסיר לן יחוד. באשר תליני אלין. מפקדינן אתרי״ג מצות. עמך עמי. אסיר לן ע״ז. ואלהיך אלהי. ד׳ מיתות נמסרו לב״ד. כאשר תמותי אמות. ב׳ קברים נמסרו לבית דין ושם אקבר. מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו׳:
(Fol. 47) Our Rabbis were taught: When a proselyte comes and desires to be converted to Judaism nowadays, he is asked: "What is your reason for desiring to be converted to Judaism? Are you not aware that Israel is broken down nowadays [under persecution] driven around [from one place to another], covered in mourning and tossed about, subject to so much affliction?" If he say: "I am aware of the fact and am not worthy even as they are," he is immediately accepted into Judaism. (Ib. b.) He is then informed concerning some of the light commandments, and some of the vigorous commandments [requiring self-denial], so that if upon such information, he desires to withdraw, he may do so. Because, R. Chelbo said: "Proselytes are as bad to Israel as a sore (Sappachath) is on the skin, for it is written (Is. 14, 1) And the strangers shall be joined unto them (V'nisspechu), and they shall attach themselves to the house of Jacob." He is then informed of the sin of [neglecting] Leket, Shik'cha, Peah, and Thites for the poor. Why these commandments? R. Chiya b. Aba said in the name of R. Jochanan: "Because the penalty of a Noahide for stealing a thing to the amount of even less than the smallest coin is death," [and thus upon observing that the poor take grain from his field, he might kill them for it.] The proposed proselyte is then informed concerning the punishment for [transgressing] the positive commandments; i.e., he is told: "You should be aware of the fact that prior to your conversion, when you had eaten fat [designated for the altar] you were not subject to Divine [capital] punishment; or if you had profaned the Sabbath [by doing any forbidden labor] you were not subject to the penalty of being executed by stoning; but henceforth if you eat the fat you will be subject to Divine [capital] punishment, and if you violate the Sabbath you will be subject to the penalty of stoning." Just as he is informed concerning the punishment [in the event of failure to observe] these commandments, so is he also informed concerning the reward [upon the fulfillment] of these commandments. He is told: "You shall be aware of the fact that the future world has been created for none else than the righteous, and that Israel nowadays is capable of withstanding the trials neither of much wealth nor of much retribution." No further [aversion] is to be used for him and no particular attention is to be paid [to his knowledge]. R. Elazar said: "What is the passage from whence we infer the above? It is written (Ruth 1, 18) When she thus saw that she was persisting to go with her, she left off speaking unto her. This means that Na'omi said unto Ruth: 'We are subject to Sabbatical limitations.' Whereupon the response came (Ib.) For whither thou goest, will I go. 'We are subject to the prohibition of privacy between a man and woman.' (Ib.) Where thou lodgest will I lodge. 'We are instructed to live in accordance with six hundred and thirteen commandments.' Whereupon Ruth replied (Ib) Thy people shall be my people. 'We are warned against idolatry.' (Ib) And thy God is my God. 'We are under jurisdiction of the court which has the right to execute us with either of the four kinds of capital punishment. (Ib.) Where thou diest shall I die. 'The court has even the right to bury one upon one of the two cemeteries it chooses.! (Ib) And there will I be buried, came again Ruth's reply. Immediately after this the passage said: When she thus saw that she was persisting to go," etc.
(דף מט ע״ב) תניא בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ר׳ אלעזר בן יעקב קב ונקי. וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה. אמר רבא מידן דייניה וקטליה. אמר ליה משה רבך אמר (שמות לג כ) כי לא יראני האדם וחי ואתה אמרת (ישעיה ו א) ואראה את אדני יושב על כסא רם ונשא משה רבך אמר (דברים ד ז) מי כה׳ אלהינו בכל קראנו אליו ואתה אמרת (ישעיה נה ו) דרשו ה׳ בהמצאו (קראוהו). משה רבך אמר (שמות כג כו) את מספר ימיך אמלא ואתה אמרת (ישעיה לח ה) והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה. אמר ישעיה ידענא ביה דלא מקבל מה דאימא ליה ואי אימא ליה לישוויה מזיד אמר שם איבלע בארזא אתיוה לארזא ונסרוהו כי מטא להדי פומא נח נפשיה משום דאמר (ישעיה ו ה) ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב:
(Fol. 49b) We are taught that Ben Azai says: "I found a secret scroll wherein it was written that a certain man was a Mamzer. It was also written there that the Mishnath of R. Eliezer b. Jacob is only a Kab (little in quantity), but well sifted. It was also written there that M'nashe executed Isaiah (the prophet)." Raba said: "He was tried before a court (of false prophets) where he was executed. He was asked: 'Moses thy master said (Ex. 33, 20) For no man can see me and live, and you said (Is. 6, 1) I saw the Lord sitting upon a high and exalted throne. Moses your master said (Deut. 4, 7) Who hath God so nigh unto it, as is the Lord our God at all times that we call upon Him, and you said (Is. 55, 6) seek ye the Lord, while He may be found. Moses your master said (Ex. 23, 26) The number of thy days will I make full, and you said (Is. 38, 5) I will add unto thy days fifteen years.' Isaiah then said to himself: I am quite sure that even should I offer him any explanation he will not accept it. If so, then why should I offer it altogether since it would merely cause him to commit [his crime] wilfully? Thereupon he uttered the Tetragrammaton and was swallowed up by a cedar tree. They brought the cedar and sawed it through, and when the saw reached Isaiah's mouth he died, because [of the sin he committed with his mouth when] he said (Is. 6, 5) "And in the midst of a people of unclean lips do I dwell."
מ״ט קשו קראי אהדדי. ואראה את אדני כדתניא כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה. משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה (ישעיה נה ו) דרשו ה׳ בהמצאו הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אלו עשרה ימים שבין ר״ה ליה״כ. את מספר ימיך אמלא (דף נ) אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פותחין לו. דברי ר׳ עקיבא. וחכמים אומרים זכה מוסיפין לו לא זכה פותחין לו. אמרו לו לר׳ עקיבא הרי הוא אומר והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה. אמר להם משלו הוסיפו לו תדע שהרי נביא עומד מתנבא (מ״א יג ב) הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא נולד מנשה. ורבנן מי כתיב נולד מחזקיה לבית דוד כתיב אי מחזקיה נולד אי מאינש אחרינא:
But what of the above cited passages, which indeed contradict each other? I saw the Lord, is to be explained by the following Baraitha: All the other prophets contemplated [Deity] through a dim speculum, while Moses contemplated [Deity] through a lucid speclum. (Ib. 55, 6) See ye the Lord while He may be found, could be explained that it refers to an individual, while Moses refers to a community. And when is the time [to which Isaiah refers?] R. Nachman, in the name of Rabbi b. Abahu, said: "This refers to the ten days from New Year until the Day of Atonement." The number of thy days will I make full. This is explained by the following Tanaim, for we are taught in a Baraitha: All the other prophets contem make full. (Fol. 50) This refers to the years assigned to one when born, if one deserves through merits then he lives through the years due to him, but otherwise they are lessoned. This is according to the opinion of R. Akiba. But the other sages say that if one has merits, his years are added, and if one does not deserve by merits then his years are lessened. The sages then said to R. Akiba: "Behold the passage says And I will add unto thy days fifteen years, [hence it is more than his assigned portion?]" To which he replied: "This means that they were added from his own allotment [after their prior decision to have taken it off.] The following will prove [that the fifteen years were from his own allotment] for prior to that sickness the prophet delivered a prophecy saying (I Kings 13, 2) Behold, a child will be born unto the house of David. Josiah (Yeshiyahu) by name, although at the time of Ezekiah's sickness M'nashe has not yet been born by Ezekiah [hence he was originally destined to live these fifteen years.]" The Rabbis, however, argued: "Is it then written born unto Ezekiah? It is written unto the house of David, which refers either to Ezekiah or to some one else."